גרנטגוניזם

בזמן האחרון, תהיתי לא מעט למה אברם גרנט כל כך בלתי אהוב? זו באמת חידה.
וגם שאלה שהאמת צריך לחלק לשניים: למה הוא כל כך לא אהוב בישראל ולמה הוא כל כך לא אהוב באנגליה? בישראל זה קצת לא ברור כי האוהדים שם לא בדיוק במצב בו כל יום ישראלי בתפקיד כל כך בכיר. והעובדה שהוא מאמן לא-מי-יודע-מה אטרקטיבי היא לא בדיוק יוצאת דופן בכדורגל הישראלי.

וגם באנגליה זה די לא ברור מאליו, כי הוא בטח לא נכשל כשלון מחפיר, ובכלל נהוג באנגליה לתת הזדמנות של שנה-שנתיים למנג'רים. העליהום בימים האחרונים קצת לא מוצדק. וגם אם הפסיד אליפות למנצ'סטר יונייטד (שגם זה עוד לא קרה סופית) – לשמחתנו, היו כבר בהיסטוריה שתיים-שלוש קבוצות חלשות מיונייטד הנוכחית.
אגב, פגשתי פעם את האיש, לפני עשור בערך לראיון ל"ידיעות אחרונות" שסיכם עונה בה סיים במקום השני לאחר כמה עונות קשות במכבי תל אביב. ובסך הכל אדם באמת אינטיליגנטי. איש שיחה די מעניין במגוון רחב של נושאים בספורט. לפחות בשיחה הוא רחב-אופקים בהרבה מרוב אנשי הספורט בישראל. בנוסף הוא מנומס ובעל רוח ספורטיבית ומכבד את יריביו. אי אפשר להאשים אותו בעניינים כאלו.
*
אז האם זה בגלל כדורגל שלילי והגנתי שמיוחס לקבוצותיו? לא ממש נראה לי. אפשר לחשוב שהוא היחיד שמשחק כך. ובצ'לסי של השנה קבוצתו כבשה מספר סביר של שערים. אז לא צריך להפריז בעניין הזה. בדומה, אני לא חושב שזה בגלל כשלונות כמאמן. היחידים שיכולים להתלונן בעניין הזה הם אוהדי מכבי תל אביב בקדנציה השניה שלו. וגם הם כנראה חייבים לו משהו על הקדנציה הראשונה שלו כמאמן שם.
האם בגלל שהוא מרבה "בספינים" אומר דברים מגמתיים במסיבות עיתונים? באמת שלא. הרבה מאד מאמנים נוהגים כך במטרה להלחיץ את יריביהם או לשמור על מעמדם. בעצם כל המאמנים פחות או יותר. אז אני מבין כמה עיתונאים, בעיקר עורכי עיתונים, שלא ממש נהנו לעבוד מולו. מסתבר שהיה מתיש אותם בשיחות טלפון על כל ידיעה קטנה כגדולה. אבל למה הציבור כל כך מוטרד מכך?
האם כי מונה לתפקידו בצ'לסי בגלל קשרים ובגלל שתמיד נראה כי הוא מתחבר לבעלי הון? ספק. גם פה הוא לא הראשון ולא האחרון. גם קשריו עם גורמים בישראל שעדיף לא להיות קשור אליהם, הם לא יוצאי דופן בכדורגל הישראלי. אבי נמני, למשל, מאד אהוב למרות קשרים כאלו. האם בגלל מקרים בהם מאמנים מצליחים הודחו לכאורה בהשפעתו – קשטן, שרף ומוריניו? אולי יש לזה קשר מסויים. אבל קשה להסביר את העניין בכך. אז אולי משליכים עליו איזשהו חוסר סימפטיה לידידו רומן אברמוביץ'? אולי באנגליה. אבל מה אכפת לאנשים בישראל? אנשים בישראל סוגדים לכסף ולאוליגרכים ואמורים רק לאהוב את גרנט על העניין הזה.
אני צופה בדקות אלו באברטון-צ'לסי ואני חייב לציין שהטעם שלו בלבוש, בגדים שחורים, ממש לא טוב. אבל גם זו לא באמת סיבה.
*
נדמה לי שגרנט עצמו נתן את התשובה בשבוע האחרון, בידיעה שהופיעה בעיתונות באנגליה וגם צוטטה בישראל. מסתבר שגרנט שכר את שרותיו של יחצ"ן באנגליה בכדי לקדם את תדמיתו. אותו יחצ"ן שמנסה להוציא מהבוץ את מקס מוזלי, ראש הפורמולה-1 שנתפס על ידי הצהובונים מקיים אורגיה נאצית. והיחצ"ן הזה המליץ לגרנט להזכיר את השואה, ואת אביו ניצול השואה, כמה שיותר בראיונות בכדי לעורר סימפטיה. וכך באמת גרנט נהג. שזה פתטי. קודם כל, למה מנג'ר בכיר צריך יחצ"ן? ושנית, גם את נושא השואה הוא מגייס? קצת לא ראוי.
כאן בדיוק העניין. תחושה שכל דבר, קטן כגדול, ממשחק זניח של נבחרת ישראל ועד השואה, הוא רק כלי בכדי לשרת את מטרותיו. האיש שהוא קצת מזכיר לי בהקשר הזה הוא ביבי נתניהו. שגם הוא נוטה להיות שנוא בלי פרופורציה לדמותו האמיתית. והרבה אנשים כנראה לא מתחברים לאנשים כאלו.

קצת סטטיסטיקה התקפית של כדורגל ישראלי
חידון מספר 72 (תכנית כבקשתכם)

64 Comments

גיא 17 באפריל 2008

לא זוכר באיזה כלי תקשורת אנגלי זה הופיע (בשבוע האחרון, אגב) – נאמר שם על גרנט כי הוא "חסר אישיות".
כלומר – גם דמותו הפיזית היא אפרורית, אבל גם מה שהוא מקרין מחושב מדי, לא אמיתי מספיק ולמעשה איש לא ממש יכול להגיד שהוא יודע על מה הוא חושב או איך הוא מרגיש.

michaly 17 באפריל 2008

כל אחת מהסיבות שציינת לא כל כך נוראה. זה הצירוף של כולן ביחד שהופך אותו לבלתי נסבל.

אבו יו יו 17 באפריל 2008

הסיבות האמיתיות לשנאת גרנט: הניצחון שלו במלחמת האזרחים (1861 -1865) גרם לדרום לשנוא אותו. כהונתו כנשיא (1869 – 1877) גרמה לכולם לשנוא אותו. בשנים הללו הוא גם לא היה ידיד מדינת ישראל כמקובל מנשיא ארה"ב, מסיבות השמורות עימו. אנחנו לא שוכחים לו את זה.
הויסקי על שמו רק גרם לאנשים לשתות כדי לשכוח אותו.
העובדה שהוא מופיע על שטר ה 50 דולר רק מזכירה לכולם איזה שטר מיותר זה.
כל השאר שטויות.

אבישי 17 באפריל 2008

וגם הויסקי לא מוסיף לו כבוד…

ליאונידס 17 באפריל 2008

רונן. אני עדיין לא חושב שהצלחת לשים את הסיבה לכך שגרנט אינו פופולארי.יש לי תחושה שאנו בכל אופן היינו שמחים להתחלף עמו בתפקידים אותם הוא אייש וכאן אולי לב הטינה שלנו.
אני באמת מקווה שלא התכוונת ברצינות להשוואות אותו לביביניהו הפאנטאזיסט{הקשר היחידי שלו לספורט} אשר"זכה" לראות חיילים בריטים בירושלים לפני שהוא נולד!

ד"ר א. 17 באפריל 2008

א) יש ויסקים גרועים בהרבה מגרנט. (מי אמר ג'וני ווקר?)

ב) גם אם נעמיד אלף גרנטים אחד על השני, הם לא יתקרבו לביבי. היטיב מכל להגדיר את האיש יצחק שמיר: מלאך חבלה.

ג) אין לי שום דבר נגד גרנט, חוץ מהכדורגל הפתטי שהפגינה נבחרת ישׂראל שלו. וגם זה כאן הכל היה יכול להתהפך אילו הצליחה אותה נבחרת עצמה להעפיל לאיזה טורניר.

ד"ר א. 17 באפריל 2008

א) יש ויסקים גרועים בהרבה מגרנט. (מי אמר ג'וני ווקר?)

ב) גם אם נעמיד אלף גרנטים אחד על השני, הם לא יתקרבו לביבי. היטיב מכל להגדיר את האיש יצחק שמיר: מלאך חבלה.

ג) אין לי שום דבר נגד גרנט, חוץ מהכדורגל הפתטי שהפגינה נבחרת ישׂראל שלו. וגם זה כאן הכל היה יכול להתהפך אילו הצליחה אותה נבחרת עצמה להעפיל לאיזה טורניר.

ליאונידס 17 באפריל 2008

אכן ד"ר א. מיכאל(שמיר) קלע באיפיונו את ביבי ואני לא הייתי מקנא בו אם הוא לא היה מוצא חן בעיני שמיר לפני 60 שנה.

ד"ר א. 17 באפריל 2008

ליאונידס –
אני זוכר את התמונות מועידת מדריד, שם הניף הנציג הסורי פוסטר, ובו מודעה מידי המנדט עם פרצופו של שמיר תחת הכיתוב Wanted.
אילו השׂכילו מנהיגים אחרים באזורנו ללכת באותה דרך, היינו כולנו במצב טוב בהרבה היום.

michaly 17 באפריל 2008

בעניין הוויסקי, ל-Grant's יש גם כמה סדרות יוקרתיות (או לפחות יותר יוקרתיות מהוויסקי הפושטי שבדרך כלל נמכר בארץ תחת המותג הזה) ומאוד מוצלחות.

למשל זה: http://www.winebar.co.il/product.asp?productid=1838&CatCode=

רונן דורפן 17 באפריל 2008

לאונידס – אם זה היה נכון היינו שונאים כל מאמן מצליח. זה אולי מסביר למה כמה מאמנים שונאים אותו – אבל מה הקשר לציבור ולעיתונות?

שבי 17 באפריל 2008

אהבתי את ההשוואה לביבי. לא חשבתי על זה אף פעם. הוא תמיד הזכיר לי תנין…

בכל מקרה, מיכלי הגדירה זאת נכון – הצטברות של הרבה דברים קטנים יוצרים סביב "מאחז העיניים" אנטגוניזם כאן, שם ובכל מקום.

רונן דורפן 17 באפריל 2008

מר יו יו. שמעתי באמת שגרנט היה נשיא לא מוצלח.. אבל אולי תרחיב את ידיעותנו למה בדיוק לא אהבו אותו?

רפאל 17 באפריל 2008

ד"ר א : לי יש הרבה נגד גרנט (אוהד מכבי ת"א אני/הייתי).
אבל בכנות אני לא בטוח שמאמן אחר – כל מאמן היה מוציא תוצאות טובות יותר מהנבחרת שעמדה לרשותו.
הוא כמובן יכל לשחק הרפתקני יותר ולחטוף רביעיות משוויץ ואירלנד.
הכדורגל שהנבחרת הציגה לא היה פתטי, הוא היה ממושמע, ולהזכיר את המילה הזאת בהקשר של כדורגל ישראלי זה סוג של מחמאה. (אגב, מישהו באמת חושב שהיינו טובים יותר מהיריבות איתן התמודדנו ?)

אבו יו יו 17 באפריל 2008

לרונן,
כרגיל, האשמות שחיתות, מקורבים אליו שלקחו כסף מ"עמותות" של התקופה ההיא וזכו בחנינה נשיאותית. ללמדך שדבר לא משתנה מלבד השמות.
מזכיר המדינה שלו הואשם בלקיחת שוחד תמורת מכירת אדמות של נייטיב אמריקנס. הוא יצא נקי אבל מסריח.
כל השוואה לביבי/ברק/שרון/אולמרט/השלם את החסר היא מקרית בהחלט.
לזכותו יאמר שהוא לא פלש לעירק.

ד"ר א. 17 באפריל 2008

רפאל –
אני לא חושב שהיינו טובים יותר מהיריבות, ואף כתבתי זאת כאן בתגובה לאיזה טור עבר.

אפשר לשׂחק כדורגל הגנתי ממושמע, זה בהחלט מכובד בנסיבות שלנו. הפועל ת"א של קשטן השתמשה בשיטה זו בדיוק במסע האירופי המופלא שלה.
אבל שם גם היה תכנון מוקפד בעניין עקיצה בהתקפות מתפרצות. האחוזים המדהימים שהיו לקבוצה בניצול מצבים לא היו מקרה גמור, ואי אפשר לזקוף אותם אך ורק לזכות אוסטרץ'.
בנבחרת של גרנט אני לא זוכר שום דבר כזה. רק שעמום אין-קץ לאורך משׂחקים שלמים.

זיזו 17 באפריל 2008

שבי
אני דווקא בקטע של קרפיון.

גיא 17 באפריל 2008

אברטן-צ'לסי? זה לא בעוד יומיים?

ליאונידס 17 באפריל 2008

רונן.אני לא חושב שכל העיתונות בארץ שונאת אותו.מה גם כפי שאתה העדת הוא הרבה יותר רחב אופקים מהמאמן הממוצע.
התכונה לדעתי שיצרה את מרבית האנטגוניזם נגדו זה התעקשותו/תרוציו בתיאור כשלונות/הפסדים של קבוצותיו. זה פשוט נראה כאילו הוא חושב שהוא יכול לעבוד על כל האנשים כל הזמן.

אבישי 17 באפריל 2008

מהנבחרת גרנט באמת סחט כמות יפה של מיץ יחסית למה שהיה לה.
לגבי הסלידה ממנו בארץ, אני לא יודע כמה שנאה בארץ יכולה להיות מדד כי בארץ אוהבים לשנוא את כולם.
באנגליה עיקר הסלידה מגרנט מובעת בתקשורת ובקרב אוהדי צ'לסי ושני הגופים הללו ללא ספק נהנו יותר ממוריניו.
אולי הבעיה של גרנט שהוא עדיין לא גיבש לעצמו זהות וניכר לפעמים שהוא מנסה לחכות מודלים מסויימים. היו לו כמה ציטוטים מאוד פרגוסוניים במהלך העונה.

tksr 17 באפריל 2008

על פי מה קבעת שגרנט לא אהוב בישראל ?
מישהו ערך לאחרונה סקר אהדה לגרנט ? מישהו ספר טוקבקים אוהדים ובלתי אוהדים ?
או שקובעי הטעם התקשורתי שרובם לא אוהבים את גרנט ופועלו מספיקים לצורך הקביעה שגרנט לא אהוב בישראל ?
באנגליה לא משתגעים עליו אבל נדמה לי שהוא מקבל עיתונות הוגנת לפחות מהכותבים בעלי המשקל וכאשר בוחנים את התוצאות שלו מתגלה מהר מאוד שהוא ראוי לכך.
בישראל החלוקה היא תמיד בין בני אור ובני חושך ולכן כצפוי שונאיו מתקשים לעמוד באתגר שהוא מציב להם והקנאה מעבירה אותם על דעתם ותומכיו לעומת זאת נוטים לפעמים להתעלם מנסיבות מינויו ומהכדורגל הלא מלהיב של קבוצתו (ועצוב להקשיב לדברי הפרשנות של שגיא כהן שמתקשה לעיתים לבצע את ההפרדה בין חברו ורעו גרנט ובין המאמן גרנט.)
יש הפרזה לרעה בהצגת הנבחרת של גרנט בקדנציה השניה.זה היה קמפיין לא רע בכלל יחסית לליגה ששלחה שחקנים לנבחרת.

שנאת נתניהו קשורה כמובן גם למקומו הפוליטי אבל גם בתחושת הנחיתות האינלקטואלית של רוב הפרשנים והכתבים הפוליטיים שמפצים עצמם בסלידה ובשנאה לאיש.

לון 17 באפריל 2008

רונן, כפי שציינת יש הבדל בין האנטגוניזם כלפיו בארץ ובאנגליה.

באנגליה לא אוהבים אותו מפני שהחליף מאמן מעולה וכריזמטי.
והתחושה היא שהוא החליף אותו בדרך לא הגונה. בתככנות, בלחישות מאחורי הגב ובחוסר לויאליות. גם אם זה לא מדוייק, זו התחושה.
גרנט חשב שיוכל "למרוח" את העיתונאים באנגליה כמו חלק מעמיתיהם בארץ, וגילה מציאות שונה.
האנמיות שלו מושווית לישירות הכריזמטית של מוריניו.
(מה שקצת מזכיר לי את הסרט "ההתנקשות בג'סי ג'יימס של הפחדן רוברט פורד". ג'סי ג'יימס היה רוצח ושודד. פורד היה שותף של ג'יימס וחיסל אותו מפני שפחד ממנו. האהדה הציבורית היתה נתונה לג'יימס בגלל האומץ והכריזמה והוא הפך לאגדה. פורד הפך לשנוא ולבסוף נרצח. במילים אחרות, בציבור הרחב, אומץ ויושר מועדפים על פחדנות וחוסר אינטגריטי. אם זה נכון לגבי פושע ומי שחיסל אותו (ג'יימס ופורד) זה ודאי נכון לגבי מאמן נערץ (מוריניו) והמחליף האפור שלו (גרנט).

בארץ לא אוהבים אותו, מפני שיש תחושה חזקה של חוסר אינטגריטי שלו.
למשל, מדבר על כדורגל התקפי ומשחק בונקר. טוען א' ועושה ב'.
למשל, הסיפור עם ברקוביץ', שנתן מבט אמיתי איך גרנט מתנהל. הוא הגיע לבקר בבית של ברקוביץ' באנגליה, היה אורח שלו והתנהג כאילו הם החברים הכי טובים. זמן לא רב אח"כ הוא ניפה אותו מהנבחרת בדרך מכוערת.

כך גם קרה בסיפור עם הנסיעה שלו לאפריקה. הוא נתן לאנשי מעריב תחושה שהוא מקורב אליהם ולמחרת גילו שסגר עם "ידיעות" על בלעדיות בנוגע לאותה נסיעה.

במובן הזה ההשוואה לביבי בהחלט טובה. אם כי ביבי עדיין משאיר אותו רחוק מאוד בעניין הזה. יצחק שמיר לא האמין לאף מילה של ביבי.
וזה כנראה נכון גם ששניהם מוכנים לדרוך על גוויות כדי להשיג את מטרותיהם. אם כי אצל ביבי זה כולל גם את החולים, הזקנים, הנכים, האמהות החד הוריות ובעיקר המובטלים (שהם כידוע אויבי העם על פי ביבי).

רפאל 17 באפריל 2008

ד"ר א: בהפועל ת"א אכןזה לא היה רק אוסטרץ, זה היה גם פישונט והולמאי :) ועם כל הכבוד שיש לי לתמיר כהן ואלברמן, אי אפשר להשוות אותם לצמד הקסום הנ"ל (וגם לא לבנין וקלינגר נניח, אבל זה כבר סיפןר אחר)

Glenn Edward Schembechler 17 באפריל 2008

tksr: can I hire you to replace me once in a while . You said stole my words. And I even dislike Grant (Gay Gat, Melika) but he is a great lacmus paper to the fact that Israel is full of people who love to hate.

Glenn Edward Schembechler 17 באפריל 2008

You just stole….

ד"ר א. 17 באפריל 2008

רפאל –
אתה צודק, אבל האחוזים של אוסטרץ (ץ'?) היו פשוט מדהימים. אולי הזכרון והרומנטיקה מתעתעים, אבל דומני שבשלב מסויים כמעט בכל פעם שהגיע למצב הבקעה – הוא פשוט הבקיע.

בכל מקרה, הנקודה שרציתי להדגיש היא שבקבוצה ההיא של הפועל היתה שיטה להגיע למצבים האלה. לנבחרת של גרנט לא היתה. (מצד שני, כדי להיות הוגן, גם אוסטרץ לא היה לה).

birdman 17 באפריל 2008

כאשר גילי לנדאו קיבל לאימון את הפועל ת"א, זה היה אחרי 14 שנה של אימון והצלחות בליגות נחותות. הוא התבטא: "לא זכיתי באור מן ההפקר". הגיע לקבוצה גדולה בזכות עבודה קשה והצלחה. לרוב הציבור ההתקדמות בחיים היא מאבק. וזה לדעתי מקור ה"גרנטגוניזם".

כאשר כולם נגד אדם בגלל שהוא ישראלי או יהודי, אני מתייצב לצידו.
כאשר כולם נגד אחד, אני מתייצב לצידו.

אז נכון שהכדורגל שלו מכוער, והמינוי שלו לא ראוי, וכו' וכו'… אבל קצת פרופורציות, אפשר לחשוב שהוא ביצע פשעים נגד האנושות.

בני 17 באפריל 2008

לאחר צפייה בניצחון של צ'לסי על אברטון אין ברירה אלא להיות בוטה: צ'לסי קבוצה מחורבנת. היא אולי מסתדרת עם הקבוצות ממקום חמש ומטה ואף ניצחה את ארסנל אבל הכדורגל שלה מגעיל וחסר יצירתיות. בלי קשר לתוצאה בבלקבורן, יונייטד באה לנצח בברידג', ניצחון שיהיה חשוב גם במלחמת הסגנונות.

רונן דורפן 17 באפריל 2008

בירדמן – פרופורציות? בישראל? בכדורגל האנגלי? איפה אתה חי?

בני – נגזור את רשתות הברידג'!

ד"ר א', לון. ביבי הוא דימוי. בודאי שכדורגל לא חשוב כמו פוליטיקה.

א. יו יו. תודה על ההסבר.

לכולם: אני קורא את דבריכם בעניין. אבל דבר אחד מעניין. אף אחד לא קם ואמר "אני דווקא מחבב את האיש בגלל א, ב או ג". אולי מלבד בירדמן שגם מנמק זאת בהגנה על כבוד העם היהודי ולא בשום דבר שקשור לאופיו של גרנט.

רועי 17 באפריל 2008

דווקא הציבור בארץ די אוהד את גרנט במספר סקרים שראיתי בקשר לפרגון או כמה רוצים שהוא יצליח היו אחוזים מאוד גבוהים לטובת גרנט משהו כמו 70%.

דניאל 17 באפריל 2008

רונן יקירי
אתה לא נמצא מספיק בארץ
גרנט אולי מעורר אנטגוניזם בחלקים מסוייים בתקשורת
אבל ב"ציבור" יש אהדה רבה כלפיו כי הוא ישראלי מצליח בחו"ל.
אין לך מושג כמה חברים שלי ראו בערב רבע הגמר בצ'מפיונס את צ'לסי-פנר ולא את ליברפול-ארסנל רק בזכות גרנט.
גם אנשים שלא תמיד מתענינים בספורט עוקבים אחריו ושמחים בהצלחתו.
גם כמות המתחברים לצ'רלטון עלתה
העם רוצה בהצלחתו של הישראלי שנלחם בגויים ושמח שהוא מראה להם(לפעמים).

לגבי אנגליה-אולי היו בעבר מנג'רים שמונו רק משיקולים פוליטיים אבל מעולם זה לא היה בוטה כמו במקרה הזה.
להעיף את המאמן שעשה את צ'לסי לאימפריה,לאחת הטובות בעולם,שבכל עונה הביא תואר אחד לפחות,שהיה הכוכב האמיתי של הקבוצה
ולהביא במקומו איש אפור,ממדינת כדורגל מיניאטורית
שמעולם לא אימן ברמות האלה.
זה ממש להשתין מהמקפצה.
לאנגלים ששנאו את ונגר בתחילת דרכו מדובר בטרף קל (ואברם הוא ממש לא ונגר).המחאה היא לא אישית נגדו
אלא כמייצג של כל מה שרע בתרבות האוליגרכים המשתלטים על הכדורגל.

אני נגד אברם כי המינוי הזה של החבר של אברמוביץ' הורס לי את הגישה הרומנטית -שבכדורגל, בניגוד לחיים, צריך יותר מקשרים כדי להתקדם.

רונן דורפן 17 באפריל 2008

רועי – רוצים שהוא יצליח לא אומר שאוהבים. בירדמן הביא לך דוגמא יפה. הוא בעדו כי הוא ישראלי למרות שהוא לא משתגע ממנו. 70% זה מספר נמוך מאד לישראלי בחוץ לארץ. אני בטוח שלגבי שחר פאר או בניון הנתון עובר את ה90% וגם לגבי מכבי תל אביב כדורסל (במסגרת האירופית) הוא עובר את ה80%

רונן דורפן 17 באפריל 2008

אגב, היועץ הזה חתיכת שמוק. במקום להמליץ על ספינים של השואה שייקח אותו להרודס לקנות חולצות צבעוניות יותר.

אוזגוד 17 באפריל 2008

הקנאה – שהיא תכונה אנושית נפוצה , היא שגרמה לאנשי כדורגל ישראלים לפתח שנאה כלפי מי שנראה כמוהם ,ורק באמצעות אינטיליגנציה וחושים בריאים ידע לקדם עצמו בזמן הנכון למקום הנכון מעת לעת.אנשים כמו שרף וקשטן שבעיני עצמם אינם נופלים מגרנט הם אלה שפיתחו כלפיו שנאה. לא תמצא הרבה אחרים ששונאים אותו בארץ- לכל היותר לא מעריכים אותו ואת הכדורגל שהקבוצות שלו הציגו.
ממרחק 2216 מייל ( נתב"ג- היתרו )קשה לדעת אם אכן באנגליה שונאים את גרנט, או שגם כאן פשוט לא מעריכים אותו. כנראה שגם בלונדון לא אוהבים מי שעלו לצמרת בלי לעבור את המסלול המקובל,והיותו זר ,חסר מניירות,בעל קושי טבעי להתבטא באנגלית וחמור מכל- חבר של אברמוביץ ( שהוא שנוא כשלעצמו, בדיוק מכל אחת ואחת מהסיבות הנ"ל ועוד עשיר ר"ל),גרמו לחוסר אהדה כלפיו.
האמת -שיש קורלציה בין האיבה לצ'לסי לבין זו שמופנית כלפי גרנט בכלל ובאתרים של אוהדי יונייטד בפרט.
אני למשל לא התרשמתי ( במיוחד במחצית הראשונה ) שצ'לסי שיחקה כדורגל מחורבן כפי שראה הצופה והכותב בני. חג שמח.

Glenn Edward Schembechler 17 באפריל 2008

Why do we need to love him?
I don't even think we should love your leaders. You should trust them or not, respect them or not but since when was love/hate such an issue?

דניאל 17 באפריל 2008

גרנט לובש שחור
כי האוכל במסעדות יוקרה בלונדון הוא כנראה משובח מאד
ושחור כידוע מרזה
אחרי מוריניו בעל הגזרה הספורטיבית
גרנט לא צריך שיראו לו את הכרס הישראלית

IDO 17 באפריל 2008

מה לא ברור?

התגובה הראשונה שלי על פיטורי מוריניו ומינוי גרנט היתה: "הבן ז.. שוב עשה קומבינה מסריחה". וזה עוד לא עבר לי.

ועזבו אתכם מתקשורת באנגליה או בישראל. גם התקשורת באוסטרליה (ופה כדורגל זה לא ממש אישיו) מתייחסת לצ'לסי בשנה האחרונה כמו בדיחה גרועה ולמאמן אברם גרנט כמו חלאה שעשה תרגיל, על הגב של מוריניו.

כולנו אוהבים פייר פליי, בסוף היום. וגרנט שיחק אותה מלוכלך. ולמה שהוא יקבל קרדיט על זה?

אשמח לדעת מה אומרים הפרשנים על צ'לסי וגרנט בעד מקומות בעולם.

גיל 17 באפריל 2008

בלי לקרוא עדיין את התגובות האחרות אני אומר לך מה מעורר אצלו אנטגוניזם. הפער הבלתי נסבל בין הדיבור שלו על כדורגל יפה לבין מה שרואים במגרש. אנשים לא טיפשים. אפשר לדבר עד מחר על כדורגל אטרקטיבי, אבל אם כל מה שרואים על המגרש זה 1:0 במשחק עלוב אז ברור שהוא משקר.

תומר 17 באפריל 2008

ויכסלפיש שהוא מומחה ידוע לענייני אברם כתב פה פעם באחד הדיונים שהוא מאוד אהב את אברם עד שהוא חזר לקדנציה השניה במכבי כי מאותו הרגע הוא חדל להתעסק באימון והחל להיות פוליטיקאי במובן הממש לא מחמיא של המילה. אף אחד מאיתנו לא אוהב פוליטקאים בדרך כלל.הם מסלפים את האמת,מתחמנים ומקדמים בעיקר את עצמם.בדיון הקודם אני ויוני עסקנו קצת בתעודת מאמן ומיהו ומהו מאמן.אברם גרנט הוא ללא ספק מאמן כדורגל במקצועו אבל יש לו אישיות של פוליטיקאי ואם הוא היה פוליטיקאי אז לא נראה לי שהוא היה דווקא ביבי. יותר מתאים לו חיים רמון כזה.
לי אישית גרנט לא ממש הפריע עד שמונה לצ'לסי,המינוי הזה הוא תסמין למה שעובר על הכדורגל של היום ומה שעוד יעבור עליו.
השאלה הגדולה היא לא למה שונאים אותו,השאלה היא מה יש באיש הזה שגורר אליו כלכך הרבה יחס?משונאיו ואוהביו?
רפאל-עד תמיר כהן:)
יוני-ראיתי את תגובתך להחלטת בית הדין ואני לא מבין מה אתה רוצה.אני מסכים שהעונש הזה לא פותר שום בעיה,שהוא לא אפקטיבי. אבל להגיד שהוא לא פרופרציונלי? עם זה אני ממש לא מסכים.

עופר 17 באפריל 2008

אני לא אוהב את גרנט כבר די הרבה זמן, מאז הגמר גביע ההוא שבו הוא שלח את גיא גת להעיף את ברקוביץ'. אחר כך הגיע הטבח באישור של מליקה על רומן פץ. כן אני אוהד את מכבי חיפה. אבל אז גרנט הגיע ולקח שתי אליפויות אחרי הרבה זמן בלי אחת כזו. כמה רציתי אליפות. אני זוכר את התחושה. אני זוכר את הטעם שהיה לי על השפתיים כשדמיינתי איך זה יהיה להרגיש שוב אליפות, אליפות "אמיתית" שאני חלק מכל המשחקים וממש מרגיש את זה… אליפות שתהיה הראשונה שלי כאוהד עם תודעת כדורגל מפותחת.

ואז לקחנו אליפות. וזה הרגיש כמו כלום. כי זה מה שגרנט גורם לך בתור אוהד כדורגל. לא להרגיש. להיות נייטרלי. לדכא את היצר שלך. כל מה שהוא לא מכבי חיפה.

זו הסיבה שבארץ לא אוהבים את גרנט לדעתי. כי גרנט מוציא את הטעם. הוא מוציא את העוקץ. אני לא אוהב הרבה אנשים בכדורגל, והיו שחקנים במכבי חיפה שהקהל שנא (אופיר קופל, איציק זוהר) ומאמנים (רוני לוי בעונות האחרונות) אבל שום דבר לא גרם לי לעיקור של הרגש.
הקור הזה, האדישות והיובש. זה מה שגורם לא לשנאה, כי אם לחוסר אהבה. אני לא בטוח שגרנט אוהב כדורגל. ז"א אני בטוח שהוא אוהב כדורגל, אבל לא מתלהב מכדורגל כמו שאני מתלהב או כמו שרונן, או לון אן כל אחד אחר שכותב כאן. ויש הרבה אנשים שאני לא אוהב בכדורגל הישראלי, שמשחקים מגעיל, שהורסים את המשחק שאני כל כך אוהב, שמחשקים בונקר. אבל אפילו באיטליה, מולדת הקטנצ'יו, מטורפים על המשחק. אספקט אסתטי אחר אמנם, אבל יש תשוקה.

ובלי לדבר על פוליטיקה, גרנט הוא לא כמו ביבי, כי לביבי יש תשוקה כלשהי, ומרגישים ממנו משהו.
אז אני לא רוצה שגרנט יקח שום תואר. כן, שיעיף את פ.צ. מרסיסייד ויפסיד בגמר לברצלונה. כן, שמנצ'סטר תיקח את האליפות באנגליה. כן, שיפטרו אותו, שיחזירו את צ'לסי למנג'ר שאוהב כדורגל ומרגיש אותו כמו שהאוהדים מרגישים אותו.

legal alien 17 באפריל 2008

סתם שאלה, כמה אמינה בעיניכם הידיעה הזו על היועץ?

נודניק 17 באפריל 2008

אני חושב שגרנט הוא איש מקצוע מעולה והרזומה שלו מעיד על כך. למה לא אוהבים אותו? אני לעיתים נפעם מהניתוחים ה"מעמיקים" של מי שלא פגש באדם זה מעולם, אבל תגובתו של לון מלמדת אותנו דבר או שניים על כיצד אנו חושבים בישראל: אם גרנט ביקר בביתו של ברקוביץ ואח"כ ניפה אותו מהנבחרת, עלינו להסיק כי גרנט הוא חלאה. מדוע? כי מי מצפה בישראל לחשיבה מקצועית? איך אפשר להיות חבר של אייל ובה בעת לחשוב שזמנו עבר? זה כ"כ מקצועי ובה בעת לא ישראלי.
כך גם בעניין הנסיעה לתוניס. התפיסה הישראלית היא: אתה חבר שלי – ז"א אתה חייב לי את חייך. ובכן – מר גרנט חשב שניתן לנהל יחסים מקצועיים עם שני עיתונים במקביל.
אני מתאר לעצמי שניתן להאשימו בטימטום.

נודניק 17 באפריל 2008

קראתי שוב את תגובתי ואני חושב שגרנט צריך לשלם לי על יחצון…:O)

צ'ארלס 17 באפריל 2008

אני לא אוהב את גרנט כי הוא גנב דעת, שרלטן, שקרן, ישראלי (במובן הרע, כלומר שילוב בלתי אפשרי של שחצן וחנפן), והוא משדר אלימות (פאסיב-אגרסיב במובן האישי, ומשחק מלוכלך במובן הקבוצתי). מספיק?

איציק מעבר לים 18 באפריל 2008

מעניין שכמעט אף אחד לא התייחס למוצאו של גרנט (יהודי-ישראלי).
האם היחס אליו היה שונה (אפילו במעט) אם היה בלגי או קמרוני?
אני חושב שכן!

גיל 18 באפריל 2008

עוד דבר: גרנט הוא מאמן זניח במושגים עולמיים, ממדינה שהכדורגל שלה נחות ושהגיע תוך צירוף מקרים קוסמי לאמן את אחת הקבוצות הכי מפורסמות בעולם. העובדה שהוא אפור ובינוני גורמת לזה שקשה לאנשים לקבל אותו, במיוחד עם כל הזיקוקים שהיה לקודמו. אני לא חושב שאפשר להתעלם מזה. אין לו גם שום דבר ממשי להיאחז בו ושום מוניטין (ולא, גביע הטוטו לא נחשב). אם היה מאמן ידוע ומוכח אז יכול להיות שהיו מתייחסים להישגים שלו היום בצורה קצת יותר סלחנית.

יואב 18 באפריל 2008

רונן, זה השילוב של כל מה שכתבת. גנב דעת(תקשורת)-מאמין בהנעת כדור בין בלמיו-התחברות לכסף (שמיר, לוני, רומן, שחר)-חתרנות(קשטן, המיוחד)-אינטילגנציה מעל הממוצע-נעים הליכות-לכאורה בא משום מקום תמיד(גם פה, גם שם)-טפלון =יוצר איזה שילוב קשה לעיכול.הערצתי אותו בעבר.היום, מרגיש קצת מרומה.
בוודאי שלא איש מקצוע רע. בוודאי פריק של המשחק.למרות מיקומו הנוכחי המאד יוקרתי, לא עוזבת אותי התחושה(הזויה משהו, אני מודה)שבעבר, הוא היה הרבה יותר רלוונטי ומשהו בסיסי נעצר ברעב ובהתקדמות שלו.אני מודע לזה שאולי הבעיה אצלי. מין גיבור נעורים שאיכזב.האמנתי שהוא כל יכול(92 וכל הקדנציה הראשונה, נראתה כמו נס שחשבתי שלא יקרה).לעולם אוקיר את הלחץ על כל המגרש, הפיכתו של שוהם לקשר המודרני הראשון בישראל, החדרת והחזרת גאוות היחידה לקרית שלום.
ומעולם, לא נהנתי מהכדורגל שלו, לאחר מכן.

ליאונידס 18 באפריל 2008

רונן להזכירך אתה חייב לנו חידון למבוגרים.

אריאל 18 באפריל 2008

מישהו ראה את מסיבת העיתונאים הביזארית של גרנט אחרי המשחק? מדהים איך ממישהו שנחשב לחביב התקשורת הוא הפך לכזה שלא מסוגל להתמודד עם הלחץ התקשורתי ופשוט החליט לשבור את הכלים.
צריך גם להודות, היחס התקשורתי אליו הוא לא כאל מאמן והתוצאות שהוא משיג – שבסך הכל הן לא רעות בכלל – אלא כאל פוליטיקאי שהגיע לתפקיד בפרוטקציה, שאולי זה נכון, אבל זה עדיין לא הוגן לגמרי. אני בכלל לא בטוח שלא מעורב בזה יותר מקמצוץ אנטישמיות

הפימפ של השכונה 18 באפריל 2008

אני חושב שהעיתונים צריכים לרדת על גרנט כל מסיבת עיתונאים ולא רק לעקוץ.

איך שהוא התנהג במסיבת העיתונאים האחרונה היה נראה לי כמו ילד קטן שרק רוצה צומי…

אביעד 18 באפריל 2008

רוב הדברים שיש לומר על גרנט נאמרו…
עופר – כל דבר שאמרת על תקופתו במכבי חיפה פשוט הוציא לי את המילים מהפה.
אוסיף על זה משהו קטן באותו הקשר – "ואז הגיע יצחק שום. מכבי חיפה לא לקחה אליפות בזמנו של שום. אבל הרגשתי. באמת הרגשתי משהו לקבוצה של שום. למחוייבות שלה לכדורגל התקפי, לאהבה לכדורגל. כל מה שגרנט לא מייצג. בהקשר הזה אני חייב לציין שגם מוריניו לא הראה כדורגל שגורם לך להתחבר לקבוצה.
אבל מוריניו היה מאמן שנחשב קטן יחסית במונחים אירופאיים עד שמונה לצ'לסי ובאמתחתו היו מס' אליפויות בפורטוגל, גביע אופ"א וכמובן הצ'מפיונס ( הפסילה של הגול של סקולס עדיין צורבת…). גרנט הגיע בלי שום דבר שיגבה זאת מלבד לשונו הארוכה.
אני חושב שיש רבים שמתחברים לכדורגל באירופה כי הוא מסמל משהו שונה מכאן. לא רק באיכות הכדורגל אלא גם בקבלת ההחלטות. אתה טוב ואתה מצליח אז אתה תתקדם. גרנט לקח משהו מהכדורגל כאן, משהו שאנחנו שונאים, והביא אותו לכדורגל האנגלי – יש לך לשון ארוכה אז אתה תתקדם.
ולגבי מסיבת העיתונאים האחרונה שלו – הוא יכול להגיד ששותים את דמו שלא בצדק וכו' וכו' וכו'. אבל זה חלק מהתפקיד שלו, לעמוד מול התקשורת הזאת. והוא התקפל.
אריאל, אני לא בטוח שבהתקפות התקשורת כלפיו יש משהו אנטישמי, זה יותר קטע של כרישים שמריחים דם. וונגר קיבל מספיק מכך בתחילת דרכו, בניטז עדיין חוטף לא מעט. מי שיחסית נמלט מהם זה מי שמראה להם שהוא לא מוטרד מהם ומגבה זאת בתוצאות בשטח, פרגוסון ומוריניו.

ניצן 18 באפריל 2008

זה לא שאין אנטשימיות באנגליה. אבל להגיד שביחס של התקשורת אל גרנט מהולה אנטישמיות זו קפיצה מרחיקת לכת. באין הוכחה כזו, או התרשמות מבוססת, השימוש בעניין האנטשימיות הופך זול. עדיף לשמור אותו למקרים בהם האנטישמיות באמת מרימה ראש, ולא בו עיתונאי ספורט שואלים שאלות מנומנסות וענייניות.

למרבה החלחלה, זה הקלף שגרנט עצמו משחק עליו. ואם להקצין, כמו שזוג חברים ישראלים שגרים בלונדון אמרו לי אחרי המינוי שלו לצ'לסי: "אז מה, עכשיו תהיה סיבה לשנוא אותנו קצת?" ממי שמתחנחן וחובר לפריץ התורן, ומקבל ג'וב אחרי מהלך של דקירה בגב- מותר לצפות למעט שיקול דעת לפני שהוא מתחיל לעסוק במסחרה יחצ"נית וצינית של הקורבנות היהודית שלו.

רונן דורפן 18 באפריל 2008

ניצן – התייחסתי לכך בפוסט עצמו. השימוש בקלף השואה הוא מחפיר ברמה האנושית. אם היה נחשף איכשהו בראיון, מילא. אבל כמהלך יזום זה מביש.

צופית 18 באפריל 2008

אני אוהבת את אברם

איש 18 באפריל 2008

ה"צופית" זה אני.
הדיון פשוט נהיה קצת כבד.
וגם רונן כתב לפני איזה 15 תגובות שאף אחד לא ציין כאן שהוא אוהב אותו ועדיין כלום לא השתנה אז חשבתי לגוון קצת. למרות שגם אני לא אוהב אותו.

רונן דורפן 18 באפריל 2008

איש – במקום בו אין אנשים היית איש!

S&M 18 באפריל 2008

השנאה / קנאה / חשדנות כלפי גרנט היא קודם כל גנטית, מולדת, מובנית אצל כל אחד. הוא לא יכול לעורר סימפטיה וחום אנושי משום שפת הגוף שלו ומשום הבעות פניו. שפת הגוף זועפת, הבעות הפנים מעוררות חשדנות. הוא לא מקרין חום ולא מקרין אמינות. לכן מראש אף אחד לא יכול להגיד שהוא אוהב אותו.

זה ברמת תת-המודע. מכאן והלאה נותר רק למצוא סיבות ותירוצים למה לא אוהבים אותו. חלקם מוצדקים לחלוטין – הוא מאמן הגנתי. ובנקודה הזו התת מודע והמודע מתמזגים ומאשררים זה את זה. חוסר האמינות שהוא מקרין באופן טבעי מתמזג עם ההצהרות הריקות מתוכן שלו בעד כדורגל התקפי, כאשר בפועל הוא משחק הגנתי.

מוריניו שיחק הגנתי ולא הצהיר אחרת. מוריניו חשף בפניך את החזה, ולא חשש להטיח בפניך דברים בלי להשפיל את המבט. מוריניו משדר ישירות, ולכן אף אחד לא יכול לבקר את מוריניו על כדורגל הגנתי מול הצהרות הפוכות.

שחמוביץ' 19 באפריל 2008

אני מקווה שלא איחרתי את הרכבת עם התגובה הזאת, אבל זה עומד לי על הלשון כבר הרבה זמן.
תראו, משהו כללי לגבי שני נציגיינו הבולטים באנגליה, גראנט ובניון, למעשה, כאשר הם חתמו בקבוצות שלהם, החל תהליך כפול: ליברפוליזציה וצ'לסיליזסיה.
אם זה בשידורים שאנחנו רואים, ואם זה באהדה העיתונאית והכללית ברחוב. אני ממש לא מסכים עם רונן לגבי השנאה שיש לגראנט. אני חושב שיש פה אהדה ברורה לבן-אדם ולקבוצה שלו. אין העברת ביקורת ברורה על שום פעילות של צ'לסי, למרות שהיא משחקת את הכדורגל הגרוע ביותר שלה ב 4 השנים האחרונות. כנ"ל לגבי בניון בליברפול. שם דווקא יש ביקורת על ליברפול, אבל שום מילה רעה על בניון, נציגינו המהולל.
ועכשיו לסיבה שאני מעלה את הנושא. שני התהליכים האלה, מזכירים לי מאוד את תהליך המכביזציה שאנחנו רואים פה בשנים האחרונות, ועכשיו שוב עולה הנושא. חבורה של 6 אמריקאים, 2 ברזילאים אורוגוואי אחד וליטאי, "סוחפים" מדינה שלמה לאהדה עיוורת לקבוצה, שמעבר למדינה שבא היא משחקת את משחקי הבית שלה ( ואיזה 2-3 שחקנים ישראלים) אין לה שום קשר אמיתי למדינה. היא לא "מייצגת" אותי, ואני לא מרגיש שום שייכות לחבורה הזאת. כמו עם צ'לסקי וליברפול, יש תחושה שאם יש שם משהו משלנו, אז "אנחנו" בתור אזרחי המדינה, צריכים לתמוך ולעודד. כל אחד שאומר איזה מילה רעה על חבורת העובדים הזרים של צביקה, ועל "הקבוצה של המדינה" מיד זוכה בתגובות של מרגל סורי, או מפתח אטום איראני…
בכל מקרה, לעניינו, כולי תקווה שנעבור את ברצלונה ונגיע לגמר, ואם זה אכן ייקרה, נפגוש את אחד מהחברים שלנו בגמר, ואז, הו אז, נראה מי תהייה "הקבוצה של המדינה" מול עוכרי ישראל, אוהדי היונייטד.
תתכוננו למתקפה חברים, היא בפתח.

רונן דורפן 19 באפריל 2008

שחמוביץ. אין אהדה לאדם. יש אהדה למישהו שנתפס כמייצג אותנו. העובדה היא כשכשהוא אימן בישראל אוהדי קבוצות שאימן לא אהבו אותו. גם אם הצליח – כמו במכבי חיפה.
העובדה שבקונוטציה בה הוא מאמן באנגליה יש רבים שרוצים שיצליח לא רלוונטית. הרי רוב האנשים רוצים שנבחרת ישראל תנצח במשחקיה בלי קשר מי משחק בה.
מי "שחיים" איתו יום יום – אוהדי מכבי תל אביב, אוהדי מכבי חיפה, אוהדי צ'לסי והתקשורת בשתי המדינות – פיתחו כלפיו אנטגוניזם במספרים די גדולים.

ויכסלפיש 19 באפריל 2008

שחמוביץ, קודם כל יש הבדל ענק בין מכבי לקבוצות זרות. מכבי היא קבוצה ישראלית שעמדה במבחן הזמן ונמצאת בצמרת הכדורסל כבר 30 שנה ובשנים האחרונות עברה תהליכי גלובליזציה, כמו כל הכדורסל האירופאי. יודע מה? מכבי של 77' הסתמכה על מיקי מוטי זרים ויהודים אמריקאים שעשו עלייה, מאוחר יותר באייטיז וניינטיז איזרחה כל מיני שחקנים. רוצה לומר: אותי היא הפסיקה לייצג כבר ב-89' בגמר מול ספליט, אבל זה לא מונע ממני להודות שמדובר במועדון מפואר שראוי להערכה.

בעניין גרנט: אני מסכים עם כל מילה של צ'ארלס: גנב דעת, שרלטן, שקרן, ישראלי (במובן הרע, כלומר שילוב בלתי אפשרי של שחצן וחנפן), והוא משדר אלימות (פאסיב-אגרסיב במובן האישי, ומשחק מלוכלך במובן הקבוצתי), ועם זאת ברור שהתלהבתי ממנו ב-92-95. היחס התקשורתי אליו בארץ חנפני ולקקן מצד חבורת בעלי תעודות עיתונאי שקמים בבוקר במטרה להתעסק בשמועות ציטוטים אנונימיים והמצאות, ואברם מתאים להם פיקס כיוון שידע לטפח איתם קשרים כבר לפני עשור.

העוינות המוצדקת כלפיו באנגליה, שבעיני היא גם עוינות כלפי אברמוביץ' , מחלחלת לארץ דרך אותם כתבים שעסוקים בהאדרת שמו ולו מפני שהוא בכותרות. ועוד דבר: אם אברם ממשיך עוד עונה אני סקרן לדעת איזה שחקנים ירצו להגיע לצ'לסי כדי להשתתף במופע הכדורגל המחפיר שלה ושל המאמן שלה.

ראול גונזאלס 20 באפריל 2008

אני שונא את אברם בגלל סיבה אחת פשוטה:
הוא גמר לאייל ברקוביץ את הקריירה הבינלאומית.
לא אכפת לי מה הוא עשה לפני או אחרי. מאותו רגע ואילך הוא מבחינתי מחוק.
נ.ב. – אותם הדברים מכוונים כלפי אראגונייס בספרד, גם אם הוא בטעות יזכה ביורו (למרות שכאן אין חשש – ראול יחזור כשדל בוסקה ימונה למאמן).

מאיר 21 באפריל 2008

אני דווקא מחבב את האיש בגלל א', ב', ו-ג'.
ההשוואה לביבי ביזארית. האיש היה ראש ממשלה, שר אוצר ועוד כמה תפקידים שהשפיעו ישירות על חייהם (ומותם) של אנשים, ותפקידים שמחייבים מידה של אמינות ואחריות. אתה לא יכול להשוות אותו למאמן כדורגל.
וכמו שאמרו כבר, לא יודע באחוזים אבל רוב מוחלט של חובבי ספורט ישראלים סביבי שאין להם אהדה בולטת לאחת היריבות של צ'לסי במאבק על התארים שנותרו (נניח יונייטד וליברפול), רוצים בהצלחתו. לא יודע אם זה 70% אבל גם 70%, כשלוקחים בחשבון את אוהדי ליברפול ויונייטד ודומיהם, זה שווה ערך ל-90% של שחר פאר.

מאיר 21 באפריל 2008

ובעניין האנגלים, כאן דווקא אני מסכים איתך, שלא נותנים לו את הצ'אנס שנותנים לאחרים בתפקיד. לדעתי זה נובע מהתנשאות על מאמן ממדינה פרובינציאלית חסרת מסורת של כדורגל. אני לא חושב שזה אנטישמיות או קשור בהכרח לישראל. גם אם הוא היה מקפריסין, נניח – מדינה שבשנים האחרונות יש לנו מאזן די שווה לשלה – היחס היה דומה לדעתי.

Comments closed