מאמני השנה בישראל

מצב מאמני הספורט בישראל לא מעודד במיוחד, לא בבוגרים ועל אחת כמה וכמה לא בגילאי הילדים והנוער. המינויים לא תמיד מקצועיים, יש חשדות סביב מאמנים כאלה ואחרים, המעמד בעייתי, הבעלים מתערבים, יש בעיה גדולה בכל הקשור לתגמול של מאמנים ומצבים בהם מאמנים לאומיים עובדים במקביל גם באגודות, מה שיוצר חיכוכים וטענות לניגודי עניינים.

2013 היתה שנה לא פשוטה עבור כמה מהמאמנים הבכירים בארץ, ביניהם דייויד בלאט שאיבד תואר מקומי ראשון עם מכבי תל אביב ואריה זלינגר והפרויקט שלו שלא מצליחים להתרומם. בכדוריד מכבי ראשון לציון שגרפה תארים עם גלעד מאור איבדה אליפות תחת המאמן אולג בוטנקו שמתחיל להסתמן כמאמן של גביעים. גם בכדורגל מאמנים בכירים כמו אלי גוטמן ודרור קשטן ידעו בעיקר אכזבות.

בספורט האולימפי אפשר לראות שיטתיות והמשכיות בעבודה של ליאוניד קאופמן עם נבחרת השחייה שממשיכה להשיג תוצאות טובות בתחרויות בינלאומיות. ספורטאי עבר גדולים משתלבים במערכת, כמו אריק זאבי שפרש אחרי אולימפיאדת לונדון ומאמן את נבחרת הקאדטים בג'ודו. ניסו לשלב גם את גל פרידמן כמאמן נבחרת הגברים בשייט, אבל זה לא כל כך צלח. בן פינקלשטיין זכה עם לי קורזיץ בעוד אליפות עולם. יש גם מי שעוברים לעשות לביתם, כמו גור שטיינברג שנחשב לאחד המאמנים המצליחים בספורט האולימפי הישראלי שעזב את השייט וחזר להיי-טק.

היו גנבי דעת והיו מספרי סיפורים והיו קומבינטורים וכוכבים נולדים שנסקו במהרה ונעצרו ולקראת סוף השנה גילינו שבישראל מאמן יכול גם להיות חבר נשיאות באיגוד בכיר ולקבל שכר מקבוצה שחברה באיגוד והיו"ר שלה חבר הנהלה. והיו גם מי שהצטיינו:

מדליית ארד – בראד גרינברג (כדורסל)
פרשני כדורסל נהנים להיכנס בבראד גרינברג, אבל עם השורה התחתונה קשה להתווכח. בשנה הראשונה שלו בישראל כמאמן מכבי חיפה, הוא זכה עם הקבוצה באליפות היסטורית והביא אותה לגמר הגביע. כמו כן, הוא טיפח שחקן ישראלי שהגיע ל-NBA. בשנה השניה הוא עומד בראש פרויקט חדש של הפועל ירושלים, איתה סיים את הסיבוב הראשון בראש הטבלה ועם כרטיס לשלב הבא באירופה. בין לבין גם הוביל את נבחרת ארצות הברית למדליית זהב במכביה. לא רע עבור מאמן שנה ראשונה בארץ.

מדליית כסף – אוסקר גארסיה (כדורגל)
החזיר את האליפות למכבי תל אביב אחרי עשור, הביא סטנדרטים אחרים, צוות מקצועי שלא קיים ברוב הקבוצות בארץ ושילב שחקני בית לצד שחקני רכש. הראה את הפער העצום שיש בין ניהול נכון ומקצועי בקבוצה שעובדת ביסודיות ובמתודיות, לבין הבלגן שקרה לפניו. ההצלחה של דור מיכה למשל במכבי תל אביב לעומת אי זימונו ליורו הצעירות תחת גיא לוזון, האחיין של יושב ראש ההתאדות שישב במסיבת עיתונאים עם הסוכן שלו ושל הקפטן שלו בנבחרת הצעירה, זה פער מקומם. מצד אחד במכבי תל אביב ממשיכה העבודה המקצועית עם בסיס השחקנים שזכו באליפות תחת מאמן אחר ומנגד עולות ידיעות על אבי נמני כמקושר לאימון הנבחרת. גארסיה זכה באליפות עם הקבוצה בעלת התקציב הכי גדול בליגה ועזב בקיץ כשהוא משאיר מורשת של אליפות ושינוי תודעתי לגבי הפער בין מקצוענות לבין ההתנהלות של הכדורגל הישראלי.

מדליית זהב – שני הרשקו (ג'ודו)
2013 היתה כולה של שני הרשקו שהוביל את ירדן ג'רבי לזכיה באליפות העולם ולמקום הראשון בדירוג העולמי. לא רק על העבודה עם ירדן, חניכתו מגיל 4-5, מגיע להרשקו התואר הנכסף. כמאמן נבחרת הנשים, כמעט בכל תחרות בינלאומית יש לפחות ישראלית אחת על הפודיום. 2012 היה מתוקה-חמוצה עבור הרשקו שמצד אחד עמד לצידו של אריק זאבי כשזכה באליפות אירופה ומנגד נחל אכזבה גם בהפסד המהיר של זאבי בלונדון וגם עם ג'רבי שהפסידה לאליס שלזינגר במאבק על הכרטיס לאולימפיאדה. הריב בין שלזינגר לאיגוד הג'ודו קצת מעיב על העבודה המקצועית שנעשית בנבחרת הנשים וההצלחה תחת הרשקו. יהיה מעניין לראות ב-2014 איך תצליח ג'רבי להתמודד כשהיא מגיעה לכל טורניר עם מטרה על הראש וכשאיגוד הג'ודו הבינלאומי אסר על הג'רבי-צ'וק. בין אם ימשיכו להוביל את הדירוג או ירדו כמה שלבים, המבחן האמיתי של הרשקו, ג'רבי והג'ודו הישראלי יהיה בקיץ 2016.