באך בברוך

מצד אחד להעניק בבת אחת את משחקי 2024 ו2028 לפאריז וללוס אנג'לס ייתן שקט לתנועה האולימפית. מצד שני, זה מזכיר את מה שפיפ"א עשתה עם רוסיה וקטאר

לא הולך לנשיא הוועד האולימפי תומאס באך עם אג'נדה 2020 – תכנית הרפורמה שלו לשיפור התנועה האולימפית בעשור הבא. מייד אחרי שנבחר לרשת את ז'אק רוג, באך חילק את חברי התנועה האולימפית לועדות שהגישו 40 המלצות (20+20) לשיפור התנועה האולימפית כשבמרכזן ההקלות על הגשת המועמדות ואירוח המשחקים. ההמלצות עברו פה אחד ואופטימיות רבה אפפה את התנועה.

הנחישות של באך עם האג'נדה והמאמץ שהראה לשינוי התנועה, עזרו לו להתמודד עם הביקורות על הבזבזנות/שחיתות/גזענות בסוצ'י 2014 ועם הברדק סביב ריו 2016 (שני משחקים אותם ירש כשנכנס לתפקיד), עם ההחלטה שלא לגרש את הרוסים כליל בעקבות פרשיות הסימום ואפילו עם הביד למשחקי החורף 2022 משם פרשו כל הערים מהמדינות הדמוקרטיות והשאירו את חברי התנועה עם החלטה בין מועמדת גרועה (בייג'ין) למועמדת איומה (אלמטי).

הביד ל2024 אמור היה להיות הרדמפשן של באך ושל התנועה. ביד שבו הערים הדמוקרטיות הגדולות נאבקות בינן לבין עצמן, כשערים ממדינות מתפתחות או בסדר גודל בינוני מתמודדות על הטיקט החסכוני של אג'נדה 2020. בהתחלה זה נראה טוב עם מועמדויות מארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה והונגריה. רק שלאט לאט הדומינו קרס, ארה"ב עשתה סיבוב פרסה מבוסטון ללוס אנג'לס, בהמבורג הצביעו נגד, ברומא נבחרה ראש עירייה שהתנגדה למועמדות ומשכה את ההצעה וגם עם בודפשט הממשלה נכנעה לקול העם ופרשה.

הביד ל2024 נשאר עם פאריז ולוס אנג'לס. באך מנסה לצייר את זה כבעיה טובה של התנועה האולימפית שיכולה לבחור מבין ערי עולם שכבר ארחו את המשחקים האולימפיים פעמיים, אבל בתנועה האולימפית מבינים שהם בבעיה. הרפורמות לא עובדות. האזרחים במדינות הדמוקרטיות לא משתכנעים שהעסק כדאי. הסכנה ברורה: רק מדינות שהממשל לא תלוי ברצון התושבים ולא שואל אותם, יפגינו רצינות בהתמודדות על אירוח.

בין לבין השבוע נפל דבר כשדרבן הדרום אפריקנית הודיעה שהיא לא יכולה לעמוד בעלויות אירוח משחקי הקומונוולת' אותם אמורה היתה לארח ב2022. בממלכה ובקולוניות מהומה. מספר ערים באנגליה, אוסטרליה וקנדה הביעו עניין לארח, אבל זה ממחיש את כובד הנטל של אירוח אירועי ספורט. המשחקים האירופאים הם כמובן פארסה עצומה, כשאחרי המשחקים הראשונים בבאקו שבאזרבאיג'ן, המארחת המיועדת הבאה הולנד פרשה, רוסיה החליפה אותה אבל נפלה בגלל פרשת הסמים, נשיא הוועדים האולימפיים האירופאים פטריק היקי נעצר בריו על חשד לספסרות בכרטיסים ומפה לשם איכשהו התקבלה החלטה להעניק את המשחקים ב2019 למינסק, בבלארוס. לא בדיוק שיא האידיליה. במקביל למשחקים האירופאים מתגבש אירוע רב ענפי קונטיננטלי נוסף, אליפויות אירופה ב2018, שיתקיימו במקביל בברלין (אתלטיקה) ובגלזגו (שחייה, התעמלות, אופניים, גולף, חתירה וטריאתלון). פיפ"א עם רוסיה וקטאר, לא ממש ברור מה קורה עם אירוח המשחקים ב2026 (ארה"ב, קנדה ומקסיקו ביחד?) וקונקאקף וקונמבול די התאהבו ברעיון הקופה סנטנריו ואיחודי כוחות ומדברים על קופה נוסף בארה"ב ב2020. ככה שיש הרבה מאוד חוסר ודאות בעולם הספורט.

אחד הפתרונות שהתנועה האולימפית בוחנת זה לתת את משחקי 2024 ו2028 לפאריז וללוס אנג'לס. אופציה אחת שבספטמבר 2017 תהיה ההצבעה של כל חברי הוועד האולימפי על 2024 ופרס הניחומים לעיר שתפסיד יהיה לארח את 2024. אופציה שניה זה שזה יקרה בפשרה שתתקבל על סמך דיונים, כשהנטייה היא שפאריז תהיה זו שתארח ראשונה. נכון לעכשיו ולפחות כלפי חוץ, גם פאריז וגם לוס אנג'לס הודיעו שהן לא מוכנות לשום פשרה ושהן מכוונות אך ורק לניצחון ההתמודדות על אירוח המשחקים ב2024.

על פניו, זה מתחיל להזכיר את הקומבינה שעשתה פיפ"א, כשתוך שעה העניקה את מונדיאל 2018 לרוסיה ואת מונדיאל 2022 לקטאר בביד מושחת מהיסוד. נכון שפאריז ולוס אנג'לס אלה לא מוסקבה ודוחא, אבל לביד רציני יש דינמיקה, עם זמן להתבשל ומועמדויות נוספות שקמות ונופלות ושבע שנים של הכנה. לוס אנג'לס קיבלה לארח את המשחקים ב1984 בלי שהיו ערים שהתמודדו מולה, ככה שיש תקדים שעיר מקבלת אירוח ללא תחרות. אולם המצב שונה. אם ההחלטה תתקבל אכן תתקבל ומשחקי 2024 ו2028 יוענקו לפאריז וללוס אנג'לס בסדר כזה או אחר, אפילו לא תינתן הזדמנות לערים אחרות להתמודד על 2028.

מצד שני, יש הגיון פרקטי בהחלטה לתת את שני המשחקים הבאים לפאריז וללוס אנג'לס. זה נותן לתנועה האולימפית עשור של שקט לבנות תכנית אסטרטגית שתקל על המועמדות העתידיות, בידיעה ששתי ערי עולם שארחו את המשחקים האולימפיים פעמיים, שארחו את משחק גמר הגביע העולמי, טורנירים יבשתיים בכדורגל, סופרבול או גמר ליגת האלופות ויש מתקנים למכביר. המחאות נגד פיפ"א לא היו רק על השחיתות, אלא גם על מהות ההצבעה וההשתנה מהמקפצה. פאריז ולוס אנג'לס לא יגררו מחאות עולמיות. להפך, אלה הבחירות הטריוויאליות יותר עם רמת סיכון נמוכה שיבטיחו את המשכיות התנועה האולימפית, לפחות עד לסיום הקדנציה של באך כנשיא (הוא נבחר ב2013 וקדנציה מקסימלית עומדת על 12 שנים).

בן בית
ליגת שוקי ההון - תעשיית ההייטק זקוקה לתרומתכם

36 Comments

אופיר 25 במרץ 2017

לי לפחות ברור שהעניין במשחקים האלה רק ילך ויפחת, ושההיתכנות הכלכלית שלהם ככל הנראה כבר עכשיו מעורערת, כך שזו רק שאלה של זמן עד שיעשו את הדבר הנבון: רוטציה בין מספר ערים שמסוגלות להתמודד עם אירועים מסוג זה בלי מאמץ מיוחד.

יואב דובינסקי 25 במרץ 2017

גם עבור הערים הגלובליות מדובר במאמץ מיוחד. משחקים אולימפיים לחלוטין משנים/משבשים את חיי היום יום של התושבים בזמן התחרויות.

אלון 25 במרץ 2017

לא רק בזמן התחרות. בבוסטון נלחצו משבע שנים של פקקים.

D! כאן ועכשיו 25 במרץ 2017

אולי היה יותר צורך להראות לתושבי הערים (והאזור) איך מרבית ההכנסות הולכות אליהם לפיתוח תשתיות ותוכניות עירוניות אחרות.

בתכלס, מי רוצה מסיבת ענק של אנשים אחרים בתוך הבית שלו?

NoOne 25 במרץ 2017

אף אחד לא ממש רוצה את האולימפיאדה בלוס אנג'לס חוץ מראש עיר שרוצה שיזכרו את השם שלו לא בתור הבן של ההוא שנתן לאוג'יי לברוח מהכלא

austaldo 25 במרץ 2017

אולי הגיע הזמן שהתנועה האולימפית תבין שדברים השתנו בעולם ומה שהיה טוב עד לפני 30 שנה כבר לא כל כך טוב.
כמו שאני מבין את זה יש שתי בעיות עיקריות שמונעות היום ערים בעולם להכנס לפרוייקט אירוח אולימפיאדה: נטל כבד על תושבי העיר וזה שהם לא מרוויחים כלום מהאירוח הזה אחרי שהאולימפיאדה ניגמרת. הוועד האולימפי צריך למצוא דרכים לשנות את זה.
אפשר לחשוב על כל מני אפשרויות – למשל: רק מקומות שיש שם כבר מתקנים ותשתית יוכלו לארח ככה שלא צריך להשקיע כל כך הרבה בבנייה ואז תושבי המקום רק מרוויחים כי ישפרו להם את תשתיות התחבורה והתקשורת לקראת האולימפיאדה. סתם דוגמא. אפשר להקים בכל יבשת מרכזים אולימפיים שהאולימפיאדה תעבור בסבב בינהם ובזמן שאין אולימפיאדה המרכזים הללו ישמשו לאימונים ותחרויות וקידום ספורטאים מאותו איזור – לצורך פרוייקט כזה הוועד האולימפי יכול להקים קרנות מימון בשיתוף מיספר מדינות וספונסרים.
חשוב שיהיו אולימפיאדות, וכדי שימשיכו להתקיים אולימפיאדות אז חייבים לפתור את זה. הנטל על התושבים שנישארים עם פילים לבנים אחרי שהאולימפיאדה נגמרות אלו שתי פצצות שחייבים לפרק.

דוני דארקו 25 במרץ 2017

בין הפרטי לציבורי .הבלוף שנקרא מגזר פרטי וסליחה על הבוטות כי אין בו דבר רע כשלעצמו היה מאז ומעולם תלוי לחלוטין בהשקעה ציבורית .הויכוח המר בין סוציאליסטי לקפיטליסטי והנצחון של זה האחרון היה גם הוא בלוף שנמכר להמונים כנצחון שיטה שמעולם לא עבדה . שתי השיטות כתאוריה חובקת לא עובדות באותה מידה ,היום זה כבר ברור לרובנו . התנועה האולימפית כארגון פרטי הוא כמו אותו יזם שמוכר אופיום להמונים אך כשלפתע ההמונים התעוררו לגלות שהם מממנים את האופיום ועוד רווחים אין סופיים ליזם ,אך גם ברווח ובטח שבהפסד הרווח שלהם יהיו רק אותה תחושת גאווה לאומית שתתפוגג אחרי שבועיים והם כמו יוון בשעתה ישארו עם חובות לסגור והרווחים ילכם אתם כבר יודעים לאן פתאום אין הרבה קופצים על המציאה .
זאת תחילתה של התפכחות ,אך מה שנכון לאולימפיאדה פחות נכון בתחומים אחרים שבהם המחוקקים שבויים תחת קבוצות אינטרסים חזקות ומגובשות. והציבורי כמו תמיד מממן את הפרטי וכשמגיע המשבר ,והוא תמיד מגיע בסוף היום ,זה חלק עיקרי בשיטה הוא גם משלם את חובותיו של זה האחרון .
זה לא עניין של מאבק בין שיטות ,גם אם אינכם מאמינים ברווחה ואחריות חברתית (social ) ואתם פריקים של שלטון ההון ( capital ) אי אפשר למצוא דוגמא למשהו משמעותי שנבנה בשם מטרת רווח ולא נתמך על ידי אותם עמודי שלמה של בריאות ,חינוך ושוויון הזדמנויות .מטרות גדולות דורשות הקרבה ודורשות הבנה שהרווח הוא לא חזות הכל . האמת ,המרה אולי למתי מעט היא שקפיטליזם כשיטה מעולם לא עבדה ולא תעבוד ללא בסיס ותשתיות חברתיות .בשביל משקיעים חכמים ויזמים יצירתיים צריך מישהו שישיקיע ויגדל ,מישהו שייתן את התשתית שלא תמיד משתלמת ,כי יש גם נכים וקשישים ,והרבה .ויש נשים וילדים ופגועי נפש וגוף ואת אלו לבסוף צריך לחנך ולדאוג שיזכו להזדמנות מתאימה לפתח את הכשרון ,וזה עולה הרבה ולא תמיד משתלם בטווח קצר . סליחה ,זה אף פעם לא לטווח קצר ,כמו מדינה, אתה בונה משהו לדורות הבאים, גם אם את המחיר תשלם עכשיו .וזה הפוך לחלוטין לתפיסה של רווח כאן ועכשיו .
סוציאלי זה לשרת בצבא ,כמו לדאוג לקשיש סיעודי ,כמו לסבסד שכונות בצפון ,דרום או ביהודה ושומרון ,גם אם ברור לכולם שאין בזה הגיון כלכלי . לא עכשיו , אולי יום אחד , אבל בהחלט לא עכשיו .
אבל בניגוד לתנועה האולימפית שרוצה לגזור קופון על חשבון חובות עתיד של מדינות שיסכימו לטרייד אין המוזר הזה ,המחיר של יישום התאוריה הקפיטליסטית הוא מאוד בעייתי עבור ,כן תחזיקו חזק , האנושות . וזה לצערי ,מסקנה שהיום יותר מתמיד מתחילים להפנים . אתה יכול להרוג בני אדם מעישון וממזון לא בריא , יוולדו עוד אנשים מן הסתם ובזה זה יגמר ,אבל הרס הסביבה והמערכת האקולוגית של המקום היחידי בסביבה עבורנו כמין הוא דבר שניתן להגדיר אותו רק במילה אחת . התאבדות.

אלי 25 במרץ 2017

אתה אומר הרבה דברים נכונים רק חבל שסימני הפיסוק לא במקום כי זה מקשה על הקריאה.
מקובל לא לשים רווח לפני נקודה ופסיק אלא אחרי.

austaldo 25 במרץ 2017

אני לא מבין איך אחרי משבר 2008 יש עדיין כל כך הרבה אנשים שמאמינים בקפיטליזם.
אני מסכים עם רוב מה שאתה אומר – עבר זמנה של הכלכלה מוכוונת הון וכדי שהאנושות תישרוד היא צריכה לאמץ מודלים כלכליים מוכווני איכות חיים.

אביאל 25 במרץ 2017

austaldo – השאלה אם היא אתה יודע מה זה אומר קפיטליזם שאתה כל כך לא מבין איך אנשים דובקים בו, כי כל האפשרויות האחרות היו חזרה לימי הפיאודליות שבהם החיים של בני אדם קבועים ודיי דרמניסטים או שאתה מעדיף קומיניזם (שאגב גם בקומניזם הטהור ביותר היו צריכים את סוג של שוק חופשי כדי להתקיים) ? בלי הקפטליזים הנוראי סביר להניח שלא יכלת לכתוב את התגובה הזו.

austaldo 25 במרץ 2017

אתה בהחלט מסוגל ליותר מתגובה פבלובית כזו. ברגע ששלפת את הפאודליזם והקומוניזם איבדת אותי לגמרי.

אסף the kop 25 במרץ 2017

הכל בסדר דארקו ?

דוני דארקו 25 במרץ 2017

תודה אלי על הפידבק של הרווח, נקודה ופסיק.
אסף – למה לא ? זה לא שגיליתי תגלית מדעית מדהימה :) ישנה בעיה אמיתית שבועת הדיור ויוקר המחייה שאמור הרי לרדת( כי אנחנו חיים במשק משוכלל ) היא סימפטום שלה, אבל היא רחבה הרבה יותר לצערי.
ולא, אין לי בעיה עם התנחלויות, נולדתי כאן ומתכוון למות כאן. אם תהיה מדינה חד לאומית, דו לאומית או תלת לאומית אז שיהיה. אין בזה הרבה הגיון לאור לקחי העבר וההווה, אבל בסדר. העם אמר את דברו.

אביאל 25 במרץ 2017

האמת שהנקודה הכי מעניינת כאן היא הקשב לאזרחים מצד הרשויות, כי המחקרים האמפיריים בשנים האחרונות מראים כי ההחלטות של הפוליטיקאים כבר לא כל כך מתחשבות בדעת הקהל כמו שהיה נהוג בעבר (אני מדבר על דמוקרטיות ליברליות), בהחלט שווה לבדוק למה כאן יש הבדל, אני מניח בגלל הפרופיל התקשורתי הרב שאירועים כאלה מושכים.

תום 25 במרץ 2017

בסופו של דבר יש שני פתרונות שגם יאפשרו את צמצום המרווח בין אולימפיאדות ל-3 שנים;

א. הועד האולימפי הבינ"ל יקנה אי (יווני) ויקים שם כפר ומתקנים אולימפיים קבועים.

ב. סבב בין מספר ערים מבוססות (פריז, לונדון, לוס אנג'לס, טוקיו, בייג'ינג, סידני) חצי קבועות וערים חדשות שיהיו מוכנות לבזבז עשרות מילארדים על אירוח המשחקים.

אורן 25 במרץ 2017

תמיד תהיתי – למה לא נותנים את המיליארדים שהחסויות מכניסות ישירות למדינות המארחות? לאן לעזאזל הכסף הזה הולך? הרי ההכנסות משידור וחסויות יכולות לכסות מרבית ההוצאות

ליצ'לופ 26 במרץ 2017

בדיוק. לאולימפיאדה יש הכנסות עצמות, שנראה שבמקום ללכת ברובן למדינות המארחות, הן הולכות לאיזה גוף לא ברור שנקרא ה"ועד האולימפי", ומשם לך תדע באיזה כיס מסיים הכסף את דרכו.

דוני דארקו 25 במרץ 2017

אורן – זה בדיוק עקב אכילס של הקפיטליזם שמנוצל על ידי הנוכלים למיניהם, ואלו הן רוב החברות( או טייקונים ) הגדולות בימינו. הציבור משותף רק בהפסדים.
ולמה ? תאוות בצע היא מידה בזויה על פי כל הדתות והפילוסופיות הנחשבות, והנה הפכנו אותה לדבר מקודש. הבעיה היא חלק מובנה בתאוריה.

Amir A 25 במרץ 2017

דוני, לא שאני חסיד גדול של הטייקונים או הסקטור הפיננסי, אבל רציתי לשאול אם יש לך מושג היכן מושקעים כספי החסכון שלך לפנסיה. כן, אלו שאתה (אולי לא אתה ספציפית אבל מרבית האנשים במדינות המפותחות) בודק כדי לוודא שהם צומחים מספיק כדי שיהיה לנו כסף לעת זיקנה.

אדם 26 במרץ 2017

לצערנו אנחנו מחויבים על פי חוק לתת או לאותם טייקונים אבל אם הייתה לי אפשרות שקל מהמשכורת שלי לא היה הולך לשם פשוט כי הסיכוי שאראה אותו בחזרה נמוך מאוד

Amir A 26 במרץ 2017

כן, אבל היית משקיע אותו בבורסה או משהו. אחרי הכל, מה שאתה חוסך לא יספיק לך בחיים לעת זיקנה אם לא תשיג עליו גם תשואה בשוק ההון.

איציק 25 במרץ 2017

ראשית אני חושב שצריך להפוך את המחזור האולימפי לשש שנים ובכך להוזיל את העלויות לשני שליש בערך. בנוסף, כדאי להוציא מהמשחקים אירועי ספורט כמו כדורגל, כדורסל, שחיה ואתלטיקה ואולי עוד כמה אירועים בהם יש גם ככה אאליפויות עולם ניצפים ביותר. חבל לבזבז כסף על הכנת מתקנים יעודיים בישבילם, וכשמדובר על משחקי הכדור, בכלל צריך משפר מתקנים ולא מתקן אחד במקרים רבים. הוצאת ענפים אלו יוזיל בהרבה את העלויות וייתן חשיפה גדולה לענפים קטנים וייתן להם תהילה לרגע לספורטאים הגדולים של הענפים הקטנים. זה גם לא יצריך הוצאות גדולות על קוקטלים (למרות שלא צריך סיבה מיוחדת לקוקטייל, עצם האפשרות לקיים אותו היא סיבה מספקת). הייתי גם מעביר את המשחקים לערי ספר. בערים הגדולות גם ככה יש המון ספורט, וזה ייתן אפשרות גם למקומות קטנים להחסף לחגיגה. זה גם יזיל עלויות כי בספר הכל זול יותר, הקרקע, כח העבודה, וגם ייתן דרייב לקהילה שסוף סוף יש להם במה להתגאות. בנוסף, כיוון שהענפים יהיו לא הגדולים אז כל הכפר האולימפי יכול להיות צנוע בהרבה כי גם ככה הספורטאים לא מורגלים לתנאים חמישה כוכבים ואפשר להסתפק בהרבה פחות. אם זה עדיין יקר מידי, אפשר להוציא גם את ההתעמלות והאופניים מהרשימה למשל, עד שזה ירד למימדים של מחירים שפויים. באופן זה גם שומרים על הרוח האולימפית, גם עושים חשיפה לענפים קטנים, גם חשיפה למקומות יותר מרוחקים וגם בתקציב שפוי. לדעתי זו תכנית ללא פגמים.

Amir A 25 במרץ 2017

נו, אז השארת חץ וקשת ומה עוד? אה, טרמפולינה.

Amir A 25 במרץ 2017

כן, ואני יודע שאתה מטריל. אחרי הכל זה יום שבת וצביקה עוד לא כאן ואתה כוסס את האצבעות עד שהוא יגיע ותתחילו שוב להתקוטט על הפוסטים של אלפסי…

איציק 26 במרץ 2017

בשביל הפוסטים של אלפסי יש אמיתי, צביקה זה כבר פסה. את צביקה צריך לדברים אחרים ;)
חוץ מזה, אתה לא עונה לעיניין. ציין פגם אחד בתוכנית. זו חשיבה אחרת, יצירתי ולא עוד מאותו הדבר בוריאציה אחרת.

משה 26 במרץ 2017

הפגם המרכזי הוא שחוץ מההורים של הספורטאים וכמה עסקנים עם הנגאובר מקוקטיילים אף אחד לא מעוניין לראות אולימפיאדה של חץ וקשת, קפיצות סוסים וקאנו. את זכויות השידור לאולימפיאדה שלך יימכרו בנזיד עדשים לערוץ הקהילתי ואז גם איבדת את מקור ההכנסה הראשי וגם את אלכס גלעדי, מעניק המדליות הישראליות.

איציק 26 במרץ 2017

וואוו, אתה בטוח שזה מה שיקרה? לא חשבתי על זה בצורה זו. לדעתי כולם ישמחו לראות ענפים שלא נחספים אליהם בשגרה.

משה 26 במרץ 2017

די בטוח.
יש 3 מרכזים לאולימפיאדה : אתלטיקה, התעמלות ושחייה. מעבר לכך יש ענפי כדור שלא זוכים לחשיפה עולמית כמו כדוריד וכדורעף שמקבלים במה. בשביל לשמוע את זוהיר בהלול צורח כשאיזה גמד טורקי מקבל כילה או לנסות להבין מי לעזאזל מוביל בין המצופים בתחרות גלשנים אני לא משלם אגרה.

איציק 26 במרץ 2017

מה שאתה כותב ממש מאכזב. ציפיתי להרבה יותר מאוהבי ספורט אמיתיים. נשאר רק לקוות שהרב הוא לא כמוך, והם יבינו לעומק את החשיבות והיופי במתן ביטוי לענפים פחות ניצפים.

אלכס(אחר) 27 במרץ 2017

איציק, ענפים פחות נצפים הם בדיוק אלו "אתלטיקה, התעמלות ושחייה"…ואלו הנכסים המשמעותיים ביותר של האולימפיאדה.

אלכס(אחר) 27 במרץ 2017

מצד שני, איציק, אני כן מסכים שעל ענפי הכדור הפופולריים כמו כדורסל וכדורגל אפשר לוותר…והרווח הפוטנציאלי הוא כפול:
א. הרבה פחות כסף יושקע בהקנת מתקנים ראויים שעלולים\עשויים להפוך לפילים לבנים לאחר סיום האולימפיאדה, בין אם זה מפאת חוסר שימוש או פשוט תפוסה קטנה ביותר, שלא מחזירה את ההשקעה.
ב. זה יקנה לאליפויות העולם הרלוונטיות חשיבות הרבה יותר גדולה, כמובן שמדובר בעיקר בכדורסל שבו האולימפיאדה היא כיום (וכבר תקופה לא מועטה) הרבה יותר משמעותית מאליפות העולם…

D! פה ועכשיו 26 במרץ 2017

מה שיפה בהטרלות של איציק זה שהן מושקעות ממש, לא סתם בא ומשליך פצצה.

וחוץ מזה בחלק ממה שהוא אומר יש עניין לדיון.

איציק 26 במרץ 2017

למה אתה לא דן? הרם כפפה.

ליצ'לופ 26 במרץ 2017

יש להפוך את האירוח מאירוח עירי לאירוח מדינתי. למשל, מדינת קליפורניה תארח את האולימפיאדה, ותוכל לפזר את המשחקים בכל המדינה. האתלטיקה בל.א, הכדורגל בסן פרנסיסקו וסקרמנטו, השחייב בסן דייגו, הג'ודו בסן חוזה וכו'. צרפת – האתלטיקה בפריז, הכדורגל בליון, מארסיי וניס, הכדורסל בליל, השיט במארסיי, הג'ודו במונפלייה וכו'.

יואב דובינסקי 26 במרץ 2017

גם אני נוטה לכיוון הזה של אירוח על פני מדינה או איזור במדינה. המשמעות היא פגיעה במעמדו של הכפר האולימפי כמקום שבו כל הספורטאים מרוכזים, אבל זה כנראה המחיר שהתנועה האולימפית תצטרך לשלם כדי להיות כדאית.

ליצ'לופ 26 במרץ 2017

נו, אז במקום להתהולל עם בנות נבחרת הכדוריד השבדית, בולט ייאלץ להתהולל עם מקומיות. לא אסון גדול.

Comments closed