ביל שאנקלי המנוול סיפר פעם שהקבוצה ששיחקה את הגירסה הכי טובה של הכדורגל שלו – שהיה תיקי-תקה וטוטאל פוטבול בלי מיתוג – לא הייתה האדרספילד וגם לא ליברפול. היא הייתה גרימסבי אותה אימן בתחילת שנות החמישים.
Pound for pound, and class for class, the best football team I have seen in England since the war. In the league they were in, they played football nobody else could play. Everything was measured, planned and perfected and you could not wish to see more entertaining football.
אותה גרימסבי נכשלה בנסיונה לעלות מהליגה השלישית מחוז צפון לליגה השניה.
*
פארמה מהליגה השניה הדהימה פעם את מילאן 0-1 בגביע האיטלקי. סילביו ברלוסקוני התרשם כל כך ממשחק הלחץ של פארמה ומאמנה אריגו סאקי, שהחליט בו במקום שהוא צריך לאמן את מילאן. וב השאר בדברי ימי הכדורגל נכתב.
אז יש את הדוגמאות הללו. של מאמן שהוגה שיטה מבריקה כשהוא מאמן ברמות הנמוכות יותר של הכדורגל ולוקח אותה עד למעלה.
*
גם מאוריציו סארי הוא דוגמא למנג׳ר כזה שעלה מלמטה עם פילוסופיה וחידושים מסעירים. והוא בעליל אחד מממשיכי דרכו החשובים של סאקי.
אבל… כאן אני מקצר 1000 מלים ל-2-3 משפטים. נ׳גולו קאנטה הכבר-אגדי לא יכול להיות קשר ימני. עם כל המשתמע מכך. יש פה היפוך של היררכיה בין שיטה לקבוצה. אם אתה גאון אמיתי תבצע את התאמות של הכדורגל שלך לשחקנים שלך.
אתה מעשן את החומר הלא נכון, ידידי!
30 Comments
מאמן שמרן, מקובע מאד,
למרות היותו מאמן התקפי,
רץ עם הרכב קבוע ללא רוטציה,
משחק עונה שלמה עם 13, 14 שחקנים,
כך היה עם נאפולי, וכך עם צ׳לסי,
פותח כל עונה בסערה, ודועך מאד בסיומה.
עוד לקרדה בשורה ארוכה של לקרדות שאכל אברמוביץ.
אם במאמנים כושלים עסקינן:
https://www.bbc.com/news/world-europe-47201566
מריו רוזנסטוק החקיין האירי האגדי חזה את העתיד עם "I'm on Setanta Sports" למי שזוכר.
מסכן,מה הגמילה מסיגריות עוללו לו,קשר אחורי ג'ורג'ייניו במקום קאנטה-זה תסמין של שותה עשב חיטה וחובב חוקנים.
מה שמזכיר לי אם בישבנים עסקינן,אברם שלנו באחוזי הצלחה בין הגבוהים בתולדות צ'לסי- עוד לא מאוחר מידי אברמוביץ
מעניין לקרוא, תודה.
אמנם הפסד בתוצאה לא נעימה אבל עדיין עם סיכוי טוב לסיים במקום הרביעי ואולי גם לזכות בגביע אופ"א.
אם אתה גאון אמיתי, תמכור את היהלום הבלגי שלא רוצה להיות אצלך ובכסף תבנה קבוצה מנצחת.
כסף?זה מה שחסר לצ'לסקי?אל תבלבל אותם עם פ"ת.ואת אברמוביץ עם שמיר.
רומן סגר קצת את הברז בשנתיים האחרונות.
בניגוד לסיטי, צ'לסי לאחרונה יותר בקטע של הוצאות בהתאם להכנסות (אמיתיות, לא פייק).
בגדול אין בעיה לשנות שיטה,למרות שלצ׳לסקי יש דנא מובחן ואף מצליח, וגם זה טיבעי שזה לא עובר חלק ומקבלים פצצות (שישיות פחות). מה שמאד בעייתי אצל סארי היא גישת המוריניו של לדבר ל/על שחקנים שלך בתקשורת ולהפיל עליהם את ההפסדים. שוב מתברר שהאלמנט הניהולי הוא החשוב באימון כדורגל
לדעתי יש כמה נקודות שאפשר ללמוד:
1. ש10-15 משחקים ראשונים כמאמן לא יכולים לתת תמונה אמיתית. הייתה התלהבות מסארי ואמרי בדרך שהם שינו מאוד מהר את הקבוצות שלהן אבל הנה הדברים התאזנו. מקווה שלא יקרה גם לסולשר אצלנו.
2. בקטע של היררכיה צלסי היא אולי הקבוצה הכי אנרכיסטית באירופה, השחקנים שם כבר שנים על גבי שנים עושים מה בראש שלהם ולא שמים על המאמנים – מהוויתור של חצי קבוצה מלבוא לשחק נגד הפועל, דרך הישיבות קבוצה שגראנט לא הורשה להכנס אליהם ועד לסבוטאז למוריניו (למרות שבחלק האחרון יש סיבות מקלות).
3. מוריניו קרא לפוגבה וירוס – הכינוי יותר מתאים להאזרד. כן הוא שחקן נהדר והכל אבל כבר שנים שהוא מת לברוח משם, שחררו ממנו.
4. צלסי היא בית קברות לחלוצים! כמעט 20 שנה מאז שהם הפכו לכוח מוביל באנגליה וחוץ מדרוגבה לא היה להם חלוץ אחד שהצליח מעל לחצי עונה.
מדויק, במיוחד נקודה 2.
צ'לסי היא קבוצה עמוסת כישרון אבל בעייתית מאוד ניהולית. השניים שהצליחו לחבר אותם בשנים האחרונות זכו באליפויות אבל גם התרסקו מיד לאחר מכן, אולי כשרמות השתן בראש של השחקנים היו קשות מנשוא.
כל השאר (ואני סופר אחורה עד אנצ'לוטי) בכלל לא היו קרובים חוץ מההבלחה של די מתיאו שהיא בעצם יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל- בזכייה ההיא נראה היה שזו החלטה של השחקנים יותר מאשר השפעה של מאמן ולראייה מה ש(לא) עשה די מתיאו מאז.
אני חושב שיותר מהכל זו תוצאה של המעמד הלא כל כך קיים של מאמן בצ'לסי. כששחקנים רואים שראשי מאמנים נערפים חדשות לבקרים, הם מבינים שהכוח אצלם ולראייה העובדה שזה לא קשור בשחקן זה (ססק כבר לא שם, למשל)או אחר אלא כבר לפחות שני דורות של שחקנים מתנהגים ככה.
אתה צודק אבל תחריג גם את דייגו קוסטה.
די מתיאו רכב על הזכייה הכי מזליקית באלופות לפחות בעשור האחרון (לאלה של ריאל היו הבלחות יכולת), לא ממש על איכות כדורגל. ב9-10 המפגשים מול בנפיקה, בארסה ובאיירן באותה שנה הוא לא היה מנצח.
אני מקווה שאברמוביץ" לא יקלקל לנו ויביא את גרנט.
האם עדיף מאמן שנכשל,אבל הוא "חביב ונחמד" על מאמן שנכשל והוא "זועף ו-ווכחן" ?
השחקנים עושים לו סבוטאז'.
כמו ששלכם עשו למוריניו.
לא ממש. החזיקו המון בכדור מול הקבוצה עם אחוזי ההחזקה הגבוהים ביותר ושיחקו לא רע. כל בעיטה דל שיטי למסגרת הייתה גול כמעט ודויד לואיז כבלם זה האמא של הסבוטאז. יש לו יד ורגל בתבוסות כבר אגדתיות- ברזיל גרמניה. פסז בארסה ועכשיו זה
אנחנו סומכים עליכם שתנצחו את הסיטי ב-16.3
Don’t
אסף יקירי, ננצח את כל מי שבסביבה שלנו…….
נו נו, מה שאולה עשה לכם לביטחון העצמי..
יונייטד שתי דרגות מתחת לשכנים. לפחות. אבל במשחק אחד אפשר להתעלות
תתחילו מלנצח את PSG, אחרי זה נראה…
מהתקציר אני חייב להסכים איתך,
קאנטה נראה כממציא גרסה משלו לשביתה איטלקית.
צ'לסי פתחו מעולה את העונה וזו הייתה הפתעה גדולה (מאמן חדש שלא מכיר את הליגה וכו'). הרבה מזה היה גם בזכות הזאר שהיה השחקן הכי טוב בליגה בחודשיים / שלושה הראשונים של העונה וחיפה על בעיית החלוץ שלהם.
ההתעקשות של סארי על ג'ורג'יניו כגרזן / קשר אחורי במקום קאנטה והירידה בכושר של הזאר + סגל רחב לא מספיק טוב, תרמו תרומה נכבדה למצב הנוכחי של צ'לסי.
בנוסף, דויד לואיז חזר להיות "דויד לואיז" אחרי פתיחת עונה מצוינת.
שטויות. זה הכל אוהדי צלסי והגישה שלהם- מאז שאילני לא כותב הם לא פוגעים (;
מת על גאוני כדורגל שלא רואים מה קורה מול העיניים שלהם.
אני חושב שזה עוד לפני מיקום של קאנטה או כל דבר טאקטי אחר.
ברגע שהוא פתח על השחקנים שלו בפומבי לפני שלושה שבועות, שם הוא חפר לעצמו את הבור הראשון.
ניהול אנשים, זה מתחיל שם, בזה הכל תלוי.
לא מבין מנהלים עם הסטוריה של הצלחות לצאת על השחקנים שלהם בפומבי כאשר יש כשלון, מה לעזזל הם חושבים שתהיה תגובת השחקנים
יש לינק שראיתי בטוויטר שמנתח טקטיקה של שני הצדדים במשחק
מדבר על הערוצים שבין מרכז השדה לאגפים
"aka "half spaces
שסיטי השתמשה בהם וניצלה את השטחים שמרכז השדה של צלסי פינה בנאיביות.
לא שראיתי דקה מהמשחק. או אפילו התקציר.