החוויה משתדרגת

בולט נותן שואו, אם הולכים לאיבוד על החוף קונים קוקוס וערב הנצחה באווירה מפויסת

שילוב של מטקות וכדורעף על החוף (צילום: יואב דובינסקי)
שילוב של מטקות וכדורעף על החוף (צילום: יואב דובינסקי)

לא בפעם הראשונה במשחקים האלה, אבל שוב פספסתי שיא עולם כשהייתי באצטדיון. גמר ה400 מ' נערך בדיוק בזמן שחנה קנייזבה מיננקו עלתה לקפוץ את הקפיצה השישית והאחרונה. שישה ס"מ הפרידו בינה לבין מדליית ארד אולימפית. למיננקו ריטואל קבוע. לפני ההרצה היא מסמנת לקהל לתמוך בה במחיאות כפיים ואז היא רצה וקופצת. כשחנה החלה את סימון מחיאות הכפיים לפני ההרצה, רצי ה400 כבר היו במחצית הדרך. הורדתי לשנייה את העיניים מחנה, ראיתי שווייד ואן ניקרק מוביל בקילומטר וחזרתי להביט על מיננקו מסיימת את ההרצה וקופצת. משאגת הקהל הבנתי שנשבר שיא עולם.

למרות שהיתה תקווה למדליה, הופעה טובה טובה של מיננקו בגמר. לגבי מדליות זהב וכסף לא היה על מה לדבר. גם הקולומביאנית וגם הקופצת מונצואלה קפצו לסביבות ה15 מ'. גם בשיאה, מיננקו לא מתקרבת למרחקים הללו. בשביל ארד, היא היתה צריכה להשוות את שיאה האישי מאליפות העולם לפני שנה. היא עשתה את תוצאת השנה שלה ב2016 והגיעה לרוחק שלא התקרבה אליו בחודשים האחרונים, אבל חסרו לה שישה סנטימטרים והיא סיימה חמישית. הופעה מצוינת עבור אתלטית ישראלית במשחקים אולימפיים.

שיא הערב היה כמובן יוסיין בולט. הקהל באצטדיון האולימפי חיכה לו. כל היתר היו רעשי רקע. לג'סטין גאטלין שרקו בוז רועם. יוהן בלייק קיבל תגובות מעורבות. רצו בולט וקיבלו. הוא היה ליצן בבייג'ין ונשאר ליצן בריו. מתבדח, עושה שטויות ורץ מהר. הקהל שואג "בולט! בולט! בולט!" והוא מחזיר אהבה. אחרי הריצה, רץ עם הדגל ועם בובת קמע של המשחקים מיציע ליציע, לפעמים עולה להגיד שלום לכמה אנשים בדגל ג'מייקה, לפעמים סתם מנופף ועושה פרצופים. בעוד אני מתבדח עם העיתונאי שלידי עם איזה נבחרת סקנדינבית הוא יחגוג הלילה, שלוש ספורטאיות עוצרות אותו בדרך ומצטלמות לסלפי כשהן מחובקות איתו. כשהוא מגיע לעמדת הצלמים הוא בכלל מפלרטט. יממה אחרי הפרישה של מייקל פלפס, עם 23 מדליות הזהב שלו, באק-טו-באק-טו-באק היסטורי ב100 מ'. עוד שיא חסר תקדים שמי יודע אם יישבר.

זה היה יום מלא אירועים. בגלל ריצת המרתון ושינויים בתנועה, ההסעה מאזור המלון שלי למתקן השייט במרינה דה גלוריה במפרץ גואנברה עצרה בצד אחר של הכביש, ליד איזה ספורטק עם 10 מגרשי כדורגל. היות והנהג לא יודע אנגלית ואני לא דובר פורטוגזית, הוא הסביר לי עם הידיים שאני צריך לחצות את הגשר ואז לפנות וללכת ואז אגיע. חציתי את הגשר וכמובן שהלכתי לכיוון ההפוך.

אחרי קצת לחץ וקללות ראיתי מתקן שעליו מצלמות ומי שאיישה אותו כיוונה אותי למתקן השייט. הייתי צריך ללכת סביב כל המפרץ, אבל כמי שמתמחה בהליכות בחוף גורדון, בחוף מירטל ביץ' ובחוף קופקבנה, ניצלתי את ההזדמנות לצעוד גם סביב מפרץ גואנבה. אז החלפתי חולצה, קניתי קוקוס והתחלתי לצעוד לאורך החוף. מוזיקה קצבית, הרבה אנשים חביבים שעושים ספורט, משפחות, משתזפים ומשתזפות על החוף, יש דברים גרועים יותר. אם מחשיבים את מגרשי הכדורגל בספורטק, מגרשי הקטרגל בספורטק ומגרשי הכדורגל על החול בים, היו בטווח של חצי שעה הליכה לפחות 20 מגרשים לציבור. גם משחקים שם כדורעף ופוצ'יוולי ומטקות ושילוב של מטקות עם כדורעף, דווקא היתה צעידה ממש נחמדה. מה שכן, סביב מתקן השייט, גם לפני שנכנסתי וגם כשהייתי בפנים, היו פיצוצים מבוקרים של המשטרה של חפצים חשודים. זה בוודאי לא הוסיף נחת.

הרבה ביקורת היתה על איזור השייט בריו, עקב זיהום המים. מהליכה קצרה על החוף במתקן, המים לא נראו מלוכלכים, אבל קצת הסריחו. כל המסע וההסתבכות היו רק כדי לגלות שהשיוטים של מעיין דוידוביץ' נדחו ושלא אספיק גם להיות בשיוט המדליות וגם להגיע לטקס ההנצחה שהישראלים עורכים מידי משחקים אולימפיים לי"א חללי מינכן.

היה לי מאוד חבל לעזוב באמצע, גם כי מעולם לא הייתי על סירה בתחרות שייט וגם כי לא רציתי לפספס מאבק על מדליה, אבל הטקס היה לי חשוב מאוד. חבל לי שמעיין לא ניצחה, אבל אני שמח שנסעתי כי היה טקס מאוד מכובד בעיריית ריו דה ז'ניירו, אותו כיבדו גם נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי תומאס באך וגם ז'ק רוג, הנשיא הקודם. להבדיל מהטקס המיליטנטי בלונדון, בו היתה אווירה טעונה מאוד והתקפות בלתי נגמרות על הוועד האולימפי ועל רוג, הפעם היה טקס מפויס. גם אזכרה מאוד מכובדת וגם הכרת תודה להבנה של באך שתחתיו חללי מינכן הונצחה בכפר האולימפי יממה לפני פתיחת המשחקים ויש אבן פינה שתעבור ממשחקים למשחקים, מכפר לכפר, כדי שהספורטאים השוהים בכל כפר אולימפי יזכרו ספורטאים שמתו במשחקים.

תומאס באך ידע לפצח את נושא ההנצחה יפה. מצד אחד לא להיכנס לפינה הזאת של העמדת העולם דום בטקס הפתיחה שאמור להיות חגיגה וחשש מתגובות חרם של מדינות ערביות ומנגד לא להפנות גב ולשכוח, אלא לשים אבן פינה בכפר האולימפי, כדי להנציח לא רק את חללי מינכן אלא גם ספורטאים נוספים. אני מאוד שמח שאילנה רומנו ואנקי שפיצר חשות הקלה וסגירת מעגל. הן חזרו לא פעם בראיונות, בין אם בתקשורת הישראלית או בתקשורת זרה, שהן היו בנות 26 במינכן וכיום הן בנות 70. מאבק הירואי של 44 שנים. אני מברך על כך שאפשר להנציח בכבוד את הספורטאים ועדיין לחבק את התנועה האולימפית, להיות חלק ממנה וליהנות ממנה.

מלבד הנצחת הספורטאים, הערב הזה הוא תמיד הזדמנות של הקהילה היהודית המקומית ומוזמנים נוספים להתחכך במשלחת הישראלית, כששתי האטרקציות המרכזיות היו כמובן ירדן ג'רבי ואורי ששון. ג'רבי ספורטאית מוכרת, מאז אליפות העולם סומנה כמועמדת למדליה ונכנסה באופן מאוד טבעי לתפקיד המדליסטית. אורי ששון ענק רגיש ומופנם שמי חשב לפני שנתיים שיהיה המדליסט האולימפי השמיני של ישראל. שניהם הצטלמו עם מי שרק ביקשו.

לדעתי, לצד ההנצחה, ישראל צריכה להוסיף מימד נוסף לחוויה האולימפית שלה ולהוסיף עוד ערב במשחקים האולימפיים, שלא יוקדש לדיון על טרור ומלחמות אלא לחגיגה. מדינות רבות שוכרות אולם או היכל בעיר המארחת ומידי ערב מקיימות מסיבות, בהן חושפות את מי שמגיעים לאוכל שלה, למוזיקה, לתרבות ולספורטאים שמסיימים להתחרות ועולים על עמדת הדי-ג'י. צרפת, ג'מייקה, שוויץ, יוון, בית הייניקן של הולנד כמובן ועוד. זאת הזדמנות גם למדינות המשתתפות לשפר את התדמית שלהן. יכול להיות שלשכור כזה אולם לשלושה שבועות, עם כל סידורי האבטחה שמסביב, לא ישתלם כלכלית לישראל ולא יביא יותר מידי אנשים. לעומת זאת, ערב אחד נוסף, שיערך כשבוע אחרי ערב ההנצחה, אולי יממה לפני טקס הסיום, בו ישראל תחגוג את המשחקים האולימפיים ואת ההשתתפות הישראלית ותראה את הצדדים הכיפיים של המדינה, רק ישדרג את החוויה.

רוח הקודש, הבן והתהום
דרבי תל אביבי בחיפה

55 Comments

יוני (המקורי, מפעם) 15 באוגוסט 2016

יש לך באק טו באק אחד מיותר.
אני מהמר על נבחרת נורווגיה בכדוריד, בלי השוערת.

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

צודק, תוקן.
מעכשיו ועד לסיום המשחקים אנסה ללכת לראות כמה מהנבחרות האהובות עליי, שזה אומר ארגנטינה בהוקי שדה נשים, נורבגיה בכדוריד נשים וישראל בהתעמלות אומנותית כמובן. אמנם לא נבחרת אהובה עליי, אבל גם אנסה ללכת למשחק כדורגל במראקנה.

איציק 15 באוגוסט 2016

כתבה יפה, וגם החוף יפה.
פלפס זה סוף תקופה לא רק בשחיה כי אם בספורט האולימפי בכלל.
400 מבחינתי שוק למרות הכישרון הענק. הימרתי שה-400 ישברו אחר ה-100 וה-200, ומה אעשה עכשיו עם ההימור המחורבן. איך אחזיר את ההשקעה…
לגבי הזהב של בולט, אין לכך חשיבות גדולה. יותר חשוב שיתישב בדעתו, יתחתן ויעשה ילדים. אמא שלו יודעת טוב יותר מה טוב בשבילו.
מאד שמח ששרקו בוז לגלטלין. זה מראה שזה לא אישי נגד השחיינית הרוסית כי אם משהו עקרוני נגד כל משתמש. בכבוד…

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

רבבות האוהדים באצטדיון אתמול חלקו עליך וחשבו שחשוב יותר לעסוק באם כן או לא יזכה ב100 מ' מאשר אם יתישב בדעתו, יתחתן ויעשה ילדים.

מתן גילור 15 באוגוסט 2016

נראה לי שפספסת את ההלצה של איציק:
http://rio2016.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=7385&docID=223601&lang=HE

איציק 15 באוגוסט 2016

אכן, אכן…

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

דווקא לא פספסתי. נראה לי שפספסת את ההומור העדין בתגובה שלי.

איציק 15 באוגוסט 2016

אכן פספסתי כי כתבת "אליך" ולא "עליה" אבל כן, 100 לא כל כך הסכימו איתה. מעניין מי יתישר עם מי.

איציק 15 באוגוסט 2016

זו לא דעתי, זו דעתה של אמו שכך אמרה בראיון. ומי אנחנו שנחלוק אליה.
אני אישית מעדיף אותו על המסלול אך לא אעז להתוכח איתה.

7even 15 באוגוסט 2016

כתבה יפה – אגב, מה עם העניין הסמים באולימפיאדה?
יש בדיקות בכלל?

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

בוודאי שיש בדיקות. כל הזמן.

אלעד כ 15 באוגוסט 2016

יפה, נראה שלאט לאט אתה מבין שאתה נמצא בפאקינג ברזיל, וכדאי לנצל קצת את הזמן כדי ליהנות גם מהאווירה במדינה המדהימה הזאת.

צור שפי 15 באוגוסט 2016

איזה יופי של פוסט, תחושת הכיף נשפכת מכל שורה, אבל היי, עד שלא נשדדת בריו כאילו שלא היית. תשאל את לוכטה.

איציק 15 באוגוסט 2016

קודם שיזמינו אותו למסיבה.

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

דפקו לי מקל סלפי. באתר כדורעף החופים משום מה החליטו שזה משהו שאסור שיהיה לי בתיק (למרות שהוצאתי אותו אולי פעם אחת בשבועיים האלה וגם אז לא ידעתי איך מפעילים אותו), אז הנחתי אותו ליד השומרים כדי לקחת אותו ביציאה. הם הבהירו לי שזה לא אחריותם מה יקרה למקל. כשבאתי לצאת, המקל כבר לא היה שם. נו שוין.

צור שפי 15 באוגוסט 2016

הנה סיפורצ'יק אמיתי על מה מהווה סיכון בטחוני ומה לא: לפני כמה חודשים נחתתי נחיתת ביניים בדרך לארץ באיסטנבול. הגעתי לשם עם טורקיש וגם המשכתי עם טורקיש. בבידוק הבטחוני שם התעקש אתי הבודק שקצף הגילוח שלי (שהוא פצפון ומותאם לגדלים המותרים בעליה למטוס) גדול מדי. זה אחרי שכבר טסתי איתו המון פעמים קודם, כולל דרך איסטנבול. ניסיתי קצת להתווכח אבל הבחור ההוא לא ידע אנגלית מעבר ל-NO אז ויתרתי. לא ביג דיל. למחרת בבוקר אני קורא באיזה עיתון שבאותה טיסה יחד אתי הגיע לארץ בחור שלמעשה התכוון לטוס לדובאי ועלה על המטוס בטעות. כמו שאומרים – the defense rests

מתן גילור 15 באוגוסט 2016

גדול. 2 סיפורים על זה:
1. לא נתנו לי הנכניס לאבירן דף וטושים מחשש שישמשו לכיתוב "יענקל'ךז" או משהו בסגנון. וכן, היה איתי בני בן חמש וחצי.
2. פעם באסיפת משק רבו 3 שעות האם לאשר למישהו לימודים ב10,000 לשנה. אחרי זה עלה לדיון השקעה במאגר בגובה של 2M ש"ח. תוך דקה הצביעו והלכו.

צור שפי 15 באוגוסט 2016

:-)

אלי 16 באוגוסט 2016

2. ידוע בתור "סככת האופניים" או חוק הטריוויאליות של פרקינסון.

איציק 15 באוגוסט 2016

סיכום הספורט הנשי שלנו אתמול במשחקים:
מרתון – אחת לא גומרת ריצה השנייה מקום 80. עדיף 48 באופני כביש.
שחייה צורנית – 4 אולימפיאדות, מחליפה בנות זוג, ולא מצליחה לא רק להביא מדליה, לגמר לא עלתה. לפחות עשתה אמחייה לאמא.
שייט – מה אגיד, מי לימד אותה לשחות נגד הזרם.
קפיצה לרוחק – משחקים אולימפיים זה מקום לשפר שיאים אישיים במקצועות מדידים לא רק שלא שברה, אפילו לא התקרבה. 10 ס"מ, במקרים מסוימים זה המון. במקרה שלה זה אפילו יותר מהמון.
קפיצה לגובה – אין מה להוסיף.

זינק 15 באוגוסט 2016

מה בדיוק אתה רוצה מחנה מיננקו?
עשתה את התוצאה הכי טובה שלה השנה בתחרות והתקרבה מאוד לשיאה האישי (למיטב ידיעתי זו התוצאה השנייה שלה). כל זאת אחרי שהגיעה לתחרות בכושר ירוד בגלל פציעה.

לגבי השייט – לקחה סיכון שלא צלח עבור מדליה . גם התנאים לא בדיוק שיחקו לטובתה אתמול. עשתה אחלה תחרות.

אבל באולימפידת הקיטורים כנראה שאנחנו עולים לגמר בלי מוקדמות…

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

אתה קצת קשה, בעיקר לגבי מיננקו. אני מסכים שלמשלחת הישראלית היה אתמול יום קצת מאכזב. קיווינו להישגים יותר טובים.

איציק 15 באוגוסט 2016

זה שאת דימה קרויטר שמתי לסיכום הנשי לא הפריע לכם?

זינק 15 באוגוסט 2016

לא, כי שם הוא לוקח זהב :-)

צור שפי 15 באוגוסט 2016

יש כאן בדה באזר טולרנטיות בענייני מגדר.

גיאקו 15 באוגוסט 2016

לא נכון, לא מכובד ולא הוגן.
רוב הספורטאים במחזור הנוכחי עשו מה שמצופה מהם – ולמעלה מכך.
נכון שיש נפילות פה ושם ( בעיקר השחיה, אבל גם פולק בג'ודו; וחצי שטילוב בהתעמלות) אבל זה מתאזן עם התעלויות לא צפויות (ששון בג'ודו; ותכל'ס גם מעין דוידוביץ' בשיט) ובעיקר הרבה מאוד ספורטאים שהגיעו לרגע ועשו את המצופה מהם, שגם זה לא מובן מאליו (מיננקו, השחקן בדמינטון וכו').

התכונה הכל כך ישראלית של להגיד הכל גרוע – גם נמאסה קצת וגם במקרה זה ממש לא מדויקת

איציק 15 באוגוסט 2016

לא הבנת כלום, כדי להבין, תסתכל על ההערה שלי מעליך.
כדי להבהיר אוציא תגובה מעודכנת כשאהיה ליד מחשב.

איציק 15 באוגוסט 2016

כפי שהבטחתי:
סיכום הספורט שלנו אתמול במשחקים:
מרתון – מקום 80, מאד מכובד ביחס למיקום ההתחלתי, והזמן גם טוב בייחס לתנאים ולריצה השנייה בחיים. פרישה אחרי 33 ק"מ גם היא לא בושה בהתחשב במצב. סך-הכל סביר.
שחייה צורנית – 4 אולימפיאדות, אין מה להוסיף, כמה ספורטאים יכולים לומר ש-4 פעמים עושה קריטריון. לא היו מועמדות לגמר, לא הבריקו לא פישלו.
שייט – רק מילים טובות. ביצועים מאד טובים לעומת הביצועים בשנה האחרונה. הגיע למשט המדליות עם סיכוי ריאלי כמו עוד הרבה.
קפיצה לרוחק – מלכה!!! לעשות תוצאה כזו אחרי הפציעה שעברה, לא יודע אם מישהו האמין שזה אפשרי. מקום חמישי הוא הרבה יותר ממכובד בהתחשב שמתחרות ובמצבה. הלוואי עלינו עוד הרבה ספורטאיות כמוה, והמדליות יהיו רק שאלה של זמן.
קפיצה לגובה – קצת עצוב.

אמיר 15 באוגוסט 2016

בולט טיפש כמו נעל. ההערצה לטיפוס כזה שסתם רץ כמה מאיות מהר יותר מאחרים מצחיקה.
זה מסוג ההערצה שהייתה לארמסטרונג, וראינו איך זה נגמר. עוד יגיע היום של בולט.

גם השורה על איזה נבחרת סקנדנבית של נשים חסרי כבוד עצמי שיזרקו את עצמן עליו נוטפת רגשי נחיתות וגזענות הפוכה.
אבל היי, בואו נשחק אותה נאורים.

איציק 15 באוגוסט 2016

אם הוא היה בנוסף לריצה, הוגה דעות, פיזיקאי גרעין, או סתם סופר, אז הוא היה שווה מהו. צודק לחלוטין. לריץ ככה כל אחד יכול, אפילו בלי להשקיע באימונים.

MOBY 15 באוגוסט 2016

הוא מתלבט עכשיו אם לסוע ל-MIT או לטכניון על מנת להשלים את התואר.
על מנת להגדיל את הסיכויים של הטכניון אנחנו צריכים לבקש מבנות המשלחת התימנית לעשות מעשה.

אורן השני 16 באוגוסט 2016

MIT או HIT?

איציק 16 באוגוסט 2016

MIT בודאות
HIT זה לפלפס.

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

השורה על הנבחרת הסקנדינבית היא רפרנס לחגיגות שלו באיזה חדר בכפר האולימפי בלונדון עם מספר שחקניות נבחרת שבדיה בכדוריד אחרי הזהב ב100 מ'.

אמיר 15 באוגוסט 2016

אני יודע, מכיר את המקרה. הרי כל התקשורת חגגה על זה בצורה עלובה.

ולא, לא צריך להיות הוגה דעות או מהנדס, אבל השחצנות שלו ממש מעצבנת, וההערכה שהוא מקבל ביחס למה שהוא עשה היא מוגזמת.
הספורט שלו לא בליגה של ג'ורדן, פילפס ומסי.
אז יופי, הוא רץ כמה מאיות יותר מהר מאחרים במרחק מסוים, אז?? זה משתווה בכלל לשחיין??

בעולם שמישהו כמו פוגבה שווה 140 מיליון בזמן שאנשים מתים מרעב, העולם הטיפש יעריץ מישהו שרץ כמה מאיות יותר מהר מסוממים אחרים.

אגב, לדל פוטרו מגיע פי מיליון יותר הערצה מהשחצן המסומם הזה.

פאןפאן 15 באוגוסט 2016

לא יודע אם זה נסיון הטרלה שאני סתם נופל בו אבל קמת קצת ממורמר היום פרופסור

כולנו יודעים שלהמציא את החשמל זה יותר חשוב אבל מה לעשות שעוד מימים ימימה, גם לפני המצאת החשמל, בני האדם נהגו להצטופף באצטדיונים גדולים ולהריע לגיבורי הספורט שלהם.
טיפש כמו נעל? מכיר המון אנשים טיפשים מוצלחים בטירוף
שחצן? תנסה לרוץ 100 מטר בפחות מעשר שניות שכל העולם מריע לך + 70 אלף איש באצטדיון כשאתה מפוצץ הורמונים ואדרנלין ונראה אותך
פארטי פופר

NoOne 16 באוגוסט 2016

יש תמונות?

יאיר אלון 15 באוגוסט 2016

לילה די מאכזב מבחינתי כמי שקם ב3 בלילה שעון ישראל

חנה נתנה הופעה יפה ומכובדת ואני תמיד נהנה לראות את אחת האתלטיות האהובות עליי במיטבה אבל התבאסתי מאוד שלא הצליחה לגרד עוד כמה סנטימטרים למדליית ארד. היא הייתה באזור, יש לה את היכולת לזה ואני לא יודע אם תהיה לה עוד פעם הזדמנות כזאת.
התחרות למשולשת נשים התחילה מאוד חזק עם שתי קפיצות מעל 14.70 ואח"כ שתי הדרום אמריקאיות שברחו לכולן, רמה גבוהה וכאב הלב שחנה לא הצליחה להשיג יותר ממה שהיא שווה. נורא קיוויתי.

גמר ה-100 היה באופן די צפוי מאכזב. לא מרגשת אותי זכייה שלישית של בולט (על אף אהבתו ליונייטד) באופן סתמי שכזה. הוא רץ טוב מאוד אבל לא באופן מופלא ובעיקר באסה שלא היה מספיק מתח ודרמה.

גמר הטניס גברים בניגוד לנשים לא סיפק סוף מפתיע במיוחד, דל פוטרו כנראה לא מסוגל בהטוב מ5 מערכות על הצמרת של הטניס העולמי וככה זה היה נראה. הארגנטיני בסיום המערכה רביעית נראה רמו רצת מרתון ואני נראה כמי שסיים את סוס הקפיצות באולם ההתעמלות.

הדובדבן היה גמר ה-400 מטר מקצה מאוד איכותי שהניב שיא עולם. הודות לפלאי הטלוויזיה והטכנולוגיה לא נזדקקנו כצופים להרגיש שפספסנו משהו בזמן אמת אלא ראינו את הקפיצה של מיננקו קצת בדיליי וזה בסדר גמור.
בפעם האחרונה שהופתעתי ככה בגמר ה-400 היה בבייג'ין כשג'רמי וורנר הפסיד ללאשון מריט.

מחכה בקוצר רוח לרודישה ב-800

יאיר אלון 15 באוגוסט 2016

תיקון:
הארגנטיני בסיום המערכה רביעית נראה רמו רצת מרתון ומארי*** נראה כמי שסיים את סוס הקפיצות באולם ההתעמלות.

אמיר 15 באוגוסט 2016

דלפו מסוגל גם מסוגל. הוא פשוט חזר רק בפברואר, והוא לא נמצא בכושר שיא. לא קל לשחק יום יום כמוהו. הצבעוני הבאה הוא עוד יזכה בסלאם.

יאיר אלון 15 באוגוסט 2016

הלוואי ובעתיד זה יקרה.. כרגע הוא לא מסוגל

ניתאי 2 15 באוגוסט 2016

לא רק אתה פיספסת את שיא העולם – גם כל מי שראה בערוץ החדש שפתחו לכבוד האולימפיאדה פיספס (רוב השידורים של ערוץ הספורט בזיוניים ואפשר להקדיש פוסט שלם רק לכך).

בערוץ החדש שפתחו, 26, הם קופצים ממקום למקום. חשבתי שלפחות 400 מטר הם ישדרו את הכל. אבל לא, חתכו באמצע לקפיצה של מיננקו, שעם כל הכבוד, פחות עניינה באותו רגע כי היה סיכוי ממשי לשיא עולם.
פשוט טעות לשהות בערוץ הזה, אבל הבעיה היא שהוא היחיד שמשדר בHD, בזמן שתחרות האתלטיקה שודרה במלואה בערוץ שאינו HD. הם כבר עצרו באמצע תרגיל של מתעמל על המתח (אחרי ששידרו 85% ממנו בערך), לא חשבתי שיעצרו באמצע ריצה כל כך קצרה.

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

לא רואה את ערוצי הספורט כאן, אבל אני רק אגיד שהעיתונאים מערוץ הספורט שפה עובדים המון וקשה.החלטת מיננקו/גמר 400 מ' קשה כי הם בדיוק קרו באותה דקה וצריך לקבל החלטה. תאר לעצמך שלא היה שיא עולם אבל שהיתה זוכה בארד? כולה היתה צריכה להשוות שיא אישי. לא הגיוני פחות משבירת השיא של ג'ונסון.

ניתאי 2 15 באוגוסט 2016

הריצה הייתה אחרי 35 שניות כשחתכו אותה – סיכוי ממשי ביותר לשיא עולם וממש לקראת הסוף. לא היה קורה כלום אם היינו רואים בדיליי את הקפיצה (דיליי של פחות מעשר שניות!).

יואב דובינסקי 15 באוגוסט 2016

יודעים את סדר הקפיצות, אבל לא יודעים את השנייה בדיוק שתקפוץ. אלה החלטות עריכה שלא פשוט לקבל על המקום. מצד שני, יש הגיון בדבריך ואני מעריך שאם הייתי מושקע בריצת 400 ואחרי 35 שניות היו חותכים לי אותה, גם אני הייתי מתעצבן…

עדי 15 באוגוסט 2016

ועם זאת, את ההחלטה ההגיונית שאריק זאבי אולי אלוף בג'ודו אבל לא עובר מסך כפרשן ולכן בטח לא ראוי לקחת על כתפיו את שידור טקס הפתיחה, את זה היה קל לקבל, בטח במחשבה שנייה ושלישית מראש. ובכל זאת פספסו.

רק בישראל ישדרו כל הזמן את הסרטון של השדרן מחו"ל שהכריז על לוכטה כזוכה כשזה היה פלפס ויירדו עליו עד כלות, תוך שהם מתעלמים מכך שבערוץ הספורט פעמיים באותו לילה טעו בזהות הזוכה, ושני השדרנים טענו באחת מהן שמדובר בכך שהברזילאים לא יודעים לבחור זוויות צילום.

אורן השני 16 באוגוסט 2016

מה רע בזאבי כפרשן? לדעתי היה אחל, פירשן בצורה קלילה והוסיף הרבה ידע. מירי נבו לעומתו הייתה ממש מעצבנת.

עדי 16 באוגוסט 2016

"הייתי בטהיטי" זה ידע? האיש היה נוראי בטקס הפתיחה. בדיחות קרש, חוסר ידע משווע, מלהג ללא שליטה.

cookie-monster 16 באוגוסט 2016

נכון
גם אני חשבתי בדיוק ככה לגבי שניהם

אורן השני 16 באוגוסט 2016

"אחל" זה קיצור של אחלה

MOBY 15 באוגוסט 2016

געגועים לערוץ הראשון…..
ולאתר הנפלא שלהם מלונדון

צור שפי 15 באוגוסט 2016

תגיד תודה שקפצו אל מיננקו ולא אל הסלון של המשפחה שלה…

miranda veracruz de la hoya cardenal 16 באוגוסט 2016

מי עוד חושב שלפסול אצן אחרי פסילה אחת זה אכזרי ושצריך לחזור ל 2 פסילות, כמו שהיה פעם?
ראיתי שני מקרים ביומיים האחרונים והלב נכמר על אתלטים שהשקיעו שנים באימונים ובגלל טעות אנוש זנקו שבריר שניה לפני היריה ונשלחים הבייתה על זה.

רטקסס 16 באוגוסט 2016

אני מסכים,
אני זוכר שהייתה תקופה שהכלל היא שהפילה הראשונה היא אזהרה ואילו החל מהשניה, כל מי שפסל עף, בלי אזהרות, זו פשרה טובה שגם פותרת את החשש שהיה פעם (המון פסילות, עיכובים בלוז, אצנים יוצאים מאיפוס) וגם נותנת בכל זאת עוד הזדמנות.

מצד שני, איך נקבל טרגדיות נפלאות כמו שתי פסילות של לינפורד כריסטי ב96?☺

cookie-monster 16 באוגוסט 2016

נשמע אחלה סיבוך. הליכה על החוף כשמסביב רק אווירה.

Comments closed