המלצות ליום כיפור

טוב, אם בניתם על לגלוש לאתר משרד הפנים ביום כיפור או סתם בשבת אז זה לא ייתאפשר לכם (ברצינות, מי חייב, אבל חייב לגלוש לאתר משרד הפנים בשבתות? בדיוק כמו עם השטות הזאת של שעון החורף, לא הגיע הזמן שגם הציבור החילוני יתחיל לבחור את הקרבות שלו?) ולכן צריך להכין תוכניות חלופיות, אז הנה כמה המלצות מהשנה החולפת, אתם מוזמנים להוסיף את שלכם:

"קורות הציפור המכנית" ו-"יער נורווגי":

האמת, תמיד מבאס אותי להיות זה שעולה על מגמה מאוחר במקום להיות זה שמזהה אותה מוקדם ובמקרה של הרוקי מורקמי זה מביך במיוחד כי הוא נמצא בתודעה הישראלית כבר כמה וכמה שנים טובות ומסיבה לא ברורה אף פעם לא הגעתי לספרים שלו, אולי כי פחדתי שהפופולריות הזאת נובעת מרדידות מסוימת. אז אני שמח לומר שמדובר להיפך דווקא. במבט ראשון קשה להבין איך סופר מורכב כמו מורקמי תפס מקום של כבוד ברשימות רבי המכר בארץ, אבל אני חושב שיש כמה רמות שבהן אפשר להסתכל עליו. הרמה הראשונית והפשוטה ביותר זה שמורקמי המאנייק הזה פשוט יודע לכתוב. אני לא זוכר הרבה זמן סופר שקראתי את הספרים שלו בכזאת מהירות, מה שאומר שהאיש פשוט אומן כתיבה שגורם לך פשוט לקנא ביכולת הכתיבה שלו. אחרי שקראתי את הפרק הראשון של "הציפור המכנית" לא הייתי בטוח האם מדובר בסיפור קצר אחד מני רבים או פרק פתיחה ולא הופתעתי לגלות על הכריכה האחורית לגלות שאחד ממקורות ההשראה למורקמי הוא ריימונד קארבר, יקיר הבלוג, כי הכתיבה של מורקמי, גם אם לא מופשטת כמו זו של קארבר, בהחלט מתכתבת איתו בפשטות שלה.

הרמה השניה היא המורכבות של הסיפורים שלו. ציפיתי שהעניין שמורקמי מעורר יינבע מכך שהוא פותח לנו צוהר לתרבות שונה כמו התרבות היפנית, אבל זה בדיוק הפוך. נדמה שהספרים שלו (לפחות אלו שקראתי, במיוחד "יער נורווגי") היו יכולים להתרחש בכל תרבות שהיא (מה שמוסבר לאחר מכן בכך שהסופר בילה חלק גדול מזמנו באירופה בזמן שכתב את הספרים), אבל הרעיונות המורכבים שהוא מעביר בהחלט יכולים להזקף לזכות התרבות שבה גדל והופכים את הסיפורים הקריאים מאוד, גם למאתגרים.

לצערי, את "הציפור המכנית" קראתי דווקא ראשון, כי אחריו "יער נורווגי" אולי לא היה אכזבה אבל בהחלט היה פחות מורכב או מאתגר, גם אם נעים מאוד לקריאה. ב"יער" מסופר על בחור יפני צעיר בן כ-20 וסיפור ההתאהבות שלו בבחורה צעירה ודי מעורערת בנפשה. לא קראתי יותר מדי פרשנויות לספר הזה, אבל ההרגשה שלי כשקראתי אותו היא שגיבור הסיפור מתכתב המון עם גיבור "הזר" של קאמי ובכלל עם המסורת האקזסיציאליסטית. נראה בהרבה מאוד מקרים שלגיבור לא ממש אכפת ממה שקורה מסביבו, ממה שאנשים חושבים עליו, ובניגוד לדמויות האחרות שמקיפות אותו, כל הנושא הזה של מוות, שעולה פעמים רבות בהקשר לאנשים קרובים אליו, לא ממש מעניין אותו. או כמו שהוא אומר – "המוות הוא רק חלק אינטגרלי מהחיים". בכל מקרה, מדובר בספר נחמד מאוד להעביר איתו יום.

"הציפור המכנית", לעומת זאת, הוא ספר מאתגר הרבה יותר. במקור הוא פורסם בשלושה חלקים שונים וממה שהבנתי, תורגם לעברית מהגרסה האנגלית שהיתה קצרה משמעותית מזו היפנית, אז קשה להגיד כמה הוא היה עוד יותר מורכב במקור, אבל גם כך הוא מספיק כדי לגרום לך לחשוב במשך שבוע. בניגוד ל"יער" שכמעט ולא קיימים בו גורמים מיסטיים למינהם, הרי ש"ציפור" משופע בהם, כשהגיבור שלנו מאבד את אשתו בצורה מסתורית, אנשים נכנסים ויוצאים מחייו בלא סיבה הגיונית אמיתית וכל הסיפור יוצר עולם פנטסטי שנע בין העבר של מלחמת יפן-סין לבין ההווה של הגיבור, כשהצלע המקשרת בינהם היא אותה ציפור מכנית מסתורית במיוחד, כתם על הלחי מסתורי לא פחות, ובאר. היופי בסיפור, כמו שהגדיר אותו מורקמי עצמו, שמדובר בסיפור מתח עם תעלומה אבל בלי פתרון אמיתי לאותה תעלומה. הקורא צריך להשתמש בדמיון שלו כדי להשלים את הפערים ומכיוון שכל הסיפור משתמש באלמנטים מיסטיים זה הופך את המשימה למורכבת עוד יותר. ספר נהדר.

סרט ספורט – No crossover – סיפורו של אלן אייברסון

על "שני האסקוברים" מסדרת "30 על 30" של ESPN כבר המלצתי פה אז לאלו שאין בעיה לראות טלוויזיה אפשר להמליץ על סרט אחר מאותה סדרה, שמספר את סיפורו של אלן אייברסון, שחקן פוטבול וכדורסל תיכונים מוכשר במיוחד שיום אחד נעצר על ידי המשטרה בחשד שהיה מעורב בקטטה אלימה באולם ביליארד שבה כסא הושלך על בחורה צעירה – לבנה כמובן. הסרט הזה מביא סיפור שאישית לא הכרתי מספיק טוב – תמיד ידעתי שאייברסון הואשם בצעירותו ונחשב לפרחח על ידי רבים כתוצאה מכך (תדמית שהוא עצמו עזר לטפח כמובן, אם על ידי קעקועים שונים ואם על ידי מריבות אלימות אחרות), אבל את הסיפור הספציפי לא הכרתי לפרטיו.

גם היום, אחרי יותר מ-15 שנה, אף אחד לא באמת יודע מה קרה באותו אולם ביליארד, מה שמאפשר למשתתפי הסרט להעלות תיאוריות קונספירציה רבות. יש כמובן את אלו (שלא יפתיע אותכם לדעת שהם לבנים) שבטוחים שאייברסון אכן היה אשם. יש את אלו (שוב, לא יפתיע אתכם לדעת שהם שחורים) שחושבים שאייברסון הואשם כי הוא שחור. ויש את אלו שהולכים עוד יותר רחוק ומעלים השערות מהשערות שונות, כמו זה שהתיכון היריב דאג לאסור אותו כדי שלא ינצח אותם שוב בגמר הפוטבול, או שהמאמן של אחת האוניברסיטאות שם היה קשור לזה כדי שאייברסון יבוא לשחק אצלו.

בדרך כלל, אני מחבב מאוד תיאוריות קונספירציה, אבל במקרה הזה, הריבוי שלהן הוא לטעמי אינדיקציה שכנראה היו דברים בגו ואייברסון כן היה מעורב בצורה זו או אחרת בתקרית, והעובדה שהחליטו לעשות מזה עניין גדול (סך הכל, כמה ילדים הולכים מכות, לא משהו ששולחים עליו מישהו לכלא לכמה חודשים טובים, כשגם משם אייברסון יצא רק בזכות חנינה ממושל המדינה. שחור, כמובן) היא בגלל שהיה מדובר בסלבריטי מקומי. זה שהוא היה שחור, בטוח לא הזיק (כלומר, הזיק מאוד לאייברסון). המשפט המעניין ביותר בסרט מגיע לקראת סופו, כשאייברסון מתראיין (לא לסרט, אלא למישהו אחר) בגיל מבוגר יותר ואומר שהגיע לו ללכת לכלא בזמנו. הוא לא אומר שהוא אכן זרק את אותו כסא, אבל הוא בהחלט חושב שהפעולות שלו לא היו ראויות, וצריך לכבד אותו על כך. סרט מעניין שיעביר לכם שעה בכיף.

עוד כמה המלצות, בקטנה:

– החדש של אתגר קרת פחות מוצלח מקודמיו, אבל עדיין נותן את מה שהתרגלנו לקבל מקרת, כשהוא עוד כתב סיפורים קצרים. יש לי תחושה שקרת הרגיש צורך מסוים "להתבגר", מה שהוציא לטעמי חלק ניכר מהעוקץ מהסיפורים שלו, כשדווקא הסיפורים האינפנטיליים כביכול נשארים המענינים שבינהם.

– גם ספר הסיפורים של אסף ציפור (שיצא לפני כבר זמן מה) – "המחוננים", הוא ספר סיפורים קצרים ראוי. לא מלהיב בטירוף, אבל נחמד.

– מה שמזכיר לי שראיתי היום שיצא סרט חדש על פי "כל כך הרבה מים, כל כך קרוב לבית" של ריימונד קארבר, שנקרא ג'ינדאביין (איזה מין שם זה לסרט? איך קוראים את זה?). לא יצא לי לראות, אבל אני סקרן אם למישהו כן יצא.

– אם בא לכם לשמוע מוזיקה, אז החדש של הגורילז וגם זה של אורן ברזילי ייתנו לכם תמורה מצוינת לכסף שלכם.

זהו לעכשיו, גם ככה יצא קצת יותר ארוך ממה שתכננתי, אז נעצור כאן. אתם מוזמנים להוסיף המלצות משלכם. טור פנטזי חדש – מחר בערב

תחביבים: טיולים, מוסיקה, איצטדיונים גדולים (אלעד רבין)
אנשים שחייבים לנו סליחה

No Comments

אלון 17 בספטמבר 2010

ספרים? יש דיוק נגד אלבמה.

דוד 17 בספטמבר 2010

אפשר לנסות גם איזו תפילה או שתיים..

גמר חתימה טובה!

Comments closed