מילווקי, כך מסתבר, עצרה לא פחות מחמישה סטריקים של 12 ניצחונות ויותר בהיסטוריה שלה, כולל את שני הארוכים ביותר. אבל המקרה הזה הוא קצת לא הוגן. מי שעשתה את העבודה יום קודם לכן הייתה בוסטון שסחבה את המשחק לשתי הארכות ופשוט סחטה את הווריורס. והתוצאה ניכרה היום בתצוגת לבנים של הווריורס 6 מ 26 לשלוש נקודות. כולל 2 מדי הרבה (8) לסטף קארי מהטווח הרחוק. הוא ניסה לחפות על כך בהרבה מאד כניסות לסל – אבל אלו סחטו ממנו עוד ועוד כוחות. הסתיים גם סטריק מאד ארוך של משחקי 100 נקודות.
לדעתי זו דרך מצויינת לעצור אותם: קבוצה אחת סוחטת אותם ו-24 שעות אחר כך קבוצה אחרת מנצחת אותם. אבל בפלייאוף שיטה כזו כבר לא תעבוד.
*
הם שיפרו את הפתיחה הטובה ביותר של העונה מ-15 ל-24 – שזה 60 אחוזים. הסטריק האחד שהיה יותר ארוך היה כשווילט צ׳מברלין וג׳רי ווסט שיתפו פעולה בליגה של 16 קבוצות כשמחצית הכוכבים הגדולים של הכדורסל היו בליגה מתחרה.
56 Comments
גם לפציעה של קליי היה תפקיד – אילצה את גרין וקארי לטחון יותר דקות מול הסלטיקס.
לא חושב שצריך להוסיף את הניצחונות מסוף העונה הקודמת לספירה. בכל זאת, אם היו באמצע 4 חודשי מנוחה, זה קצת מנוגד לקונספט של "רצף".
רק להזכיר שהרצף הסופי נסגר על 28 שזה אחד יותר מה27 של מיאמי ולברון.
נראה איך יסתיים. אבל צריך לזכור שהיו עוד קבוצות מדהימות.
פלוס מה שאסף אמר.
יש לזה פקטור בונוס שזה פתיחת עונה.
אבל עם כמה שאנחנו נהנים וה-בוצה הזאת מדהימה ותופעת טבע. אנחנו עוד צריכים להמשיך לחכות ולראות(ולהנות) לראות לאיזה מימדים זה יצמח.
זה נכון – רוב הרצפים בשנים האחרונות – למשל של גולדן סטייט – נוטים להגיע מאוחר יותר בעונה – אולי כי בפתיחה כולם בריאים. בגלל זה השיא לפתיחה היה לא כל כך ארוך
זה פחות קשור לבריאות לדעתי אלא לכושר של השחקנים וזהות של קבוצות. גולדן סטייט לא עשתה שום שינוי משמעותי בהרכב שלה בעוד קבוצות אחרות מתגבשות. הם גם חדורי מוטיבציה להראות שהאליפות שלהם לא מקרית. זה גם עוזר כשהכוכב הראשי שלך בכושר שלא מהעולם הזה.
אני לא מבין את זה ואני רוצה שמישהו יסביר בבקשה
מתחילת העונה אני קורא ושומע שמוסיפים 4 ניצחונות רצופים לווריירס מהעונה שעברה, אבל הם הרי פתחו את סדרת הגמר מול קליבלנד בניצחון, הפסידו בשניים ברצף ואז ניצחו 3 רצוף. אני טועה? איך יכול להיות שהרצף הסופי הוא 28?
מדובר על משחקי העונה הסדירה בלבד!!!
למשחקי פלאי-אוף יש את הספירה משלה, כי שם נפגשים לרצפים מול אותה הקבוצה והדינמיקה שונה לחלוטין.
תענוג, פעם ראשונה שאני מרגיש שכל סימן קריאה במקומו.
תודה איציק.
מדברים על העונה הרגילה אבל זה די חסר משמעות. גם אם זה מופיע בתור שיא איפשהוא, כל אוהד שפוי מחשיב רצפים בתוך אותה עונה בלבד כי אחרת הם מלאכותיים. כמו שלא שומעים על המאזן של קרולינה פנתרס של 16:0 כרגע.
טוב, זה לא שיא. בשיא מחזיקים הקולטס עם 23 רצופים.
לא דיברתי על שיא אלא על איך שמדברים על הרצף.
יש שתי סיבות שבגללן מדברים על הפתיחה יותר מעל הרצף, זה חריג יותר גדול ביחס להישגים דומים וזה הישג יותר טבעי, מכיוון שהוא לא שובר את ההפרדה בין עונות שונות. שני הדברים נכונים גם לקרוליינה וגם לווריורס, ובשני המקרים מדברים מעט (יחסית) על הרצף. על הווריורס מדברים הרבה יותר באופן כללי, ולכן שומעים גם על הרצף.
הסיבה העיקרית היא שמדובר בשתי עונות שונות. השחקנים בקבוצה מתחלפים, וגם היריבות לא אותו הדבר. הרצף שלהם מפתיחת העונה יוצא דופן כי כמו שרונן הזכיר, לרוב אין רצפים כאלו בכדורסל וכשזה מלווה בתצוגות כמו של קארי אז יש כאן משהו חריג. דווקא בפוטבול רצפים כאלו נפוצים מאוד. כל שנה כמעט יש קבוצה שמתחילה בלפחות 8-0 אם לא יותר. אצל קרולינה מדברים פחות כי קודם כל היו כמה רצפים כאלו עד עכשיו והם פשוט נשארו אחרונים, ושנית לא היה מדובר באלו יכולות חריגות של שחקנים. זה די מפתיע כי מדובר בקרולינה ולא בדנבר או הפטריוטס ולכן עכשיו מקבל יותר תשומת לב.
יש פער די גדול בין 8-0 ל12-0, קרוליינה היא רק הקבוצה התשיעית להגיע ל12-0. הסיבות שלא מדברים עליהם כל כך הרבה הן שתיים: זה פחות מהשיא (אם הם יסיימו עונה מושלמת ידברו על זה הרבה), והם לא נחשבים לקבוצה כל כך טובה למרות הנצחונות, כי הם היו קבוצה בינונית בעונה שעברה.
מה זה "לרוב אין רצפים כאלו בכדורסל"? בכדורסל היו רצפים ארוכים יותר מבפוטבול, וימשיכו להיות רצפים ארוכים יותר, ימשיכו להיות ארוכים יותר מכל 4 הליגות המקצועניות המובילות (מסיבות שונות לליגות השונות).
10-0 זה גם די נפוץ ובכל מקרה הנקודה היא שלא שמים לב לרצף עד שהוא מגיע בערך ל10 בגלל כל האקראיות בליגה.
בכדורסל אין רצפים ארוכים בפתיחת העונה, ועובדה שהם שברו את השיא בהרבה. רצף של 10 ניצחונות בכדורסל הוא הרבה פחות מרשים מאותו רצף בפוטבול כי התחרות קשה יותר בפוטבול וכל משחק הוא אתגר גדול גם נגד קבוצות חלשות.
10-0 זה משהו שהושג 17 פעמים עד כה (כולל פעמיים השנה), לא ממש נפוץ. כמובן, העניין השני הוא הערכת חוזק הקבוצה, על הרצף של הפטריוטס בהחלט דיברו (היו השוואות לעונת 2007 עד ההפסד).
רצפי פתיחת העונה בכדורסל דומים לפוטבול. אתחיל את הספירה רק מ14+ (כי אחרת יש קושי לספור את הדולפינס 72):
14+ : 3 פוטבול, 5 כדורסל. (קרוליינה יכולה להוסיף)
13+ : 7 פוטבול, 5 כדורסל. (קרוליינה יכולה להוסיף)
12+ : 9 פוטבול, 7 כדורסל.
11+ : 12 פוטבול, 11 כדורסל.
10+ : 17 פוטבול, 14 כדורסל.
9+ : 21 פוטבול, 19 כדורסל.
8+ : 24 פוטבול, 30 כדורסל.
כמובן, ההשוואה פה עקומה, כי אני לא מדבר על התקופה בה הרצפים האלו נצברו. בפוטבול מדובר בתקופת הסופרבול (הראשון הוא פתיחת 11-0 של הראמס מ69), בכדורסל מדובר על היסטוריית הNBA. ההיסטוריה של הNBA ארוכה מעט יותר, אבל רוב הזמן היו בה פחות קבוצות (שפותחות את העונה בצורה כלשהי), אז באופן כללי נתוני הNBA הם מתוך פחות פתיחות בסך הכל.
17 פעמים לא ממש נפוץ? זה נראה לי די נפוץ במיוחד כשבעשור האחרון היו לך 7 כאלו.
ההשוואה לכדורסל לא רלוונטית כי רצף כזה חסר חשיבות כמעט בכדורסל בעוד בפוטבול הקבוצה כבר כמעט מבטיחה למעשה את המקום שלה בפלייאוף. בכדורסל אין ניסיון לנצח כל משחק בכל מחיר, בטח לא בתחילת העונה, בעוד בפוטבול יש. אף אחד לא נותן לשחקן פוטבול שבוע חופש רק כדי לנוח קצת, אלא אם הקבוצה שלו כבר הבטיחה יתרון ביתיות בפלייאוף או שהמשחק לא משנה למיקום.
17 פעמים ב50 שנה זה לא ממש נפוץ, לא.
7 בעשור זה מאוד נפוץ וזה מה שרלוונטי. אף אחד לא מדבר על לפני 50 שנה.
הניקס של ריד ופרייזר, מילווקי של קארים ואוסקר רוברטסון, הסלטיקס של האבליצ'ק וקאוונס, הווריארס של נייט ת'רומונד.
כולן קבוצות של 50+ נצחונות בעונה, כאשר כל השחקנים המוזקרים נבחרו לרשימת "50 האגדות".
לא צריך לגמד את ההישג של הלייקרס בשביל להבין שההישג של גולדן סטייט אדיר, ושנראה שאנחנו חוזים בקבוצה היסטורית.
(כמו כן, 27 ברצף באותה עונה, קצת יותר מרשים מ-24 העונה + 4 של העונה שכברה. פחות עייפות, פחות לחץ)
כשיש 16 קבוצות הכשרון דחוס יותר והאתגר גדול יותר (וכאוהד סלטיקס ללמד זכות על הלייקרס עולה לי בריאות)
הסטטיסטיקה אומרת שאתה טועה..מיספרים גדולים מיישרים
אותה ומיספרים קטנים יוצרים אנומליות.
המספרים הרלוונטים לכלל הסטטיסטי שעליו אתה מדבר הם מספר המשחקים (82 משחקים לעונה אז והיום) ולא מספר הקבוצות.
אתה שוב טועה (לדעתי…). אם אני ואתה נשחק 1 על 1 82
פעמים לעומת אתה נגד כל המגיבים התוצאה בוודאי שתהיה שונה.
רוב הסיכויים שבמיקרה הראשון יהיה משהו כמו 80-2 לאחד מאיתנו
ובמיקרה השני משהו הרבה יותר מאוזן.
שוב מיספרים גדוליםת גם של יריביםת מנרמלים את התוצאה.
ההישג של ג"ס לפיכך משמעותי יותר בלי קשר לשאר הדברים שהעלו פה.
אני חולק עליך, אם קבוצה של 82 שחקנים תשחק אחד-על-אחד כולם נגד כולם, סביר להניח שהמאזן הטוב ביותר יהיה טוב יותר מאשר ב82 משחקי אחד-על-אחד. (אם כי טענתך, לגבי המאזן של שחקן מסוים מול 82 שונים כנראה נכונה). עוד אוסיף שפה לא מדובר באחד-על-אחד אלא בקבוצות, ואז כנראה שהפער בין המאזנים הטובים ביותר בליגה גדולה לליגה קטנה גדולים עוד יותר (בגלל שבליגה גדולה המקום לדומיננטיות של שחקנים בולטים גדול יותר).
האחד על אחד סתם היה דוגמא.
הדיון למעלה וההשוואה לפוטבול מראה שאני צודק.
שוב מיספרים קטנים ולא משנה אם של מישחקים או
קבוצות יוצרות אנומליות, הסטטיסטיקה מתיישרת עם
מספרים גדולים – חוק המספרים הגדולים.
הטעות שאתם עושים היא שנה א בסטטיסטיקה.
זה נכון במקרה של ליגה אחת בלבד
שתי הליגות ביחד היו 26 קבוצות. ולמרות מה שכותב דורפן חלוקת הכשרון בין הליגות ב 72-3 היתה בהחלט לטובת הנ.ב.א..
מאחר ולא סמכתי על הרושם הכללי שהיה לי נכנסתי לבדוק ב'באסקטבול רפרפנס', מי שמעוניין מוזמן להכנס ולראות את השחקנים ששיחקו בכל ליגה באותה שנה ולהחליט בעצמו.
קודם כל – זה 71-72. ואני חושב שאלו השחקנים שהכי קשה לדעת. בשנת האיחוד הראשונה כמעט חצי אולסטאר היה מהABA למרות שהם היו בשנתם האחרונה רק שש קבוצות והאן.בי.איי 16. ב-72 היו שחקנים שאולי כבר לא הגיעו בשיאם לאן.בי.אי אבל בהרכב המזרח באולסטאר היו אירווינג, ריק בארי, ארטיס גילמור ודן איסל וגם לואי דמפייר. מבלי להכנס לכמויות – זה ברור שזה מדלל את הכשרון.
לא בא בכלל להמעיט מהישג הלייקרס, אלא לתת קונטקסט. הקונטקסט העיקרי שכחתי – בעידן תקרת השכר.
הלייקרס לא היו גדולים על הליגה או משהו, הם לא הגיעו אלופים, והם כנראה נחלשו לעומת השנה הקודמת. אני חושב שזה בעיקר ממחיש את אלמנט המקריות בשיאים האלו (שקיים גם בשיאי מאזנים, אם כי שם הוא פחות משמעותי).
ראשית, תודה על התיקון (71-2 ולא 72-3).
לגוף הדברים, שנת האיחוד היתה 5 שנים אחר כך, וזה משמעותי, כי חלק מהשחקנים הטובים ביותר באיי.בי.איי היו ב 71-2 רוקיס, עילויים אבל רוקיס (אני חושב על ד״ר ג׳יי ובדרגה אחרת ארטיס גילמור, שבהתחלה היה כנראה לא פחות טוב, למדתי היום שהוא, ולא הדוקטור, היה רוקי השנה ולאמ.וי.פי. ).
לגבי הנציגות של האיי.בי.איי באולסטאר של עונת האיחוד, גם כאן הכל צריך להעשות בפינצטה, כי היתה תנועה בין הליגות. כך למשל ריק בארי, שיחק ב 71-2 באיי.בי.איי אבל בשנה שלאחריה הוא כבר בוואריירס וממשיך ברצף באנ.בי.איי.
אגב תוך כדי נבירה בנתונים של אותה העונה באיי.בי.איי. למדתי פרט פיקנטי שהשחקן עם הכי הרבה אופנס ריבאונד בליגה היה הד״ר.
בעיקר, כשיש 16 קבוצות אתה פוגש את החזקות האחרות בתדירות יותר גבוהה. רצפים ארוכים ומאזנים טובים מאוד (וגם רעים מאוד) יותר קלים בליגה גדולה.
משהו מריח חשוד בכל העסק. מישהו שם בהנהלה של הNBA רצה שהרצף ישבר.
אין הסבר אחר ללוח משחקים שכולל משחק יממה בלבד לאחר המשחק הקודם.
נכון, כי הרצף לא תורם לרייטניג ולבאז וזה בדיוק מה שהנהלת הNBA לא אוהבת.
וגם לוח המשחקים לא נקבע מראש, הרבה לפני שהיה רצף.
וזו גם הקבוצה היחידה שמשחקת יום אחרי יום.
אגב, גם מילווקי שיחקו בשישי בערב (בטורונטו).
אבל כולם משחקים ככה
סליחה, אבל תגובה שמצביעה קצת על חוסר ידע. הרי לוח המשחקים נקבע לפני כמה וכמה חודשים, מה גם שזה עניין די נפוץ שמשחקים בק-טו-בק ולא קשור רק לווריורס. (זה גם לא בק-טו-בק כזה קשה, 2 קבוצות מאמצע טבלת המזרח).
בלי קשר… מישהו הספיק לראות את הקרב בין אלדו למקרגור? ואוו…
פעם יונייטד הייתה משחקת ככה… בליץ של רבע שעה, 2-3 חתיכות ונחים.
ממש בלי קשר אני…
בחייאת, יש אנשים שנמנעים מספוילרים כל היום וככה אתה דוחף את זה במקום לא קשור? זה היה ממש כמעט ונפגע. מה לזה ולווריורס? שום קשר, סתם בשביל לבאס אנשים אחרים
13 שניות גם היה מספיק ליונייטד של פעם
עקב בת חדשה וענייני נזלת, יצא לי סוף כל סוף לראות את גולדן סטייט בלייף. תראו מה יצא.
כנראה זה בגללי ;)
שמח שזה נגמר ובעיקר העיסוק האובססיבי סביב הרצף. לא רוצה לחשוב על ההייפ על המשחק מול קליבלנד אם היינו נשארים בלתי מנוצחים. עכשו הכל חוזר לפרופורציות ועדיף ככה.
GO WARRIORS!!!
מה ש"יפה" זה שנראה שכל הכותרות בארץ מספידות את הווריורס, כאילו שהעובדה שכבר לא יהיה להם מאזן 0-82 היא טרגדיה איומה
אם יפסידו עוד פעם בעשר המשחקים הבאים עוד ידברו על 'משבר' בקלטת האליפות שכבר מכינים אותה…
אהה, שכחתי שיש פלייאוף ואליפות לוקחים בסיום העונה מול יריבות ישירות וכרגע מתוך 30 קבוצות הליגה, ל 25 עדיין יש סיכוי סביר ומעלה להגיע.
אז נחכה עם קלטת האליפות ונשאיר אותה לבאיירן, פ.ס.ז' ובארסה.
נכון שיש הרבה בעיות בענפים השונים בספורט האמריקאי, אבל בעניין של הגדלת התחרות והעניין ככל שהעונה מתקדמת הם פגעו יופי.
ג"ס (הנהדרת, המזהירה) מעוררת גל אהדה מסי-ברצלונה-עולמי. כולם רוצים להרגיש חלק מההיסטוריה שנעשית עכשיו, כולם רוצים להיות חלק מהמנצחים, כולם אוהבים את סטף/ לאו – באמת קוסמי כדור שכנראה לא ראינו דוגמתם, ואייקונים לפי הזמנה.
זה רק לא אומר שצריך להתאבל ולתרץ. להיפך, האנ.בי.אייי העונה היא (אולי) הליגה הכי תחרותית שיש. בחריג של הלייקרס ופילי, כמעט כל משחק פתוח. לא נורא אם תהיה גם אשליה לפלייאוף תחרותי בהמשך.
מה תחרותית? למישהו יש ספק שגולדן סטייט תיקח בהליכה גם העונה?
אפילו הליגה הספרדית נפתחה מחדש לתחרות עם התוצאות של ברצלונה בשני המחזורים האחרונים
על סמך מה אתה מבסס את זה שהיא תקח בהליכה? יש לך קבוצה במרחק 4 ניצחונות מהם שמציגה את ההגנה הטובה בליגה ושהיא לא שיחקה נגדה. יש לך גם את קליבלנד שהיא פוטנציאל גדול עם כולם בריאים. קל זה בוודאות לא יהיה להם בהנחה שכולם בריאים.
אין מה להשוות בין השיטה בליגה הספרדית להכרעה בין מועמדות לאליפות מטעם עצמם ב NBA.
איך זה לא ברור?
למה פילי וליקרס זה לא תחרות? הכי תחרת שיש, למי תהיה הבחירה הראשונה בדראפט (לפחות הסיכוי הגבוה לבחירה הראשונה). יהיה מתח עד המחזור האחרון.
הפסד חסר חשיבות אבל מנע מהם להשיג רצף אחר והוא של 7 ניצחונות חוץ רצופים שלא הושג מעולם. גם מילווקי שיחקה יום קודם כך שאני לא בטוח שהם היו סחוטים פחות אבל זה מסוג הדברים שקורים. עכשיו אולי ידאגו לpriorities שלהם ביתר רצינות ולא יסכנו שחקנים סתם.
אפשר כבר לעדכן את הפוסט על האחוזים של קרי לזריקות מרחוק?
+1
עם קאר על הקוים הם לא היו מפסידים. הוולטון הזה בקושי עוזר מאמן.
למה בקושי? הוא בדיוק עוזר מאמן