קליר אייז, פול הארט, דונ'ט רייפ

אוניברסיטת טנסי לפעמים נראית כאילו יצאה מסרט אמריקני גנרי. קבוצת פוטבול דומיננטית, מעודדות, תזמורת, אזור הפרטרניטי/סורוריטי אלפא-סיגמא-גמא-דלתא, תאי סטודנטים, יום המעבר שהורים מקפיצים את הילדים לקמפוס ונפרדים מהם כאילו מדובר בגיוס בבקו"ם וכל הג'אז הזה. יש את המסורות המקומיות ויריבויות וגאוות דרום וספורטאי על שמונצחים ושיר קרב נפלא ומאוס ואקדיש לכל אלה פוסטים נפרדים, אבל רציתי להתעכב על כמה נושאים מרכזיים מטרידים מאוד שליוו בחודשים האחרונים את החיים בארצות הברית ומתבטאים בשגרת היום-יום באוניברסיטאות, חלק גם בתחום הספורט.

אולי הנושא הכי בוער כיום בארצות הברית זה הפיקוח על אחזקת נשק. כמעט כל שבוע יש ירי המוני אחר וכמעט כל חודש זה קורה באוניברסיטאות ובמוסדות חינוך. בין אם המניע מחלה נפשית, התנגדות להפלות או טרור רדיקלי, הקלות בלתי נסבלת והתדירות מאוד מפחידה. הנשיא המבריק של אוניברסיטת ליברטי נאם החודש בפני הסטודנטים והניע אותם, כולל הצעת קורס בחינם, להוציא רישיון לנשיאת נשק ולבוא איתו לקמפוס כשהוא נוגע בכיס האחורי של המכנסיים שלו ומדגיש שהוא מסתובב באוניברסיטה מצויד. באופן כמעט מיידי הוא הפך לגיבור בפוקס ניוז.

נושא רגיש ונפיץ נוסף זה האפליה כלפי מיעוטים ובעיקר שחורים. אלימות משטרתית מלוות בהפגנות ברחבי ארצות הברית ובאות לידי ביטוי גם בהתגייסות ספורטאים להעלאת מודעות. על רקע האווירה הזאת ומספר אירועים גזענים באוניברסיטת מיזורי ותרבות מפלה, הסטודנט ג'ונתן באטלר החל בשביתת רעב ודרש את התפטרותו של נשיא האוניברסיטה. האירוע קיבל תהודה ארצית כששחקנים מקבוצת הפוטבול הצטרפו לקמפיין והודיעו שלא ישתתפו במשחקי קבוצת האוניברסיטה, מה שהוביל להתגייסות יתר השחקנים והמאמן. המחאה סוקרה בESPN ומשם גם ביתר הרשתות הארציות ולבסוף הובילה להתפטרות נשיא האוניברסיטה. האירוע קיבל תהודה גם בתקשורת המקומית בטנסי ועורר לא מעט דיונים גם אצלנו באוניברסיטה גם לגבי אפליה במוסדות לימוד וגם לגבי תפקיד תקשורת הספורט בהעלאת מודעות לנושאים חברתיים.

הנושא השלישי שרציתי להתעכב עליו זה תקיפות מיניות. הסרט הדוקומנטרי The Hunting Ground יצא בתחילת 2015 והיכה גלים בארצות הברית כשהציג מגוון סקרים ומחקרים משנות ה80 ועד היום שמראים שבין 20-25% מהסטודנטיות באמריקה יותקפו מינית במהלך הלימודים לתואר. הסרט ברובו מציג עדויות של סטודנטיות (אבל גם של סטודנטים) שנאנסו או הותקפו מינית במהלך הלימודים בשנים האחרונות ואיך האוניברסיטאות והממסד התייחסו אליהן ואל התוקפים. הסרט קיבל תהודה ארצית, כולל בMSNBC ובCNN שם הקדישו ערב שלם לסרט ולדיונים על הנושא באחד מסופי השבוע.

חלק מהבעיה מתבטאת גם בספורט האוניברסיטאי, בסטודנטים-אתלטיים שכופים את עצמם או סטודנטיות-אתלטיות שסבלו מהטרדות ועד פרשת סנדוסקי המזעזעת. לפעמים המקרים גולשים לתקשורת ויוצרים הד, אבל לא פעם הם מטואטאים בצורה כזו או אחרת, בין אם כדי לשמור על הספורטאי כדי שיוכל לשחק בקבוצה שמייצרת הכנסות או לשמור על שם האוניברסיטה. למרות שרק אחוז קטן מהמקרים מדווח, כמעט ולא היה חודש ללא כתבות בתקשורת מקומית או בתקשורת ארצית על פרשיה כזו או אחרת הקשורה בהטרדות מיניות, התקפה מינית או אונס, במוסד חינוכי אמריקני ובהקשר ספורטיבי.

אחד מרגעי השיא היה העדות של סטודנטית מפלורידה סטייט נגד ג'יימיס ווינסטון, אז כוכב האוניברסיטה וכיום הקווטרבק של טמפה ביי:

אנחנו נוטים להזכיר את טייטל 9 בעיקר בהקשר להשוואת תקציבים ומלגות בספורט שהובילה לפריחת ספורט הנשים בארצות הברית, אבל החוק הרבה יותר רחב ומתמקד במניעת אפליה במערכות החינוך, בין היתר גם בתנאי העסקה ובמניעת הטרדות מיניות. אני יכול להעיד על אוניברסיטת טנסי שכשרק הגעתי הייתי ביחד עם המרצים החדשים בתדרוך מה צריך לעשות במידה ואני כמרצה חושש שסטודנט או סטודנטית שלי נמצאים במצוקה או הותקף או הותקפה מינית או כמובן אם אני צריך עזרה. יש מחלקה מיוחדת באוניברסיטה העוסקת בזה.

לימדתי הסמסטר קורס שנקרא Socio-cultural foundations of sport and recreation ולקראת סיום הסמסטר התייחסתי גם לנושא אלימות בספורט, כולל אלימות מינית ואיך זה בא לידי ביטוי באוניברסיטאות. הרגשתי מתגובות הסטודנטים שזה היה שיעור טעון והיה לי עצוב להסתכל על הכיתה שלי ולתרגם בראש את אותן הסטטיסטיקות למחשבה שאחת מחמש סטודנטיות שלי, קרי 3 מבין הבנות החביבות שמקשיבות ומסכמות את הברבורים שלי, בוהות בי בפני עגל או סתם מעמידות פנים בזמן שהן בפייסבוק, תותקף מינית במהלך התואר.

גם איימי שומר, אולי הקומיקאית הכי פופולרית כיום באמריקה, העלתה את הנושא דרך מערכון סאטירי על פריידי נייט לייטס