אחר צהריים קר באדינבורו, שמש פלורוצנטית בשמים, ואני במסיבת עיתונאים עם הגדולה בקבוצות הספורט שראה העולם – האול-בלאקס של ניו זילנד. סלע של יציבות מעידנים קדומים, מחובבנות למקצוענות, ממשחק שהיה מלחמת חפירות אלימה, למשחק מדעי. הם יתמודדו מחרתיים עם סקוטלנד שלא ניצחה אותם מעולם.
אני שואל את המאמן סטיב האנסן אם הוא חושב ברזולוציות של ארבע שנים או משבת לשבת, כלומר האם קיימת תכנית אב שאמורה להביא את הגביע העולמי בפעם השלישית ברציפות בעוד שנתיים ביפן? הוא עונה: ״לי יש כל שבת משחק בינלאומי עליו אני חושב. וכל עוד אני המאמן זה לא ישתנה״.
18 Comments
קראתי ראיון עם קטש היום. מדבר על טווחים של 4 שנים. מדע בדיוני במושגי כדורסל ישראלי. לחברה מניו זילנד יש חיים דבש. החיים בתרבות ספורט נורמאלית טומנים בחובם פריבילגיות שאין בלבנט
הנבחרת משחקת כל שבת?? מתי הליגות מספיקות בכלל?
הליגה נגמרה ממזמן, זו של חצי הכדור הדרומי לפחות, באירופה העונה רק התחילה
מה? הוא לא שמע על השפיץ של הנעל?
אני מניח שיש גם מנהל מקצועי טו תפקיד אחר שכן חושב ברזולוציה של 4 שנים.
אני גם חושב שפרגוסון חשב ברזולוציה 4 שנים.
יש נבחרות ומאמנים שזה מתאים להם ויש שמתאים להם תוכנית אחרת.
יותר קל, בנבחרת/קבוצה שרצה כלכך הרבה שנים ביחד ושתחתית הפרמידה כולה מכוונת לקצה לפעול בצורה כזו.
הנבחרת שלו במצב כזה שיש לו את הפריבילגיה לא לחשוב במושגים של 4 שנים. יש לו עכשיו את כל מה שהוא צריך, ויש לו גם את כל מה שהוא צריך לעוד 4 שנים. לכמה מאמנים יש את הלוקסוס הזה? הוא עסוק בתחזוקה בלבד.
ועדיין במהלך כל הראגבי צ'מפיונשיפ פלוס ההפסד במשחק האחרון בבלדיסלואו קאפ, הוא הכניס למחזור לא מעט חברה צעירים אז אני לא לגמרי מאמין לו.
רגע… מה אמרת?…אתה במסיבת עיתונאים של האול בלאקס?????
נשמע כמו הדבר הנכון להגיד. התחושה שיש לי השנה היא שאולי הוא לא חושב במונחים של 4 שנים אבל הוא מנסה לתת להרבה שחקנים ניסיון כאול בלאקס, אולי בשביל לבחון אותם ואולי בשביל שברגע האמת הוא יוכל להשתמש בהם (עקב פציעות וכו'). כלומר כל הזמן יושב לו בראש שהוא צריך מאגר גדול של שחקנים שאפשר יהיה להשתמש בהם.
+1
זה שווה פוסט? אני כבר לא יודע מה זה עיתונות אם ככה
עיתונות זה אצל אופירע.
מדהים איך הם נשארים דומיננטיים לאורך כל כך הרבה זמן.
הם מתחרים עם אומות גדולות הרבה יותר ועם מסורת לא פחותה (בטח הוולביז, הספרינגבוקס והאנגלים), ומאגר כשרונות פוטנציאלי גדול משמעותית.
ועדיין, מי זוכר מתי הם היו אנדרדוג במשחק?
כמה דברים שחשוב לציין:
1.האול בלאקס תמיד, ובמיוחד הנסן, עסוקים בלפתח את מאגר השחקנים לנבחרת הלאומית. זה קשור ולא קשור לגביעי העולם.
2.יש כל כך הרבה כשרונות בניו זילנד כי יש להם מערכת משומנת של איתור כשרונות בראגבי מגיל מאוד צעיר ולכן כאשר הם מגיעים לגיל שאפשר להתחיל הם לא ממש הפתעה למאמנים הלאומיים והם בד"כ אחרי שפשוף כזה או אחר ברמה הלאומית.
3.החיים שלהם רחוקים מלהיות דבש מהסיבה הפשוטה שהציבור בניו זילנד מצפה מהאול בלאקס לנצח כל משחק ובהפרש גדול. לא מספיק לנצח אלא הם חייבים, מבחינת האוהדים בכל אופן, לשחק את הראגבי הכי יפה בעולם. בשביל להבין כמה החיים שלהם יכולים הליות קשים רק צריך לקרוא מה היה שם אחרי כישלונות בגביעי העולם.
ובאוסטרליה זה לא ככה?
ובאנגליה?
רונן, העיקר שקיבלת משחקי מעניין. לדעתי האול בלאקס היו קצת מותשים אחרי שזה המשחק השלישי שלהם בשבוע.
לא מדויק ארם. הקבוצה ששיחקה באמצע השבוע הייתה מורכבת רובה ככולה ממחליפים. המטרה המוצהרת של המשחק הייתה לתת להם ניסיון בינלאומי לקראת הגביע העולמי.
סבבה. לא ראיתי את המשחקים מול צרפת. תודה על התיקון.