היום סופרבול! או – ג'איינטס, לפני (פוסט מתגלגל)

22:45

זהו, פוסט אחרון להיום. את הבא בתור אני אכתוב אחרי המשחק. בשאיפה, זה יהיה פוסט ניצחון. ואם לא – עדיין, היו לי שבועיים מהמצוינים שיכולתי לקוות להם כאוהד ספורט.

חשבתי שאני אצליח לישון קצת אבל חוץ מנמנום קל מול הפרי-גיים לא ממש הצלחתי להרדם. בעוד שעתיים אני אצא לכיוון הפאב וכל מה שנשאר עכשיו לעשות זה לבחור את החולצה שאני אלבש – זאת של בריידי או העתיקה יותר, של ברוסקי. אני חושב שאני אלך עם השניה כי הערב הדבר החשוב באמת זה הגנה, בריידי ייסתדר גם בלעדי.

וברור, זה יהיה מעל הקפוצ'ון של ביליצ'ק. הניצחון בטוח. איך נגיד את זה בפשטות – גו פטס!!!!

עשר שנים אחרי, הגיע הזמן לשחזר את הקסם:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

———————————————————————————————————————–

20:00

עוד חמש וחצי שעות. הווארד ווב החזיר את היונייטד לתיקו שלא עושה לי רע במשחק שהעביר לי שעה וחצי. אני עובר שוב ושוב על המאצ'אפים, מנסה למצוא סיבות למה אנחנו כן יכולים לנצח את הג'איינטס היום ולא בטוח אם אני מוצא משהו.

ככל שאני חושב על זה יותר, הדרך היחידה שלנו לנצח היום, ועזבו את כל השטויות הטקטיות, זה שביליצ'ק ייתחבר לעצמו. ישאיר בצד את הנרקסיסטיות שמאפיינת אותו בשנים האחרונות ויעבוד כמו חמור כדי למצוא את החורים בתוכנית של הג'איינטס. זה קרה ב-2001, זה בטח קרה מול המאנינג השני ב-2003 ו-2004 וזה יכול לקרות היום אבל רק אם ביליצ'ק לא יחשוב שמה שעבד לו עד עכשיו ימשיך לעבוד – כי זה לא ייקרה.

אני מאמין שנראה לפחות שפן אחד או שניים במשחק היום. תוכנית משחק התקפית של הרבה ריצה בהתחלה, למשל. או כמה סקרינים מתוזמנים היטב לדני וודהד או אפילו קווין פולק. אני חושב שבהגנה אנחנו נראה דברים שלא ראינו כל העונה, כל מיני נסיונות שלך תדע אם יעבדו. יש לי הרגשה גם שאוצ'ו סינקו יתפוס כדור קריטי אחד או שניים. אם נוציא את הג'איינטס משיווי משקל בהתחלה – יש סיכוי שנחולל פה הפתעה.

יאללה, עוד חמש דקות עברו. עוד חמש שעות ו-25 דקות למאנייק

15:00

כל אוהד ספורט מכיר את זה, הרגע שבו אתה מוכן להקריב משהו בשביל ההצלחה של הקבוצה שלך. לא פעם אני זוכר את עצמי אומר "הייתי הורג בשביל אליפות של ליברפול". לא בטוח שזה נכון אבל גם לא הייתי רוצה להעמיד את זה במבחן המציאות.

לפני שבועיים אמרתי שמה שיקרה היום בערב הוא פחות חשוב, זה שאנחנו בסופרבול זה מה שחשוב באמת ולא כזה אכפת לי אם נפסיד שם כי הגענו להרבה יותר ממה שציפיתי. בולשיט. כן, אלו היו שבועיים מהמענגים שהיו לי בתור אוהד ספורט, לקום כל בוקר ולזכור – היי, אנחנו בסופרבול. אבל עכשיו, כשאנחנו פה, יש מעט דברים שאני רוצה יותר מאשר לקחת את המשחק הזה היום. כל כך רוצה, שאני מתחיל לנהל עם עצמי את המשא ומתן הזה – מה היית מוכן שיקרה כדי שהפטס ינצחו היום את הג'איינטס?

– שליברפול יפסידו לטוטנהאם מחר? ברור, בלי לחשוב פעמיים

– שהיאנקיז ייקחו השנה אליפות? כן, אני יכול לחיות עם זה

– שהילד שלך יהיה אוהד מנצ'סטר יונייטד? טוב, עד כאן. אבל הייתי צריך לחשוב על זה כמה שניות

– שבריידי ייפצע בסוף המשחק וזה יהיה המשחק האחרון בקריירה שלו? הממ, פה קבור הכלב. כמו כל אוהד פטס, גם אני יודע שלקבוצה הזאת יש תאריך תפוגה. זה עניין של שנתיים-שלוש מקסימום לפני שאנחנו הופכים להיות בדיוק כמו האוהדים של דנבר בימי אלווי או מיאמי בימי מארינו. לפעמים, יש קבוצות ששפר עליהן מזלן, כמו גרין ביי שקיבלו את רוג'רס במקום פארב או הניינרס שקיבלו את סטיב יאנג במקום מונטנה, אבל ברוב המקרים זה לא המצב. מה שמשאיר אותנו עם העובדה שהיום בלילה הולך להיות, קרוב לודאי, הפעם האחרונה שנריח סופרבול לתקופה הקרובה. אבל יש הבדל בין להבין את זה לבין *להבין* את זה. טום בריידי הוא האתלט הכי אהוב עליי כבן אדם בוגר והמחשבה שאני לא אוכל לראות אותו יותר היא משהו שקשה לי לתפוס. האם אני מוכן להקריב את השנתיים-שלוש שעוד יש לו בשביל אליפות עכשיו? אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל

————————————————————————————————————————

12:40

בעצם, יש משהו שיהיה עוד יותר "נקמתי". להיות בפיגור 20 במחצית ואז לחזור למשחק ולנצח עם הייל מארי של בריידי לאיזה נו-ניים, נגיד ג'וליאן אדלמן בשניה האחרונה.

הבעיה היחידה עם התסריט הזה שלא נראה לי שאני אשרוד עד הסוף..

———————————————————————————————————————–

9:00

נקמה. הרבה מאוד אוהדי פטס מדברים על נקמה הערב אבל האמת היא – נקמה לא תהיה. שום דבר לא יוכל לכפר על תחושת האגרוף בבטן והשמחה לאיד שהיו מנת חלקנו באותו סופרבול לפני 4 שנים, שלא לדבר על איבוד העונה המושלמת. יצא לי לחוות משהו דומה עם הרד סוקס ב-2003 ו-2004 אבל אז זה היה שונה. ב-2003, למעט אוהדי יאנקיז, כולם היו בעדנו. אף אחד (שוב, חוץ מאוהדי יאנקיז) לא שמח לאידנו. לכן, למרות ששום דבר לא יימחה את השבועיים האיומים שבאו אחרי ההומראן ההוא של אהרון בון, שבועיים שכל העולם היה נראה בהם שחור, הרי שהניצחון ב-2004, ועוד בדרך שבה הוא הגיע, אחרי פיגור 3-0, היה כפרה הולמת. האושר שבא אחריו כמעט היה שווה את ההפסד ההוא.

זה לא המקרה הפעם. ניצחון הפעם אמנם ישים את אוהדי הג'איינטס קצת בדיכאון ובעיקר יעשה רע לאוהדי פטס (משהו שאני בהחלט מחכה לו בקוצר רוח) אבל הוא לא יימחה את התחושות ההן. רק דבר אחד יכול אבל להיות קרוב לזה – וזה המקרה הלא סביר שנפרק אותם.

הייתי רוצה שאיליי ימסור 4 אינטרספשן, שבריידי ימסור ל-450 יארד ו-4 ט"ד, שהמשחק ייגמר 42-0. או אז, הנקמה תהיה מושלמת. אני יודע, אני יודע, אין סיכוי שזה יקרה, אני צריך להסתפק בניצחון. אבל היי – זה עבד מול דנבר, לא?

————————————————————————————————————————–

7:00

בוקר טוב, היום סופרבול!

עם הפוסט המקדים למשחק התחלתי העונה (כבר כתבתי בעבר שמדובר כמובן בחיקוי למה שדורפן עושה בבלוג שלו, אבל מצאתי את זה מוצלח במיוחד להגיד דברים על הפטס שבסיכום המחזור היו תופסים קצת יותר מדי נפח) ואני לא מתכוון להפסיק גם במשחק האחרון לעונה, רק שהפעם אני אעשה את זה פוסט מתגלגל. מכיוון שיש לי הרבה מאוד מה להגיד וקשה לי להאמין שאני אוכל בכלל לעבוד היום (איך לעזאזל עובדים היום?) אז אני אנסה להכנס פעם בכמה שעות ולהגיד משהו על המשחק הערב, בעיקר על התחושות שלי לגביו. ועכשיו אני הולך לעבודה ואשאיר אתכם עם זה, ככה – להרגשה הטובה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

קולומבוס של הכדורגל, אמנון לוי שמו
ליגת שוקי ההון: השוקים מתעוררים

No Comments

יוסי 5 בפברואר 2012

איו כמו משחקי שלג!

גיל שלי 5 בפברואר 2012

אני עוד זוכר את החבטה של בון, זה היה משחק מטורף, אתה בטח עדין מקלל את גריידי ליטל מתוך שינה. אולי יגרום לך סיפוק לדעת שהשבועים שלך אחרי הסופרבול היו אמנם איומים, אך לא איומים באותה מידה שהשבועיים שלי אחרי הסופרבול ההוא היו נפלאים, רחפתי בצורה מטורפת.

תומר ש 5 בפברואר 2012

לייק ובהצלחה

Rofi Nero 6 בפברואר 2012

We are the champions!!!

דוד 6 בפברואר 2012

סעמק

Comments closed