יום ספורט. המזרח הרחוק הרוסי. 1954

יום ספורט בבית ספר במגדן, במזרח הרחוק הרוסי, 1954. הבלוג משיק פרוייקט תמונות

יום ספורט בבית ספר במגדן, במזרח הרחוק הרוסי, 1954.

שלח לי את התמונה אנדריי – פיסיקאי רוסי שאני מכיר. הוא שירת פעם בק.ג.ב! הוא נולד במגדן. הוא מין היסטוריון של המקום. וכפי שאתם רואים התמונה היא מכריכה של ספר. היום מגדן מתקיימת בין היתר מתיירות ציד מצפון אמריקה. הרבה חיות מוגנות בצפון אמריקה הן מותרות לציד בצד הרוסי.

המעניין בתמונה היא שחלק מהילדות הן בנות לאסירים ואחרים לשומרים. מגדן באותם ימים הייתה "דלסטרוי" – מחנה לאסירים פוליטיים. אלא שזה היה מחנה ליברלי למדי. רחוק מאד מהעין של השלטון. אסירים מסוכנים היו במחנות אחרים בסיביר – שם תוחלת החיים לאסיר חדש הייתה לעתים רק ארבעה חודשים. אבל במגדן השתררה תחושה שׁאין הרבה טעם בהיררכיה. חמישים אחוז מתושבי המקום היו אסירים וחמישים אחוזים חופשיים. חלק מהאסירים הפכו מורים בבית ספר. ילדי אסירים וילדי אנשים חופשים שיחקו יחד.

ילדי האסירים התגוררו בבית ילדים גדול ליד בית הכלא ואם לא היו בעיות מיוחדות זכו לביקור מהוריהם לעתים די קרובות. כמה שנים אחרי שסטלין מת באמת הודיעו שכולם עכשיו אנשים חופשיים. אבל זה לא שינה יותר מדי. רובם בחרו להשאר במקום.

*

טוב, אנחנו נשיק פה פרוייקט תמונות. אשמח אם יש לכם תמונות מעניינות עם ספור מעניין. כל מה שצריך הוא איזשהו קשר לספורט.  הכתובת היא ronendorfan@hotmail.com.

יש כאן מסורת! יש פה מורשת! (פואמה מאת עוזי דן)
פנטזי (4) - טקטיקה

13 Comments

DI 1 בספטמבר 2010

האתר שלכם הולך וצובר תאוצה עם פרוייקטים מסקרנים וכותבים מוכשרים ואמיצים.
אני קודם כל מודה על כך
ושני תוהה על המודל הכלכלי שאימצתם משום שאין פרסומות באיזור..

דורפן 1 בספטמבר 2010

D – אנחנו מתכוונים לחפש מקורות הכנסה. אבל קודם כל המוצר צריך להיות טוב. אנחנו עדיין בהרצה. מתכננים שיפורים גרפיים. בשלב מסויים נחפש חסויות.

דורון קרמר 1 בספטמבר 2010

לבחור בשם מיכאל זילברמן יש בלוג היסטוריה מרתק. יש שם גם קטע של ספורט. זילברמן מעלה כל לילה תמונה בפייסבוק הקשורה להיסטוריה. אני בטוח שיש לו מה לתרום לפרויקט. והנה הבלוג שלו:
http://www.tofes630.com/blog/

DI 1 בספטמבר 2010

דורפן
קדום כל אני חושב שכבר יש לכם מוצר טוב. הוא שינה את חיי ומבלוג ספורט וחצי ליום הוא ממלא את חיי לגמרי. ויוצר לי בעיות משפחתיות ותעסוקתיות קשות.
מצד שני אני שמח לשמוע שאתם מחפשים לשפר. תמיד יש מה. (מה עם ריכוז תגובות בעמוד הראשי – יעזור לי מאד בניווט אם כי פחות טוב לחסויות).
דבר שני אני שמח לשמוע את המילה חסויות. אני מניח שהייתי משלם בעבור המוצר שלכם אבל חסויות חביב עלי יותר. אני אשמח להקליק על משהו בכל כניסה (אם כי אני לא יכול להבטיח לקנות משהו בכל כניסה).

איך אומרים….
לך ולכל שאר הכותבים – יישר כוייח

יוני 1 בספטמבר 2010

אני העליתי את הרעיון/בקשה להוסיף את הזמן המדויק בו עולה כל פוסט. ואת מספר התגובות לו, לעמוד הראשי. זה מאוד נוח וכיף לדעת אם נוספו תגובות לאחרונה וכו'.

zivush 2 בספטמבר 2010

עוד הצעה לשיפור – העמוד הראשי נראה רע ב-iphone.

חוץ מזה – I concur עם הדעה הרווחת – בלוג בן זXXה!

גודזילה 2 בספטמבר 2010

היה סרט על עקרות בית שעשו לוח שנה בעירום או משהו כזה.

גיל 1 בספטמבר 2010

תמונות מהיכל התהילה של הטניס נחשבות? יש לי כמה מעניינות על ההיסטוריה של הטניס.

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 1 בספטמבר 2010

מפתיע שהיה להם וורד-ארט ברוסיה של שנות החמישים.

ארז (דא יונג) 1 בספטמבר 2010

בדיוק היום סיימתי לקרוא את "אגף הסרטן" של סולז'ניצין.
האמת, קצת יותר מדכא מהתמונה ממגדן. עם זאת, הנקודה המשותפת היא עניין המשך הקיום התרבותי של בני האדם, גם במצב בו רבים מהם הוגלו על לא עוול בכפם לקצה השני של העולם, למקום בו לא היה שום דבר ממה שהם היו רגילים אליו בחייהם בלנינגרד, מוסקבה, או כל עיר גדולה אחרת, ובכל זאת הצליחו לשמור על אורח חיים שייחשב תרבותי בעיניהם. יש בזה אלמנט מעודד של נצחון הרוח האנושית, והספורט בתוכה, על משטר כה מדכא כמו ברה"מ של "שמש העמים".

תומר חרוב 2 בספטמבר 2010

התמונה והסיפור נהדרים. מחמם את הלב שגם המשטר אפל ואולי דווקא שם בני אדם אכן יכולים שווים ולהתעלם מההבדלים שקבעו להם מלמעלה.

אלכסנדר 12 בספטמבר 2010

דווקא במשטר הספציפי הזה שמו דגש חזק מאוד על היותם של כל בני האדם שווים. כמובן שבפועל מצב כזה בלתי אפשרי, אך למראית עין ועמוק בתודעה זה אכן היה המצב.

נתי 2 בספטמבר 2010

אכן סיפור מרתק ומחמם לב. אבל אפשר לשאול עד כמה היו מצויים מקומות כאלה? כי אבא שלי הוגלה ביחד עם משפחתו לסיביר לאחר שברחו מפולין בעת הפלישה (מזלם "שפר" עליהם) והתיאורים רחוקים מאד מאד מהנ"ל. לא רק בקטע של יהודים אלא גם הרוסים שחיו בסביבה. אולי עם הזמן כשהמקומות האלו הפכו לשגרה (מצויין שהתמונה מ-1954) זה התחיל להשתנות? אשמח לשמוע ממי שיודע.
מצטרף לבקשות של יוני (שגם אני העליתי בעבר) לריכוז תגובות בצד כמו שהיה בבלוג הקודם, וכן, לציון התאריך. אם כי אני חייב לציין שמאז המעבר לפורמט החדש אני מוצא פחות ופחות זמן להיכנס לפוסטים מן העבר…

Comments closed