נאמר זאת כך יונית
עדיף להיות עשיר ובריא על פני עני וחולה .
זה מסכם את השאלה מה עדיף – גולדהאר או עמותה.
אבל הדיון רחב בהרבה/
*
קבוצת כדורגל היא עסק. מטרתו של עסק היא להרוויח כסף . עסק שלא מרוויח כסף הוא עסק מפסיד. עסק מפסיד זה לא דבר טוב.
מכבי חיפה הייתה צריכה להיות היום במקום אחר – היא פיתחה תלות בבעלים – הבעלים הפך לפחות חד מבעבר – איבד את היתרון – המועדון נתקע – עסק מפסיד ונתמך לאורך שנים מייצר תלות.
אם גיל חושב שגולדהאר חסין מזה הוא טועה – זו דרכו של עולם .
*
מכבי חיפה של שחר מכניסה היום סכום נאה ממכירת כרטיסים ומנויים – אם מחר יעביר שחר את הניהול של הקבוצה לעמותת אוהדים – שתבחר אנשי מקצוע ראויים לנהל ביום יום – הם ימצאו את הדרך לקיים קבוצה תחרותית.
המותג מכבי חיפה וקהל האוהדים שלו + הכנסות מחסויות + מחלקת הנוער שלו = קבוצה תחרותית יותר ממה שקורה שם היום – במודל שציינתי יש תמריץ להישגיות וניהול מעולה .
זה אפשרי.
*
אם קבוצת כדורגל מגיעה למצב שבו היא מאזנת בין הישגיות להכנסות וחיה על בסיס הכנסותיה היא במצב האופטימלי – במצב כזה שבו ההישגיות מייצרת את ההכנסות שמאפשרות את ההישגיות – עדיף שהבעלים יהיו אוהדים.
אוהדים ירצו לשמר את ההישגיות – לבעלים פרטי תמיד תהיה הדילמה מתי הוא יוכל להוריד טיפה מההכנסות לכיסו ולשמר את ההישגיות .
אני לא מומחה גדול לתחום אבל נראה לי שהמצב של ארסנל לדוגמא היה משתפר תחת ניהול של אוהדים – אני גם חושב שבאיירן במצב סביר בלי השוגר די שלהם.
בקצרה עד פה.
אם הקבוצה שלכם מייצרת הכנסות נאות – עדיף לכם שינהלו האוהדים.
אם הקבוצה שלכם מייצרת בוטנים – עדיף שיהיה לכם שוגר דדי.
אם הקבוצה שלכם מייצרת בוטנים אבל לא מוצאים שוגר דדי – עדיף, שהאוהדים ינהלו על פני בעלים ללא כסף.
בשום מצב אתם לא רוצים את שאול וטביב או את אוסידון ושגב.
*
עסק שצריך לייצר כסף – הוא עסק מחודד יותר מעמותה עם פילנתרופ מאחורה – הוא מתמחר נכון יותר , בורר בהוצאות , שואף להגדיל הכנסות , מגדל שחקני בית כי זה נכון לביזנס ולזהות .
לטווח הארוך קבוצות צריכות לשאוף להיות מנוהלות כמו עסק.
לטווח הארוך זה יקרה.
לטווח הארוך קבוצות ששייכות לאוהדים שמנוהלות על ידי אנשי מקצוע שנשכרו לנהל את האופרציה ונבחרו בידי אנשים שזכו בבחירות דמוקרטיות על ידי שאר האוהדים זה המודל הנשאף.
59 Comments
לא רע הקונספט שגיל שלי כותב פוסט ואתה נותן פוסט המשך.
עולה למעלה לקרוא…
העונה הזו של בית״ר לא מעלה אצלך מחשבות שניות לגבי טביב?
גם היתה עונה תחת טביב שהפועל לקחו אליפות. אבל זה עלה להם בעונות האחרונות. זה גם יקרה לביתר בסוף, צריך לשפוט את התהליך בסופו.
ההתנהלות של טביב עם אצילי לא מדליקה אצלך נורה אדומה?
טביב כבר 3 שנים הבעלים של בית"ר – בזמן הזה היו לו בהפועל מספר תארים והצלחה באירופה – תשאל אותו אם הוא מתגעגע.
אני לא.
אבל השנה הזו מחדדת אצלי משהו גדול יותר – צניעות.
טביב מנהל ספורטיבי טוב יותר ממה שהיה לנו עד עכשיו מאז שהלך – גם את זה צריך לדעת לקבל. דרכו נוראית ולא הייתי רוצה אותו. אבל יש מה ללמוד ממנו בניהול מועדון כדורגל ישראלי (חלק מסוים כמובן).
זה הסיפור, הוא כמו העקרב מהסיפור על הצפרדע והעקרב. לא בטוח מתי, אבל בודאות יודעים שהוא יעקוץ.
1. רצוי לתת לינק לפוסט של גיל אם אתה עונה לו.
2. רצוי לדרוש מגיל תמלוגים על הפרסום שאתה עושה לו (אין פרסום רע).
3.בעלים שיקחו אנשי מיקצוע טובים יהיו לא פחות טובים מקבוצת אוהדים שיבחרו אנשי מקצוע טובים (כנראה מיץ' עושה משהו נכון).
4. מי אמר שקבוצת אוהדים יצליחו לבחור אנשי מיקצוע טובים, ראה הפועל תל-אביב כדורגל וכדורסל. אתה חושב שבית"ר ירושלים כקבוצת אוהדים מסוגלת להצמיח משהו טוב, או אפילו טוב יותר מטביב?
5. ב-NBA יש הרבה קבוצות מצליחות בלי קבוצות אוהדים. בגרמניה יש הרבה קבוצות מצליחות בלי בעלים. מה זה אומר? יש כמה אפשרויות למודל טוב, וכל עוד הוא טוב זה טוב. מודל גרוע לא משנה אם הוא בעלים או קבוצת אוהדים זה גרוע.
מנכ"ל שיודע שהוא חי על הכנסותיו ינהל טוב ממנכ"ל שיודע שיש לו גב של פילנטרופ מאחוריו שיכסה כל טעות.
מנכ"ל שיודע שהוא מנהל על ידי אוהדים יהיה מחוייב לא רק לשורה התחתונה במאזן החשבונאי אלא גם לתארים.
ולגביי גיל סגרתי איתו שהוא מקבל ממני 50% מההכנסות בדה באזר.
יניב,
לא האוהדים של הפועל דחפו את רמון וכבירי להוצאות מעבר לפופיק? האם לא היה רצון להשביע את רצונם?
האם ביין לדעתך, פזרן בכסף של מיטש? לא. אנשים עושים את ההבדל, לא הפורמט.
מסכים לגמרי עם איציק. אם זה טוב, זה טוב.
התשובה לשאלה הראשונה היא לא – רמון וכבירי הם אנשים בוגרים שלקחו החלטות רעות מאוד והם ורק הם אשמים.
התשובה לשאלה השניה היא כן באיזה מקום – אני לא חושב שגולדהאר היה נותן למישהו בסמארטסנטר שלו לנהל עסק בלי לשאוף לתוצאות איכותניות לצד רווח.
האוהדים חיים מספינים. הם תמיד ירצו יותר, אבל גם מתוך האוהדים עלו, אפילו בתקופת רמון, קולות על עונות פיננסיות.
רוצה לומר- מדובר היה יותר רצון של הגביר להראות שהוא כזה מאשר דרישה חד משמעית של האוהדים. גם במקרה רמון וגם השנה
דרך אגב יש תסריט שאני מקווה שלא נגיע אליו שהפועל תגיע לקריסה בגלל ההחלטות של רמון וכבירי – האוהדים ישלמו מחיר כבד על החלטות שלא הם לקחו -ובשנים האלה אני שילמתי כצרכן הפועל מחיר זהה למה ששילמת כצרכן מכבי.
אותו דבר קרה במכבי נתניה -האם האוהדים אשמים במצב ?
זאת סכנה שמיום ליום נראית יותר ויותר ממשית.
העניין הוא שאין בהפועל תוכנית מסודרת גם בגלל כל הבעלים האחרונים וגם בגלל שאתם מחליפים בעלים, מאמנים ושחקנים כמו גרביים…
אני בטוח שלכבירי כוונות טובות אבל עושה רושם שהוא בזבז הרבה מאוד תחמושת (כסף) כבר בשנה הראשונה שבה הוא גם שילם שכר לימוד (מאוד גבוה) על חוסר הנסיון שלו.
אם ב-עקבות השנה התקציב בשנה הבאה יהיה פחות מ-35 מיליון לאן בדיוק תתקדמו? ללהיות קבוצת פלייאוף עליון שנלחמת על מקום באירופה בסנאריו הטוב ביותר?
וזה לא שאני חושב שזאת מטרה לא ראויה או לא נכונה, פשוט לא כך התנהל כבירי. לפי איך שזה נראה המטרה היתה להחזיר את הפועל להיות מתמודדת על הכתר תוך שנה שנתיים וזה מתגלה כהימור לא מחושב ולא מוצלח.
אני חושב שעוד יש כמה שפנים בכובע.
אבל אם לא אז כמו כל עסק מפסיד כולם ישלמו את המחיר.
ב35 מליון שקלים מאמן טוב ויש להפועל אחד כזה, יכול להעמיד מתמודדת על התואר. תקציב השחקנים של באר שבע לא רחוק מזה.
ב-35 מיליון אפשר להרים קבוצת פלייאוף עליון וזה אפשרי "לקבוצת אוהדים" בתנאי שזאת המטרה.
אני לא יודע מה תקציב השחקנים של ב"ש אבל התקציב הכולל 55-60
יש הרבה הוצאות מעבר לתקציב שחקנים ובראשן מחלקות נוער טובות שמצריכות 5 מיליון (תקציב מחלקת הנוער של מכבי 10).
התקציב של בש 45-50. מתוך זה 80 אחוז להערכתי שכר שחקנים. ההשקעה בנוער ובמעטפת מינימלית
רק עוד נקודה שלא דוברה: היכולת של חיפה כרגע להקים מודל ללא בעלים התאפרה רק בגלל 30 שנות שחר, שהפך את המועדון ממועדון בסדר גודל של הפועל פתח תקווה או מכבי נתניה למועדון ההישגי ביותר ב30 השנים האחרונות ולכן בין האהודים ביותר בארץ.
נכון.
בוודאי – אבל גם שמעון מזרחי עשה זאת במכבי סל – אבל כרגע ב2016 הניהול של שחר לא מספיק טוב – יש מודל נשאף טוב מזה. גם משל שמעון.
נכון. אבל אחרת לא יכול היה לקרות. קפיצת המדרגה קורית רק במודל הפילנטרופי. המודל התאגידי/חברתי, נכון לכרגע בארץ, יכול אולי לשמר מצב כלכלי ואולי לנהל אותו אחרת אבל לא לשדרג אותו
עוד שנתיים כאלו וכמות המנויים תצנח בחצי. תוך עשר שנים ללא השגיות גם כמות האוהדים תצנח ע"ע מכבי נתניה.
מבחינה של רגע בגדולות אירופה אפשר לראות גם מזה וגם מזה. דוגמאות חיל וברלוסקוני מראות את האדמה החרוכה שנשארת אחרי. צלסי סיטי ארסנל ליברפול יובה ופסז מדגימות את הקפריזיות שמונעת יציבות. יונייטד מבחינתי היוצאת מהכלל ולאט לאט מתחילה להשתלב בכלל (אותה חוסר יציבות שאפשר לייחס לעזיבה של פרגי, אבל השאלה איך מתמודדים עם זה..). כל זאת לעומת ריאל בארסה באיירן שכן מצליחות ליצר המשכיות בעליונות שלהן (חצי גמר ליגת האלופות כמעט באופן קבוע, שלא נדבר על השליטה בליגות).
לא אומר שהקבוצות עם הבעלים לא ידעו הישגים, אבל אני עם יניב בעניין..
יונייטד היא קטגוריה לעצמה. קצת כמו כששאלו את ראש ממשלת סין בשעתו צ׳ו אן לאי מה דעתו על המהפכה הצרפתית והוא ענה שמוקדם לדעת כי בקושי עברו 200 שנה, אי אפשר עדיין לקבוע משהו נחרץ על יונייטד אחרי קדנציה של רבע מאה.
"היוצאת מהכלל"=קטגוריה בפני עצמה☺
צור, אתה יודע שזה מיתוס? הוא נשאל בתחילת שנות השבעים על מהומות הסטודנטים ב-68, או לפחות חשב שזה מה שנשאל.
הוא אמר שמוקדם מדי לדעת, אבל לא אמר 200 שנה
אבל הגירסה השגויה יפה יותר, וכבר קבע דאגלס אדאמס זצוק"ל שהאמת היא יופי ולכו מה שיפה חייב להיות אמת
יש לי בעיה אחת עם ההסתכלות על מועדון כדורגל כעסק מצלייח. היום בעולם הכדורגל כסף הולך למי שמצליח (בעיקר מצליח להגיע לליגת האלופות) ולכן כדי להיות עסק רווחי הדרך הכמעט יחידה היא להיאבק בצמרת. אבל, יש מקום לשתיים שלוש קבוצות כאלו שיכולות להיות רווחיות ואז מה עם כל השאר.
אני לא רואה שום דרך, לפחות היום, שבה עולם הכדורגל בתצורתו הנוכחית יכול להתייחס לקבוצות כמו לעסק כי אפיק הרווחיות מאוד מצומצם ורחוק מלספק אפשרויות זהות לכולם. אם אין לך כסף שאתה מביא מהבית אתה לא תצליח להתמודד על המקומות שמאפשרים לכסף אחר להיכנס ואז אתה צריך לבחור, או לבנות בהתאם להכנסות הצפויות שלך או בהתאם לפנטזיות שעלולות להתנפץ.
מכיוון שזה לדעתי המצב כל שנותר הוא לייצר משהו אחד ממועדוני ספורט ואת זה רק קבוצות האוהדים היום מצליחות לתת (ואולי אשדוד באיזו תקופה בעבר הרחוק).
כל האמור לעיל כמובן לא כולל את הפריימר ליג (בנוגע למצב הכלכלי בגרמניה אני לא יודע ובכל שאר המדינות, זה כמו בארץ כנראה).
מסכים לגמרי אבל חושב שהנחת המוצא של יניב שקבוצה צריכה להיות עסק מצליח ראויה לדיון.
לפחות בארץ המטרה היא להגיע לעסק מאוזן ולא עסק רווחי וזה כולל את גולדהר, שחר ואלונה.
גם משם אנחנו עדיין רחוקים אבל זאת צריכה להיות המטרה. זה מעמיד את כל הדיון על קבוצת בעלים מול קבוצת אוהדים בפרספקטיבה שונה לגמרי. קודם כל זה הופך את המודל של קבוצת אוהדים לאפשרי.
אני מסכים עם גיל ששתי השיטות טובות אם הן נעשות נכון ובמקומות הנכונים אבל גם שאף אחת מהן היא לא מודל עדיף בצורה מוחלטת.
יניב,
קראתי את מני וויצמן בוואלה.
את טירפוד העסקה עם רומן בגלל "אוהדים" שלא רצו לאבד כח.
מכיר גם אוהדי מכבי שאיבדו מחשיבותם בעקבות המהפיכה הזרה.
אוהדים זה לא מקשה אחת ושכרון כח היא תכונה פופולרית. גם אצל אוהדים.
ואם רמון היה מאבד את שכטר וורמוט ליריבות שלו, הוא היה אוכל אותה בהפוך עם המנויים.
ועדיין מיטש מודע לכמה נייר טואלט עולה לקריית שלום. הוא לא מצפה מהמנכל שלו לפזרנות למרות שהוא מודע לזה שהעסק הוא מפסיד.
וכמובן ישנה השאלה- כמה איכותיים אנשי המקצוע שעמותת אוהדים תביא. ביין לא היה מגיע לעמותה כזאת ללא גב, חזון ברור ואמצעים.
אין פה שחור או לבן. אם המועדון שלי מנוהל טוב, לא רואה סיבה להחליף. כל אחד ומטרותיו והשקפותיו.
מכבי בשבילי היא דרך חיים. אבל זה לא חוג להעביר את הזמן.
כאמור עדיף להיות עשיר ובריא – המודל של הפועל היום אינו האופטימום – יש אופטימום גם מעל גולדהאר – יש מודלים שבהם זה עובד טוב יותר.
אני מבין את שביעות הרצון מגולדהאר היא ברורה – אבל זה לא האופטימום והמצב אינו גולדהאר או קטמון.
לגמרי. אני כל הזמן טוען, אין מודל אחד.
זה תלוי לא מעט נסיבות וגדלים. לא כל המועדונים שווים בהיקפם או שואפים דומה.
לא הייתי ממהר להאמין למני ויצמן. הוא בחש השנה את מכבי נתניה כמו שקישון בוחש מרק.
בשורה התחתונה בהגעת הזרים למכבי כפי שהודה בוס, מדובר באמצעים. אם היו מציעים לביין למנכ"ל את באזל או קפר סביר להניח שהוא היה הולך לשם
חזון זה בכיוון של הרצל
ברור. ציינתי אמצעים. ופרסונות שמנהלות את המועדון. כשמיטש או יורדי מתקשרים אליך, זה שונה לגמרי מאשר מקומיים מפה. החזון= שאיפות. זה תמיד טוב.
אם כדורגל היה תחום מסחרי תחרותי שהיה מסתמך על הכנסות והוצאות כמו כל תחום אחר, הצדק היה איתך.
העניין הוא שכדורגל (בכלל כדורגל אירופאי, לא רק ישראלי) לא ממש מתנהג כמו תחום מסחרי תחרותי אלא יותר כמקפצה ממנה משתינים עשירי העולם את הפריבלגיות שלהם. וכל עוד זה המצב, מועדוני אוהדים יוכלו אולי לשמר מצב קיים אבל לא להתחרות באמת במודלים לא תחרותיים מראש
יניב, מה המצב נכון ל2016? כמה מועדונים ישראלים עם שורת רווח?
מצטברת – נראה ש0 .
השנה נראה שבית"ר ברווח – ועל נתניה ואוסידון והרווח התפעולי רצות הרבה בדיחות בטוויטר.
אבל מכבי סל לדעתי קרובה לאיזון לדוגמא – גם הפועל סל דרך אגב.
גולדהר הוא לא דוגמה לכלום ולא מודל לכלום. הוא פוקס.
אני לא יודע כמה גולדהרים יש בכל העולם.
מצד אחד, הוא גדול על הליגה הזאת מבחינה כלכלית בכמה מידות. מצד שני, הוא באמת רוצה שמכבי תצליח, הוא לא נכנס לזה רק כדי שיהיה לו צעצוע. ומצד שלישי, הוא לא מרגיש צורך להראות כמה הוא גדול וחכם וכל יכול, הוא הביא מנהלים ומנהלים ומנהלים ומנהלים, כולם אנשי מקצוע שמבינים בכדורגל.
ניהול של גולדהר הוא כמו ניהול של אוהדים, רק עם הר געש שפולט כסף מעליהם.
כמה כאלה יש בעולם? בעלים שגדולים כלכלית על הליגה, ולא מנסים להוכיח שום דבר.
אזיץ.. זה נחמד… זה כאילו נתתי כינוי חיבה לעצמי :)
זה אני כמובן…
לגמרי אזי. זכינו בלוטו, אני מודע לזה.
אני מחזיק מגולדהאר אבל פחות קונה את ענייני הפילנטרופיה הטהורה. לאיש עסקים בסדר הגודל הזה חייב להיות מניע, מעבר להנצחת ההורים. אנשים בסדר הגודל הזה לא עושים הון בגלל שהם הדלאי למה או משהו כזה
אבל זה גם תלוי מה המניעים.
קח את שירצקי למשל, אמנם זה לא מליונר מחו"ל אבל ההשקעה שלו בקבוצת פריפריה ובעיר בכלל באה מתוך איזשהו עקרון.
אגיאר נראה לי רצה לקדם את ביאת המשיח, כמו הליצנים שעשו סיבובי יח"צ על בית"ר והפועל.
גאידמק רצה להיות ראש עיר וכנראה גם ממשלה וברגע שגילה שזה לא יעבוד לו ברח.
במקרה של גולדהאר לדעתי זה שילוב של כמה סיבות – אני מעריך שכיהודי הוא רצה דריסת רגל עסקית בישראל וזו דרך טובה לצבור מוניטין וללמוד את השטח. אני חושב שהוא רצה להיות בעלים של קבוצת ספורט כי הוא אוהב את זה, וההשקעה הכלכלית שלו במכבי היא כלום בפיתה לעומת מה שהיה נדרש ממנו בספורט האמריקאי ו/או קנדי. בתור בעלים של קבוצת כדורגל שעשה את הונו ממרכזי קניות פתוחים, שילוב של אצטדיון ומרכז מסחרי כזה במרכז הארץ זו אחלה השקעה בשבילו – לדוגמה: יש כבר הופעות מוזיקה מחו"ל שמתקיימות בבלומפילד ובעבר אצטדיון ר"ג, דמיינו לכם מה אפשר לעשות מעבר לכדורגל אם היה דמוי סמי עופר/אבי רן במרכז (מבחינת הפקה, המרכז יותר מושך להופעות מחו"ל מאשר חיפה).
כלומר במקרה שלו אני מעריך שהאינטרסים הצדדיים הולכים יד ביד עם האינטרס להצלחת מכבי לטווח ארוך ועל כן אני מסכים עם יואב – זכינו בלוטו.
לגבי שירצקי לטעמי בחר דווקא בקבוצת פריפריה שיוכל לעשןת בה כבתוך שלו. גם הוא לא רק פילנטרופ. לגבי גולדהאר מסכים עם הכל, רק שלא יגידו שאין לו אינטרס, הוא לא האם תרזה.
הוא לא האם תרזה. הוא מיטש גולדהאר וזה מספיק טוב.
לא אמרתי שאין לו אינטרס.
אבל האינטרס שלו הוא לא להרוויח כסף ולא איזה שיגעון שליטה.
אני מניח שכן, גולדהר רוצה להצליח. יש לו קבוצה, צעצוע קטן ונחמד, והצעצוע של גולדהר לוקח אליפויות בישראל הקטנה.
זה כמו לתת חסות למכונית קרטינג.
המזל שלנו הוא שהאינטרס של גולדהר הוא שהקבוצה תצליח ולא להראות שהוא יודע לעשות הכל בקבוצת כדורגל.
להפך, הוא לא מתבייש להראות שהוא לא מבין בערך כלום בניהול קבוצת כדורגל, הוא יודע לנהל עסק.
כמובן שזה היה בהקצנה. קצת לא מבין את היחס הבלתי פרופורציונלי לבעלים (ע"ע מלכת המדבר"). הנפילה אח"כ כואבת. זה כמו אלו, כולל מהמשפחה שלי שהלכו לקנות אצל רמי לוי כי הוא לא מתנשא ובחור נחמד. נכון שקבוצת ספורט היא לא סופר אבל לא כדאי לצבוע את ההתנהלות בוורוד. הכל בסוף של דבר מבחינתם ציני, אחרת לא היו מגיעים לאן שהגיעו.
יש קבוצות אוהדים מוצלחות. כמה ממש סימפטיות, מצליחות יותר או פחות. בישראל זן לא אופציה אא"כ מקימים מחדש קבוצה חדשה. העברת קיימות לידי אוהדים זה מתכון לניהול אלים.
מצטער אבל ההשוואה של קבוצה לעסק לא תופסת.
מי שחשוב לו להרוויח כסף כמעט בהכרח פחות חשוב לו לזכות בתארים
וכן פחות חשובים לו האוהדים. יש עוד כמה הבדלים אבל זה המשמעותי
אני מרגיש שאני מפספס מסיבת מסכות. לאורך העשור וחצי האחרונים המצב הכלכלי של ישראל לא רע. לעיתים אפילו טוב מאד. הצריכה לסרוגין עולה, תרבות הפנאי מתפתחת מאופני הרים עובר לאיירון מן ופרקי שעשועים לילדים באירופא. שלא לדבר על קייטנת קמפ ניאו. אז
אם עדיין אין בקושי מישהו שמרויח בכדורגל ואם הוא כבר מרויח זה בדיחה (נתניה) אז על מה אנחנו מדברים? כל המודלים הללו הם אפילו לא תיאוריה, יותר סוג של פנטזיה. הכדורגל הוא צורך חברתי ותרבותי וישראל לא שונה. זאת הסיבה שהוא ישאר כאן. זאת הסיבה ששורת הרווח חסרת משמעות וכנראה תאר כזאת. מקסימום תוביל לרמה לא משהו ( בעצם אנחנו כבר שם).
חיפה כדוגמה היא מרתק,
הן במובן שאף אחד לא יודע מה הרווח המצטבר של שחר מהקישור לחיפה.
קראתי בעבר את הטוענים שהפרסום שהוא קיבל כדרך אגב, שווה לו את כל ההשקעה רבת השנים.
המותגים שמהם הוא עושה רווח מזוהים עם מכבי חיפה, יש מי שבודק האם ההכנסה מהם גדלה מהזיהוי הזה?
לי נראה שכן, כמו שהוא הזין את חיפה בכסף, בדרך סיבובית הוא קיבל את זה חזרה מהתעצמות המותגים שלו והזיהוי החד חד ערכי שלהם עם הקבוצה.
היום מכבי חיפה במלכודת,
לשחר אין שום אינטרס למכור, אם הקבוצה מצליחה היא מותג חזק עם הכנסות רבות ואצטדיון מלא.
כאשר הקבוצה לא מצליחה היא עדיין מכניסה המון כסף, ונותנת פרסום מעולה.
והאוהדים סוג של קהל שבוי.
ראיתי את מתן בערוץ 5 ברור ומדויק, רק שלשחר אין שום אינטרס לשתף פעולה.
האצטדיון יהיה מלא, כל שנה.
יש שם חווית כדורגל, אני לא חושב שחוסר הצלחה יפגע בכמות המנויים, החשש מויתור על מנוי ואיבוד הזכות לקנות כזה בעתיד גורם להרבה אנשים לחדש שנה אחרי שנה (כמו במכבי ת"א סל).
מבחינה תקציבית אני מאמין שהיא מאוזנת והוא לא באמת מפסיד כסף.
ורק תזכורת חיפה לקחה אליפויות ועשתה את המהפך מקבוצה שמתנדנדת לאומית-ארצית לפני ששחר קיבל אותה, והיא הייתה אהודה מאוד בצפון הרבה שנים קודם. הוא פשוט נפל עליה בזמן טוב מבחינתו, הוא לא בנה או המציא אותה.
לגבי "ההשקעה" של שחר שותפו וגיסו ישראל קז אמר בריש גלי שזה משתלם להם עיסקית. אני לא חושב שניתן להשוות ךמכבי סל כי אני לא רואה את בר רפאלי למשל מגיעה למשחקי מחיפה וגם עכשיו זה לא שכל מי שרוצה לעשות מנוי לא יכול גם היום. עוד שנתיים כאלו (גם במכבי סל דרך אגב) ותראה צניחה דרסטית של המנויים. ברור שמחיפה לא היתה בתחילת שנות השמונים מכבי פת או ביתר תל אביב אבל לדוגמא אצלי בכיתה באשקלון לא היה אחד שאהד אותה וכן היה אוהד בני יהודה למשל. מעריך שלא היו להם יותר אוהדים מבש ופחות מנתניה. המצב התחיל להשתנות דרמטית בתחילת שנות ה90
בחצי גמר המפורסם (4-4) הם הביאו המון קהל. וזה לפני האליפות הראשונה.
ברור שמאז המותג התחזק.ב 35 שנה האחרונות הם הקבוצה הכי מצליחה (כותב בכאב…) יש להם איצטדיון של 30 אלף צופים, כלומר בסיס כלכלי אופציונלי חזק מאוד.
מה שרואים בבאר שבע זו תחיה מחדש,
ראשית עבר מפואר, ברגע שהעמידו אצטדיון איכותי הקהל בא.
מעניין באמת מה יקרה כאשר יהיה בתל אביב אצטדיון גדול וראוי, לדעתי מכבי וגם הפועל ירוויחו יותר כסף.
שלו,
הייתי בשוק ב4-4 מכמות הירוקים. זה היה מדהים!
מזכיר לכם שבגמר לפני שנתיים (וגם בחצי) נתניה הביאו 15-20 אלף. גם באר שבע בגמר 2004 (הזכור לרע) ובגמר 97 (הזכור לטוב) הביאו כמות דומה. אשקלון בגמר נגד הפועל לפני כעשור הביאו מעל עשר. החוכמה לא להביא באופן חד פעמי. נתניה עם הבאז של שגב לפני שנה וחצי ואצטדיון חדש לא הצליחה למכור יותר מארבעת אלפים מנוים. ולנתניה יש פןטנציל קהל לא הרבה פחןת משל בש כרגע. חיפה, כמו מכבי סל, מבזבזת את האשראי של עשרים ומשהו שנה. זה יקח כמה שנים זה ברור.
83, מכבי חיפה כקבוצה היתה רק שמועה מהצפון. המחזה היה לא יאומן. כל המזרחי היה שלהם.
לדעתי, המשחק הזה, למרות שהפסידו, היה הגמר ב76 של ביתר. טקס החניכה של מועדון לתודעה הרחבה. מכבי היתה שם בשני המקרים מה שהפך את זה להכי גדול שיש.
לא חיפה ולא מכבי סל הולכות לאבד כח. ההפך. שנים לא טובות רק מתדלקות את האהבה מחדש.
אי אפשר כבר לנגוע בהן ממש.
נחייה ונראה. הבנות שלי כבר לא יאהדו את מכבי סל, בניגוד אליי עד גיל הנערות. אם פעם בכיתה בבאר שבע היו גם ילדים שאוהדים מכבי חיפה, אני בטוח שהמספר שלהם קטן עד לרא קיים. לזה יש השפעה לא פחות מהאהדה של ההורים. זה לא תהליך של שנה שנתיים אלא מספר שנים. מכבי סל יותר מוגנת כי האלטרנטיבות בעייתיות.
גיא,
בקשר למה שכתבת קודם על לצבוע בוורוד…
פשוט מדובר על הערכה אדירה שיש לי לאיש הזה. הוא מתעלה בהרבה על החזון האישי שהיה לי בקשר לאיך מכבי צריכה להיות ולהתנהל. זהו.
הערכה לפעולות שלו התכוונת. מציע לך להפריד בין הפאסונה למעשים בכלל לגבי דמויות ציבןריות/מפורסמות.
התכוונתי בדיוק למשפט שכתבתי.