הכל יחסי (בערך) – שבוע 6 בפוטבול

החג בפתח, הזמן קצר וצריך ללכת לרקוד אז אני אחסוך בדיבורים ואגש ישר לענינים הבוערים שעל הפרק:

– בשקט בשקט, כמעט בלי ששמנו לב, תם לו עידן דונובן מקנאב. לא רק במינסוטה, אלא כנראה שבכלל. עוד לא הגיע הזמן לסכם את הקריירה של מקנאב, אני בטוח שהוא עוד יעשה ניסיון אחד אחרון או שניים (או אם ללמוד משחקני עבר – עשרה) אבל זה נראה די גמור. הייתי אומר שאין דבר יותר גרוע מאשר להיות מסופסל לטובת רוקי אבל אחרי שהוא עבר את אותה חוויה בשנה שעברה רק עם רקס גרוסמן, נראה לי שהוא כבר מתורגל. בכל מקרה, מקנאב הוא עוד אחד מאותם שחקנים שכנראה לא ידעו איך לפרוש בשיא והאמת צריכה להאמר – נראה שהוא בהחלט היה סוג השחקן שהתאים לסוג מסוים מאוד של התקפה, בעוד בהתקפות אחרות הוא פשוט מתקשה להשתלב

– מה שיותר מעניין לשאול זה למה בכלל מינסוטה חיכו. הם לקחו בדראפט ק"ב בבחירה ה-12, מה שאומר שהם מאמינים שהוא ק"ב העתיד שלהם, מה היה להם להביא את מקנאב, שחקן שימיו הטובים בהחלט מאחוריו (שוב, כשרקס גרוסמן מחליף אותך וכו') במקום לזרוק את פונדר ישר למים? כן, יש תיאוריות שאומרות שק"בים רוקיז צריכים לשבת קצת על הספסל כדי להתרגל לקצב של המשחק, אבל אני לא קונה את התיאוריות האלו. כשאני מסתכל על השנים האחרונות, אני רואה הרבה יותר ק"בים מצליחים שפתחו את העונה הראשונה שלהם מאחורי הסנטר מאשר על הספסל. ברדפורד, סטאפורד, סאנצ'ז, ראיין, פלאקו – כולם פתחו מהמשחק הראשון ואף אחד מהם לא נראה כאילו חסר לו זמן למידה על הספסל.

– הא, כן, רקס גרוסמן. מה שנקרא, אתה יכול לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אתה לא יכול לעבוד על כל האנשים כל הזמן. הבעיה של גרוסמן ושל הרד סקינס בכלל זה שהם התחילו לחשוב שהם לגיטימיים, ועוד יותר חמור – שגרוסמן הוא לגיטימי. אם לשנאהן יש שכל, הוא לומד משהו מג'ים הארבו, עליו דיברנו שבוע שעבר, ומצמצם את כמות המסירות של גרוסמן למינימום ההכרחי. או שהוא מכניס את בק לפתוח, אבל גם פה אני לא רואה את המונטנה הבא, אז עדיף לו להזהר.

– פילי הצליחה לנצח ב"סופרבול" שלה כמו שהגדירו את המשחק מול הרד סקינס במועדון והיא עשתה את זה בעיקר באמצעות ההגנה, כשהסקנדרי שלה חוטף את רקס גרוסמן ארבע פעמים. מהצד השני, מייקל ויק חזר לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – להיות בינוני. איפה המשחק הזה ואיפה המשחק מול וושינגטון שנה שעברה, זה שבו הוא מסר לארבעה ט"ד ורץ לעוד שניים, משחק שבעקבותיו אנשים דיברו על איך מייקל ויק השתנה. ובכן, בדיוק כמו במקרה רקס גרוסמן, מרביתם של השחקנים לא משתנים. אם אפשר להגיד על מייקל ויק של השנה משהו, זה שהוא נראה בדיוק כמו המייקל ויק של אטלנטה.

– ידעתם שאם מאמן זורק דגל אדום על ט"ד, הוא מקבל עונש על התנהגות בלתי ספורטיבית, בגלל שכל הט"ד עוברים היום ריוויו אוטומטי? כן, כן, הארבו קיבל השבוע אחד כזה. אתה חייב לאהוב את הליגה

– הנה חידה: לאיזה קבוצה יש מאזן יותר טוב, לניו אורלינס או לטמפה ביי? אני משוכנע שמרבית הקוראים ענו ללא היסוס (כמוני) שמדובר בסיינטס. ובכן, תאמינו או לא, אבל לשתיהן יש בדיוק אותו מאזן (4-2). אני בדיוק קורא עכשיו ביוגרפיה על איינשטיין וברוח הספר אפשר להגיד (במה שכנראה היה מאוד מעצבן את איינשטיין, כי ממש לא לזה הוא התכוון) שהצלחה היא דבר יחסי. כולם מדברים על העונה של הסיינטס עד עכשיו כהצלחה ועל זו של טמפה כאכזבה למרות ששתיהן נמצאות בדיוק באותו מקום. איך זה יכול להיות? פשוט, אנחנו מעריכים קצת יותר מדי תבוסות קשות (כמו זו של טמפה לניינרס שבוע שעבר) וכמובן – מתחשבים ברקורד העבר של הקבוצות.

– עוד קבוצה שהעונה שלה נראתה כמו הצלחה עד לפני שבועים היא יוסטון, שהיום נמצאת במקום שאליו היא די רגילה כבר – איזור הדמדומים. עם מאזן 3-3, פציעות לשניים מהשחקנים הכי חשובים שלה – מאריו וויליאמס ואנדרה ג'ונסון – ושני הפסדים לקבוצות מתחרות כמו אוקלנד ובולטימור (שתיים שעשויות להיות מתחרות שלהם גם על הווילד קארד), יוסטון נראים בדרך הבטוחה לעוד עונה בינונית. למזלם, הבית שלהם באמת פתוח לגמרי (ומציב פייט טוב ל-NFC מערב בתור הגרוע בליגה) אבל אם הציפיות היו מיוסטון לקרוע את הבית ולהוכיח סוף סוף שהם לגיטימיים, הרי שהשבועיים האחרונים הוכיחו שהם רחוקים מכך.

– אני יודע, אף אחד לא אוהב לדבר על טאנקינג, אבל נראה שרק שישה שבועות מתחילת העונה עברו וכבר יש קבוצות שעושות כל מאמץ כדי לשפר עמדות לקראת הדראפט. אינדי ממשיכים להעלות את המחליפים של המחליפים, כל מי שראה את מיאמי "מנסה" לעצור את דארל ריוואס מלהחזיר חטיפה לט"ד ידע שלא היה שם שחקן אחד שממש התאמץ, ועכשיו גם דנבר נפטרת מבשר עודף בדמותו של ברנדון לויד, אם כי במקרה שלה – העלמת כל סימן וזכר לעידן ג'וש מקדניאלס זה לא בהכרח דבר רע. והשבוע? הקרב המופתי בין דנבר למיאמי, אפשר לקרוא לו כבר ה"לאק בול"?

– מצד שני, צריך לתת קרדיט לקבוצה כמו סט לואיס, שלמרות מאזן של אפס ניצחונות לא התביישה ללכת ולעשות טרייד כדי לשפר את הקבוצה, אפילו שסיכויים לפלייאוף אין לה ממש.

– ולגבי הקולטס – מעניין אותי אם הם יהיו עם מאזן של 15 הפסדים בשבוע האחרון של העונה, הם יעלו עם הפותחים כדי להמנע מעונה מושלמת? אני מניח שכן, אם המקום שלהם בפלייאוף, סליחה – בדראפט, יהיה מובטח.

– שמענו השבוע המון ביקורת על דאלאס ושיטת המשחק השמרנית שלה מול הפטריוטס. אפילו ג'רי ג'ונס ביקר את המאמן שלו (כאילו שזה משהו חדש). נעזוב בצד שאני חושב שג'ייסון גארט הוא לא מאמן טוב, אני באמת מאמין שהפעם הוא עשה את הדבר הנכון, אפילו אם זה עלה לו בניצחון. אחרי מחזור קודם, כשדאלאס הפסידו בגלל עודף ביטחון ואיבדו כדורים מכל הבא ליד, היה דבר אחד שהם החליטו לעשות במשחק הזה – וזה לא לאבד את הכדור. אם נשאיר בצד את הרבע הראשון, שהיה מבולבל לשני הצדדים, הרי שהם השיגו בדיוק את המטרה הזאת והשאירו בידיים של ההגנה (המצוינת) שלהם לנצח את המשחק. זה אמנם לא עבד, אבל אם דאלאס ימשיכו לדבוק במה שהם יודעים ולא ינסו יותר מדי, הרי שהם עדיין מסוגלים להתמודד על הפלייאוף ואפילו האליפות, כי מבחינת כשרון בהחלט יש להם את זה. במקרה הזה, זה בהחלט עניין של מה יש להם בראש ולא מה שיש להם בידיים.

– ותרשמו את זה – אם דאלאס בפלייאוף, דמארקוס וויר הוא שחקן ההגנה של השנה. האיש מפלצת.

– יש רק דבר אחד יותר פתטי מגבר מבוגר עם קוקו וזה גבר מבוגר עם שיער ארוך פזור. רוב ראיין, לידיעתך.

– זה לא קשור לכלום, אבל אני צריך לשאול – זה רק אני או שכל חנות מצ'וקמקת היום מציעה לך להיות חבר מועדון? נדמה שאפילו המוכר במכולת כבר הציע לי הנחה של 5% אם רק אני אעשה אצלו כרטיס מועדון. האימרה ההיא של גראוצ'ו מרקס מעולם לא היתה רלוונטית יותר

– לפעמים כל מה שצריך זה קצת מזל, כמו שיגידו לכם הג'טס. הם היו בתקופה רעה, הפסידו שלושה משחקים ברציפות – ואז קיבלו את המתנה הכי גדולה בליגה, מיאמי. כמובן, גם מזל נגמר לפעמים, ולג'טס יש השבוע מפגש קשה ביותר מול סן דייגו. היכולת של השבוע בודאי לא תספיק בשבוע הקרוב, אבל הרבה פעמים ניצחון אחד, אפילו לא מוצלח במיוחד, יכול לשנות מומנטום של מועדון שלם.

– נשבע לכם, כל שבוע אני רוצה להגיד משהו על הפאקרס ואהרון רוג'רס, אבל פשוט לא מוצא מה. לפעמים, להיות מושלם זה גם קצת, אפעס, משעמם.

– מילה אחרונה, על הטרייד של אוקלנד עם סינסי. בתחילת העונה טענתי שסינסי עשו טעות גדולה כשלא מכרו את קארסון פאלמר בשיא שלו והעדיפו שהוא יפרוש מאשר למכור אותו. מסתבר שגם אני טועה. אולי כי הם מתרשמים מהמאזן החיובי שלהם, אולי בגלל הפטירה של אל דיוויס, אוקלנד החליטו שהם הולכים בכל הכוח על השנה – ובדרך נתנו לסינסי הרבה יותר, כנראה, ממה שהם קיוו אי פעם לקבל. האם הטרייד הזה ייתברר כמוצלח? טוב, הנבואה ניתנה לשוטים אבל על פניו זה נראה כטרייד רע מאוד לאוקלנד. לא רק שהמחיר על קארסון פאלמר גבוה מדי – בחירת דראפט ראשונה ועוד אחת אפשרית – אלא שפאלמר עצמו לא שיחק כבר שנה וגם כששיחק לא נראה כמו הפאלמר שהכרנו בתחילת ימיו בליגה. בנוסף, לאור ההצלחה האחרונה של אוקלנד, דווקא ק"ב כמו פאלמר לא נראה לי מתאים לקונספציה של המועדון (לרוץ, והרבה, ואם זה לא עובד – ניתן לג'נקובסקי לבעוט. במידה מסוימת אפשר להגיד שאוקלנד היתה משתלבת יפה באליפות העולם ברגבי), ושחקן כמו ג'אררד אולי דווקא היה מתאים יותר.

– והכי מצחיק – אם אל דיוויס לא היה מת, אין בכלל שום ספק שהיינו אומרים על הטרייד הזה – נו, אל דיוויס, משוגע.

פלילים בקרית אליעזר / תומר חרוב
סילבר גאנר

No Comments

גיל 19 באוקטובר 2011

הדיבורים על הטאנקים של אינדי מיותרים. זה שהם קבוצה גרועה לא הופך אותם לכאלו שמפסידים בכוונה. יש להם הרבה פצועים בלי קשר למאנינג וגם אין שום הגיון בלעשות טאנקינג. הם לא יקחו את לאק בכל מקרה לדעתי כי פייטון יחזור וישחק עוד כמה שנים טובות.

לגבי רקס גרוסמן, למה אתה שופט אותו דווקא במשחקים הגרועים שלו ככאלו שמייצגים בעוד אתה מתעלם מהטובים? הוא לא ק"ב עילית ויש לו יציאות כמו המשחק האחרון אבל גם יש לו משחקים טובים. הוא ישחק טוב במשחק הבא ואז מה תגיד?

לגבי מקנאב, עצוב אבל נכון. מעניין אם הוא יכנס להיכל. לדעתי כן, אבל לא בבחירה ראשונה.

אריאל גרייזס 19 באוקטובר 2011

כי לרקס גרוסמן יש מספיק טראק רקורד בשביל להניח שהמשחקים הטובים (גם בהם הוא לא היה בדיוק טום בריידי) היו פלוק. וחוץ מזה, לא יהיה משחק הבא, הודיעו כבר שבק מחליף אותו.
לגבי הקולטס – אני מצטער, אני לא קונה שחסרון של שחקן אחד, טוב ככל שיהיה, הופך קבוצה שהגיעה לפלייאוף ארבע מאות שנים רצוף לכזאת שלא מצליחה לקנות ניצחון בשיט. כן, פציעות והכל, ועדיין – זה נראה כאילו העלו קבוצת חובבנים למגרש של הביג ליגס. ומה לעשות, יש להם בהחלט מה להרוויח מהבחירה הראשונה. אם מאנינג חוזר אז הם יכולים למכור את הבחירה הגבוהה בהרבה מאוד בחירות אחרות או לקחת אותו בתור בק-אפ לעוד שנתיים/שלוש סטייל אהרון רוג'רס ואם הוא לא חוזר אז זה די ברור שהם צריכים אותו עכשיו

גיל 19 באוקטובר 2011

למה המשחקים הטובים זה פלוק? אני אומר, זה גרוסמן, אחד שיכול לתת לך משחקים טובים וגם זוועתיים.

לגבי הקולטס, לי נראה שכל המקטרגים פשוט מסרבים להכיר בהשפעה של מאנינג על הקבוצה ושבלעדיו הכל השתנה. זה לא רק ההתקפה אלא גם ההגנה שפתאום מוצאת עצמה יותר על המגרש ומחויבת במצב של פיגור. כשמסתכלים על כל הסיטואציה זה יותר מהעניין של יכולת פיסית אלא גם אלמנט פסיכולוגי חזק. כולם היו בטוחים שמאנינג יחזור, ורק שבוע-שבועיים לתחילת העונה היה נראה אחרת וזו הייתה מכה שהם לא היו מוכנים לה. אפשר לטעון ובצדק שהם היו צריכים להתכונן ליום הזה אבל עובדה שלא עשו את זה. קולינס לא פתרון והיה צריך לתת לפיינטר לשחק מההתחלה ולדעתי היו מנצחים כבר משחק או שניים. נכון, הם יכולים להרוויח מטרייד על הבחירה הראשונה אבל זה לא יקרה בכל מקרה לדעתי. גם יש סיכוי שמאנינג יחזור לשחק עוד לפני סיום העונה ולדעתי זה יהיה מהלך חיובי.

ניינר 19 באוקטובר 2011

בעניין פאלמר, אל תשכח שהמאמן של אוקלנד אימן אותו בUSC אז כנראה שהוא יודע מה הוא עושה ולחץ להביא אותו. אני לא חושב שיש ספק שפאלמר הוא הק"ב הכי טוב שהריידרס יכלו להשיג כרגע, אם כי המחיר מאד גבוה. העתיד הוא עכשיו באוקלנד ואפשר להבין למה הם הולכים על כל הקופה.
מקנאב, אחד הקבי"ם הכי אוברייטד בכל הזמנים היה צריך לפרוש מזמן. אפילו אמא שלו לא יכולה לסבול איך שהוא משחק.היכל התהילה? הצחקת אותי. אם הוא נכנס אפשר להכניס חצי מהשחקנים שעברו אי פעם בNFL
ואם כבר מדברים על ק"בים רוקיז, אף מילה על אנדי דולטון? בעיני הוא כבר עדיף על סנצ'ז שהולך ומתגלה כבלוף

NO1 19 באוקטובר 2011

מקנאב עדין עדיף על אלכס סמית ועל כל ק"ב אחר של הניינרס מאז פרישתו של יאנג, מצד שני גם שמעון פרס עדיף על פני אלכס סמית וכל ק"ב אחר מאז פרישתו של יאנג.
אני מוכן לעשות החלפות ג'ים הרבו תמורת אנדי ריד ומייק ויק ועם אתה ממש מתעקש אני מוכן גם לזרוק לך את את סטיב סמית המבוזבז בשביל ההרגשה הטובה.

גיל 20 באוקטובר 2011

אם כבר מקנאב הוא אנדרייטד. נכון שהשנתיים האחרונות גרועות אבל להביא קבוצה 4 שנים ברציפות לגמר החטיבה זה לא דבר של מה בכך, בטח בסביבה קשה כמו פילדלפיה.

NO1 19 באוקטובר 2011

1) ראשית מקנאב עם כל הצער שבדבר מאז 2009 עם בעיה במכניקה בזריקות לטווח הקצר והבינוני (לא שהוא אי פעם היה טוב בזה חוץ מלפוצץ את תופס היעד ישר בין המספרים) הבעיה שהוא מסרב להכיר בזה ולשפר את עצמו. שנית הוא גם צריך תופס עומק טוב אחד כמו שמדי פעם היה לו בפילי (ע"ע אוונס, ג'קסון) ואת זה לא היה לו לא ב-D.C ולא במינסוטה, גם כל השמטות במסירות הטובות שהיו לו לא עזרו לקדם את הקבוצה.

2) אם כל אהבתי ותמיכתי למקנאב, ואני באמת מאמין שעם משחק ריצה סביר ומאמן שהוא לא ריד היה לו כבר סופרבול אחד, הוא לא יבחר לשום היכל תהילה יש לו מספרים יפים אבל שום תואר ושום שיא יחודי או השארת חותם מיוחדת שתעזור לו להיבחר, אני מקווה בשבילו שאולי הוא יכנס לסיטואציה כמו שרנדל קאניגהם בזמנו (עוד ק"ב לשעבר בפילי) ויגיע לקבוצה שבה הוא יוכל למקסם את יכולתיו, קרי תופסי עומק ומשחק ריצה חזק.

3) לגבי מייק ויק, הוא לא המושיע של פילי כך טענתי בעבר ואני ממשיך לטעון כך גם היום, הוא חייב משחק התקפה שיתאים ליכולות שלו וזה אומר התקפת ספרד בדומה לפטריוטס הרבה אופציות לטווח קצר אם אופציה לריצה גם לר"ב וגם לו. כל ניסיון לשלב אותו עם קבלת החלטות ודיוק במסירה ייגמר בקטסטרופה, ניצוצות של ניסיון לסוג כזה של התקפה ראינו במשחק מול הדד-סקינס. ויק הוא תעלומה הרבה פוטנציאל ומעט מאוד מימוש הוא חייב עזרה בקבלת החלטות לצערו הוא מצא את עצמו אם מאמן עקשן וחסר מעוף כמו ריד, הוא עשה עבודה טובה בלהחזיר אותו לכושר אבל לשלב הבא אני בספק אם הוא יוכל להביא אותו (ואני בספק גם עם לויק יש יכולת להגיע לשם).

4) רקס גרוסמן הוא לדעתי ק"ב בינוני ומטה אבל גם אם הוא ייתן משחקים סבירים ולא יעשה טעויות מיוחדות הוא עדיין לא יביא את וושינגטון לאף מקום פשוט אין לו את זה (וגם לא לבק) כמו כן אין ל-D.C שום דבר שהוא ממש ייחודי לא הגנה מעולה בטח לא התקפה ולא קבוצות מיוחדות.

5) כמוך כמוני לדעתי המחיר עבור קרסון פאלמר יקר מדי וסינסנטי שיחקו אותה גם בחירת סיבוב ראשון בדראפט הזה וגם אופציה לשנה הבאה עבור ק"ב בן 32 שמקסימום יוכל להעביר אותם סיבוב אחד בפלייאוף, כמו שנאמר אל דייויס אולי כבר לא איתנו בגופו אבל נשמתו נמצאת איתם בכל החלטה.

6) לא שזה משנה שום דבר לגבי סינסנטי, יש שם תרבות רעה שמתחילה ומסתיימת עם מייק בראון כבר יותרמ- 20 שנה ואת זה גם חמש בחירות בסיבוב הראשון לא ישנו.

ניינר 20 באוקטובר 2011

NO1 ראינו מה מקנאב עשה עד שהגיע לסופרבול-חירבן במכנסיים בהאדל והקיא על הליין שלו. אני לא מחסידי אנדי ריד, אבל הוא הביא את האיגלז פעם אחר פעם לגמר הNFC רק כדי שדונובן יחרבן לו את הצ'אנס להגיע לסופרבול. אני לא חושב שמאמן אחר היה מאמין בו ככה לאורך שנים כמו ריד

יו דאגלס 20 באוקטובר 2011

ניינר, ואולי בגלל מקנאב האיגלס הגיעו (או אולי "הגענו", בכל זאת אוהד…) לגמר ה NFC רק כדי שאנדי ריד יחרב את הצ'אנס?? ואולי בכלל מקנאב וריד הביאו את הקבוצה לשם ורק בגלל פרדי "הוליווד" מיצ'ל (הוליווד בתחת שלי,שחקן עלוב וטיפש) הפסידו??

נראה לי מגוחך להפריד בין ריד למקנאב,לתת לאחד קרדיט על הטוב ולאחר קרדיט על הרע. שניהם היו בשיאם מספיק טובים כדי לעשות את האיגלס קונטנדרים רציניים ולאורך זמן ומספיק לא טובים כדי שלא יהיו מסוגלים לעשות את הצעד הקטן הנוסף.as simple as that.

NO1 20 באוקטובר 2011

פוטבול הוא משחק קבוצתי צריך שכל שלושת מרכיבי המשחק יעבדו טוב כדי לנצח משחקים ולקחת אליפות. זה לא קרה בפילי ברגעי ההכרעה ובגלל זה הפסדנו לא רק בגלל מקנאב או שחקן כזה או אחר. אני יכול לעבור איתך משחק אליפות אחרי משחק אליפות ותראה בברור כשלים בכל הרמות התקפה הגנה קבוצות מיוחדות אין רק סיבה אחת, קבוצה מפסידה ומנצחת כשלם ולא רק לפי סך חלקיה. גם ק"ב ענקים בהווה כמו בריס, מאנינג ובריידי היו חייבים קבוצות שלמות כדי לקחת אליפות (תראה כמה זמן לקח למנינג ואיך כל הקבוצה שלו שיחקה באותו פלייאוף כשהוא סוף סוף ניצח בסופרבול).
לגבי הסופרבול וההקאה, אין שום עדות מלבד זו של טרל "אני יותר גדול מהמשחק" אוונס שזה קרה ואף אחד לא מאמין למילה שיוצאת לו מהפה. מקנאב הוא ק"ב סביר עם חוזקות וחולשות כמו כל אחד אחר הוא פרח במערכת של כשפילי כי שיחקו על הצד החזק שלו (הפצצות לטווח הארוך) והוא הידרדר כשלא עזרו לו מספיק כדי לנצח (היעדר משחק הריצה סביר).
לדעתי האישית ריד לא עשה מספיק כדי לעזור למקנאב (או לשאר הקבוצה) לנצח, אבל שוב פוטבול הוא משחק קבוצתי ולא רק בגלל זה הקבוצה כשלה שוב ושוב במשחקים גורליים.

גיל 20 באוקטובר 2011

נו, שוב להזכיר את השטות הזו של הקאה, זה באמת מסכם את הקריירה שלו נכון? סתם טיעון דמגוגי. ומי הביא אותם לסופרבול באותה שנה? סתם ככה הם הגיעו לשם?

אריאל גרייזס 20 באוקטובר 2011

אני מאמין שהשילוב בין מקנאב לריד היה שילוב אידאלי (בדיוק כמו שהשילוב הזה עם ויק עובד סך הכל) כי השיטה של ריד מתאימה ליכולות של מקנאב. אני בכלל לא חושב שארבעה גמרי חטיבה הולכים ברגל ועל זה לשניהם מגיע קרדיט.
מצד שני, לקבוצה הזאת תמיד היה חסר הגרוש ללירה וזה מגיע משניהם. מקנאב, גם בשיאו, לא היה ק"ב עילאי שמנצח לבד משחקים ואנדי ריד אף פעם לא היה מאמן על ותמיד היו לו טעויות בניהול משחק. אני חושב שמה שראינו ממקנאב בקריירה – זה פחות או יותר מה שיש. אני לא יודע אם זה יספיק להול, כי כמו תמיד חסר לו משהו קטן (טבעת, כנראה) כדי להגיע לשם

ניינר 20 באוקטובר 2011

בעניין TO , אני לא חושב שזה מקרי שדווקא בתקופתו האיגלז הגיעו סופסוף לסופרבול. גיל, אולי שכחת אבל השחקן היחיד של פילי שהופיע למשחק היה TO שהחזיק את האיגלז בתמונה למרות ששיחק עם רגל שבורה. הוא היה היחיד בקבוצה שהאמין בניצחון ואני לא מתפלא שהוא ככה פתח על מקנאב לאחר שעזב את פילי. זה מאד מתסכל לשחק עם ק"ב לוזר וליפול איתו פעם אחר פעם.
אי אפשר להזכיר את מקנאב והיכל התהילה באותו משפט אפילו בצחוק. הוא רחוק משם כמו שאני רחוק משם. אני רק מקווה שהדביל כבר הבין שמשחק יכול להסתיים גם בשוויון אחרי כל כך הרבה שנים בליגה.

NO1 20 באוקטובר 2011

ניינר, TO ומקנאב עבדו טוב ביחד אבל TO לא שיחק בשני משחקי הפלייאוף שהובילו לסופרבול, סופרבול 2005 הוא נושא כאוב לכל אוהדי פילי באשר הם וכן מקנאב ו-TO היו בהחלט צמד חמד אבל שוב משחק לא מנוצח ע"י שחקן אחד אלא ע"י קבוצה וכל הקבוצה מהמאמן ועד אחרון השחקנים לא תפקדו ברגעי ההכרעה.
TO פתח על כולם לא רק על מקנאב אין שחקן או מאמן שהסתדר איתו באף מקום מג'ף גרסיה ועד טוני רומו מסן פרנסיקו ועד סינסנטי אף ק"ב, מתאם התקפה, או מאמן ראשי שהיה איתו לא הסתדר איתו הוא אגומניאק ממדרגה ראשונה וקבוצתיות היא מילה שלא קיימת בלקסיקון שלו. זו הייתה העונה האחרונה שבה הוא יכל להשיג תואר כי הוא דאג להחריב את כל שאר ההזדמנויות שלו אח"כ. להזכירך הוא לא עזר להוביל את סאן פרנסיסקו לשום דבר להיפך הוא רק דאג להרוס את חדר ההלבשה ולצעוק "אני אני אני" שום דבר לא מעניין עניין או יעניין את TO חוץ מ-TO.

גיל 20 באוקטובר 2011

ניינר, אולי שכחת אבל TO לא שיחק כל הפלייאוף עד הסופרבול ושם אכן שיחק מצוין. אם TO כזה ענק, אז ההישג של להגיע לסופרבול בלעדיו עוד יותר מרשים. ק"ב לוזר לא מוביל קבוצה לגמר חטיבה ארבע פעמים ולסופרבול. קורה שיש לו משחקים גרועים. מקאנב אולי לא יגיע להיכל אבל אין ספק בכלל שהוא יהיה מועמד.

ניינר 20 באוקטובר 2011

NO1 אין ספק שהוא זבל של בנאדם וסרטן בחדר ההלבשה, אבל עדיין בטופ 5 של כל הזמנים בין הרסיברים. הייתי חולה עליו כששיחק בניינרס ולמרות שעבר לשתי בקבוצות השנואות עלי ביותר, אני לא שוכח לו כמה משחקים כבירים עם גרסיה. מבחינתי אחרי שדפק כדור בכוכב באמצע המגרש בדאלאס אחרי טצ'דאון, אני סולח לו על הכל.

NO1 20 באוקטובר 2011

ניינר, בוא נסכם את זה ככה TO שחקן ענק ומקנאב ק"ב סביר שעדיין שווה יותר גם עם רגל שבורה מכל ערמת הרפש שהייתה לכם בעמדה הזו מאז סטיב יאנג. ושבו בנים לגבולם.

ניינר 20 באוקטובר 2011

סגרנו!

Comments closed