התיקו בלסטר

אני חייב לומר פחות גרוע מתגובה לסיטואציות דומות בשנים האחרונות. יונייטד שולטת בכדור, שקופה לחלוטין, לסטר מבקיעה שער היסטורי בהתקפה מתפרצת חדה ומהירה ואז חמש דקות של התמוטטות מוחלטת בבטחון.

אבל, יונייטד חזרה לעצמה. חזרה לשלוט בצורה קצת יותר החלטית – וגם אם השער בא מקרן הוא הגיע אחרי דקות של שליטה. היא גם הייתה קרובה יותר לניצחון בחלק המסיים של המשחק.

ואם זה היה כדורסל שוויני מקבל גול ופנדל.

קצת מדברי הפרשנים: ג׳יימי קרגר (באולפן) אמר לפני המשחק שיונייטד הביאה מנג׳ר שהוא לא באיזשהי חרדה מכך שהוא מאמן את יונייטד. היא אימן את באיירן וברצלונה – והוא משחק את הכדורגל שלו. שלא הגיוני היה לצפות למשהו אחר. אני לאו דווקא לופת את הראש ואומר ״אוי לא הוא צודק״. אבל כל מה שזה אומר שאת היצירתיות בהתקפה יונייטד תקבל מיכולת אישית מהירה. ואני מקווה שהררה יתפוס את מקומו של רוני בקרוב מאד.

וגארי נוויל, בפעם הראשונה שהוא מפרשן, עשה הנחות לחבר בקבוצה. השדר אמר לנוויל ״אתה פרשת כשהגעת לרגע שהירידה ביכולת הייתה מורגשת״ ונוויל ענה ״ווין רוני לא הגיע לנקודה הזו״. לא ברור לי איזה סימני חיים נוויל רואה ברוני.

אתם יודעים, גול אחד נגד איינדהובן – והכל היה אחרת – עליה לשלב הבא באלופות בתוך חמישה משחקים ואפשרות לעלות היום למקום הראשון בליגה. עכשיו הכל מסובך בהרבה. אם יונייטד תכשל בוולפסבורג, והסבירות לכך גבוהה, אז: א. ההרגשה החמוצה לשארית העונה. ב. הצורך לשחק בימי חמישי באירופה.

אז באמת חבל שלא הובקע הגול האחד הזה.

אבל זה מה שקורה לקבוצה שאפשר לאמר שההגנה שלה מעולה וההתקפה שלה למטה מבינונית. אפשר להיות קבוצה גדולה שמבוססת על הגנה, אבל אתה נמצא תמיד במרחק קטן מאד מבעיות קשות.

קבוצה גדולה מהסוג הזה, נניח כמו אתלטיקו מדריד לפני שנתיים, נניח כמו כמה קבוצות של מוריניו, צריכה בטחון עצמי גדול מאד. וזה אין.

*

ואן חאל הגיע עם תדמית של מאמן קשוח שלא דופק חשבון לאף כוכב. שמענו תילי תילים של סיפורים מפחידים על סופרסטארים שבורחים מפניו. כרגע, הקדנציה שלו על חוט השערה דווקא כי הוא מרחם על ווין רוני. רוני לא צריך לשחק. הוא לא ״רחוק מהיכולת שלו בעבר״ או ״רחוק מלהיות כוכב בינלאומי״. הוא רחוק מהיכולת של שאר השחקנים שמתחרים איתו על החולצה. ראינו בשבוע שעבר שאפילו אלתור של מאטה, ממפיס ולינדגארד היה טוב מאשר מצב בו רוני משחק.

לא צריך כמובן לזרוק אותו או לכעוס עליו. צריך פשוט שיהיה על הספסל. בלי קשר לחסרון חלוצים.

*

הלקח העיקרי שלי מהסיפור הנפלא של לסטר הוא רניירי. ומשהו שאנשים לא קולטים. נכון, לפעמים יש מנג׳ר צעיר ורענן שהמוטיבציה והרצון ללמוד ולחדש עושים ממנו מנג׳ר גדול. אבל זה גורם לפעמים לאנשים לשכוח שנסיון הוא כנראה הדבר החשוב ביותר למנג׳ר.

הלקח האחר הוא ורדי. אני חושב שיש מעט מאד כדורגלנים בעולם שכשרונם ואפילו נכונותם לעבוד, מחייבים שיהיו כוכבי כדורגל. ומאד לא מקבל את ההנחות הגורפות שיש ״סגל מתאים לאליפות/צמרת/מקום בליגה או כל הגדרה אחרת. עבודה קבוצתית יכולה לשדרג שחקנים באופן דרמטי ביותר. ובדומה אני לא מקבל את ההנחה האדיוטית שיש כרגע רק איקס ״חלוצים בכירים״ שמתאימים ליונייטד. כל חלוץ בכושר ועם בטחון מליגה סבירה יכול לפרוץ. ורדי הוא לא פספוס אדיר של מי שלא קנו אותו. ורדי הוא הישג אדיר למי שעובד איתו. וזה שוב רניירי.

*

הסופר אמיר גוטפרויינד הלך לעולמו בן 52 ממחלת הסרטן. לא הכרתי אותו – אבל אמנים מתים קצת פחות מאנשים אחרים. כי האמנות נותרת גם אחריהם. ולהבדיל מכל ירושה אחרת – כלכלית, פוליטית – היא מרגשת תמיד באותה המידה. שיר של לנון משמעותי כיום בדיוק כמו שהיה בחייו.

יודע שהיה אוהד הפועל חיפה ואני משער שגם יונייטד כי הנה קטע מספרו ״שואה שלנו״ שהסב את תשומת לבי לכך אחד הקוראים לפני כמה שנים:

"במספרה אצל יהושע היה בעיקר קיר מראות, מול כיסאות המסתפרים…המראות היו גדולות, מן הגובה שלי השתקפו בהן הוונטילטור הלבן, רשת העכביש, המנורה. לפינותיהן הוצמדו תצלומים ישנים, שני שחקני כדורגל בשחור לבן, לוחצים ידיים, מחליפים דגלונים, וסצינה ברחבת השער, כדורגלן מתרומם לנגיחה לא מתממשת לעולם.
לא שאלתי אף פעם מי השחקן; הרגשתי – אסור….
מי זה? העזתי סוף סוף, מצביע…אבא ויהושע דיגלו את מבטם. התעצבו.

הרבה שנים של יציעי אבן וטופסי טוטו, האזנה לרדיו קטן במוצאי שבת וזיכרונות מהאיצטדיונים בפולין, הכול התמצק בתשובה:
– זה דאנקן אדוארדס ממנצ'סטר יונייטד.
– השם ייקום דמו, אמר יהושע…

ומתברר שדאנקן אדוארדס לא נרצח אלא נספה, בתאונת המטוס של פברואר 1958, כשכל קבוצת מנצ'סטר יונייטד נהרגה. ואני למדתי על דרכים חדשות לאהבה, לקיבוע הלב בנקודה, לתבוסות ההיגיון מול מסירות הנפש. מנצ'סטר יונייטד, החרוטה על לבו של יהושע, על לבבות הממתינים לתורם אצל יהושע, נחקקה גם על לבי. טקס ההשבעה המנצ'סטרי – פתח לעולמן של אהבות עולם."