סיכום שבוע 1 (לא כולל מאנדיי נייט)*

דונובן בימים שמחים יותר

אחד הדברים שאתה לומד כשאתה עובד מספיק זמן בארגון גדול (כמו הארגון שאני עובד בו) זה שהחלטות מתקבלות בו לאו דווקא בזכות הגיון פרטני זה או אחר ובדרך כלל אפילו לא על ידי בן אדם זה או אחר, אלא במרבית הפעמים זאת "המערכת" שמקבלת את ההחלטה, לטובת "המערכת". או כמו שהפינק פלויד קראו לזה – The Machine. כל מי ששירת בצבא, כמובן, מכיר את התחושה הזאת, אבל כשאתה בצבא אתה מנחם את עצמך שמדובר בארגון לא יצרני, ששיקולי רווח והפסד לא רלוונטיים לגביו (או לפחות ככה מקבלי ההחלטות בו חושבים) ואילו בארגוניים רווחים שהמאזן הסופי הוא החשוב, התוצאה תהיה שונה. אז זהו שלא.

בשבועות האחרונים אני מנסה להלחם בהחלטה שהתקבלה אצלי בעבודה ותדרוש ממני די הרבה עבודה למרות שאין באותה החלטה שום הגיון. ההחלטה התקבלה כחלק ממכלול גדול יותר של החלטות, שמאחוריהן עומד אולי איזשהו הגיון בסיסי, אבל כשניסיתי לברר למה אותה החלטה ספציפית נלקחה או אפילו מי לקח אותה – כל מאמצי העלו חרס. כי "המערכת" היא כמו ספינה גדולה מאוד, בלי בן אדם שעומד על ההגה, וכל ניסיון להזיז אותה מהדרך נידון לכישלון.

כשצפיתי במשחק של האיגלס והפאקרס ואחריו בסיכום של המשחק בין דאלאס לרד סקינס אתמול, נזכרתי בקשיים שלי בעבודה. לכולם היה ברור שדונובן מקנאב צריך לעזוב את פילדלפיה. המערכת – אם זה ההנהלה, האוהדים או המאמנים – רצתה אותו בחוץ והמעבר שלו לקבוצה אחרת היה בלתי נמנע כבר כמה שנים טובות. בואו לא נשכח – מדובר בק"ב המנצח ביותר בתולדות פילדלפיה, שהביא הכי הרבה ניצחונות פלייאוף לקבוצה, שמחזיק את מרבית השיאים שלה לק"ב, שלקח אותה לארבעה גמרי NFC וסופרבול אחד, וכמעט בכל שנה שהוא לא פצוע הביא אותם לפלייאוף למרות שהם משחקים כנראה בבית הקשה בליגה. אז למה זה ברור לכולם, כולל לעבדכם הנאמן, שהזמן של מקנאב בפילי תם ונשלם? ומכיוון שאין לי תשובה ברורה על זה, אני אשאיר אותכם עם שתי שאלות:

1. איך זה שבכל התהליך של השנים האחרונות, מי שאיבד את הלגטימיות שלו בפילי זה מקנאב ולא אנדי ריד?

2. האם התוצאה היתה שונה אם דונובן מקנאב לא היה שחור?

ולפני שאתם עונים, רק תחשבו על הסיטואציה של ג'ון אלווי (ולא שמקנאב הוא אלווי, כמובן, אבל ההישגים שלו היו אמורים להפוך אותו לאליל בפילי, בדיוק כמו שאלווי הפך בדנבר גם בלי טבעת) בעיר אחרת.

עוד קבוצה שגרמה לי לחשוב על הדרך שבה מערכת עובדת היא הקולטס. ביום שפייטון מאנינג לוקח על עצמו לא פחות מ-57 זריקות, בעוד אינדי רצים בדיוק 10 פעמים, במשחק שההפרש בו עמד רוב הזמן על בין 7 ל-14 נקודות, אתה חייב לשאול – איך בדיוק מתקבלות ההחלטות בארגון הזה? נכון, פייטון ק"ב גדול, ופייטון לקח על עצמו את הקולטס על הגב פעם אחר פעם, כולל שנה שעברה עד לסופרבול. אבל השאלה פה היא לא פייטון. כמו שהקורא מיקיג' ציין בפני כמה וכמה פעמים – זה נראה שבאינדי מתעלמים שנה אחרי שנה מבניה מהבסיס של אופציית הריצה, וכמעט תמיד משלמים על זה. זה לא רק שאין להם רצים מדהימים – הרי הם לקחו את אדאיי בבחירה הראשונה שלהם לפני 5 שנים ואת דונלד בראון לפני שנה – זה שהם בכלל לא מנסים לבנות אופציה של התקפת ריצה ושכל האופנסיב ליין שלהם – הבסיס של התקפת ריצה טובה – מבוסס נטו על הגנה על מאנינג.

ויש עוד אלמנט לזה שאין לך התקפת ריצה – בדיוק כמו שקבוצת כדורסל שלא יודעת לשחק אזורית גם לא יודעת להגן נגדה, גם קבוצת פוטבול שלא רצה, הרבה פעמים גם לא תדע להגן נגד הריצה.זה נשמע אולי טפשי כי מדובר בשתי קבוצות שונות, אבל יש בזה הגיון מסוים, כי בסופו של דבר קבוצת ההגנה מתאמנת נגד קבוצת ההתקפה, ואם קבוצת ההתקפה לא יודעת לרוץ, זאת של ההגנה לא תדע איך להגן בפני האופציה הזאת. הדוגמא שתמיד עומדת לי מול העיניים היא זאת של הפטריוטס מ-2002, קבוצה שלא היתה מסוגלת לרוץ בגרוש ובמקביל, גם לא ידעה איך להגן מול הריצה. וכמו שאריאן פוסטר (שיקבל סיפיליס, מה שהוא עשה לי בפנטזי) הוכיח – זה בדיוק מה שקורה לקולטס השנה – ושוב, לא בפעם הראשונה. הקורא פוליאן – מכיוון שהשנה אתה לא צריך להתלבט אם למכור את המקום בפלייאוף לקבוצה אחרת – יש לך זמן לחשוב על זה.

עוד כמה נקודות ממשחקי אתמול:

– אז מה אפשר להסיק מהניצחון המרשים של הפטס אתמול? מצד אחד, הגעתי למשחק הזה עם הרבה חששות ונרגעתי מכמה אספקטים חשובים – התקפת המסירה של הפטריוטס היא עדיין אחת הטובות בליגה, כל עוד פרד טיילור יהיה בריא ולורנס מארוני פצוע אז גם התקפת הריצה תהיה בסדר ו-ווס וולקר עשוי להיות השחקן היחיד בהיסטוריה שחוזר אותו דבר מפציעה ב-ACL. מצד שני, אני עוד לא משוכנע בנוגע להגנה של הפטס ובמיוחד הגנת המסירה. הגנת הריצה עשתה את העבודה, אבל לא היה כמעט לחץ על קארסון פאלמר מרבית המשחק, ואוצ'ו סינקו הצליח בסופו של דבר לחגוג על הסקנדרי בחצי השני. נצטרך לחכות למבחנים יותר משמעותיים כדי להכריע בסוגיה (ואני לא בטוח שמארק סאנצ'ז בשבוע הבא הוא אכן אחד כזה)

– לגבי סינסי, כשהגיע טרל אוואנס הקיץ אליהם חזרתי ואמרתי שאסור להם להתלהב יותר מדי והם חייבים לדבוק במה שהם עשו שנה שעברה וזה להריץ הרבה את הכדור. מה הם עשו כשהם עלו למגרש? כמובן, מסרו כמו משוגעים וויתרו מהר מאוד על אופציית הריצה.

– וקארסון פאלמר שחקן גמור, ולא אכפת לי המספרים בחצי השני, כשהפטס עברו לפריבנט. הגיע הזמן שבסינסי יכירו בזה.

– איך לעזאזל לג'ייק דלהום יש עוד מקום בליגה הזאת? כמה קבוצות הוא צריך להרוג כדי שמאמנים יבינו את זה?

– במונדיאל האחרון יצא לי לראות בפעם הראשונה כדורגל ב-HD, ואז כשהייתי צריך להעביר לערוץ 2 כדי לראות משחק, השינוי היה כל כך דרסטי, שאמרתי שזה כמו בחורה שקיבלה בראש מכושי גדול ועכשיו הוא הרס אותה לשאר הגברים בעולם. אם זה ככה, אז למה משווים את המעבר מה-HD של פוקס ל(אין) איכות של METV? אלוהים יודע שאני אוהב את החבר'ה של METV, אבל נשבע לכם, במשחק השני, היו רגעים שהעדפתי את המשחק של הניינרס על זה של האיגלס-פאקרס, ולו רק בגלל איכות השידור האיומה של METV. הניינרס!

– שימו לב למספרים של מאט פורטה בתפיסה אתמול – 151 יארד ושני ט"ד. עכשיו תזכרו מי האופנסיב קורדינטור שלו ואת מי הוא אימן פעם ותגידו לי אם זה מקריות או לא.

– כולם מתלהבים מהביצועים של מייקל ויק והקאמבק שלו מול גרין ביי, אבל אני באמת לא מבין מה ההתלהבות הגדולה. דבר ראשון, הוא עשה את רוב הקאמבק כשגרין ביי עברה לפריבנט מוד והמשחק היה גמור מבחינתה (גם אם הוא לא באמת היה ככה) ויותר חשוב – הוא מייקל ויק ולכן הוא תמיד יחשוב על ריצה בתור אופציה ראשונה, גם כשהוא הולך למסור ולכן תמיד ייפול עם איזה מהלך ריצה טפשי כמו שקרה לו בדאון רביעי בסוף המשחק

– דברים שלא יכול להיות שאלוהים התכוון אליהם כשהוא יצר עולם:

  •  הגנת פריבנט
  •  שנדי
  •  שעון קטן שיופיע ליד הק"ב עם כמה זמן נשאר למהלך
  •  שנדי דובדבנים
  • אלכס סמית'
  • מאמן פוטבול שעומד על הסיידליין עם צלב על החזה. מי אתה חושב שאתה, טיבו?
  • רוקי ק"ב שמוסר 55 פעמים במשחק הפתיחה שלו
  • שנדי אבטיחים

——————————————————————————————————————————–

*התלבטתי אם לחכות עם הסיכום עד אחרי המאנדיי נייט, אבל אני מעדיף להכות בברזל בעודו חם והמשחקים טריים בזכרון. אם המשחקים הלילה יהיו שווים התיחסות, נתייחס אליהם בנפרד

No Comments

austaldo 13 בספטמבר 2010

אריאל, אתה סותר את עצמך – מצד אחד אתה אומר שהגנת המסירה של ניו-אינגלנד נחלשה במחצית השניה ואוצ'וסטינקו חגג עליהם ומצד שני אתה שקארסון פאלמר גמור ושהיארדים והטאצ'ים שלו במחצית השניה הם בגלל שהפאטס עברו לפריבנט…
אם אתה שואל אותי אז אני לא חושב שפאלמר גמור אם כי הוא גם לא ק"ב טוב במיוחד נכון להיום, בטח לא כמו לפני שביל קאוורס דאג לדפוק לו את הברך. לגבי ההגנה של הפאטס – כשיש הרבה שחקנים צעירים בהרכב צריך לצפות לחוסר יציבות. מצד שני כבר מזמן לא ראיתי בהגנה של הפאטס כאלו אנרגיות ואף פעם לא ראיתי אצלם כזו מהירות.

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2010

תתפלא, אבל ראיתי את הסתירה כביכול עוד כשכתבתי את זה. וכדי לפתור אותה אני רק אגיד שגם פריבנט צריך לדעת לשחק.
וכמובן, כשאני רואה את הקבוצה שלי, אני תמיד מנסה להיות פסימי ולא להתלהב יותר מדי.
לגבי ההגנה של הפטס – אני חושב שאנחנו מסכימים. כבר עכשיו נראה שיש פה שיפור לעומת שנה שעברה, אבל זה באמת מוקדם מדי מכדי להגיע למסקנות

מיקיג' 13 בספטמבר 2010

שמי שחירב למקנאב את הקריירה זה ריד, שלדעתי מתחרה על משרת המאמן הגרוע בליגה (יש לו מזל שמאנג'יני מתחרה איתו) והמאמן המאוס בליגה (גם כאן, מאנג'יני וגו'). וגזענות או לא גזענות, קלישאת הקהל המדהים של פילי עיר הספורט היא אחת המטומטמות ביותר בעיני. מדובר בקהל חסר סבלנות שלא מבין בשיט, לא בפוטבול ולא בשום דבר אחר. החלום הרטוב שלי זה שמקנאב עושה מהם גולאש כל משחק מחדש, עד סוף הקריירה שלו.

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2010

הבעיה עם ריד זה שהוא לא מאמן כל כך גרוע, כי מאמן כל כך גרוע לא יכול להביא קבוצה כל כך הרבה פעמים לפלייאוף. לא, ריד הוא מאמן מצוין בהכנה של קבוצה ובבחירה של שחקנים ובאימון פרטני שלהם. הוא פשוט מנהל משחק איום ונורא.
הדוגמא הכי טובה לדעתי היתה אתמול. פתיחה ראשונה של קולב בתור הפותח הרשמי של פילי, ומה הוא עושה? כל סנאפ שני מוציא אותו ומכניס את ויק לרוץ קצת. איזה טמטום זה, תן לשחקן שלך להשתפשף קצת. אתה רוצה לרוץ? בשביל זה יש לך ראנינג בק, יא שמן טיפש. פלא שהוא נראה כמו כלום?
ואני לא חושב שזאת גזענות גלויה. זה סוג הגזענות הבעייתי ביותר שיש – זה שעמוק בפנים. אני פשוט לא מבין איך שחקן שהביא כל כך הרבה הישגים לעיר הזאת קיבל כל כך מעט כבוד. אני מאמין שלצבע עור שלו כן היתה השפעה

מיקיג' 13 בספטמבר 2010

את טענת ה'מכין קבוצה גדול, בעייתי בניהול משחק' אני שומע שנה אחרי שנה, כבר 6-7 שנים. זה בולשיט בעיני. קודם כל כי החלוקה הזו מופרכת, אימון זו עסקת חבילה שכוללת כל כך הרבה מרכיבים. מאמן ראוי אמור לשלוט בכולם ברמה סבירה ומעלה, כשניהול המשחק הוא המרכיב הכי חשוב מכולם. להתפשר דווקא על הנקודה הזו זה בדיחה. ניהול משחק זה אלף בית. ומאמן שהוא כל כך גרוע בניהול משחק (וכל עונה מחדש זה רק יותר מביך) לא ראוי לעמוד על הקווים.
לעצם טענת ההצלחה שלו, אתה צריך לזכור שהוא הגיע מה-NFC, ובאופן ספציפי מבית 'אימתני' בתיאוריה, שעד לפני 3 שנים לא באמת היה כזה אימתני. אני כבר לא מדבר על ההעפעלות שלו לפלייאוף מהווילדקארד, שב-NFC, עד לפני שנתיים לפחות, צריך לקחת אותן בפרופורציות. חוץ מזה, כזכור, היה לו את מקנאב ואת ווסטברוק כדי להגיע לשם.
לעניין הגזענות, איכשהו בתחושה שלי פילי היא לגמרי לא דוגמה יוצאת דופן. אמריקה גזענית, וק"ב אפרו-אמריקני תמיד יצטרך לעבוד קשה יותר מק"ב לבן כדי לזכות לכבוד. אם אתה שואל אותי, את רותסלברגר היו מעיפים מכל המדרגות אם הוא לא היה לבן.

mayhem 13 בספטמבר 2010

נהנתי מאוד מהמחצית הראשונה של הפטס. הרגשתי כאילו בריידי ממשיך מ 07 וכל מסירה היא מאני שוט.

גם ההגנה שיחקה טוב יחסית למה שציפיתי, אפשר לראות איזה אימפקט מיידי נותנים הרוקיז למשחק בהתקפה ובהגנה.

חבל שבאיזשהו שלב במשחק הפטס פשוט מפסיקים לשחק וכל המומנטום עובר ליריבה, (היה קורה גם בעונה שעברה)

מאוד שמחתי לראות את וולקר אבל הוא עדיין לא הראה את היכולות המוכרות שלו ולדעתי יהיה לו קשה מאוד לחזור לרמה בה הוא שיחק (גם עם ה 2 טאצ'ים אתמול), עד כמה שאני זוכר הוא כמעט ולא הצליח לייצר יארדים אחרי תפיסה במשחק אתמול.

לגבי מייקל ויק, עד כמה שאני זוכר ביליצ'ק רצה להביא אותו לפטס כאשר הוא קיבל אישור לחזור לליגה.
היינו יכולים להרוויח יופי של רץ. חבל..

לגבי הפאנטזי, פוסטר שיחק גם נגדי אתמול.. למזלי אצלי שיחקו מייקל טורנר, ראיין גרנט וקלווין גונסון בשביל להחזיר את הצבע ללחיים שלי..
סססעמק, ככל הנראה הפסד ראשון וכואב מאוד בהיסטוריית הפאנטזי שלי..

אריאל מה דעתך לגבי מקפאדן? האם זאת הולכת להיות השנה שלו..??

mayhem 13 בספטמבר 2010

** התכוונתי שאני מניח שביליצ'ק היה מייעד אותו לתפקיד הרץ..

גיל 13 בספטמבר 2010

האוהדים בפילדלפיה הם האוהדים הכי מפונקים והכי כפויי טובה שיש. לא מגיע להם שישחק אצלם אליל כמו דונובן. ויק אגב הוכיח אתמול למה הוא לעולם לא היה ולא יהיה ק"ב סביר בליגה. הוא רץ כשהוא לא היה צריך ובדאון 3 וגול כשהיה לו את כל השטח לרוץ 5 יארד הוא העדיף למסור לאנד זון.

לגבי הקולטס, אני לא חושב שאי פעם הייתה קבוצה שתלויה בשחקן אחד לטוב ולרע. אי אפשר לומר שזה לא עובד אם הם מגיעים לפלייאוף כל שנה והגיעו לסופרבול שנה שעברה. הם גם מנסים לשפר את הריצה אבל אדאי זה לא זה ומדונאלד בראון עוד לא ראינו הרבה. מה שכן, אתה צודק שאין כפרה לחוסר הגנה נגד הריצה וגם לזה שמסורתית הספיישל טים שלהם הוא מהגרועים בליגה. ספיישל טים זה עניין של אימון ואין לי מושג למה לא מביאים איזה מתאם טוב שיעבוד איתם על זה.

מפריס פרסה 13 בספטמבר 2010

בקשר לאיכות השידורים צריך לומר שבפוקספורט הרגיל
(לא HD) רואים מצויין-חד, ברור, צבעים טובים-יופי של שידור.
METV נראה כמו הערוץ הירדני שהיינו קולטים בצבא עם מזלג תקוע בטלביזיה, מחובר לחוט ברזל שבקצהו אנטנה של נגמ"ש (את כל מונדיאל 2002 ראיתי ככה…).

*שמח שעוד מישהו שם לב להופעה המצויינת של דארן מקפאדן אתמול. אולי הוא עוד יהיה הרץ האימתני שציפו ממנו להיות כשיצא מהקולג'. טוב כנראה שלא…
*היה מין טרנד כזה בשבועות האחרונים של תחזיות לעונה בלי פליאוף לפטס. כמו שבפאלו ומיאמי נראו אתמול לא הייתי דואג בקשר לזה.
*מאט מור אמור להיות ק"ב סולידי וטוב-בדיוק כזה שיגבה את משחק הריצה המעולה של הפאנת'רס. אז למה פוקס המטומטם נותן לו לזרוק 35 פעם במקום לטחון על הקרקע? אמרתי לפני שנה (ושנתיים, ושלוש…) שהבעיה שם היא השועל ולא דלהום והנה-דלהום כבר לא בשטח והכל נשאר אותו הדבר. גם התוצאות כמובן זהות-3 איבודים למור והפסד. אגב-הג'יאנטס הם בדיוק הדוגמא ההפוכה לקולטס: קבוצה עם משחק ריצה מעולה שיודעת גם להגן נגד הריצה.
*ניצחון ענק לסטילרס. עד שהאנס האתלטי יחזור יש להם שני משחקים קלים יחסית (טמפה, בראונס) וכל ניצחון מעבר לזה יהיה בונוס. אתמול היה אחד כזה בדיוק. ההגנה שלהם גרמה למייקל טרנר להיראות כמו מארוני…
*יוסטון מגבים את הפליאוך שנתתי להם בתחזית שלי. יופי של קבוצה עם פליימייקרס בהמון עמדות בשני הצדדים של הכדור.
*למי צריך למצוץ פה כדי שנפסיק לקבל שידורים מהNFC ווסט???

יו דאגלס 13 בספטמבר 2010

אח, מת על התגובות האלו….

עכשיו האוהדים בפילי הם הכי גרועים שיש ודונובן הוא "אליל". עד שנה שעברה הוא היה נושא לבדיחות ("מקיא בהאדל",מישהו?) ופתאום הוא ג'ו ניימת החדש. דו מי א פייבר.

דונובן מקנאב היה קווטרבק מצויין. וכן-הוא מיצה את עצמו. תפסיקו בגלל מחזור אחד לבנות תיאוריות – בפילי לא היה שום סיכוי שהוא יתקדם יותר ממה שהיה ולכן הפרידה היתה החלטה טובה ואין מה להתעסק איתה בכלל. כנ"ל הבחירה בקולב.
מה שכן,אני מסכים עם אריאל שריד השמן הזבל (הנה ,אני אוהד פילי הכי גרוע בעולם!)הוא הבעיה ומסכים מאד עם מיקיג' לגבי ה"טוב בבנייה גרוע בניהול". לא מעניינת אותי הבנייה עם אח"כ לא עושים איתה כלום במשחק עצמו. הדוגמא הכי טובה היא ה"פנלטיס" – פילי הרגו את עצמם אתמול עם עבירה אחרי עבירה בשלבים חשובים במפגן מזעזע של חוסר משמעת. זה סוג הדברים שהורגים אותי אצל ריד – לא מסוגל בזמן אמת לטפל בבעיות כאלה.

ניסיתי לחשוב למה הוא עדיין בקבוצה ואין לי תשובה.אולי הוא מחזיק חומר סודי על הבעלים וסוחט אותו (אני מת על תיאוריות כאלו….).
והערת פנטזי לסיום – סליחה שהטרדתי אתמול בהתלבטות בין בריאנט (56 יארד), הסטר (17 יארד שלמים!!) ובריט (0 יארד). אלו לא שחקנים שראויים להיות בשום דיון. כמו כל הקבוצה שלי.

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2010

זאת הנקודה, יו, שמצד אחד אתה אומר שמקנאב מיצה את עצמו בקבוצה ומצד שני ריד הוא זבל של מאמן. אז אולי מקנאב לא היה ממצה את עצמו אם הוא היה מקבל מאמן נורמלי? ואולי הסבלנות לגביו לא היתה נגמרת אם היה לו צבע עור אחר?

מיקיג' 13 בספטמבר 2010

מקנאב סבל מהאוהדים של פיליז מההתחלה, הרבה לפני הסיפור המטומטם של ההאדל.
ובתור מי שהיה ילד תמים שהעריץ את מר ג'. אירווינג בילדותו, וככזה את ה-76ers המופלאים, למדתי בדרך הקשה והכואבת, והרבה לפני סיפור מקנאב, כמה הקהל הזה בדיוק שווה. מאז אין לי סימפטיה לאף קבוצה מפילדלפיה (אם כי פה ושם הופיעו שחקנים שבאופן ספציפי מאד מאד הערכתי).

גיל 13 בספטמבר 2010

האוהדים של פילי הם בהחלט כפויי טובה. מהיום הראשון הם עשו לו את המוות. זה מזכיר לך משהו?

http://www.youtube.com/watch?v=kBJEfmQA9q4

למה הוא מיצה את עצמו, כי ככה החליטו האוהדים? לא נתנו לו סביבת עבודה נורמלית במשך חלקים גדולים מהזמן שלו שם והוא הוביל אותם להישגים אדירים שעכשיו הם רק יוכלו לחלום עליהם. הלוואי שהוא יצליח בוושינגטון ופילי יקברו בבינוניות.

יו דאגלס 13 בספטמבר 2010

אריאל – אין שום סתירה. הוא מיצה את עצמו כי ככה זה,לעיתים אתה ממצה את עצמך במקום מסויים ויותר אין לאן להתקדם. בהחלט ייתכן שריד אשם (לדעתי הוא האשם העיקרי) אבל גם אם היו מחליפים אותו זה לא היה משנה,יש דברים שהיו וקרו והגיע הזמן להגיד שלום.

מיקיג' – ההאדל זה היה בדיחה של שונאי מקנאב ופילי,לא של האוהדים. אני פשוט טוען שכל מי שירד עליו פתאום התהפך כמו סטייק.

גיל – שמעתי שיש יופי של סביבת עבודה בקנזס. שקט תעשייתי,לא ידברו עלייך,אין לחץ. נו,באמת,"סביבת עבודה". ולגבי השנאה שלך לאיגלס – לא מאמין שזה בגלל מקנאב או הקהל. אתה פשוט שונא אותנו כי אתה אוהד קבוצה אחרת. וזה נפלא בעיניי,אני מת על שנאה בספורט. רק על תבנה על זה איזה אידיאולוגיה של צדיק גדול.זה מגוחך.

לגבי הקהל – תראו,אני לא חלק אמיתי ממנו (מודה-לא הייתי שם במשחק מימי) ואני לא בא להגן עליו. אין לי ספק שלהתנהגות שלו ייתכן ויש השפעה לא טובה לעיתים על הקבוצה. בכלל,נראה לי שהתאהבו שם בסטיגמה של "הקהל הפנאטי והמטורף" ועכשיו יעשו הכל להצדיק את זה. וייתכן בהחלט שזה פוגע (מזכיר לי את אוהדי ליברפול, קבוצה שאני אוהד,שהתאהבו בסטיגמה של הקהל תומך תמיד והנאמן ולכן הפגינו למען רפא בניטז בזמן שהיו צריכים לראות את הפשעים,ממש כך,שהוא ביצע שם ולכן היו אשמים במצב שאליו הגיעה הקבוצה. אבל זו תיאוריה לפעם אחרת….). אני רק מתלונן שפתאום הקהל הפך להיות הבעיה העיקרית והוא האשם. חוץ מלהיות כפוי טובה זה גם קהל שאוהב באמת את הקבוצה, שחי אותה (תראו באינטרנט למשל), שממלא את האיצטדיון, שמאתגר את שחקניו.
(במאמר מוסגר רק אוסיף שהייתי בשני משחקים בשלוש שנים האחרונות – בסן פרנסיסקו ובאוקלנד. בסן פרנסיסקו הקהל מנומס ומעודד מתי שאומרים לו. באוקלנד היה טירוף,בירה וקללות לא נגמרות לג'מארקוס ראסל. לא צריך לנחש איפה אווירת הספורט הכייפית יותר. אולי צריך דווקא לברך את אוהדי פילי שמכניסים קצת רגש….)

גיל 13 בספטמבר 2010

יו דאגלס, אני בכלל לא שונא את האיגלס ודווקא מאוד אהבתי אותם כשמקנאב שיחק שם, אני פשוט שונא את היחס של האוהדים. יש הבדל גדול בין לשחק בסביבה לחוצה לבין מה שעשו לו במשך השנים. לא הגיוני שקווטרבק בקליבר שלו יצטרך להצדיק את עצמו שוב ושוב בליגה שיש מעט מאוד קווטרבקי עילית. אני חושב שזה יהיה צדק פואטי אם הוא יצליח במקום אחר.

יו דאגלס 13 בספטמבר 2010

חבל שאתה לא שונא,רציתי שנריב קצת…
לענייננו – אתה צודק במידה מסוימת,אבל אני לא בטוח שהוא היה צריך להצדיק את עצמו רק מול הקהל. כמות הדיבורים עליו במדיה האמריקנית (בדגש על ESPN שאני רואה פה ומכיר) היתה חסרת פרופורציה ולדעתי הלחיצה אותו לפחות כמו הקהל,אם לא יותר.

Comments closed