הדיון לגבי הדיון

מה עושה דיון ספורט לגדול?

מישהו זרק לי כפפה, נדמה לי בפייסבוק, אבל אולי זה היה פה – ובזו הלשון פחות או יותר: ״דיוני הגדולים מכולם כשלעצמם הם משעממים. ולכן יש לעבור למטא-דיונים. כלומר: ״מהו דיון הגדול מכולם הגדול מכולם?״״

אזהרה: מי שמכניס לדיון על הדיונים את דעתו הפנימית באחד הדיונים – אין לו חלק בעולם הבא. וגם בעולם הזה הוא טרחן נוראי.

*

לברון-מייקל ג׳ורדן

החולשה העיקרית של הדיון הזה שהוא לא מתנהל במגרש. נדמה לי שהשניים הללו מעולם לא שיחקו זה נגד זה. לכן יש חשש רציני שהוא גם יתנדף. כי בזמן קריירה, למרות שיש נטיה לחשוב שיש נטיה לנוסטלגיה, יש בעצם נטיה לההיפך. כשזידאן שיחק הוא הושווה לקרויף ומראדונה. סליחה, אבל לא. כשקובי בראיינט שיחק הוא השווה למייקל ג׳ורדן. על מה ולמה? הדברים הללו נוטים להעלם במהירות קרוס-אובר של ווסטברוק. או אייברסון.

אבל ברוח המטא-דיונים, אני חושב שלדיון לברון-ג׳ורדן, יהיו עוד חיי מדף אחרי פרישתו של לברון. לברון אולי ישבור את שיא הנקודות. אולי ישחק עם בנו בליגה. ואם יזכה באליפויות נוספות אז בכלל.

אבל הבעיה האמיתית בדיון שהוא לא מייצג איזה ניגוד בולט. אין פה ווינריות מול אסטטיקה. אין פה קבוצתיות מול יכולת אישית. הגנה מול התקפה. יש בכל האספקטים הללו פערים בין השניים אבל פערים בניואנסים.

הוא בסופו של דבר דיון לא מאתגר. הוא סטטיטסטי-מצטבר. כל אחד רשאי לתת כמובן משקל לאלמנטים שונים – אבל בסופו של דבר אנשים נותנים לעצמם תשובה כמותית.

*

מסי-רונאלדו

יתרון גדול לדיון הזה שהוא מתנהל בזמן אמת כמעט מוחלט. אם ג׳ורדן ולברון לא חופפים – ובנדאל-פדרר יש לנו זנבות – תקופה בה פדרר שלט ונדאל לא היה ידוע, ואולי תהיה עוד תקופה מסויימת כזו  – מסי ורונאלדו עולים כמעט במקביל. הפרש הגילאים קטן – שנתיים- ונראה שלא יהיה משמעותי כלל בגלל עמידותו הגופנית של רונאלדו שעל פניו נראית גדולה יותר.

יתרון נוסף לדיון שהוא יושב בחלקו הגדול בתוך יריבות היסטורית עצומה – בין בארסה לריאל. אבל זה גם חסרון של הדיון. קשה מאד לבודד את הצלחת השניים מכך שסביבם נבנו קבוצות הכוכבים העמוסות ביותר בהיסטוריה.

היום הגדול של הדיון הזה היה השישי ביולי בניז׳ני-נובוגרד. מסי נגד רונאלדו. ראש בראש. לשניהם נבחרת די בינונית בסיוע.

רק מה? שלושה ימים קודם לכן קיבל הדיון פרופורציה. קיבלנו ״בצהרי היום״ מבוטל! נבחרות מאורגנות ואיכותיות של צרפת ואורוגוואי שלחו את שניהם הביתה והבהירו – לפחות לי –  דבר נוסף. אם בשני הדיונים האחרים המנצח בדיון הוא כנראה הגדול בהיסטוריה – כאן אני מסרב לתת להם את זה. הם הגדולים בדורם, הם ענקים היסטורים. הם נכשלו בעיני בטיעון שיש לראות אותם באור שונה מפלה, מראדונה, קרויף ואולי כמה אחרים.

עוד משהו לחובת הדיון הזה. הוא לא מרים את הענף. הוא מתנהל באווירה חמוצה. אווירה חמוצה בתוך הדיון – האשמות אינסופיות. אווירה חמוצה כלפי הדיון. ובעיקר לא היה בו רגע אחד של אצילות ספורטיבית. שניהם לא בוחרים זה בזה בבחירות הבלון ד׳אור. קשה להוציא מהם מילה טובה זה על זה. היריבות הזו היא עצומה ואדירה – אבל לוקחת מטה את המשחק.

*

פדרר-נדאל

כבר אחרי ניתוח שני הדיונים האחרים משתררת תחושה שהדיון הזה עומד לנצח בהליכה.

ראשית, הוא מייצג ניגוד סגנוני מרתק. המאסטר הטכני מול הפייטר האולטמטיבי.

שנית, הוא מתנהל ברוח ספורטיבית נפלאה. הכבוד ששני הספורטאים הללו רוחשים זה לזה הוא תעודת כבוד לספורט. מי שחושבים שהם צריכים קצת ״דם רע״ כדי להעשיר את היריבות הזו הם רכלנים חסרי תקנה. הספורט הוא ברמה כל כך גבוהה שהדיון הזה לא צריך שום דבר מעבר לכך.

שלישית, הוא בענף אישי – ולכן מנוטרל משאלה מאד אקוטית בדיונים יריבים – למי היו הקבוצות הטובות יותר. תנאי ההתמודדות שקולים. 

והוא כמובן בחלקו הניכר בזמן אמת. וגם אם יש חלקים לא חופפים בקריירות אהספיק לתרום כמה ממשחקי העל שייחקקו בהיסטוריה.

אז למה לא לעצור כאן ולהגיד שזה דיון הספורט הגדול מכולם?

כי דג׳וקוביץ׳. זה למה.

ליגת שוקי ההון - עננים
שיטה בעייתית מלאת יתרונות

247 Comments

אורי 29 ביולי 2018

זוהיר בהלול מול דני דבורין – מי טרחן יותר מאוס

איציק 29 ביולי 2018

פרימו, שגיא כהן. אתה פותח תיבת פנדורה מאד כואבת.

חז 29 ביולי 2018

טרחן? וואו אבי רצון. ואני אפילו לא מספיק מבוגר או ששמעתי אותו בשנות ה80

Srtest - ארטסט 29 ביולי 2018

דניאל זילברשטיין זה גראנדמאסטר קונג פו של הטרחנות. השני ששכחתי את שמו הוא עוד אחד מילדי הערוץ פדוואן של מאסטר ג'דיי של הטרחנות. מעניין שבכדורסל יש להם נטייה להעסיק את הטרחנים.

רומן 30 ביולי 2018

גדול, מסכים לגבי זילברשטיין!
אבל אין שני לגדול מכולם שגיא כהן, אלוף הגלקסיה בטרחנות.

יעקב נקש 30 ביולי 2018

שגיא כהן בהליכה… הדיון צריך להיות בין שגיא כהן בספורט לשגיא כהן בכלכלה…

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

רמי וייס!

7even 30 ביולי 2018

ענק!

איציק 30 ביולי 2018

סמיכל מסכים איתך בהחלט.

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

גם ג'ו דאוסן. מה באת לי עם הדוסון הזה עכשיו בגלל שקראת איך אנחנו כותבים דוסון קריק…

דאוסן!

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

בליגת הפנטזי: אירוע מיוחד בית"ּר י-ם נגד מכבי שדרות לכבוד ילדי הדרום.

צוות שדרנים-פרשנים מיוחד: אורי לוי, דני נוימן ורז זהבי.

אוהד 31 ביולי 2018

אחת התגובות הגדולות בכל הזמנים.

איציק 29 ביולי 2018

ואני זוכר עוד דיון גדול כאן בדה-באזר ב-2012, מי הספורטאי הגדול בכול הזמנים, בולט או פלפס… שני ספורטאי ענק (אם לא מתחשבים בדעה של רומן על פלפס) אבל בענפים שונים לחלוטין. האם נתן בכלל להשוות?

שי 30 ביולי 2018

בדיוק עליו רציתי לכתוב. דיון סופר לגיטימי ויותר מעניין מהדיונים שהדורפן סקר.
למה? קודם כל כי אולימפיאדה, זה למה. שידורים לאורך כל היום, בהתחלה הבריכה, אחר כך אצטדיון האתלטיקה. התקופה הזאת שהעולם עוצר פשוט בשביל ספורט, כל ספורט שהוא… בזכות האולימפיאדה לדיון הזה יש ארומה אחרת. ואחר כך כי אולימפיאדה – כלומר ברמה ההיסטורית יש להם מסגרת משותפת. שניהם ספורטאים אולימפיים אגדיים. ולבסוף, אם לא הזכרתי כבר, אז הדיון הזה מתקיים באופן לגיטימי כי אולימפיאדה: יש תחרות כללית בין המדינות על השגת מדליות, בדגש על מדליות יוקרתיות – ושני הענקים האלה הגיעו להישגים הגדולים ביותר במושגים של כמות ושל איכות.

רומן 30 ביולי 2018

איציק בוא ננחת.
בולט היה עילוי בתחום שבו כל בן אדם עם 2 רגליים התחרה בו, בתחום ההכי טהור ופשוט שיש.
פלפס היה עילוי בתחום משני בתוך ענף שבקושי ל10 אחוז מהאוכלוסייה בעולם יש גישה אליו וגם זה רק אחרי שהם קנו מנוי לקאנטרי.
זה בערך כמו להשוות בין קיליאן מבפה לבין איזה כוכב בלאקרוס.

איציק 30 ביולי 2018

רומן, אני מכיר את דעותיך בעניין זמן רב, לא מסכים איתן ושנינו חיים מעולה עם זה. אני טוען שאתה מחוץ לדיון בשאלה כי אצלך העניין ברור וסגור, ספורטאי גדול מול ספורטאי קטן שכמעט כל אחד יכל להשיג את מה שהוא השיג. זה סבבה רק אין סיבה לייצר דיון. הרי אף אחד לא יכול להביא טיעון שיתקבל על-ידי הצד השני.

יעקב נקש 30 ביולי 2018

וואו, בחיים לא שמעתי הסבר כל כך לא הגיוני… אני רק רוצה לציין את המשאב הטבעי ים, שדי מעלים את הקרקע מתחת לטיעון שלך רומן… כי אפשר להתאמן שם על שחייה, על אותו עיקרון תחרות הריצה שלך…
פלפס הוא ספורטאי על, בלי להיכנס בכלל לדיון מול בולט, מהטופ של הטופ בהיסטוריה, על-אנושי…

רומן 30 ביולי 2018

יעקב אם כך אז בוא בבקשה נכניס מהדלת הקדמית את קלי סלייטר וג'ון ג'ון פלורנס לדיון הזה

יעקב נקש 31 ביולי 2018

ג'ון ג'ון בעצמו בהלם מזה שהוא כבר ביחד עם קלי באותה רשימה, אפילו הצנועה שלך…

רומן 31 ביולי 2018

חח, נו הייתי חייב לשלוף מישהו כיד שגם השם של קלי יופיע פה.

אמיתי 31 ביולי 2018

אנדי איירונס אם כבר

Jhkj 30 ביולי 2018

האם מהסיבה הזו בולט הוא הספורטאי הכי גדול בכל הזמנים לדעתך?

רומן 30 ביולי 2018

בספורט יחידני כן.
בספורט קבוצתי אני לא יודע להחליט, משהו באיזור של מראדונה ורונאלדו השמן.

דור 29 ביולי 2018

הסיומת קצת חמוצה, אין ספק שדגוקוביץ שחקן ענק אבל הוא עדיין לא ברמת שני הענקים.
פדרר עם 20 סלאמים שזה שיא שספק אם ישבר לא על ידי נדאל (או דגוקוביץ אם הוא פתאום יתן 3 שנים של 3 סלאמים ואז הוא יכנס לדיון בסערה).
ונדאל עם 10 רולאן גארוס שזה שיא שבאמת לא ישבר, לזכות 10 פעמים בטורניר כה חשוב (הסלאם השני בחשיבותו לטעמי) וכה ייחודי (חימר משחקים בערך חודש וחצי בשנה) זו דומיננטיות שלא תחזור – ועל כן נדאל גדול יותר ולכן אין דיון בנושא בעצם.

איציק 29 ביולי 2018

"מי שמכניס לדיון על הדיונים את דעתו הפנימית באחד הדיונים – אין לו חלק בעולם הבא. וגם בעולם הזה הוא טרחן נוראי."

דור 29 ביולי 2018

על העולם הבא ויתרתי מזמן, ואני לא חושב שהכנסתי את דעתי, בסהכ ציינתי עובדות נכונות לפי כל אמת מידה

איציק 30 ביולי 2018

"ועל כן נדאל גדול יותר ולכן אין דיון בנושא בעצם." זו הבעת עמדה, לגיטימית אך רחוק מלהיות יחידה, ואין לה כל קשר לעובדה.

אמיתי 29 ביולי 2018

לא הבנתי איך הסרבי מקטין את הדיון הגדול מכל הדיונים..הוא עוד באנצמארק. הוא לא בדיון

דורפן 29 ביולי 2018

סבלנות אני אומר. הדיון הזה עוד ייגמר בשלישיה.

קירקגור 30 ביולי 2018

אם היה לי שקל על כל פעם שחשבתי לעצמי את זה

רן מפעם 30 ביולי 2018

++

southport 30 ביולי 2018

+3

אמיתי 30 ביולי 2018

הקריירות מתארכות וגוקו אתלט אדיר אבל באיזה פרמטר הוא יכול להיות בספירה שלהם? מייגורים? קשה להאמין. סגנון? נדאל מגן טוב יותר ופד מתקיף יפה יותר. חידושים/מכות "שלו"? אין לו..אולי השחקן השלם ביותר לכל המשטחים. מעין מפתח שבדי. אולי.
לדעתי זה הדיון היחיד שיש בו עומק ובשר מעבר להעדפה אישית

יורם אהרוני 29 ביולי 2018

כל הדיונים שהצעת הם דיוני סרק. דיונים אמיתיים הם על בחירות אמיתיות: מי צריך להיות השוער של הנבחרת? מי המגן הימני? צריך לשחק עם חלוץ אחד או שניים? מיהם שלושה רצי המרתון שצריכים לייצג את קניה ומי השלושה מאתיופיה שיבחרו למשחקים האולימפיים (באליפות העולם לא בטוח שיש מישהו שרוצה)? מי צריך לאמן את הנבחרת? אלה הן בחירות אמיתיות והספורט מזמן לנו המון כאלה כולל למשל כמה דקות צריך כל שחקן כדורסל לקבל או האם צריך להחליף אותו כשיש לו 4 עבירות ונותרו רק 5 דקות לשחק בתוצאה צמודה. דיונים שאין בהם בחירה אמיתית מלמדים רק על הבוחר ושום דבר לא על הנבחר. דיונים על בחירות אמיתיות מעידים לא רק על הבוחר.

דורפן 29 ביולי 2018

האמת שנכון

איציק 29 ביולי 2018

אתה צודק מבחינת החשיבות, אבל לא מבחינת הכייף, ומה לעשות, גם לכייף יש מקום בעולם הזה.

ב"פ 29 ביולי 2018

אני רואה שחלות האיסור לדבר על הספורט שאת שמו אין להזכיר חל למפרע. האם אנחנו צריכים למחוק מהחיים שלנו את אותם עשרות שנים בהם לא ידענו שהספורט מסוכן?

דורפן 29 ביולי 2018

יפה איתרת. ישנם בלוגים אחרים בהם אפשר לדון בסאגה הרפואית-תחרותית הזו

אלעדכ 29 ביולי 2018

חשבתי באמת להזכיר את בריידי – מאנינג. או בריידי – מונטנה

ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר) 30 ביולי 2018

+1 ועוד מעט כבר ספטמבר

עמי ג 31 ביולי 2018

צודק.
ההמתנה בין פברואר לספטמבר קשה

אלכס דוקורסקי 29 ביולי 2018

נהדר.
פוסט שעשוי למצוא את עצמו בצמרת הדיונים על הדיונים של הגדולים מכולם, ובלבד, כמובן שיגן על הנקודות הרבות כל כך שלו מהסבב, שאותן השיג מאמצע יוני ועד אמצע יולי. משימה פשוטה כמו טיפוס כפול בצהריי היום על האלפ דואז.

נקודה קטנה וחסרת חשיבות על היריבות בטניס (כאן יגיע, באופן צפוי למדי, החלק הטרחני). עושה איזשהו רושם שבעיני מספר אנשים באמצעי התקשורת פדרר נתפס כאיזשהו "קרחון", שבדומה לשומרים של המלכה אינו מרבה לשנות את הבעתו (רפרנס מהר לטרילוגיית פרקים מנישואים פלוס) ונשאר תמיד קר רוח, ללא קשר להתפתחות במשחק. כל זה כמובן בניגוד לתדמית יריבו ממאיורקה, שאולי גם בשל המקום בו נולד האחרון, נתפס כמישהו שמחצין רגשות וגו' (לגבי עניין הפייטריות, לשניהם לא חסר, אחרת לא היו במעמדם). מבט די חטוף בכמה ממשחקי שניהם, כולל האחד מול השני, מגלה דברים מעט שונים (גם לכאלה, כמו כותב שטויות אלה, שבינם לבין הבנת נפש האדם אין זיקה ממש גדולה, אם להתבטא בעדינות).

פדרר נראה אדם מאוד אמוציונאלי, שאמנם עם השנים למד להחצין פחות את רגשותיו במהלך המשחקים, אבל לא אחת הוא מפגין את כעסו, שבא לידי ביטוי בשיחות פחות ידידותיות עם השופט ופליטת כל מני מילים כלפי עצמו או מי שזה לא יהיה. גם השינויים החדים שלעתים מאפיינים את רמת משחקו, ומתרחשים לפעמים בשלבים המכריעים של ההתמודדות (דוגמאות לכך הן איבוד נקודות משחק, גם על ההגשה היעילה שלו, ושמיטת יתרון של שתי מערכות) הם סממנים של לחץ מסוים. למרות כל אלה, הוא הגיע להישגים כל כך מרשימים, וזו, בין היתר, גם גדולתו.

נדאל, לעומת זאת, אינו מאבד כמעט את קור רוחו במהלך המשחק. ממעט לדבר עם השופט, שומר תמיד על אותה הבעת פנים לוחמנית וכמובן עושה שימוש בריטואלים קבועים לפני ההגשות שלו ובמהלך המנוחה בין המשחקונים.

שניהם כמובן אנשים רגישים ומורכבים והביטויים "קרחון שווייצרי" ו"שור ספרדי" נועדו כנראה לצרכי פרסום והדגשת השוני ביניהם ורחוקים מאוד מלתאר את שניהם, אבל לעניות דעתי אופיים, כפי שהוא מתבטא על המגרש, לעיני הציבור, שונה למדי מהמתואר.

רב סליחות על הטרחנות ולילה טוב (:

דורפן 29 ביולי 2018

אתה הילכת פה בין הטיפות אבל לדעתי לא נרטבת.

איציק 30 ביולי 2018

מספיק לראות את ביצועי פדרר במערכה החמישית כדי להבין עד כמה הוא לא קרחון, בשביל זה צריך לעבור מהשווייצרי לשבדי ;)
נ.ב.: אם כבר, אז להכניס אותו לדיון ולא את דג'וקוביץ'.

D! פה ועכשיו 30 ביולי 2018

חשבתי שאתה מכניס לדיון את איברהימוביץ

רומן 30 ביולי 2018

אגב מהיכרותי עם כמה וכמה שוויצרים גם גרמנים וגם צרפתים הם בכלל לא אנשים קרים, אפילו יותר מזכירים עמים דרום אירופאים מאשר גרמנים/צרפתים.

אבי (נורטון) 7 באוגוסט 2018

אז אתה לא מכיר שוויצרים. אני גרתי בשוויץ 4 שנים והם קרים שבקרים. בטח ובטח שבצד הגרמני (אבל גרתי גם שנה בצד הצרפתי והם לא טובים בהרבה)

Jhkj 29 ביולי 2018

האם לתמוך בדיון קרוס-ספורטיבי על הספורטאי הגדול בכל הזמנים בין פדרר, ג'ורדן, בריידי ופלפס למשל, נחשב כרמאות? אם כן לדעתי המאבק הכי גדול שהתרחש על מגרשים הוא בין מקגרגור למייוותר, על זכות הקיום של ענף האיגרוף כענף ספורט פעיל, כאן לא רק גודל הלוחם בענף שלו עמד על הכף אלא גודל הענף כולו. יש גם משהו יותר טבעי בלהשוות בין לוחמים כי השאלה מי האיש החזק ביותר בעולם היא שאלה שבסיסה לפחות טהורה יותר מאשר תחומים מורכבים יותר כמו כדורגל או טניס

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

בתור אוהד רסלינג מושבע שתמיד מוצא את עצמו בתור מסביר של למה הוא אוהד רסלינג, הקרב הקבוע מראש הזה קרע אותי מצחוק במיוחד נוכח העניין הרב שהפך את מקרגור למולטי-מיליונר.

Jhkj 30 ביולי 2018

לו מיוותר היה מפסיד הענף היה נסגר תוך שלוש שנים והופך לעוד ספורט שהוא כמעט אולימפי בלבד. למרות שהקרב היה קצת יותר סיפור מקרב ההשוואה ביניהם כל אחד בענפו שלו עדיין קבילה.

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

בסדר ההשוואה ברוח הפוסט של דורפן יותר מקבילה (ואני לא רוצה להיות מתויג כטרחן על ידי זה שמדבר על שלבי הנוקאאוט של מסי).

עדיין, הקרב המדובר והכמות העצומה של אנשים ועניין שהוא סחף לימדו אותי על העולם ואמריקה (וכמובן בקטנה גם אנחנו) שלפני כן לא ידעתי.

אתה יכול להגיד שהיה מדובר בקרב באותה מידה שבה מישהו יכול לבעוט לפלויד בביצים ואני אפצח פתאום במיאוץ אדיר בלי לדעת שפלויד מלפני ובדיוק כשהוא יוריד את הראש מפאת הכאב של המכה בביצים אני אפגוש עם האגרוף הסגור שלי בזמן הריצה את הפנים שלו והוא ייפול ארצה. לחשוב שמדובר במיליונים שחושבים ואומרים כל מידי דברים על רסלינג היה שיעור מאלף ומשעשע לאללה. במיוחד כשלכולם "ברור" שבאוקטגון פלויד לא מחזיק 5 שניות.

Jhkj 30 ביולי 2018

השאלה המהותית שעלתה לפני הקרב זה איך יכול להיות שהאומנויות הלחימה המשולבות לא דחקו את אגרוף לספורט נישה, הקרב גבולי ככל שהיה נתן לענף את אחת משתי זריקות החמצן שיחזיקו אותו בחיים

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

יכול להעיד רק על עצמי – אגרוף מעולם לא עניין אותי. אמ-אמ-איי עניין לפני שנים ושם גם הפסקתי לראות. קונור-פלויד לא עניין לי את קצה הזרת וזה בכלל קורע כי אני בקטע של רסלינג…

Jhkj 30 ביולי 2018

מה שאני אומר זה שהמשמעות של הקרב בין מיוותר לקונור הייתה עצומה. בא מעולם הלחימה וחובב גדול של התחום, רסלינג לא מחזיק אותי, בימנו כל מה שאתה צריך זה קונור מקגרגור ואני מעדיף לחימה יותר כקרב מוחות ופחות כהצגה

Srtest - ארטסט 31 ביולי 2018

המשמעות שאתה מדבר עליה היא בעיני אותה המשמעות אם אני אנצח בפרו אבולושן עם מכבי חיפה את יובנטוס. בוא נגיד שאני אהיה הגורם המכריע בסימולציה.

הקרב היה ברור לכל מי שיש לו מושג מהחיים שלו בדיוק כמו אם תעביר את אוסיין בולט להתחרות ב-800 מטר (אני עדין כי זה יותר כמו להעביר אותו להתחרות בגברסילאסי).

Jhkj 31 ביולי 2018

האנלוגיה הכי טובה היא להעביר את איטון אלוף הקרב עשר הבלתי מעורער להתחרות בריצה, אם הוא מנצח הוא מוכיח שהרצים הטוביםביותר לא הולכים לריצה ולכן תחרות הריצה לא באמת מוכיחה מי הרץ הטוב ביותר ולכן אין בה טעם

גור אילני 29 ביולי 2018

אחד הפוסטים הטובים והחשובים.
אני גדלתי על מראדונה ופלה, העניין עם הדיון בגדולה שלהם הוא שהוא נשען על שתי התכונות האנושיות המגבילות ביותר, עיוורון וחוש צדק. אם מוסיפים לזה את חוסר הסנכרון הכרונולוגי המושלם אך משיק, ואת העובדה שאחד שיחק בלי טלוויזיה והשני תיבל את הקריירה שלו בשערוריות, מקבלים את הדיון הגדול ביותר מלבד כמובן מלמיליאן מול סיני.

Srtest - ארטסט 29 ביולי 2018

אוחנה או בניון? שימו לב שאין דיון מקביל בכדורסל אותו "ענף שהביא לנו את ההצלחות".

Jhkj 29 ביולי 2018

כספי וברקוביץ' זה בהחלט דיון שיש לו טיעונים תקפים לכאן ולכאן

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

מעניין, איך על כדורגלנים אומרים שהם אוהבים את האוכל של הבית ואת אמא והם מפונקים ולא יצאו לאירופה (או יצאו בשביל לעשות סיבוב), בעוד שעל כדורסלנים שכל חייהם בילו בחממה עם חיזוק אמריקאי מהמשובחים באירופה לא אומרים זאת. אגב מיקי לפחות שיחק בעוד קבוצות בארץ.

כספי בלי להניד עפעף בתור דיפולט. מבחינת יכולת אני לא נכנס לדיוני יכולת.

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

במילים אחרות – אין דיון.

Jhkj 30 ביולי 2018

שמע ברקוביץ' היה מהטובים בעולם בזמנו ונכנס להול הוף פיים אליו כספי לא ייכנס. מצד שני כספי באן בי איי, אבל בתקופה בה לזרים להיכנס, לדעתי הם בהחלט לפחות על אותב מדרגה

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

"ברקוביץ' היה מהטובים בעולם בזמנו"

צ'מע אני מבין שהוא האיש שמאדיר את עצמו יותר מכולם והפה שלו פתוח נון-סטופ ובכל זאת אייל ברקוביץ' לא היה מהגדולים בעולם בזמנו.

Jhkj 30 ביולי 2018

אם שחקן כדורגל ישראלי נכנס להגדרה הזו זה אוחנה, ועל ברקוביץ הכדורסלן אני לא אומר את זה מאהבה אליו, אני אוהד הפועל, אני פשוט מקבל עליי את העול, לפחות מחוץ לליגה הטובה בעולם הוא היה מהטובים שיש.

ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר) 30 ביולי 2018

למכבי אז היו יכולות לטרפד מעבר של שחקנים. ברקוביץ' היה אמור לשחק באטלנטה אי שם באייטיז עם דומיניק ווילקינס האגדי אבל הם שמו סטופ לזה. קטש גם לא שיחק באמריקה בגלל השביתה ההיא ב99 ולפי דעתי הוא שחקן יותר טוב מכספי. ועדיין, הקריירה של עומרי כספי מרשימה ביותר בכל קנה מידה. להיות באן בי איי כל כך הרבה שנים, גם כרול פלייר רוב התקופה זאת קריירה אמיתית והישגית

Srtest - ארטסט 31 ביולי 2018

במה שהוא לא הפנטזי אין דיון. אם שימון נתן ושימון לקח אז מי שקיבל גם היה צריך לתת. בסופו של דבר לא בטוח שבאותה השוואת פנטזי הוא עולה על ג'מצ'י או קטש או עדי גורדון. אולי מישהו כמו ג'מצ'י יכל נניח לשחק בליגה זרה כזר כמו גל מקל או גור שלף או אפיק נסים ואז היינו יודעים יותר כי קטש היה הסגן של בודירוגה ולקח את היורוליג כזר ויחד איתו עדי גורדון נתן הופעות כמו נגד ההגנה היוונית ההיא ששום ישראלי לא שחזר אז הסגנים של כספי הם קטש וגורדון. אתה מוסיף יהודים מתאזרחים? כי אז גם ברודי וליבוביץ'.

לכן יש שם אחד כי ככה זה.

ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר) 31 ביולי 2018

אני באמת מאמין שג'מצ'י יותר טוב אמיך שזוכרים אותו. הטרפוד לאן בי איי של ברקוביץ' זה אמיתי. זה לא מכבי של היום או אפילו התנהלות הספורט של היום. אני גם לא מעוניין להשוות קריירות. ברור שעומרי הגיע הכי רחוק אבל מבחינת מי שחקן יותר טוב, מבחינתי אם השאלה קטש או כספי אז אין שאלה: קטש טוב יותר

Srtest - ארטסט 31 ביולי 2018

קטש לא הוביל את מכבי ת"א לשום מקום וזכה בתואר רציני אחרי שעבר להיות הסגן של בודירוגה. עדי גורדון הוביל את י-ם נגד מכבי ת"א לזכייה בגביע בימים שהפערים היו ברורים ושיחק בנבחרת והוביל אותה לנצחונות כמו על ספרד בחוץ כשבחמישייה משחקים ביחד (!) תומר שטיינהאור ועפר פליישר. בליגת הפנטזי השאלה היחידה שלי היא עדי גורדון או כספי. מחוץ לפנטזי אז אין דיון כי מה לעשות. כספי לא משחק בנבחרת מול ברה"מ ויוגוסלביה אלא מול מרכיבי הנבחרות לשעבר האלה שרובן ככולן נותנות לנו בראש ברוב ענפי הכדור הקבוצתיים המובילים. כמו כן הוא משחק בליגה חזקה יותר מהליגה שבה המועמדים בפנטזי היו אמורים לשחק.

דובינסקי 29 ביולי 2018

עשית לעצמך חיים קלים. נאדיה-סרינה.

מיקיג' 30 ביולי 2018

אפשר לדקי מול כולם?

אוהד 31 ביולי 2018

לא, כי קוראים לה לדצקי, אפילו בלי שרמי וייס מעורב.

אביבי 30 ביולי 2018

1. פישר קספרוב קל
2. מה שיפה שהדיון בפוסט של שלי לא מזמן על העדפת ילד בן עשר את זהבי, ואחכ כמה תגובות שלא רבים עם ילד קטן.
כמו שאומרת אשתי- בספורט כל הגברים ילדים קטנים וזה מה שאתם אוהבים בו

דורפן 30 ביולי 2018

פישר-קספרוב מזכיר כל מיני דיונים בין גיטריסטים שמגיעים לגיל 70 לגיטריסטים שמתו בתאונות או מנות יתר בגיל 26.

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

בובי פישר לימד אותי שחמט בילדות אז אני משוחד – קספרוב!

ארז 30 ביולי 2018

27.
ב26 אתה ילד ולא יכול להיחשב אגדה.

אוהד 31 ביולי 2018

בדיוק מה שבאתי להגיב

דוד 30 ביולי 2018

תגובה לא מכובדת.
פישר נחשב על ידי שחמטאים רבים לשחקן הטוב בהיסטוריה. מגנוס קרלסן דירג את פישר וקספרוב לשניים הגדולים לדעתו, כשהוא מעדיף את קספרוב רק בגלל השנים הארוכות של השליטה בצמרת.
פישר עשה דברים שקספרוב לא עשה.

סגל 30 ביולי 2018

אם ננסה להתמקד ברמת ה"מטא" (ברוח הפוסט), הייתי אומר שקספרוב – פישר הוא אולי דיון יותר מעניין מקספרוב – קרפוב (שהוזכר למטה בכמה תגובות). אפשר בהחלט לטעון שגם קספרוב וגם קרפוב גדולים מפישר (אני באופן אישי חושב ככה), אבל במקרה שלהם ההשוואה היא יותר פשוטה וישירה, כי רשימות ההישגים המאוד מסיביות של שניהם הן בעלת אופי דומה ולכן די ברור שקספרוב לוקח, לפחות בנקודות (במיוחד כשלוקחים בחשבון את התוצאות בסדרת הדו קרבות ביניהם). לעומת זאת, במקרה של פישר יש באמת דברים שהוא עשה וקספרוב לא (למרות שמצד שני יש כמובן דברים שבהם הוא אפילו לא מתקרב לקספרוב). זה גם דרגת הדומיננטיות שהוא הגיע אליה בתקופת השיא שלו, למרות שהיתה קצרה (בין 70 ל-72), וגם האופן בו הוא קרא תיגר עם מעט מאוד תמיכה ממסדית על דומיננטיות סובייטית כמעט מוחלטת בזמנו. לעומתו, מבחינה זאת, גם לקרפוב וגם לקספרוב היה מסלול הרבה הרבה יותר נוח כבני טיפוחים של ממסד השחמט המאורגן והחזק ביותר בהיסטוריה (בנסיון של קספרוב לצייר את עצמו כאויב הממסד וכנרדף על ידו, כמו איזה קורצ'נוי שני, מעורבת המון פרופוגנדה שקרית שבמערב נוטים לבלוע אותה הרבה יותר מדי בקלות).

אביבי 30 ביולי 2018

דורפן, כרגיל יש משהו במה שאמרת.אותי יותר מעניין להשוות פוטנציאלים. נלך על פישר-קפבלנקה, קפבלנקה- מרגיש שאם היה משחק עוד שנים מלאות בטורנירים ומשחקים, המאזנים המדהימים שלו היו מתפוגגים. (מרוב שעמום המציא בסוף שחמט אחר) פישר, עוד כמה שנים כאלו השמים הם הגבול, לא בטוח שהיית שומע על קספרוב בכלל.(למרות שבאמת קשה לדמיין אותו יציב נפשית לאורך זמן)

דוד 30 ביולי 2018

מסי-רונאלדו הוא לגמרי דיון של דור האינסטגרם. דור שמתאפיין בהמון דחיפות קטנות של הסלקטור בכניסה למועדון של ה'גדולים' (אלה שהבקיעו צמדים בגמרי מונדיאל ונכנסו בסטייל).
המנצח ייכנס למועדון בסוף. אבל תמיד יזכרו לו את הדרך.

היסטוריון של ספורט 30 ביולי 2018

הדיון שלי השלשה של מי גדולה יותר שארפ או אלן .
וברצינות מבין שלושת הדיונים הללו לדעתי מסי /רונאלדו בגדול.
שכן לברון /מייקל עם שני חסרונות
1. יש פער גדול בוודאי כרגע לא רק בהישגיות אלא גם באסתטיקה
2. הם כפי שנכתב לא שיחקו זה מול זה.

אשר לנדל פדרר
אז
1. כפי שנכתב שיאו של נדאל הגיע בדיוק לאחר שיאו של פדרר
2. השליטה של נדאל היא בעיקר בחימר ושל פדרר במיוחד בדשא.

מסי /רונאלדו לוקח כי
היום הזה ביוני אמנם היה מאכזב אך לא צריך להשפיע יותר מדי.
ראשית הם הטביעו חותם ברמת הנבחרות
מסי עשה בדיוק מה שקרויף עשה וזה להצעיד נבחרת לגמר ואיני בטוח שארגנטינה 14 הייתה טובה או פייבוריטית מהולנד 74.
ורונאלדו ? הוא לקח יורו גם אם כמו מסי לא הבריק יתר על המידה (+ עוד גמר וחצי גמר מונדיאל).
ולכן גם אם זו לא עיקר תפארתם בתנאי המינימום הם עמדו.
בהקשר שלהם כדאי לשים לב לעוד כמה נתונים מעבר למה שהבאת (אותו הדור ויריבות הקבוצות).

1. השניים הללו חולקים למשל 9/13 גביעי אירופה האחרונים ! (או 8/11 או 5/5 )
ולו זו בלבד אלא שבדורם התואר האיכותי יותר הפך להיות ליגת האלופות (גם אם פחות יוקרתי מגביע העולם).

2. המימד האישי
א. הזכרנו את ליגת האלופות אז השניים כבר 12 שנה ברצף מלכי השערים במפעל (רק ב 15 עשו זאת יחד במשותף עם ניימאר).
שניהם כמובן מוליכים את טבלת מלכות השערים בהפרשים כבירים מכל הכובשים אחריהם.
ב.שניהם לקחו למשל את כדור הזהב (לשמותיו השונים ) 11 שנה ברצף (מסי לא ירד ממקום שני כל השנים הללו)
ג. וכן זכו ביתר התארים האישיים בצורה לא פרופרציונלית לעבר (כגון 5/7 כדורגלן השנה של אופ"א או 9/12 תארי נעל הזהב באירופה האחרונות).

אשר לטענה העולה מדבריך שהם לא סחבו נבחרת אז
זה נכון
אך למעט דייגו לכולם הייתה חתיכת נבחרת
לפלה בהתחלה עם גרינצה וזאגלו ואז עם טוסטאו ,אלברטו וזורזיניו
ולראייה בלעדיו בנוקאאוט הם לקחו את גביע 62 .

לקרויף הייתה נבחרת שעשתה בלעדיו גמר עולמי ב 78 והייתה חתיכת נבחרת.
ככה שבעיני בכל מדד שניהם שחקני טופ 5 בכל הזמנים (ובוודאי טופ 10 ).
וכאשר הם באותו דור בענף המעניין מכל בקבוצות התחרותיות מכל התואר שלהם.

לסיום היה מצופה דווקא ממך להכניס את בולט/פלפס .
כמובן שהם לא באותו הענף אבל הם שייכים לקטגורית העל של ספורטאים אולימפיים ושניהם הגדולים מכולם אולי אולי בכל הזמנים.
כשפלפס עשה 8 זהב בולט ניתץ שיאי עולם מטורפים באותה האולימפיאדה .

ובקטנה מצ'אפים שלי מגיל ילדות.
1. ירדנה ארזי /עפרה חזה.
2. סיני /מלמיליאן
3. ארמלי /טורק
4. אוחנה /רוזנטל.
5. קטש /שפר
6. קיד/היל .(סוביקטיבית לי שהתווכחתי עם חבר לכיתה מי רוקי העונה אני הייתי בצד של קיד)
7. לארי /מג'יק (כמובן אולי בפסגת הרשימה)
8. לואיס /ג'ונסון .
9 דרקסלר /קרסי
10 וכמובן סנה /פורסט
באיגרוף גדלתי על הדור שאחרי עלי לצערי ובפוליטיקה זה היה שמיר /פרס.

דורפן 30 ביולי 2018

הניתוח שלך של מסי-רונאלדו בנבחרות לעומת קרויף הוא כימות סטטיסטי מאולץ לחלוטין. קרויף עצר את נשימתו של העולם ב-1974. מסי אפילו לא נתן שער בנוקאאוט. סתם 0-1 0-1 0-0- 1-0 בלי שום זיקוקים. לרונאלדו היה משחק אחד דומיננטי בדרך לתואר שלו ובגמר לא נטל חלק משמעותי. לא דומה לא ממנו ולא מקצתו לקרויף.

היסטוריון של ספורט 30 ביולי 2018

אבל זה חלק אחד במשוואה לכן אמרת בתנאי המינימום .
החלק השני גביע האלופות .
קרויף למשל לא לקח תואר כזה בשנותיו בברצלונה ולמרות שהיה דומיננטי בשלישיית התארים של איאקס עשה קצת פחות מהצמד הנ"ל .
כנ"ל פלטיני שכבש בלי הפסק ב84 אך ביתר ?

שחר 30 ביולי 2018

קרויף למיטב שיפוטי נגע בגג העולם כמו פלה ואולי מראדונה.
מסי גאון כדורגל ברמה שלהם, השאלה אם גאונות זו חזות הכל

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

אבל אנחנו הטרחנים, כן? זה סדרתי כנראה באופן שחורג מטרחנות…

שחר התל אביבי 30 ביולי 2018

קרפוב קספרוב גם בעניין
מבחינת הקריירה בכללותה – דומה, עם יתרון קל אולי לקספרוב.
מבחינת הדו קרבות הישירים התוצאה בנקודות:
ניצחון לקרפוב, לקספרוב, תיקו, קספרוב, קספרוב.
אך אם נחבר את כל הניקוד בדו קרבות האלה זה כמעט תיקו מוחלט, וזה כשקספרוב צעיר ב 10 שנים ומצוי בגיל יותר "טוב" במהלכם.
וכמובן, הטקטיקן החריף והוירטואוזי והמרדן והקורא תיגר על העולם, מול האסטרטג האיטי והמחושב המייצג את הממסד

איציק 30 ביולי 2018

אני לא חושב שיש בכלל תחרות בינהם. מספיק להסתכל על הביצועים של שניהם בתחרויות גדולות ולראות את אחוזי ההצלחה של כל אחד. קארלסון הוא היחיד שמתקרב לביצועים של קספרוב וגם הוא כנראה לא עומד בקצב. נכון שהם לא בני אותו גיל אבל יש להם היסטוריה ארוכה של אחד מול השני ועם יתרון ברור לקספארוב. זה כמו בטניס למדוד בכמה נקודות כל אחד זכה. אבל בסוף מה שחשוב זה מי זכה בנקודות שמביאות ניצחון וזה לטובת קספארוב. זה גם קספארוב נגד כל המנגנון הסוביטי של אותם הימים, וזה לא קל. ראינו איך קורצ'נוי נשבר תחת לחץ זה.
ד.א.: היחסים בין קארפוב לקאספרוב היום טובים בהרבה ממה שהיה אז והם מדברים בהערכה מאד גדולה אחד על השני ונראה לפעמים שאפילו בחום.

שחר התל אביבי 30 ביולי 2018

בשנים 75-85 קרפוב זכה כמעט בכל תחרות גדולה שהשתתף, ועשה רצפים ארוכים. בדומה לקספרוב החל מ 85. הם לא היו באותו גיל אז קשה להשוות.
במשחקים הישירים בניהם בדו קרבות הניקוד הכולל הוא כמעט תיקו מוחלט

איציק 30 ביולי 2018

שוב אתה חוזר לניקוד ואני לתוצאה הסופית.
בטניס שחקן שניצח יותר נקודות יכול להפסיד. אז מי סופר את זה? המפסיד כדי לעשות לעצמו טוב.
אני לא ממעיט בערכו של קארפוב וחושב שהיה שחמטאי ענק, אבל עדיין חושב שלא באותה מדרגה של קספרוב.

דיזידין 30 ביולי 2018

אצלי ראסל-צ׳מברליין לוקח.
שיחקו זה נגד זה, היו הגדולים בדורם, דומים מאוד, ושונים מאוד.

שחר 30 ביולי 2018

יש מצב שזו היריבות הגדולה מכולן, אבל לא ראיתי בזמן אמת

דיזידין 30 ביולי 2018

שלושת הדיונים של דורפן לא מעניינים במיוחד, כי המנצחים ברורים
(ומי שלא מסכים איתי לא מבין מהחיים שלו).
צ׳מברליין – ראסל יותר פתוח.

שחר התל אביבי 30 ביולי 2018

ראסל ככדורסלן, ווילט כפצצת סטטיסטיקה. ראסל וג'ורדן זה גם ראסל

ק. 30 ביולי 2018

יצאת יפה מבלי להביע עמדה בדיונים.
מסכים איתך לגבי המנצחים הברורים בשניים הראשונים.
מי המנצח הברור בשלישי? כי בעיני זה לא ברור, ועוד לא נכתב הסוף, גם ללא קשר לגלגל השלישי

דיזידין 30 ביולי 2018

מקבל, וגם אני לא אוהב פירות בסלט !

קירקגור 30 ביולי 2018

יש גם את היריבות הפנים-פוליטית-דה-בזארית: קרמר נגד קרמר

היסטוריון של ספורט 30 ביולי 2018

נוסיף מאמנים
סל
גרשון /שרף.
מסינה /אוברדוביץ .
רגל .
גרנט/קשטן .
פפ/מוריניו .
ומשהו יותר פילוספי השקפתי מינוטי/בילארדו.
יש יריביות שיותר קיימות בדמיון (שלי ).
למשל זוף/בופון .

איציק 30 ביולי 2018

גרשון/שרף לא כוחות, לא מתקרב. הראשון ממקום מושבו הרם (כמאמן) לא רואה את השני עם טלסקופ.
זוף/בופון, אכן הדמיון מתפרע.

היסטוריון של ספורט 31 ביולי 2018

אני מדבר יותר על ההיסטוריה הרחוקה ("מי כאן המח השני ")
הערכתי את צביקה שרף.
אבל היום זה באמת יותר פיני /דיוויד.

Srtest - ארטסט 31 ביולי 2018

זה לא פיני-דיוויד. אם כבר אז קליין/דיוויד.

עובר אורח 30 ביולי 2018

פפ – מוריניו היה אחלה דיון לפני שלוש שנים, אבל מוריניו הורס לעצמו את המורשת

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

לא מבין איך לא הכניסו פה אנדרטייקר או האלק הוגאן.

פרסלני 30 ביולי 2018

לפעמים עדיף דיונים צנועים בלי יומרות goat אבל מזוקקים.
האהוב עליי זה סבסטיאן קו מול אובט (וקראם בתפקיד דגוקוביץ). בריטי,. צונן, ענייני.

ניב 30 ביולי 2018

עפרה או ירדנה

מתן גילור 30 ביולי 2018

הסיבה שלדעתי פדרר-נדאל הוא שיש קונצנזוס שהם שני הגדולים ביותר גם על ידי תומכי הצד השני.
אין קונצנזוס שלברון טופ 2. אין קונצנזוס שמסי-רונאלדו מרכיבים את הטופ 2.
את מסי-רונאלדו (למרות שאני לא בטוח שהם גדולי הדור – וגם לא בטוח שלא) הייתי מכניס לדיון גדול הדור, כמו:
גבריסלאסי-בקלה-פארח.
קונטדור-פרום.

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

בדיוק חשבתי על זה שבטור זה בעצם שיח רפואי, לא? ;-)

מתן גילור 30 ביולי 2018

סליחה מראש על התשובה הסחית, אבל התדמית הזו היא בדיוק מה שגורם לענפים אחרים לא להיאבק בחומרים משפרי ביצועים.
מי שבודק ברצינות, נלחם ברצינות ומנקה 90% מקבל תדמית של ענף נגוע ומי שלא בודק (או בודק אבל בכוונה בצורה לא אפקטיבית) נשאר עם תדמית נקייה.
באופניים הסיפור כרגע הוא האם היתה הצדקה לשימוש בונטולין אם לאו, כשבינתיים נבחרת במונדיאל רצה הרבה יותר מכולן ובמהירות גבוהה יותר מכולן אווט אוף דה בלו ופיפ"א מתעקשת לא לבדוק, למרות שהוצגו בפניה ראיות שעשויות להיות מרשיעות.

שי 30 ביולי 2018

תגובה מצוינת, לא חשבתי על זה

שחר התל אביבי 30 ביולי 2018

רוסיה היתה על חומרים כל הטורניר ורצה יותר מכולם. כל התוצאות שלה לא רלוונטיות, גם אין מה לקנות את "כוכביה" בעשרות מליוני יורו

יעקב נקש 30 ביולי 2018

איזו נבחרת ואילו ראיות? מה פספסתי…?

dk 31 ביולי 2018

לא סגור בדיוק על המספרים אבל כשבדקו את נתוני הנבחרות ביחס לשנה האחרונה שלהן, רוב הנבחרות רצו אותו הדבר -/+, הרוסים איכשהו השתפרו בסביבות ה30% (ביחס לעצמם)…

אלי-לא אוהד כ"ס 30 ביולי 2018

הדיון האמיתי צריך להיות על היכולת של דורפן לכתוב פוסט לא ארוך ומקורי ולקבוע את סדר היום באתר פעם אחר פעם. מופלא בעיני.

S&M 30 ביולי 2018

לא יעבוד עלינו. יש לו כאלה מוכנים ליום שחור.

אסף אדום 30 ביולי 2018

אפשר להכניס את מסי-רונאלדו לסל של ענף ניסויי נוירוכירורגיה?

יוסי מהאבטיחים 30 ביולי 2018

לארי-מג'יק.
כל הקריירה אחד מול השני, גם בקולג'ים.
מחיי הנ.ב.א.
מערב נגד מזרח.
לבנים נגד שחורים.
שואו טיים נגד מרפקים.
הלבן שלא יודע לקפוץ מול השחור שלא יודע לקלוע.
החיוך מול השפם.
ובנוסף, הערכה הדדית עצומה בין שניהם.

אין יותר ניגודי מהדיון, אין גדול כמוהו.
.

matipool 30 ביולי 2018

לגמרי.

D! פה ועכשיו 30 ביולי 2018

יס!

איציק 30 ביולי 2018

היה גם Beatles נגד החיפושיות
וגם Rolling stones נגד האבנים המתגלגלות

ניינר/ווריור 30 ביולי 2018

גם אני מעדיף את הויכוחים פייג' או הנדריקס, בונהאם או מון, אנטויסל או סקוייר וכדומה

גיא זהר 30 ביולי 2018

רוני ג'יימס דיו שולטתתת!!!11

משה 30 ביולי 2018

הנדריקס, בונהאם ופלי.

יעקב נקש 30 ביולי 2018

אוי זה באמת יותר כיף,
פורטנוי, פלי, פרידמן וזאק דה לה רוש…

באבא ימים 31 ביולי 2018

בס זה תמיד, אבל תמיד ג'אקו.

Matipool 30 ביולי 2018

הכי אלמנטרי: לנון – מקרטני ואולי בכלל הריסון.

אלי-לא אוהד כ"ס 30 ביולי 2018

אלוויס נגד קליף. תאמר לי מי הדיון שלך ואומר לך בן כמה אתה.

איציק 30 ביולי 2018

בו נבדוק אותך:
בטהובן מול זהבה בן
מיילס דוויס מול מיילי סיירוס
איימי ווימהאווס מול לידי גאגא מול אדל

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

ואגנר מול ואנגר לאב.

משה 30 ביולי 2018

עומר אדם מול אדם לאלנה.

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

ואגנר ידע להשתמש בשתי הרגליים אלא שהיום ללא צל של ספק היה עם שתי רגליים על הדאבל-באס.

S&M 30 ביולי 2018

דיוני "הגדול מכולם" זה דיוני עונת המלפפונים.
אם כבר מלפפונים, יש לי בעיה חמורה עם אבטיחים השנה. גם המחיר בשמים, וגם אני נופל בבחירה פעם אחר פעם, אפילו שעברתי לקחת חצאים כמו אשכנזי (!).
אבטיח בחמש שקל קילו ובלי גרם סוכר בטעם?!
ממשלה מסריחה. חוק הלאום אתם מחוקקים? מה עם החיים עצמם?!

איציק 30 ביולי 2018

בוא לקנות בשוק בבאר-שבע, אולי עדיין יהייה בלי סוכר אבל לפחות ב-3 שקל לקילו.
בכלל לרוב הפירות והירקות יש טעם של פלסטיק. היכן שנות ה-70 בהם חיי מדף היו קצרים אבל הטעם ניפלא והמחיר בריצפה.

גיא זהר 30 ביולי 2018

האבטיחים השנה נוראיים אחרי שהיה שיפור עצום בשנים האחרונות

ניינר/ווריור 30 ביולי 2018

נוראיים ועוד לוקחים על השיט הזה 6.90 לקילו ובשנה שעברה 3.90. גם באבטיחים הדרדרנו לתהום

D! פה ועכשיו 30 ביולי 2018

אני מוצא פה אצל הירקן אחלה של אבטיחים דווקא. מלאי גרעינים ונעימים

S&M 30 ביולי 2018

זה גם מכשיל את הקונספט של אבטיח + גבינה בולגרית. הפסקתי לקנות גבינה, כי לא צריך לאזן שום טעם מתוק.
כל הזמן אומר לעצמי שאני חייב לאתר את המוכר שמחזיק אבטיחים ממקשה מסויימת טובה, ועוד לא מצאתי כזה. אפשר להיטרף. אתה קונה אבטיח אחד ב-40 שקל, ורק האמצע של האמצע אולי קצת אכיל. כל היתר לפח.

הבעיה עם רונן היא שהוא יושב לו בבודפשט הקרירה, מול הפרלמנט, ולא מבין שכאן בארץ יש בעיות קיומיות. אז הוא עוסק לו בבעיות מהסטטוספירה, כבר לא דיונים על "הגדול מכולם" אלא דיונים על "הדיונים" על הגדול מכולם.

הלו! דבר על החיים עצמם, מה אתה עוסק לנו במטא-דיונים, כאילו אתה Marvel או סטן לי.

וזו בעיה שעורך האתר לא מכוון אותו לנושאים רציניים. בני, אני מדבר עליך. כן כן. למה, לכם בקיבוץ יש אבטיחים טובים השנה?! או. זהו.

ק. 30 ביולי 2018

גבינה בולגרית ליד אבטיח זה אחד האוברייטדים הגדולים שיש. המצאה פלצנית ומטופשת. למה להרוס אבטיח טוב?

איציק 30 ביולי 2018

למה להרוס גבינה בולגרית?

ק. 30 ביולי 2018

גם נכון, הנקודה היא שאין קשר. כמו פירות בסלט (רימונים, תאנים) – כל אחד בנפרד הוא נהדר, אז למה?…

Ollie Williams 30 ביולי 2018

כי לפעמים שילוב של מתוק ומלוח זה פשוט נהדר.

איציק 31 ביולי 2018

בשביל זה המתוק צריך להיות טוב, והמלוח צריך להיות טוב. מספיק שאחד מתפקשש, והאבטיח מתפקשש באופן תדיר, ופוף, הכל הלך…

Ollie Williams 31 ביולי 2018

אתה מדבר על מקרים פרטניים. אבטיח תפל זה באסה עם או בלי קשר לבולגרית. אבל "המצאה פלצנית ומטופשת" נשמע לי כמו משהו כללי יותר

זינק 30 ביולי 2018

אני התייאשתי לחלוטין לפצח את סוד האבטיח.
וכדי לא לחזור כל פעם עם הזנב בין הרגלים, אני עם שיטה חדשה.
אני עומד ומחכה עד שיגיע האיש הגדול, שמבקש לפתוח אבטיח חדש ולטעום לפני שהוא מחליט. אז אני מסתער על החצי השני.
בינתים יש הרבה פרגון בבית.

yaron 30 ביולי 2018

דורפן, שאלה קטנה ברשותך,
כשאתה כותב "מסי-רונאלדו" אתה מתכוון לדיון של מי מהם יותר טוב או מי הגדול בהיסטוריה.
אם הדיון שאתה מציע הוא מי השחקן הגדול בהיסטוריה מסי או רונאלדו, אז סליחה, הדיון מראש לא רציני ולא מעניין.
אם כמו שאני הבנתי הדיון הוא בסך הכל על מי יותר טוב, מסי או רונאלדו, אז כן, זה דיון מאוד מעניין לחלקים מסויימים באוכלוסיה.

עומרי 30 ביולי 2018

שניהם לגיטימים מאוד בדיון השחקן הגדול בהיסטוריה.

שחר התל אביבי 30 ביולי 2018

מסי רלוונטי

יעקב נקש 30 ביולי 2018

מסי רלוונטי רק סטטיסטית, משמע גם רונאלדו… שניהם לא עשו משהו שלא ראינו מלפני, חוץ ממספרים וקונסיסטנטיות. אם כבר, בגלל שמדובר בספורט קבוצתי, בגלל ששניהם משחקים בקבוצות כל כך עמוסות כוכבים שברור שהיו מצליחות בלעדיהם בכל מקרה רק בצורה אחרת, מורידה מערכם כאינדיבידואלים. בכמות כזאת של תארים לשני השחקנים (בספורט קבוצתי) ואחרי שהסכמתי עם עצמי שאף אחד מהם לא הגדול בהיסטוריה (חבר בצבא פלה), אם תדחק אותי לפינה, למרות שהוא בגד לי בלב אוהד מילאן שלי, רונאלדו, על העליונות הפיזית, הכי מרשים שיש בכל הענפים, אדם-מכונה… זה גם כי מסי דריבליסט ושם אני מחוייב לרונאלדיניו ואני בכלל מעדיף סגנון זידאני, יותר אפקטיבי ויפה לעין, לדעתי, הטרחנית בכל העולמות…

עומרי 30 ביולי 2018

חוץ ממספרים וקונסיסטנטיות, ובכן, כן. סייג מעניין… :)

yaron 30 ביולי 2018

שניהם לגיטימיים בהחלט אבל לא כמועמדים יחידים.
השאלה "מי השחקן הגדול בהיסטוריה, מסי או רונאלדו" לדעתי לא רצינית מאחר והיא קובעת מראש שהם הראשון והשני.
אם השאלה היתה (לדוגמא) "מי השחקן הגדול בהיסטוריה, מסי, רונאלדו, פלה, קרויף, מראדונה או זהבי :-)" הייתי מקבל.

dk 31 ביולי 2018

בהיסטוריה מתחילת המילניום אולי…

דורפן 30 ביולי 2018

הבחירה בדיונים היא אמפירית. אינני חושב, כפי שהסברתי, שהם הגדולים בהיסטוריה. ייתכן שיש דיונים חשובים יותר. ייתכן שריקלמה-סקולס יכול להיות דיון מעניין – אבל איש לא עוסק בו. אני פשוט מביט סביב ומסתכל אילו דיונים מתקיימים כרגע.

yaron 30 ביולי 2018

כן, זה ברור ואני מסכים שהדיון מי מהם יותר טוב הוא (כדיון) אחד הגדולים בהיסטוריה.
השאלה היתה לאיזה דיון כיוונת, מי יותר טוב או מי הגדול בהיסטוריה.
הראשון לגמרי דיון גדול במימדים היסטורים ומאוד מעניין לרבים.
השני, דיון מגוחך.

Adam 30 ביולי 2018

הייתי מוסיף את חואן קרלוס ואלרון לדיון של סקולס וריקלמה.

ק. 30 ביולי 2018

שניהם רלוונטיים לדיון גדול הדור (כי יש כאלה שטוענים ככה), רק אחד מוצא מקום בדיוני הגדול בהיסטוריה (לא שאני חושב שהוא הגדול בהיסטוריה, אולי הטוב)

יעקב נקש 30 ביולי 2018

הטוב בהיסטוריה די מחוייב להיות הגדול גם… מסי לצערו יצא צ'וקר ברגעי אמת, יותר מפעם אחת, לכן רונאלדו לטעמי יותר לגיטמי לדיון אך ורק בגלל אותה זכייה בינלאומית, כן זה עד כדי כך משמעותי בעולמי…
זה לא רק שפלה כיכב במעמד הגמר, הוא עשה את זה בגיל מאוד צעיר, בלי בושה ורגשי נחיתות ותוך כדי הצגת כדורגל כמעט בדיוני לאותם ימים, יש רק לפנטז איך היה נראה אם היה משחק בזמננו ומתאמן באחד ממועדוני העל מגיל הצעיר…

ברלה 30 ביולי 2018

איזה טור כיף!
מייקל/לברון – מה שעושה את הדיון למעניין כאן זה האלמנט הדורי. מייקל נכנס לתבנית של האגדה האמריקאית, הווינר האולטימטיבי, גיבור סרטי הפעולה בשנות התשעים העליזות של האימפריה. ספייס ג'אם מעולם לא נראה מציאותי יותר. לברון לעומתו פועל בז'אנר אחר. בעידן הרשתות החברתיות הוא מספיק נרקסיסט ושנוי במחלוקת כדי לקבל חשיפה, ומספיק מצליח ודעתן כדי לעורר עניין אמיתי. פעם שאלתי חבר אמריקאי אם הנרקסיזם שלו לא מפריע לו והוא אמר שמותר לו כל עוד הוא מצליח. לא טוען שזאת דעה מייצגת של כל האמריקאים אבל זה בהחלט מתאים לעידן שבו אסיר משוחרר יכול לקבל קמפיין בגלל שהוא יצא חתיך בתמונת הכניסה לכלא. בפודקאסט של ביל סימונס נאמר שאצל בני שלושים ומטה אין ויכוח וזה לברון. אני מאמין שאצל בני 35 ומעלה אין בכלל ויכוח וזה מייקל. המאבק בין דורי בעיצומו..
מסי/רונלדו – שני דברים פוגעים לי בהנאה מהדיון. האחד הוא שזה מרגיש מאבק מהונדס סטייל פפסי נגד קוקה קולה. הם שני שחקנים מדהימים ואנשים לא מעניינים שנמצאים במאבק שממקסם רווחים. השני הם המעריצים שהופכים את הכל לבארסה נגד ריאל ומוציאים את הכיף. ועדיין, רגע אחד של אנושיות – הבן של רונלדו מתרגש כשהוא רואה את מסי https://www.youtube.com/watch?v=BCWsFbXhaKs
נדאל/פדרר – לא רוצה לעבור על חוקי הפורמט אבל לדעתי (הקונצנזוס הוא ש)הדיון הזה כבר הוכרע מזמן לטובת פדרר ולכן פחות מעניין

איציק 30 ביולי 2018

לכלכת "האגדה האמריקאית." הוא מזמן עבר את השלב הזה, והוא בתודעה העולמית ולא ראש הסיכה שנקראת ארה"ב.

ברלה 30 ביולי 2018

האמת שאתה צודק, אבל אני חושב שזה גם קשור לעניין. אם הוא לא היה אמריקאי אני לא בטוח שהיה מגיע לתודעה עולמית כזאת בעת ההיא

עמי ג 31 ביולי 2018

למה אתה אומר הוכרע? הם עדיין משחקים וצוברים תארים.
וגם נולה

שלי 30 ביולי 2018

הדיון מסי כריסטיאנו רונאלדו זהה מבחינתי לדיון קרויף גראד מולר

S&M 30 ביולי 2018

קרויף המציא/שכלל/שיחק שיטת כדורגל שהתחילה בשנות החמישים וגמרה אצל גווארדיולה. מילר (תרשה לי) רק שם גולים. זה לא באותה רמה של דיון.

שלי 30 ביולי 2018

הנה, בול אותו דבר

S&M 30 ביולי 2018

אה, עשית לי הפוך על הפוך. חכה חכה.

עובר אורח 30 ביולי 2018

ענק!

D! פה ועכשיו 30 ביולי 2018

מי מהשניים הנוכחיים רק שם גולים ומי פיתח שיטה?

שחר התל אביבי 30 ביולי 2018

מסכים

פדרר – בוריס בקר

Guss 30 ביולי 2018

ממש אהבתי את בקר בזמנו, אבל פדרר-בקר הוא לא קרב שקיים באופן רציני. אפשר אולי לטעון שבקר בשיאו היה יכול לנצח על הדשא את פדרר בשיאו, וגם זה לא בטוח. פדרר עליון על בקר בכל משטח אחר וכמעט בכל מימד של המשחק למעט משחק רשת. בקר לא מועמד רציני לטיעון של GOAT.
אם כבר, אז אולי פדרר-סמפראס זה דיון מעניין יותר

איציק 30 ביולי 2018

כל מי שמכניס מישהו לדיון בטניס בלי להכניס את בורג, חוטא לדיון. הוא היחיד שאני מכניס בין שני הגדולים, ולפעמים מעליהם, אף פעם לא מתחתיהם. כל הבקרים והסמפמרסים כבודם במקומם מונח, ולא צריך לגעת שימשיכו להיות מונחים איפה שהם נמצאים.

שחר התל אביבי 30 ביולי 2018

הכוונה היא שפדרר-בקר זה כמו מסי-רונאלדו, זו תגובה למה שנרשם למעלה

אריק האדום 30 ביולי 2018

סנה / שומכאר
טייסון / עלי
רוי קין / פטריק ויירה
קאנטונה / כל שחקן אחר שדרך על הדשא

Jhkj 30 ביולי 2018

דיונים מעניינים אבל חושב שמיוותר יותר רציני בדיון ההיסטורי מטייסון וייתכן ויש עוד כמה,
וויירה רמה מעל קין

אמנון 30 ביולי 2018

מציע בהכנעה גם את "הדיון לקביעת הקריטריונים להכרעת הדיון "מיהו הגדול/ה מכולם""
(להסרת מכשול מדרכם של המעונינים בגן עדן – על פי כללי המטא דיון, אין להביע דעה על תוכן מה שבמרכאות הפנימיות)
דוגמאות לכוונתי לקריטריונים (ומשחק זיכרון – באיזה דיון "מיהו הגדול מכולם" אוהבים את הקריטריון הזה, המצדדים במי אוהבים אותו, ולמה דוקא הם): "לקח על הגב נבחרת לגמר מונדיאל" "לקח אליפות בX ליגות שונות" "שינה את ה- X לתמיד" "הכי הרבה X בהיסטוריה"
כמובן שהצלחה בדיון זה עלולה להרוס לתמיד את יופיים (ואופיים) האין-סופי של הדיונים הפנימיים: מישהו יכול להעיד מעדות ראשונה (לא "זה קרה לבן דוד של חבר שלי" ושאר אגדות אורבניות) על מקרה בו אדם השתכנע בסוף אחד הדיונים האלו שהוא טעה עד היום בבחירתו, ושינה אותה, דהיינו משהו כמו- "ואללה רומן צודק, זלאטן מלך ומסי גמד קקה במכנס. מהיום זלאטן ראשון אצלי"

איציק 30 ביולי 2018

לא יודע אם רומן שכנע אי פעם מישהו במשהו, אבל בנושא זלטאן, חובה להודות, הוא צודק.

עומרי 30 ביולי 2018

מהדיונים שהצגת – כולם דיונים מעולים.

ג'ורדן – לברון : צריך להודות, לברון כפה את הדיון הזה. חצב אותו. עד לפני 3 שנים לא האמנו שהוא יתכן. עכשיו הוא לגיטימי.
יש פה מאמץ הרקוליאני של לברון ליצור דיון, שהצליח. חשבנו פעם שהכדורסל נסגר למאה שנה.

מסי-רונאלדו: מ-5 הגדולים בהיסטוריה, היחידים שמשחקים ראש בראש. החלפת האגרופים ההיסטורית ביניהם מרתקת. השנאה בלתי נמנעת ובכדורגל שנאה היא נדבך חשוב כמו אהבה.

פדרר-נדאל: כמו שאמרת, לאורך הדיון מישהו עקף אותם לפרקים כטוב בעולם. בעיה.
אבל הם לקחו את הספורט קדימה, ולדיון הזה כל כך הרבה פרקים ותהפוכות שהוא נהדר.

ואולי יותר מכל אלו – בריידי מאנינג.
הסגנון, הפרסונות השונות, היריבות הספורטיבית באותו קונפרנס, התהפוכות החדות, הקיצוניות בנקודות ההתחלה שלהם, היכולת האוף דה צ'ארטס.
דיון אפי. לשעבר

ניינר/ווריור 30 ביולי 2018

בריידי מאנינג זה ה-סיפור. ועוד עם הטוויסט של האח העגל שמופיע פתאום משום מקום ומשפיע על הדיון

yaron 30 ביולי 2018

האח העגל לקח לבריידי שתי טבעות כשבאחת מהן הוא על הדרך מחרב לו perfect season.
אם לא האח העגל לא היה מתקיים בכלל הדיון Payton-Brady…
יותר מזה, מספיק שהעגל באיצטדיון ובריידי לא לוקח ;-)
Tom Brady’s Super Bowl record in an Eli-less stadium: 5-0.
Tom Brady’s Super Bowl record when Eli’s in the house: 0-3.
https://www.google.co.il/amp/s/touchdownwire.usatoday.com/2018/02/05/eli-manning-tom-brady-super-bowl-undefeated-beat-giants-patriots/amp/

ניינר/ווריור 30 ביולי 2018

הוא שאמרתי, האח העגל מכניס עוד אלמנט לדיון. אם לא שני הפוקסים שלו לא היה כאן דיון בכלל

אסף 30 ביולי 2018

לא חושב שדג'וקוביץ' מעיב על הדיון בטניס.
גם ג'ורדן לא היה הטוב בעולם בכל נקודת זמן לאורך הקריירה שלו, גם לברון לא.
בהסתכלות על הקריירה כולה, פדרר ונדאל הם על מדרגה אחרת מהסרבי.

matipool 30 ביולי 2018

ג'ורדן – לברון: זה לא לגיטימי שזה הפך ללגיטימי.

איציק 30 ביולי 2018

1+

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

סורי, לברון השחקן השישי של החמישייה הגדולה בכל הזמנים אם לא משחקים סמול בול…

אסף 30 ביולי 2018

הדיון הגדול בתולדות הבלוג הוא "הדיון הארוך", אחרי בארסה-אינטר בחצי גמר הצ'מפיונס 2010.
דיון על קבוצות ולא על יחידים ( אבל כלל את מסי ומורניו, א'-ב' של כל דיון ספורט הגון בשנים ההן)
כזה שנגע בהבדלי טקטיקה, סיגנון, תרבות, גישה למשחק ולחיים.
כזה שנמשך ימים ארוכים אחרי שהמשחק הסתיים, ולפרקים ניתן היה לכנות אותו אפילו ויכוח, ואולי גם תיגרה אינטרנטית. אבל תמיד בצורה מכובדת! בלי לערב הורים!

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

לא מאמין לתגובה הזו. הייתי כאן ואופטימי באותם ימים.

עומרי 30 ביולי 2018

היה אחד לא פחות אפי, בבלוג הישן של רונן, לאחר שרונן הציג שיטת מדידה איכותנית חדשה לדירוג גדולה של כדורגלנים. זה היה טרום עידן פייסבוק ונמשך אולי איזה שלושה שבועות.

איש הפח 30 ביולי 2018

יש לינק? או שהדף כבר הוסר?

אייל 30 ביולי 2018

זה הפוסט – http://debuzzer.com/dorfan/1060, אבל למרבה הצער התגובות נעלמו…

אייל 30 ביולי 2018

ואגב, זה הפוסט המדובר על אינטר – בארסה: http://debuzzer.com/dorfan/31225, כאן עם (918) התגובות…

אייל 30 ביולי 2018

ועוד אגב – היה כאן גם דיון די אפי בעקבות פוסט על הזכייה של ספרד במונדיאל באותה שנה: http://debuzzer.com/dorfan/4653

איש הפח 31 ביולי 2018

תודה!

יובל (אחר) 30 ביולי 2018

צוות הכימאים והרופאים של יו-אס פוסטל/דיסקברי מול צוות הכימאים והרופאים של סקיי ספורטס.

יובל (אחר) 30 ביולי 2018

וברצינות – דיון שכמעט ולא מתנהל אבל נראה לי שראוי לנהל הוא על פרגוסון מול… מי בעצם? שאנקלי/פייזלי? בלה גוטמן? רינוס מיכלס?

no propaganda 30 ביולי 2018

באיזה מובן פרגוסון?
לא נראה לי שיש לו תחרות כמנג'ר אבל כמאמן אני לא בטוח שהוא בתחרות

יובל (אחר) 30 ביולי 2018

זה אלמנטים שונים של אותו מקצוע, לא? בשנים האחרונות (30 השנים האחרונות) אלמנט המנג'ר קיבל יותר דגש, אבל גם לפני זה הוא היה קיים.

no propaganda 30 ביולי 2018

באנגליה כן אבל מחוץ לאנגליה יש המון מאמנים שעושים רק חלק אחד ואת החלק השני עושים מנהלים מקצועיים

יואב 30 ביולי 2018

פרגי מול כולם ומול אף אחד.

סער 30 ביולי 2018

אם כבר עונת מלפפונים, אז הדיון הגדול מכולם (לבני 40-50) סדרת הקיץ: מנהרת הזמן/איים אבודים.

matipool 30 ביולי 2018

איך פחדתי מהקיו לעזאזל. גם בשידורים חוזרים.

אורי 30 ביולי 2018

האסיר

ניינר/ווריור 30 ביולי 2018

דאג וטוני לוקחים בהליכה

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

קטש מול גורדון.

אורי להב מול מוישל'ה ברנר.

קארל לואיס מול בן ג'ונסון.

רויס גרייסי מול קאזושי סאקורבה.

קן שמרוק נגד דן סברן.

ג'ורג' סנט פייר נגד אנדרסון סילבה.

ווייצ'יץ' מול האפמן ז"ל.

קרלין מול גארדנר.

פרו אבולושן מול פיפא (לא כוחות אחד סימולטור השני ארקייד תמיד היה תמיד יהיה).

האלף לייף מול אנריל (אנריל – האלף לייף הראשון אובררייטד).

סיירה או לוקאסארטס (פחחחחחח אין תחרות).

בנימין בלנרו מול רוני קלדרון.

קאנון נגד ניקון (אולד סקול).

ברזיל נגד ארגנטינה (כל האספקטים של המשחק).

הפועל יהוד נגד מנצ'סטר יונייטד.

Jhkj 30 ביולי 2018

ב-ufc במיוחד עכשיו ברור שהגדולה מכולם זה קורמייר ג'ונס, אחד מהשניים היחידים שלקח שתי קטגוריות בו זמנית מול האיש שהיכה אותו שוק על ירך לפני, שנאה כזו אין

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

בפארפארזה על מה שאמר קורמייר – להשוות אותו לג'ונס זה כמו להשוות רוכב כלשהו ללאנס ארמסטרונג (למרות שלקחת דם בחומציות א' ולהזריק אותו במקום אחר עשו הרבה רוכבים).

Jhkj 30 ביולי 2018

ג'ונס זבל רוצח אבל על סמים הוא לא היה בנצחונות המוקדמים על קורמייר לפי הבדיקות אם אני לא טועה

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

היה גם דיון מעניין בזמנו שנקטע באיבו: ברוק לסנר (לפני המחלה שכמעט גמרה אותו והוא חזר ממנה חצי אכול) מול פידור אמילייננקו. מבחינת יכולת מבוססת נצחונות משכנעים אז נוקאאוט ברור לפידור שהוא העז החד משמעית. כשמכניסים את החייתיות של לסנר לפני המחלה והאופן שבו זכה בחגורה אז יש איזה חלון לדיון.

אתנחתא – למי הבעיטה הקטלנית יותר, מירקו קרוקופ או ויטור בלפורט.

Jhkj 30 ביולי 2018

אני הולך עם אנתוני פטיס, אבל על בעיטה אחת ספציפית

Gil - Zimbabwe 30 ביולי 2018

רבין (הטניסאי) – פרס (????)

כספרי 30 ביולי 2018

וויטסייד מול רובסון.
תחרות שתיה

יואב 30 ביולי 2018

יססססס(: ומגראת' השופט.

איציק 30 ביולי 2018

היכן נמצא הזוג מרטינה – סרינה?

דיזידין 30 ביולי 2018

ביציע, צופות בסטפי-מוניקה

איציק 30 ביולי 2018

סטפי ראויה, ומוניקה יכלה להגיע הרבה יותר אם לא ה… עצוב. שחקנית ענקית.

דיזידין 30 ביולי 2018

האמת, יותר מעניין הדו קרבים הגדולים מאשר השוואת הגדולים.
יש שם הרבה יותר רגש.
בורג – מקנרו
עלי – פרייזר
בירד – מג׳יק
קו – אובט

איציק 30 ביולי 2018

העמודה הימנית חזקה יותר. ב 1, 4 בלי מאמץ; ב-2, 3 יש מאבק צמוד יותר.

matipool 31 ביולי 2018

בצד הימני רשומים שלושה מגיבורי ילדותי ונעוריי (בורג, בירד וקו) אז ברור שהעמודה הזו מנצחת.

Guss 30 ביולי 2018

הדיונים על פדרר-נדאל ועל מסי-רונלאדו הם "חשובים" יותר מלברון-ג'ורדן משום שהם משפיעים לא המציאות לא פחות משהם משקפים ומפרשנים אותה. וזה נכון קצת יותר לכדורגלנים מאשר לטניסאים.
מעבר לאפשרות הקלה יותר להשוות בין 2 ספורטאים המשחקים באותו דור, פעמים רבות אחד מול השני, יש פה 2 יריבויות שדוחפות את הזוגות לשיפור מתמיד, ללכת על הקצה ואז לעבור אותו, לשבור שיאים מטורפים, ובעיקר להצליח שוב ושוב לשבור רמות יכולת שנראו עד לפני רגע כשיא האפשרי.
יש טיפה של חוסר הוגנות בתחרות בין ג'ורדן ללברון – כשג'ורדן הגיע לשיא היו שחקנים נהדרים סביבו בליגה, אבל כבר היה ברור שהוא כמה רמות מעל כולם ובמידה מסוימת זה פגע בו. 2 הפרישות הן הוכחה שבאיזשהו מקום, לא היה מסביב לג'ורדן כח חיצוני לדחוף אותו מעבר לשיאי היכולת המדהימים שהראה. למרות העובדה שהיה כנראה הספורטאי התחרותי ביותר אי פעם, 6 אליפויות ב-6 העונות המלאות שלו, השפיעו, גם אם ברמה מוגבלת, על המוטיבציה של ג'ורדן להמשיך עוד ועוד ועוד. לברון "נאבק" במורשת ג'ורדן כשמייקל כבר מחוץ לתמונה – יש לו את הלוקסוס להמשיך ולהמשיך עד שירגיש שהוא השווה/עקף את ג'ורדן (בהנחה שזה אפשרי). הצמד הרלוונטי למאבק כזה, והוזכר פה קודם בתגובות, הוא מג'יק-בירד
בניגוד לכך, הטניסאים והכדורגלנים לא רק מצליחים להוכיח שהם בדיון של ה-GOAT, הדיונים עצמם משפיעים עליהם, על המוטיבציה שלהם, על החלטותיהם בקריירה, ולפעמים על מה שקורה במגרש עצמו. כל שחקן חושב בנקודה מסוימת על המורשת שהוא ישאיר, אבל הדיון הספציפי מצליח לדחוף 4 שחקנים, כולם מעל 30 ואמורים להיות כבר מעבר לשיא, להמשיך ולנפץ כל שיא שמישהו שיער, ביכולת לא מהעולם הזה. בין היתר, זה משום שהם מודעים לדיון הער, והם כבר לוקחים אותו בחשבון.

Blue Devil 30 ביולי 2018

Calvin Vs. Hobbes
תודה על הפוסט והתמונה (אנחנו עכשיו חזק קומיקס) – ברוח הפוסט, אין ספק שהם הרבה יותר מצחיקים מסנופי (או הגירסא הישראלית המרוככת "חמודי")

Ollie Williams 30 ביולי 2018

"מסי מול רונאלדו זה מתחרה ראוי על הדיון המאוס בהיסטוריה, אפילו יותר מפוליטיקה ישראלית בעשור האחרון"
נחשב דעה אישית?

באמת שלא זכור לי דיון לא-פוליטי כ"כ מתמשך בו כל צד דובר מפוזיציה בלבד ולעולם לא ישנה את דעתו, וכל צד יכול בקלילות להאשים את השני בצביעות.

אני כן חושב שההדחה המוקדמת של שני הנ"ל לא שמה אותם בהכרח מתחת לשמות שציינת אלא בעיקר מוכיחה שכדי להביא מונדיאל צריך קבוצה טובה ולא רק כוכב על (ושוב סליחה על דעה אבל אני גם ככה לא להיט לא בעולם הזה ולא בבא).

ואחרון – כוכב העל האחרון שאני זוכר לקח קבוצה עד הגמר ממש במו רגליו, גם הרס לה את הזכיה עם נגיחה בבלם היריבה

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

"אלא בעיקר מוכיחה שכדי להביא מונדיאל צריך קבוצה טובה ולא רק כוכב על"

שששששש מה פתאום זו הרי אף פעם לא טענה שהוא בעצמו מביא כשנוח לו ואז מדבר על טרחנות.

הצרפתי האמיתי 30 ביולי 2018

אפרופו דיון על הריטואלים של השור צריך להדיין האם הריטואלים שלו או של פטר נאומוסקי מופרעים יותר לפני הגשה/זריקה לסל. בכלל למי עוד יש כזה טקס או ערימת טקסים ברמות הגבוהות האלה של ספורט כמו נדאל? ואני לא מתכוון לעמידת פיסוק של רונאלדו או לטקס הטלק הממותג של הקינג.
הטורניר האחרון הבהיר לעניות דעתי [הפסיכיאטרית הלא רפואית שלא מבוססת על כלום] שהבחור נראה סובל מ ADHD לפחות או עמוק על הספקטרום. בהפסקות בין משחקונים ראיתי אותו מיישר את המגבת שמונחת על הרצפה בזווית של 90 מעלות מוודא שהיא מקבילה לגמרי לתיק של המחבטים, כשהבקבוק מאוזן על המגבת ויוצר כנראה את השעה המדויקת במאיורקה, נכנס עם רגל מסויימת למגרש וכמובן הריטואל הקבוע לפני הגשה עם הידיים על האף הסטת הזיעה והכל בחזרות רפטטיביות שכמעט גרמו לי לרחם עליו.
ואז נזכרתי איך זה כנראה לצאת איתו מהבית לבילוי – הבחור בטח עובר בכל המתגים בבית ומדליק ומכה מדליק ומכבה את האור את הגז את מכונת הכביסה עד שהוא בטוח שהכל סגור…

דורפן 31 ביולי 2018

לא צריך את כל הדרמה… באמת יש לו ADHD. כמו ללא מעט ספורטאים גדולים – למשל דייויד בקהאם. סביר להניח שיש לבעיה הזו יתרונות מסויימים בספורט. מחמוד עבדול-ראוף לקה בה והיה אחד מקלעי העונשין הטובים בהיסטוריה.

איציק 31 ביולי 2018

עד כמה שאני זוכר, גם לריי אלן יש בעייה ועדיין את השלשה בזמן הוא ידע לתפור.

רועי 30 ביולי 2018

מה אם נולה באמת?, הוא אחד החביבים עלי בהיסטוריה של הטניס שראיתי וזה החל במקנרו וקונורס. אהבתי את המשוגעים.
נוחה לדעץך יכול להכנס עכשיו ל"קרב" הזה?.

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

פתאום נחתה במוחי התובנה החשובה שייתכן שהדיון שרובכם מכתירים כגדול והחשוב בעצם מדלג על קיומו בתוך ספורט קבוצתי – מי החמישייה הגדולה בכל הזמנים ואיך ייתכן שאין שם קליעה ל-3? ללברון אין ממש ואם תוסיפו את מג'יק, מייקל ועוד סנטר/פורוורד כמו דאנקן אז לארי פשוט חייב להיות שם על תקן ה"קלעי". שזה מעניין כי כשמדברים על סמול בול הדבר הופך לצמוד לדיבור על קשת ה-3 והחשיבות שלה כיום.

אולי בעצם הדיון המטא הוא הדיון שלא מתקיים.

רומן 30 ביולי 2018

בניון נגד ברקוביץ'.
לי התשובה ברורה אבל בטח יש אנשים שלא יסכימו איתי :-).

Jhkj 30 ביולי 2018

לקחת את מכלן לזכייה אירופית על הגב לא מזכה אותך במקום בדיון?

Srtest - ארטסט 30 ביולי 2018

מה זה מכלן אלופה וגול אדיר במאני טיים נגד אוסטרליה מול מסירות סרגל שהפכו מישהו למועמד החמישי בטיבו לריאל מדריד?

רומן 30 ביולי 2018

כבודו של אוחנה במקומו מונח, שחקן ענק!
אבל אני משווה ספציפית בין בניון לברקו שלשניהם יש קריירות אדירות בליגה הטובה בעולם.
מה גדול יותר, להיות שחקן הרכב מכובד וליגיטימי בקבוצות גדולות, או להיות המלך של קבוצות בינוניות?
שחקן טקטי של מאמן, או גאון של כדורגל?

סהר 30 ביולי 2018

ברקוביץ יותר גדול מבניון. לבניון מוסר עבודה ומזל אבל אני לא זוכר ממנו שום קסם.אבל מה אני מבין, מבחינתי שלום תקווה.

עובר אורח 31 ביולי 2018

חחח
בניון לא רואה את ברקוביץ מבחינת מה שהוא עשה בקריירה. גם בקבוצות וגם בנבחרת

Jhkj 30 ביולי 2018

ברקוביץ' לא היה בקבוצות גדולות, ואם אתה כל כך טוב בבינוניות שאתה לוקח אותן לתואר אירופי אתה משהו מיוחד באמת. רוני רוזנטל גם לפני ברקוביץ ברשימה לדעתי, בשיאו הטוב ביותר מכל שחקני ישראל

Gil - Zimbabwe 31 ביולי 2018

אבי כהן (מכבי) הטוב בשיאו מכל שחקני ישראל, ללא מתחרים.

רומן 31 ביולי 2018

רוזנטל היה אדיר.
אבל ברקו היה מיוחד, הוא באמת היה ה כוכב של הקבוצות בהן הוא שיחק.
אני באמת מאמין שאם ברקו היה משחק מתחת לחלוצים שלקבוצות גדולות הוא היה בשיח על אחד הקשרים הגדולים בעולם בתקופתו.
נגרים דוגמת אוסטנסטד והארטסון היו מקבלים כדורים על החלק הנח ברגל שלהם..
לא היתה שום התקפה שלא עברה דרכו, העקבים, המסירות בין 2, הקצב.. הוא באמת היה משהו מיוחד.
אני מדרג את שחקני ישראל שראיתי כך:
1. ברקו
2. בניון
3. רוזנטל
4.אוחנה
5. רובן עטר

Ollie Williams 31 ביולי 2018

אם לברקוביץ' לא היה פה ג'ורה ואגו שגורם לזלטאן להחוויר, לא היה פה דיון ואולי היינו זוכים לגלות מה חלוצים גדולים עושים עם המסירות שלו.

אבל ברקוביץ' ירה לעצמו ברגל במעבר לסלטיק – בימים שעוד הייתה שם תחרות והוא הלך לצד המפסיד ולא הצליח להרים אותו. ההמשך באנגליה כבר היה הרבה פחות זוהר למרות ניצוצות פה ושם.

בניון משך קריירה ארוכה יותר ברמות הגבוהות, היה שחקן מוביל בקבוצות בינוניות בשתיים מהליגות הטובות באירופה, כבש ברבע גמר הצ'מפיונס ובישל בחצי – מעמדים שברקוביץ' לא התקרב אליהם בכלל.

ברקוביץ' שחקן טוב יותר, בניון עם קריירה מרשימה יותר.

בנבחרת אגב שניהם סיפקו תצוגות אישיות מרשימות פה ושם בנבחרות שהגיעו לכלום. אבל לבניון היה הרבה פחות עם מי לעבוד

Jhkj 31 ביולי 2018

איכות נקבעת לפי מה אתה שווה, גדולה לפי מה עשית, רוזנטל בניון ואוחנה עשו יותר מברקו

רומן 31 ביולי 2018

Jhkj , מה פתאום.
אוחנה? אני מת עליו, שחקן שגרם ללסת שלי לא להסגר בילדות, אבל מה הוא כבר עשה? גביע המחזיקות? זה מפעל זניח, אתה משווה את זה ללהיות כוכב בפרמייר ליג?

Ollie Williams 1 באוגוסט 2018

אז הנצחון של חיפה על פסז' וההעפלה לרבע גמר המחזיקות זה הישג זניח?

ואגב כן, לקחת קבוצה בלגית קטנה לתואר אירופי (שלשיטתך הוא זניח אבל אני מאמין שב 1988 חשבו אחרת) זה יותר מלהיות כוכב בקבוצות מרכז טבלה בפרמייר ליג (שהייתה סתם הליגה האנגלית בימי אוחנה במכלן).
לשפוט את העבר לפי קריטריונים בני ימינו זה סתם סוג של דמגוגיה.

אפשר רק לדמיין לאיזה גבהים אוחנה היה מגיע אם לא היה חוזר לבית"ר כ"כ מהר.

רומן 1 באוגוסט 2018

אוללי,
אבל באותה תקופה הליגה הבלגית נחשבה די חזקה (שלא כמו היום).
וזה לא היה כזה סנסציה שקבוצה משם תיקח את גביע המחזיקות.
ושוב אני לא מתווכח על איזה שחקן ענר אוחנה היה, כי הוא היה ועוד איך ענק.
אני רק אומר שההישג הזה הוא טיפה אובררייטד.

Ollie Williams 1 באוגוסט 2018

הליגה הבלגית הייתה טובה יותר מאשר היום אבל אף פעם לא אחת מהליגות המובילות באמת. ומכלן גם אז לא הייתה מאריות הליגה כמו שהיו אנדרלכט וסטנדארט ליאז' למשל.

הישג אוברייטד? אפשר לומר את זה גם על "הוביל את ווסטהאם למקום 8".

אם אתה צריך בכל זאת לגמד את כל ההישגים של האחרים כדי להצדיק למה הקריירה של ברקוביץ' גדולה יותר אולי זה אומר משהו על חוזק הטיעון.

רומן 1 באוגוסט 2018

אוללי, אני לא הולך להתווכח איתך על זה שאוחנה שחקן ענק, כי אני גם חושב ככה…
אבל ברקו מעל כולם

Ollie Williams 4 באוגוסט 2018

מבחינה סובייקטיבית בכיף.
אתה אוהד חיפה שברקוביץ' היה גיבור ילדות שלו ואנגלופיל ברצה שנותנת פייט לאוריאל דסקל.

אבל עדיין לא הבאת פה אף טיעון אובייקטיבי רציני שתומך בזה.

ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר) 30 ביולי 2018

צ'אק נוריס ועומר דבון ליטל

עובר אורח 31 ביולי 2018

עומר ליטל ומרלו
מקנולטי ולסטר פרימן

ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר) 31 ביולי 2018

לסטר מנצח בקרב אגרופים אבל מקנולטי ידפוק לו את הקריירה ויהרוס לו את הנישואים :)
צריך לעשות מרלו וסנופ. אני שם כסף עליה

Srtest - ארטסט 31 ביולי 2018

רומן אברמוביץ' מול פלורנטינו – הון ואצולה ישנים מול הון ואצולה (יחסית) חדשים.

הנהלת ברצלונה מול הגלייזרים – אלה שחיים על הלוואות מהבנקים בצורה הקלאסית לבין אלה שממשכנים קבוצות כדי להחזיר הלוואות לבנקים שהן חלק בסיסי מאמצעי המימון.

גל ד 31 ביולי 2018

בענפים הקבוצתיים הדיונים המעניינים יותר לטעמי הם דיוני הקבוצה הגדולה בכל הזמנים. היה לנו לדוגמה את שיקגו של 72 הנצחונות מול השואוטיים לייקרס, או בוסטון של שנות השמונים, ועכשיו נכנסה גולדן סטייט הנוכחית לתמונה.

Fluttershy 1 באוגוסט 2018

אמרסון-ווייקמן. ברור שאמרסון.

Srtest - ארטסט 1 באוגוסט 2018

אייץ' וולדמן וקורן אמישה – שני סימני השאלה הגדולים והמוזרים. נתנו עונה-שתיים בטופ של הכדורסל המקומי ופופפפפפ נעלמו כמו שבאו.

אבי התל אביבי 1 באוגוסט 2018

גם הדיון ניוטון – אינשטיין חב את קיומו לקידוש העכשווי. אין תחרות!

Comments closed