שבתרבות – בחירות באמריקה

למה הסיקור של הבחירות בארה"ב היה מוגזם ומנופח וגם מה הקשר בין ג'רי באס ליעקב שחר

 

הבטחתי להתייחס לבחירות באמריקה ובמיוחד לסיקור שלהן בארץ, אז עכשיו זה זמן מתאים, אני מניח.

כמו שכבר ציינתי לא פעם בעבר, אני פריק די גדול של אמריקה. בדיוק בגלל זה, בחירות במדינה הזאת הן מבחינתי חגיגה גדולה.

כמו כל דבר באמריקה, הדברים נעשים בגדול (משהו כמו 2 מיליארד דולר הוציאו המועמדים על הבחירות האלו. וזה לפני שאני מדבר על הסכומים שכל מועמד לסנאט או לפרלמנט או למושל או לשריף הוציא) ובאופן כללי אפשר לומר שמדובר באירוע נוצץ מאוד שאי אפשר שלא להתעמק בו.

מצד שני, כשמסתכלים מהצד של ישראל, קשה שלא לתהות האם לא מדובר באחד הסיקורים המוגזמים שנראו פה.

כל אחד מהערוצים המרכזיים, ביחד עם שניים או שלושה אתרי אינטרנט (עוד שניה גם על זה) הרים אולפן גדול, עם מומחים שונים, נציגים במטות הבחירות בארה"ב, בבוסטון ובשיקגו, ושידורים לאורך כל הלילה.

האם זה באמת מוצדק?

אז בוא נתחיל מהתשובה הכי ברורה מאליו – מבחינת רייטינג, אין שום ספק שזה לא. קצת כמו הסופרבול, עליו מדברים הרבה מאוד בארץ ומשודר בשלושה ערוצים שונים (ואיכשהו, אף אחד מהם לא משדר את הפרסומות), יש פה הרבה יותר הייפ מאשר מספר צופים.

אני מכיר מעט מאוד אנשים בארץ שבאמת נשארו בלילה לראות את התוצאות. אפילו אני, פריק של דברים מהסוג הזה, לא טרח להשאר ער אחרי חצות (מה גם שהתוצאות היו ברורות לי).

אז אם אין לזה רייטינג, למה בכל זאת כל הרשתות הקפידו לא לוותר על סיקור נרחב של הבחירות הללו?

קודם כל, כי התקשורת היא מקום שלא ממש מייצג את מה שמעניין את העם. התקשורת הישראלית ניזונה תמיד מזו האמריקאית ומרבית העיתונאים הישראלים התחנכו על ברכיה של העיתונות מעבר לאטלנטי. ככזאת, סיקור של בחירות באמריקה כאילו הן קורות כאן הוא כמעט טריוויאלי, אפילו אם אין לו הצדקה תקציבית.

הדבר השני שלדעתי קורה פה זה שמבחינת הישראלי יש פה סוג של ספורט. בניגוד לבחירות בארץ שתמיד משווקות לנו כ"גורליות אי פעם" הרי כשאתה מסתכל על מה שקורה מעבר לים, אתה יכול לעשות זאת בריחוק מסוים. להנות מההצגה בלי לסבול מההשלכות. להסתכל על זה כעל משחק פוטבול נוצץ (סופרבול, כבר אמרתי?) ולהנות ממשחק צמוד ומותח.

או, פה בדיוק מגיע החטא השני של התקשורת בארץ. לא רק שהם דחפו לנו את הבחירות באמריקה לגרון כמעט בכוח, הם גם סיפרו לנו סיפורים.

כבר דיברתי על זה מוקדם יותר השבוע, על כך שהניסיון של התקשורת לשווק לנו את הבחירות הללו כצמודות ומתוחות, למרות שכל הסימנים של מי שמבין היו שהן לא, היו חטא קארדינלי. ערוץ 2 הוא לא פוקס ניוז, אין לו סיבה לנסות לתת לצופים שלו אשליות וחבל שהעיתונאים שיקרו לעצמם ולנו כשעשו זאת.

בכלל, במסגרת הניסיון לייצר רייטינג, נעשה פה עוול נוסף וזה לספר לנו שהבחירות קריטיות גם לישראל. כמובן, פה לא אשמה רק התקשורת. בשנים של אובמה בשלטון התפתח פה בארץ סוג של תיעוב לאיש הזה, לפני שהוא אפילו עשה מהלך אחד (בעצם, הספיק מהלך אחד שלו, הנאום במצרים) והוא סווג כ"רע ליהודים".

מרגע שזה קרה, ממש לא היה קשה לשווק לישראלים את הבחירות הללו כקרב שבו לישראל יש משמעות גדולה, שרומני יהיה טוב ליהודים ובחירה שניה של אובמה תגרום לקטסטרופה. כמובן, הנתונים בשטח מצביעים בדיוק הפוך מכך – אובמה  היה אחד הנשיאים הכי ידידותיים לישראל (לא לביבי, שלמרות מה שהוא חושב – הוא לא ישראל, הוא רק ראש הממשלה שלה), עם הכי הרבה תמיכה בינלאומית (וטו על המדינה הפלסטינאית, למשל) ותקציבים.

אבל זה לא מפריע לתקשורת לא לנסות לספר את המצב האמיתי של הדברים, מה שגרם אפילו לחמותי, שלא תוכל לזהות כנראה את מיט רומני ברחוב, להיות מודאגת מהתוצאות באמריקה. האמת צריכה להאמר, הקשר בין ארה"ב לישראל היום חזק מכל נשיא זה או אחר וההשפעה של הבחירות בארה"ב על מה שקורה פה הוא כמעט שולי.

אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו מרכז העולם, שהיהודים בארה"ב תומכים במועמד שהכי עוזר לישראל (משהו שההיסטוריה, גם הפעם, מוכיחה כמופרך לחלוטין), אבל האמת היא שישראל היא נון-אישיו במסע הבחירות האמריקאי. השאלה היא, למה מסע הבחירות האמריקאי הוא לא נון-אישיו פה.

לא בדיוק שעתה הטובה ביותר, הייתי אומר.

***

דיברתי לפני שבוע או שבועיים על השאלה "למה אנשים חכמים עושים החלטות טיפשיות".

והנה, מגיע סוף השבוע הזה ומעלה את השאלה הזאת שוב מהתחלה עם שני מקרים שונים אבל די דומים.

הראשון הוא הפיטורים המאכזבים (אם אתה שונא לייקרס כמוני) של מייק בראון מהלייקרס. השני הוא ההדחה של יניב קטן ממכבי חיפה.

כמובן שאני לא מתכוון להגיד ששני המקרים הללו הם של אנשים חכמים שעושים החלטות טיפשיות, אני מדבר על האירועים שהובילו אליהם.

כאשר הלייקרס שכרו את מייק בראון היתה תמימות דעים די גדולה בין כל מי שאני מכיר ושמבין משהו ב-NBA שמדובר באחת ההחלטות הכי מטופשות מאז שהניקס עשו משהו תחת ג'ים דולן (כל דבר כמעט). ועדיין, ג'ים באס, אחד האנשים היותר חכמים במשחק, בעלים שיודע להעמיד כל שנה קבוצה תחרותית, לקח מאמן שבדיוק נכשל בקבוצה אחרת עם השחקן הטוב בעולם, ונתן לו להיות אחראי על הבייבי שלו.

המקרה של חיפה ועטר הוא קצת פחות ברור מאליו. במקרה הזה, עטר היה המועמד ההגיוני להגיע לחיפה. לא מדובר פה באלי אוחנה או משה סיני כאלו, שהוקפצו לקבוצת נעורייהם מיד כשסיימו את הקריירה שלהם כשחקנים, בלי שום ניסיון, אלא במאמן עם ניסיון רב בליגת העל שהעבר שלו בחיפה כמעט מחייב את ההגעה שלו לשם.

אבל צריך לזכור במקרה של עטר את החטא הקדמון. ראובן עטר נמשח למלוכה בחיפה כאשר המלך הקודם עדיין היה שם. אוהדים חיפאים רבים מציינים את העובדה שאלישע לא פוטר מחיפה אלא פשוט לא האריכו לו את החוזה. טכנית, זה נכון. מה שהופך את החטא הזה לרק גדול יותר.

לפני שנתיים, אלישע לקח אליפות עם חיפה ונשארה לו עוד שנה אחת בחוזה. מה שקבוצות עושות במקרים כאלו, בטח למאמן שמרוצים ממנו, זה להאריך לאותו מאמן את החוזה. חיפה לא עשתה את זה. מאמן שהביא לה שתי אליפויות בשלוש שנים (כשגם השנה השלישית הוא בעצם עשה את זה טכנית) והם לא דאגו להאריך לו את החוזה.

למה? כי היה להם את עטר בקנה. המשיח עמד שם וחיכה מעבר לפינה. אז באמת, מה יש להתפלא שבעונה האחרונה של אלישע – כשכולם יודעים שזו העונה האחרונה שלו – השחקנים לא שמו על אלישע וחיפה נראתה רע?

אז נחזור לשאלתנו – למה אנשים חכמים עושים החלטות טיפשיות? אני לא בטוח. אבל אחד הדברים שמבדילים באמת בין אנשים חכמים לכאלו שרק חושבים שהם כאלו זה היכולת של אותם אנשים לחתוך את ההפסדים שלהם מהר.

הלייקרס החתימו את מייק בראון על חוזה לשלוש שנים אבל אחרי עונה וצ'ופצ'יק הם הבינו שזה לא זה (ונשאלת השאלה – הם היו צריכים חמישה משחקים כדי להבין את מה שהם לא הבינו בעונה שלמה? הימור שלי, פיל ג'קסון נתן להם להבין שהוא זמין) וחתכו את ההפסדים שלהם מהר.

יעקב שחר? הוא כבר לא יכול לחתוך את ההפסדים שלו – אלישע מן הסתם כבר לא יחזור – אבל הוא יכול להראות לכולם שהפעם הוא לא מקשיב לקהל. אם שחר איש חכם באמת הוא ימשיך לתת לעטר גיבוי שוב ושוב, לא משנה מה תהיה מידת ההצלחה השנה, וייקח על עצמו את האחריות לכשלונות. אם אחרי שנתיים של עטר זה עדיין לא יהיה זה -אז תסתכל הלאה.

אם עוד שניים או שלושה מחזורים וכשלונות עטר יימצא את עצמו בבית, הרי שיהיה אפשר להיות בטוחים ששחר לא למד כלום.

מה שבטוח – הקהל של חיפה, זה שדורש את הפיטורים של המשיח עכשיו, דקה אחרי שדרש את הפיטורים של קודמו בתפקיד, הוא כבר לא יילמד כלום. שידבר עם הקהל של מכבי תל אביב, הוא יכול ללמד אותו דבר או שניים.

*

בקטנה:

– אני לא ממש חסיד של ריאליטי אבל מאסטר שף היתה אחרת. בניגוד לתוכניות אחרות, פה המועמדים התחרו בינהם על ביצועים של ממש, לא על מי יותר מתכמן את מי, מה שהפך את התוכנית הזאת לספורט. לא ממש כדורגל, אלא יותר התעמלות מכשירים שבה אתה לא ממש יודע על מה הניקוד ניתן (כי הרי אף אחד מאיתנו לא יכול לטעום באמת כמה האוכל טעים) אבל סומך על השופטים שיעשו את העבודה.

כל זה היה נכון עד העונה הזאת. למעשה, כבר בעונה קודמת חלה התדרדרות מסוימת אבל עכשיו היא כבר כמעט בלתי נסבלת. הרצון של התוכנית הזאת ללחוץ על בלוטת הדמעות של הצופים, כשכל מתחרה חייב לפחות משפחה שכולה או איבר קטוע כדי להתקבל (וסליחה מראש עם המתחרים, זה לא נגדכם), הופך אותה ללא יותר טובה משאר הריאליטי שמשתמשים בגמדים וחירשים כדי למשוך רייטינג.

גרוע מכך, הפוזה שהשופטים תפסו על עצמם, הפיכתם למרכז הענינים בתוכנית ("מה חיים יגיד?" שואלים אחד את השני בני המשפחה הצופים מעבר לקיר הזכוכית) גורמים לתוכנית הזאת להיות כמעט בלתי נסבלת. וחבל, עד שסוף סוף היה לערוצי הפריים טיים מצרך נסבל ביד.

– עוד מילה על הבחירות בארה"ב – שמעתי משדר חדשות ביום שאחרי שטען שנתניהו ועוזריו היו בשוק שרומני הפסיד ושהם היו בטוחים שהוא הולך לנצח. אני מוכרח לומר שמכל הדברים, זה אחד המטרידים ביותר. אם העוזרים של נתניהו סיפרו לו כל הזמן שרומני הולך לנצח, אני באמת לא רוצה לחשוב על מה עוד הם מספרים לו רק כדי לגרום לו להרגיש טוב.

– הבטחתי לדבר גם על זה – וויינט ו-וואלה הרימו סיקור חדשות בלייב של הבחירות בארה"ב. לא טרחתי לראות אותם – אני מהטכנופובים האלו שתמיד יעדיפו שידור בטלוויזיה על משהו באינטרנט – אבל אין ספק שמדובר בעוד שלב באבולוציה של האינטרנט.

אם עד עכשיו היה אפשר לדבר על האינטרנט כעל המקום שבו אתה רואה שידורים חוזרים של תוכניות או מוריד אותם (ופה אין ספק ש"קשת", כמו תמיד, הקדימה את כולם עם "מאקו" הפופולרי) – כלומר, התוכן עדיין מגיע ממקום אחר והאינטרנט הוא רק המדיום שבו אתה מוריד אותו, הרי שעכשיו אנחנו רואים מעבר ליצירת תוכן באינטרנט יותר ויותר (כבר ישנן מספר סדרות אינטרנט, כמובן, אבל שידורים ישירים זה כבר דרגה אחרת לגמרי). העולם משתנה לנגד עינינו הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. לתשומת לב קברניטי התקשורת.

– יוסי בובליל רץ לכנסת. באמת, לא צריך להוסיף מילים.

 

 

No Comments

GA'02 10 בנובמבר 2012

בן אדם איך אתה מרשה לעצמך לקבוע עובדה ולהגיד שהקהל שלנו דרש את פיטורי עטר??? היית במשחק ליגה של מכבי השנה? שמעת קריאות נגד רובן? לא היה ולא נברא הכי הרבה שצעקנו זה "אין לכם כבוד" וזה כוון לשחקנים.

לעולם אשמור לרובן חסד נעורים וגם אם היה מפסיד עוד 20 משחקים רצוף ג' (ההארד קור) לא היה עושה לו את מה שעשו לנמניאוחנהסיני.

אבל רובן עשה טעות חמורה,טעות שתהפוך עליו גם את ג' (וגם אותי).רובן סמל,אבל גם יניב (ואולי אפילו יותר).ואם מה שפורסם נכון רובן סיים את הסיפור והוא יאבד את הגב שלנו ומשם הדרך החוצה תהיה קצרה,ולצערי יוסיפו אותו לרישמה למעלה ושוב פעם יאשימו את ג'.זה כמו להגיד לילד לבחור את מי הוא אוהב יותר,את אמא או את אבא.

וחלאס כבר עם האלישע הזה,אלישע זכה בשלוש אליפויות ב 4 שנים,ללא ספק הישג אדיר,אבל מה לעשות שהכדורגל היה אנטי

קסיוס קליי 10 בנובמבר 2012

צודק. כותבי טורים יקרים, לא יזיק להציץ בעובדות לפני שכותבים משהו. תפסיקו לבוא עם דעה מהבית ולעוות אותה רק בשביל לכתוב משהו. גם אם עטר ייכשל לפחות ניסינו ולכולם היו כוונות טובות,אם ניפרד נאחל לעטר בהצלחה בהמשך דרכו. ואם עטר ירים את חיפה נקווה שהוא ימצא דרך להגיע לקטן ולהחזיר אותו לסגל .

אריאל גרייזס 10 בנובמבר 2012

איפה ראיתם שכתבתי שהקהל קרא לפיטורים של עטר? אמרתי שהוא צריך לתת גיבוי לעטר, לא משנה מה הקהל רוצה. והנה, עובדה, כבר עכשיו אתם מדברים על זה שקטן עדיף על עטר.
הנה הנקודה שאתם לא מבינים – אין שחקן שגדול מהמועדון. אין.
ולגבי אלישע – לא, לא די. הרצון בפיטורים של אלישע כי כאילו הכדורגל היה שלילי זה לוקסוס של אוהדי הצלחות. ורק על זה מגיע לכם לסבול מכשלונות כדי שתוכלו להעריך את התקופה של אלישע

wazza 10 בנובמבר 2012

"מה שבטוח – הקהל של חיפה, זה שדורש את הפיטורים של המשיח עכשיו"
אלא אם התכוונת למשיח בן דוד

אריאל גרייזס 10 בנובמבר 2012

צודק, התייחסתי למה שכתבתי בטקסט עצמו, שכחתי את השורה התחתונה.
ועדיין, אני עוקב אחרי מה שקורה בחיפה, יש לי כמה ידידים טובים אוהדי מכבי חיפה ואני שומע את הקולות שדורשים את הפיטורים של עטר, במיוחד עכשיו אחרי הסיפור עם קטן.
ואם הם לא דורשים עכשיו, בוא נחכה עוד שבועיים ושתי תוצאות תיקו ונראה

גיל 10 בנובמבר 2012

מה שמעניין לגבי הבחירות בארה"ב זה שבניגוד לארץ, אין אינסוף מלל בליל הבחירות שלא קשור לכלום. בגלל שיש הרבה מידע לדווח וכל חצי שעה או שעה יש עידכון על מדינה חדשה, זו ממש כמו תחרות ספורטיבית שבה אתה מחכה לתוצאות. עוד דבר שמעניין זה שביום שאחרי הבחירות הכל חוזר לקדמותו. זה קשור כמובן לזה שאובאמה ניצח ולעובדה שלא צריך לבנות קואליציה, אבל גם לעובדה שהמנצח לוקח הכל ואפשר להמשיך הלאה.

MG 10 בנובמבר 2012

אריאל, ה'שבתרבות' זה אחד הפוסטים האהובים עלי, אבל הפעם לא פגעת. אני לא רוצה להיכנס לכל הדיון על הבחירות בארה"ב ולהתעלמות שלך מהירידה ביחס אחרי בוש (שהיה הנשיא הידידותי ביותר לישראל אי פעם, לפי שגרירי עבר).
אני כן רוצה להתייחס לנקודות הבאות:
1. אתה כותב "אוהדים רבים". לא ראיתי מי עוד, אבל אם אתה מדובר בעיקר עלי, אל תתבייש לכתוב זאת.
2. אתה ממשיך עם גניבת הדעת וחוסר הדיוקים – למה אתה עושה זאת? אלישע חתם כל שנה מחדש על חוזה חד שנתי! כלומר בכל שנה, הסיכוי שימשיך, משפטית, היה זהה לחלוטין. כל השאר זה ספקולציה. אתה רשאי לעשות ספקולציות כאוות נפשך, אבל אל תכתוב עובדות שגויות.
3. היו מעט מאד אוהדים שקראו לפיטורי עטר. החלק הארי לא עשה כן.

אריאל גרייזס 10 בנובמבר 2012

בוש לא היה נשיא יותר ידידותי לישראל מאשר אובמה אחריו או קלינטון לפניו. השאלה היא פשוטה, איך אתה שופט ידידותי. אם אתה עושה את זה על סמך הצהרות בתקשורת אז אתה עושה את זה בדרך הלא נכונה – תסתכל על התמיכה בפועל, על תמיכה באו"ם, על תקציבים. לא על סכסוכים בין מנהיגים, שבכלל לא קשורים.

לגבי חיפה, חכה חכה, שבוע-שבועיים וגם החלק הארי ייקרא לפיטורים של עטר. אפשר לסובב את הסיפור עם אלישע לאיזה כיוון שתרצה, בשורה התחתונה, מאמן שהביא שתי אליפויות בשלוש שנים כבר נזרק לכלבים על ידי האוהדים באמצע עונה אחת לא מוצלחת. והסיבה העיקרית לכך זה כי המשיח חיכה מעבר לפינה.
אז עכשיו אתם משלמים על זה

MG 10 בנובמבר 2012

אוף. נמחקה לי כל התגובה ואין לי כוח לכתוב עוד פעם, אז אתמצת מאד.
מי שעשה לאלישע את המוות (בצורה גועלית ומבישה) היו עשרות בודדות של אוהדים בתחתית יציע 12 ותו לא.
טיפשים אכלו בוסר שיני כל האוהדים תקהינה? יכול להיות שכן, אבל אני חושב שאלישע לא היה ממשיך והעונה לא היתה נראית שונה בהרבה גם אם עטר לא היה בתמונה. לעולם לא נדע.
גילוי נאות – אני הייתי נגד להביא את עטר, אך אני נגד פיטורי מאמנים באמצע עונה.

רום 11 בנובמבר 2012

כמו רוב אוהדי מכבי חיפה, גם אני חיכיתי ליום בו עטר יאמן אותנו, וכאשר הביאו את אלישע אני צחקתי !!!! חשבתי שאלישע לא מאמין בעצמו אפילו בבוקר כשהוא קם שהוא מאמן את המועדון הגדול בישראל (אותו מאמן מ"סרט מלחמה") אבל כאשר הביא אליפות ועוד אחת במקביל להעפלה לצ'מפיונס(הקיזוז טראומתי ככל שיהיה זו אליפות שלנו נקודה)ועוד אליפות אחרי טראומת הקיזוז, אז או רק אז אמרתי שצריך להחתימו לעוד שנתיים שלוש שיבנה קבוצה ולא יחיה משבוע לשבוע ומשנה לשנה.
רוני לוי קיבל עוד שנה אחרי שנה נוראית לתקן את האוול ואלישע לא קיבל זאת וכאן בדיוק החלה הטעות של שחר.
נ.ב עטר קיבל קבוצת מרכז טבלה ולא הביא שום רכש בומבסטי, כמו כן לא בדיוק העלה חצי נוער כמו שחשבו שיעשה (אומרים שההנהלה לא נתנה לו), אם כך עטר לא קיבל את האפשרות להביא לידי ביטוי את כישוריו כמאמן וזה לקדם צעירים ולהביא זרים טובים…….אז אין שום הפתעה פה, כרגע הפתרון היחיד הוא להעלות כמה כוכבי נוער+להשאיר את בוקולי וקטן בהרכב כבוגרים אחראים….זה ייתן אוויר עד ינואר!!!!
ובינואר להביא לפחות שתי שחקני רכש איכותיים כמו ליגיונר טוב (מליקסון,ברדה) וזר טוב.

דורי 11 בנובמבר 2012

ערוצי החדשות בישראל מנהלים תחרות על "השידור הרצוף". הרבה פעמים זה מייצר שידורים ארוכים ומיותרים.
(ראה תכנית בערוץ 8: "אתם שם בבית")

דורי 11 בנובמבר 2012

לגבי פיטורי מייק בראון.
לדעתי הלייקרס לא יכלו לפטר אותו במהלך הקיץ כיוון שזה היה יכול לפגוע ביכולת שלהם להביא את הווארד.

matipool 11 בנובמבר 2012

אריאל – אחלה שבתרבות ( כמו תמיד ) .
פגיעה בכל הנושאים .
באמת חבל על מאסטר שף . איבדה את החן והכיף שלה אבל נראה לי שבהמשך הם כבר יתייחסו רק לאוכל . לדעתי , התותח האמיתי שם זה רושפלד .

ניר 11 בנובמבר 2012

לדבר על "תיעוב" לאובמה בישראל נראה לי דמגוגי מאד. לטעון שהתקשורת מזינה את זה – בהנחה שראית את השדורים מליל הבחירות והשמחה הלא מוסתרת של העתונאים המדווחים על נצחונו – גם כן מופרך. אבל לטעון שישראל היא נון-אישיו במסע הבחירות האמריקני, אחרי שכל הדיבייט שעסק במדיניות חוץ נסב סביבה בצורה שכבר הפכה לבדיחה בתקשורת האמריקנית, זו כבר באמת שטות מוחלטת. _הלוואי_ שהיינו נון אישיו.

Comments closed