אבות אכלו בוסר – סיכום עונה של משחקי הכס

העונה של משחקי הכס שנגמרה אתמול היתה יוצאת דופן מהרבה מאוד בחינות

אני מקווה שזה די ברור שהטור הזאת הולך לכלול ספויילרים לכל מה שקרה בסדרה בחודשים האחרונים אז אם עוד לא ראיתם:

א. למה??

ב. אל תקראו את ההמשך.

ג. לכו לראות כבר!

הלכתם? יופי. אז בואו נעזוב שניה עיר נידחת בארה"ב שכנראה מתרכזים בה כרגע מיטב עיתונאיי ישראל ונעבור לממלכה רחוקה בווסטרוז.

*** ספוילרים מ….עכשיו ***

game-of-thrones-poster_85627-1920x1200

אני חושב שאפשר לומר די בבירור שהעונה האחרונה היתה סוג של קו שבר, מהרבה בחינות.

קודם כל, זאת הפעם הראשונה שהיוצרים הרשו לעצמם לחרוג בצורה משמעותית מהספרים. ראינו לכך רמיזות בעונה הקודמת אבל בעונה הזאת דברים השתנו בצורה ניכרת. יותר מכך, ראינו ספוילרים לדברים שלמעשה עוד לא קרו בכלל בספרים. אני יודע שיש הרבה קוראים שלא מרוצים ממצב העניינים הזה, אבל צריך לומר את האמת – הם צריכים להפנות את האש שלהם לא ליוצרי הסדרה, אלא דווקא ליקירם מרטין, שהוא כנראה הסופר שהכי זורק על הקוראים שלו. האיש מתעסק בכל מה שיש מסביב, פוטבול ובלוג ומה לא, הוא אפילו טרח לכתוב ספר אחר שלא ממש קשור, אבל לכתוב את הספר הבא הוא מתעכב כבר אלוהים יודע כמה שנים (וגם לקודם לקח לו כמה שנים טובות להגיע).

בכל מקרה, לפני שניגשים לעונה עצמה, אני רוצה להסיר את הנקודה הזאת מעל הפרק כדי שאוכל לא להתייחס אליה יותר. כן, גם אני קראתי את הספרים. גם אני התרשמתי מהעולם המדהים שמרטין בנה – ואני אף פעם לא הייתי חסיד של ספרות פנטזיה. וגם אני, כמו הרבה אחרים, השתעממתי לחלוטין מעלילות שסטו מהקו הראשי של הסדרה והלכו למקומות לא ברורים (איפה שהזונות הולכות?). הבעיה עם ספרי פנטזיה זה שהגרופיז שלהם אף פעם לא יהיו מרוצים. ובמקרה הספציפי הזה, אין שום דרך להפוך אותם למרוצים. משחקי הכס פרוסים על יותר מדי קווי זמן, יותר מדי ארוכים ובלי תכלית ברורה מכדי לתרגם אותם כמו שהם לסדרת טלוויזיה. זה בולט במיוחד בספרים הרביעי והחמישי, שם אפילו מרטין נאלץ לפצל אותם על מנת שיוכל להכיל את כל קווי העלילה.

אז מפיקי הסדרה עשו את הדבר היחיד שהם יכלו לעשות – צימצמו. קווי עלילה מסוימים שהיו מיותרים לחלוטין, כמו איי הברזל, למשל, נעלמו. קווי עלילה מסוימים, כמו המסע הארוך של טיריון, קוצצו בצורה משמעותית. וכן, קווי עלילה מסוימים, כמו סאנסה למשל, שונו לחלוטין.

האם זה רע? ובכן, זה כבר תלוי בכם. ישנן עלילות שלמות שהייתי מוותר עליהן לחלוטין בלי להניד עפעף. ישנן עלילות, כמו המסע של טיריון שבספר ברור שגורם לו לעבור שינוי עצום, שהיה ערך לתאר אותו – אבל אם היו עושים זאת, די ברור שכולנו היינו מתעייפים מכך מהר מאוד.

ועל כן, הדרך היחידה לשפוט את הסדרה הזאת, במיוחד אחרי העונה האחרונה , זה פשוט כיחידה נפרדת ולא קשורה. יש את הספרים וכבודם במקומם מונח ויש את הסדרה שעומדת לחלוטין בפני עצמה. הספרים פשוט לא רלוונטיים, וזהו. ובינינו, אם מרטין לא יזדרז להוציא את הספר הבא, הספרים הולכים להיות לא רלוונטיים, נקודה.

*

אז בואו נדבר על הסדרה עצמה.

ומה שראינו העונה זאת סדרה שאולי לוקה לא מעט בעלילות מסוימות (דורן, הממ), אולי לא אחידה ברמה שלה לאורך כל העונה (מה שכמעט תמיד היה נכון, האמת) ובלי ספק יש בה אירועים שהרציונל שלהם לא ברור בגלל שהבניה לא מספיקה לאורך העונה, אבל אחרי שלושת פרקי הסיום האדירים שלה אפשר בהחלט להגיד שהיא הלכה למקומות שמעולם לא ראינו אותה בהם. מקומות אפלים, מקומות עמוקים. מקומות שהופכים אותה ליותר מאשר הסדרה הכיפית שבה התאהבנו בעונות הראשונות.

הנה כמה סיבות לכך:

ההלם

נתחיל במה שמסתמן כקו הכי משמעותי של העונה הזאת – הטיפול בהלם שהיוצרים העבירו אותנו.

כבר ראינו בעבר איך הסדרה הזאת שוברת את כל החוקים בהקשר של טיפול בגיבורים שלה. גם ראינו בעבר איך הסדרה הזאת שוברת את כל החוקים בהקשר של דחיפת האכזריות לפנים של הצופים שלה.

ראינו עריפות, אניסות, פשיטת עורות, כריתת איברים וראשים ששופכים עליהם זהב מותך. ראינו את הגיבורים הראשיים הולכים בדרך כל בשר ולא האמנו. כי אם יש משהו שהסדרה הזאת ניסתה להגיד לנו זה – אין כזה דבר סוף טוב. יש רק את החיים עצמם. וכשמתעסקים במשחקי הכס, אז גם הטובים (אם יש כאלו בכלל) חוטפים.

אבל נראה שהשנה הם לקחו את זה למקום אחר. זאת היתה העונה הראשונה ששמעתי אנשים מדברים על כך שהם יפסיקו לראות את הסדרה, אם אחרי האונס של סאנסה (שאם יורשה לי, מרבית האנשים שאמרו זאת ראו את זה בא ומראש החליטו, אפילו שהסצינה עצמה לא היתה מהאכזריות שניראו) או השריפה של שירין (שבהחלט היתה נוראית, אולי הכי נוראית בסדרה עד עכשיו).

ולמה זה קרה? למה פתאום אנשים הזדעזעו מסדרה שהרגילה אותנו כבר לכל הרע האפשרי בעולם?

אני חושב שהסיבה לכך היא שהיוצרים החליטו לצאת מתוך "המשחק".

זוכרים "הסמויה"? ובכן, אם יש משפט מפתח בסמויה זה "הכל בתוך המשחק" (It's all in the game, yo). עד עכשיו, כל אלו שנפגעו במשחקי הכס היו משתתפים במשחק. הראש של נד נערף? הוא התעקש להשתתף במשחק. רוב וקייטלין? אותו דבר. אמנם בראן שהושלך מהמגדל בפרק הראשון לא היה שייך פר-סה למשחק, אבל הוא מהסוג שהציץ ונפגע (כשחושבים על זה, הטריגר לתחילת האירועים בשתי הסדרות הוא זהה – גם בסמויה מתחילה חקירה בעקבות רצח של עד במשפט). חפים מפשע שהיו דמויות מרכזיות כמעט ולא נפגעו. היוצרים אפילו הקפידו על זה, למשל במקרה של הבן הממזר של רוברט שמשוחרר בחשאי על ידי דאבוס כדי שלא יוקרב לאל האש.

אבל העונה? תראו מי הנפגעים. סאנסה, שהיא היצור הכי פאסיבי שיש וכל המטרה שלה זה לשבת בשקט ולא למשול על אף אחד ושירין – שהיא אמנם הבת של סטאניס אבל אין לה שום תפקיד. סתם נפגעת מקרית כתוצאה מכך שהיא הבת של מלך. וזה לפני שאני מדבר על אלפי הפראים שהופכים לזומבים על ידי ההלכים הלבנים.

ואני חושב שהבחירה הזאת בדמויות האלו (בחירה שלא הופיעה בספרים עד עכשיו לפחות, דרך אגב) היא לא מקרית. היוצרים רצו להגיד לנו משהו. חשבתם שמלחמה זה עניין כיפי? אנחנו כבר מזמן יודעים שלא. שאנשים נפגעים. אבל שימו לב מי נפגע עכשיו – החפים מפשע. ולא סתם חפים מפשע, כמו שני הילידים שת'יאון שרף בעונה השניה אבל למי אכפת כי לא הכרנו אותם בכלל. לא, חפים מפשע שלמדנו לאהוב עם הזמן. ובמקרה של שירין, זה קיצוני במיוחד, אחרי שהיתה דמות משנית במשך 4 עונות, פתאום היא מקבלת זמן מסך משמעותי העונה ועוד מראים לנו את החיבור שלה לאביה – אותו אחד ששורף אותה אחר כך, בדיוק מהסיבה הזאת – שיכאב לנו כששורפים אותה.

הנה מה שהיוצרים אומרים לנו – זה לא סתם שמלחמה היא דבר אכזרי. זה שמי שהכי נפגעים מאותה מלחמה שנועדה להאדיר את השליטים השונים הם דווקא החפים מפשע שכל רצונם היה לחיות בשלווה. רוצים לעזוב את הסדרה? אין בעיה, אבל שתדעו – אלו החיים האמיתיים. אם כבר, האירועים הללו בסדרה הם לטעמי סיבה מצוינת להמשיך לעקוב אחריה.

sansa-stark-game-of-thrones-19933878-1280-720

הדת

בנקודה הזאת דשו לא מעט במהלך העונה אבל אני בכל זאת רוצה לגעת בה שניה.

אין שום ספק שנוכחות הדת בעונה הזאת גדולה הרבה יותר מאשר בעונות קודמות. הדת הסטנדרטית בווסטרוז ("השבעה") היתה רדומה למדי במשך ארבע עונות עד שפרצה העונה בגדול עם "הדרורים" שהשתלטו על מעלה מלך. במירין, הדת המסתורית שנקראת "הרפיה" תבעה קורבנות ובסופו של דבר הצליחה לסלק את דאניריז מהשלטון. וכמובן, למקרה ששכחתם, בסופו של דבר סטאניס שרף את הבת שלו כי הדת הציעה לו ניצחון באמצעות הקורבן הזה (במידה מסוימת, עקידת יצחק מודרנית).

הכי קל לבוא ולהגיד – היוצרים ראו את דאעש ובאו לספר לנו על זה. אבל לא רק שהעלילות האלו היו בספרים שנכתבו כבר לפני שנים (אולי מרטין ראה את הנולד) זה שיש פה גם יותר מכך. רעיון גלובלי כלשהו. אולי אפילו כמה.

הראשון הוא, לדעתי, שדת היא לא יותר מאשר כלי בידיים של אנשים רעים. זאת לאו דווקא הדת שרעה, זה אנשים שמחליטים לקבל החלטות רעות. לסטאניס היתה ברירה. הוא העדיף לשרוף את הבת שלו לטובת התקווה שהדת תציל אותו מאשר לעשות את מה שמנהיג צריך לעשות. גם אנשי ההרפיה אולי נלחמו בדאנייריז בשם הדת, אבל הם עשו את זה כי פגעו להם בכיס. סגרו להם את בורות הלחימה ושחררו להם את העבדים. דת כשלעצמה היא לאו דווקא רעה, אבל תחת הידיים של אנשים רעים – זה בדיוק מה שהיא תהיה.

אבל אני חושב שיש מימד אחד נוסף עמוק יותר פה, וכמו תמיד אצל מרטין, זה לא משהו שאנחנו אוהבים לשמוע. תסתכלו על התוצאות של האלימות שהדת הפעילה. סרסיי הושפלה עד עפר. דאנייריז נאלצה לברוח ויותר גרוע מכך – שיטות הממשל הרחומות שלה, כולל הסכמה להתחתן עם מי שהוא לא רחוק מהאויב שלה נחלו כשלון חרוץ. הדת של סטאניס, טוב – הוא הפסיד בסוף, אבל העקרונות הקיצוניים שלה ניצחו וכוהנת הדת הצליחה להיחלץ ללא פגע.

המסקנה – הקיצון תמיד מנצח. למתונים אין שום דרך לנצח את הקיצוניים. הדרך היחידה לנצח את הקיצוניים, היא להיות קיצוני לא פחות מהם. הדרורים ניצחו, ההרפייה ניצחו, אל האור קיבל את הקורבן שלו. יש לנו אהבה והיא תנצח? לא בבית ספרנו.

sersey

ושיני בנים תקהינה

הסעיף האחרון הוא לטעמי המעניין מכולם ובהחלט לא ייחודי לעונה הזאת, אבל הוא היה בולט בה לא מעט.

כל מי שראה סרטים של ספילברג יודע שיש קו אחד שתמיד יחזור בהם, וזה משפחה חד הורית שבה הילד גדל בלי אבא, וזאת בעקבות טראומת הילדות של ספילברג עצמו. אז אם מסתכלים על משחקי הכס, אי אפשר שלא לחשוב שלמרטין יש איזה אישיו לא סגור עם ההורים שלו. כמעט כל דבר בסדרה הזאת בסופו של דבר חוזר לאותו נושא שחוק אבל מרתק של יחסי הורים-ילדים.

"תראי אותנו" אומר טיריון לדאנירייז במפגש ההו-כה-מצופה שלהם "שני בנים רעים לשני הורים רעים".

הנה אולי משהו שהסדרה מנסה ללמד אותנו. כולנו עבדים לתורשה שלנו.

דאנייריז ניסתה במשך 4 עונות להתחמק מהגורל של אביה, המלך המשוגע. היא שחררה עבדים, נלחמה בעריצות, הקיפה את עצמה ביועצים טובים וניסתה למשול ברחמים. היא אפילו ויתרה זמנית על שאיפות הכיבוש של ווסטרוז על מנת לבסס את השלטון הרחמן שלה וכבלה את מקור הכח שלה – הדרקונים – ברגע שהיא הבינה שהם פוגעים בחפים מפשע. והיא נכשלה בצורה טוטאלית. האם ההבנה הזאת תהפוך אותה עכשיו לשליטה אכזרית, כמו אביה?

ג'ון, לעומת זאת, אף פעם לא התחמק ממי שהוא. הוא הבן של נד סטארק (או לפחות גדל אצלו, לפי תיאוריות הקונספירציה) ועל כן הוא ינהג בדיוק כמו נד סטארק – הוא יהיה צודק, אבל אף פעם לא חכם. הוא ייכנס לעימות עם כולם, הוא ינהיג כמו שהוא חושב, ובדיוק כמו אביו לפניו – זה גם מה שיביא למותו. גם אריה, במידה רבה, היא כזאת. בת של אבא שלה. לוחמת צדק. בת סטארק גאה שלא מסוגלת לוותר על הנקמה שלה. וגם אצלה זה מוביל לעונש, עונש כמעט תנכ"י.

kit-harington-jon-snow-game-of-thrones-650-430

והנה אנחנו מגיעים לעוד אלמנט מכריע בסדרה תחת הקונספט הזה של משפחה.

אם יש דבר בולט בסדרה הזאת היא שלא רק שהטוב והרע מיטשטשים כל הזמן (האם סטאניס רע? האם ג'יימי הוא טוב?) אלא שגם אין את המערכת הסטנדרטית שאותה הכרנו של החטא ועונשו. מי שרע לאו דווקא משלם על זה ומי שטוב בטח לא מרוויח מזה. אם כבר יש עונשים בסדרה, זה על טפשות. או נאיביות אם תרצו. לא על זה שאתה אכזרי או רע.

אבל בעונה הזאת אנחנו מגלים יוצא דופן. אתה כן נענש אם אתה רע – למשפחה שלך.

"הדבר היחיד שאתה צריך לדאוג לו" אומר טייואן לטיריון בעונה הקודמת "זה למשפחה שלך. היא קודמת להכל".

והנה, סרסיי לא דאגה למשפחה שלה. היא נתנה לבן הגדול שלה להיות אכזרי ושילמה באיבוד שלו. היא סירסה את הבן השני שלה ושילמה על כך בזה שהוא לא בא להציל אותה למרות שהיתה לו היכולת. ומה שהכי גרוע – היא נתנה לענינים אישיים, מריבות קטנוניות עם הכלה שלה, לקחת קדימות על פני המשפחה – ושילמה מחיר יקר מאוד. דווקא סרסיי שמאוד רצתה להיות כמו אבא שלה, עשתה בדיוק את ההיפך ממנו.

וגם אחיה, משלם מחיר דומה. גם הוא העדיף את טובתו האישית – להישאר במעלה מלך ליד אחותו – על פני לעשות את רצון אביו ולמשול בצוק קסטרלי. הוא גם שחרר את אח שלו, מה שהוביל להרג של אביו בצורה ישירה. ועכשיו הוא משלם את המחיר – דווקא כשהוא היה יכול לגדל את ביתו באמת, היא מתה לו מול העיניים. האם יש עונש נורא מזה? הדבר היחיד שנותר לתהות זה על מה ג'יימי משלם באמת – האם על חטא גילוי העריות עם אחותו או על כך שלא היה בן ראוי לאביו.

וכמובן, יש את אב השנה שלנו, סטאניס. גם הוא העדיף את הכתר וטובתו האישית על טובת המשפחה. איך זה נגמר, כמו שאומר השיר, כולם יודעים.

stanis

עוד כמה דברים בצד שבטח שמתם לב אליהם:

– שסצינת ה"בושה" של סרסיי הדגימה בצורה מושלמת איך שחקנית טובה יכולה לתת הופעה אדירה גם בלי להגיד מילה.

– שבפעם הראשונה בסדרה קיבלנו סיום עונה מלא כולו בקליף-האנגרים בלי למעשה שיש לנו מושג איזה מהדמויות שרדה לעונה הבאה ואיזה לא?

– שסצינת הסיום של הפרק השמיני (הקרב בהארדום) היא סצינת הקרב הטובה ביותר שנראתה בטלוויזיה אי פעם

– שמליסנדרה חזרה לטירה בדיוק בזמן לרצח של ג'ון. מעניין

– שכשחשבנו שאי אפשר לעשות את עלילת דורן יותר מביכה ממה שהיא היתה, באה נחשית החול ולחשה לברון באוזן "אתה צריך פוסי".

– שהיו מעט סצינות מספקות יותר מאשר זו שבה ת'יאון משליך את מירנדה מהחומה (אפילו שזה היה לגמרי צפוי)

– בעצם, אולי חוץ מהסצינה שאריה הורגת את סר מרין (באיטיות מרשימה, יש לומר. לתומי חשבתי שפגיון לעין יהיה קילר מספיק)

– שיש לנו עכשיו שנה פחות חודשיים עד העונה הבאה. טוב, לפחות "בלש אמיתי" החדש מתחיל עוד פחות משבוע.

זה שעולה וזה שיורד - איתי ליבוביץ'
מצבו העגום של האיש הבר מזל ב-NBA

100 Comments

בני תבורי 16 ביוני 2015

אני רק הערה: השחקנית המגלמת את סרסיי בהריון וזו שראינו היא כפילה. ועדיין…

אריאל גרייזס 16 ביוני 2015

זאת שגילמה את הגוף שלה היא כפילה. הבעות הפנים זה הכל לנה היידי

איציק 16 ביוני 2015

כיוון שלא ראיתי (לבושתי) אף פרק של אף ענה של משחקי הכס, לא המשכתי לקרוא את המשך הפוסט (לפי המלצת המחבר), והלכתי יש לתגובות.
לדעתי, זה שמישהי בהריון, לא נותן לנו את הזכות להיתיחס אליה כ-פילה ;)

בני תבורי 16 ביוני 2015

אין עליך איציק

כסיפוביץ 16 ביוני 2015

ענק

אזי 16 ביוני 2015

וואו באמת?
הייתי משוכנע שזאת היא

שי 16 ביוני 2015

מליסנדרה חזרה = אנשי המשמר ראו שג'ון איבד את הפטרון שלו שישרוף אותם אם הם יגעו בו. זה לא צירוף מקרים נוח.

דוד 16 ביוני 2015

מליסנדרה חזרה =היא יכולה להחזיר את ג׳ון לחיים ,זה לא צירוף מקרים נוח.

שי 16 ביוני 2015

אוקיי אני אדייק – זה לא *רק* צירוף מקרים נוח. בספר יש תזמון סיבתי זהה אבל בלעדיה.

דוד 16 ביוני 2015

מה זאת אומרת בלעדיה ? גם בספר היא בחומה כשדוקרים את ג׳ון.

שי 16 ביוני 2015

בספר זה קורה אחרי המכתב של ראמזי והנאום של ג'ון שהוא מבקש מתנדבים. בסדרה אנחנו רואים את מליסנדרה מגיעה ואז זה קורה. בשני המקרים אנשי המשמר רואים שג'ון איבד את ההגנה שלו ואז פועלים.
ומליסנדרה מנסה להגשים חזון\נבואה שהיא מחילה בטעות על סטאניס. סביר מאוד שהמושא האמיתי שלה צריך להיות ג'ון. אז גם מהבחינה הזאת לדעתי יש פה יותר מצירוף מקרים נוח.

אריאל גרייזס 16 ביוני 2015

ברור שיש פה יותר מצירוף מקרים נוח. לזה אני "רומז"

שי ס. 16 ביוני 2015

היא גם מביאה לו את החרב של סטאניס, היא כבר מזמן הבינה שהחזון הוא על ג'ון ולא סטאניס.

אהד 16 ביוני 2015

מזמן יעני דקה אחרי ששרפה את הבת שלו?

שי ס. 16 ביוני 2015

אני לא בטוח אם זה היה רק בספר הוא גם קרה בסדרה, אבל יש קטע שהמלומד הזקן העיוור, שואל את ג'ון בקשר לחרב של סטאניס אם היא גם מוציא חום או רק אור. והמסקנה שגם הוא וגם מליסנדרה מבינים שסטאניס הוא לא האיש הנכון כי החרב בידו לו מוציא חום, ונראה ששניהם חושבים שזה אמור להיות ג'ון.

שי 16 ביוני 2015

אני חושב שמליסנדרה הביאה לסטאניס את החרב.

S&M 16 ביוני 2015

אהההה. לא קישרתי. תודה. הייתי מתוסכל מחיסול ג'ון סנואו, שהוא התחליף האולטימטיבי לנד סטארק. ךכאורה זה אנטי טלוויזיה לחסל את הגיבורים, ובכל זאת, זו הסידרה הכי טובה אי פעם. מדהים.

הסיום של דאינריז עם הלוחמים שמקיפים אותה הוא ההפך המוחלט מתבוסה. כן, היא הובסה בבורות, אבל ההכנה לעונה הבאה עם גודל הצבא החדש שלה הם מכריעים. המחשה של חשיבות גודל הצבא ניתנה בקרב של ראמזי נגד סטאניס. זה אלמנט חוזר שפרק הסיום של עונה בונה ציפיות עצומות לדאינריז בעונה הבאה.

תומר ש 17 ביוני 2015

לא ברור בכלל שהחלאסר הזה יהיה סימפטי כלפי דאינריז. לא סתם היא הפילה את הטבעת שכמדומני חאל דרוגו העניק לה.

S&M 17 ביוני 2015

אם לא, היו עורפים אותה במקום, ולא סובבים אותה באלפיהם.

סימנטוב 16 ביוני 2015

במשך העונה חשבתי לא פעם דאעש בהקבלה למאבקי ציוויליזציות בסדרה. שנים שהשמרנות ביקשה לא לעבור את הסף ולשמור על הכללים ונורמות בתרבות הפופולרית מפחד מהאלימות שיכולה להיות בתוכנו וההשפעה שלה על זילות החיים (מי יודע אולי צריך לקטרג סדרות לפי היכולת הנפשית ולא רק לפי הגיל…).
לעונה באתי עם קצת חששות ששוב נראה ההתכנסות הבלתי נגמרת של כולם אל עבר מעלה מלך לשמחתי הפחד התבדה ומאוד נהניתי ואחרי קריאת הפוסט התחברו לי הנקודות שהעונה היוצרים יצאו קצת מהתבנית הזאת.
בשבירת הכללים הסדרה (הסדרה של העשור) ממשיכה את דרכם של הסמויה וסופרנו (הסדרות שלה העשור הקודם) איפה הטלוויזיה הבריטית שפעם לא ספרה אף אחד ממטר.
נהדר אריאל, תודה

אהד 16 ביוני 2015

אישית, פרק הסיום מאוד אכזב.
הסיפור של סטאניס הסתיים בקול ענות חלושה. לעזאזל, אפילו את האדיבות שבלהראות לנו אותו מחוסל ההפקה לקחה, שלא לדבר על העובדה שהמצביא הדגול לגמרי הוביל את החבר'ה שלו לטבח מפואר (שההפקה לא הראתה לנו). הסיפור שלו פשוט היה מאכזב, בייחוד לאחר שאחרי ההקרבה של שירין, היה לו פוטנציאל להפוך לדמות תנ"כית, הרבה יותר מהפסיכופת רמזי.
הבגידה בגון הרגישה לי כאילו בהפקה רוצים לרמות – מתחנו את העונה כמו מסטיק, אבל הסצנה האחרונה חזקה אז הכל בסדר. לא קונה את זה.
דאינריז – באמת? עוד עונה שבה היא תהיה מחוץ לעניינים? עוד שבט שחוטף אותה והיא תוכל להנהיג אותו בהצלחה..
והאכזבה הגדולה ביותר – ת'יאון. כמה עונות אנחנו מייחלים שהוא יחזור לעצמו. היו לו כל כך הרבה הזדמנויות דרמטיות לעשות את זה. ובסוף הוא עושה את זה מול דמות שולית בסצנה לא מרתקת (עוד איומים בעינויים, יופי), כשברור לכל אורך הדרך שבסופה הוא יזרוק את הבחורה מכל המדרגות. באמת? זה מה שהחזיר את ת'יאון וסיים את הסיפור של סרחן?
ועוד עצה קטנה לטומן, אחרי שג'ופרי הורעל ואחרי שמירסלה הורעלה אף היא, אני במקומך צם ומתנזר. החברה לבית לאניסטר לא יודעים למות בצורה מרשימה כל כך עבורם.

תורג׳י 16 ביוני 2015

כל מילה!

ערן (המקורי) 16 ביוני 2015

מעולה, אריאל.
סיומת פיצוץ בפרקים האחרונים, לעונה שהינה רדומה למדי עד פרק 6.
בנוסף לסוגיית ההורים של הסופר שאתה מאתר, אני רואה שיש לו בעיה עם גיבורים (ממין זכר): הוא למעשה לא השאיר לנו אף גבר, גיבור, חיובי, להזדהות איתו. אפילו דמויות שהפציעו לפצע כמו אוברין סיימו את תפקידם מהר מדי.
נכון לעכשיו, עם מי נשארנו? האחים לאניסטר???
נשים גיבורות יש לנו בשפע. למה להרוג אל על הגברים הטובים?

עירן 16 ביוני 2015

טיריון (+ואריז) לא מספיק טוב ?

ערן (המקורי) 16 ביוני 2015

ואריז? טוב שלא הצעת את מרטל (בכסא הגלגלים האופנתי), את בייליש או אחד הבולטונים :)

טיריון, כמו גם ג׳יימי, עבר שינוי לאורך הסדרה ועכשיו מוצג כ״טוב״ יחסית לאחותם הביץ׳. עם זאת, הכשרון העיקרי שלו הוא לדבר – ולא לצאת למשלחות הצלה של דיינריז – כפי שהסכימו סר ג׳ורה ודריו נהריס.
זה לא גיבור; זה ימין המלך (או המלכה).
אבל אני מניח שבגלל שהוא הפך לטוב, גם ימיו קצובים בסדרה…

עירן 17 ביוני 2015

ערן, נדמה לי שברור שהכוונה היא שטיריון עם ואריז לצדו זה שלם הגדול מסך חלקיו (כן, טיריון "גדול"….).

חובב 16 ביוני 2015

אני לא הבנתי שה"הרפיה" הם דת, אלה פשוט אירגון של המעמד השליט (לא שזה כל כך משנה).
מכל הדתות שהזכרת, חסרה הדת של הצפון, האלים הישנים.
כמו שראינו בסוף העונה שעברה, הם עוד בחיים, רק זקנים וחיים בתור עץ. אני בטוח שגם להם יהיה תפקיד.

קצת חבל לי שלא הרגו את דנריז.
אני כבר מדמיין את קו העלילה החדש שלה:
נתפסת ע"י פראים
מוכיחה להם שהיא מלכה (דרקונים, אש, ווטאבר)
חוזרת עם צבא לעיר
השיעמום נמשך

אהד 16 ביוני 2015

+1 על הכל. ההרפיות, לפחות בסדרה, זה בעלי ההון.

Rondi 16 ביוני 2015

האלים הישנים הם אותם ה'שבעה' של הדרורים

ארז (דא יונג) 16 ביוני 2015

השבעה של הדרורים , ושל כל אנשי הדרום, הם האלים החדשים. הישנים הם אלה של הצפון , עם התפילות לעצים, ילדי היער והילדים שמגדלים שורשים

ירוק 17 ביוני 2015

להרוג את דני? אריאל, אין מקום לדברי כפירה כאלו כאן!

יניב פרנקו 16 ביוני 2015

עונה חלשה מאוד אבל הפלייאוף (מפרקים 7 ועד הסוף) פיצו על הכל.

עורב סגול 17 ביוני 2015

+1

jhkj 16 ביוני 2015

קווי דמיון מעניינים בין המוות של שירין לעקדת יצחק

אריאל גרייזס 16 ביוני 2015

רק שיצחק חי (אצל שניהם אבל מעורב אייל..)

אייל 16 ביוני 2015

אם כבר, הרמיזה הישירה והבולטת ביותר כאן היא להקרבת איפיגניה מהסיפור של מלחמת טרויה (כשאביה, אגממנון, מקריב אותה לאלים כדי שהספינות של הצבא היווני יוכלו להפליג). והאיל מתקשר באופן אירוני לגירסה ה"רכה" של המיתוס, על פיה ארטמיס הצילה את איפיגניה ברגע האחרון והחליפה אותה באיל.

D! פה ועכשיו 16 ביוני 2015

+1

בני תבורי 16 ביוני 2015

העונה הזאת רשמה לזכותה כמה סצנות מטלטלות שלא היו באף עונה אחרת

יוסי מזרחי 16 ביוני 2015

נכון, כמה פיקים על פני עונה רדודה מול פיקים על פני עונות טובות בהרבה, אבל מה אני מתלונן, עכשיו צריך לחכות עד אפריל…..

פאקו 16 ביוני 2015

קליימקס מטורף לעונה הזו. אני מניח ששרידות הדמויות שהזכרת נוגע גם לחלק מאלה שנראה שמתו, אבל המוות שלהם לא כזה בטוח, כל אחד מסיבותיו (ג'ון סנואו, מירסלה, סטאניס והייתי מוסיף לזה גם את היזדאר בפרק 9)

אהד 16 ביוני 2015

היזדאר לא מת באותו הפרק? אני די בטוח שכן.

פאקו 16 ביוני 2015

שוב, מניח שהוא מת, אבל מצד שני – ראית גופה? אפשר לחשוב על סיבות להאמין שהוא לא מת (כמו גם במקרים של חלק מהדמויות בפרק האחרון).

יואב דובינסקי 16 ביוני 2015

שלושת הפרקים האחרונים של העונה מטלטלים. האונס ואח"כ השריפה ובפרק הסיום סצנת השיים, שיים, שיים. נפלא. אהבתי את הניתוח. מודה שאני רואה בצורה הרבה פחות פילוסופית מאשר לחפש את משמעות הדת והרבה יותר יאייייי דרקונים!

אסף the kop 16 ביוני 2015

תשמע
אתה חייב לראות פחות טלוויזיה

מיקיג' 16 ביוני 2015

תקראו לי הורס חגיגות, בכל הכבוד לסדרה, וכבוד יש, מהרבה סיבות, קשה לי עם כל הניתוחים האלה, כמה מעמיקים שיהיו, הם תמיד יצאו שטחיים, פשטניים, ואשכרה חסרי מושג מנקודת מבטו של מי שקרא את הספרים.

אוהבי טולקין יזרקו מכל המדרגות את מי שינסה לטעון משהו על סמך הסרטים (השר, ההוביט), ובצדק. כל מי שאני מכיר שקרא את הספרים מרגיש אותו דבר על כל טקסט שנכתב על הסדרה. למי מכם שחושב שזו טענה קטנונית אומר כך. הסדרה הדהימה אתכם? חידשה לכם? הפעימה אתכם? קחו את כל זה, תכפילו במאה שבעים ומשהו, לא תתקרבו למה שעושה סדרת הספרים הזו של מרטין.

Just Ran 16 ביוני 2015

זה לא קטנוני, זה פשוט סתמי. כאילו… אוקיי, אז מה?
כמו שאריאל כתב (ואני אישית חושב שזה נכון מתחילת הסדרה, ולא רק ממתי שהחליטו לסטות מהספרים) – זו סדרה שיש להעריך אותה בפני עצמה.
הקשר סדרה-ספרים יותר מזכיר את הדיסקליימר "מבוסס על סיפור אמיתי". כן, העולם הזה היה קיים לפני הטלוויזיה, ולא, העובדה הזו לא אמורה להשפיע על מה שיהיה בטלוויזיה. אין דרך לעשות את הדבר הזה כמו בספרים, לא כלכלית ולא טכנית. לכן תצטרך להסתפק בהפקה הכי גדולה בהיסטוריה של המסך הקטן.

דוד 16 ביוני 2015

+1

אריק 16 ביוני 2015

בלש אמיתי זה המלך הערום הגדול ביותר בשנים באחרונות בטליביזיה. לפחות מאז אבודים.
מדהים כמה אנשים נפלו בשבי הקשקוש הזה…
משחק נורא, תסריט מופרך.
ההפך מלואי.

ניק 16 ביוני 2015

נו.. בעולמות מקבילים גם מייקל גורדן לוזר, דוויד גילמור גיטריסט בלי רגש ומירי רגב אישה מתורבתת.

אורי 16 ביוני 2015

+1

יוסי מזרחי 16 ביוני 2015

ענין של טעם, אני חלוק עליך.

גיל 16 ביוני 2015

בלש מצוין היא סדרה מצוינת אם כי אוברייטד לטעמי. יותר מדי סימבוליזם ודו משמעויות ופחות מדי תוכן אמיתי. המשחק עם זאת מצוין וגם אם התסריט לא הכי חדשני, הצילומים נהדרים.

גיל 16 ביוני 2015

בלש אמיתי כמובן.

אריק 16 ביוני 2015

הצילומים כן. סצנת הוון שוט היתה מגוחכת עם ה"גטו דשאים של קיבוץ" מקונהי נע בין מצויין לאובר אקטינג מגוחך. התסריט עאלק חכם בעיקר מתחכם עם כמה פנינים. וודי הרלסון פשוט גרוע בעיניי. אבל עכאמור הכל עניין של טעם. אותי למשל משחקי הכס שעממה, בעיקר כי שנאתי את ה"טובים" מהעונה השלישית כל קטע שיש בו בן סטארק מייד הורץ קדימה. אבל אני לגמרי מבין למה אוהבים אותה.
בלש אמיתי קיבלה כזה הייפ שהייתי מופתע מכמה היא גרועה בעייני. אהה ועוד דבר. סצינות הסקס שם כמו נלקחו ממוחו החרמן של בן 16. סקס לא קורה ככה. לצערנו זה הרבה יותר כמו בלואי

ירוק 17 ביוני 2015

הפרומו לעונה החדשה דווקא נראה די מבטיח (במיוחד השחקניות).

עדי אבני 16 ביוני 2015

השערות לא מבוססות:
ג'ון סנואו, סנסה ות'יאו חיים או יוחזרו לחיים (ע"י מליסנדה ובריאן)
סטאניס הצטרף לאבותיו ובתו

אהד 16 ביוני 2015

אני חושב שכל הנ"ל חיים. נראה לי שסטאניס דמות מעניינית מדי מכדי לוותר עליה. מצד שני, יכול להיות שאני פשוט מייחל לכך.
מירסלה לדעתי גמורה.

אורי 16 ביוני 2015

אולי ארוסה מבין מספיק ברעל כדי לעזור. הוא גם על הסירה, לא?

פאקו 16 ביוני 2015

לא חושב שמישהו חושב שסאנסה ות'יאון אמורים למות.

אהד 16 ביוני 2015

מה שמוזר הוא שקראתי כתבה על כך שבראיון איתו, אמר השחקן שמגלם את גון סנואו שבהפקה אמרו לו שהוא לא יחזור..

ד"ר פיל 17 ביוני 2015

לא, כי הוא בטח יגיד שהוא בדיוק האריך חוזה לעוד 3 עונות

יוסי מזרחי 16 ביוני 2015

היא תחזיר לתיאון את החלקים החסרים שלו???

Guss 16 ביוני 2015

ממחזר פוסט שלי מהפייסבוק היום:
משחקי הכס כטוני סופרנו
אחד מהתהליכים המרתקים שדיוויד צ'ייס העביר אותנו כצופים בסופרנוס הוא השאלות הפנימיות לגבי ההזדהות עם טוני, עם המעשים המזוויעים שהוא עושה. אז הוא יצר דמות מקסימה ומצחיקה, עם חסרונות נוגעי לב, וסיבות מעולות להתנהגות בעייתית. זה היה כבר בקולנוע, נניח עם דמותו של מייקל קורליאונה, אבל יש הבדל בין הזדהות רגשית של שעתיים באולם, לבין הזדהות רגשית של שנים, כל שבוע פרק חדש. ובגלל שהוא בנה דמות עגולה ונהדרת, שהצחיקה אותנו וריגשה אותנו, הוא הפך אותה יותר ויותר למפלצת. אדריאנה, פוסי, אנתוני, אחרים – כולם נטבחו באכזריות בעוד אנחנו מנסים להיאחז בהצדקות (פנימיות וחיצוניות – כלומר הצדקות למעשי הדמות עצמן, כמו גם הצדקות לבחירות העלילתיות של הסדרה) כדי להמשיך ולהתרגש מטוני.
וזה מה שוייס ובניוף עושים לנו, עם הסדרה עצמה כרפליקה של טוני סופרנו. למדנו לאהוב אותה, להתרגש ממנה, לצחוק, להתפעם. והרי היא היתה מפוקפקת מוסרית מהפרק הראשון. אבל התחלנו את התהליך כמו שהיה עם טוני – נתנו לעצמנו הצדקות פנימיות וחיצוניות למעשי הזוועה של הסדרה. בדמויות, ובנו. כל מעשה זוועה שהם הראו בפירוט גרפי, כל אונס, מעשה עינויים, רצח, התעללות – הסדרה עצמה הופכת למפלצת שאנחנו רוצים להזדהות איתה איכשהו ונאחזים בטיריון או בדאני כדי לומר לנו שבכל זאת מדובר בסדרה שאנחנו רוצים לראות.
בפרקים האחרונים של הסופרנוס אפילו ד"ר מלפי הבינה שההזדהות המקצועית שלה עם טוני הרסנית. אבל עדיין המשכנו לראות האם טוני יצליח לשרוד. אנחנו נמשיך ונצפה במשחקי הכס. אבל שלא תהיה טעות – הסדרה תהפוך למפלצתית יותר ויותר עד שנקיא מעצמנו. וזאת האמירה של וייס ובניוף על המוסר בימינו שלנו, לא על המוסר בימי הביניים.

אריאל גרייזס 16 ביוני 2015

יפה!

ניק 16 ביוני 2015

מעניין…
אני חושב שאצל טוני הייתה איזשהיא דילמה כמעט עד הסוף האם הוא בסופו של דבר טוב או רע.
כי לצד מעשים נוראים שהוא עשה הוא גם עשה הרבה דברים יפים (על גבול הצדיקות).
מבחינתי ברגע שהוא הרג את כריס הדילמה נגמרה והוא נחשב מבחינתי כרשע.
במשחקי הכס מהרגע הראשון זה היה אכזרי וקשה, השוני הוא רק במידתיות שהולכת ומחריפה.

ואגב אם כל האהבה למשחקי הכס, סופרנוס אצלי בודדת מאוד גבוה באולימפוס הסדרות.

Guss 16 ביוני 2015

קודם כל התכוונתי בפוסט לכריס, לא לאנתוני כמובן.
אני חושב שהדילמה לגבי האם הוא טוב או רע אכן נשארה עד הסוף – בכוונת מכוון. אבל הדילמה החריפה בזמן שהסטנדרטים שלנו התרופפו. אם טוני היה עושה בעונות הראשונות את המעשים שהוא עשה בעונות האחרונות, אז לדעתי מהר מאוד היתה ירידה בהזדהות הצופים.
בהתאמה, האכזריות בעונה האחרונה מחריפה את הדילמה שלנו כלפי משחקי הכס, אבל הסטנדרטים מתרופפים. אז נכון, דאני נאנסה על ידי חאל דרוגו די בהתחלה, אבל זה היה לפני שממש הכרנו אותה, ובכל מקרה דאני היא מוקד ההזדהות שלנו ולא חאל דרוגו. אני לא חושב שסצינות כמו העינויים שעבר ת'יאון, האונס של סאנסה ושל סרסיי, ההשפלה הפומבית-מינית של סרסיי, העלתה למוקד של של שירין – כל אלו לא יכלו להגיע בהתחלה, כי רובנו היינו מתייחסים לסדרה כ-gore ולא כפנטזיה.

יוסי מזרחי 16 ביוני 2015

אני מסכים שסופרנוס היתה מעל לכולם ובפער משמעותי. באשר לטיפול שלו בכריס, איזו ברירה היתה לו באמת,?? לכן ההחלטה שלו היתה נכונה(????) מול האופציה.

תורג׳י 16 ביוני 2015

אני עדיין מתגעגע לטוני סופרנו.
אשכרה חושב עליו כמעט כל יום.
יצירת מופת!

ערן (המקורי) 16 ביוני 2015

סופרנוס היתה עשויה מדהים בהיבט הזה. טוני היה הגיבור שלנו ואהבנו אותו. והזדהנו איתו ועם הצד שלו במאבקים.
כך גם עם כרמלה. וזה היה סוחף.
אגב, הדבר הזה נעדר לחלוטין משתי סדרות חדשות יותר, על פוליטיקאים:
הראשונה, בית הקלפים. הדמויות של פרנק ואשתו בלתי אנושיות ובלתי נסבלות בעיניי. לא היתה לי שום חיבה, אמפתיה או רצון בהצלחתם, ורוב הזמן סלדתי מהתנהגותם (בלי קשר לדמויות אחרות בסדרה, שרובן דוחות בדרכיהן שלהן). לכן הפסקתי לראות אחרי עונה 2. כמה אפשר לצפות בדמות שאני לא סובל?
הסדרה השנייה: ״בוס״, עם ראש עיריית שיקגו אותו גילם קלסי גראמר ב״בוס״. אותו סיפור כמו בית הקלפים.

סימנטוב 16 ביוני 2015

נהדר

ניק 16 ביוני 2015

1- אני ממש לא מבין את היחוס לאונס של סנסה כאונס.
היא התחתנה עם ראמזי. לדעתי על פי החוק של התקופה היא חייבת לקיים איתו יחסי מין. וגם אם לא, היא כן הסכימה בהתחלה.
הבעיה (בעיה רצינית לכשעצמה) היא שסרחן היה בחדר ואולי מידת הברוטליות שהפעיל ראמזי.
אני מסכים שזאת הייתה סצינה קשה, אבל לדעתי היא לא מתקרבת להרבה סצינות אחרות בסדרה ולו בגלל שאני לא חושב שטכנית היה פה אונס.

2- לדעתי הקרב על הטירה בעונה שעברה היה טוב מקרב הזומבים.

3- בלש אמיתי! בהחלט תחליף ראוי למשחקי הכס.

Guss 16 ביוני 2015

היחוס לאונס של סאנסה הוא לפי אמות מידה מוסריות של ימינו, כמובן. ברור שעל פי חוקי ימי ביניים (בהנחה שזאת היא "התקופה", הרי זה לא סדרה היסטורית ואין קודקס ברור של חוקים שאנחנו יודעים עליו. אנחנו מניחים פשוט שחוקי ימי הביניים חלים) לגבר מותר לכפות יחסי מין על אישתו. זה אגב לא רק ימי ביניים, גם תרבויות מערביות הגדירו יחסי מין בתוך נישואין כמשהו שהוא לא קשור לכפייה ממש עד לא מזמן.
אבל אנחנו לא בוחנים את הדמויות רק לפי המוסר הישן. והציפייה משיח בוגר על סדרת טלוויזיה היא לא רק להבין את העולם המדומה, אלא את ההשתקפות של מה שמשודר על עולמנו.
כיום, ותודה לאל על כך – לאישה יש זכות תמידית ומוחלטת לסרב. מעבר לכך, בתי משפט רבים (כולל בישראל) אף הרחיבו את סוגיית ההסכמה – להסכמה אקטיבית. כלומר מספיק שהאישה מתנהגת כלא רוצה או מעוניינת, היא לא צריכה לומר "לא". אז אי אפשר לפרש אחרת את הסציהנ מאשר אונס. השאלה אגב היא לא חוקית – אלא במובן היחסים ביניהם וההשפעה על כל צד. ברור שסאנסה חווה את זה כאונס, עם ההשפלה והטראומה הנלווית – כך זה מוצג. וברור שראמזי בונה את כל האקט כדי להשפיל אותה, לרמוס אותה. זה אונס פר סה.
נקודה נוספת המוכיחה שהמבחן הוא המוסר של ימינו – בספרים סאנסה היא בת 13, נניח באיזור גיל 14 כשהיא מתחתנת עם ראמזי. בסידרה היא מבוגרת יותר – בדיוק בגלל ההתעללות המינית שלא היינו "מוכנים לראות ולקבל" אם היא היתה נחשבת (ונראית) כבת 14.

תומר ש 17 ביוני 2015

בספרים אין שום קשר בין סאנסה לראמזי.

תומר ש 17 ביוני 2015

אבל מסכים על כל הניתוח שלך :)

טל 20 ביוני 2015

1. ניק סאנסה נאנסה ולא פעם אחת. טכנית, מין בכפייה זה אונס. לא ראיתי שהיא הסכימה באיזשהו שלב שראמזי יגע בה אבל אולי פספסתי.

2. גם אם יש הסכמה בהתחלה, היא לא תקפה לשום דבר שקורה בהמשך. היא יכולה לשנות את דעתה בכל רגע נתון ומכל סיבה שהיא.

3. סקס בהסכמה וסקס מרצון הם שני דברים שונים. הסכמה בלבד לסקס משמעותה במקרים רבים אונס, אם היא לא כוללת גם רצון.

עדי אבני 16 ביוני 2015

והנה הליהוק לגירסה הישראלית של משחקי הכס:
ג'ון סנואו- נועם טור
סרסיי: קרן פלס
ואריס: דביר בנדק
רמזי בולטון- מעיין בלום
הדרור העליון- עודד קוטלר
טומן לניסטר- שון גיטלמן
ליטל פינגר- אבי פניני
אולנה טיירל- חנה לסלאו

Guss 16 ביוני 2015

אולנה טיירל היא ליה קניג

עמית 16 ביוני 2015

סטניס – משה איבגי

קרקו 16 ביוני 2015

מוזיקה – דובי זלצר ז"ל

ערן (המקורי) 16 ביוני 2015

הנסיך אוברון מרטל – אלי טביב

ק. 16 ביוני 2015

ניתוח יפה (ולא קראתי את הספרים), אבל כבר עונה שנייה ברציפות שהם עושים את הטריק הזה (שהוא קצת מעפן בעיני) שלא קורה כלום כל העונה ואז פתאום בפרק- שניים האחרונים קורה יותר מבכל העונה שלפניהם. היו בעונה הזאת גם כמה קטעים מוזרים, לא קשורים וסתמיים בעיני (כל הקטע עם האל מרובה הפנים, מה שקורה בדורן ואפילו הסצינת סיום של דיינאריס (כי ויזואלית אין ספק שהסדרה מרהיבה). אני יותר מתחבר לסדרות שיש התקדמות, הסתעפות, עניין שנבנה בכל פרק באופן עקבי, כזה שגורם לך לרצות לראות את הפרק הבא מייד. בשתי העונות האחרונות (בעיקר עונה סדירה אם ניקח את הדימוי שכתבו למעלה) זה פחות קורה מבחינתי.
ועדיין, נשב כנראה לראות את העונה הבאה

אזי 16 ביוני 2015

שלושת פרקי הסיום היו מדהימים בפני עצמם, אבל נוראים בהקשר של העונה כולה.
זה נראה כאילו יוצרי הסדרה למדו פטנט. בוא ניתן לקהל להתחבר למי שמת וככה המוות יותר מזעזע.
כשסטאניס מת (למרות שזה לא ברור, אני אתיחס כאילו הוא מת) בתחילת הפרק כמעט סגרתי את המחשב.
עונה שלמה דוחפים לנו את הסיפור הלא מעניין שלו. הוא יושב בחומה ומנדנד לג'ון סטארק ולא קורה איתו כלום. עונה שלמה.
ואז בקרב הראשון שהוא יוצא אליו הוא מפסיד??
זה קו עלילה מיותר ומטופש.
בכלל, במהלך הסדרה (ואני לא מכיר את הספרים כדי להשוות) קורים יותר מדי דברים שלא קורים בהם כלום.
סרסי נכנסה לכלא ונרקבה שם ובסוף הודתה רק על היחסים עם בן דוד שלה ועברה את מצעד הבושה וחזרה לארמון. זהו. כאילו כל העלילה הזאת לא קרתה.
סטאניס כמו שכתבתי מקודם עונה שלמה תכנן קרב שהוא הפסיד בו.
וסנסה כל פעם מנסה להדליק נר במגדל ולא מצליחה. פעם רמזי שם ופעם בדיוק מתחיל קרב אז אף אחד לא רואה את זה.
עונה שעברה, כל העונה התמקדה בבראן ובמסע הארוך שלו לתהומות הנשייה.
עונה לפני זה, כל העונה התמקדה ברוב סטארק שיושב ומתכנן מלחמה שגם היא אף פעם לא תקרה.

היחידים שאיכשהו מקדמים את העלילה בסדרה הזאת הם ג'ון סנואו הי"ד שהביא את האנשים החופשיים לתוך שבעת הממלכות ועשה לנו היכרות צמודה עם המהלכים הלבנים ודינאריז טרגריון שאולי לא קידמה את עלילת הסדרה, אבל השלטון שלה במירין מלא בעליות וירידות גם עם בני העם שלה וגם עם הדרקונים שלה.

בכל מקרה, אני מחפש מעכשיו פסיכולוג טוב שיתחיל לטפל בי לקראת היום (בטח פרק 10 עונה 6) שטיריון ימות.
לא רואה דרך שזה לא יקרה.

אריאל גרייזס 16 ביוני 2015

אם קווי עלילה שלא הולכים לשום מקום מעצבנים אותך, אז בהחלט אל תקרא את הספרים. שם יש פי שניים מהם והם ארוכים פי עשר

אזי 16 ביוני 2015

שוב, אני לא יודע איך זה בספרים, אבל בסדרה זה כמעט נראה שעושים את זה בכוונה.
סטאניס קיבל לפחות כפול זמן מסך מאשר בעונות הקודמות, כנ"ל הבת שלו. ובכל הזמן הזה, לא קיבלנו שום תועלת עלילתית.
הוא ניסה להפוך את סנואו לסטארק, לא הלך לו. ניסה לגייס את הפראיים, לא הלך לו. וניסה לכבוש את וינטרפל, לא הלך לו.

אורי 16 ביוני 2015

אחרי אתמול אני בעד הWHITE WALKERS
יאללה שיהרגו את כולם ויתחילו עם אוסף הרוצחים/אנסים ששומרים על החומה

Devito 16 ביוני 2015

זוכר מה טיריון אמר לג'ון שהם היו בדרך לחומה?
"רוצחים ואנסים אלה יהיו האחים שלך"
כנראה שהוא לא היה צריך לסמוך עליהם מעולם.

MOBY 16 ביוני 2015

אז אני אתחיל או אמשיך את הטרנד.
הייתה עונה פושרת למדי עם חלקים (בסוף) טובים יותר . אף סצנה לא הפתיעה אותי, מה שאי אפשר להגיד על העונות הקודמות. גם רמת המשחק לא משהו (יכול להיות שהרגו את כל השחקנים הטובים נשארנו עם טירון וסארסיי).

ירוק 17 ביוני 2015

אני דווקא חושב שאמיליה קלארק (דניאיירז) משחקת מעולה לפרקים. ודווקא אלו שהרגו לא היו שחקנים אדירים (רוב למשל…)
אבל כן, אין כמו טיריון. אח, איזה שחקן ואיזו דמות.

wazza 16 ביוני 2015

תכלס סדרה שעשויה ממש טוב ומביאה דברים חדשים לטלוויזיה אבל היא איטית להחריד וכמו שכתבו לפני העלילה לא כל כך מתקדמת ויותר נראה שהיא הולכת במעגלים
בינתיים https://www.youtube.com/watch?v=zs7xO5P3Az4

ארז (דא יונג) 16 ביוני 2015

שלושת הפרקים האחרונים הצילו את העונה.

ג'ון סנואו לא מת לא רק בגלל שמליסנדרה חזרה בנוחיות למקום בו היא אמורה להיות בו על פי הספר, אלא גם כי במהלך העונה היו שלוש רמיזות מאד בוטות לכך שג'ון הוא הבן של רייגאר טרגריאן וליאנה סטארק (פעם ראשונה כאשר סאנסה מדברת עם ליטלפינגר במערות הקבורה בווינטרפל ואומרת שליאנה נאנסה על ידי רייגאר והסצינה מיד אחריה מתחילה עם קלוז אפ על ג'ון, פעם שנייה כשמתמקדים בג'ון מיד אחרי שמזכירים שאיימון טרגריאן היה הטרגריאן האחרון בשבע הממלכות , ועוד משהו שאני לא זוכר ולא באמת הולך לבדוק עכשיו), כך שמקומו על אחד משלושת הדרקונים של דיינריס די מובטח. הייתי אומר שהוא לא ישרף כשישרפו את הגופה שלו, כמו ששורפים את כל המתים בקאסל בלאק, אבל יוצרי הסדרה הניחו שאנחנו לא שמים לב שאיימון טרגריאן נשרף למרות שהוא מדם הדרקון (בספרים הוא מת הרחק הרחק מהחומה, ואם אני זוכר נכון זוכה לקבורה ימית).

לפחות נחסכה מאיתנו (אני מאד מקווה שלחלוטין) ההנפצה הגרועה של מרטין בספר חמש כשפתאום משומקום הוא הביא עוד טרגריאן שאף אחד לא ידע עליו (טוב, חוץ מהעכביש שיודע הכל).

מה שיותר מעצבן אותי (טוב, בריאן זה הכי מעצבן) זה פיתוח הדמויות האיום של בנות סטארק. סאנסה, שנדמה לאורך הסדרה כמה פעמים שהיא מגלה איך לשחק את המשחק (בהדרכתו האדיבה של לורד בייליש), מוצגת שוב ושוב כנערה הפתיה וחסרת המושג שהייתה בעונה הראשונה.
אריה, שההתפתחות שלה מילדה לרוצחת חסרת רחמים נמשכת בערך מאז מותו בטרם עת של נד סטארק, פתאום הופכת לילדה רגשנית שבוכה כי מישהו שהיא יודעת שהוא מחליף פרצופים יותר מגרביים "מת" כביכול ועוד מוסיפה חטא על פשע כשהיא טוענת ש"הוא היה חבר שלה" . זה לא מופיע בספרים וזה גם הורס לחלוטין את בניית הדמות שלה, ולא ברור לי למה.

נץים 16 ביוני 2015

לדעתי ג'ון דיי מת, אולי ימשיך לחיות בתוך גוסט (ה-direwolf שלו).
וגם אם מליסנדה "תעיר" אותו, כנראה שהוא לא ירכב על דרקונים. בערך כמו שליידי סטונהארט לא מסוגלת לאכול מסטיק וללכת ישר בו-זמנית.
ואם יש אופציה שלישית, בה הוא יתאושש מהדקירות באופן טבעי, זה יהיה כל כך מופרך וסיבה מספיק טובה להפסיק לקרוא את השיר.
ולהזכירך, גם וייסריז פחות או יותר מת בגלל "אש", או יותר נכון כי התיכו לו זהב על הראש.
כנראה שגם אצל הטארגריאנז יש שווים ויש שווים יותר.

ארז (דא יונג) 17 ביוני 2015

שתי מלים : בריק דונדריון

ארז (דא יונג) 16 ביוני 2015

ועוד דבר קטן: אתה כותב פה, ובצדק, על עניין הקיצוניים והדת והעובדה שאי אפשר לשלוט עליה. אבל יש עוד משהו שצריך לשים לב אליו: הדמות הכי מפלצתית שנוצרה בסדרה ובספרים עד כה היא פרי של משהו שניתן רק להגדיר אותו כמדע. קייבורן יוצר את "רוברט סטרונג" תוך כדי ניסויים במעבדה, כך שלא רק הדת מביאה זוועות בעולמו של מרטין, אלא גם המדע.

מאמן כושר 16 ביוני 2015

4 עונות אני מאחל לסרסיי בדיוק את מה שקיבלה בעונה הזאת. ויותר.
וכשזה קורה סופסוף אני מרחם עליה.

תומר ש 17 ביוני 2015

אני ממש לא מרחם עליה, אני מרחם על הדרורים שבטפשותם שיחררו אותה.

גל 16 ביוני 2015

ממליץ לך בחום לראות את הדבר הבא, הפקה מרתקת של חבר טוב. משחקי הכס בהשתקפות ההיסטורית-תרבותית של האנושות..
https://www.youtube.com/watch?v=Fvzn-p1797c

thomas 30 ביוני 2015

וצעיף של ליוורפול על הקיר!

יותם 17 ביוני 2015

אני רואה כאן הרבה תלונות על קווי עלילה שלא מובילים לשום מקום. אני קורא אדוק של פנטזיה כבר דיי הרבה זמן, ואני חושב שזה מאפיין של הדור החדש של הפנטזיה, שמרטין הוא פחות או יותר המבשר שלו. זניחה של הפנטזיה הגבוהה/אפית בשביל יותר לכלוך, דם, בלבול ואופל. בשר הטבעות הכל נקי מידי, הטוב והרע ברורים, אראגורן אף פעם לא הולך לשירותים. ספרים חדשים יותר (The name of the wind, the blade itself) מתיימרים להוות פנטזיה יותר מציאותית ומרטין מבחינתי היה המבשר של זה. אז חלק מהאנשים לא משפיעים על התוצאה הסופית, זה לא אומר שהסיפור שלהם לא מעניין ורלוונטי. מה לעשות שבדרך כלל בחיים לא כל קווי העלילה של הסיפורים של חיינו (או של דמויות "חשובות" יותר) מגיעים לclimax משוגע. חלקנו נופלים בדרך. וכל זמן שהם רלוונטים, מעניין לקרוא עליהם. חניבעל התאבד בסוריה ולמעשה הפסיק לעצב את ההיסטוריה כשהוגלה מקרתגו החדשה, זה אומר שלא מעניין לדעת מה הוא עשה עד אז? אני מקווה שלמרטין יהיה את האמוץ לקחת את אריה ולהפוך אותה לחסרת פנים אמיתית, ושם ייגמר הסיפור שלה. אז מה אם הוא לא מתקשר חזרה לשאר הסיפורים? הערך של קו עלילה לא נמדד רק לפי השפעתו על הaftermath (לא מצאתי מילה טובה בעברית) של הסיפור הראשי.

ירוק 17 ביוני 2015

אריאל, מעולה. התגעגענו.

קשה לי לקבל את זה שיש לנו פאקינג 10 חודשים לחכות עכשיו. זה יותר גרוע מפגרת פוטבול.

ראית את ריי דונובן?

Comments closed