להיות ביל בליצ'יק/פוסט אורח מאת משה יחזקאל

משה יחזקאל מגיע כדי לתת פרשנות על המהלכים, הכרגיל תמוהים משהו, של ביל בליצ'יק בדראפט האחרון

In כללי

דראפט ה-NFL היה אמנם לפני שבוע כבר, אבל מכיוון שיש לנו עוד איזה שלושה חודשים עד שיתחילו לזרוק כדורים באמת, אפשר למלא עוד קצת את הפגרה בדיבורים על פוטבול.

ואין טוב יותר בשביל זה מאשר משה יחזקאל, הביליצ'קולוג מספר אחד בארץ (ולאור היכולת המוגבלת של מרבית האנשים בכלל להבין את האיש הזה, אולי אפילו טופ 5 בעולם).

הנה מה שהוא חושב על הדראפט ועל הבחירות של הפטס

***

3 ימי הדראפט של ה NFL מסומנים בלוח השנה של כל חובב פוטבול. בשביל מי שאוהב פוטבול התקופה הזו היא שיא עונת היובש – כמעט 3 חודשים אחרי הסופרבול ועוד 4 חודשים ארוכים ארוכים עד תחילת העונה. מה נעשה עד אז?

לפחות בימים האלו יש על מה לדבר: מי יהיו הכוכבים הגדולים הבאים? מי יהיה באסט? את מי תיבחר הקבוצה שלי וכמה היא תתחזק?

בשביל כל אוהד פוטבול הימים שאחרי הדראפט אלו הימים הכי אופטימיים בשנה – ברור שהקבוצה שלי בחרה את השחקנים הכי טובים שהיו על הלוח ואפילו ההוא שניבחר בסוף הסיבוב השביעי הוא הגניבה של החיים – למרות שאת רובם, אם לא כולם, הוא לא מכיר כי אפילו חובבי המיכללות הכי משוגעים לא רואים כל מישחק ובטח שלא יכולים לעקוב אחרי כל שחקן.

האמת היא שאף אחד – כולל המומחים הגדולים של ESPN, CBS, SI וכל היתר – לא באמת יודע מה יהיה וכולם ניזונים מאותם פרשנים.

ומכיוון שאצל האמריקאים המנומסים לא נהוג לקטול אף אחד (הערת בעל הבלוג- חוץ מבחירות הדראפט של הג'טס והבילס. שם כולם יודעים שכלום טוב לא ייצא) וגם אם כן אז תמיד מרככים את הביקורת באיזה מילה טובה ככה שהאוהד הממוצע תמיד ימצא משהו להאחז בו.

כמובן שהמנהלים הממולחים של ה NFL זיהו את הפוטנציאל השיווקי של הדראפט והפכו אותו לפסטיבל של ממש.

***

בשביל אוהדי ניו-אינגלנד החגיגה תמיד יותר מאופקת. כל אוהד פאטס יודע שאין מה לחכות לבחירה של הפאטס בסיבוב הראשון כי ברור שבליצ'יק יעשה עליה טרייד דאון. וגם אם בליצ'יק יבחר מישהו זה לא יהיה השחקן שהוא רוצה ושכל המוקרים והפרשנים מתלהבים ממנו. ככה זה – בליצ'יק הוא משבית השמחות האולטימטיבי.

לביל בליצ'יק יש את הדרך שלו והוא ילך בה בלי חרטות ובלי לספור אף אחד: לא את האוהדים, לא את השונאים, בטח שלא את העיתונאים ואפילו לא את השחקנים שלו.

bill

יש רק דבר אחד שהוא אוהב יותר מאשר לנצח, וזה לעשות הפוך ממה שכולם אומרים. ביל ביליצ'ק

בשביל ביל בליצ'יק הדראפט הוא עוד יום של עבודה סיזיפית שלא ניגמרת אף פעם. בליצ'יק מאמין שרק ככה אפשר לנצח כל מישחק, והוא לעולם לא יתפשר על פחות מזה. הוא לא מיסתכל על מוקים ולא אכפת לו מה אומרים, כל מה שמעניין אותו בשלושת ימי הדראפט זה skill-set ו- value. כל שנה הוא מבזבז לפחות בחירה אחת יקרה בסיבוב שני-שלישי על שחקן שהוא יכל לקחת בבחירה הרבה יותר נמוכה.

לדעתי זה רק בכדי להבהיר שוב ושוב את הנקודה הזו של "אני לא סופר אף אחד". נכון, לפעמים מהבחירות האלו יוצאים שחקנים טובים כמו סבסטיאן וולמר או שיין וורין, עדיין אלו שחקנים שהיו נישארים על הלוח בסיבובים מאוחרים יותר אבל לבליצ'יק זה לא משנה.

***

במשך 6 עונות בניו-אינגלנד הפך ווס וולקר לאחד הרסיברים המובילים בליגה. 3 עונות הוא הוביל את הליגה בתפיסות וחוץ מעונת 2010 (בה הוא היה קצת מוגבל כי הוא חזר מקרע ברצועות וסיים את העונה עם "רק" 86 תפיסות) הוא לא ירד מ 110 תפיסות בעונה. מספר מדהים.

התיאום שלו עם בריידי כמעט מושלם ובריידי משלים מסירות לוולקר בצורה אוטומטית.

בעונה שעברה וולקר שיחק תחת פרנצ'ייז טאג ושוב נתן עונה מעולה של 118 תפיסות ומעל 1300 יארדים. כל מי שדיברתי איתו על וולקר אמר לי שאחרי כזו עונה הפאטס חייבים להשאיר אותו, הרי הם לא יכולים לוותר על כזו תפוקה (הערת בעל הבלוג – לא אני, גם לי היה ברור שהוא הולך).

לי, לעומת זאת היה ברור מעל לכל ספק שווס וולקר סיים את דרכו בניו-אינגלנד. למה? כי זו הקבוצה של ביל בליצ'יק, שאף פעם לא ירתע מלזרוק לפח את הקונספציה הנוכחית ולנסות משהו חדש אפילו אם לפעמים זה מתפוצץ לו בפרצוף.

בליצ'יק רואה את וולקר מדהים בעונה הרגילה ויודע שהקבוצות החזקות שמגיעות למישחק פלייאוף נגד הקבוצה שלו עושות הכנה מיוחדת על מנת לעצור ולהגביל את וולקר ומאלצות את בריידי לחפש מטרות חדשות בזמן שהפאס-ראש החזק שלהם מגיע אליו.

ווס וולקר הפך למטרה החביבה על טום בריידי ולכן הוא חייב ללכת.

 בעונות האליפות של ניו-אינגלנד לא היה אף רסיבר שתפס יותר מ 60 מסירות בעונה (57 ליתר דיוק. דיון בראנץ' ב 2003 ואותו מיספר בדיוק דייויד גיבנס ב 2004) ובריידי חילק את הכדור בצורה די שווה כשבכל מישחק הוא מוצא מאצ'אפ אחר שהוא יכול לנצל. בליצ'יק רוצה להכריח את הקווטרבק שלו שוב לשחק ככה – בליצ'יק שונא להיות צפוי כמו שהוא שונא להפסיד כי להיות צפוי ולהפסיד אלו שני דברים שהולכים ביחד.

בליצ'יק כמעט ולא לוקח רסיברים בדראפט ורוב הרסיברים שהוא בחר בדראפט היו באסטים. למעשה בכל השנים שלו בניו-אינגלנד הוא בחר יותר טייט-אנדס מרסיברים. בדראפט הזה לא רק שהוא בחר שניים, אלו שני שחקנים עם תכונות (או כמו שבליצ'יק אומר: skill set) שונות ממה שהוא חיפש אצל רסיברים עד השנה.

בראיון ל ESPN ביום השלישי של הדראפט בליצ'יק אמר:

"We had a chance this year, through variety of circumstances, to redo WR position"

יה רייט. אם היית רוצה את וולקר היית משאיר אותו.

ימים יגידו אם הניסיון הזה יצליח. מה שבטוח זה שביל בליצ'יק לא יתחרט על שום דבר, לא יסתכל אחורה וימשיך הלאה לשינוי הגדול הבא שאולי יביא לו אליפות (הערת בעל הבלוג – אבל בטוח ירגיז את האוהדים שלו).

*

השיר מוקדש לווס וולקר (ובכל מיקרה אף פעם לא צריך סיבה בשביל פיונה אפל)

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

18 Comments

גיא 2 במאי 2013

יש גם את עניין הכסף.
וולקר יכל להישאר בפטס, הוא קיבל הצעה,כמו שבדרך כלל מציעים בפטס,טיפה מתחת לשווי שוק. יש את הפטס פרימיום – אם אתה משחק כאן,אתה מקבל סיקור שלא תקבל בהרבה מקומות, שמך יעופף כמעט לכל כיוון וכמעט בכל עונה באופן קבוע. כאן זה לא השיקגו ברס. וולקר יכל להישאר אך העדיף לקבל שווי שוק מלא מדנבר, שהיו שמחים לשלם, והוא יודע היטב להיכן הוא עובר.
בתקשורת הספורט בבוסטון לא מעט כעסו על עזיבתו אך גם הבינו אותו טוב מאוד.
עכשיו באמת מה שנותר הוא לראות כיצד ההימור של ביל יעבוד, למרות שעל הנייר, (כמו תמיד) הוא עשה את הבחירה הנכונה. בריידי יהיה היחיד שלא יסתכלו עליו כעוד מספר עוד כבסך הכל עוד משתנה במשוואהבמשוואה, אבל , למען האמת, זה לא יפתיע אף אחד אם ביל בכלל מקבל ניירות ללא שמות למשרד ויום מן הימים יונח דף על שולחנו:
Pos: QB
Age 39
Sees himself playing until: 41
$$ = 7.5 /year
Decision: Trade to the Buffalo Bills, for a first round pick

זהו ביל.
ומעבר לביל, זה ההיגיון הקר שמנחה את המועדון ובזכותו (כנראה) הוא נבחר כמועדון הטוב ביותר בסקר שנעשה בין שחקנים פעילים בליגה. (אבל לא בהכרח מקום שירצו לשחק בו, בדיוק מאותה סיבה).

נחשון שוחט 2 במאי 2013

מעניין!

Amir A 3 במאי 2013

החבר של בליצ'יק, זה שרק מסתכל על סרטים ומוציא מהם סטטיסטיקות, עוד מסתובב על הקווים?

urlacher 3 במאי 2013

אהבתי את הפוסט ועדיין נשמע לי מוזר שבן אדם בכזה מעמד, עם כל כך הרבה ותק וניסיון יעשה דברים רק כדי להיות אנטי
בטח ובטח אחרי שראית את a football life של NFL network –
http://www.youtube.com/watch?v=4xEU2xcJOFw פרק 1
http://www.youtube.com/watch?v=NEZkmdX8HKM פרק 2
למרות מה שחושבים עליו הוא באמת עושה דברים מתוך רציונל והבנה שחייבים לשנות דברים לאורך זמן

ניינר 3 במאי 2013

מי אני שאחלוק על BB אבל איך מוותרים על שחקן כמו וולקר?

ש. בן ד. 3 במאי 2013

בילצ'ק מבין משהו חשוב שקבוצות כמו הבראונס והבילס לא – בד"כ כמות מנצחת איכות.
יש 2 קבוצות שבאופן עיקבי ממשיכות להחליף את הבחירות שלהם לבחירות נמוכות יותר בתמורה לבחירות נוספות – הפטס והפאקרס, ובכל שנה הדראפט שלהם ממוקם בעשירייה הראשונה (בדיעבד כמובן).

יש עוד משהו שמשותף לשתי הקבוצות האלו – הן קראו נכון את המפה (למעשה הובילו את המהלך) שהליגה עושה מעבר למשחק המסירה ומשחק הריצה כבר לא רלוונטי כמו פעם. הם משקיעות את רוב הכסף בק"ב על ובעוד שחקן מפתח או שניים ואת יתר הסגל הם בונים דרך הדראפט ו/או איסוף שחקנים במחיר סביר.

בליגה שבה אתה צריך לפחות 25 שחקנים פותחים (כולל 2 בועטים ולונג סנפר) אי אפשר לבנות קבוצות כמו מיאמי היט, ולכן בוחרים רק את השחקנים שמתאימים לקונספציה ולא תמיד יצליחו בקבוצות אחרות (מה שחוסך המון כסף…).

austaldo 3 במאי 2013

קודם כל תודה לכל מי שהגיב. תשובות:
גיא – אני לא חושב שלבליצ'יק אכפת כל כך מהכסף של בוב קראפט. הכסף הוא עוד גורם במישוואה של כמה "value" הוא יכול להכניס תחת תקרת השכר. כשבליצ'יק רוצה שחקן בקבוצה אז החוזה שלו נחתם מהר מאוד (ע"ע ווילפורק, מאיו, גרונק, הרננדז …) בלי לסחוב עונות עם פרנצ'ייז טאג ובלי להציע הצעות טיפה מתחת לערך השוק עמוק בתוך הפרי אייג'נסי אחרי שאותו שחקן ראה הצעות מקבוצות אחרות.

אמיר – עד כמה שאני יודע – כבר לא. לעומת זאת יש לו מחליפים די טובים…

אורלאכר – מהלך כזה של לבחור שחקן שאף אחד לא מעריך ואתה בטוח שהוא שחקן טוב זה לא מהלך של שחמט, זה מהלך של גו. ברור שמבחינה טקטית עדיף לנצל את הבחירה בשביל שחקן אחר ולבחור את אותו שחקן מאוחר יותר. אבל אם מבחינה אסטרטגית עדיף לך שהיריבים שלך לא יחשבו שסתם יש לך סקאוטרים טובים אלא שאתה בלתי צפוי ואין טעם לנסות לנחש מה תעשה אז אולי עדיף מה שבליצ'יק עושה. זו כמובן רק הפרשנות שלי.

ניינר – כמו שציינתי כמה שוולקר שחקן מדהים, אם עוצרים אותו אז ההתקפה של הפאטס הופכת להיות מאוד מוגבלת (ביחוד אם גם גרונק פצוע). להגנות שמשחקות נגד בריידי יהיה הרבה יותר קשה נגד 3 רסיברים שכל אחד תופס 40-50 מסירות בעונה מרסיבר אחד שתופס 120 ועוד שניים שתופסים 15. קבוצות טובות שמגיעות לפלייאוף עם אינטנסיביות והכנה של פלייאוף הוכיחו שהן יכולות לעצור את וולקר ולהפוך את התלות של ההתקפה של הפאטס בוולקר לנקודת תורפה ענקית.

גיא 3 במאי 2013

הנבואה לשוטים והתירוצים לללוזרים, אז קיראו לי לוזר (שאלו את אישתי.. היא תסכים), עם גרונק בריא, בריידי היה מביא גביע בסופרבול האחרון. הוא פשוט נשק חשוב מדי בהתקפה די מוגבלת. וזה נכון, בלעדיו ההתקפה (הבין כה וכה צפויה) של הפטס כבר אפילו לא צריכה הרבה שיעורי בית תיאורתיים בהכנה נגדה, רק פרקטיים.

ניינר 3 במאי 2013

עזוב גרונק, תפיסה אחת של וולקר והמשחק גמור. אולי בעצם טוב שהוא הולך :)

עומרי 5 במאי 2013

קראפט התראיין מיד לאחר ההעברה והצהיר שהפאטס הציעו לוולקר יותר ממה שקיבל בדנבר. אני נוטה להאמין לו. האמת שזה לא בהכרח סותר את הסברה שלך. למרות הכסף, הוא ידע שבליצ'ק ויתר עליו.

austaldo 6 במאי 2013

בוב קראפט הוא יהודי יקר שעושה הרבה מעשים טובים ואומר הרבה דברים יפים.
טכנית מה שהוא אמר נכון – מעשית את אותה הצעה הפאטס יכלו להציע לוולקר בעונה שעברה במקום לתקוע לו את הפרנצ'ייז טאג או לפחות בסוף העונה. מעשית הם נתנו לו לשחק את כל העונה תחת פרנצ'ייז טאג (פרנצ'ייז טאג בהגדרה זו הדרך לתת לקבוצה ולשחקן זמן להסכים על הארכת חוזה) ולא ממש דיברו איתו עד אחרי שהוא קיבל הצעות מקבוצות אחרות ואז הציעו לו הצעה שבפרמטרים מסויימים טיפה יותר טובה מההצעה של דנוור. קשה לי לחשוב על דרך יותר יעילה להראות למישהו את הדרך החוצה ועדיין לטעון שרצית שהוא ישאר.

גיל 3 במאי 2013

ביליצ'ק סומך על בריידי שיציל את התחת שלו ויראה שהוא גאון. נראה אם ביליצ'ק יאמן אחרי שבריידי יפרוש ואז נראה כמה יחשבו שהוא כזה גאון.

אח שלו 4 במאי 2013

אני חושב שהנקודה הכי חשובה – ונכונה – במאמר, היא המהלך האמיץ של להוציא את בריידי מהקומפורט זון שלו. חלק מההתדרדרות בתפקוד בקלאץ' של הפטריוטס היה היכולת לצפות מה הם יעשו בדרייבים המכריעים – בריידי יילך לוולקר. אני חושב שהפטריוטס רצו התקפה יותר קשוחה, יותר פיזית, יותר מאוזנת, פחות צפויה. באופן פרדוקסלי, העפת הרסיבר הכי טוב אולי תגרום יותר קשיים בעונה הרגילה אבל יכולה לשפר את סיכוייך בפלייאוף.

בכלל, הקטע הזה של לא ניתן לצפות אותנו הוא לדעתי אחד מהמרכיבים הכי חשובים בהצלחה של בליצ'ק. בליגה שבה כולם לומדים אותך ממשחק למשחק, לקבוצות עם הפתעות בשרוולים יש יתרון אדיר.

תומר ש 4 במאי 2013

רק אני מפחד מהשילוב מאנינג-וולקר?

ניינר 4 במאי 2013

מפחיד רק בעונה הסדירה

URLACHER 5 במאי 2013

בלי קשר אפשר לקבל עוד פוסטים כאלו?
אני משתגע מכל הזמן שיש עד שמתחילה הליגה

austaldo 6 במאי 2013

כן, זו תקופה קשה מאוד, ובשנים אי-זוגיות כשאין יורו + אולימפיאדה או אולימפיאדת חורף + מונדיאל אז בכלל…

ffxiv arr gil 9 באוקטובר 2013

Just received most of these so i Absolutely adore ffxiv arr gil! overall i love ffxiv arr gil!

Comments closed