התנהל היום דיון קצר ביני לעמיחי שלו בבלוג שלו העוסק בקבוצת ליברפול. עמיחי סיפר כי נאלץ לצפות במשחק של הקבוצה הזו בשידור חוזר, משום שהיה לו איזשהו ארוע. ומיד בתחילת השידור צ'רלטון הריצו טקסט בתחתית המסך שסיפר את התוצאה הסופית. ואני טענתי שלמעשה זו משימה בלתי אפשרית – לצפות במשחק שכבר התרחש ולאטום את עצמך מהתוצאה. נזכרתי שכשאפילו ניסיתי ליישם זאת באמצעות וידאו, ולא שידור חוזר, זה תמיד נכשל.
עמיחי טען שהעניין הזה הצליח לו בעבר, אבל אני מייחס זאת רק בנטיה של הסקאוסרים להתנצח על עובדות עם אוהדי יונייטד רציונלים. כי אפילו במשחקי אן.בי.איי שהסתיימו ב-6 בבוקר ובסך הכל רציתי לצפות בהם החל מ-6 או 7 לפני הלימודים תמיד היו תקלות. הוידאו קפץ פתאום, הטלוויזיה חזרה לכבלים, בדיוק כשבחדשות הבוקר אמרו את התוצאה. ואפילו שיחת טלפון ממישהי שבדרך כלל לא אכפת לך לקבל ממנה שיחת טלפון, שנפתחת במלים "חשבתי שזה בסדר להתקשר עכשיו כי בטח ראית את הניצחון של שיקגו".
אלון זנדר הזכיר לי היום מקרה מעצבן במיוחד שאירע בסופרבול 20. המשחק בין הברס האדירים לניו אינגלנד החלושה לא שודר בישראל ורק עמד להיות משודר כעבור בערך 20 שעות בטלוויזיית המזרח התיכון. הייתם חושבים שבעידן לפני האינטרנט, כשבכדי לדעת סטטיסטיקות הייתי רוכש USA TODAY מהשבוע שעבר, זה יהיה אפשרי. אבל באותו היום היו לנו איזשהם מבחנים אדיוטיים לאיזו יחידה אדיוטית בצבא. וטיבם של מבחנים אדיוטים שהם מושכים אליהם אדיוטים. וכסיפרנו לאחד האדיוטים שאנחנו לא רוצים לדעת את התוצאה האדיוט מיד גילה לנו. איך הוא ידע? כנראה הוא קם מוקדם יותר ומקשיב לחדשות בזמן שהוא מאונן או מפוצץ חצ'קונים.
במשך השנים גיבשתי לעצמי דיעה שזה בכלל לא מוסרי לצפות במשחקים ככה. למשל הפשע נגד האנושות שמתרחש בארצות הברית מדי כמה אולימפיאדות כשמשדרים אירועים מרכזיים באיחור של הרבה שעות בכדי להתאים לפריים טיים. באנגליה, למשל, בחדשות שבת בערב בBBC מזהירים אנשים כמה שניות לפני שמקרינים שקופית עם התוצאות של משחקי היום, עבור מי שרוצה לצפות בMATCH OF THE DAY בלי לדעת את התוצאה. ולא אומרים את התוצאות בקול. שזה גם כן טפשי, כי לפי החיוך של אלן האנסן מיד אני מבין כמה יצאה יונייטד. ואפילו אם רונאלדו צלל לפנדל.
קשה לי לנמק מה בדיוק לא מוסרי בזה. אבל אני כלל לא מתעמק בשאלה. כי כמו פרישות מינית אצל כמרים קתולים, זה לא רק בלתי מוסרי. זה בלתי אפשרי. גם אם זה משחק בין חימנסיה חוחוי לברצלונה מגוייקאיל בגביע סוד–אמריקה.
*לא
71 Comments
לדעתי התשובה היא כן, ושלא במקרה (ואולי כן) אני אוהד ליברפול.
במצב שכזה אני עושה מאמצים עילאיים לא לשמוע את התוצאה ופשוט לא שומע רדיו,קורא עיתון או גולש. מה שכן כשאתה צופה בשידור חוזר אתה יכול לנחש את התוצאה לפי הזמן שנשאר לתום השידור.אין ספק שזה לא אותו דבר אבל לפחות בהתייחס לכדורסל וספורט אמריקאי זה חוסך את הפסקות הפרסומת המעצבנות והאינסופיות.
כישראלי שגם צריך לעבוד הפרשי השעות מחייבים אותך לעשות זה גם אם זה אומר לצפות בסופרבול רק בשידור חוזר (ירחם השם).
עופר ג. – אתה גם לא בודק אם קבלת SMS. אתה גם לא רואה חיוכים של אנשים שאתה מכיר וקשורים רגשית לתוצאה?
מסכים עם רונן במאה אחוז, זה בלתי אפשרי עבורי המצב שבו יונייטד עשתה תוצאה כלשהיא, שכבר רשומה ומחכה לי איפה שהוא, ואני יושב ורואה את המשחק בשידור חוזר, ניסיתי מס' פעמים בעבר, מעולם לא עברתי את הדקה ה-15 אני חושב.
אפילו במשחקי ידידות זה קשה לי, אני זוכר משחק נגד סלטיק בתחילת אחת העונות הקודמות (משחק הוקרה לגיגס אם אני לא טועה) ששודר בשידור מוקלט ופרשתי לבדוק כמה כמה.
מסכים. את הסופרבול של 2005 ראיתי בדיליי של יום כי הייתי במילואים, לא ידעתי את התוצאה כי התחננתי לכל העולם ואשתו שלא יגידו לי, לא פתחתי מחשב ולא שמעתי רדיו. וזה לא היה זה.
אכן, לא מוסרי.
עכשיו, לך תסביר את זה לאשה שלך שאומרת לך למה אתה חייב לראות את המשחק עכשיו..
In all fairness I do it quite often but than again when you're out of the country its fairly easy. The chances of someone telling me how the Maccabi CSKA game ended are quire minimal. Particularly, since I'm at work when the game is on live. All I need to do is stay out of Israeli websites.
P.S
I watch Liverpool games live.
זה אפשרי אבל לא קל. איכשהוא, גם אם אתה משתדל, כשהקבוצה מתקשה אתה קופץ למחשב בשביל לראות אם זה נגמר בסדר ואז כבר מאבד עניין.
קשה אבל אפשרי. ההצלחה הכי גדולה שלי היתה בגמר ליגת האלופות שבו ניצחה באיירן את … הקלטתי את המשחק כי יצאתי עם חברים באותו ערב וראיתי אותו מאוחר בלילה, רק אחרי שחזרתי הביתה. המשחק היה מאוד מותח ואני זוכר שעצרתי את הקלטת כמה פעמים במהלך ההארכה כדי להירגע.
אם אתה באמת לא יודע את התוצאה ובעל שליטה עצמית סבירה אפשר להינות מהמשחק באותה מידה. אני חושב שחלק ניכר ממהצלחה ההיא נבע מכך שרוב החברים שלי לאורך השנים (תיכון, צבא, אוניברסיטה, עבודה) לא מתעניינים בספורט. את המעט שכן מתעניינים אני מזהיר מראש שאני הולך לצפות במשחק באיחור. וכן, צריך להיזהר מטלוויזיה, רדיו ועיתונים באופן כללי.
כן היתה לי אכזבה מסוימת בגמר ליגת האלופות של 2003, מילאן-יובנטוס. הקלטתי את המשחק והתכוונתי לצפות בו בערב שאחרי. הכל הלך חלק עד אחר הצהריים של היום למחרת, כשעה לפני שהייתי אמור לצפות בהקלטה. חבר שלי (שלא ידע שאני לא יודע) התקשר אלי ודבר ראשון אמר לי מזל טוב על הניצחון. הוא התכוון לומר את זה בהפוך על הפוך ואני הבנתי שיובנטוס זכו. בכל אופן ניתקתי מיד וראיתי את ההקלטה ברגשות מעורבים.
אבל לדעתי הכי טוב זה לדעת מתי הובקעו הגולים ולחכות לדקות האלה, תנסו את זה, ככה רואים כדורגל ורק את השערים!
רונן, שמת את האצבע על אחד הפרמטרים המהותיים ביותר בחייו של כל אוהד ספורט.
המיומנות שלנו בסגירה אלכסונית של המוח לתוצאות שהושגו קודם לצפיה לוקה בחסר מסיבה פשוטה: בימי עלומינו הרחוקים (בהנחה שהם היו בסבנטיז או דרומה) לא התמודדנו עם האתגר, שכן ראשית לא היו שידורים ישירים, ושנית לא היו שידורים חוזרים.
מעבר לזה שגם ההתעניינות בענפים ובקבוצות השונות הסתכמה לרוב בכדורגל וכדורסל ישראלי, כדורגל אנגלי, פוטבול וNBA.
ואילו בימינו אלו כאשר גם גמר אליפות מחוז קורק בהשלכת גמדים משודרת בחי עם 10 שידורים חוזרים, ומכיוון שטעמנו התעדן ואנו בעלי אינטרסים תחרותיים ואו אסתטיים באינספור ענפי ספורט, ליגות, אליפויות, גביעים, אליפויות עולם לקבוצות וגו' אין מנוס מהרמת דגל לבן. עקומת הלמידה של המוח האנושי איננה מסוגלת להתמודד עם האתגר החדש.
מצד שני, אפשר להפוך את הבעיה להזדמנות ולייסד ליגה לעניין זה עצמו. האלוף יהיה זה שיצליח שבמשך שנה תמימה לראות רק משחקים חוזרים מבלי לדעת את התוצאה אפילו פעם אחת תוך שוטטות במרכזי קניות, שיחות עם חברים בטלפון, כניסה לאינטרנט מידי פעם וכו'.
וכמובן לארי דוויד:
Answering the phone]
Jerry: If you know what happened in the Mets game don't tell me, I taped it. Hello?
חברים יקרים,
שידורים חוזרים הם המצאה גאונית. ולא, אני לא מנסה להסתתר מפני התוצאה לפני השידור החוזר. ככה זה עדיף כשאתה אוהד הפועל פ"ת…
אפרופו זה ברק, יש קטע לא רע בורסיה האמריקאית של פיבר פיץ (תורגם לדעתי כ"אהבה על הדשא") הגיבור שלראשונה זה 10 שנים מעדיף דייט עם החברה וההורים המעונבים שלה על משחק של הרד סוקס פותח במונולוג ארוך של ג'יבריש בקול רם כשהוא מגלה שהחבר'ה בשולחן ליד מדברים על המשחק.
יגאל – אני חייב לומר שהסרט הזה היה מקרה די יוצא דופן בו החיקוי האמריקאי לא נפל מהמקור
דורפן,לראות משחק מוקלט בלי לדעת את התוצאה עדיף על תקציר,מה לעשות ולא כולם ציפורי דרור כמוך שמתפרנסים מצפיה בספורט,אני עושה את זה כמעט כל יום,בניו יורק ליגת האלופות מתחילה ב2:45 בצהריים,שעה לא הכי נוחה,מה שטוב בארץ האפשרויות זה שאין להם מושג בכדורגל כך שהסכנה לפגוש מישהו שראה את המשחק קטנה.יש לי יותר בעיה עם השומר בבנין שלי שמקשיב למשחקי הניקס ברדיו,הוא כבר הרס לי לא מעט משחקים,כשאני עובר לידו בימים של משחקים אני לא מסתכל עליו והוא יודע שאסור לו לדבר אתי.אני מודה שצריך משמעת מסוימת ואין ספק שיש לא מעט תקלות כפי שפורטו ע'י רונן ושאר המגיבים אבל זו ברירת מחדל די טובה,אתה חייב להודות.לגבי האולימפיאדה,אני מסכים שזה שקול לפשע עם,אני חושב שזה ביטוי עדין מידי,אתה לא?
הייתי מדלל טיפונת קיטש ממנו, אבל מסכים. אולי אפילו עולה עליו. סרט חובה להקרנה לפני בת זוג חדשה.
מה עם
לראות משחקים בדיליי בעזרת היס מקס ??
זה חוסך פירסומות
ניסיתי את זה פעם אחת בכדורסל
וכמובן שהיתה הארכה וההקלטה נקטעה דקה לסיום
אני חצוי.
עשיתי זאת כבר מספר פעמים, לעיתים משום שהגוף כבר לא יכול להכיל את השעות האמריקאיות של אמצע הלילה, לעיתים פשוט משום שלא הייתה בידי אפשרות אחרת.
אבל בפעם האחת, זו שחוצה את תשובתי, התרחש המשחק המופלא ביותר בתולדות הכדורגל (כי ככה זה שמתלהבים).
כבודו התכונן מזה עשרות בשנים לרגע האחד והמיוחד שיונייטד מכורתו תעפיל לגמר הצ'מפיונס והנה הגיע הרגע והיריבה היא לא פחות מאשר באיירן מינכן.
הכל היה מוכן לרגע, שבועות ארוכים מראש, ציפורניים צומחו, פיצוחים נאגרו, הודעות אינני זמין נוסחו, הכל כבר מוכן… כמעט.
בצירוף מקרים מוזר (ולא האחרון לאותו הערב) נוצר מצב בו נבחנו במסגרת קורס כלשהו באותו הערב. המבחן היה של כולנו, אין מבחן חלקי, או שכולם מגיעים ועוברים, או שלא.
דין ודברים פנימי הוביל מיד למסקנה שברמה האישית יונייטד קודמת, אבל ברמה הקבוצתית, אי אפשר להשאיר אנשים כך סתם לקלל את יונייטד במשך כל הערב ולחינם…
יחד עם כך, מבצע ההסתרה לווה באמצעים מחמירים למדי.
נאסר באיסור חמור להכנס לאולם הבחינה החל מחצי שעה לפני תחילת המשחק. נאסר על עזיבת האירוע עד חצי שעה לאחר מועד סיומו של המשחק.
חל איסור מוחלט על האזנה לרדיו בדרך להקלטה, חלה חובת הקלטה ותזכורת למקליטה כי יש להחזיר את הקלטת למצבה ההתחלתי בלא שיראה המכשיר כמה זמן נותר לסיום.
טלפונים כובו, מזכירה אלקטרונית נותקה מהחשמל.
את המשחק התחלנו לראות באיזור שתיים בלילה.
בארבע לפנות בוקר לערך, כשהתאפקתי עמוקות, שלא להעיר את השכנים ממול, התחלתי לגלגל לאחור ובזיכרוני הבהיקה צפירת מכונית בדרכנו לשידור.
ההיה זה סימן?
כנראה…
אתה מכיר ישראלי שאוהד איזושהי קבוצה גרמנית באיזשהו ענף ספורט?!
אבל למה שאנשים ירדו למטה אחרי שהם ראו את המשחק במיוחד בשביל לצפור באוטו, זוהי שאלה שאני שואל את עצמי מאז שנולדתי
שלום רונן,
הסוגיה מעניינת. אני חייב לאמר כי כחובב בייסבול חיי קלים. בוורלד סירייס האחרון הקלטתי משחקים וצפיתי בהם בערב ללא הפרעה מצד אף אחד בעיר לאורך כל היום שכן אף אחד לא מתעניין ולבטח לא מדווח על התוצאות.
אבל הטוקבקים הקודמים הזכירו לי חבר שהקליט את היוניטד – באיירן בכמר הצ'מפיונס הזכור מ-99. הוא צפה בשידור החוזר ובדקה ה-89 התייאש והלך לישון. עד היום הוא מספר כי החמיץ פעמיים את הדרמה של דקות הסיום.
דרור
רואה גלעד, לי יש את הבעיה ההפוכה.
יצא שאני מוקף בדי הרבה אוהדי מטס בתל אביב, ואפילו אוהד פיליז אחד. ובבוקר אף פעם לא ברור מי ראה ב2 בלילה MLB.TV ומי יראה במהלך היום. לפיכך הוחלט על דממת אלחוט עד אחר הצהריים של היום שאחרי, ומשם איש איש לגורלו.
נ.ב
בעקבות בחירה שראיתי כעת בESPN, האם תהיה בחירת הרגע הגדול של שנת 08'?
הייתי רוצה להרחיב את הדילמה…
האם ניתן לראות הקלטה של משחק כדורגל מבלי לעשות fast forward ולנסות לתפוס רק את הקטעים המעניינים ? (זה לא עובד, כי אתה אף פעם לא מספיק לעצור את הריצה המהירה בזמן, ואז אתה מתחיל להריץ מהר אחורה, ובסוף אתה מוצא את עצמך בנקודה שממנה התחלת…)
תופעה מוזרה נוספת: כשאני רואה את המשחק בשביל האינפורציה הגלומה בתוצאה (כלומר – תכלס, מי ניצח ?) – בלתי אפשרי להתאפק.
יחד עם זאת – כשאני רואה משחק בדיליי של ימים, חודשים או שנים, לאחר שכבר ראיתי אותו כמה וכמה פעמים, אני תמיד מוצא את עצמי בחרדה: האם השער ייכנס גם הפעם ? האם גם הפעם השוער יסדר את החומה בצורה כל כך גרועה וייתן לצ'רלי ינקוס להשחיל לו מ 30 מטר ?
מעניין שהרוב מתייחסים לעניין שיש סיכוי שייחשפו לתוצאה לפני הצפייה ולא לפיתוי לבדוק מה התוצאה לבד.
זה מזכיר לי את השאלה שצצה מדי פעם ב"חבר'ה" כשאין משהו אחר לעשות, מה הייתי מעדיף, הבטחה שיונייטד זוכה בטרבל אבל לא אוכל לצפות באף אחד ממשחקיה לאורך כל העונה, או עונה רגילה בה הכל יכול לקרות…
אגב – אנקדוטה.
עד היום אשתי לא שוכחת לי שבליל כלולותינו, בזמן החתונה עצמה, הקליט הוידאו שלנו משחק כדורגל שהיה, אז,מאוד מסקרן (אנגליה – נורבגיה).
עם חזרתנו מהטקס, פרשה האישה לספור את הצ'קים, ואני – ישר לוידאו.
אתפ מפספסים את הנקודה הכי חשובה,בשידור החוזר אתה מאבד את ההשפעה שלך על התוצאה בתור צופה.
אכן שאלה מעניינת שגם עלתה בפרק של סיינפלד (קריימר גילה לג'רי את התוצאה כאשר הוא צפה במשחק מוקלט בוידאו). אי אפשר לזייף שידור ישיר ואתה מרגיש שאתה מרמה את עצמך. אני אישית לא יכול ואם לא יוצא לי לראות אני אברר את התוצאה ואצפה בשידור החוזר.
אח, מי היה מאמין שיש יתרון לחובבי הכדורגל בארה"ב. אני עם גלעד בעניין הזה. פה, גם אם תרצה לאף אחד אין מושג מה התוצאה אז ממש לא בעייה להקליט משחקים, כולל משחקי גביע העולם, בלי לדעת מה התוצאה. הבעייה שלי היא דווקא אחרת: ברגע שאני יודע שמשחק מסוים הסתיים קצת קשה לי לשבת 90 דקות כאילו הוא לא כבר גמור. אז אני מרמה קצת, אומר לעצמי שלא נורא להעביר עד הגול הראשון של יונייטד. לאחרונה זה גורם לי לראות משחקים מאוד מקוצרים.
מה שכן, וזה נכון בייחוד למשחקי פוטבול ונבא, אין כמו המצאת הטיבו. מקליטים משחק ומתחילים לראות אותו באיחור של שעה למשל ומדלגים על כל ההפסקות ופסקי הזמן ככה שמגיע לדקות האחרונות בחי.
יש פה שני גיא !!! (אני מ 23 ו- 25)
לפיכך – למרות שאני די ותיק פה (רק מהיום הראשון של הבלוג), אני גדול מהדברים האלה, ואני הופך ברגע זה ל"גיא אלון" !!!
גיא אלון,אני מציע שנפעל ברוטציית גאים!
בניטז כבר טילפן והודיע שהוא מעוניין לקחת אחריות על המיזם השאפתני.
האל קלאסיקו הגדול בקאמפ נואו(3-3) עם השלושער של מסי נפל על הופעה ממש נחמדה של שון לנון שהלכתי לראות. רגע לפני שלנון ג'וניור עולה לבמה אני מקבל טלפון מחבר, שלא אוהב כדורגל ברמה של להתקשר אלי באמצע משחק כדי להתווכח האם היה נבדל או לא,שצועק לי באוזן"אתה רואה את זה?????" מיד ניתקתי לו בפרצוף ושלחתי לו הודעה שלא יעז לגלות לי בצורה זו או אחרת מה קורה שם. הבנתי שזה משהו גדול אז ליתר ביטחון ניתקתי את הטלפון. אחרי ההופעה טסתי הבייתה,נמנעתי מתקשורת בין אישית כלשהי ונחתתי על הספה בדיוק כשהתחיל השידור החוזר. אבא שלי בדיוק הגיע הבייתה גם כן וכמוני לא ראה את המשחק ככה שהתמזל מזלי והיה לי אפילו פרטנר כדי לחזור איתו בזמן ולצפות באחד המשחקים הגדולים שהיו פה בשנים האחרונות.
אבל זו פעם נדירה שדבר כזה מצליח,בדרך כלל זה נכשל…מילה טובה לערוץ הספורט שלעולם לא מגלה ב"שורה התחתונה"את תוצאת המשחק בו אתה צופה(ככה נראה לי לפחות).
האמת שאני אפילו מתקשה לצפות במשחק בשידור ישיר בלילה כאשר הוא משוח ביום(בדרום אמריקה למשל). במשחקי האליפות של ארגנטינה הרגשתי כאילו אני צופה בשידור חוזר.
גיא-לפחות יכלתם לשאול אחד את השניה בסוף ליל הכלולות: כמה נגמר?
פעם חשבתי כמו רונן, אבל אוהד פוטבול לא יכול בלי שידורים חוזרים מדי פעם, במיוחד אם אתה עובד במשהו שמתחיל בבוקר. ואגב, זה בהחלט אפשרי להסתתר מתוצאות פוטבול בישראל במשך שמונה עד עשר שעות. לאי אס פי אן יש שידור חוזר נח מאוד למשחק המאוחר של יום ראשון ולמאנדיי נייט, ואני חושב שאני רואה אותו יותר מאשר את הישירים של המשחקים האלו.
את המשחק של מכבי – טורנטו דאז שפרקר קלה סל ניצחון הצלחתי לראות בשידור חוזר. אטמתי את עצמי מהמציאות וראיתי את הניצחון ההירואי יום אחרי.
היות והצבא הוזכר בפוסט, כדאי להזכיר משפט צבאי מעצבן אבל מאוד נכון: אין "לא יכול" יש "לא רוצה".
בקיצור, אם זה באמת חשוב לך, אז לא תענה לטלפונים, לא תתפתה לשמוע חדשות, לא תגלוש באינטרנט וכו' ותהיה מרוכז רק בשידור המוקלט/החוזר. תומר וגלעד נתנו דוגמאות להתנהגות מתאימה בסיטואציות כאלה.
"אכלו לי", "שתו לי", "הטלפון בדיוק צלצל", "הסבתא שלי אמרה לי", "הכלב שלי נבח את התוצאה" וכו', אינם נימוקים קבילים.
זה נכון שיציאה מהבית חושפת לסכנות מגורמים בלתי צפויים. אבל ברמת העיקרון זה בהחלט אפשרי.
אני עושה זאת לעיתים במשחקי אן.בי.איי. ולעיתים נדירות במשחקי כדורגל. נכון שגם לי קרה שמשחק שהלך להארכה לא הוקלט עד סופו, אבל זה היה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל.
והבעיה היא גם בערוץ הספורט, שהשורה התחתונה שלו, מראה לעיתים את תוצאת המשחק המוקלט ביום שלמחרת, תוך כדי שידורו החוזר. (תומר, הם לא כותבים רק בשידור החוזר בלילה או אם זה שידור חוזר ראשון בבוקר).
ובהקשר הזה, קיוויתי שהזוועה של השורה התחתונה תחלוף מן העולם בעקבות פריחת האתר של הערוץ, אבל הם ממשיכים עם העניין.
בעיניי, זה אבסורד. זה אומר שמבחינתם הידיעה עצמה חשובה מהשידור החוזר. אם כך, שיפכו את הערוץ לערוץ חדשות, כמו ערוץ חדשות היורוספורט. הכי גרוע כשבשידור חי פתאום דחוף להם להריץ שם תוצאות משחקי ליגת בתי הספר ושאר ירקות.
בכל מקרה, אין כל מקום להשוואה לשידורים הדחויים של רשתות השידור, שהמניע שלהן ציני וטובת אוהד הספורט אינה משיקוליו.
לפני שנים ניסיתי כמה פעמים להקליט ולראות, אבל פשוט לא הרגשתי שזה אותו דבר. נכון אמר גיא – אתה מאבד את ההשפעה שלך בתור צופה.
חוצמזה – במשחקים חשובים במיוחד לא יכולתי להתאפק ורצתי לראות את התוצאה אחרי כמה דקות. אני אישית לא ממש חסיד של הקלטות ובכלל, עם כמות השידורים החוזרים של היום – גם לא צריך את זה.
אני דווקא זוכר שכשרק התחלתי לראות כדורגל, אבא היה מקליט לי משחקים של ליגת האלופות והיינו רואים אותם יום אח"כ, אבל הייתי בן 10 מקסימום.
פוסט מעולה. שלשום שמענו מה עזי למד באוניברסיטה, אולי היום תאיר את עינינו ותספר לנו מה אתה למדת?
i think guy from comment 26 summerize it very well.
עומרי – משפטים
מיקי – הבעיה בשידורים החוזרים זה השקופיות שלהם. אבל בוידאו און דמנד כל זה אמור להיפתר
לון – עשיתי כל מה שאמרת. שולחים לי אס.אם.אס…
לגבי הנושא, אני לא בדיעה שזה לא אפשרי, למרות שבשנים האחרונות עם שורת הטקסט של ESPN וערוץ הספורט זה באמת בעייתי. העניין הוא שזה כ"כ הרבה פחות כיף.
המשחק האחרון שניסיתי לראות ככה היה הפאטס נ' הקולטס לפני שנתיים, בעונה הרגילה. היה אחלה משחק, מותח והכל, עד שבאחת ההפסקות ESPN אירופה העלו את 'המהלכים הגדולים של השבוע' כשבתוכם הבעיטה המנצחת של וינאטיירי לטובת הקולטס. עצבים.
היום יש UFC 92 (כלומר ב5 בבוקר) ואני מנסה לכוון את השעון הביולוגי שלי אז החלטתי להקליט את זה כדי שמחר אני אראה עם חבר. ברור לי שזה לא כמו משחק כדורגל אבל מחר גם יש לי אימון ולמאמן שלי יש נטיה מרגיזה לדבר על הקרבות עוד לפני שראיתי. דילמה קשה, ללכת לאימון ולקוות שכולם יתחשבו בי או לוותר מראש…
אני זוכר את הגמר של ליברפול ומילאן,הראשון, הייתי בקורס קצינים וחבר התקשר במחצית כדי לספר לי מה התוצאה. אחרי שנגמר המשחק הוא התקשר לספר לי כמה נגמר (וכמובן הכניס כמה עקיצות על איזה כיף היה לו לראות את המשחק בשידור ישיר עם כל החברים, בירות ופיצה בזמן שאני על מדים). למרות שלמחרת קראתי בעיתון את כל התקציר של המשחק, כשהגעתי הביתה וראיתי את השידור החוזר נהניתי כאילו אין לי מושג מה יהיה.
הייתה לי צמרמורת כשליברפול השוו, וכשדודק עצר את שבצ'נקו ממטר בהארכה קפצתי מהמיטה.
יכול להיות שבמשחקים ממש גדולים זה לא באמת משנה?
דרך אגב, בסדרה "איך פגשתי את אמא" היה פרק מוצלח על איך 5 אנשים ניסו להימנע מלשמוע את התוצאות של הסופרבול.
גמל-זה חתיכת משחק….המשחק הזה הוא כמו סרט פולחן,ככל שתראה אותו יותר כך תאהב אותו יותר ותגלה בו דברים חדשים כל פעם. כמו למשל רגע נהדר בהארכה בו ג'רארד המותש מנסה לשווא לעבור את פירלו שבכוח אחרון מוציא ממנו את הכדור רק כדי לאבד לו אותו שוב…רגע שסימל בעיני את ההתגוששות האדירה שנערכה באותו הערב.
תומר- תהיה בטוח שראיתי את המשחק כמה פעמים מאז.
ואתה צודק, יש משהו בלראות משחקים גדולים בשידור חוזר, פתאום אתה שם לב לדברים שלא שמת לב מקודם, כמו הערות מוזרות של השדרנים, או דברים שהשחקנים או המאמן עשו. כמו לראות סרט בפעם השניה, יש הרבה ניואנסים שפתאום שמים לב אליהם.
דרך אגב, אני זוכר את המקרה שדיברת עליו, זה בדיוק אחד הדברים שהתכוונתי אליהם.
איך באמת הסתיים המשחק המדובר? אני זוכר תצוגה היסטורית של קאקה במחצית הראשונה ושיטפון רוסונריסטי על המגרש ..
אח"כ הכל מיטשטש, אבל קבוצה גדולה המילאן האלה היו אין ספק.
הדבר היחידי שהורס את החוויה של הצפיה במשחק הזה שוב זו העובדה שהקבוצות נפגשו שוב בגמר של 2007.
הציפייה הלא ריאלית הייתה שהמשחק הזה בעצם יימשך מהנקודה בה הוא הופסק,מה שלא קרה כמובן. וזו הבעיה בכדוגל ובליגת האלופות של היום,יותר מידי משחקים "גדולים". כבר לא מרגש לראות את ליברפול מול מילאן או את בארסה מול צ'לסי אחרי כלכך הרבה מפגשים.הגמר מ2005 היה צריך להיות משוחזר לפחות עשר שנים אחר כך,זה של 2007 פשוט גרע ממנו.
מזדהה עם גיא בקשר ליכולת להשפיע. מטעמי מנחוס אני לא נוהג להקליט משחקים שאין ביכולתי לראות. משחקים גדולים של יונייטד, אין לי בעיה לראות בדיעבד. בטח את הגמר של תשעים ותשע שם גיליתי עולם ומלואו שלא יכלתי לראות במגרש.
היום עם האינטרנט יש בעיה אחרת: הדיליי.
במיוחד כשאתה צופה ביורו בערוץ אוסטרי דרך הרשת, כל השכנים ברדיוס של קילומטר וחצי פוצחים בזעקות והשער נופל אצלך רק אחרי 3 דקות. או כשחבר מתקשר לשאול אם ראית את הסל עם הבאזר של מייסון ואתה באמצע הרבע השלישי.
עומרי- אחרי המחצית הראשונה המשחק כבר היה גמור, גארבג' טיים של 45 דקות, בעצם 75 דקות כולל ההארכה. והאמת שגם הפנדלים היו לא משהו.
אבל איזה שחקן הקאקא הזה…
(-;
קשה אך אפשרי. המלצה טכנית מספר 1 – להיות עירניים לאותו סטריפ שחור, ובכל פעם שהוא רץ, ללחוץ על אינפו. זה מסתכל, אבל אין ברירה. זה גורם לראות דקות ארוכות עם שלושת רבעי מסך.
2. להתנתק מכל מגע עם העולם שבחוץ, במיוחד עם אנשים שיש סבירות גבוהה שראו את המשחק ו/או יודעים את התוצאה. למשל – אני לעולם לא מדבר עם אחי. יש לו את התכונה הזו לומר משפטים כמו "אני לא יגיד לך כמה יצא, אבל לא תראה גולים", או לפתוח שיחה ב"ראית את האפסים האלה?"
3. כמובן לשאוף בכל מחיר לראות שידורים חיים. היום יש ב-14:00 ניוקאסל – ליברפול, אמצע היום, אמצע החיים, אני בדיוק מגיע לעבודה גם כך מאוחר, כמה דקות לפני המשחק, אבל כאן אני יודע שלא אוכל להישמר מפני התוצאה עד הערב (שידור ב-20:15), לכן אין מנוס מלסכן את מעמדי בעבודה, לשבת בערוץ הספורט שם למטה, לעשות את עצמי כאילו אני עובד ולראות את המשחק.
אני אפילו לא מנסה. הרי כל העניין הוא להיות עד להיסטוריה בזמן שהיא מתרחשת ולא יום אחרי. לפיכך אם קורה שלא הצלחתי לראות משחק מסוים, אני מתעדכנת באינטרנט ולרוב אפילו לא צופה בהיילייטס שלו, אלא אם כן באמת קרה שם משהו חריג.
ואגב, לרוב אני נמצאת בצד השני, של האנשים שראו את המשחק בשידור חי ואחר כך נאלצים לסתום את הפה עד ששאר חבריהם שהעדיפו לישון בלילה (לרוב מדובר במשחקי בייסבול) יראו את המשחק. במקרים האלה אני לא מדברת בכלל פן האינטונציה שלי תסגיר את העובדה ששוב המטס הפסידו את המשחק באינינג התשיעי.
ודאי שזה אפשרי. אם מורידים את המשחק מהאינטרנט זאת אומרת. כי על הטלוויזיה בארץ באמת אי אפשר לסמוך.
עשיתי זאת בעצמי כמה וכמה פעמים. אם הייתי רוצה – אוכל לצפות במשחק ב"לייב" מההורדה באינטרנט כל העונה . זה כמובן דורש התנתקות מסוימת מהאינטרנט והרדיו כדי להמנע מלשמוע את התוצאה אבל זה די ניתן לביצוע. אנשים טפשים שמכלים – בעיה.. נכון. ענין של חינוך הסביבה לרוב … אבל לא תמיד.
הבעיה היא שזה לא כיף בכלל לצפות ככה במשחקים. אפילו אם אף אחד לא מקלקל לך. זה בשבילי מאוד מאוד קשה המחשבה שאני צופהבמשהו שכבר כולם יודעים מה התוצאה שלו ורק אני לא.
היה לי גלל בעבר – לצפות רק במשחקים ממש קריטים בצורה כזו – ורק אם באמת לא היתה לי שום דרך לצפות במשחק בלייב. אבל במקרים אלה המנעות עצמית מללכת ולבדוק מה התוצאה היא מאוד קשה.
מקלקלים* כלל*
עומר – באיירן ניצחה ב-2001 את ולנסיה בפנדלים והיצפלד הפך למאמן הראשון שזוכה בצ'מפיונס עם שתי קבוצות שונות.
אם דין שידור חוזר כשידור דחוי אז אשמח להזכיר לכם את משחק האליפות הדרמטי באנפילד, שארסנל ניצחה 0:2 את ליברפול מגול של מייקל תומאס בדקה ה-90 במאי 89' וזכתה בתואר בהפרש שערים. ערוץ 1 טרח באופן חריג ביום שישי בערב והפיק משדר סיכום שעה אחרי המשחק. נסים קיויתי הצליח לשמור על הסוד עד תום השידור. אגב זה משחק בולט גם ב"אהבה על הדשא" ו"קדחת המגרש"
אני זוכר דווקא את מנצ'סטר – ניוקאסל מהעונה שעברה. לא היה שידור ישיר אלא רק שידור מוקלט (משום מה בצ'רלטון החליטו שהימצאותם של גרנט ובניון בצ'לסי וליברפול היא פצצת רייטינג שתגרום לכל עם ישראל לראות את צ'לסי מול וויגאן בציפורניים כסוסות), לא יכולתי להיות בבית בשעת המשחק כך שגם שידור באינטרנט נמנע ממני לראות. הצלחתי במהלך כמה שעות להימנע מאתרי ספורט באינטרנט ו/או חדשות ובערב התיישבתי בגאווה לראות את המשחק. זה היה שידור מאוחר ולכן לא אמורים להגיד את התוצאה, כשהסטריפ השחור הופיע זו הייתה ברכה כי לא ידעתי על אף תוצאה. ואז השורה הקטנה הכתה בי. הם דיווחו על תוצאת המשחק, בשידור מאוחר, כשלא היה שידור ישיר. ניסיתי את זה כמה פעמים לפני כן, אבל לא מאז, האירוע הזה היה סימן קוסמי שאומר "עזוב אותך, זה לא יילך, אפילו אם תעשה הכל נכון אז הטלוויזיה תדפוק אותך".
לחובבי הפוטבול האמריקאי אין כל כך ברירה אלא להקליט. את המשחק המאוחר של יום ראשון אני מקליט על היס-מאקס. אחרי שני משחקים ברצף אני רואה את המשחק השלישי מוקלט ביום שני על הבוקר, מדלג על הפרסומות, רואה אותו בנחת עם הקפה ואחרי שזה נגמר אני פותח את עצמי לעולם.
לרונן – הכי טוב היה לראות היום את בניון מוסר לרובי קין !!? בשידור בערבית של הגולים. ווי ווי ווי.
בד"כ מה שאני רואה בדיליי מעניין רק אותי אן מקסימום את הבן שלי שרואה יחד איתי ( בייסבול , פוטבול או NBA )
michaly – מכיוון שהמטס תמיד מפסידים באינינג התשיעי, אני לא חושב שיש טעם להסתיר זאת מהסובבים. אם אני לא טועה הדיון כאן עוסק במשחקים בהם התוצאה תלויה ממש במה שקורה על המגרש, ולא כזו שקבועה מראש כתוצאה ממבנה היקום.
לדעתי זה בלתי אפשרי.
זו גם אחת (מתוך המון) הסיבות שאני לא צופה בצ'רלטון. הגאונים פשוט לא מסוגלים לתת תחזית שידורים חיים אפילו חודש קדימה. מצד שני לא מאפשרים לרכוש משחק, או אפילו מחזור בודד. לפני כשנה, כשכבר כמעט נכנעתי והסכמתי לרכוש חודש שלם של צפייה בליגה האנגלית, הדלקתי את הטלויזיה וראיתי שהמשחק של מנצ'סטר יונייטד משודר כ-5 שעות לאחר סיומו. אז אני ממשיך לצפות באינטרנט בשידורים החיים. מה גם שהפרשנים התאילנדים אומרים הרבה פחות שטויות מהישראלים (אולי זה בגלל שאוצר המילים שלי בתאילנדית מסתכם ב- pussy show, no pussy no money).
לכל אלה הטוענים שספורט הוא כל מה ש- ESPN משדרים יש היום אתגר מיוחד.
זה לוח השידורים של התחנה כפי שמועבר בישראל בין השעות 13:00 ל- 23:00:
טימברספורט – תחרות חוטבי עצים
תערוכת מכוניות – מכירה פומבית (הצצתי וזה תיאור מדוייק)
ביליארד
מרוץ מכוניות – התהפכויות ונפילות
משחקי וידאו
מרוץ מכוניות
פוקר (שעתיים)
ריקודים – אליפות העולם בסלסה
טימברספורט – תחרויות חוטבי עצים
תחרות משיכת טרקטורים
ויכסלפיש, ברור שהמשחק הנ"ל דומיננטי בסרטים שציינת, כיוון שהם מבוססים על ספריו של ניק הורנבי, אוהד ארסנל שרוף. קדחת המגרש הוא ספר שמתאר את תולדות קריירת האהדה של הורנבי לארסנל מגיל ילדות, שרק חלק קטן ממנו נלקח כבסיס לסרטים.
יוני תודה, זה ידוע לי, אגב המנג'ר המפסיד קני דלגליש הוא היחיד שזכה באליפות כמאמן הן ב-DIVISION 1 (ליברפול 90',86', 88') והן בפרמיירליג בלקבורן 95'
יובל, אנחנו אוהדי המטס אופטימים חסרי תקנה ולכן מתעצבנים כל פעם מחדש מההפסדים האלה.
למעשה מיכלי, לראות את המטס בשידור חי שקול ללראות אותם בשידור חוזר, רק בלי יכולת להריץ את הפרסומות קדימה.
ויכלספיש,
איך שלא יהיה, אודה לך אם תמנע בעתיד להזכיר את המשחק הזה…
אין בעיה, רק נא לאיית נכון את שם המשפחה שלי…
ויכסלפיש,
נו, אתה רואה מה זה עושה לי?
עקרונית כן אפילו אם יודעים את התוצאה.משחקי כדורגל בלי כל הטררם מסביבם הם די משעממים בדרך כלל אז לא מומלץ אלא אם אתה צרכן כבד.כדורסל או ספורט אמריקאי וגם כדורעף נראה לי בהחלט לעיניין.זה שיודעים את התוצאה לא פוגע בדרך כלל בהנאה.
I was once watching a Yankee game re-run with no knowledge of the score. The game was in the 6th inning and Jim Abbott (the one handed pitcher) was pitching a no hitter. During one of the commercial breaks I switched briefly to watching US Open tennis and Patrick Mcenroe says how about Jim Abbott pitching a no hitter today… So I guess I agree with Ronen
לדעתי זו משימה קשה בטירוף עד בלתי אפשרית. גם אני ניסיתי השבוע לעשות זאת (מתוך הנחה בסיסית שלא אצליח) וגם אני נתקלתי בשורת התוצאות של ערוץ הספורט.
למיטב זכרוני, דווקא צ'רלטון, בתחילת העונה, דאגו לשים כתובית אזהרה לפני שידור התוצאה של משחק שכבר הסתיים.
מכל מקום למעט הסיבות שהוזכרו כאן הבעיה העיקרית שלי היא שבמשחק לייב רמת ומימד המתח (אפילו כשלא מדובר בקבוצה שלך) עובדים בקצב שונה לחלוטין. זה שאתה לא יודע כמו שאף אחד לא יודע מה יהיה לא יכול להשתוות לרגש חוסר החיוניות שאתה מרגיש כשמישהו יודע את התוצאות או ההתרחשויות לפנייך…