עוד הפסד מוקדם של שחר פאר

הסיפור של שחר פאר לא שונה במיוחד מסיפורן של הרבה טניסאיות אחרות. 

הבעיה היא פשוטה. בטניס נשים אפשר להצליח מוקדם יחסית. בטניס גברים הצלחה של בן-עשרה היא נדירה. וגם כשהיא מתרחשת, כמו אצל רפאל נדאל למשל, זה קורה כי השחקן טוב מספיק להצטיין בסבב עוד לפני שהגיע לשיא יכולתו. לא בגלל שהוא הבשיל מוקדם או הגיע לשיא יכולתו בגיל 18. אצל נשים, מסיבות גופניות, הנסיקה לצמרת מהירה מאד בגילאים צעירים.

יש לעניין הזה צד מנטלי. אני מקווה שהיא לא שרופה מנטלית – כי גם זה אופייני לטניס נשים. אבל אני לא רוצה להכנס לזה. ראשית, כי אני לא מתמצא בסיפור שלה מהצד הזה. ושנית, כי אני נזכר שבהרבה מאד משחקים גדולים שחר פאר חזרה ממצבים קשים ביותר. אז להגיד "בעיה מנטלית" זה קל אבל לא רציני. 

אבל יש צד מקצועי. הבעיה בשחקניות כמו שחר פאר היא שבגיל 18 יש להן מספיק יכולת וכוח פיזי לעשות הרבה כסף. ואז הן עושות אותו על חשבון התפתחותן במשחק. וזה מה שאני באמת חושב שקורה פה. היא קצת תקועה מקצועית. שנתיים שלא השתנתה במיוחד כשחקנית. 

 

פוסט פוסט אולימפי
אנגלית שפה קשה