כדי שתדעו, זה למה (תשובה לבני תבורי)

למה אתה רץ, גרייזס, שואל אותי בני תבורי. או, תודה ששאלת, בדיוק בשביל זה

"איך יודעים שמישהו רץ?"

"אל תדאג, הוא כבר יספר לך"

בדיחה שסיפר לי גיסי, שהיא כנראה לא בדיחה בכלל

homer_run

לפני כמה שבועות יצא לי להיות באיזה טקס באוניברסיטה, כשבין הנואמים בטקס המייגע היה בחור (נציג המסיימים או משהו) שעלה לפודיום ובמשך 10 דקות ארוכות סיפר לנו על המרתון שהוא רץ אך לאחרונה.

הוא פירט לנו על האימונים שהוא עבר וכמה הם היו קשים. על האשה שתמכה בו, על המירוץ עצמו. והמשיך והמשיך. והמשיך.

בשלב הזה קלטתי איך זה נשמע מהצד השני. עד כמה דיבור על ריצה הוא משעמם, כמעט פתאטי. וברוך השם, אנשים שרצים אוהבים לדבר על זה. מעטים מתוכם קולטים עד כמה לא מעניין את הצד השני מה זה אינטרוול או האם קצב של 4 דקות לקילומטר זה טוב או רע.

בשלב הזה, נשבעתי לעצמי שדי. אני לא כותב פוסטים על ריצה יותר. יש גבול לכמה פתאטי אפשר להשמע.

*

ואז הגיע בני.

למה אתה רץ, גרייזס, הוא שואל. או יותר נכון, למה כולם רצים.

בני מדבר על שיחה שהיתה לנו בבית קפה לפני מספר שבועות שבה הוא סיפר לי שהוא שמע מספר של מיליון רצים בארץ. לי המספר הזה נשמע מופרך לחלוטין, אלא אם לוקחים בחשבון כל אחד ואחד שנעל אי פעם נעלי ספורט בחיים שלו.

אבל אי אפשר להכחיש בכלל את טרייד הריצה שהולך וגובר בישראל. אז למה כולם יוצאים לרוץ?

כמובן, ניסיתי לענות על השאלה הזאת בעבר. אבל אני מניח שזה לא מספק. אז עשיתי את הדבר היחיד שאני יכול לעשות במצב כזה, על מנת לספק תשובה הולמת.

יצאתי לרוץ כמובן.

18:15 בערב, הקיץ הישראלי במלוא עוזו, "אני יוצא למות בחום" צעקתי לאשתי ויצאתי החוצה.

זאת היתה ריצה מהסוג שגורמות לך לתהות למה אתה לא עושה את זה יותר (ובחודשים האחרונים, אני מודה, זה לא קורה מספיק). הרגליים דפקו באספלט בקצב קבוע ומהיר יחסית, הזעת כמו חמור אבל לא היה לך קשה נורא ובאופן כללי הרגשתי מצוין.

או! אמרתי לעצמי, הנה הסיבה שאני אתן לבני. כשהכל משתלב, ריצה זה התענוג הכי גדול שיש, כי אתה מרגיש שהגוף שלך עושה את מה שהוא היה צריך לעשות.

נו, עניתי לעצמי, זה ההסבר? זה המקסימום שאתה יכול להגיע אליו? תשע מעשר ריצות הן לא כאלו. הן מאבק מתמיד לדחוף את הרגל עוד צעד ועוד צעד קדימה. אני מסתכל על התקופה של לפני שנה, כשהתאמנתי למרתון האחרון שלי ואין לי מושג איך הצלחתי להביא את עצמי לרוץ חמש פעמים בשבוע בחום הזה, שלא לדבר על לקום בארבע בבוקר ביום שבת כדי לרוץ שלוש פלוס שעות.

אז כן, יש סיפוק כשהכל מתחבר, אבל זה בטח לא מספיק.

המשכתי עוד קצת לרוץ ונתתי למחשבות גם לפרוח להן. נזכרתי בכל המירוצים שעשיתי, הטובים וגם הרעים. הנה, חשבתי, זאת הסיבה. ריצה היא מלחמה שלך לא מול אחרים אלא מול עצמך. לא סתם מול עצמך, אלא מול עצמך בנקודת הזמן הנוכחית.

היו לי פעם שני מירוצים לאותו מרחק שבשני השגתי תוצאה גרועה בארבע דקות יותר מאשר בראשון ועדיין הייתי גאה בו הרבה יותר. למה? כי אם אתה מוציא תוצאה שידעת שאתה מסוגל אליה, במזג אוויר ותנאים אופטימליים, זה לא אותו דבר כמו לרוץ מהר יותר ממה שהאמנת, בחום ובעליות.

והתחרות הזאת, מול עצמך ומול התוצאות הקודמות שלך וגם קצת מול המתחרים האחרים על המסלול (כי יש מעט דברים שמביאים סיפוק יותר מאשר לעקוף מישהו ממש על קו הסיום) היא בהחלט גמול נהדר לכל האימונים הללו.

אבל זה בטח לא מספיק בשביל להקים אותך בבוקר, ארבע פעמים בשבוע, ולהזיע את חצי הכנרת.

*

ואז, כשכבר ראיתי את הבתים של המושבה שלי מתקרבים בחזרה, ירד לי האסימון.

אתם מכירים את הבדיחה הזאת – למה זוגות נשואים עושים ילדים? כי נגמר להם על מה לדבר.

אז בדיוק ככה זה גם רצים.

אם נחזור לתחילת הפוסט, הרי שאין דבר שאנחנו אוהבים יותר מאשר לדבר על זה. ואם לא לדבר על זה אז מספיק שיידעו.

נגיד אתמול בערב, כשהקפצתי את הבייביסיטר בחזרה הביתה, היא שאלה אותי אם רצתי מרתון. איך היא ידעה? ממדבקת ה-"42.2" שמודבקת לי על האוטו, ליד מדבקת ה-"M2V" (מאונטן טו ואלי) שלי. ככה אני לא צריך לדבר על זה, כולם יידעו.

תסתכלו שניה על עמוד הפייסבוק שלכם. אם הוא דומה לשלי הרי שכל פוסט חמישי בערך הוא עדכון של אפליקציה של חבר שלכם שיצא לרוץ, כולל המרחק שהוא רץ והקצב שלו.

גם אני הייתי מפרסם לפייסבוק, אם רק הייתי מסוגל להבין איך עושים את זה.

עכשיו, תראו, אין שום דבר רע בלרוץ ארבעה ק"מ בשבעה קמ"ש, אני לא מזלזל בזה חלילה, כל ריצה היא ריצה טובה, אבל זה גם לא בדיוק שאתה הולך להתחרות בבקלה בזמן הקרוב.

אבל את הרצים זה לא מעניין. לא חשוב להם כמה הם רצו, חשוב שאחרים יידעו שהם רצו.

*

אז הנה בני, מצאתי לך את התשובה שלך.

כל הסיפורים על אנדרופינים, סיפוק עצמי והגשמה הם נהדרים.

אבל הם בעיקר מה שאנחנו אוהבים לדבר עליו אחרי ששואלים אותנו למה אנחנו רצים.

כי זאת הסיבה שבגללה אנחנו רצים – שתשאלו אותנו למה ונוכל לדבר על זה.

ברוכה הבאה בונדס ליגה - חגי אמיתי
איך שומרים על המוטיבציה (ראיון עם בוריס גלפנד)

No Comments

יניר 27 ביולי 2013

רק הניג'וס של טבעונים יותר גרוע מהניג'וס של הרצים.
לפחות הטבעונים לא מקשטים את האוטו במדבקות

קורא 27 ביולי 2013

אני ממש לא מסכים איתך, זה מעיד על הבדלי האופי ביני לבינך ובין סוגי הרצים למיניהם. רבים מחבריי הטובים השלימו מרתונים, הם נהנים לדבר על זה אבל לעולם לא תתפוס אותם עם מדבקה על האוטו, לא שיש בזה משהו רע אבל זה מעיד על המניעים הפסיכולוגיים שלך משהו.

אני מסכים איתך בנוגע לזה שהרבה פעמים יש ריצות שאתה פשוט שמח שהשלמת אותן, גם אם בתוצאה גרועה, כי המאבק היה קשה במיוחד, וזה הרבה יותר מספק מריצות שפשוט הולכות לך חלק.

גיל 27 ביולי 2013

אני חושב שזה קשור ליעדים שאתה מציב ועומד בהם. הרצים שמדברים הם אלו שהשיגו משהו. רצו חצי מרתון, מרתון, זה לא משנה, אבל אלו שהעמידו יעד כלשהוא ועמדו בו וזה מאפשר להם לומר סוג של "אמרתי לכם". "הנה אני שלא היה מסוגל להזיז את עצמו מהכורסא השלים מרתון אז כל אחד יכול".

אופיר 27 ביולי 2013

אני מעדיף לחתוך לעצמי את הביצים מאשר להדביק את ה- "42.2" (אתה כנראה רצת עוד 200 מטר) על האוטו שלי.
וההוא שדיבר בטקס על המרתון שלו? במילה אחת: אפס.

קשקשן בקומקום 27 ביולי 2013

לא יפה. ועוד בשבת בבוקר?

עורב סגול 27 ביולי 2013

אני הדבקתי מדבקה על האוטו, אבל לרוץ נראה לי מאוד מעייף..

קשקשן בקומקום 27 ביולי 2013

יפה מאוד! וגם מתאים לשבת בבוקר!

MOBY 27 ביולי 2013

יש כל כך הרבה נושאי שיחה מעניינים יותר ובודאי חשובים יותר.
אתם כל כך רוצים להיות חלק מקהילה. חלק מפה וחלק משם. המשעשע הוא שהנסיון הוא דו קוטבי אני מ"רצים" אז אני לא מה"אופניים" או ה"שחיינים". ויש את תתי הקבוצה. אני מהרצים אבל מהתריאטלתים או המרתוניסטים. ההבדלות אבל בתוך הקבוצה התומכת- הלהקה. ומיליון רצים זה נראה לי רק אם השאלה הם רצת אי פעם בחיים שלך.

אריאל גרייזס 27 ביולי 2013

נראה לי אנשים לקחו את כל העסק קצת יותר מדי ברצינות. בסך הכל רציתי לצחוק קצת עלינו הרצים, זה הכל

Martzianno 27 ביולי 2013

רוצו,רוצו…
רק תעזבו אותנו כבר באמא שלכם!

בני תבורי 27 ביולי 2013

אם כבר לדבר על זה, אז אין פטפטנים כרוכבי אופניים. לא יאמן כמה זמן אפשר להשחית בשיחה בטלה על מעביר הילוכים, בולמי זעזועים, דיסק מעצורים או זווית המושב. אני לא נוהג להשתלב בשיחות כאלה מחמת חוסר יודע הנובע מחוסר עניין ושעמום. לא ממש משנה לי איך עובד מערך חילוף ההילוכים ובלבד שיעבוד כסדרו. אני אוהב את הרכיבה בסדר הזה: עוברים מרחקים ארוכים בפחות זמן ומגוון רחב מאוד של אפשרויות מסלולים וצורות אימונים וכל אלה מבלי להזדקק לכביש או לחדר כושר.

אופיר 27 ביולי 2013

שיחה של רוכבי אופניים נשמעת כמו אפיזודה סוערת בערוץ הקניות.

בני תבורי 27 ביולי 2013

אופיר,
הרבה יותר גרוע…

אריאל גרייזס 27 ביולי 2013

זה נכון. היו שני חבר'ה בהסעה של העבודה הקודמת שלי שהיו מתחילים לדבר על אופניים כשהיינו יוצאים לדרך, הייתי נרדם ומתעורר בעבודה כשהם עדיין מדברים בדיוק על אותו הדבר.
מצד שני, הם בדרך כלל שומרים את השיחות האלו בינם לבין עצמם בעוד הרצים מכריחים את כולם להקשיב להם

אייל הצפון 27 ביולי 2013

לפני 20 שנה בערך התחלתי לרוץ. אורך הכביש ההיקפי בקיבוץ 2520 מטר (מדוד), והרגשתי מה זה טוב אחרי שירדתי מתשע דקות. ואז הבנתי למה אני לא אוהב לרוץ. דבר ראשון כדי לרוץ 10 דקות צריך חימום של 15 דקות, ובניגוד להליכה שבה החימום והשחרור נחשבים גם לזמן וגם למרחק, בריצה התחמון הזה לא תופס.
וחוצמזה, יש חמישה דברים קטנים, ברכיים, מפרק ירך ועמוד שדרה. אין לי כסף למפרקים מלאכותיים ועמוד שדרה אי אפשר להחליף. לעומת זאת עצם בריח זה כאבי תופת אבל מתרפא מעצמו.
ואחרון ודי, כמו שבני תבורי יודע, למי שגדל בקיבוץ קשה להשתחרר מההתניה שריצה זה משהו שעושים רק כמחלקים משהו בחינם.

בני תבורי 27 ביולי 2013

מדויק, במיוחד פסקה אחרונה: "בוא נרוץ כי תכף לא יישאר…"

מתן גילור 27 ביולי 2013

אריאל שלום,
לא ברור לי איפה הפסקת להיות רציני והתחלת להיות ציני, אבל אני מניח שזה קרה איפשהו בין הפסקאות השונות.
אני חושב שיש מניעים "אוניברסליים" כמעט לכל הרצים (נניח בריאות, הרגשה טובה בסוף הריצה ופריקת אגרסיות) ויש כאלה שהם עבור קבוצה מצומצמת יותר שכנראה גם רצה מרחקים גדולים יותר.
לפני שנפצעתי, הייתי רץ 3 פעמים בשבוע, כאשר ביום שישי אורך הריצה היה 21-30 ק"מ. לרגע לא חשבתי להשתתף במירוץ – זה פשוט לא עניין אותי! רצתי בשביל עצמי ולא בשביל שהמשפחה תעודד אותי בקו הסיום.
יצוין שיש הבדל גדול בין מי שרץ חצי מרתון ולא צריך מעטפת לבין מי שעושה אולטרא ולא יכול לעשות זאת שלא במסגרת מירוץ מוסדר.

לסיכום, אם אחשוב על לעומק, אזי שיש סיבות רבות לריצה, חלקן צוינו לעיל, כפי שיש סיבה לצחצח שיניים. ברם, את שניהם אני מבצע כחלק מהשגרה מבלי לחשוב על כך לעומק.
הולכים לישון/קמים מהשינה? יש לצחצח שיניים.
הגיעו יום ושעת ריצה? יש לצאת לרוץ.

אריאל גרייזס 27 ביולי 2013

מתן, מי שמכיר אותי יודע שאני תמיד ציני..
אין לי ביקורת על אף אחד שהולך לרוץ, במסגרת תחרותית, על טריינר בבית או עשר דקות בחוץ. וכל סיבה טובה כמו הסיבה האחרת. אני יכול לפרט עשרים סיבות שבגללן אני רץ ועדיין הן לא בהכרח יתאימו למישהו אחר. סתם רציתי להתייחס לטרנד הזה, שהוא מאוד חיובי בעיניי, בקצת הומור

rbi 27 ביולי 2013

טרייד הריצה? אתה עובד על טרייד? לפי הטרנד אתה תיתן את הרווי על איזה מגעיל בסגנון של סנדובל,המילטון או קרופורד ;)

זיק 27 ביולי 2013

בקרוב מאוד אכתוב את הפוסט, על הטרנד שאני שייך אליו.
אנשים שמדברים כל היום על ספורט, מטיפים לספורטאי על מוסר ומבקרים אותם על חוסר השקעה, וכל זאת מבלי להרים את הישבן העצל אפילו מילימטר מהספה.

matipool 27 ביולי 2013

מתי באמת אתה חוזר עם שבתרבות ?
יש מלא סדרות חדשות עכשיו בטלוויזיה . אני באמצע "מד דוגס" ו"התיקון" . חוץ מזה , קורא עכשיו שוב את "פרפר" . הנרי שרייר הוא גבר גבר ואין הרבה אנשים , אם בכלל , שעברו חיים כמוהו .
לצערי , הקטע שלי עם הריצה שהתחיל לפני כמה חודשים הפסיק ביום אחד ולא ברור לי בדיוק למה . דווקא נהניתי והתלהבתי . אולי אחזור לזה לקראת החורף .

אריאל גרייזס 27 ביולי 2013

צריך לחזור לזה באמת, דווקא היה לי מה להגיד על "שטיסל" ואפילו ראיתי את "מלחמת העולם Z". בשאיפה שבוע הבא

אסף THE KOP 27 ביולי 2013

אין ספק שזאת עונת המלפפונים של "דה-באזר".
שיתחיל כבר הכדורגל.

טל בן יהודה 27 ביולי 2013

תודה לאל שמישהו סופסוף הודה בזה!

אני כבר הספקתי לספור לכמה חברים עשיתי HIDE בפייסבוק בגלל עדכונים של "איקס הרגע רץ 10.3 ק"מ עם בלה-בלה-בלה".

אלכס 27 ביולי 2013

הנה ה- 2 פני שלי…

כשמה שאתה מתעסק בו זולת לעבודה זה לרוץ… וזהו (ויש לי כמה כאלה בעבודה, רק תחליפו ריצה באופניים), וזה הדבר היחיד שאתה עושה שאתה לא "חייב" (לקחת את הבת מהבית ספר או לטפל בתינוק זה חייב) אין לך יותר מידי ע מה לדבר.
הבעיה היא אם אתה אוהב לדבר.. או אז אני נלחם בדחף הבלתי פוסק להגיד לך בשיא הגסות, למרות שצריך לשמור על יחסים תקינים בעבודה, שהבלבולי מוח שלך מעניינים לי את ה…

BondiGunner 27 ביולי 2013

כי אני יכול.

משום שבסיום ריצה בד"כ מרגיש נהדר.
ולא, ממש לא רוצה אתכם על המסלול בגלל שכולם (מוזר, לא רואה כל כך הרבה) שם.
אם מתאים, יופי, לא מתאים יש הרבה אופציות אחרות בחיים.

יוסי 28 ביולי 2013

הרמה ב 'דה באזר' ירדה קצת בקיץ (מאז לברון, ליתר דיוק), וחבל.

אם אין על מה לכתוב, לא חייבים לכתוב.
וסליחה על הבוטות.

גיל 28 ביולי 2013

לא חייבים לקרוא ובטח לא חייבים להגיב בתגובות שלא תורמות דבר, וסליחה על הבוטות.

יוסי 29 ביולי 2013

צודק, סליחה.

הולך בקושי 4 באוגוסט 2013

רצים הם כזה עם חופר. יש את פורום ריצה וטריאתלון בתפוז שם ניתן לשכור את חפירה ולהגיע בכיף לצד השני של הגלובוס. לא ייאמן אלו שטויות אנשים מעלים שם.
והמדבקות האלו על הרכבים?! בחייאת, חאלס עם משברי הגיל והניסיון להוכיח לכולם משהו. לאן נעלמה ההנאה והתמימות…

Comments closed