העונש הציבורי של עברייני סמים

אחת הדמויות ההזויות שנכנסו לחיינו בעקבות כל פרשות הסמים האחרונות הוא אחד בשם ויקטור קונטה. תקציר הפרקים: קונטה היה מנהל מעבדת בלקו שאחראית לסימום הרבה מהספורטאים המפורסמים. בארי בונדס ומאריון ג'ונס למשל. הוא ישב ארבעה חודשים בכלא. אחרי זה אמר שיסייע כיועץ לWADA במלחמה בסמים. אינני יודע כמה הוא מועיל שם אבל הוא החל להפוך את עצמו כמין פרשן לענייני סמים ועכשיו גם סמכות מוסרית. למשל, הוא מגנה עכשיו את תחרויות האתלטיקה שאינן מזמינות אתלטים שנתפסו בסמים וסיימו את עונשי ההרחקה שלהם. בין היתר תחרויות הגולדן ליג. הוא אמר שצריך לסלוח והגדיר את זה כהתעללות באנשים שכבר הוכו.

דווקא בגלל שתחרויות הגולדן ליג הן ביזנס אני חושב שזה המסר הנכון. ספורטאים חיים בתחושה "שמגיע" להם לקבל המון כסף על מה שהם עושים בגלל שהם טובים בתחומם. זה לא נכון. לא מגיע להם יותר מכל אדם אחר. הם פשוט בתחום שבשנים האחרונות החל להרוויח הרבה כסף. הכסף הגדול, במקרה של אתלטיקה, נמצא בתחרויות הזמנה פרטיות. התחרויות הללו הן על בסיס של הזמנה. ואם בתחרויות הללו מרגישים שאתלטים מסויימים גורמים להם נזק כלכלי – זכותם המלאה לא להזמין ספורטאים כאלו.

אני לא חולק על כך שספורטאי שחזר מהשעיה רשאי להתחרות. שיתחרה בתחרויות הממוסדות – אליפויות לאומיות, אליפויות יבשתיות ומשחקים אולימפיים. בתחרויות כאלו יוכל לשקם את שמו ותדמיתו. אם זו תשוקם בודאי יוזמן לתחרויות ההזמנה. אני אשתמש בהקבלה מסיפור מתוקשר אחר בשנה האחרונה. מייקל ויק לוחם הכלבים הגיבור.
ויק יסיים את עונשו בגלל מעורבתו בקרבות כלבים. כשייצא מהכלא ייתכן שקבוצות ירצו בו וייתכן שלא. אני מסכים לחלוטין שזכותו לשחק בNFL. אבל אני לא מסכים שחובתו של מישהו לשכור את שירותיו.
בקיצור, קונטה מתבלבל כאן בין הזכות להתחרות לזכות להתעשר.
*
הדבר החיובי העיקרי בחרם הזה של תחרויות הזמנה על מורשעי סמים היא שינוי אופי המלחמה בסמים. קונטה חושב שהמלחמה בסמים היא על ידי בדיקות ועונשים. אבל מעל הכל זו מערכה ציבורית. הציבור צריך להבהיר שהוא קץ בספורטאים הללו. ולפעמים הוא יבהיר את זה בצורה קיצונית. כמו לא לבחור ברוג'ר קלמנס או בארי בונדס להיכל התהילה של הבייסבול, למרות שהיו ראויים לכך לפני שהחלו (כנראה) להשתמש בסמים.
אבל כשספורטאים יראו שהם פשוט מחוץ לגדר עבור האוהדים – ובעקיפין עבור אמרגנים, קבוצות גדולות וספונסרים, אז עולם הספורט באמת יתקדם במיגור התופעה.

משחק יותר מדי קל
המודל האחר לבעלות בקבוצות ספורט

29 Comments

גיל 2 במרץ 2008

שמעתי עיתונאי שכתב השבוע שכל שחקן פוטבול או בייסבול צריך להיבדק כל שבוע. לשחק ברמות הללו זו זכות גדולה ובדיקה שיטתית של כל שחקן תתרום הרבה לניקיון ולתדמית של הספורט.

רונן דורפן 2 במרץ 2008

כל שבוע זה קיצוני. אבל בדיקה חודשית לכל הקבוצה אני בעד.

רועי 2 במרץ 2008

הסמים זה אחת הסיבות שיש לי מעט מאוד עניין בספורט אמריקאי זה פשוט מוציא את הכיף מכל העניין

טדי 2 במרץ 2008

אתה בטוח שזו מערכה ציבורית ולא רק מערכה תקשורתית? אמנם לבונדס ומקגוויר אין סיכוי בקרב העיתונאים שבוחרים להיכל התהילה, אבל על פי הדיווחים לציבור האוהדים הרחב לא באמת איכפת.
רועי, להגביל את תופעת הסמים לספורט האמריקאי זה מגוחך. הטור דה פראנס? אתה לא יכול להיות בטוח שהכדורגל העולמי לא שורץ סמים, רק משום שאף אחד עדיין לא נתפס…

זיזו 2 במרץ 2008

טדי
לדעתי הכדורגל נקי מכיוון שאני לא רואה את היתרון הנרכש מלקיחת סמים. להפך, שחקנים שייקחו עלולים לאבד מהזריזות והטכניקה שלהם.
הייתה תקופה שהאשימו שחקנים שאיטליה בשימוש. נכון או לא, זה בטח לא עזר להם.

אותו דבר אגב נכון לNBA.

אלא אם יש סמים יותר מתקדמים שמתאימים לדרישות של עולמות הכדורגל והכדורסל.
אני לא שמעתי על משהו כזה, אבל בטח רונן ושות' יוכלו להאיר את עינינו בנושא.

לגבי ההבדלה בין העיתונאים לקהל הרחב אני חושב שאתה צודק.

זיזו 2 במרץ 2008

אני מדבר על סמים כגון HGH וכו'.
לא על ממריצים למיניהם!

ענר רבון 3 במרץ 2008

מה הבעיה לבדוק סמים כל שבוע בעצם?

אריאל 3 במרץ 2008

אני חושב שיש פה פספוס של הבעיה הרצינית ביותר שיש עם נושא הסמים הממריצים – הבעיה היא לא ספורטאים ברמות הגבוהות שלוקחים סמים, כאלה היו ויהיו, הבעיה היא שהתופעה מזמן כבר התפשטה לקולג'ים ולילדי תיכון שסימני הדולרים מצלצלים להם בעיניים והם יעשו הכל על מנת להתקבל לקולג' טוב או להכניס את הרגל במקצועניים. אתלט טוב בגיל העשרה יגיע בשלב זה או אחר למצב שבו אם הוא יירצה להתקדם מעבר לגבול מסוים הוא יהיה חייב לקחת סמים, פשוט כי כל האחרים לוקחים. ראינו את זה מודגם הכי טוב בתחרויות האופניים. אותו כנ"ל לגבי בייסבול או פוטבול.
את הבעיה הזאת – שימוש בסמים אצל בני נוער, הפיתרון שהצעת לא מתקרב לפתור. ילד בן 17 שרוצה להתקבל למכללה טובה לא חושב בכלל על האם יקבלו אותו להול אוף פיים. אתלט בן 17 שרוצה להיות ספורטאי אולימפי לא חושב מה יקרה אם יתפסו אותו משתמש ויימנעו ממנו את תחרויות הגולדן ליג, כי כרגע הוא מאוד רחוק מזה.
הדרך היחידה היא להתחיל בפעילויות מניעה כבר בגיל מאוד צעיר. אישית, אני פשוט כבר לא מאמין שאפשר לעצור את הסמים למינהם, פשוט הכסף הוא גדול מדי, אבל אם צריך להתחיל ממקום מסוים – זה המקום

ד"ר א. 3 במרץ 2008

רונן –
מסכים מאד עם הטיעון שלך. האיום באבדן הכנסה משמעותי עשׂוי להיות גורם מרתיע ביותר.

זיזו –
בדיקת סמים אמורה לבדוק גם ממריצים. להזכירך, היו ימים שבמקום משקאות איזוטוניים פשוט הריצו ב-NBA שורות קוֹק.

***
ואתמול שוב הוכיחה ליגת העל תחרותיות מובהקת.
בשלהי הרבע השלישי, כשמכבי מובילה בערך 10, חיווה עפר שלח את דעתו שבני-השרון כבויה בחלק זה של העונה, ואיבדה את האמונה שהיא יכולה להפוך משׂחקים כאלה. גחכתי לעצמי, וגם שׂחקני השרון גחכו.
לא יודע אם אפי יתאים לאמן בקבוצה כמו מכבי (ניסוי פרוע בפיסיקא, אי-אפשר לדעת מראש איזה תוצאות תתקבלנה), אבל כמאמן ליגה הוא הגדול מכולם בדור הנוכחי, ולא רק.
כיון שהצטרפתי למשׂחק רק באמצע הרבע השני לא ראיתי אם וויצ'יץ' עלה בכלל על המגרש. בכל מקרה, טוב שלא שותף ברגעי הלחץ, כדי לשמור על בריאותו. מעבר לזה, ההעדרות שלו אינה תירוץ, כיון שהשרון שׂחקו ללא קוקי בלצ'ר – נדבך חיוני בקבוצה.
מצד שני, אני מקוה מאד שעד סוף העונה וויצ'יץ' יחזור לכושר מלא, אחרת אין אליפות.

רונן דורפן 3 במרץ 2008

טדי – בסקרים אומרים 55-60 שהם מוכנים לבונדס בהול-אוף-פיים. זה אומר כך. אל תשכח שמדובר באנשים שהם בחירות ודאיות להיכל בכל מצב אחר. לכן קרא את המספרים כך: 40-45 כל כך כועסים עליהם שהם לא מוכנים שיהיו בהיכל התהילה. מבין 55-60 הנותרים חלק מוכנים שייבחרו להיכל התהילה למרות זאת (עניין המחילה הנוצרית למשל) ורק לחלק "לא אכפת מסמים". אז אני לא יודע איפה הגעת למסקנה "שלציבור האוהדים לא אכפת". הנתונים הללו הם מלפני שהתבררה בדיקת סמים חיובית אצל בונדס ולפני שקלמנס מועמד למשפט על עדות שקר.

אני לא יודע אם ראית את האוהדים בטור דה פראנס האחרון. או את השלטים נגד בונדס באיצטדיונים. זו לא מערכה תקשורתית.

רועי – הסיבה שאתה חושב שיש סמים באמריקה ולא בכדורגל היא שבאמריקה נלחמים בסמים. השערוריות שם הן תוצאה של מלחמה בסמים ולא מכיוון שיש שם יותר או פחות סמים.

זיזו – כל קו ההגנה האגדי של אינטר לקה בסרטן. מייחסים את ה ל "קפה של הלניו" – כדורים שהוכרחו לבלוע. אח של סנדרו מאצולה סיפר בראיון איך היו מנסים לברוח ולירוק את הכדורים – אבל אז החלו למהול להם את הקפה. אמרתי את זה בעבר: אחוז עצוום של מסוממי הספורט לא לוקחים ביודעין. הם פשוט בידיים של "תזונאים" שנותנים להם תוספים.

אריאל – אתה יותר מצודק. ארבע מדינות חשובות בארצות הברית הנהיגו בשנה האחרונה בדיקות סמים בתיכון – ניו ג'רסי, פלורידה, טקסס ואילינוי. אני מעריך שארבע המדינות הללו מגדלות יותר מרבע מהספורטאים המקצוענים.

רונן דורפן 3 במרץ 2008

ד"ר א'. העובדה שאפי לא קיבל מעולם את הנבחרת היא מצערת מאד. ונראה שמדובר בעוד מעשה טוב של הנהלת מכבי. אני מאד מקווה שהעוול הזה יבוא על תיקונו.

גיל 3 במרץ 2008

רונן, המדד העיקרי בעיניי ליחס הקהל לסמים הוא במגרשים. לא נראה לי שהייתה ירידה בקהל בשנים האחרונות והרושם שלי הוא שאנשים אומרים מה שהם אומרים על בונדס כשהם נשאלים, אבל בפועל נמאס להם מכל הדיבורים על הסמים.

לגבי הסמים אצל ילדים זה כמובן נכון, אבל אני חושב שזה צעד חשוב להתחיל בבדיקות אצל מקצוענים. אם אנשים יפנימו שברמה הגבוהה ביותר אין מחילה זה יחלחל למטה. מה שאני לא מבין בכל העסק הזה, איך הרשויות לא נלחמות במי שמספק את הסמים? הרי אי אפשר ללכת לבית מרקחת ולבקש HGH. קשה לי להאמין שלא יודעים מי מייצר את הורמוני הגדילה ואת כל השרשרת מהייצור עד למכירה לספורטאים. האכיפה חייבת להיות טובה יותר.

לון 3 במרץ 2008

החטא הקדמון בנושא הסמים באתלטיקה, הוא שהנתפסים מורחקים רק לשנתיים.
הרחקה לכל החיים תהיה הרבה יותר מרתיעה ותמנע מצבים מגוחכים כמו השתתפות עברייני סמים בתחרויות הכי יוקרתיות (האולימפיאדה ואליפות העולם) אבל אי השתתפותם בתחרויות כסף.

ד"ר א. 3 במרץ 2008

אפי לנבחרת – רעיון מצויין.
לא הייתי ממהר להטיח האשמות בהנהלת מכבי. זה מנהג נפוץ מדי, שגם הוא סוג של עוול.

זיזו 3 במרץ 2008

רונן
אני חושב שהשלטים נגד בונדס הם על רק אישי. עד היום נדמה לי שהוא היחיד שעורר תגובה שכזאת. לא זכור לי שסמי סוסה למשל עבר את אותה חוויה מכיוון שהוא לא דרך על העצבים של הקהל כמו בארי.

אני לפחות לא כל כך מאמין לאותם ספורטאים שטוענים שלא ידעו שלקחו סמים. אם ספורטאי שלקח סמים בשנות השישים יגיד את זה זה משהו אחד אבל הספורטאים של היום נמצאים בשליטה מלאה בקריירה שלהם ואיש לא יעשה להם משהו שכזה ללא הסכמתם.

אם זה באמת המקרה, אז למה הם לא תובעים את המאמנים שכביכול גרמו להם להסתמם ללא ידיעתם?
זאת נשמעת לי עבירה חמורה שבהחלט ראויה לתביעה.

לגבי הסמים בכדורגל, אותו קפה היה מהול בסמי מרץ או גדילה?
אגב, זה לא מפתיע שאת מספר דווקא על איטליה ובמיוחד מקבוצה ששיחקה את הקטנצ'יו שמבוסס על כוח ופיזיות.

אולי הראיה שלי קצת לא אובייקטיבית בגלל שחייתי שם אבל טקסס אכן מוציא כמות ספורטאים לא פרופורציונאלית לגודלה (הלא קטן). שני מקומות נוספים שמהם יוצאים הרבה ספורטאים הם ל.א. וניו-יורק. שוב שני מקומות גדולים (הכי גדולים) ועדיין הכמות לא פרופורציונאלית.
קדימה רונן, הסברים (במיוחד על טקסס).

אני יכול רק לספר שהתאווה לספורט ברמת הילדים, תיכונים ומכללות שראיתי שם גדולה מכל מקום אחר בו ביקרתי. בנוסף בטקסס יש מרחבים גדולים יותר מכל מדינה אחרת וכתוצאה מכך (בנוסף לתאווה הנ"ל) יש כמות אדירה של מתקנים ומגרשים שעומדים לרשות הציבור.
מיותר לציין שבטקסס גם לא חסר עוני. אם זה התמריץ שצריך בכדי להצליח, אז טקסס במצב טוב (מבחינת ספורט כמובן).

רועי 3 במרץ 2008

רונן נכון שלא באמת יודעים אם יש סמים בכדורגל אבל לא נראה שיש זה לא משחק שמצריך שימוש בסמים הרי זה לא יכול לשפר טכניקה הבנת משחק תנועה נכונה …

אריאל 3 במרץ 2008

זיזו, אני חושב שהטריגר לכמות הספורטאים הגדולה בטקסס נובעת מהמרחבים העצומים, שמשאירה המון עירות מבודדות, שבהן אין יותר מדי מה לעשות, מה שהופך את קבוצת הפוטבול המקומית לפחות או יותר האטרקציה היחידה. כתוצאה מכך, הם מקבלים מתקנים מפוארים (איצטדיונים של 20 אלף איש לתיכונים זה מראה לא נדיר) והשקעה עצומה בספורטאים האלה. כמובן, ברגע שספורט אחד מקבל הרבה תמריצים, גם אלו שסביבו זוכים לעדנה (מה שאני קורא – אפקט חיל האוויר – אם טייסים מקבלים תנאים מפוארים, גם האפסנאים בכחול לא יסבלו) ואז אנחנו מקבלים לאנס ארמסטרונג, למשל.
הטירוף בטקסס סביב הפוטבול מתואר היטב בfriday night lights הספר, שאני מניח שאתה מכיר (הסרט והסדרה לא מתקרבים להעביר עד כמה פוטבול חשוב לאנשים שם). דרך אגב, אפקט דומה רואים באינדיאנה, רק בתחום הכדורסל.

legal alien 3 במרץ 2008

לענין ה"ידעו או לא ידעו" קומישנר הנ.פ.ל. נתן פעם תשובה טובה – זה פשוט לא מענין, זו האחריות שלך כספורטאי לוודא מה נכנס לגוף שלך. מאד פשוט. במסכת הלחצים והדרישות שניצבות בפני אתלט מקצועני זו לא תוספת משמעותית

ד"ר א. 3 במרץ 2008

זר בלתי חוקי –

אני לא מסכים. ספורטאים זוכים להרבה מאד טיפול סביבתי, ואין להם דרך לפקח על כל דבר.
ספורטאי שנפגע ו"משׂחק עם זריקה" – האם הוא יודע באמת מה יש במזרק? הוא יכול לשאול את הרופא. אבל איך הוא יכול לדעת אם הרופא משקר לו?
כנ"ל תוספי מזון. האם אתה מצפה ממנו לשלוח למעבדה דוגמית מכל כדור שהוא בולע או קוקטייל שהוא שותה?
בעמדה של הקומישנר יש יותר ממעט צביעות.

זיזו 3 במרץ 2008

ד"ר
לפי מה שידוע לי רוב המקרים של נטילת סמים היו כאשר הסמים סופקו ע"י מאמנים אישים ולא ע"י הקבוצות בהם משחקים הנאשמים.
כאשר ספורטאי בוחר במאמן הוא אמור לדעת את הרקע שלו וצריך לקחת אחריות על הבחירה. מי שהולך למעבדת בלקו לא יכול לבוא אחרי זה ולהגיד לא ידעתי.
מי שמכניס לגוף שלו דברים שהוא לא יודע מה הם הוא אידיוט!
אם ספורטאי מספיק אחראי לקחת 20 מיליון דולר לעונה, הוא צריך להיות מספיק אחראי על מה הוא לוקח.

ד"ר א. 3 במרץ 2008

זיזו –
מעולם לא הייתי ספורטאי מקצועי, וגם לא הייתי קרוב לגוף מקצועני. אבל עולים בזכרוני כרגע קטעים מתוך Any Given Sunday (אני מניח שראית; אם לא – סרט לא רע על פוטבול מקצועני).

להרגשתי ההצהרות שלך קיצוניות ותמימות משהו.
(א) גם אתה מכניס לגוף שלך בכל יום חומרים שאינך יודע מהם (מהו E202, למשל?). האם אתה אידיוט?
(ב) אין קשר בין 20 מיליון $ לבין אחריות. אפשר להיות טיפוס בלתי-אחראי בעליל ולקבל סכומים כאלה.
(ג) העיסוק בספורט מקצועני הוא עניין מזיק לבריאות בכל מקרה. גם "לשׂחק עם זריקה" אינו נוהג שרופא שאינו רופא ספורט ימליץ עליו. מי שכל חייו נסבים על אימונים, פציעות, תופסי מזון, יכול למצוא את עצמו מסומם בניגוד לרצונו, או אפילו ללא ידיעתו.
נכון, אי-ידיעת החוק אינה פוטרת, אבל כדאי להבחין בתחומים האפורים.

זיזו 3 במרץ 2008

א. אני לא אידיוט כי שאלת על הצבע מאכל המסרטן היחיד שאני מכיר (1 ממיליון אני מניח ודווקא עליו שאלת).
ב. לא רק שיש קשר בין חתימה על חוזי ענק לאחריות אלא שברוב המקרים בתוך החוזה מצוינים הרבה קודים של התנהגות וכו' שבעצם אומרים שהספורטאי אחראי למעשיו ובמקרה שהוא לא יעמוד בהם הוא ייענש.
ג. אני ממש בוכה על אותם מסכנים שמקריבים את חייהם למעננו ועוסקים בעבדות המודרנית שנקראת ספורט מקצועני. נו באמת, מדובר בחבורת מפונקים שזכו בלוטו גנטי וחיים את החלום של מיליוני אנשים. לדרוש מהם לבדוק מה הם לוקחים זה דרישה פחות גדולה מהדרישות שמגיעות לכל אדם בכל יום בעבודה. אם זה כל כך קשה להם אז או שיוותרו על התוספים או שישאו באחריות.

נ.ב. היום שבו אני יסיק משהו על עולם הפוטבול מAny Given Sunday יהיה היום שבו דניס קוויד יכנס להיכל התהילה של הפוטבול!

ד"ר א. 3 במרץ 2008

יודע על E202, אבל עדיין אוכל, נכון?

הניחוש שלי לגבי Any Given Sunday הוא שהציניות הרפואית המוצגת שם היא רק קצה הקרחון של המציאות.

זיזו 3 במרץ 2008

אוכל ולוקח אחריות.
בלי 20 מיליון!

לון 3 במרץ 2008

פדרר ממשיך בנסיגה.
לראשונה בקריירה הפסיד בסיבוב הראשון בדובאי. (משתתף מ- 2002).
מ- 2003 ועד השנה שעברה הגיע לחמישה גמרים רצופים וזכה בארבעה מהם.
אחרי ארבע שנים בהן לא הפסיד פעמיים ברציפות, זה קורה לו פעמיים תוך ארבעה חודשים.
בנוסף, הוא נח במשך חמישה וחצי שבועות, מאז ההפסד בחצי הגמר לדיוקוביץ' באוסטרליה. כלומר כמעט כמו פגרת סוף השנה.
אמנם הפסיד למארי, שזו ההגרלה הכי קשה לסיבוב הראשון, אבל בעבר זה לא היה עולה על הדעת.

עכשיו יהיה מעניין לראות אם דיוקוביץ' ונדאל ינצלו זאת לצמצם את פער נקודות הדרוג.
אם לא יהיו הפתעות, הם אמורים להיפגש בחצי הגמר.

Nob LeSSe 3 במרץ 2008

נושא שאף אח דלא דיבר עליו הוא הענישה, הרי שחקן שנתפס לוקח קוק, למשל, אולי ייקנס, אולי יושעה, אבל אם אני אתפס באותו עניין הרי שגם המשפט הפליל ייכנס לתוקף, אולי אני לא מכיר את המקרים במלואם, אבל לא זכורים לי רבים שנענשו על כך.
מעבר לזה, יש דברים שאני פשוט לא מבין איך הם מפריעים לליגה, עוד לא ברור לי מה אכפת למישהו אם יש שחקן שבחור לעשן חשיש, איך זה תורם ליכולת שלו, הרי באותה נשימה טוענים שזה חומר שגורם לבטלנות, לחוסר מיקוד וכו,
נקודה שלישית, אם יש קונצנזוס, ואני לא בטוח שיש, בין אוהדים רבים שגם ככה כולם משתמשים אולי עדיף שיאשרו לכולם לקחת מה שהם רוצים, בין כה כל ה"רפואה" היום מסביב היא סוג של הנדסה ספורטיבית, ואם היו לוקחים אתךט משנות החישים ומגדלים אותו בתנאים של היום, הוא היה משיג תוצאות טובות יותר.
וחוץ מזה למה סמים לא אבל סוגי מחבטים, נעליים, כדורים, מוטות קפציה כן. הרי גם פה יש רמאויות ושימוש בטכנולוגיות, חלקן לא חוקיות..
זהו… מקווה שלפחות חלק היה חעניין, יום מצוייין

רונן דורפן 3 במרץ 2008

לעניין "הלא ידעו" (זיזו וlegal). אני מסכים אתכם לגבי בגירים. לא לגבי מתעמלות קטינות מרומניה או סין.
Nob – אני חוזר שוב. האיסור על סמים הוא לא בגלל אוהדים. הוא בגלל מתחרים – זה לא הוגן לשים אנשים בדילמה של סיכון בריאותי מול הסיכוי להתחרות בכבוד.

רונן דורפן 3 במרץ 2008

לון – הפער כבר הרבה יותר קטן בעבר גם בטבלה. השאלה אם פדרר פשוט מעבר לשיאו הגופני או במשבר. בכל אופן אהבתי את זה שאמר שישחק עד גיל 35. הוא לא רק רודף אחרי מטרות. הוא אוהב לשחק.

Nob LeSSe 4 במרץ 2008

רונן, קיבלתי צודק.
תודה

Comments closed