הניצחון של מנצ׳סטר יונייטד בבורנמות׳ (עמית לוינטל מתארח)

עידן מוריניו מתחיל

פתיחה מושלמת, מקום ראשון.

כמה נפלא לפתוח עונה בניצחון קל במשחק חוץ ולעלות למקום הראשון. כמה יפה לראות את זלאטן כובש בהופעת בכורה בפרמיירליג, כמה משמח לצפות בוויין רוני מתחיל – ליד הבלמים – מהלך של 18 מסירות ומסיים אותו בנגיחה מקצה תיבת החמש. כמה אירוני שאת הגול הראשון של יונייטד תחת מוריניו בפרמיירליג כובש חואן מאטה.

כשמנג'ר חדש עם שחקני רכש חדשים פותחים עונה, תמיד לצד הציפיה יש גם חשש מהלא נודע. במקרה הספציפי שלנו החשש גבר עם הידיעה שפוגבה מושעה מהמשחק הראשון. והחשש הוסיף להתגבר נוכח ההתקפה חסרת המהירות שמוריניו העלה (מאטה, זלאטן ואיברה) והעובדה שהוא השאיר על הספסל את השחקן הכי דינמי שעמד לרשותו בקישור (מורגן שניידרלין).

אבל מוריניו רצה שליטה. הוא רצה להמר כמה שפחות. קודם כל לייצר לשחקניו תחושת ביטחון באצטדיון זר. הדגש במחצית הראשונה היה לא לתת ליריבה מצבים, ואם תגיע טעות אצל היריבה לנסות לנצל אותה. והיא הגיעה. זהו האופורטוניזם הטיפוסי של מוריניו. טעויות מכריעות משחקים, אז קודם כל לא לטעות. במחצית השניה יונייטד כבר שיחקה עם ביטחון, ראינו את שו וולנסיה מרבים לעלות וצירופים התקפיים בין רוני, זלאטן ומרסיאל.

כמובן שאין טעם להגיע למסקנות מרחיקות לכת מהמשחק הראשון. כמובן ששבורנמות' הקטנה שיחקה חלש מאוד ובישלה את שער היתרון, אבל הנה למה יש סיבות לאופטימיות:

1. התוצאה יחסית לעונה שעברה – כל תוצאה אפשר להשוות ביחס לעונה שעברה אם בוחנים שיפור. ההפסד המשפיל תחת ון חאל 2:1 אצל בורנמות' גורם לניצחון היום להיראות כלא מובן מאליו. לתחושה של שיפור על ההתחלה.

2. תוצאות במשחקי חוץ – בעונה שעברה יונייטד השיגה 7 נצחונות ב-19 משחקי חוץ בליגה (8 הפסדים ו-4 תיקו), וההופעות במשחקי החוץ (גם באירופה) היו לרוב אומללות. ב-5 משחקי החוץ באירופה (ולא מול אריות היבשת) הקבוצה רשמה 4 הפסדים ותיקו.

3. כיבוש שערים – יונייטד כבשה 22 שערי בחוץ בעונה שעברה בליגה (טיפה יותר משער למשחק בממוצע). אז לפתוח עם שלישיה קלה בבורנמות' זה יופי. בכלל נדמה שהפוטנציאל ההתקפי השנה הרבה יותר גדול (זלאטן, מחיטראין ופוגבה כבשו ובישלו יחד כ-150 גולים בעונה שעברה ביחד).

4. הספסל – כשיש לך על הספסל את מחיטריאן, ראשפורד, ממפיס ושניידרלין,

5. העתיד לבוא – פוגבה עוד אמור להצטרף, מחיטריאן אמור מתישהו להחליף בהרכב את מאטה, ולפני פגרת הנבחרות ליונייטד יש סאות'המפטון בבית והאל סיטי (עם מייק פילן כמאמן זמני) בחוץ.

אחרי הפגרה נטפל בפפ.

וזה נכתב לפני המשחק:
היוונים הקדמונים דחו את המלחמות בגלל המשחקים האולימפיים ולכן אני לא רואה סיבה שלא לדחות את הכדורגל האנגלי. שהוא גם כן סוג של משהו בלתי נעלה במיוחד. כתבתי על כך קודם: כשצופים באולימפיאדה ובסיפורים האנושיים ובמגוון האנושי זה באמת נראה חולני לעסוק בענף ספורט בו בקיץ רוב הדיון הוא במחיר של אנשים. ספורט יפיפה ומרגש כדורגל ותעשיה חולנית.

מכל מקום מוריניו יוצא לדרך היום עם יונייטד ויש לי כמה דברים לומר על כך. הדבר המעניין לדעתי הוא שבצד צירוף ארבעה שחקנים סופר-מרכזיים, שחקנים מרכזיים עדיין לא שוחררו. אבל את דברי לתחילת הדרך אני מעכב קצת והיום נותן את הבימה לעמית לוינטל שגם יעדכן בסיום.

אז הנה דבריו של לוינטל!

 

yuyu
אם יש דבר אחד שצריך להעליב אוהד מנצ'סטר יונייטד, וכל מועדון גדול באמת, זה כשאתה מתחיל לקבל אמפטיה מאוהדי מועדונים אחרים. ותאמינו לי – אני כאוהד ארסנל* (אורח של דורפן ליום) מקבל מאוהדי קבוצות אחרות איחולי הצלחה בנימה של ניחום אבלים. זה מקום די מביך להגיע אליו כאוהד. שישנאו ויקנאו, קיבינימט.

ובמובן הזה ז'וזה מוריניו מתאים כמו כפפה ליד למנצ'סטר יונייטד. או במילותיו: "אני נמצא במועדון שכל אחד בעולם חולם לאמן". ובזכות מוריניו והעיסקה היקרה בתולדות הכדורגל (ברוך השב פוגבה), זה נהיה עוד פעם קוּל לשנוא את יונייטד ולקנא בה. זה אמנם לא תואר, אבל זה הישג ראשון משמעותי. הם מ-פ-ח-ד-י-ם!

מוריניו יפתח היום עונת פרמיירליג ראשונה כמנג'ר המועדון אצל בורנמות', אחת הקבוצות שרצות הכי הרבה ועובדות ללא הפסקה במגרש, תחת עבודתו המבטיחה של המנג'ר הצעיר אדי האו. המשחק היום נערך 4,541 ימים (שזה 12 שנה, 5 חודשים ו-5 ימים) אחרי חגיגת הניצחון המפורסמת ביותר של הפורטוגלי – כשהוא רץ ע הקו באולד טראפורד כדי לחגוג עם שחקני פורטו (9.3.2004). מוריניו חגג בטירוף כי הוא ידע מי זו מנצ'סטר יונייטד ומיהו אלכס פרגוסון. כבר אז כל אחד הבין שבעצם החלום של מו הוא לאמן מנ. יו, אחרי עידן פרגי. בדיוק כמו שאנחנו קולטים את זה בחגיגות של כל מאמן כדורסל ישראל אחרי ניצחון נגד פסגת שאיפות האימון שלו, מכבי ת"א.

מאז עזיבת פרגוסון יונייטד הזהות הווינרית שלה. היא איבדה את אפקט הפחד שניטע בלב יריבותיה, וההילה שהיתה לה נשחקה. ון חאל כשל לא רק בתוצאות, בסגנון ובגניבת דעת.
פרגוסון העמיד קבוצות שונות בדורות שונים שבלסו תארים. יש לטעמי שני דברים עיקריים שמשותפים לכל הקבוצות של פרגי: א. ראיין גיגס. ב. הדרישה הבלתי מתפשרת לנצח בכל מחיר, השאיפה למצוינות. לא משנה באלה תנאים, באיזה סגל, באיזה סגנון או באיזה מערך – כל אלה השתנו מאוד עם השנים. הדבר היחיד שנותר הוא הגישה ווינרית, חוסר הסתפקות בפחות מאליפות.

פרגי כזכור הטביע בתודעה של שחקני המועדון את מנטלאיות המצור שגיבשה וליכדה את הסגל: "זה אנחנו נגד העולם", "כל העולם שונא אותנו ורוצה שניכשל" וכו'. הווינריות של יונייטד תחת הסקוטי השאירה ליריבות השנואות להתעסק בתרוצים ולהתלונן על חוסר מזל (כאילו שהגולים המאוחרים של יונייטד תחת פרגי היו רק במזל), חוסר צדק וחוסר הגינות (טענות ללחץ על השופטים מצד פרגי, להשפעה של המועדון בהתאחדות, לכסף הגדול שיש למועדון העשיר). יונייטד צריכה להחזיר את המרמור ליריבותיה.

גניבת הדעת של ון חאל וטשטוש הזיכרון של מורשת פרגוסון, גרמו לבלבול יוצרות:

1. "התדמית הנקיה" – הדרך של מנצ'סטר יונייטד תחת פרגוסון כללה גם עימותים מילוליים עם יריבים (ד"ש מוונגר ובניטס), ביקורת ואף לעג לשופטים. וכן, אם יונייטד תיקלע למאבקים, ראוי שיהיה לה מאמן שמביט לשור היריב בלבן של העיניים, ולא אחד שמחפש לברוח ולמרוח במסיבות עיתונאים.

2. "קידום צעירים מהאקדמיה" – זהו רק אמצעי, וממש לא המטרה כמו שוון חאל ניסה למרוח אתכם בעקבות הכישלון שלו. הדרך של פרגי ביונייטד הכילה את כל האמצעים כדי להישאר בצמרת הכדורגל האנגלית והאירופית. אם אפשר להתבסס על שחקני בית, מה יופי, אבל בקבוצות האחרונות שהעמיד פרגי זה לא היה המצב. כי הסקוטי הגדול הבין שכדי להתמודד בטופ, חייבים להתבסס על רכש. עובדה: בגמרי ליגת האלופות 2009 ו-2011 היה ליונייטד רק שחקן בית אחד בהרכב – ראיין גיגס, ושיחקו בהרכב 7 זרי רכש. אז כל בלבולי השכל ש"מוריניו יפגע בקידום צעירים מהאקדמיה" צריכים להיפסק: אם ראשפורד, לינגארד ופוסו-מנסה יהיו מספיק טובים, הם ישחקו. בכל מקרה מוריניו יתבסס על רכש זר – כי אנחנו ב-2016 ולא ב-1968.

אף אחד לא יודע אם מוריניו יצליח, אבל נקודת הפתיחה היא טובה, כי כמו פרגי גם מוריניו הוא ווינר שלא מסתפקת בפחות מהצלחה מיידית, והמטרה מקדשת עבורו את האמצעים.

זוהי מנצ'סטר יונייטד, שיאנית האליפויות האנגלית, המועדון האהוד ביותר בעולם (גם אם בארסה וריאל יטענו אחרת). הדרך שלה הוא להפחיד יריבות, המטרה שלה הוא להיות אימפריה. כאן ועכשיו. הציפיות הן לאליפות.
ליונייטד יש מאמן שמבין את זה טוב מכולם. האם הוא יודע איך לעשות זאת? אני מאמין בו לאור הרזומה שלו והרעב שהוא מגיע איתו.

מוריניו רוצה לעניק לפרגי ביציע סיבות לחייך בגאווה. ואם זה יקרה – אפילו אני עלול להזיל דמעה.

מאבקי הפרמייר ליג: המדריך השלם
הניצחון באמירויות. תצוגת תכלית

76 Comments

אריאל גרייזס 14 באוגוסט 2016

מודה שפתיחת הפריימרליג תפסה אותי בהפתעה. רק אתמול היה ערב כזה כיפי עם ארגנטינה-ברזיל בכדורסל, דל פוטרו-נאדל בטניס ועוד מיליון דברים. מה עכשיו פריימרליג? חסר לנו עכשיו ספורט? יכלו לחכות איזה שבועיים, לא?
לגבי מוריניו, אין ספק שהוא יכניס ביונייטד את מנטליות הכולם נגדנו, היופי אצל פרגוסון היה שהוא הצליח להחזיק עם המנטליות הזאת לאורך תקופה ארוכה לאללה בלי שזה ישחוק את השחקנים שלו. מוריניו זה בדיוק הפוך, מנטליות המצור שלו גורמת לכך שהבקיעים נראים במכונה שלו יחסית מהר מאוד. גם צריך לזכור שפרגי זכה להמון כבוד מהשופטים ומהיריבים, למרות כל הקרבות המילוליים, מוריניו הוא עדיין זר בליגה הזאת ולא מקבל את הכבוד של פרגי (יש יגידו שאולי אפילו הפוך). הולך להיות מעניין מאוד העסק.
וחוץ מזה, זה שהפריימרליג אוכפים כרטיסים צהובים מהגביע האיטלקי על פוגבה, זה פתטי ברמות

ארז (דא יונג) 14 באוגוסט 2016

מאיפה הגיע הדבר הזה באמת? התחיל הסכם תיאום כרטיסים? זה אופ"א מתאמת או מי עומד מאחורי זה?

אריאל גרייזס 14 באוגוסט 2016

לא יודע. מגוחך בעיניי

cookie-monster 14 באוגוסט 2016

אה זו הסיבה?
אין מצצצצצצצב

אלעד כ 14 באוגוסט 2016

סליחה על דברי הכפירה, אבל ההתעסקות בכדורגל קצת מלכלכת לי את האולימפיאדה.
זה כמו לערבב בין קודש לחול. החול זה הכדורגל – מתעסקים בזה כל הזמן, 24/7, וכמו שדורפן אמר, בקיץ זה בעיקר סביב סכומי העברות וסחר בשחקנים.
הקודש – האולימפיאדה – אחת ל-4 שנים, ענפים, ספורטאים וסיפורים שלא יגיעו לכותרות בשום קונסטלציה אחרת.

ואחרי כל זה – בהצלחה ליונייטד.

D! unterwegs zuheimat 14 באוגוסט 2016

אמן ירדו ליגה

יוסי מזרחי 14 באוגוסט 2016

אמר בלעם לחמור.

אנדר 14 באוגוסט 2016

אתון

יוסי מזרחי 15 באוגוסט 2016

לטובת העם, תודה על התיקון אנדר,
הפעם הטעות שלי היתה מכוונת.

אמיתי 14 באוגוסט 2016

אין ספק שיותר מכל שחקן היה חסר לנו משו מנטלי בשלוש שנים האחרונות. ווינריות.
מוריניו והרכש ייסגרו את הפינה הזאת.
אבל מבחינת כדורגל נטו לא רואה אותנו משחקים חזק ושוטף. זה לוקח זמן. מצטרף לדורפן בקשר לזה שלא שוחררו מספיק שחקנים. זה דבר מתבקש והגיוני וחשבתי שמוריניו ינקה תאורווה יותר ביסודיות. אחלה טור ואני מתחיל להרגיש את השינאה אלינו שוב. התגעגתי

קירקגור 14 באוגוסט 2016

שוייני מיובש, ינוזאי שוב הושאל, מאטה סביר להניח שימצא את דרכו החוצה לאור ההתעללות בו בגביע הצדקה לשעבר. ועדיין, כל כך הרבה שחקנים שאתה לא מצליח לשבץ בהרכב שטת. רוצה שיפתח.

אני מניח שזה חכם מצד מוריניו עוד לא לשחרר. הקרב על החולצה עכשיו הוא ממש ממש פתוח ויכולת בינונית לא תאפשר לשחקן הרבה מרחב תמרון.

שלו 14 באוגוסט 2016

לא אוהב את מוריניו,
אבל באמת זה שואן חל הפך אותו למושיע מראה כמה הקדנציה שלו הייתה גרועה.
פרגסון ידע להפוך שחקנים טובים והרבה יותר ממה שהם באמת או בכל קבוצה אחרת.
נכון היו לו גם שחקנים מהשורה הראשונה לאורך כל הדרך, אבל ידע גם לשפר כאלו שלא.

מוריניו ידע לעשות את זה בקבוצותיו בעבר,
הבעיה שלו שלפעמים הוא באמת חושב שהוא יותר גדול מהמשחק,
אני חושב שפרגסון אף פעם לא התבלבל.
אבל הוא רעב, מלא מוטיבציה להוכיח וגם הוא מבין שביונייטד זה יכול להיות להרבה שנים.
אם הוא רוצה להפוך לאגדה, זה המקום והזמן.

ד"ר רזי הופמן 14 באוגוסט 2016

מוריניו כבר אגדה לטוב ולרע

Istrab 14 באוגוסט 2016

פלוס

אריק 14 באוגוסט 2016

אז מה הבשורה אצל מוריניו?
160 מיליון על 4 שחקנים ו… מאטה ופלאייני בהרכב.
חיכיתי שתתחיל העונה… ועכשיו אני מחכה למשחק של שש.

אריאל גרייזס 14 באוגוסט 2016

אובסס

אריק 14 באוגוסט 2016

כן.

אריאל גרייזס 14 באוגוסט 2016

אל תשכח שפוגבה לא יכול לשחק. אני מניח שמשבוע הבא תוכל להנות מהרכב נטול פאליניי

אריק 14 באוגוסט 2016

ורוני? ומאטה?

למה הם פה בכלל?

אריאל גרייזס 14 באוגוסט 2016

כי מוריניו השקיע את הכסף בשלושה-ארבעה שחקנים ועדיין אין לכם עומק מספיק. זה לפחות לגבי מאטה. רוני עוד הולך להיות פה הרבה זמן, יהיה קשה להיפטר ממנו

אריק 14 באוגוסט 2016

חשבתי ששחקן העונה בבונדסליגה משחק בעמדה של הצב…

אריאל גרייזס 14 באוגוסט 2016

כן, שכחתי ממחטריאן. שאלה טובה, אולי הוא כבר רק עם מוריניו

אמיתי 14 באוגוסט 2016

באמת למה מאטה על המגרש??..

אריק 14 באוגוסט 2016

לא ברור

אמיתי 14 באוגוסט 2016

גולים משו..

אריק 14 באוגוסט 2016

קלאסי מאטה. משחק גרוע אבל אישהו שחקן הגנה מבשל לו. הוא מפספס והשחקן דואג למסור לו שוב. ואל תשכח את הבישול הגאוני.
איש המספרים.

יוסי מזרחי 14 באוגוסט 2016

עדיין לא ברור??

אריק 14 באוגוסט 2016

תתקשר כשהוא יסיים מעל מקום 3 בליגה. שחקן סגל חביב לא בהרכב לאליפות.

יוסי מזרחי 14 באוגוסט 2016

מקום שלישי??? הוא או MANU? כי חשבתי שהוא חלק מהקבוצה לא??

אריק 14 באוגוסט 2016

ולנסיה. צלסי. יונייטד הוא יכול להיות שחקן מרכזי אבל תדע שזה כנראה הלימיט

אמיתי 14 באוגוסט 2016

אריק הצעתי להתערבות על המספרים של מאטה ונאני עומדת בעינה..(-:
כנראה שכלום לא ישכנע אותך.. ואני באמת לא כזה מחזיק ממאטה ומעדיף שם את מחטריאן

אריק 14 באוגוסט 2016

אני סופר אליפויות חביבי

אריק 14 באוגוסט 2016

אגב אובססיה חולה על מורנו. נחת.

אסף the kop 14 באוגוסט 2016

הוא כל כך טיפש שאם תכניס את המוח שלו לראש של ציפור היא לא תעוף אחורה, אלא תדפוק ספרינט לכיוונו של חתול.

Matipool 15 באוגוסט 2016

לגמרי .
פלאנגן ובראד סמית כל כך יותר סולידיים ולגיטימיים ממנו .

אלעד כץ 14 באוגוסט 2016

הולכת להיות עונה מעניינת מאוד בליגה, ברמה יותר גבוהה משנה שעברה, כי לרדת יותר זה על גבול הבלתי אפשרי. ואני מקווה שנחזור להנות מהקבוצה ומהכדורגל.
אבל קודם כל אולימפיאדה. יאללה שי טינגמאו, חה-זי, קניוטו ומדיסון. תנו לנו בראש.

יאיר אלון 14 באוגוסט 2016

אם לא לוינטל לא הייתי מטריח את עצמי. כאוהד יונייטד אני אומר: תחזור לדה באזר

צור שפי 14 באוגוסט 2016

דקה 65: גולים של מאטה, רוני, זלאטן. כדי שזה יותר וינטג׳ צריך גול של קנטונה או משהו.

צור שפי 14 באוגוסט 2016

כדי שזה יהיה יותר וינטג׳…

southport 14 באוגוסט 2016

גם הבלחה של ש. עצמי יכלה להיות וינטיג' אבל לא נהיה חזירים (עדיין…)

אביעד 14 באוגוסט 2016

ואן חאל היה גניבת דעת מהלכת. גם קידום צעירים אמיתי לא היה שם, רק ניצול הזדמנות. כלא הייתה ברירה, הוא קידם צעירים להרכב ובהזדמנות הבאה העיף אותם החוצה. רק ראשפורד היוצא דופן.

no propaganda 15 באוגוסט 2016

כי הצעירים היו חלשים

יוסי מזרחי 15 באוגוסט 2016

גם, אבל כסיבה משנית.

דורון (אחר) 14 באוגוסט 2016

לא זכור לי משחק של יונייטד עם 3 שערי זכות כבר בערך שלוש שנים…

(כן, הגזמתי, אבל זה באמת מרגיש ככה)

Fred the red 14 באוגוסט 2016

כתבת הכי מדויק שאפשר. כל בלבולי המוח על צעירים, הרכבים וכו׳ זה רעש לבן שמתאים לסיטי. אנחנו צריכים לנצח משחקים ולמי אכפת איך ומי מבקיע

יעקב 14 באוגוסט 2016

ועדיין למרות הנצחון – פלאיני, מאטה ורוני איטיים מדי להתקפות מעבר – שלא לדבר על זלאטן שלא ממש מתאים לסגנון משחק כזה.
ראשפורד, לינגרד, מחטיריאן ופוגבה הרבה יותר מתאימים.

וממפיס – מה הוא עדיין עושה כאן ?

איתמר 14 באוגוסט 2016

יונייטד ביכולת סבירה פלוס ובכל זאת יש תחושה, אחרי שנים רעות מאוד, של חזרה לכדורגל כמו שצריך לשחק אותו.
יונייטד של מוריניו תהיה קבוצה התקפית ותגרום הנאה.
גם אם זה לא יספיק לאליפות, זה לא מעט מבחינתי.

Danny - Long Island 14 באוגוסט 2016

לא הייתי מסיק מסקנות כרגע לגבי אליפות
אבל:
זה לא היה ההרכב החזק והסופי עדיין
זלטאן: נראה לי שהוא יכול להבקיע בכל משחק, מרחוק, מקרוב, בראש, מכל בלגן ברחבה, גם אם זה מקרי בהחלט…. ב

רודג'רס אהרון 14 באוגוסט 2016

האנגלית של זלאטן טובה יותר משל רוני

אמיתי 14 באוגוסט 2016

רוני לא מדבר אנגלית. סקאוזרית

ד"ר רזי הופמן 14 באוגוסט 2016

דורפן

אתה בטוח שראית את איברה משחק? אני לא ראיתי אותו במגרש ומחיפושים ברשת יוצא שהוא עדיין ביובה, בטח התבלבלת עם הררה.

ד"ר רזי הופמן 14 באוגוסט 2016

שם אחד שחסר לי מהספסל זה לינגארד. לדעתי השנה יהיה לו קל להתבלט עם שאר הכשרונות.

קירקגור 14 באוגוסט 2016

הוא כזה נפיל לעומת השחקנים האחרים. זה נראה כמו באג במשחק מחשב.

ד"ר רזי הופמן 14 באוגוסט 2016

זלעעעטן?

זלעטן רוצה להוכיח שהוא גדול מקנטונה. בינתיים הוא מראה שהוא בדרך לשם אבל את הכסף סופרים בסוף העונה.

קירקגור 14 באוגוסט 2016

סליחה, התכוונתי לתגובה של דני לונד איילנד… אבל כן, מסכים איתך. לא יודע אם יכול לתפוס את מקומו של קנטונה בליבי אבל זה כיף לדעת שכזה שחקן משחק אצלך, ונדמה לי שההתרגשות גם עוברת לשחקנים אחרים במגרש.

ד"ר רזי הופמן 14 באוגוסט 2016

מה שהזכיר לי את המלך היה 5 דקות במחצית השנייה עם הבעיטה החופשית, גול ומסירת עין עקומה (נדמה לי למרטיאל). אם כל משחק הוא יהיה סבבה ויתן 5 דקות כאלה. קניתי בליינד!
ודורפן תרשה לי לחלוק עליך לגבי בורנמות, אני לא חושב שהם היו חלשים חלוקת הזמן בין הקבוצות היתה דיי דומה. לשמחתי היונייטד היתה הרבה יותר אפקטיבית לייד השער.
מה שלא אהבתי זה המסירות לאחור של פלאיני. זה הרגיז אותי ובכל זאת במשחק הזה הוא היו לו גם פעולות טובות כנראה בגלל שהסתפר קצת, אולי עם יעשה קרחת הוא ישתפר הרבה:)

אמוץ כהן-פז 14 באוגוסט 2016

זלטאן לא ׳יחליף׳ את קנטונה, שלא ׳החליף׳ את… הוא יהיה זלטאן ואני חושב שנרווה ממנו נחת.

קירקגור 15 באוגוסט 2016

לא בקטע של להחליף, אבל יש לו את הקאנטונה אפקט.

אמוץ כהן-פז 15 באוגוסט 2016

בהחלט.

אריק 14 באוגוסט 2016

גרייזס, היה שווה לחכות!

אריאל גרייזס 14 באוגוסט 2016

נהנית, ספר לחבריך. כי לי נגמר הלב

יוסי מזרחי 14 באוגוסט 2016

יפה גרייזס, יפה. הגעתם לשיא .

Matipool 15 באוגוסט 2016

איך הגענו למצב של על סף התקף אחרי 4:1 וכשארסנל מיואשת וממוטטת לגמרי ?
מישהו רצה לעשות קצת נעים לצופים אריק , יוסי מזרחי , אמיתי וכו׳ ?

יוסי מזרחי 15 באוגוסט 2016

האמת היא שנהנתי מאוד מהמשחק שלכם, וגם מההתפתחויות שעבורי יש בהן אמירה לפיה אין לכם עמוד שידרה אמיתי לפחות כרגע.
עם אותה ארסנל בלי הגנה פצועה וחסרה , לא הייתם נותנים רביעיה (יפה ככל שתהייה, ) אבל בחלק האחורי זה היה כנראה כמו שראינו וזו בשורה לעתיד.

matipool 15 באוגוסט 2016

ניתוח מדויק לחלוטין .
מקווה שבמלווד קוראים דה באזר .

אמיר המקורי 14 באוגוסט 2016

זהו שלא התרשמתי, תסלחו לי, לפרקי זמן ממושכים ראיתי שוב את בקבוצה של הגאון ההולנדי, שוב משחקים לרוחב ואחורה, שוב פעם פלאיני מנהל לנו את המשחק והררה לא מסוגל לתת פס חכם אחד לעומק במשך 90 דקות.
נכון זה ישתפר, אין לי שום ספק בכך, ההכנה של היונייטד לעונה לא הייתה טובה מספיק, מעט מידי משחקי הכנה ובזבוז של שבוע וחצי בסין.
אני רוצה לראות יונייטד מהירה יותר, אין סיבה שהכדורגל של קלופ יהיה מהיר שמח ושל היונייטד לא, לטעמי זה לוקסוס גדול מידי שראשפורד ומחטריאן על הספסל, מבחינתי הם שייכים לאחד העשר הטובים ביותר גם אם זה יבוא על חשבון רוני שאני מוקיר ומעריך.
כשמרקוס במגרש(וראינו זאת פעמים רבות) הכדורגל של היונייטד מהיר ומסוכן, מחטריאן היה אחראי בעונה שעברה על כ – 45 שערים(כיבוש ובישול !)בבונדסליגה אז לא יכול להיות שבגיל 28 מוריניו יתייחס אליו כילד שצריך להכניסו לאט לאט לעניינים, בשביל זה שילמתם כ 30 מליון פאונד..?
יונייטד צריכה לשחק במערך של ארבע/שלוש/שלוש , לפוגבה מצטרף שניידרליין או פלאיני או הררה, מחטריאן צריך לשחק מתחת לזלאטן ומארסיאל וראשפורד באגפים.

אמיתי 14 באוגוסט 2016

נכון. מאד

בר שושני 14 באוגוסט 2016

דווקא לא מסכים. מוריניו עלה עם ההרכב המנוסה שלו – פלוס זלאטאן – כי הוא היה חייב ניצחון במשחק הזה, וכי כמה שמחטיריאן היה נהדר בגרמניה, הוא עדיין לא שיחק בליגה הזאת, ולא התמודד עם הקצב והפיזיות שלה (ראינו שחקנים כמו קגאווה, למשל, שגם הגיעו מגרמניה, ואפילו מאותה קבוצה בדיוק, ואפילו היו נפלאים גם כן, ופשוט לא הסתגלו).

אני חושב שכולנו מבינים שאלה לא ה-11 הקבועים של מוריניו, כשדי ברור שסמולינג יהיה בהרכב, שפוגבה יהיה בהרכב ושמחטריאן יהיה בהרכב. מה שחשוב זה לנצח את המשחק הראשון, להגיע למחזור השני עם הראש למעלה ולא להתעסק כבר מהשבוע הראשון בלכבות שרפות, לבקש עוד זמן להחתמות ולהכחיש שיש מלחמות אגו (מה שבודאי היה קורה אם היינו מפסידים או מסיימים בתיקו).

הלאה, למחזורים הבאים.

אמיתי 14 באוגוסט 2016

נישמע לי שאתה דיי מסכים בסהכ.
מן הידועות שאליפויות הופסדו על ויכוחי חינם. ועוד בתשע באב

JM 15 באוגוסט 2016

צריך זמן להנחיל שיטה וסגנון לשחקנים.
במיוחד אחרי שהם עברו שנתיים של משחק מאוד פרגמטי עם תבניות מובנות. אין הוקוס פוקוס.
לא לשכוח שמוריניו כולה חודש עם הקבוצה ורוב השחקנים לא עברו מחנה אימון כמו שצריך.

סימנטוב 15 באוגוסט 2016

+1

ערן (המקורי) 14 באוגוסט 2016

פעם הערכתי את מורינו מאד, בזכות התארים האינסופיים שקטף, והיותו צעיר ושונה (אז).
בינתיים, 3 דברים המאיסו אותי עליי לגמרי:
– הבונקרים המזעזעים, כאשר האכזרי בהם מבחינתי עלה לליברפול באליפות לפני 3 שנים.
– הסכסוך המגעיל עם מועדון שאימן (ריאל) ועל הדרך הכפשה פומבית של שחקנים בסגל שלך.
– הביקורת הפומבית והפיטורים בפועל של הרופאה ופיסיותרפיסט של צ'לסי שנה שעברה.
(המשותף לשני האחרונים; תהיה קודם כל בן אדם, בדגש על הצוות שלך.)
לכן אהיה מאושר בריבוע אם הוא ייכשל: גם בגלל שזה מוריניו, וגם בגלל שזה יונייטד.
לצערי, אני חושש שימי מויס וואן-חאל חלפו לגמרי. ומוריניו אחד הבודדים שיכול לא רק לרכוש סגל יקר ויוקרתי בטירוף כל כך, אלא גם לנהל אותו.
והמצב מעורר חשש כבד אצל כל מי שלא אוהד יונייטד…

גלעד בלום 15 באוגוסט 2016

מדהים איך כמעט כל הקבוצות של מוריניו נראות אותו הדבר.
זהירים, מחושבים, מחכים לטעויות, גונבים את הראשון ואז לאט לאט המשחק נפתח, נותנים עוד שניים, הורגים את המשחק, 3-1 קליני ועוד בלי פוגבה ועוד כמה שכנראה יפתחו.

לגבי זלאטו- אני אישית אוהד אותו כבר שנים, בדרוג הכדורגלנים העולמי הוא בהרבה מעל קאנטונה, ביונייטד יש לו עוד מה להוכיח והוא הוכיח את זה היום. לומר שהוא היה חלש היום זו בדיחה. במחצית הראשונה הוא עשה המון הגנה כמו שאר הקבוצה, יותר הגנה ממה שהוא עשה בפאריז בעונה שלמה, זו הוראה ממוריניו.

זה שחקן שמשנה קבוצה, הוא לא צריך לקחת כדור ולעבור 3 שחקנים, הוא מעין פיבוט, שמנווט , הנוכחות שלו בלבד מספיקה לגרום להגנה לשקשק והוא משחרר אחרים לפעולות, לא סתם הוא זוכה בתארים ומבקיע בכל קבוצה ששיחק בה כבר 14 שנה.

מאטה נתן את הגול שלו אבל הוא על זמן שאול, שחקן קלאסי לעשרים דקות אחרונות של משחקים גדולים ולמשחקי גביע הליגה כשצריך לשמור על הרגליים של הכוכבים, הוא לא מספיק טוב להוביל קבוצה כקשר מרכזי אבל בהחלט שחקן סגל

ד"ר רזי הופמן 16 באוגוסט 2016

מה אתם אומרים על הבלונד המזעזע החדש לש פה-ג'ה-בהההה?
הוא עושה את בכוונה להרגיז את פרגי ביציע:)

Comments closed