האם צריך להעניש שחקנים על התנהגות לא הולמת?

איפה גודל טעה ואיך צריך לתקן את זה

הקורא מיקיג' העיר בצדק שהשאלה של הענשת שחקנים היא שאלה מורכבת ולא ראוי לפתור אותה ב"אני שמח שגודל עכשיו משלם את המחיר על הטעויות שלו".

זה לא משנה את העובדה שרוג'ר גודל עשה עבודה נוראית בנושא (ועוד שניה אני אסביר למה) והייתי מאוד שמח לראות אותו הולך הביתה, אבל אני כן חושב שראוי לעשות דיון על מה נכון ומה לא נכון לעשות עם שחקנים שמתנהגים ב"צורה לא ראויה" מחוץ למגרש. אני מקווה שמר תבורי יהיה נחמד מספיק להשאיר את הפוסט הזה במקביל ליומן אליפות – שיתעדכן כמובן עם סוף המשחק של הפטס.

*

Ray

אז נתחיל עם כמה שאלות בסיסיות.

למה צריך להעניש שחקנים על מה שהם עשו מחוץ למגרש?

כי מה לעשות, לליגה כמו כל מעסיק, יש זכות להגדיר דברים שהיא לא מוכנה אצל עובדים שלה. זה עניין תדמיתי – מעסיק לא יכול להרשות לעצמו להעסיק אנשים שפשעו בדברים מסוימים.

אז זה בכלל עניין כספי?

לא ממש, לא. הליגה היום מספיק חזקה בשביל שאפילו אם יהיה לה שחקן רוצח סדרתי (הא, אופס, כבר היה) או סופרבול MVP רוצח (הא, אופס, כבר היה) זה לא ישנה – לא לקהל ולא למפרסמים. למעשה, זה נכון לגבי כל ליגה, אפילו אם היא לא ממש חזקה.

אני מנסה למצוא דוגמא בליגה הישראלית הלא ממש מעניינת – ראיתם פעם אוהדים שאמרו שהם מפסיקים ללכת למשחקים כי אלירן עטר שדד זקנות? (סליחה, זה הדוגמא היחידה שעולה לי בראש).

לא, הצופים רואים את הליגה כי היא מעניינת אותם ולא בגלל מה שהשחקנים עושים מחוץ למגרש.

אז למה בכלל להעניש אם אין לזה משמעות?

כי:

א. כמו שאמר לי המ"פ שלי כשהוא השאיר אותי שבת – על טעויות צריכים לשלם, אפילו אם למדת מהן ואני בטוח שלא תחזור עליהן.

ב. כי הליגה לא יכולה לשדר לעובדים שלה שזה בסדר שהם פושעים והם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים מחוץ למגרש.

אז מה הבעיה עם מה שהליגה עושה?

הרבה בעיות.

To name a few:

1. אין קריטריונים ברורים להענשה. עכשיו מתחילים להיות, לדוגמא – שישה משחקים על domestic violance ראשון והרחקה לכל החיים על עבירה שניה, אבל אפילו בזה הליגה לא עומדת, כשריי רייס הורחק למעשה לזמן בלתי מוגבל על עבירה ראשונה.

2. הליגה היא גם המעסיק, גם התובעת וגם השופטת (וכמובן, גם המוציאה לפועל). יש פה כל כך הרבה כשלים שאי אפשר לתאר.

3. הפסיקה של הליגה לא מצריכה למעשה הרשעה או אפילו הוכחה שהבן אדם ביצע את העבירה. מבחינת הליגה מספיק שאתה חשוד והם יכולים להשעות אותך.

4. הליגה מתעלמת למעשה מהאחריות שלה לעבירות של השחקנים. זה לא מקרה לדעתי שאתה כמעט לא שומע על עבירות של שחקני כדורגל מחוץ למגרש (למרות שיש הרבה יותר מהם בעולם) ואילו שחקני פוטבול נעצרים על ימין ועל שמאל.

5. לא ברור הקריטריון לעבירה. לדוגמא, שחקן מורחק מהליגה לארבעה משחקים על עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. עכשיו, אין ספק שמדובר בהתנהגות מסוכנת, אבל גם מעבר באור אדום או חציה של קו לבן היא התנהגות מסוכנת בכביש ועוד לא שמעתי שהליגה הרחיקה על כך שחקנים (אם כי אני מקווה שגודל לא קורא את זה, כי זה בהחלט מסוגל לתת לו רעיונות). בקיצור, איזה עבירה מחוץ למגרש מחייבת ענישה ואיזה לא? ועל סמך מה מחליטים אם שחקן יענש וכמה?

ממה נובעות הבעיות הללו?

לטעמי, כמעט הכל נובע מהסמכות הבלעדית שגודל נטל לעצמו. כמו כל בן אדם שקיבל הרבה כוח ליד, גודל נהיה שיכור מכח וחסר יכולת להבין את מגבלות הכח.

האם לפחות העונשים האלו עובדים?

לא, ממש לא. אין שום הוכחה לירידה בכמות הפשעים של שחקני NFL

אז מה עושים?

ובכן, כמה דברים, שפותרים ישירות את מרבית הבעיות שציינתי לעיל:

1. הענישה צריכה להיות בצורה סדורה מאוד. בפני בית דין חיצוני שבפניו יוגשו עדויות והוא זה שיפסוק. בית הדין הזה יכול להיות מורכב מנציגי הליגה אבל גם מנציגי השחקנים ומישהו חיצוני ואוביקטיבי. גודל והליגה יהיו התובעים ויהיו עונשים שמוגדרים בדיוק לכל סוג של עבירה (שמצדי הליגה תחליט מה הם – אבל היא לא זאת שתפסוק).

2. צריך להיות איזה שהוא בסיס להרשעה. זה לא חייב להיות בסיס משפטי של "מעבר לכל ספק סביר" או אפילו הרשעה חיצונית – יכול להיות אפילו מקרה שבו שחקן סגר דיל עם הנפגע של הפעולה או סתם לא הוגשה תביעה (כמו מקרה ריי רייס) ועדיין הוא צריך לקבל השעייה – אבל חייבים שיהיו אלו שהן ראיות בסיסיות להשעיה.

3. לא כל פעולה לא חוקית מחוץ למגרש תחייב השעיה. לטעמי, הפרט הכי חשוב חייב להיות – הוכחת כוונה.

לדוגמא, כמו שאמרתי, נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא אמנם מסוכנת, אבל אין פה כוונה של השחקן לפגוע במישהו (לא יותר מאשר מישהו שנוסע ברמזור אדום, כמו שאמרתי) ועל כן אין סיבה לטעמי להעניש על זה.

מישהו שמכה את אשתו או הבן שלו, שמתעלל בבעלי חיים וכו' הוא בן אדם שבכוונה פוגע במישהו אחר, ואותו מישהו צריך להענש בהתאם. הבעיה היא שמרוב שהליגה וגודל דאגו לתדמית של הליגה, הם הכניסו מדיניות אי-סבלנות כוללת שמשיגה הפוך ממה שהיא רוצה. גם השחקנים ממשיכים לבצע עבירות וגם כל הפעילות של הליגה נראית רנדומלית עד שמגיעים למצב שקיבלנו עם ריי רייס עכשיו.

והכנסת המדיניות הזאת תפתור את הבעיות?

בוודאי שלא. כמו שציינתי לא פעם – קח ילד משכונת מצוקה, תוסיף לו כמויות טסטוסטרון עצומות (ובהרבה מקרים, גם כל מיני סטרואידים), לחץ מתמיד וכמה מיליונים, ותקבל פושע פוטנציאלי כמעט ודאי.

אם הליגה באמת רוצה לפתור את הבעיה, ולא רק להיראות כאילו היא מטפלת בה, היא צריכה לטפל גם בצד השני, לא רק בענישה. זה חלק לא טרויוויאלי בכלל, אני מודה. אני לא בטוח בדיוק אלו פעולות יכולות להוריד את הפשיעה בליגה, אבל די ברור שיש יותר מדי ענישה ומעט מדי פעולות חינוכיות ולימודיות.

ככה זה כשאתה מכונת יחסי ציבור.

26 Comments

austaldo 14 בספטמבר 2014

כמו שכתבתי כבר בפייסבוק – גודל מנהל את התדמית של הליגה ולא את הליגה. וכשאתה רואה בתדמית את חזות הכל אתה מגיע לרמות האבסורד שגודל הגיע אליהן.

והערה קטנה: אתה לא יכול להשוות לכדורגל כי אין לך נתונים. אני לא בטוח שאם תחפור על מעורבות של שחקני כדורגל בפשיעה בכל מני מדינות כמו סתם לדוגמא – מקסיקו ששם יש הרבה כסף ואירגוני פשע וסמים גדולים וחזקים – תגלה שיש שם פחות פשיעה

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

צריך להשוות תפוחים לתפוחים. הכי טוב להשוות לנבא, שם היחס שחורים דומה לזה של הפוטבול ולראות איפה יש יותר פשעים. לדעתי הפוטבול מנצח בגדול

גיל 14 בספטמבר 2014

יש שני הבדלים מרכזיים: יש הרבה יותר שחקני פוטבול ולכן נראה שיש ביניהם יותר עבריינים אם כי אני חושב שהאחוז שלהם לא ממש שונה מהפשיעה באוכלוסייה. דבר שני זה שבנבא אין זמן לשטויות. בעונה הרגילה אתה או משחק או נוסע. בNFL יש יותר זמן וגם האוף סיזן יותר ארוך מה שמוביל לבעיות.

Marwood 14 בספטמבר 2014

צריך להעניש כותבים משעממים.

No One 14 בספטמבר 2014

הדרך הכי טובה להעניש אותם היא שלא תקרא אותם

צחי 14 בספטמבר 2014

או קוראים/מגיבים משועממים

גיל 14 בספטמבר 2014

כמו למחוק אותם מהמגיבים.

גיל 14 בספטמבר 2014

אני חושב שבסופו של דבר הצטברות מקרים כמו שהיה השבוע כן יפגעו בכיס של הליגה כי חלק מהספונסרים לא ירצו לשלם לה כספים. מה שקרה בשבועיים האחרונים הוא סיוט יחסי ציבור. אף אחד לא מדבר על פוטבול אלא רק על רייס ועכשיו פיטרסון. אני דווקא חושב שכן צריך להעניש שחקנים ששתו גם בלי נזק לאחרים כי זו דוגמא רעה מאוד, וזה בלי קשר אם זה מפחית את העניין או לא.

עניין רייס מציג את הבעייה המרכזית של גודל והליגה והיא שהם מנסים למצוא חן בעיניי יותר מדי אנשים. הוא לא רצה לפגוע באישתו לעתיד וחשב שיתקיפו אותו אם יתן עונש קשה כי אז יגידו שהוא לא מתחשב בדעת האישה ומעניש גם אותה. כשאתה גם שופט ותובע אז יש ניגודי אינטרסים ופשוט אי אפשר להגיע לצדק. הבעייה שלו היא שיש לו שחקן נוסף שכבר הורשע בבית משפט ולא הורחק ועוד שחקן שהקייס לו פתוח. הצביעות וחוסר העקביות גורמות לו לצאת מגוחך.

מצד שני, לך תסביר את כל אותן נשים שבמשחק של בולטימור לבשו חולצות של רייס ותמכו בו.

דורון (אחר) 14 בספטמבר 2014

הכל טוב ויפה, אבל אני רואה בנהיגה תחת השפעה כנסיון לרצח, אז מבחינתי היא בהחלט ראויה לענישה חמורה. גם מעבר באדום, אגב.

פלה קוטי 15 בספטמבר 2014

פילוח הפשעים לפי קבוצות/תפקידים:

http://highrankwebsites.com/nfl-crimes-interactive/

שחר ד. 15 בספטמבר 2014

מסכים עם רוב הדברים מלבד סעיף אחד.

ציינת ש"הליגה מתעלמת למעשה מהאחריות שלה לעבירות של השחקנים", על זה יש לי 2 הערות:
1. איפה אחריות השחקן? מדובר בספורטאי מקצועני שזאת העבודה שלו (ע"ע מקרה סופו במכבי). הקבוצה לא יכולה (או צריכה) לשמור על 90 שחקנים המפוזרים בכל רחבי ארה"ב (והעולם) לאורך 7 חודשים.

2. בהסכם השכר האחרון הוחרפו הסעיפים הנוגעים לחופש השחקנים באוף-סיזן והאפשרויות של הקבוצות לנטר את הפעילות שלהם. לידיעתי, מדובר בסמכויות המקלות ביותר שיש לשחקנים בכל ליגה בעולם (מלבד ה-CFL, שם חלק מהשחקנים עובדים בעבודה שניה).
להנהלת הליגה אין הרבה מה לעשות בנושא עד לפתיחת הסכם השכר הבא (3 שנים אם אני לא טועה), צריכה להיות פה אמירה חזקה של ארגון השחקנים שלצערי לא תגיע (הוא החלש ביותר מבין איגודי השחקנים בליגות המקצועניות בארה"ב).
לדעתי הסיכוי היחיד לשינוי הסעיפים בהסכם הוא (כפי שציינת) שינוי בצורת הענישה הקיימת בליגה (בעיקר בנושא ביה"ד החיצוני).

אבישי 15 בספטמבר 2014

כמו שכתבו לפני austaldo וגיל, העניין הוא תדמית הליגה שמביאה כסף מספונסרים וכו'.
לדעתי, בגלל שהקומיש מתערב בעניינים שמחוץ למגרש יש בכלל את קול הזעקה שמביאה לתדמית חרבנא ובהתאם לירידה בהכנסות.
אממה, אם תפסיק את ההתערבות ופשוט תקבל את החלטות בית המשפט בארה"ב וגם שם לא תתערב (בקשה לדחיית דיון בשל משחק, דחיית עונש בשביל העונה וכו') הליגה לא תיפגע ולהיפך, תופסק הביקורת על ראשיה שריה ויועציה.

מה הליגה יכולה (וחייבת) לעשות.
בדיקת רקע מקיפה על כל שחקן, מי שהיה קשור באיזו שהיא דרך לפשע, לבדוק אותו, להתנות את המשך הפעילות שלו בהתנתקות מאותם גורמים, לעזור להם להוציא את השכונה מהילד ולעשות את זה כתנאי מקדים לעבודה כשחקן NFL.
מי שלא רוצה, לא צריך, זו לא פגיעה בשום חופש.

גיל 15 בספטמבר 2014

איך בדיוק תבדוק ששחקנים לא בקשר עם גורמים לא רצויים (מעבר לזה שבלתי אפשרי להגדיר כאלו בלי להשמע גזען)?

אבישי 15 בספטמבר 2014

ע"ע כריס הנרי, היו לו 6 הרשעות של אלימות וחוסר אחריות, לא טיפלו בדרעק הקטן, ועף מרכב נוסע.
מילא ליסוע במאחורה של הטנדר, אבל כשאישה נוהגת?!

מיקיג' 15 בספטמבר 2014

מעריך את הפרגון ואת הטקסט כולו. את הבעיות במצב הקיים הצגת יפה. כמה הערות לגבי הפתרונות.

1. אם כבר להשוות ל-NBA, אז שיטת הענישה שם מאד דומה. הקומיש מחליט על העמדה לדין משמעתי ועל הענישה. או פשוט על הענישה במקרה החריג של סטרלינג (אגב סטרלינג, אפשר היה לטעון שהוא היה זכאי לדיון משמעתי. זו אגב השיטה בהתאחדויות לכדורגל באירופה).

2. הליגות הגדולות בארה"ב תופסות את עצמן כתאגיד לכל דבר, ומערכת השיפוט-ענישה נגזרת מהתפיסה הזו. אם אתה מעדיף את תפיסת עליונות הקניין הפרטי האמריקאית על העמדה המגבילה את הכוח הזה בתפיסת החוק האירופאית, אז קשה לך לטעון שאין לקומיש' למיניהם להעמיד לדין ולשפוט.

3. שיטת בית הדין החיצוני: גם בעיני היא מועדפת, רק בואו נזכור, השיטה הזו נהוגה כאמור בהתאחדויות הכדורגל בעולם. בכל הנוגע לאירופה, כמות הביקורת על ההחלטות של ההליך לא פחות גדולה על הביקורת שחוטף גודל בהחלטות שלו. בית הדין האנגלי ידוע בטמטום שלו. בית הדין הישראלי זה בכלל פארסה שחבל להזכיר.

4. בזה אני מסכים – צריך להציג מראש את רף הענישה. רק מה, לא תמיד זה פשוט. דווקא על נהיגה בשכרות למשל היה מאד קל לקבוע מראש רף ענישה, כי ידעו שזו בעיה רווחת, והשחקנים והליגה החליטו על זה ביחד. אם זה צודק או לא, זו שאלה, אבל הסכמה היתה כאן של שני הצדדים. אבל למה שהם יחשבו על דומסטיק וויולנס מראש? כאילו, זה לא משהו שבאופן טבעי חושבים עליו אז קשה לקבוע רף ענישה על דבר כזה. שלא לדבר על קרבות כלבים. חוק העונשין הישראלי ובמדינות אחרות כולל מאות סעיפים בדיוק בגלל הסיבה הזו, כדי לא לפספס שום דבר. אתה לא יכל לקבוע תקנון כזה בליגה.

5. שאלת מתי בדיוק יש זכות להרחיק ומתי צריך לחכות להחלטת הרשויות היא סופר בעייתית. לא יודע איך הייתי פותר אותה.

כל מה שאני כותב כאן זה רק נקודות למחשבה. לא יודע מה הפיתרון הנכון.

אריאל גרייזס 15 בספטמבר 2014

כמה דברים:
1. זה שבNBA עושים את אותו הדבר, זה לא אומר כלום. גם מה שקרה עם סטרלינג הוא טעות לטעמי, אבל מסיבות אחרות (אני חושב שזאת חוצפה לשפוט בן אדם לפי דברים שהוא אמר בשיחה פרטית. כמעט כל בן אדם אומר דברים שלא נועדו לציבור בשיחות פרטיות. זה פשוט רע.
2. לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו. לליגות האמריקאיות ותפיסת התאגיד יש יתרונות רבים אבל במקרה הזה (כמו אחרים) יש חסרון ניכר. בכל מקרה, הבעיה אצל האמריקאים היא שהם מאוד אתנוצנטריים (או איך שתרצה לקרוא לזה) ולא מסוגלים בכלל להסתכל החוצה ולנסות ללמוד. מבחינתם מה שיש להם זה הכי טוב שיש (קשה להאשים אותם, הרבה מאוד פעמים הם צודקים) ולך תשכנע אותם הפוך. התפיסה של כח מוחלט לקומישנר היא פשוט שגויה מהיסוד פשוט כי כח מוחלט משחית.
3. עזוב את הליגה הישראלית שניה בצד (היא באמת לא דוגמא לשום ניהול בשום אספקט) – גם אם הליגה האנגלית חוטפת ביקורת, הרי שאצלה לפחות יש שקיפות מסוימת. כמובן, גם שם בית הדין ממונה על ידי הנהלת הליגה ואני בספק אם יש בו נציגים של השחקנים או מישהו חיצוני, מה שהיה הופך אותו להרבה יותר ראוי. בכל מקרה, יש שם לפחות ערכאה חיצונית (גם בארץ, דרך אגב) לערעורים – מה שלא קיים ב-NFL.
4. תכנס ללינק ששמו פה קודם – מאז שנת 2000 היו 95 עבירות של דומסטיק ויולנס על ידי שחקני NFL. הסיבה שלא חשבו על זה עד עכשיו היא לא כי זה לא היה אלא כי זה לא היה אישיו בעיניי הציבור. כל הבסיס של הענישה עד עכשיו היה פשוט רנדומלי לחלוטין.
5. אין תשובה קלה פה אבל בית דין ששומע את השחקן ומה שיש לו לומר בנושא הוא לטעמי בסיס

מיקיג' 15 בספטמבר 2014

לא מעוניין יותר מדי לחפור כאן בוויכוח, העמדה של כל אחד מאיתנו הוצגה באופן די ברור.
רק לעניין האמריקצנתריות (אין גורם אתני כל כך באתוס האמריקאיות, לכן בחרתי מושג אחר, לא חף מבעיות), אתה צודק לגמרי בטיעון שלך, מניח שכשגרת בארה"ב חווית את זה לא מעט. רק שאם היית גר גם באירופה היית מבין שהם הרבה יותר אירופוצנתרים ביחס לארה"ב מאשר האמריקאים כלפיהם.
יש מעט מאד ארגונים אירופאים מחוץ לעולם הטכנולוגי/פיננסי שינסו ללמוד משהו מארגונים מקבילים בארה"ב. קיצר, זה עובד לשני הצדדים (האמת היא שאני חושב שהיום האמריקאים הרבה יותר פתוחים ללמוד מאירופה ומהעולם מאשר להיפך).

אריאל גרייזס 15 בספטמבר 2014

לא מתווכח על זה

גל ד 16 בספטמבר 2014

הטיעון של השיחה הפרטית קצת לא ברור לי. הוא אמר דברים גזעניים לחברה השחורה שלו, והיא בחרה לחשוף אותם. בשלב הזה הם נחלת הציבור, ואין סיבה שהציבור יתעלם מהם.

אם הוא היה מאיים בטלפון לרצוח אותה, גם אז היתה עומדת לו הזכות לפרטיות?

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2014

יש הבדל בין דיעות לבין איום, אתה לא מסכים?

גל ד 16 בספטמבר 2014

לא בהקשר הזה. איש שיחתך בשיחה פרטית לא מחוייב בשום צורה לשמור את פרטיה לעצמו (ואם תאמר לו דברים פוגעניים, אין לך גם מה לצפות שזה יקרה) ואין שום נורמה שאומרת ששומעיו מחוייבים להתעלם מהדברים כי נאמרו בשיחה פרטית. זה הזוי.

אתה למעשה מצפה מהליגה, והציבור ככלל, להתנהג באופן שונה מסתם מכר שהיה שומע ממנה על השיחה.

אריאל גרייזס 16 בספטמבר 2014

נו באמת. זה לא סתם שיחה שהיא סיפרה למישהו מה שהוא אמר, זאת שיחה פרטית שהיא הקליטה בלי ידיעתו. אף אחד מאיתנו לא היה אומר דברים בשיחות פרטיות אם הוא היה יודע שמקליטים אותו.
זה לא מקרה פיני גרשון שבציבור גדול הלך ואמר את דעתו. זה גם לא שיחה במסגרת המועדון או התפקיד שלו. זאת דיעה פרטית שהוא הביע עם מישהי שהוא מכיר ולא ידע ששומעים אותו. אם היינו שופטים אנשים לפי הדיעה הפרטית שלהם, חצי מהם לא היו בתפקיד כבר. במקרה הזה חשפו את זה, זה הכל

לא משנה 15 בספטמבר 2014

פשוט הרסו את המשחק – כמה דגלים!!

בני תבורי 15 בספטמבר 2014

יש דרכים לגרום למר תבורי להיות נחמד. תהיה יצירתי.

אריאל גרייזס 15 בספטמבר 2014

אם הייתי יכול להכנס בעצמי למשחק מול אסטון וילה ולשים גול – אתה יודע שהייתי עושה את זה..

Comments closed