פחדן סדרתי

פעם השוויתי את ביבי לקובי בראיינט, השוואה מופרכת מאין כמוה כשלוקחים בחשבון שלקובי אף פעם לא היתה בעיה לקחת זריקה בעוד ביבי רוצה את הכדור כמה שיותר רחוק ממנו

לפני כמה חודשים השוויתי את קובי בראיינט לביבי נתניהו. הם התאימו בול. שנייהם שנויים במחלוקת, שנייהם בטוחים שהקבוצה/המדינה לא תוכל להסתדר בלעדייהם, מי שאוהב אותם מת עליהם ומי שלא – לא סובל אותם.

יש רק נקודה אחת שבה ההקבלה הזאת לא עובדת – על המגרש.

כי אם יש משהו שאי אפשר להגיד על קובי, זה שהוא מפחד. קובי תמיד יירצה את הכדור אצלו. הוא תמיד, אבל תמיד, ייקח את הזריקה האחרונה. אני לא יודע לגבי ווינר או לוזר, אבל דבר אחד אני יודע לגבי קובי – הוא נורא רוצה לנצח.

ביבי, לעומת זאת, תמיד רוצה שהכדור לא יהיה אצלו. אם הכדור אצלו, הוא ייצטרך להחליט. ואם מחליטים, יש חשש שתעשה טעות, חלילה. קובי לא מפחד לעשות טעויות, ביבי חולה עד לשד עצמותיו מהמחשבה שהוא יעשה טעות.

אפילו להצטלם בגבס הוא לא מוכן.

*

כשבוחנים כל החלטה של ביבי בנפרד, היא נראית הגיונית.

ההחלטה לא לתקוף באיראן היא החלטה טובה. ההחלטה לא לנצל את שבעים אלף חיילי המילואים שגייסת לצורך מתקפה כללית בעזה היא סבירה והגיונית.

גם ההחלטה לאפשר ייצוא של 40% מהגז, במסגרת המידע המצומצם שיש ברשותנו (ותאמינו לי, יש כל כך מעט מידע כרגע שאף אחד לא יכול לדעת מה היא באמת ההחלטה הנכונה במקרה הזה), יש בה הרבה סבירות.

אפילו ההחלטה על המינוי של יעקב פרנקל להיות שוב פעם נגיד בנק ישראל יש בה מן ההגיון. אפשר למצוא פגמים רבים במינוי הזה – הכהונה הקודמת שלו הוכתמה בכסף שלקח שלא כדין וגם התקופה שלו ב-AIG, שם סירב לקחת אחריות על הקריסה של ענקית הביטוח, היא לא בדיוק משהו שמוסיף לרזומה שלך.

מצד שני, מדובר בבן אדם שנמצא שנים בצמרת הכלכלה העולמית, הוא מכיר את הכלכלה הישראלית וכבר הוכיח בכהונתו הקודמת שהוא יודע את העבודה.

אבל כשלוקחים את כלל ההחלטות האלו יחד, בתוספת לעוד עשרות החלטות ובעיקר – חוסר בהחלטות – לאורך שנות כהונתו של ביבי מה שמקבלים הוא לא פחות מפחדן סדרתי.
98439

בתמונה – ביבי עונה לאנשים שביקשו ממנו לקבל החלטה

*

אנשים שפחדו שביבי יתקוף באירן אין להם מושג מה ביבי הוא באמת. ביבי בחיים לא יתקוף באירן, הוא פחדן מדי מההשלכות מכדי לעשות את זה. כשיגיע הרגע להגיד למטוסים "צאו", הקול שלו ייחנק תחת משא ההכרעה.

לכן הוא גם פחד להשתמש בכוח הצבא הישראלי בעזה, למרות כל ההבטחות הקודמות שלו על ריסוק שלטון החמאס.

לכן הוא מפחד פחד מוות מלהביא את ההחלטה על ייצוא הגז לאישור הכנסת.

לכן הוא לא מסוגל, פשוט לא מסוגל, לקחת החלטה אחת אמיצה ולמנות מישהו חדש לתפקיד נגיד בנק ישראל.

עכשיו שפרנקל שם, לא משנה מה ייקרה, לביבי יש תעודת ביטוח ברורה. הוא דאג שתהיה שם אוטוריטה שהציבור מכיר. יש על מי להפיל את האשמה במקרה של כשלון.

אנחנו רגועים.

*

תגידו מה שתגידו על קודמיו של ביבי, כולם לא פחדו לקחת הכרעות. חלקן של אותן הכרעות היו כושלות, אבל לפחות הן לא חששו לקחת אותן

אולמרט יצא למלחמה בלבנון ולמבצע בעזה. שרון פינה את הרצועה. ברק יצא מלבנון. רבין ופרס חתמו על הסכמי אוסלו.

גם ביבי בכהונה הראשונה שלו עשה משהו. הוא חתם על הסכם ווי. זה לא הצליח, מאז הדבר היחיד שהוא דואג זה לא לעשות כלום. אם אתה לא עושה, אתה לא נכשל.

אני מכיר אנשים שמנתחים את ביבי לעומק. הם אומרים – הוא רוצה להשאיר חותם. תקיפה באיראן ואם לא זה, לך תדע – אולי הוא אפילו ינסה ללכת על הסכם שלום.

כל מי שעושה ניתוח כזה פשוט מפספס את מהותו של ביבי.

ביבי הוא טאוטולוג בכיר.

כל החלטה (או שוב, אי החלטה) שלו כראש ממשלה נועדה כדי לדאוג שהוא יוכל להמשיך להיות ראש ממשלה, אז הוא יוכל להמשיך לא לקבל החלטות שיאפשרו לו להמשיך להיות ראש ממשלה, וחוזר חלילה.

ביבי הוא לא קובי בראיינט, הוא לא לברון ג'יימס, הוא מקסימום ג'ייסון קולינס (אם נשאיר את הנטיות בצד) – המטרה שלו היא לעשות את המינימום על מנת להמשיך להסתובב בליגה ולקבל כסף.

לנצח? לזרוק לסל?

בשביל מה, הרי אפשר להחטיא חלילה. ואז, מי ייקח אותך?

ליאור נעלב
על בניית קבוצה והמקום בהיסטוריה

No Comments

אדם בן דוד 24 ביוני 2013

מדויק. פרק ממשנתו של יצחק שמיר.

גיא 24 ביוני 2013

אדם, סליחה שאני תופס לך טרמפ על התגובה.
מר גרייזס: עכשיו, אנא הצג מידה של הגינות, וגבב לנו כמה שורות על רה"מ הגרוע בתולדת המדינה , מר אהוד ברק. הגנרל האמיץ שתחת אפו החלה האינתאפדה המדממת ביותר. הגנרל האמיץ שאחרי הלינץ' ברמאללה עוד העז להישאר בתפקידו ולא ביצע מה שגם ביבי היה מבצע.
מוכן ? או שנשוא הכתב מוכרח להיות מגוש הימין ?

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

עד כמה שאני זוכר, אהוד ברק הוא לא ראש הממשלה ואפילו לא נושא בתפקיד רשמי בממשלה, אז למה שאני אדבר עליו?

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

ודרך אגב, ברק יצא מלבנון, פעולה שלביבי לא היו ביצים לעשות. הביצוע שלה היה איום ונורא אבל ההחלטה עצמה היתה נכונה מאין כדוגמתה.

גיא 24 ביוני 2013

ברק אינו נושא תפקיד רשמי, אך אתה מוכן להבטיח שלא תכתוב על בנימין נתניהו לאחר שהוא יפרוש? (למרות שאולי צומח כאן שמעון פרס 2).

ולגבי היציאה מלבנון ? שנוי במחלוקת. לא היו נחוצות "ביצים" כדי לצאת מלבנון. היו נחוצות "ביצים" כדי להישאר שם. אסון המסוקים שינה את התפיסה לגבי דרום לבנון, לחלוטין. ברק היה ראש ממשלה של מה שקל, הרבה יותר מביבי. זוכר את נאום "אני מבקש סליחה מעדות המזרח" ?, שפל המדרגה. אני כמעט יכול לדמיין את מושב הליצים (יועצים) שאמר לו לעשות כך, או שמישהו חושב שאהוד ברק, שמצב עדות המזרח הדיר שנים רבות בשווי זמן משינתו, פשוט לא יכל למשוך עוד יום מבלי להתנצל ….

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

כשביבי יפרוש, לא תשמע מילה אחת עליו. אתה יכול לדבר איתו שזה ייקרה כבר?
ואין לי מושג אם יצא לך להיות בימים אלו בלבנון – לי יצא. לא היתה החלטה יותר נכונה מאשר לצאת משם. ועובדה שביבי לא עשה את זה, כי הוא תמיד מעדיף את הסטטוס קוו. אסון המסוקים היה בתקופתו של ביבי, הוא היה יכול לעשות את זה אבל בחר שלא. לפחות דבר אחד טוב יצא מהאסון הנורא הזה

Martzianno 24 ביוני 2013

כמה שאתה צודק.
בא לי לבכות.

בני תבורי 24 ביוני 2013

בעוד שנתיים תוכל להחליף את נשוא הפוסט ליאיר לפיד מבלי לגעת בכותרת ובתוכן. מדויק.

מתן גילור 24 ביוני 2013

יאיר לפיד לא עושה? לא זכור לי שר אוצר שעשה כ"כ הרבה בחודשיו הראשונים בתפקיד (ואתה יכול לומר שהוא עושה גרוע מאד, אבל הוא עושה ועוד איך).
ומעבר לכך – צמצום הממשלה, קיטון בשכר ח"כים, תוספת לניצול שואה, קידום נושא יצוא הגז. שוב, אתה יכול לחשוב שאלה דברים שוליים או גרועים, אבל הבן אדם בא לעבוד (בשבילנו או עלינו – ימים יגידו).
בני, גם אתה וגם אריאל, חו"ח אל תגידו שעון שבת ויש עתיד באותו משפט. בטעות עוד תתפלק לכם מחמאה.

roei034 24 ביוני 2013

הבן אדם בא לעבוד? הבן אדם שאין לו מושג בכלכלה הקשיב ליועצים מסוימים שעליהם הוא סומך. הקיזוז בממשלה הוא פריט שולי וזניח ,לעומת הצמצום ההכרחי במגזר הציבורי שלא נעשה, יוקר המחיה לעומת המשכורות , וכמובן הדיור.

מתן גילור 24 ביוני 2013

הקשיב, לא הקשיב, זה כלל לא משנה שהוא עושה.
כמו שכתבתי, יתכן מאד שהוא טועה, אבל הוא עושה.
לגבי המגזר הציבור, אתה פשוט טועה. הוא הקפיא את מרבית הצמדות והעלאות השכר, שזה קיצוץ אדיר. "הטייס האוטומטי" של המגזר הציבורי אוכל חלק ניכר מהגידול בהוצאה השנתית. לפחות את מרבית הרכיב הזה הוא הסיר.

MOBY 24 ביוני 2013

לפיד עושה את משנתו של ביבי ושטייניץ קופי-פייס איננה עשייה….

מתן גילור 24 ביוני 2013

אבל בקדנציה של שטיינץ המיסים ירדו (בין הסוף להתחלה) ואצל לפיד עלו.
ריאלית, הטייס האוטומטי אצל שטייניץ גדל ואצל לפיד קטן.
2 דברים כ"כ אוקטיים הפוכים וזה רק ב-100 יום.
בקיצור, אמנם נתניהו דחק את לפיד יפה מאד לפינה, אך לקרוא לו "עושה משנתו" זה לא מחוייב המציאות.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

מתן, זאת לא חוכמה, אצל שטייניץ הם ירדו כי היה מצב כלכלי שאפשר את זה. יש לך ספק בכלל שהוא היה מעלה אותם באותה דרך שלפיד העלה אם הוא היה שר אוצר עכשיו?

מתן גילור 24 ביוני 2013

אריאל, המצב הכלכלי ממש לא אפשר זאת. אולי המצב הכלכלי בתקשורת אפשר זאת.
אם הוא היה מאפשר זאת, לפיד לא היה צריך להעלות כבר בתחילת הקדנציה שלו הן מיסים ישירים והן מיסים עקיפים.
אחת הסיבות שהובילה לבור היא מדיניות המיסים המתירנית והפרו מחזורית של אמצע-סוף העשור הקודם.
מיסים צריך להוריד במשבר ולהעלות בשפע – לא להיפך.
להסבר טיפה יותר מפורט – http://matangilor.wordpress.com/2013/04/22/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93/

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

מתן, אני מסכים איתך במאה אחוז, אבל זה לא המדיניות של נתניהו, לא של שטייניץ ומסתבר שגם לא של לפיד.
אם לפיד היה שר אוצר לפני שנתיים, יש לך ספק שהוא היה מוריד מיסים? ואם שטייניץ היה שר אוצר עכשיו, יש לך ספק שהוא היה מעלה את אותם מיסים?
בקיצור, כולם מגיעים מאותה אסכולה. אסכולת פקידי האוצר יודעים מה הם עושים, אז מה אם כולם למדו באותה פקולטה ודורשים את אותה תיאוריה שכבר הוכח בעולם שהיא מזמן לא תקפה

matipool 24 ביוני 2013

בני – אתה יוצא מתוך הנחה שלפיד עוד שנתיים עדיין פופלארי ונבחר לראשות הממשלה . בעקבות ההחלטה שלו ( או "האונס" של ביבי ) לקחת את האוצר , הסיכויים לכך קטנו משמעותית ולא אתפלא אם ביבי ימשיך לעוד קדנציה ( למרות שנראה שהוא בונה את גדעון סער להיות יורש שלו ) .
רועי – מה זה חשוב שאין לו מושג בכלכלה . הוא התמנה לתפקיד ועכשיו צריך לעשות הכי טוב שיכול . בעצמך כתבת שהוא הקשיב ליועצים מקצועיים שהוא סומך עליהם ומיישם ( או לפחות מנסה ) את מה שניתן / יכול / אפשרי כרגע . סה"כ 100 ימים בתפקיד . אי אפשר להגיד שהוא לא בא לעבוד . אני חושב גם שהוא לומד מהר מאד ותוך שנה הוא יהיה בעל ידע רב ( גם פוליטי ) וירגיש טבעי לגמרי בתפקיד .

בני תבורי 24 ביוני 2013

מתי,
זאת הנחה של לפיד והוא הצהיר עליה. אבל אני בהחלט מסכים אתך שנכון לעתה סיכוייו קטנו משמעותית. מצד שני, עמישראל כבר הפתיע לא פעם…

משה 24 ביוני 2013

אתמול אמר לי מנהל מקביל אליי בעבודה(לצערי הוא גם טייס קרב במילואים, משהו שמפחיד אותי עד עמקי נשמתי):"אתה חייב לשלוח את X(אחד העובדים שמהווה את הסמכות המקצועית בפרוייקט שלי) לבדוק את התכנון של קבלן המשנה כך שאם תהיה בעיה תוכל לבוא אליו בטענות כי הוא לא עלה על זה קודם". גישה שמייצגת בעיני את המינוי של פרנקל.
מסכים עם כל מילה שלך.

גיא 24 ביוני 2013

חשבתי שאתה עומד לכתוב "גישה שמייצגת בעיני אתה חיל-האויר וצה"ל בכלל."
אבל היית קרוב.

כסיפוביץ 24 ביוני 2013

אני מצטער על החדשות המרעישות.
כולם שם פחדנים…

ביבי הוא המנטור

rbi 24 ביוני 2013

דווקא לאולמרט היה ביצים גדולות. לפעמים גדולות מדי. הוא לקח המון סיכונים שחלקם התפוצצו לו בפנים (כמו לבנון השניה) וחלקם הצליחו כמו התקיפה בסוריה. נראה לכם שאם ביבי היה ראש ממשלה הוא היה תוקף בסוריה כמו שאולמרט עשה (ולא, תקיפת מחסן נשק במצב שאסד לא מהווה סיכון זה לא כמו תקיפת כור גרעיני שאסד חזק בשלטון).

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

אני מעדיף ראש ממשלה שמקבל החלטות, אפילו אם הן גרועות, מאשר לא מקבל החלטות בכלל.
דרך אגב, התקיפה בלבנון היתה הדבר הנכון לעשות, גם בדיעבד. מה שלא היה נכון היתה הדרך. ושם בלטה חוסר ההחלטיות בכל הרמות, במיוחד זאת הצבאית.

כסיפוביץ 24 ביוני 2013

אכן. ואיפה הוא היום…

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

הוא היה היום ראש ממשלה אם הוא לא היה מושחת נהנתן

משה 24 ביוני 2013

קשה להגיד זאת אבל גם במלחמות הדברים צריכים להישפט לטווח הארוך וכאן לבנון השנייה הייתה אחת המלחמות היותר נכונות ויותר מוצלחות שעברנו. זה לא גורע כהוא זה מהביצוע הגרוע והמוכנות העלובה שלה.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

היא היתה מלחמה מאוד נכונה, לגבי המוצלחת אפשר להתווכח. מה שכן, היא לפחות גררה מהצבא הכנה הרבה יותר טובה לפעם הבאה, וגם זה משהו, כי חלילה היינו צריכים לצאת בעתיד למלחמה גדולה בהרבה בלי מוכנות בכלל.

משה 24 ביוני 2013

אני מתכוון למוצלחת בהיבט של התוצאה לטווח ארוך. נאסראללה בבונקר 7 שנים ושקט מוחלט בגבול הצפון זו תוצאה מוצלחת. לצורך העניין מלחמת ששת הימים בראייה הסטורית היא בעיני כישלון בטווח הארוך מכיוון שאנחנו משלמים בריבית על התוצאות שלה.

משה 24 ביוני 2013

בהקשר הזה כפי שמלמדים בבה"ד 1 את האימרה של קלאוזוביץ' "מלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים" ולכן המטרה שהיא משרתת היא מטרה מדינית ולא כיבוש היעדים וכד'. מכיוון שמטרת המלחמה לא הייתה לחסל לחלוטין את חיזבאללה אלא להשיג שקט ולהחליש אותו בטווח המיידי היא השיגה את מטרותיה להבנתי.

matipool 24 ביוני 2013

משה – כל מילה .
מישהו שהוא מאד מקורב אלי ובעל דרגה בכירה בצבא משבח את אולמרט על האומץ , כושר קבלת ההחלטות והגב שנתן לצבא וכל הביקורת שלו היא אך ורק כלפי הצבא ( הדרגות הבכירות והאחראים על מוכנות הצבא ) .

מיצי 24 ביוני 2013

כל מילה בסלע.
הכי עצוב שזה היתה הסיסמא שלו באחת ממערכות הבחירות…

טל בן יהודה 24 ביוני 2013

ביבי לעולם לא יתקוף באיראן, המועד לתקיפה עבר בערך לפני עשור.

הזכרת את אולמרט, אבל פסחת על מעשה הכי משקף ולא-פחדני שלו.

כשאולמרט ראה את סוריה מנסה לפתח יכולת גרעינית, הוא התקיף. הוא לא פנה לארה"ב, הוא לא פנה לאו"ם והוא לא פנה לאירופה. הוא פנה לחיל האוויר ואמר "צאו לדרך".

If you want to shoot, shoot – don't talk.
ביבי אשף בלדבר ולהשתמש במבטא האמריקאי המצוין שלו.

יh c 24 ביוני 2013

ביבי אכן הוא מלך הפחד.
בדיוק נוהג כמו יצחק שמיר ז"ל,
מדיניות של שב ואל תעשה,
עדיין זכורה לי האפיזודה המגוחכת שבה שמיר הובל בליש כמו פאפי אל הפלאסיו -ריאל במדריד,
בהתחלה הוא השמיע קולות של סירוב אבל שאיימו עליו שלא יתנו ערבויות לישראל הוא החליט ללכת.

המורשת שלו-אני האיש שלא עשיתי כלום

ביבי הוא חיקוי חיוור של שמיר,
לפחות לשמיר היה יותר אינטריגטי

כל הסאגה עם האיומים על איראן הם לא יותר ממס-שפתיים.
זה כמו תכנית :" האח-הגדול =סם להמונים, סם שמטשטש את המציאות הלא פשוטה שלנו כאן באדמה הזו.

קודם שישראל תחליט מה היא עושה עם כנופיות שמשליכות עלייה ברזלים מעופפים שנורים משוחות-חול ומטנדרי ניסאן מג'וייפים ללא אזימוט הכי מדוייק,
קודם שתתגבר על הכנופיות הקטנות,
או אז אדז בכלל תעז לאיים על איראן

איציק 24 ביוני 2013

ההשוואה ממש לא נכונה. אצל שמיר אי העשיה היתה מדיניות והוא אמר זאת. הוא טען שהזמן יעשה את שלו. לפני קום המדינה, כאשר חשב שצריך לפעול פעל.
אצל ביבי, חוסר העשיה (לפחות במובן המדיני) אינו נובע מהשקפת עולם כי אם מחוסר השקפת עולם. זהו הבדל מהותי. מבחינה זו הוא כמו חמור שמת מרעב בין שתי ערמות קש כיוון שלא ידע להחליט מאיזו לאכול. שמיר היה מחליט, והוא החליט לשים על HOLD במודע.
בנושאים הכלכליים אני לא מבין גדול, אבל נראה לי שביבי מרגיש יותר בטוח ומקבל החלטות גם אם יש מי שחושב שההחלטות מוטעות.

גזר גמדי 24 ביוני 2013

חשבתי שאני אקרא פה משהו על ספורט

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

יש קובי בראיינט, לא?

גזר גמדי 24 ביוני 2013

כן, אבל השתמשת בו רק כמקפצה לכתוב טור על ביבי… לא נורא, ראיתי כבר פשעים חמורים מזה :)

ירושלמי 24 ביוני 2013

מה עניין שמיטה להר סיניי?
קובי בראיינט מתהפך בקברו…

אלעד 24 ביוני 2013

הלוואי שהוא היה רק פחדן.
הקדנציה הקודמת שלו התאפיינה בחציי החלטות. כלומר, קודם להחליט על משהו, אח"כ להקשיב לרחשי הציבור בעניין, ואח"כ לסגת אם ההרגשה היא שהציבור לא מרוצה. זאת לא הנהגה.

דרור 24 ביוני 2013

מדויק להפליא.
ביבי הוא פחדן, והוא תמיד היה כזה.
גם הסביבה כבר הבינה את זה. הוא בחיים לא ייצא למלחמה, כי הוא פוחד להיכשל. לכן היה צריך את אולמרט שיעשה את מה שהיה צריך לעשות 5 שנים קודם לכן.

עומרי 24 ביוני 2013

אני לא בדיוק מתאים לסנגר על נתניהו – אבל פחד זו דווקא לא תכונה רעה כשמדובר בראש ממשלה. לעיתים פחד הוא מבורך, כי הוא מכניס גם רציונאליות.
כך בהחלטה שלא לתקוף באיראן ולא להיכנס לבוץ בעזה.

שרון לא פחד – זו תכונה מצויינת לאלוף בצה"ל אבל הרבה פעמים נוראית כמדינאי.

זה גם לא נכון שנתניהו לא מקבל החלטות מקוריות ואמיצות – הוא הביא את פישר למשרת הנגיד כשר אוצר.

לעניין החלטת הגז – כבר 4 שנים יש דיון מעמיק בסוגיות שונות העולות מגילוי הגז – כלכליות, משפטיות, משקיות, תחרותיות, סביבתיות, פיננסיות. כל אחד מהרגולטורים הרלוונטיים כבר עסק בזה רבות ונתן את דעתו.
המידע קיים ובשפע. הנעלם העיקרי הוא היכולת להקטין תלות במקורות אנרגיה מתכלים בעתיד.
יש המון טיעונים חזקים בעד ייצוא הגז. גם למי שמתנגד יש טיעונים חשובים, אבל הם מבוססים בעיקר על חרדת הנטישה שלנו כעם – של מה יקרה אם ייגמר הגז ואף אחד לא ירצה למכור לנו. אלה בדיוק הטיעונים שמביאים אותנו לקנות עוד מטוס F35 יקר, שיהיה.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

כמו שאמרתי, לכל אחת מההחלטות יש בסיס איתן. כשמחברים את כולם ביחד זה נראה רע מאוד.
גם לגבי הגז, אמרתי שההחלטה עצמה היא לא בלתי הגיונית. כשאני אומר שאין מידע, זה בעיקר כי אף אחד לא יודע בדיוק כמה גז יש שם. גם אף אחד לא יודע מה היכולת של ישראל לעבור למשק מבוסס גז, למשל. אבל שוב, ההחלטה עצמה היא לא רעה כשלעצמה. זה שלא מביאים את זה לאישור הכנסת ודנים בזה במחשכים – זאת הפחדנות

אזי 24 ביוני 2013

זה שלא מביאים את זה לאישור הכנס לא אומר בעצם שהוא לא פוחד לקחת את ההחלטה בעצמו?

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

את התוצאות של ההחלטה הזאת נראה הרבה אחרי שביבי כבר לא יהיה ראש ממשלה, אז לא קשה לו לקחת את ההחלטה הזאת.
את זה שיחשפו את הלחצים שהיו מאחורי הקלעים, את השיקולים הלא נקיים – את זה הוא מפחד שיחשפו.
אם הוא כזה בטוח שזאת ההחלטה הנכונה, למה הוא כל כך מפחד? אף אחד לא ביקש משאל עם, אז שלא ידבר על פופוליזם.
ושלא יספר לי סיפורים על מדינות שהגז "קבור אצלם באדמה מתחת לבירוקרטיה ופופוליזם", כי אין כאלו מדינות. הוא לא נתן דוגמא לאפילו מדינה אחת כזאת.

rbi 24 ביוני 2013

דווקא בנושא הגז, לא להיכנע לפופוליזם כמו שהוא נכנע ב2011 עם ועדת טרכטנברג זה דווקא כן החלטה (שעלתה לא מעט כסף והעלתה את הגרעון). זה שאתה נגד יצוא הגז לא אומר שהוא לא קיבל פה החלטה.
דווקא לפיד מאז שהוא נכנס נראה שהוא לא מהסס לקבל החלטות שהם גם לא פופולאריות אצל חלק גדול מהמצביעים שלו וחלקם גם נגד האשליות שהוא מכר לפני הבחירות. זה לא מצביע על זה שהוא לא מקבל החלטות אלא שהוא פוליטיקאי שמשקר לבוחרים שלו…

עומרי 24 ביוני 2013

אתה מבין שראש הממשלה, והממשלה בכלל, לא יכולה למנוע מהכנסת לחוקק חוקים. חברי כנסת מהאופוזיציה יכולים להציע מחר הצעת חוק שאוסרת ייצוא גז, ואם הם יצלחו את אישורה ב-3 קריאות (מה שבאופן טבעי יחייב משיכת קולות מהקואליציה) היא תעבור.

אבל נתניהו, כראש ממשלה, לא מחוייב להביא את ההחלטה לכנסת. כמו שהוא לא מחוייב לכך בהחלטות רבות נוספות – הוא ראש ממשלה, יש לו סמכות מאוד רחבה ששואבת את כוחה מבסיס משפטי מוצק.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

עומרי, קודם כל – אפשר להתווכח איפה עובר הגבול בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. בעיקרון, המצב היום במדינה הוא שהכח של הרשות המבצעת גדל מאוד ביחס לכח של הרשות המחוקקת. היתה אמורה להיות מערכת איזונים בינהם ובתכ'לס, הרשות המבצעת לקחה לעצמה חלק נכבד מהתפקידים שהכנסת אמורה לשמש. העובדה שרק מה שועדת השרים לעניני חקיקה מעבירה הלאה או חוק ההסדרים הנורא והיום עדיין נמצא פה מדגישה את זה.
לצורך העניין עצמו, לא מדובר פה ביציאה למלחמה שצריך החלטה מיידית. למעשה, לא היה קורה כלום אם היו מחכים שנה-שנתיים עם ההחלטה כדי לראות כמה באמת גז יש שם. למה היה צריך למהר כל כך עם ההחלטה, חוץ מהצורך של תשובה ונובל אנרג'י לחתום הסכמים עם מדינות אחרות?
מדובר בהחלטה שנוגעת לדורות רבים של ישראלים, שתשפיע על העתיד של כולנו, כולל הילדים שלנו, מן הראוי היה שהיא תידון לפחות בצורה פתוחה ולא במחשכים. אם את החלטות ועדת ששינסקי העבירו בחקיקה, למה את זה לא?

עומרי 24 ביוני 2013

משום שהחלטות ועדת ששינסקי היו סוגיית מיסוי – ומיסים ניתן להטיל רק באמצעות חוק (ס' 1 לחוק יסוד: משק המדינה).

הממשלה מתירה או לא מתירה לייצא ומפקחת על ייצוא כל הזמן, במגוון סוגיות – פוספטים, תעשיות ביטחוניות, קניין רוחני שנוצר בסיוע ממשלתי ועוד.

הגז בקרקעית הוא קודם כל כסף בקרקעית. כסף בו למדינה יש כיום נתח מכובד (גם אם לא גדול מספיק לטענת חוגים מסוימים שאני לא מתווכח איתם).

אפשר למנף את הכסף הזה ליצירת תעשייה חדשה יש מאין (כפי שכיום כי"ל היא חברה רב לאומית עם מומחיות ייחודית)
אפשר למנף אותו לקשרים גיאו פוליטיים חזקים יותר.
אפשר למנף אותו לכניסה ישראלית לרשת המסחר העולמית באנרגיה – שקולות מקצועיים טוענים שהיא היא המפתח לעצמאות אנרגטית אמיתית.

וכן, גם אלמנט התזרים בהווה מול חיסכון עלום בעוד 40 שנה משחק תפקיד. זה שיקול פיננסי ראשון במעלה למדינה שזקוקה להשקעות של עשרות מיליארדי שקלים בהון קבוע – תשתיות תחבורה, חינוך, בריאות וכו.

כל הדיון שאתה מדבר עליו כבר התקיים במגוון פלטפורמות. אני כאזרח מרגיש שיש לי הרבה מידע על העניין, ואני לא נוטה לתמימות בדברים הללו.
כמות הגז בקרקעית ידועה עם טווח סטייה סביר.
צורכי המשק המיידיים ידועים. גם סוגיות התחרות מטופלות וטופלו.
לעניין צורכי המשק העתידיים – לא הייתי רוצה משק שתלוי הרמטית בגז.
והרי אנחנו יודעים שזה עלול לקרות בסבירות גבוהה עם גז זמין מדי וזול מדי. אני מעדיף משק שמתייעל אנרגטית כל הזמן, ובדרך נהנה מתשומות פחות גבוהות מבעולם בגלל הגז שכן מוזרם.
ככה בונים יתרון בר קיימא אמיתי.

האם אני סומך על ביבי, יאיר לפיד, עודד שריג והחברים הטובים באגף התקציבים שינהלו את הכסף האדיר שעומד להיכנס שנתיים מהיום?
זו כבר שאלה אחרת.

משיח 24 ביוני 2013

יוון וספרד…

שמעון כסאח 24 ביוני 2013

אני עם עומרי, תגובה נהדרת!

rbi 24 ביוני 2013

הוא לא זה שהביא את פישר. החלטה על נגיד היא של ראש ממשלה. הוא הוביל את התהליך והמליץ עליו, אבל מי שקיבל את ההחלטה זה שרון שהיה ראש ממשלה. כל הקיצוץ הרציני שהוא עשה ב2003 היה עם גיבוי של ראש ממשלה. אני לא בטוח שאם הוא היה ראש ממשלה, היה לו את הביצים לעשות את אותם קיצוצים. בסופו של דבר השרים הם מבצעים של ראש ממשלה, וכל החלטה טובה או רעה צריכה להיזקף לזכותו של ראש הממשלה.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

לפיד בכלל רצה את הסגנית של פישר הפעם, זה נתניהו שהתעקש על פרנקל, כך שזה לגמרי בחירה של ראש הממשלה – בניגוד לרמטכ"ל, שזאת בחירה של שר הביטחון (ומוזר שזה כך)

rbi 24 ביוני 2013

כי נגיד לא כפוף לשר אוצר אלא לראש ממשלה ורמטכל כפוף לשר ביטחון. זה דווקא הגיוני.

יריב 24 ביוני 2013

למיטב הבנתי הנגיד לא כפוף לאף אחד והרמטכ"ל כפוף לממשלה ולא לשר הבטחון.

אביאל 24 ביוני 2013

rbi – קצת דיוקים, נתניהו נפגש עם פישר שיכנע אותו, אחרי זה אריאל שרון אישר את המינוי.

הרמטכ"ל (כמו צה"ל) אינו כפוף לשר הבטחון אלא לממשלה כולה, הבחירה נעשת בשיתוף של שר הבטחון וראש הממשלה, אבל הוא מציית לדברי הממשלה בלבד, שוב מבחינת החוק.

ועוד משהו, מבחינת חוק בנק ישראל, הנגיד הוא אוטונומי לחלוטין ולא מקבל שום הוראה מראש הממשלה, משר האוצר או מהממשלה.

משה 24 ביוני 2013

ביבי יהיה כנראה בקרוב נשיא והפחד הגדול שביומולדת 70 שלו יהיה מופע של יומיים כי הוא לא יצליח להחליט אם להביא את ברברה סטרייסנד או את אחינועם ניני.

rbi 24 ביוני 2013

זה מה ששרה רוצה. הבעיה שיש סיכוי טוב שהוא יתבזה ויפסיד כמו שפרס הפסיד ב2000 וזה יהיה שיא ההשפלה בשבילו (הבחירות חשאיות).
זה מאד מעניין אם אנשים כמו בנט ויאיר שלא מחבבים אותו יצביעו לו להיות נשיא בשביל להיפטר ממנו כראש ממשלה, או ינסו להשפיל אותו ולהצביע נגדו. הכי מצחיק יהיה אם השמאל יעמיד את רובי ריבלין נגדו כמועמד שלו. יש לי הרגשה שלריבלין שמאוד פופולארי בכל הקשת הפוליטית יהיה סיכוי טוב לנצח אותו (וגם נגד דוד לוי זה יהיה צמוד).

matipool 24 ביוני 2013

זה רציני הסיפור של ביבי לנשיאות ? פעם ראשונה שאני שומע את זה .
מילא סטרייסנד / ניני , מה עם דה נירו / פאצ'ינו ? שרון סטון או מריל סטריפ ?

משה 24 ביוני 2013

אומרים שזה רציני, זו הכהונה האחרונה שהוא רוצה כראש ממשלה והוא לא ירוץ בפעם הבאה כדי לרוץ לנשיאות.

rbi 24 ביוני 2013

אבל זה אומר שהוא מוותר על ראשות הממשלה שנתיים וחצי בתום המועד שלה כי הבחירות בעוד שנה והוא יהיה בתפקיד בקדנציה הזאת רק שנה וחצי. הוא ירוץ רק אם הוא יידע בוודאות שהוא מנצח והדרך הזאת אפשרית רק אם המירוץ לליכוד יהיה פתוח לגמרי ויהיו הרבה אינטרסנטים שהוא ילך הביתה. אם המירוץ יהיה סגור אז הוא יפסיד כנראה כי כל הממורמרים יתנקמו בו, בטח אם יהיה מועמד שהוא גם פופולארי בימין וגם בשמאל כמו ריבלין.
השאלה אם הוא צריך להיתפטר לפני שהוא מתמודד על הנשיאות או שהוא מתמודד כראש ממשלה מכהן ואז אם הוא מפסיד הוא ממשיך להיות ראש ממשלה או שהוא חייב להתפטר לפני.

s 24 ביוני 2013

מה קשור פה טור פוליטי זה אתר ספורט?!
לא מעניין מה אתה חושב על ביבי בשביל כתבות כאלו יש מספיק אתרים אחרים!!

matipool 24 ביוני 2013

למה הסגנון האגרסיבי הזה ? מישהו הכריח אותך לקרוא ?

נחשון שוחט 24 ביוני 2013

בנושא האחד החשוב והקריטי ביותר, אי-החלטה היא בעצם החלטה. החלטה מאד ברורה ומשמעותית. לצערי.

austaldo 24 ביוני 2013

+1
לא להחליט זה לגמרי החלטה.
גם להחליט בצורה של "הפרחת בלוני ניסוי" כדי לבדוק כמה התנגדות תהיה ולקחת צעד אחורה אם ההתנגדות גדולה מדי כמו שביבי עושה כל הזמן זה גם סוג של אי-החלטה.

איציק 24 ביוני 2013

לא מדויק.
לא לעשות זו החלטה – לדוגמא שמיר.
לא להחליט זו לא החלטה, זה מסוכן הרבה פעמים. לפעמים אתה אומר, אני לא מחליט עד שיקרה א' או ב' או…, וברגע שיקרה משהו זה מקום טוב להחליט. זה דבר אחד. לא להחליט ללא יעד להחלטה זו בריחה מאחריות (ראה מלע את הדוגמא על החמור שמת מרעב). תחשוב שיש לך מבחן אמריקאי, ואתה לא מחליט מה לבחור (אפילו בחירה אקראית טובה יותר) ולא מסמן כלום. איזו החלטה ברורה יש פה?

נחשון שוחט 24 ביוני 2013

אני טוען דבר אחר: ש"אי ההחלטה" לכאורה, נובעת מהחלטה (אידיאולוגיה) בפועל. אם אתה חושב שראש הממשלה מעוניין לקדם מדינה פלשתינית אבל מתקשה לקבל החלטה נחושה, או שהוא מתלבט בנושא, אז אתה חולק עליי בהנחת המוצא. ואז אתה צודק. אבל אם אתה סבור שראש הממשלה לא מעוניין בכך, אז "אי ההחלטה" עשויה להיות דרך אפקטיבית לממש את המטרה שלו, תוך הקטנת הלחץ. ואז זו בפירוש החלטה, והחלטה משמעותית. מה ראש הממשלה באמת חושב ורוצה – את זה אנחנו יכולים רק לנסות להעריך מכלל ההתבטאויות והמעשים שלו.

אריק 24 ביוני 2013

מאוד מאוד מדוייק. עניין של אופי. זאת בדיוק הסיבה שבני לדעתי טועה. ליאיר יש את האופי להחליט. השאלה מה עדיף ביבי שלא מחליט או יאיר שכן?

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

הבעיה אצל לפיד היא אחרת – הוא פשוט חסר ידע. אני לא חושב שחסר לו רצון טוב או יכולת להכריע, אבל חוסר הידע גורם לזה שאנשים עם אינטרסים מצליחים לשכנע אותו בדברים. אני מקווה שהוא יילמד

יריב 24 ביוני 2013

אי אפשר לרפא בורות בלי להודות בה. לפיד אמנם מפגין בורות במגוון רחב מאוד של נושאים, אבל הוא לא מוכן לקבל את העובדה שמה שהוא מפגין היא בורות. במצב כזה, אני לא חושב שהוא יילמד (אם כי אפשר שהוא רק מסרב להכיר בבורותו ציבורית אך מודע לכך בכל זאת).

איציק 24 ביוני 2013

אני חושב שלקרוא ללפיד בור זה מרחיק לכת. הוא לא שיא הגאונות אך גם לא צריך להקצין לצד השני. גם אני מקווה שיש לו יכולת למידה סבירה ובהמשך נראה ביצועים טובים יותר.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

אין קשר בין גאונות (or lack of it) לבין בורות. בורות זה חוסר ידע. ללפיד יש ידע מוגבל ביותר. אפילו את קורס הבסיס במקרו כלכלה שכל תלמיד אוניברסיטה לוקח בשנה שניה הוא לא לקח.
אבל זה לא שידע אי אפשר ללמד, וזה בדיוק מה שיריב אומר – שהוא יכול ללמוד, אבל כרגע לא נראה שהוא רוצה. התגובות שלו לביקורת מדיפות מחשיבות עצמית שאומרת "אני יודע הכל". הוא לא חייב להסכים עם אנשים שמבקרים אותו, אבל הוא לא יכול לבטל את הביקורת הזאת בהינף יד, במיוחד כשהיא מגיעה מאנשים עם יותר ידע ויותר ניסיון ממנו

בני תבורי 24 ביוני 2013

אריק,
לפיד הוכיח מהר מאוד שאין לו ביצים. לא חכמה להחליט החלטות נוחות ובמציאות בישראל להתנפל עם מסים על הציבור ולעזוב את הכסף הגדול היכן שמפחיד להתעסק אתו, זו החלטה, אבל פחדנית. בוודאי שמדובר באופי.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

אני לא יודע אם לפיד פחדן. לבוא נגד כל הציבור ולהעלות מיסים, גם זה סוג של אומץ. האם יותר קל להתעמת מול הציבור שלך מאשר מול אינטרסנטים וטייקונים? אני ממש לא בטוח.
אני לא חושב שלפיד פחדן. אני גם לא חושב שהוא בחר בדרך הקלה. אני חושב שהוא בחר במה שנראה לו הדרך הנכונה, הבעיה היא שאין לו שום כלים היום לדעת מה היא הדרך הנכונה. ולא נראה שיש לו את הרצון להקשיב

אריק 24 ביוני 2013

השנה הראשונה בקדנציה שייכת לקודמת. בואו ניתן לו צאנס (אני לא סובל אותו אבל לא ממהר לשפוט כשר) אני עם גלן לגבי אולמרט מעדיף את ביבי הפחדן והממלכתי על אולמרט השולף והחלול לא רוצה לחזור למקום ההוא.

יניר 24 ביוני 2013

ביבי הוא כמו ש.ג.- מחכה שהמשמרת תעבור בלי לעשות כלום.
להבדיל מש.ג. רגיל- הוא דווקא רוצה מייד עוד משמרת

כריסטי ברטו 24 ביוני 2013

אתמול היה עוד פרק בסדרת המופת "שומרי הסף" בערוץ 1, ושם סיפר ראש השב"כ לשעבר עמי איילון על אירועי המנהרה ב-96' שקרו בתקופת כהונתו. ביבי קיבל החלטה לפתוח את המנהרה ללא תיאום עם גופי המודיעין, וכשפרצו המהומות וחיילים נהרגו הוא רץ לעראפת ומסר לידיו את השליטה בטחונית בחברון.
עמי איילון מדבר ברורות כשהוא מנתח איך ביבי נבהל, נתן לעראפת פרס על אלימות, וקיבע אצל הפלסטינים את המשוואה שהישגים מדיניים מול ישראל יושגו רק בכוח.

בסבבי הלחימה עם החמאס, אגב, ביבי מתנהג בדיוק באותה הצורה. הוא יוצא בהצהרות בומבסטיות, שולח מטוסים ומזל"טים, אבל לא מעז לסכן את חייו של לוחם אחד על הקרקע. איזה מסר מקבלים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי כשהם יורים גראדים על ת"א, ואחרי שביבי מאיים ומאיים הוא נותן להם הקלות במצור על עזה?

austaldo 24 ביוני 2013

זו אגב הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות בהתנהלות מול יריב, בין אם במו"מ ועד מילחמה – לעולם אל תאיים במשהו שלא תעשה. ברגע שהבלוף שלך נחשף המחיר שתשלם בכל המהלכים הבאים יהיה הרבה יותר גבוה.
לך תסביר את זה לביבי.

יריב 24 ביוני 2013

אני מכיר אנשים שטוענים גם בהקשר זה: "זו לא טעות, זו מדיניות". בעקרון, אחת הדרכים למנוע את חלוקת הארץ היא לחזק את המתנגדים לחלוקה זו אצל הפלסטינים.
לדוגמה (מישהו שטוען כך):
http://sonoflaser.com/?p=350

משה 24 ביוני 2013

תספר את זה לליברמן, האיש ואיומי הסרק.

סתם אחד 24 ביוני 2013

רק שאתה שוכח את הלחץ הבינלאומי ואת הלחץ הפנימי בישראל.
הרי אם ביבי כן היה מחליט על משהו וזה היה נגמר רע, כולם היו תוקפים אותו, כולל בעל הטור. כשביבי לא עושה כלום, תוקפים אותו.
זה לא משנה מה הוא עושה, כל הזמן תוקפים אותו, בצדק ושלא בצדק.

בני תבורי 24 ביוני 2013

בספר "מרגלי גדעון – ההיסטוריה של המוסד" מספר תומאס גורדון כי ההחלטה לחסל את משעל בירדן הייתה של ביבי למרות התנגדות של בכירי קהילת המודיעין ואחרים בסביבתו, שגם צפו את האווילות בניסיון חיסול על אדמת ירדן שלאחר הסכם השלום. ביבי לחץ, העסק התחרבן, ביבי התנצל, שלח פרופסורים עם נסיוב להציל את המנוול ואת ראש המוסד הביתה.

יריב 24 ביוני 2013

ואת אחמד יאסין לעזה.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

אז אתה אומר שהוא מסוגל לקבל החלטות?
אני באמת חושב שזה לא עניין של אופי באמת כמו שביבי נכווה בקדנציה הראשונה שלו מכמה החלטות שגויות ומאז הוא פשוט מנסה להמנע מהן.

בני תבורי 24 ביוני 2013

לא, אני אומר שהוא ילד קפריזי מפונק שלמזלו יש תמיד מי שינקה אחריו ויישא באחריות במקומו.

אביאל 24 ביוני 2013

בני – נו ברצינות, תסתכלי על האבני דרך בחיים של נתניהו ותגיד לי שהוא מפונק.

בני תבורי 24 ביוני 2013

איזה אבני חיים? מפק"צ בסיירת מטכ"ל? בוגר MIT? מנהל חנות רהיטים?

אביאל 24 ביוני 2013

בני – להיות בסיירת מטכ"ל זה פינוק ? נראה לי שלהיות כתב במחנה זה קצת פינוק. ללמוד בMIT זה פינוק ? בחייך. אלה המקומות בהם מתמודדים עם הקשיים הפיזיים והמחשבתיים הגדולים ביותר, לזה אני לא קורא פינוק.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

להיות בסיירת מטכ"ל זה לא פינוק, לשלוח את הבן שלך לקרייה עם שומר ראש, כשהבן של המלכה משרת בתור טייס באפגניסטן, ובכן – תגיד לי אתה מה זה.
פאקינג חייל עם שומר ראש. בקרייה.

שלו 24 ביוני 2013

הוא גם פתח את מנהרת הכותל וגרם למהומות בשטחים.
התחתן עם שרה.
אולי עדיף החוסר החלטה שלו מההחלטות שהוא כן מקבל.

הגבר עם הקוביות 24 ביוני 2013

זה לא אמור להיות אתר של פרסום דעה על ספורט?

wazza 24 ביוני 2013

לא

הגבר עם הקוביות 25 ביוני 2013

אז של מה האתר הזה?

יריב 26 ביוני 2013

בלוגים של חובבי ספורט

אלון 24 ביוני 2013

בהיסטוריה של ראשי ממשלה בישראל ביבי הוא טופ 10 ובחירה ודאית להיכל. למי שחסר ספורט בפוסט.

הגבר עם הקוביות 24 ביוני 2013

לא מצחיק שוקל לבכות!!! תפרסמו דברים כאלה בynet, זה אתר טורי ספורט אני לא נכנס לאתר הזה בשביל חפירות נגד ביבי זה לא מעניין הדעות הפוליטיות של הכותבים!!!!!

יריב 24 ביוני 2013

אף אחד לא מכריח אותך לקרוא. זה אתר בלוגים שבו חובבי ספורט שונים ומשונים כותבים טורים על מה שבא להם, בדרך כלל עם איזו אסוציאציה ספורטיבית.

אנשים כותבים פה על כלכלה, על סדרות טלוויזיה, על סיפורי ילדות, על מוזיקה. איכשהו רק הטורים על פוליטיקה מקבלי תגובות "מה פתאום אתם כותבים על דברים שאינם ספורט".

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

השאלה המרכזית היא למה כל פלצן פה חושב שהגיגו בנושאי פוליטיקה הם כל כך חשובים שצריך לחלוק אותם באתר ספורט.

גרייזס רחוק מלהיות איזה עילוי אינטלקטואלי שכל הגיג שלו מצריך פרסום.

wazza 24 ביוני 2013

אם הגעת עד לפה ועוד טרחת להגיב אז כנראה שזה מעניין אותך, אם לא אז מה אתה עושה פה?

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

מאיפה אתה יודע שקראתי מה שהוא כתב?
וזה בכלל לא רלבנטי, מכוון שהוויכוח פה הוא על ענין אלא על מידת הרלבנטיות של טור כזה לאתר ספורט (ועוד כזה "מליגה אחרת").

לצורך הענין, גם פורנו גמדים מעניין בדרכו (ובוודאי לא פחות איכותי מטור של גרייזס) ועדיין לא יפרסמו אותו פה כי הוא לא קשור לנושא האתר.

זה ביטוי אמיתי של בעיה באתר הזה. יש פה יותר מידי כותבים שמתוך הפלצנות הטבועה בהם, חושבים שכל הגיג שעולה בראשם הוא כל כך קריטי להמשך הקיום האנושי, שחייבים לחלוק אותו, גם אם לו שום קשר ישיר לנושא האתר. זו הסיבה שביורו הצעירות כולם פה עוסקים בלוזון ואף אחד לא כותב על כדורגל.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

דווקא פורנו גמדים הוא טופיק חביב עליי. ותתפלא, גם אותו יפרסמו אם אני אכתוב עליו. תתגבר

wazza 24 ביוני 2013

אם האתר של ערוץ הספורט ממשיך לעבוד עם דה באזר ואם מפעילי דה באזר ממשיכים לתת לאריאל יד חופשית לכתוב אז לי זה מספיק, אני הרבה פעמים לא מסכים אתו ועדיין נהנה לקרוא אותו, בקיצור אף אחד לא מכריח אף אחד לקרוא ובטח לא להגיב.

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

wazza,

אם נאמץ את ההיגיון שלך: זה שנתניהו נבחר כל פעם מחדש לראש ממשלה מוכיח שהוא פועל בסדר ולכן הביקורת עליו מופרכת. הרי אף אחד לא מכריח את גרייזס לחיות במדינה שבה נתניהו ראש ממשלה.

רוצה לומר, העובדה שהדברים מתנהלים כמו שה מתנהלים, לא אומרת שזה הדרך שבהם הם צריכים להתנהל.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

אתה צודק, אף אחד לא מכריח אותי לגור פה. בדיוק כמו שאף אחד לא מכריח אותך להכנס לאתר הזה. עדיין, אני גר פה ומסתבר שאתה נכנס לאתר הזה. אז אנחנו תיקו

wazza 24 ביוני 2013

זה שבנימין נתניהו נבחר כל פעם זה אומר שמספיק אנשים הצביעו לו ובישראל כמדינה דמוקרטית זה מספיק בשביל להיות ראש ממשלה, אני לא הצבעתי לו אבל זה לא כל כך עזר לי ואילו החוקים

בני תבורי 24 ביוני 2013

גבר גבר, אני במקומך הייתי תובע אותם על מרמה.

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

הציניות שלך לא תשנה את העובדה שהוא צודק. אגב, כמו שמותר לבקר ראשי ממשלב מותר לבקר גם כותבים מהוללים בדה באזר.

יריב 24 ביוני 2013

מותר לבקר כותבים, ומותר לבקר מגיבים. מותר גם לבכות, אם לזה השיקולים שלו יגיעו. מה שמסקרן אותי הוא למה אתה חושב שהגיגיו של גרייזס בנושאי פוליטיקה ראויים פחות לקריאה מהגיגיו בענייני תרבות פופולרית, חוויות מילואים או פוטבול אמריקני.

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

כי זה אתר ספורט. פוליטיקה יכולה להתקשר לספורט (כמו בטור האחרון של דורפן) ואז בהחלט צריך לעסוק בה. במקרה הזה אין לה שום קשר לספורט, למרות הניסיון המביך ליצור קשר כזה בתחילת הטור. למה שהטור הזה כן יפורסם פה? מה הקשר לו לנושא האתר?

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

הקשר שלו לנושא האתר הוא שזה הבלוג שלי ואני כותב בו על מה שמעניין אותי. לא מעניין אותך, אל תקרא. מאוד פשוט.
מצטער אם זה מעצבן אותך, אבל אני לא חייב לך כלום. אני אכתוב על מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה. בבלוג שלך תעשה מה שאתה רוצה

יריב 24 ביוני 2013

אה, זה אתר ספורט. אני מבין שאתה מתנגד לכתיבה שאינה קשורה לספורט באתר כזה, אולי כדאי שתביע את עמדתך גם בטורים הבאים (מהשבוע האחרון):

http://debuzzer.sport5.co.il/tavory/archives/3960
http://debuzzer.sport5.co.il/greisas/archives/2611
http://debuzzer.sport5.co.il/benyehuda/archives/8630

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

תגובה שמוכיחה שאין לך שום טיעון רלבנטי למה הגיגך בנושא פוליטיקה צריכים להתפרסם באתר ספורט.

וזו הטעות שלך- אתה לא הנושא פה, ישיעהו לייבוביץ ג'ניור שכמותך, אלא ספורט. יש לך בילבול עצוב ומביך שגורם לך לחשוב שאתה המרכז פה ולא נושא האתר.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

האתר הוא הבלוג שלי, תבין את זה. זה לא אתר ספורט, זה הבלוג שלי ובו אני אכתוב על מה שאני רוצה.
ערוץ הספורט רק מארחים אותנו וזה שיקול שלהם מה הם רוצים לפרסם, אבל מכיוון שהם לא משלמים לי כסף, אני לא חייב להם (או לך) שום דבר.
הבלוג הזה היה קיים במתכונת נפרדת עוד לפני "דה באזר" ובאיזה שהוא שלב האנשים שאחראיים על דה באזר החליטו שהם רוצים לכלול אותי בפנים, כולל כל מה שיש לי להגיד.
כמו שאמרתי, לא מתאים לך – אל תקרא. זה הבית שלי, אתה לא תבוא ותגיד לי בבית שלי על מה לכתוב

בני תבורי 24 ביוני 2013

זאת ציניות? התכוונתי לכל מילה.

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

התגובה שלך מוכיחה שאין לך שום טיעון ענייני. מכוון שאף אחד לא טוען שאתה עובר על החוק, עדיף שטיעוני "אני אכתוב על מה שאני רוצה", ישתמשו בלוגרים איראניים שיוצאים נגד המשטר ולא כותב בדה בזאר עם תחושת חשיבות עצמית יתרה. הטענה היא שאתה סובל מפלצנות יתר שגורמות לך לחשוב שהגיגך הפוליטיים הם כל משמעותיים שחייבים לכתוב עליהם באתר ספורט. הם לא.

וכמו שאתה מבקר ראש ממשלה, אני אבקר כותב בדה באזר.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

אתה יכול לבקר חופשי, מישהו פה מחק אותך?
אני לא מבין איזה טיעון ענייני יותר אני צריך מאשר – זה האתר שלי ואני אכתוב על מה שאני רוצה.
אני אגיד את זה עוד פעם – זה לא אתר ספורט. זה הבלוג של אריאל גרייזס. בבלוג של אריאל גרייזס כותבים על ספורט אבל גם על טלוויזיה, ספרים ומה לעשות – פוליטיקה.
הטיעון שלך, שאת אף אחד לא מעניין ההגיגים שלי על פוליטיקה אפשר באותה מידה להגיד שאת אף אחד לא מעניין ההגיגים שלי על לוזון או על ביל ביליצ'ק. זה בלוג. זה משהו אישי. זה לא אתר חדשות ולא אתר דעות, זה בלוג. בלוג הוא משהו אישי ופרטי שבו אנשים כותבים את ההגיגים שלהם. יש יגבילו את עצמם לספורט, יש יגבילו את עצמם לפוליטיקה, אני לא עושה את זה.
זה הקונספט של בלוג. אני חושב שאתה לא כל כך מבין אותו, לצערי

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

דרך אגב, מעניין שלא קפצת כשכתבתי פה כל סוף שבוע כמעט על תרבות ופוליטיקה. מה קרה, קפץ לך הביבי?

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

תתפלא, אני רחוק מלהיות מעריץ ביבי ואם היית כותב את הטור הזה באכסניה רלבנטית, אולי לה היה לי כוח לקרוא אותו עד הסוף ולא הייתי מסכים עם חלק מהדברים, אבל לא הייתה לי בעיה עם עצם הפרסום שלו.

התגובות שלך מוכיחות שבעינך אתה מרכז פה ולא הספורט. זה ביטוי של הפלצנות. אולי זה לא באמת נושא מספיק חשוב ומעניין בשביל שאני אמשיך בוויכוח אינסופי על העניין, אבל לעניות דעתי דה באזר הוא בראש ובראשונה אתר ספורט וזה שכותבים מסוימים, במסגרת במסע טיפוח האגו שלהם, כמעט לא כותבים פה על ספורט, זו בעיה אמיתית של האתר. או לחילופין שתשנו במוצהר את האג'נדה שלו.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

תלך ותבדוק ותגלה ששלושה מתוך ארבעה, לפחות, פוסטים שלי נוגעים בספורט. לא מבין למה זה כל כך מפריע לך, מה ההבדל בין ההגיגים שלי על לוזון לבין אלו על ביבי?

גיל 24 ביוני 2013

העניין הוא לא אם מותר לבקר אלא איך מבקרים. לקרוא למישהו פלצן זו לא ביקורת אלא אלא ניבול פה מהסוג הנחות והדוחה ביותר שנעשה בבית של הכותב. מעיד אלפי מונים על האינטלקטואליות של המגיב.

גיל 24 ביוני 2013

ועוד בנוסף אתה כותב כאילו מישהו חייב לך משהו. הכותבים פה כותבים בחינם על כל מה שבא להם. אף אחד לא מחייב אותך לקרוא ובטח לא לקבוע לבעל הבלוג מה מותר לו לכתוב ומה לא. תגובה דוחה ביותר שאם הייתי המנהל פה הייתי מוחק מזמן.

matipool 24 ביוני 2013

אלון – מעולה !

שאמ"ו 24 ביוני 2013

ההחלטה על ייצוא 40% גז היא אחד הימים השחורים בתולדות מדינת ישראל. אם תרצה לקרוא למה ולעומק, רק תגיד.

שמעון כסאח 24 ביוני 2013

אני רוצה.

גלן 24 ביוני 2013

לא היה כאן ראש ממשלה זחוח,מושחת מוסרית (ללא קשר לפלילים) ורע כאולמרט רק שהאובססיה שלכם מעוותת כל דבר. הוא ואשף תיק המניות חלוץ ונושק הנשיקות המחורמן מרוח המלחמות רמון. הרומנטיות המוטעת שלך אריאל מונעת ממך להבין זאת ולקדש ערך שאינו קדוש תמיד- לפעול!. ככה שלמרות שאני אוהב אותך מאד אתה מחסיר משהו שהגדיר אשף מילים (גדול ממך-לא צריך להעלב), אולמרט הוא הנהגה חלולה פר-סה, כזאת שבשביל פוטו אופוריוניטי שולחת חיילים למות ביום האחרון. אמור מעתה, אני מעדיף את ביבי על מגבלותיו הידועות מהנהלה ההיא שאולי הייתה קומפיטנטית (לא לדעתי,חוץ מסוריה יש לך משהו טוב אחר לאמר, אפילו ההצעות השיגיוניות שלו לאבו מאזן באו כשהוא ברווז במטווח בלי שום סכוי להוביל למשהו מועיל חוץ מלסמא את הרוצים להתעוור) אבל גם וואחד חלולה. הנהגה שהפכה את ישראל מסתם עם מתוסבך לעם מתוסבך וכושל בדרכו.

משה 24 ביוני 2013

לא מסכים איתך.
שנות נתניהו בשילטון הן הגרועות בימי חיי(נושק ל-40) בקיבעון, חדלות העשייה והפאסיביות. אולמרט עשה הרבה דברים רעים אך לדעתי הייתה לו דרך.

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

גם לסטלין הייתה דרך.

"חדלות העשייה" עדיפה על העשייה של אלו שהביאו למאות הרוגים. אגב עשייה, מה עם תהליך שלום עם סוריה? הרי המבקרים הם אותם גאונים שלפני שלוש שנים רצו להחזיר את הגולן.

בני תבורי 24 ביוני 2013

תוהה,
באתר ספורט? נו באמת…

wazza 24 ביוני 2013

…If you can't beat them

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

ישר הלכנו לסטלין? לא נעצור בדרך אצל מאו, אולי קצת ח'מר רוז'?

תוהה בדרכים 24 ביוני 2013

גרייזס,

באכסניה פוליטית מוכבדת כמו הבלוג שלך, בשביל להמחיש את הטיעון, צריך לגייס אישיות היסטורית בעלת משמעות מצד אחד ויחסית רלבנטית מצד שני. לדוגמה, יוליוס קיסר זה קצת ללכת אחורה מידי. מכוון שבהיטלר אי אפשר להשתמש (החוק המפורסם על הפסד בדיון ברגע שמשתמשים בו) הלכתי על סטלין. בפעם אני אשתמש באורי אריאל או משהו.

גיל 24 ביוני 2013

הבעייה המרכזית היא שלאף אחד לא איכפת. כל עוד המצב הביטחוני סביר ואין טרור זו נחשבת לאסטרטגיה מנצחת בארץ. עד שלא תקרה עוד אינתיפאדה או מלחמה שנכפית עלינו לאף אחד זה לא יזיז, וגם מצד ארה"ב אין אף אחד שילחץ עלינו להזיז משהו.

בלינדר 24 ביוני 2013

האמריקאים כבר עשו מספיק נזק כאן באזור. לא יכול להיות שהדרך שבה ישראל בוחרת לככת תשתנה בהתאם לגחמותיו של מנהיג העולם הגדול בין אם זה בוש ובין אם זה אובמה.

שמעון כסאח 24 ביוני 2013

בעקבות האינתיפאדה ניסו להזיז, קיבלנו את מלחמת אוסלו, אז אולי לא כדאי(לפחות כל עוד אנשים פה נוסעים בתחבורה ציבורית)?

wazza 24 ביוני 2013

אפרופו שומרי הסף, הייתי רוצה לדעת כמה רייטניג קיבל השידור מול האח הגדול, או שאולי אני לא רוצה לדעת?

תומאס נוימן 24 ביוני 2013

סטגנציה היא המדיניות הגרועה ביותר במציאות המזרח תיכונית. אפילו אוסלו היתה סוג של עשייה ללא עשייה – כל תכנית הפעימות היתה כשלון אחד גדול של ביילין/פרס/רבין. היא אפשרה הסכם מדורג של מספר שנים ורק לאחר מכן מו"מ להסדר קבע… את הזמן הזה ניצלו קיצונים משני הצדדים שאינם מעוניינים בחלוקת הארץ (חמאס-פיגועים; עמיר/גולדשטיין/הימין הקיצוני) שעשו הכל כדי לחבל באפשרות של הגעה עתידית להסדר. היו צריכים לסגור את הכל עוד ב-94, לחתום על הסדר קבע מול אמריקה וכל העולם, לייצר עובדות בשטח. צריך לנצל הזדמנויות ולהכות בברזל בעודו חם. זה מה שאולמרט עשה במלחמת לבנון השניה; זה מה שהיינו צריכים לעשות מייד לאחר 67 (להיפטר מהשטחים ולהפוך אותם לצרה של מצרים וירדן). הסטגנציה של ביבי ודומיו תוביל תוך מספר שנים למדינה דו-לאומית ולקץ החלום הציוני

גלן 24 ביוני 2013

מה שאולמרט עשה היה או מי ששמח לקרוא לזה "הברזל החם":
1. ללכת למלחמה בלי לברר.
2. ללכת בלי צבא מוכן.
3. ללכת בלי תוכנית רצינית.
4. לחשוף שיש לנו צבא בינוני ברובו למעט ח"א ועוד מעט איי מצוינות ובכך לשחוק הרתעה מול יריבות יותר רציניות (אירן?).
5. לדאוג לכך שגם מי שידיד שלנו ולא מתרשם ממסעות הדה ליגיטימציה שואל את עצמו כמו שעושים לפעמים בבית הספר למה הילד הזה כל הזמן רב עם אחרים?
6. לשרוף את אבו מאזן כשהוא כבר שרוף. בעצם אבו מאזן כבר היה שרוף כנראה קודם אבל אולמרט הוסיף דלק לעניין.

בקצרה אובר-דוז של ידיעות אחרונות מסמא עיני הרוצים להתעוור. אני לא משוכנע שאובר דוז של 'ישראל היום' יותר טוב. אני דיי משוכנע שהוא לא יותר גרוע.

עכשיו כמובן הגאונים מוכרים הצלחה איפה שלא היתה. עוד מעט גם נחשוב שמאז היציאה של ברק מלבנון נפלו קטיושות כל שני וחמישי. כמובן שנסראללה במקלט מרגש אותם רק שהבעיה היא שנסראללה מקרקס ברגעים אלו את המורדים הסורים וכן סופרייז סופרייז יש המון נשק על הגבול.החיים שלו במקלט לא השפיעו ממש עלינו.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

עם העובדה שכבר שבע שנים בגבול הצפון יש שקט גמור, לעומת תקופה מוקדמת יותר שבו היו תקיפות מזדמנות, קשה להתווכח. האם הכל בזכות אולמרט? אני לא יודע, אבל כן יש לו מניות בכך.
דרך אגב, מי שמכיר את העניינים יודע שהצבא בלבנון לא היה לא מוכן כמו שהוא היה פשוט הססני בטירוף. עם יותר נחישות, התוצאות היו יכולות להיות הרבה יותר חד משמעיות לטובתנו.
בכלל, נראה לי מגוחך אנשים שמדברים על מלחמת לבנון כאילו היו מולנו קונוסים. היו שם לוחמים אמיתיים שהתאמנו לדבר הזה במשך שנים על שנים. הם היו מבוצרים ומוכנים ומאומנים. בין זה לבין הטיול שהיה בעזה בעופרת נחושה אין דבר וחצי דבר

עומרי 24 ביוני 2013

פרופיל הפוליטיקאי המושחת ה'איכותי' דומה לפרופיל התכונות הדרושות ממנהיג מוצלח.

נתניהו הוא לא זה ולא זה. לטוב ולרע.

כתבה מעניינת – http://www.themarker.com/law/1.565634

גלן 24 ביוני 2013

אריאל נעזוב את המודיעין של חיל הים , נעזוב את המילואימניקים שנקטלים בחניון, אתה יודע מה , אפילו נעזוב את גל הירש. חוסר נחישות זה גם חוסר מיקצועיות. אני כן מוצא את מה שכתב פה דיי ספורט – אילו ואילו ואילו. זה טקסט של אוהד ליברפול שנות 2000 ולא שנות ה 80 של המאה הקודמת.

לבנון- אמרת תקיפות מזדמנות וזה הכל רק שכחת שמזדמנות היה דיי מעט!. מה שקבלת זה עולם מסביב שהבין שאת ישראל אפשר להתיש בכיף דרך האוכלוסיה שלה. עופרת יצוקה ועמוד ענן זה הסיקוואלה. אז מדיי הרבה שקט בצפון הפכת אולי לשקט מושלם (מה זה שקט הטילים שבוגי רצה להחליד הוחלפו בחדשים דנדשים?)+ ים של רעש בדרום. ומה קבלת? מדינה שלא רק השכנים חושבים שהשתגעה אלא עוד ועוד אנשים בעולם והדיסוננס הוא מטורף כי ב180 מעלות רוב הישראלים בכלל לא מבינים מה העולם רוצה מהם.
אבל הכי קל להאשים את ביבי….

תומאס נוימן 24 ביוני 2013

אין ספק שההתנהלות של המלחמה היתה בעייתית. ואין ספק שראש ממשלה שאיננו יודע שהצבא איננו מוכן לפעולות קרקעיות – זה גם כשל חמור (אם כי בעניין זה יש אשמים אחרים, הרבה יותר מאולמרט). אבל כמו בספורט, מבחן התוצאה, איכשהוא בהפוך על הפוך יצא שגם השגנו הישג הרתעתי, גם הישג בשטח (חיזבאללה הלכו אחורה בעקבות החלטת האו"ם) גם השגנו שקט בצפון, וגם "למדנו", בדרך הקשה, אודות אי מוכנות הצבא ואי מוכנות העורף, מה שאפשר את התיקון הגדול של השנים האחרונות. הצורה שבה מלחמת לבנון השניה נצרבה בתודעה היא הפוכה לחלוטין לתוצאות שלה. ותשאל את תושבי הצפון אם החיים של נסראללה במקלט (באופן מטאפורי) לא השפיעו עליהם.
אינני חסיד של ידיעות אחרונות אשר הגנו עליו בצורה עיוורת. אולמרט הוא מושחת ועשה גם טעויות אחרות בעת כהונתו. אבל אי אפשר לקחת ממנו את הישגיו – מלחמת לבנון ה-2 והריסה הכור בסוריה. ואפשר לבקר אותו על עיתוי המו"מ עם אבו-מאזן – אבל הוא לפחות חתר ללא לאות להסדר ולהבטחת קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמקורטית.

בקיצור – ההבדל בינו לבין ביבי הוא שמיים וארץ (ולדעתי ביבי לא פחות מושחת, זו אותה סוג של שחיתות של חברים עשירים המאפשרים נהנתנות)

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

מה עדיף ?

ביבי שלא עושה או

שרון – חוזה ישות הטרור העזתית. האיש שהחמאס והג'יאהד צריכים ליצור פסלים בדמותו ולקרוא כיכרות על שמו. האיש שהחריב יותר ישובים יהודיים מכל צורר ערבי.

אולמרט – האחראי למלחמת לבנון הקטסטרופלית והתעצמות החיזבאללה. האיש שיצא למבצע בעזה, מטעמי בחירות בכדי לנקות את החרא ששרון השאיר אחריו.

רבין – פושע אוסלו.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

חבל שאתה רושם שטויות, זה הופך את הטיעון שלך להרבה פחות חזק. אולמרט בודאי לא אחראי להתעצמות חיזבאללה. התעצמות חיזבאללה היתה הרבה לפני אולמרט. הוא בטח לא אחראי למלחמת לבנון, אם כבר ברק ושרון שלא עשו כלום כשחיזבאללה התחמש הם אלו שאחראיים לזה.
ומצחיק, כל הזמן הימין מתלונן שלא עושים כלום בעזה וכשאולמרט עושה את זה, אז גם זה מופנה נגדו. לפחות תהיה עקבי

אביאל 24 ביוני 2013

אריאל – חיזבאללה מבחינת תדמית בעולם הערבי יצא עם ידו על העליונה, אפילו קיצוני המוג'הדין ששונאים שיעים טיפה פחות מאשר יהודים ראו בו גיבור איסלמי (לא משנה שהיום בעקבות סוריה זה משתנה חזרה). מבחינת תדמית חיזבאללה יצא מנצח במלחמה, עובדה שהוא מעז היום יותר מתמיד לנסות להשיג כלי נשק מתקדמים הרבה יותר ואם כבר מדברים על זה, מעניין ששום מילה לא נשמעת לאורך הפוסט על תקיפות של ישראל בעומק הסורי כדי למנוע את ההעברות הללו, אני מניח שאם אולמרט היה עושה את זה היו מדברים על זה.

כסיפוביץ 24 ביוני 2013

אז אתה מרסס כתובות על רבין בלילות?

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

רק הקופירייטר

משה 24 ביוני 2013

יש חיקוי מצויין שלך בתכנית של טייכר וזרחוביץ', זה קטע על עו"ד יורם שפטל, הטקסטים שלכם דומים.

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

אתה גם בטח צוחק מדידי הררי

משה 24 ביוני 2013

שכחתי שבימין חוש הומור זה מאיר עוזיאל וספי ריבלין. תהנה משידורים חוזרים של פיסטוק.

אביאל 24 ביוני 2013

אריאל – תגיד מה שתגיד על נתניהו ועל דרך הכהונה שלו, אבל זו התקופה הבטחונית השקטה ביותר מאז קום המדינה ולאורך שנים תחת המשמרת שלו, מבחינת מלחמות ופעולות צבאיות גדולות ומבחינת הטרור.

אני מניח שככה נתניהו יזכר, ככזה שבטחון ישראל התקיים בפועל ולא בפשלות דוגמת לבנון השנייה של אולמרט או מסירת שטחים לפלסטינים (ועשרות אלפי רקטות כתוצאה מכך) כדי שירדו ממנו בפרשות שחיטות בסגנון אריאל שרון.

מתן גילור 24 ביוני 2013

היא שקטה אולי בתקשורת.
בעוטף עזה היא לא קרובה להיות שקטה.

אביאל 24 ביוני 2013

מתן – תגיד אתה רציני ? מי בינתיים המנהיג היחידי שעצר את ירי הטילים מעזה ולאורך זמן ? נתניהו. למרות המבצע המרשים שהתנהל בעזה בתקופת אולמרט, המצב חזר לעצמו מהר מאוד.

מתן גילור 24 ביוני 2013

רציני לחלוטין.
שניהם לא עשו מספיק. התחילו יפה ועצרו הרבה יותר מדי מוקדם, כאשר הם חושבים על איך הם יצאו בדוח ועדת החקירה הבני"ל במקום על טובת אזרחי ישראל. את האישור המשפטי הם צריכים לקבל מבית ולא מחוץ. השופטים שלנו מספיק ביקורתיים כלפי הרשות המבצעת.
ה"שקט" בעוטף עשה הוא פיקציה תקשורתית. מטפטפים שם קבוע.
עד שממשלת ישראל והעומד בראשה, בעבר, בהווה ובעתיד לא יבינו שדין פצמ"ר בשטח פתוח מטר מהגדר במועצה האזורית אשכול כדין פאג'ר על הקיריה, לא יהיה פה שקט.

אביאל 24 ביוני 2013

מתן – בעולם מתוקן אכן כל טיל מעזה היה גורם למלחמה. אבל בוא בבקשה לא ניתמם, אנחנו לא חיים בעולם כזה, בטח לא ישראל וזה לא משהו חדש, המצב הזה קיים מקום המדינה. עם אמצעי התקשורת, הרשתות החברתיות ואפילו בבלוגים כאלה אי אפשר להסתיר יותר דברים והכל מצולם בשידור חיי לכל העולם, עושה רעש.

אני פשוט לא מבין איך אני בתור איש ימין צריך לשבת ולהסביר לאנשים למה אי אפשר להפציץ בעזה או בלבנון על כל תגובה ומעשה שלהם.

בקשר לטפטופים מעזה, חמאס לא יורה טילים מאז עמוד ענן, אלא ארגונים קטנים, כמו היום בבוקר, עם הסכסוך של חמאס והג'יאהד האיסלמי, אתה בטח לא מצפה שישראל תיגרר לעוד מערכה ולהשלכותיה ותפעל עם יותר שכל, אני מניח שגם אתה מסכים שעדיף לצאת חכם מאשר צודק, בטח בעולם העקום בו אנו חיים.

מתן גילור 24 ביוני 2013

אני אגיד לך משהו מעט מקומם, אך אני באמת מאמין בו.
את הילדים בעוטף עזה לא צריך לעניין העולם, לא צריך לעניין אותם מי חכם ומי צודק ובטח ובטח לא צריך לעניין אותם איזה ארגון פודמנטליסטי ירה הפעם.
את ההורים שלהם מעניין דבר אחד וברור לך מהו.
זאת ועוד, אני חושב שבטווח הארוך תגובה קשה על כל פגיעה בריבונות וסיכון חיי אדם תפחית את מספר הנפגעים בשני הצדדים.

אביאל 24 ביוני 2013

מתן – מסכים עם כל מילה. אבל שוב זאת תפיסה תמימה, יש גם רצח עם לא רחוק ואף אחד לא עושה כלום, יש מיליוני ילדים רעבים באפריקה או בהודו וכמעט אף אחד לא מזיז כלום למענם, נתחיל לדבר על תלאות העולם ? הייתי שמח מאוד לחיות בעולם בו הדברים שכתבת אכן מתקיימים, אבל אנחנו חיים במציאות אחרת ואיתה צריכה להתמודד.

wazza 24 ביוני 2013

מתן אני מסכים איתך במאה אחוז צריך להגיב על כל פצמ"ר וכל טיל מעזה כמו שהיה צריך להגיב על קטיושה וכל תול"ר מלבנון (ולא עשו), זה כנראה לא עניין של ימין או שמאל זה עניין של תפיסה

יריב 24 ביוני 2013

את הילדים בעוטף עזה לא צריך לעניין העולם, אבל זה לא אומר שיש לנו כלים לעצור את הירי. כמו שהדברים נראים לי, הדרך היחידה לעצור את הירי היא לשבת בפנים באופן קבוע – לספק מטרות יותר נוחות. צריך להשקיע במיגון, צריך להגיב על ירי, צריך לבחון אפשרויות דיפלומטיות לשיפור המצב וצריך לדאוג גם לסיוע אחר לתושבים, אבל לא צריך לשגות באשליות כאילו ניתן לפתור את הבעיה. בכל מקרה, גם בעוטף עזה מתים יותר אנשים מתאונות דרכים מאשר מירי, אז אולי גם צריך להימנע מהיסטריה.

מתן גילור 25 ביוני 2013

יריב, אני אתחיל דווקא עם תאונות הדרכים – נו ו… מנזקי העישון כנראה שמתים הרבה יותר מאשר תאונות הדרכים – ממש לא רלוונטי לכלום. העניין הוא (ואתה יודע את זה טוב בדיוק כמוני) שזה משבש את החיים. ילדים בני 6 עם סיוטים שמרטיבים במיטה זה דבר נורמאלי רק בעוטף עזה (הכוונה בישראל).
לעניין הירי – לא מסכים איתך.
זוכר את המשפט של נסראללה: "אם הייתי יודע שישראל תגיב מאית מאיך שהגיבה לא היינו מבצעים את ניסיון החטיפה"? אז בדיוק זה. הם צריכים לדעת מראש שנגיב פי 100 מהרף שיגרום להם לוותר על הירי.
אתה יודע מה – אם היה "עופרת יצוקה" על כל ירי, אולי זה לא היה מפסיק לחלוטין, אבל זה היה מחזה נדיר כמו בלבנון (כפי שאתה יודע, גם שם, אחת לשנה-שנתיים בערך, יורים).

יריב 25 ביוני 2013

העניין בהרתעה הוא שהיא עובדת רק על אררגונים מסודרים. במובן זה, בהחלט אפשר להשיג הרתעה מול חמאס ומול כל ארגון שיש לו יכולת לבצע פעולות מסובכות כמו חטיפת חיילים. אי אפשר להשיג הרתעה ממול כל אדם שרוצה לירות טילים. בלבנון אין כמעט גורמים קטנים שמתעניינים בתקיפת ישראל, אז ההרתעה כלפי חיזבאללה מורידה את כמות התקיפות לרמה נמוכה מאוד.

בכל מקרה, אם הבעיה היא חרדות ולא נזק בפועל מהירי, הפתרון הוא הרבה יותר פשוט. את החרדות אנחנו גורמים, אז אולי נשנה את ההתנהגות שלנו בצורה שתקטין אותן? אני מבין שיכול להיות שבלי החרדות הסיכון יגדל במשהו, אבל אני חושב שזה מחיר נמוך לשלם.

austaldo 24 ביוני 2013

חשבתי שבמישמרת של נתניהו נפלו טילים על ראשון-לציון ובתל-אביב היו אזעקות וישבו במיקלטים.

אה, מעניין למה אומרים על אולמרט שהוא יצא ל"מילחמת בחירות" ושוכחים שרק לפני חצי שנה נתניהו יצא למילחמה מיד אחרי שהיה תאריך לבחירות. אם זה ביבי אז זה לא "מילחמת בחירות" נכון?

אריאל גרייזס 24 ביוני 2013

זאת בדיוק הבעיה, הוא מקריב את השקט עכשיו, ואחר כך אנחנו נשלם על זה בריבית דריבית.
שרון שמר על שקט בגבול הצפון על יד זה שהוא לא עשה כלום, ושילמנו על זה אחר כך במלחמת לבנון השניה. האינתיפדה הבאה מחכה לפרוץ, בעיקר כי כלום לא קורה בחזית המדינית

גלן 24 ביוני 2013

רגע, אז מי שלא סגר עם אסד האב או הבן (כולה מצוק ושכשוך בכנרת) יצא אפס כי הוא לא עשה כלום?
ובכלל, אני חש הצפי וכמיהה לאינתיפדה ושאר מרעין בישין. אני חושב שזאת לא הבעיה המרכזית של ישראל- העובדה שהיא נתפסת גם בקרב יותר ויותר אנשים שהם ממש לא אנטישמים כמדינה שאחראית להרבה רע באזור היא הרבה יותר משמעותית. כל שאר הציפיות לבלאגן ואינתיפדה כזאת או אחרת נראות לי קצת כציפיות אינפנטיליות. בעיקר כי הן לבדן גורמות לנזק רב לשני הצדדים כאחד.

ומי שמדבר על "פשע אוסלו" מעקר כחל אפשרות לדיון רציני. כי מייד יבוא מי שידבר על "פשע סבסטייה" שזה פשע שלא לעשות את המעשה הנכון בזמן אמת. בקיצר מתכון מצויין לסיים את הדיון .

אביאל 24 ביוני 2013

אריאל – אני לא יודע אם זה הקרבה כמו שאתה מתאר, יש מאזן אימה כלשהו מול החמאס בעזה שהבין סוף סוף שיש לו הרבה יותר מה להפסיד אם הוא ימשיך ככה.

התקיפות של העברות הנשק מסוריה לחיזבאללה הם אות לחיזבאללה. גם בוא נבחן את הדברים מנקודת מבט של יחסים בינלאומיים, גם במצב בו ישראל היא המותקפת היא זוכה למקסימום שבועיים-שלוש בלבנון ושבוע בעזה של שקט מהעולם, כמה שקט ישראל תקבל אם היא תיזום תקיפה ? כנראה שכלום, בטח עם הנשיא הנרפה בארה"ב ועם העובדה שפוטין והסינים ישמחו לתקוע לארה"ב דרך ישראל עוד איזה מהלומה.

בקשר לאינתיפדה החזויה, הפלסטינים לא עושים שום צעד ומנטרלים הכל מראש כחלק מהאסטרטגיה החדשה שלהם. גם כל הדיבורים שראיתי כאן על זה שחזון שתי המדינות ילך לאיבוד, על בסיס מה ? האם נראה לך שההנהגה הפלסטינית על שלל מטעמי השלטון שלה לאורך העשורים תסכים להעביר את השליטה לידי ישראל ? מוטב לבדוק עובדות בשטח, כמו מי שולט בכלכלה ובכסף הפלסטיני ובעמדות הכוח השונות כדי להבין שהם בטח ובטח לא יסכימו להיות תחת שלטון ישראלי ולהפסיד את ההטבות הללו, האם מכל חוזי המדינה המשותפת באמת רואים את רמאללה, ג'נין וטול כרם הופכות להיות תחת שליטה ישראלית ?

שלו 24 ביוני 2013

סדאם חוסיין עדיין ממתין לתגובה של שמיר במקום ובזמן.

באבא ימים 24 ביוני 2013

אני חושב שהטקסט הזה לוקה במספר נקודות:

קודם כל הוא לא מביא שום ראיה. לכך שההחלטות שכל אחת הגיונית לכשעצמה, אכן נובעות מחוסר נכונות לקבל החלטה. הוא פשוט מניח שזו המטרה ולכן בוחן את ההחלטות במשקפים האלה. מנין ההנחה? – את זה הטקסט לא מסביר.

הוא גם לא באמת מסביר למה מודל של עשיה עדיף על מודל של אי עשיה.

ואחרון – ביבי בימיו כשר אוצר, קיבל החלטות מאוד לא פופולריות. החלטות שאם בוחנים אותן במשקפיים של "כמה זה משפר את מצבי הפוליטי ומגדיל את סיכויי להיות ראש ממשלה" נראות משוגעות לגמרי. הטקסט לא טורח לנסות ליישב את הסתירה הזו ופשוט מתעלם ממנה.

בני תבורי 24 ביוני 2013

באבא,
ביבי פוחד ללכת להסכם קבע עם הפלשתינאים. הוא פוחד להירשם בהיסטוריה כמי שעשה את מה שצריך להיעשות ולהרגיז את הימין. הוא מעדיף להקפיא את המצב למרות שהוא מספיק נבון כדי לדעת שזו חבית חומר נפץ. כל השאר קשקוש.

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

והפלסטינאים מסכימים להסכם קבע ?

בני תבורי 25 ביוני 2013

בוודאי אסי, בוודאי, המצב הזה לא טוב להם כפי שלא טוב לנו. והם יפתיעו אותך בפרגמטיות שלהם.

אסף THE KOP 25 ביוני 2013

דעתנו חלוקות.

אני חושב שהפלסטיאנים לא זזו באינץ' אחד מהתוכניות שלהם מ-1929 ומ-1948.

אלעד 25 ביוני 2013

אה, חשבתי שלא היה עם פלסטיני לפני 48'

אסף THE KOP 25 ביוני 2013

זאת בדיוק הבעיה.
שאתה חושב.

שמעון כסאח 25 ביוני 2013

מי יפתיע החמאס או אשף?

מי שזה לא יהיה האם יסכימו לשיבה של 3 מיליון "פליטים" בלבד במקום 4?

באבא ימים 24 ביוני 2013

צר לי – זה מזכיר לי את הטורים של אלפסי בהם הוא משכיב את השמאלנים על ספת פסיכיאטר וירטואלית ומתיימר להבין את נבכי נפשם (ואתה יודע מה דעתי על אלה). כי מה לעשות – כל קשר בין הטענה הזו לבין המציאות מקרי בהחלט.

עד לפני שעה מי שסרב לחזור לשולחן המו"מ הוא אבו-מאזן.

http://www.mako.co.il/news-military/israel/Article-4294f3cf3077f31004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2082585621

אני מזכיר – האלמנט המתון יותר במחנה הפלסטיני סרב להכנס למו"מ עם ישראל, קל וחומר הכוחות הקיצוניים יותר (וככל הנראה הכוחות שהיו עולים לשלטון לו היו בחירות בגדה).

הפלסטינים באופן גורף ללא הבדלי דעה פוליטית מסרבים להכיר בעקרון הבסיסי ביותר של המו"מ הזה – עקרון זכות ההגדרה העצמית של שני הצדדים.

אני חושב שיש משהו ילדותי בכעס על ביבי שאינו מממש את ה – WISHFUL THINKING של השמאל. זה איננו יחודי לביבי. אבו מאזן לא טרח להשיב להצעה האחרונה של אולמרט. איכשהוא לפלסטינים מותר הכל. אם כבר יש לי ביקורת על ביבי – הביקורת היא שהוא איננו מקדם מהלך חד צדדי. אני מעריך שצריך לעשות זאת בזהירות אבל די מדהים אותי שמישהו עדיין חושב (כן – עם דני דנון וציפי חוטובלי) שהשלום* היה מושג אלאמלא סרבנותה של מדינת ישראל.

* (כשאני אומר שלום, אני מתכוון לשלו שמאפשר למדינת ישראל להתקיים כביתו האלומי של העם היהודי).

שמעון כסאח 24 ביוני 2013

אבו-מאזן כן השיב להצעה של אולמרט, מה הייתה התשובה? "הפערים גדולים מדי"

http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/05/28/AR2009052803614.html

In our meeting Wednesday, Abbas acknowledged that Olmert had shown him a map proposing a Palestinian state on 97 percent of the West Bank — though he complained that the Israeli leader refused to give him a copy of the plan. He confirmed that Olmert "accepted the principle" of the "right of return" of Palestinian refugees — something no previous Israeli prime minister had done — and offered to resettle thousands in Israel. In all, Olmert's peace offer was more generous to the Palestinians than either that of Bush or Bill Clinton; it's almost impossible to imagine Obama, or any Israeli government, going further.

Abbas turned it down. "The gaps were wide," he said.

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

מבלי להתייחס לסרבנות הפלסטינאית, יש לציין שההצעה של אולמרט הייתה לא רק מופקרת וחסרת אחריות, אלא גם מעשה המוגדר על פי חוק "בגידה".

ואני מצטט את סעיף 97 לחוק העונשין:

פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה
א. מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו – מיתה או מאסר עולם.
ב. מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

ולפני שכולכם קופצים, זה החוק. דורלקס סאדלקס.

http://www.youtube.com/watch?v=K2kCf8YJ2JQ

יריב 24 ביוני 2013

היה צריך להוציא להורג את בגין? אולי רק את האנשים שמעורבים במשא ומתן ואינם חברי כנסת, הרי אין ספק שזה נופל תחת החסינות – זה ממש חלק מהתפקיד.

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

יריב,

הבעיה היא בחוק.
ח"כים המעלים הצעות קונקרטיות בנושא בהכרח עוברים על החוק.

חסינות לא יכולה לחול על עבירות חמורות, אחרת, לשיטתך, מותר לח"כים לרצוח עוברים ושבים מבלי לתת את הדין.

יש להדגיש שהחוק מדבר על פגיעה בריבונות והעברת שטחים ריבוניים. ישראל לא החלה ריבונות על השטחים המשוחררים, אבל בהחלט החלה ריבונות על מזרח י-ם ורמת הגולן. למיטב זכרוני, בסיני לא הוחלה ריבונות ולכן המעשה לא מוגדר כ"בגידה" לפי החוק.

יריב 24 ביוני 2013

חסינות חלה על כל עבירה, אבל היא מיועדת לעבירות הקשורות למילוי התפקיד. אם חבר כנסת היה רוצח, יש תהליך הסרת חסינות שהכנסת תבצע ויאפשר להעמיד אותו לדין.

באבא ימים 25 ביוני 2013

אתה קורא לא נכון את החוק. בית המשפט העליון כבר החליט בעניין:

====================================
בקשה לאסור על הממשלה לדון עם הסורים כוויתור על שטחים ברמת הגולן וטענה כי דיון כזה מהווה בגידה לפי חוק העונשין

1. תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל
2. גרשון סלומון………
נגד
1. מר יצחק רבין, ראש הממשלה
2. ממשלת ישראל
3. פרופ' איתמר רבינוביץ, ראש צוות המו"מ עם סוריה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

המשנה לנשיא מ' אלון + השופט ד' לוין + השופט ת' אור

פ ס ק – ד י ן

המשנה לנשיא מ. אלון

1. עתירה זו עניינה שיחות השלום המתנהלות בימים אלו בין ממשלת ישראל לבין סוריה. עתירת העותרים היא לצוות על המשיבים להמנע מלעשות פעולות כל שהן "שכוונתן ששטח כלשהו יצא מריבונותה של מדינת ישראל ברמת הגולן".

ביום 24.9.92 דחינו את העתירה על אתר, ללא צו להוצאות. להלן נימוקינו.

2. עתירה מעין זו שבפנינו, שענינה המובהק הוא אופן ניהול מדיניות החוץ של מדינת ישראל על ידי הרשות המופקדת על כך, הלא היא ממשלת ישראל, מקומה לא יכירנה בבית משפט זה. מן הראוי היה להסתפק בנימוק זה, ובהסברתו. אך מאחר שהעותרים טענו בפנינו, במלוא הרצינות, שבאופן ניהולו של המשא ומתן חטאה וחוטאת ממשלת ישראל בעבירה הפלילית של בגידה הרשומה בדיני העונשין שבספר חוקיה של מדינת ישראל, אמרתי בלבי שמן הראוי לדון תחילה בטענה מחמירה ומרחיקת לכת זו לגופה, למען "טהר" את המשיבים מחשש עבירה מעין זו, ולא להסתפק בדחית העתירה מהטעם שנושא זה אינו ראוי לבוא בקהל העתירות שבפני בית משפט זה. נדון איפוא בשני נימוקים אלה, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

3. …..לטענת העותרים ניהול משא ומתן מדיני על-ידי הרשות המבצעת, המה המשיבים, בענין רמת הגולן, מתוך כוונה ששטח כלשהו מהרמה יצא מריבונותה של ישראל, הוא פעולה הנעשית בחוסר סמכות, ויש בה משום עבירה על הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977 וחוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981. אשר להוראות חוק העונשין כוונת העותרים היא להוראות המצויות בחוק זה בפרק הדן בעבירות בגידה, הלוא המה סעיפים 97(ב)ו-100 לחוק, אשר זו לשונם:
97." פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה
(א) ….
(ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

100. גילוי החלטה לבגוד מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 98,97 או 99, דינו – מאסר עשר שנים".

ואשר לחוק רמת הגולן התשמ"ב-1981, קובע הסעיף הראשון שבו לאמור:
"1. המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן כמתואר בתוספת".

טוען מר י. ננר, בא כוחם המלומד של העותרים, כי ניהול משא ומתן על ידי המשיבים באופן שיוביל להוצאת רמת הגולן, או כל שטח משטחה, מריבונותה של מדינת ישראל, יש בו משום עבירה על סעיף 97(ב) הנ"ל, וההצהרות שהצהירו המשיבים, או מטעמם, באמצעי התקשורת, מהן הסיקו העותרים בדבר כוונת המשיבים לסגת מרמת הגולן, מהוות עבירה על סעיף 100 הנ"ל.

העולה מהאמור הוא, לגירסת העותרים, שהרשות המבצעת אינה מוסמכת לנהל משא ומתן מדיני באשר לעתיד רמת הגולן. רוצה הרשות המבצעת לנהל משא-ומתן מדיני כגון זה, שומה עליה לפנות תחילה לרשות המחוקקת, לכנסת, ולקבל הסכמתה לכך על-ידי תיקון החוק בהתאם. ומשלא עשתה כן, על בית-המשפט למנוע הימנה לעבור על החוק כפי שהוא קיים כיום. ולא נתקררה דעתם של העותרים עד שהוסיפו וביקשו מתן צו ביניים אשר יורה למשיבים להימנע מלהמשיך בניהול משא ומתן כאמור עד למתן החלטה בעתירה לגופה.

3. לא מצאנו ממש בדברים אלה. הטענה כי ניהול משא ומתן מדיני על ידי ממשלת ישראל, שזכתה לאמון הכנסת כדת וכדין, יש בה כביכול משום עבירה פלילית של בגידה, מוטעית היא מיסודה, ונוח לה שלא נטענה משנטענה. גם אילו לא נאמר דבר מפורש בענינה של טענה מעין זו בחוק גופו – וכפי שנראה להלן נאמרו על כך דברים מפורשים בחוק ובהסטוריה החקיקתית שלו – אין היא עולה בקנה אחד עם תפיסות יסוד של סמכויות ממשלה בדמוקרטיה שוחרת חופש, ועם השכל הישר, שהוא, כמורגל בפי הבריות "החלק החמישי של השלחן ערוך". הכיצד יעלה על הדעת, שממשלה שיונקת היא עצם קיומה מאמון שנתנה בה הכנסת, בדמוקרטיה חפשית כשל זו של מדינת ישראל, שבכל עת ובכל שעה יכולה הכנסת, שמיצגת את אזרחי ישראל, להביע בה אי אמון ולהפילה, שממשלה זו, משמנהלת היא משא ומתן מדיני עם מדינה אחרת, לשם השגת שלום או לשם השגת מטרה כלשהי, תעבור בעצם ניהול משא ומתן זה עבירה של בגידה במדינת ישראל? דבר זה אין הדעת סובלתו.

4. …..העבירות שבסעיפים 97ו-100 האמורים, מדובר בהם, איפוא, ביחיד או בקבוצה הפועלים ללא סמכות כדין, ושלא הוסמכו כדין. ממשלת ישראל, באמצעות העומד בראשה ונציגיה, שעה שהיא מנהלת שיחות שלום עם סוריה, פועלת במסגרת סמכותה הפררוגטיבית, כדת וכדין, לנהל את יחסי החוץ של מדינת ישראל. המשיבים, בניהול משא ומתן כאמור, אינם באים כלל ועיקר בגדרן של העבירות האמורות, אשר בשם בגידה מכונים, ולפעולתם של יחיד או גוף הפועלים ללא סמכות כדין מכוונים. משאם ומתנם של המשיבים, מעצם תפקידם, הם בגדר סמכות כדין

5. …….מענין לציין, שדברים אלה גופם, מבחינת הסמכות כדין של ממשלת ישראל בניהול משא ומתן מדיני על ידה, נאמרו על ידי מר מנחם בגין המנוח, בתפקידו כראש ממשלת ישראל, בעת קבלת חוק רמת הגולן בכנסת בקריאה שניה ושלישית. ואלה דבריו:
"הלא זה עניין מדיני, זה מובן מאליו שאנחנו נוכל להיות מוכנים, בכל שעה ובכל יום עם כל מדינה שתהיה מוכנה לכך, לנהל משא-ומתן לשלום.
זה מובן מאליו…

מבחינה מדינית אני מכריז ליד כל חברי הממשלה שיושבים פה, שבו ברגע שנשיא סוריה יגיד שהוא מוכן לנהל משא-ומתן עם ישראל על חוזה שלום, בו ברגע ייפתח המשא-ומתן על חוזה שלום עם ישראל, ושום דבר לא יעמוד בפנינו" (דברי הכנסת 92, (התשמ"ב) 784).

והם המה הדברים שנכתבו מטעם מר יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, על ידי מר איתן הבר, מנהל לשכתו, במכתב תשובה מיום 26.8.92 (נספח ד לעתירה) המופנה אל בא כוח העותרים:
"1. לממשלת ישראל הסמכות לנהל משא ומתן במסגרת הליך השלום עם מדינות ערב, לרבות סוריה.

2. חזקה על הממשלה, כי לא תעשה פעולה כלשהי העומדת בניגוד לחוקי המדינה". סיכומו של דבר. אין בהוראות החוק משום הגבלת סמכותה של הרשות המבצעת לנהל משא-ומתן מדיני ככל שייראה בעיניה אופן ודרך ניהולו של משא ומתן מעין זה. זוהי סמכותה, ואף חובתה, על פי דין; חזקה על ממשלת ישראל שתפעל במסגרת הוראות חוקי המדינה, ולכשתבוא לכלל סיכום כלשהו במשא ומתן המדיני, כאמור, יובא סיכום זה לאישור הכנסת.

בטוחים אנו כי העותרים חשים את חשיבותו וחיוניותו של נושא עתירתם, והרשות בידם, וחובתם האזרחית-פוליטית היא, להביא לכלל דיון ועיון, רציניים וממצים, נושא זה, ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, בשלוחותיהן ובשלוחי שלוחותיהן. אך אין לכל אלה ולא כלום לענין טענתם שכביכול המשיבים, בניהול המשא ומתן, פועלים ללא סמכות ואף עוברים על החוק. זה עירוב דין בשאינו דינו.

דומה שגם לעותרים ברור היה שאין ליחס לממשלת ישראל ביצוע עבירה פלילית, ועוד של בגידה, לרגל המשא ומתן שמנוהל על ידה עם סוריה, והעלאת רעיונות בדבר ויתור על שטח זה או אחר מרמת הגולן.

שהרי אילו חשבו העותרים שאכן כך הוא, מן הדין היה שיפנו בתלונה מתאימה לגורמים המוסמכים, כגון ליועץ המשפטי לממשלה, וישמעו מה בפיו. אלא שטענה זו בדבר ביצוע עבירת בגידה על ידי המשיבים באה לאפשר ולהכשיר את עתירתם שעתרו נגד המשיבים, ולהביא להתערבותו של בית משפט זה, ולבקורתו, על פעילותה המדינית של ממשלת ישראל.

6. ומתוך כך באים אנו לנמוק האחר שבעטיו מן הנכון לדחות את העתירה שבפנינו, אותו כבר הזכרנו בראשיתם של דברים, והוא שעצם נושא העתירה – היינו אופן ניהול מדיניות החוץ של מדינת ישראל – מקומו לא יכירנו בבית משפט זה.

בשורה ארוכה של פסיקה שיצאה מלפני בית משפט זה, נקבע כי הנושא של אופן ניהול מדיניות חוץ על ידי הגורמים המוסמכים לכך הוא בלתי שפיט, אין הוא ניתן ליבדק על פי קנה מדה משפטי, ובית משפט זה לא יתערב בכגון אלה (ראה, דרך משל, …….). לדעתי, כפי שכתבתי בפרשת ז'רז'בסקי, נושא כגון זה אין מקומו בבית משפט זה, בראש ובראשונה, בהעדר קנה מדה משפטי לדון בו – "בענין פוליטי מובהק כקשירת יחסים דיפלומטיים עם מדינה אחרת… אנו, השופטים, אפילו כולנו חכמים וכולנו נבונים, מה לנו ולרזי יציאה למלחמה וכניסה לדיפלומטיה" (ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, בג"ץ 1635/90, פד"י מה(749 (1, בעמ' 771; וראה דיון מפורט בנושא סוגיה זו, שם, עמ' 774-765). ואף לדעת השופט ברק, המרחיב את היריעה השיפוטית הנורמטיבית של בית המשפט, הרי "ייתכן כי על ההחלטה לעשות שלום או לצאת למלחמה אין מקום להפעיל את הכללים הרגילים של תורת שיקול הדעת המינהלי" (בג"ץ 910/86 הנ"ל בעמ' 478), ו"נסיון החיים השיפוטי וחוש המומחיות ידריכו את בית המשפט" לדחות עתירה "בשל העדר שפיטות מוסדית" (שם, בעמ' 496).

מכל אחד ואחד מהנימוקים האמורים, עתירה בדבר אופן ניהול משא ומתן מדיני על ידי ממשלת ישראל אין מקומה בבית משפט זה.

7. סוף דבר. עתירה זו אין בה ממש לגופה, כאמור בראשיתם של דברים. ואין היא ראויה לבוא בקהל העתירות בפני בית משפט זה, כאמור בסופם של דברים.

אשר על כל אלה דחינו את העתירה.

השופט ד. לוין = אני מסכים.

השופט ת. אור
כפי שהראה חברי הנכבד, המשנה לנשיא, אין כל יסוד לטענה שניהול משא ומתן מדיני על ידי המשיבים באשר לעתיד רמת הגולן יש עמו עבירה פלילית. לא יכול להיות ספק שבעניין זה פועלים הם במסגרת סמכותם ותפקידם, וממילא, כעולה מהאמור בסעיף 91 לחוק העונשין תשל"ז-1977, אין כל יסוד לייחס להם ביצוע עבירה מהעבירות שבסעיפים 97ו-100 לחוק העונשין. די בנימוק זה לדחות את עתירתם מכל וכל, מבלי שרואה אני צורך להתייחס לנימוקים האחרים שהעלה חברי הנכבד, המשנה לנשיא, לדחיית העתירה.

הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיא מ. אלון.

הנימוקים ניתנו היום, יז' בטבת תשנ"ג (10.1.93).

אסף THE KOP 25 ביוני 2013

באבא,

לפי ההגיון של בג"צ, מותר לממשלה להפר כל חוק כי היא שואבת את אמונה מהכנסת.

הפיתרון הנכון הוא כמובן שינוי החוק ולא הכפפתו לגחמות פוחיטיות.

מצד שני, הימים יו ימי אסון אוסלו וגם בג"צ התמסטל מהניחוחות השקריים.

אסף THE KOP 25 ביוני 2013

ובלי שום קשר, אפשר רק לדמיין איך היו נראים עכשיו החיים על גדות הירדן אם היו עושים את המעשה המטורף, האווילי, חסר האחריות המשוגע והפסיכי של החזרת הגולן לחיות הטרף הסוריות.

wazza 24 ביוני 2013

על איזה מהלך חד צדדי אתה מדבר?

בני תבורי 25 ביוני 2013

באבא,
בדיוק כפי שהימין בישראל היה חזק דיו לבצע את תכניות השמאל, כך גם אצל הפלשתינאים ומשום כך צריך לדבר עם כולם, כולל חמאס. ההתבצרות מאחורי " אבו מאזן מסרב …" וכו', לא מובילה לשום מקום.

סתם אחד 25 ביוני 2013

אתה חי ביקום מקביל.
מה צריך לקרות כדי שתבין שהפלסטינים לא מעונינים בשום הסדר?
הסתה אנטישמית – צ'ק.
חינוך הילדים לשאהידיות – צ'ק.
האדרת מחבלים שרצחו אזרחים (ולא רק חיילים) – צ'ק.
סירוב לכל הצעת חלוקה של הארץ מ-1929 עד היום – צ'ק.
הכחשת כל ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל – צ'ק.
פתיחה באינתיפאדה במצב של פריחה כלכלית – צ'ק.
הכרזות בערבית אל הציבור הפלסטיני שהם יחזרו לתל אביב וחיפה – צ'ק.

מה עוד צריך לקרות? שהם יבואו אליך הביתה ויגידו לך את זה בפנים?
או שגם אז לא תאמין להם ותגיד שזה רק הצגה כדי לפייס את "הקיצוניים" שלהם.

באבא ימים 25 ביוני 2013

המשפט "ההתבצרות מאחורי " אבו מאזן מסרב …" וכו', לא מובילה לשום מקום" מניח שיש איזשהו מקום שניתן להגיע אליו, במחיר שאנחנו מוכנים לשלם. חובת ההוכחה בעניין הזה על מי שטוען שניתן להגיע למקום הזה.

אתה עצמך אומר שהפלסטינאים יפתיעו בפרגמטיות שלהם. אני חושב שאירועי האינתיפדה השנייה הוכיחו אחרת. הם הפתיעו באופן מדהים בחוסר הפרגמטיות שלהם.

תסביר לי למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לדבר" עם החמאס – לדבר כדי לכסות את התחת של מצפונינו כדי שנדע שניסינו הכל? או לדבר מתוך אמונה שניתן להגיע עם החמאס להסדר קבע של פשרה טריטוריאלית תוך הכרה בזכות ההגדרה העצמית של שני העמים? לראשון אני מוכן כל עוד אין שום מחיר שצריך לשלם רק למען הזכות לדבר איתם.

לגבי השני בוא נזכור משהו – בימי האופוריה הגדולים של אוסלו, החמאס במודע ובמכוון עשה כל אשר לאל ידו, ובהצלחה לא מבוטלת, כדי לחבל בתהליך השלום. יש לך איזהי ראיה לכך שהוא התמתן?

הייתי שמח לומר שאני חשדן וספקן לגבי כנות כוונותיהם של הפלסטינאים. לא כך הם פני הדברים – הם אומרים לנו בכנות שהם לעולם לא יכירו בזכותינו להגדרה עצמית.

אני חושב שיש בשמאל דיסוננס קוגניטיבי מאוד עמוק: מחד גיסא הוא לא מאמין לפלסטינאים כשהם אומרים בריש גלי שהם לא מוכנים להכיר בריבונות יהודית על שום גרגר אדמה בין הים לנהר, מאידך גיסא הוא מאמין לפלסטינאים מספיק כדי למסור לידיהם שליטה בשטחים מהם הם יכולים לאיים על מרכזי אוכלוסיה בישראל ולהשבית את התחבוןרה האווירית שלה.

אני חייב לשאול אותך בני – מתי בחנת לאחרונה את הערכת המציאות שלך? מתי התייחסת לנושא על בסיס ראיות? איפה נגמרות משאלות הלב שלך (שאני שותף להן) ומתחילה המציאות?

אסף THE KOP 25 ביוני 2013

באבא,

יש נקודה נוספת.

בשמאל הישראלי אוהבים להזכיר ולצטט את פרופסור ישעיהו לייבוביץ המנוח.

אבל הם לא בוחלים מלשקר ולעוות את דבריו. הם מציגים את עמדתו שיש לסגת מהשטחים המשוחררים כך שיבוא שלום, זאת בשעה שלייבוביץ טען שיש לוותר על חבלי המולדת מטעמים מוסריים (טעמיו שלו יש לומר) על אף שחזר ואמר שמעשה זה לא יבי לביטחון וסביר שיוביל למלחמה נוספת. לייבוביץ העדיף את המוסר על הביטחון. מה שהשמאל עושה בכל הקשור בלייבוביץ זה ניצול ציני ושקרי, והכל בשם חזון מטורף לכך שמה שהם מכנים "כיבוש" הוא הוא הסיבה לכל הסכסוך עם מוסלמי הסביבה.

יריב 25 ביוני 2013

לייבוביץ' אמר משהו בסגנון זה:
מאחר ויש שתי אומות המזהות את הארץ כארצן, יש רק שתי אפשרויות. מתכונת כלשהי של חלוקת הארץ, או מלחמה עד חורמה [השמדה] שבה העולם יתייצב כולו לצד הערבים.

מתוך טענה זו הוא הסיק שהמטרה הנכונה במחינת מדיניות היא לחתור לחלוקה של הארץ, מה שאומר גם להביא לכך ששתי האומות תכולנה לקבל חלוקה כזו.

https://www.youtube.com/watch?v=7x0BaQJnHFc

אסף THE KOP 25 ביוני 2013

יריב.

הוא תמך בחלוקה, אבל הוא לא התיימר להגיד שזה יבוא שלום.
ההפך, הוא הכיר ברעיון שחלוקה עשויה להוביל לעוד סבב מלחמה.

יריב 25 ביוני 2013

עדיין, הסיבה העיקרית שבגללה צריכה להיות חלוקה, לפי מה שאני מכיר מדבריו, היא פרקטית. בלי חלוקה תהיה מלחמה עד חורמה בין מדינת ישראל לכל העולם הערבי, והגיבוי של העולם יהיה לצד הערבי. במצב של חלוקה אין בטחון בשלום, אבל יש אפשרות כזו. ביחס לאמירה הקודמת על העניין המוסרי, לייבוביץ' גם טען שהכיבוש משחית (בניסוחים אחרים), ואפשר לומר שגם זה היה שיקול בשבילו לחלוקה, אבל האמירה הזו נורמלית גם בקרב אנשי שמאל בימינו.

כסיפוביץ 24 ביוני 2013

לא יאומן שטקסט על כמה מהחולרות האנושיות במדינה גורר כל כך הרבה תגובות.

זבובים..

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

רבין, או פרס ?

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

מופנה לכסיפוביץ.

כסיפוביץ 24 ביוני 2013

אני מרים ואתה מנחית.
אתה גדול!

כסיפוביץ 24 ביוני 2013

לא הייתי ציני…

אסף THE KOP 24 ביוני 2013

לשירותך תמיד.

כסיפוביץ 24 ביוני 2013

ולשאלתך מבחינתי כל אחד שיושב שם במרומים הוא החולרה התורן..

שלו 25 ביוני 2013

זה שמשהו עוד מתעניין בשלום זה יפה,
הכעס על ביבי הוא הרבה מעבר לשלום שדווקא שם הוא מציג עמדה אידאולוגית מוצקה.
הכעס הוא על כך שהוא לא מבין שהעלאת גיל הפנסיה לנשים אין משמעותו שהן תעבודנה עוד שלוש שנים,
משמעותו שמי שפוטרה בגיל 59 תצטרך לחכות 6 שנים לכספי הביטוח הלאומי, עוד שלוש שנים ללא מקור הכנסה…
הכעס הוא שהוא לא מבין שבסוף יישאר פה צבא מאוד חזק עם עשירון עליון, בלי עם.
בלי חינוך,
בלי תרבות.
לזכותו יאמר שהוא רק התופעה בקיצוניותה, הוא לא המציא אותה.
כל השאר זה קטנוניות.
וכן הוא החזיר את עיר האבות,
והוא זה שיחזיר את מדינת ישראל לקוי 67'.
כי לגורל יש דרך מצחיקה לבחור את גיבוריו.

יוני (המקורי, מפעם) 25 ביוני 2013

בא לי לבכות מהתגובה שלך. בגלל שאין לי שום הערה לגבי התוכן.

עירן 25 ביוני 2013

אריאל,

סתם מתוך סקרנות: למה את מאיית המון מילים עם שני י' ? "שנייהם, יירצה, ייצטרך, ייקח", גם כשלא צריך ? שניהם, ירצה, יצטרך, יקח.

Comments closed