הגידו כן לזקן

פתאום, בערוב ימיו, הפכתי לחסיד של פדרר

אתמול בערב חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאני ורוג'ר פדרר התחלנו לשחק טניס כנראה בערך באותו זמן. אחזתי מחבט טניס בפעם הראשונה בכיתה ה' או ו' ויש לי שש שנים יתרון בגיל עליו, ודי סביר להניח שאצלו זה קרה כמה שנים מוקדם יותר, כך שזאת הנחה הגיונית.

אמנם קריירת הטניס שלי החזיקה מעמד בקושי שנה, לאחריה הבנתי שאם מורידים אותי לשחק עם החבר'ה החדשים כנראה שטניסאי כבר לא ייצא ממני, אבל אני לא מתחרט. אמנם הוא עשה לא מעט כסף בקריירה, אבל נראה לי שכל אורח החיים הזה קצת כבד עליי. וגם לא נראה לי שמירקה היא בדיוק כוס התה שלי, כמו שחלקכם בטח יודעים.

האמת היא שלא הייתי אף פעם מעריץ גדול של פדרר. די בדומה למקרה של מייקל ג'ורדן בזמנו, לא שמחתי על בואו של שריף חדש לעיירה. השתמשתי בכל תירוץ אפשרי (תחרות חלשה, בעיקר) כדי להקטין אותו. בעיקר הרגשתי שהצורך להגדיל גיבורים קיימים על חשבון העבר גרם לזה שאנשים שכחו את מה שנגמר אך לפני כמה דקות בקלות רבה מדי. רק לפני כמה שנים פיט סאמפרס שבר כל שיא אפשרי וכבר אתם ממליכים מישהו חדש תחתיו?

והנה הקטע הבאמת מצחיק – לא ממש אהבתי גם את סאמפרס!

אבל פדרר היה נראה לי כמעט רובוטי. מנצח יריבים ללא קושי. עושה מה שהוא רוצה על המגרש. אפילו החגיגות שלו אחרי עוד אליפות נראו כמעט מעושות מדי. אז החלטתי שאני נגדו ואפילו הייתי בעד נאדאל בהתחלה. סוף סוף מישהו שמנצח את השוויצרי השחצן, חשבתי לעצמי.

*

גם את מרטינה הינגיס לא אהבתי במיוחד. היא נראתה לי, כמו ג'סטין הנין בשעתה, דקיקה מדי בשביל לייצר את העוצמות שטניס תלוי בהן. ג'ניפר קפריאטי ואחר כך קים קלייסטרס היו החביבות עליי. כמובן, לא שמחתי על הפרישה המוקדמת שלה אבל קשה להגיד שהצטערתי יותר מדי.

והנה, אתמול בערב, כשראיתי את גמר הזוגות לנשים מצאתי את עצמי מעודד אותה בקולי קולות וממש חוגג כשהיא הצליחה לחזור (יחד עם בת זוגה ההודית, כמובן) מפיגור 5-2 במערכה השלישית והמכרעת. פתאום, הינגיס, שאולי מתקרבת כמוני לאיזור חיוג 04 אבל נראית עדיין בדיוק אותו דבר, ריגשה אותי. ממש ריגשה אותי.

b_florian_90

יש משהו עצוב בספורטאים מזדקנים. כמו כולם, כשצפיתי בווימבלדון השבוע לא יכולתי שלא להבחין בדמותו של בוריס בקר המזדקן ביציע, מתוקף תפקידו כמאמן (של דג'וקוביץ', כמדומני). בקר דווקא נראה לא רע, אבל זה לא הבקר שאני זוכר. בקר, בשבילי, הוא עדיין הבחור הצעיר בהיסטוריה לקחת את ווימבלדון. מבחינתי, הוא האיש שהמציא את ההגש ורוץ לרשת. בתור ילד צפיתי בכל משחק שלו ששודר והוא היה לטניסאי הראשון שהערצתי.

אבל זה מסוג הדברים שאתה חייב לקבל בתור אוהד ספורט. הספורטאים שהערצת מזדקנים. והדבר העצוב באמת – באיזה שהוא שלב הם הופכים להיות יותר צעירים ממך. בעוד אני מתקרב בצעדי ענק לגיל 40, אני מבחין שזהו, נגמר – אין יותר ספורטאים יותר זקנים ממני. טום בריידי? צעיר ממני בשלוש שנים. ברט פארב פרש כבר. פדרר הזקן? הוא בן 33 בסך הכל. ילד.

הרבה פעמים אני תוהה למה כל כך הרבה אנשים רוצים לראות את השחקנים שהם מעריצים פורשים ברגע שהם לא מצליחים לשחזר את ההצלחה מפעם. ואני חושב שביום שישי, כשראיתי את פדרר מנצח בקלות את מארי או אתמול, כשראיתי את מרטינה זוכה בתואר עם חיוך עצום על הפנים, הבנתי את זה.

זה לא הספורטאים שמזדקנים, אלא אנחנו. ברגע שיכולת של ספורטאי מוערץ מתעמעמת, קל לנו להשליך על עצמנו. הנה, גם אנחנו מזדקנים. אם פדרר הגדול כבר לא מצליח להתגבר על פגעי הגיל, מה נגיד אנחנו המבוגרים? אם הם עומדים בפני פרישה, הרי די ברור שגם אנחנו One day closer to death, כמו שאמרו הפינק פלויד.

ובדיוק בגלל זה, פתאום אני מוצא את עצמי המעריץ הגדול של פדרר. אני יודע שרוב הסיכויים שנולה ינצח אותו היום ושאין לפדרר באמת יכולת להתמודד איתו במשך חמש מערכות מלאות, אבל אולי, רק אולי, פדרר יוכיח לנו הזקנים שניתן להלחם בזמן ולדחות את הפרישה בעוד יום.

*

וחוץ מזה, זה עוד יום שאפשר לראות את הבקהנד ביד אחת המופלא שלו, חיה הולכת ונעלמת, ששום תואר של נאדאל או דז'וקוביץ' לא ישווה ליופיה.

Alone again, naturally
פדרר לאן?

85 Comments

עומרי 12 ביולי 2015

נהדר. לקראת יום הולדתי ה-32 המתקרב אני כבר כמה שבועות חושב על 5 הספורטאים הטובים בעולם בני גילי. הרשימה מצטמצמת במהירות מדאיגה.

martzianno 12 ביולי 2015

פעם לפני משחקים של מכבי בגביע אירופה (ורק השימוש במונח "גביע אירופה" מראה כמה אני זקן) היו שמים טבלאות עם הגובה והגיל של השחקנים.
ואז יום אחד גיליתי להפתעתי שאני יותר מבוגר מקטש.
זה היה מוות ראשון בשבילי.

רועי 12 ביולי 2015

אין לו סיכוי בחמש מערכות לכן רצוי לסיים את זה בשלוש, כמו עם מארי :)

גיל 12 ביולי 2015

הטניסאי הראשון שהערצתי היה קונורס השובבי ואחריו לנדל שהראה איך בנחישות ועם מעט יחסית כישרון אפשר להתגבר כמעט על הכל. את בקר לא אהבתי בזמנו כי היה מצועצע מדי לטעמי.

אני לא חושב שאנשים משליכים את ההזדקנות של עצמם על הספורטאים. אני זוכר שגם כשהייתי ילד הרבה ילדים לא אהבו שספורטאים לא פורשים אבל לא אני. אני דווקא שמח שספורטאי משחק מעבר לשיא. זה מעיד על אהבה אמיתית לספורט. אם כבר, זה בדיוק להפך אצלי. אני לא סובל שספורטאים פורשים בשיא כי אז הם מונעים מאיתנו לצפות בהם וגם לפעמים לא שוברים שיאים שהיו בהישגי ידם (הפרישה של בארי סאנדרס למשל).

ובסופו של דבר ההישג של הינגיס חמוד אבל זה טניס זוגות שלא מעניין אף אחד. הרי נברטילובה ואחרות היו זוכים בתארים הללו גם בגיל 50 כך שברור שהמאמץ הפיזי לא ממש גדול.

ורק שפדרר יקח היום. אני חושב שיש לו סיכוי לא רע גם בחמש מערכות.

יריב 12 ביולי 2015

נברטילובה זכתה בתואר (גראנד סלאם) זוגות הנשים האחרון שלה בגיל 34.

גיל 12 ביולי 2015

נברטילובה זכתה בזוגות מעורבים בגיל 50 ביו אס אופן.

יריב 12 ביולי 2015

נכון, אבל בזוגות הנשים האחרון שלה בגיל 34. אם שמת לב, היגינס זכתה בזוגות הנשים. מדובר בתחרויות שונות.

גיל 12 ביולי 2015

אם שמת לב, כתבתי טניס זוגות, לא זוגות נשים. שניהם זניחים באותה מידה כמעט.

יריב 12 ביולי 2015

בזוגות נשים אין זוכות בגיל 50, שזה בעצם מה שהיה לך לומר כדי לזלזל בהינגיס. ברור שאתה יכול לקשור את זה לספורט אחר כדי להראות ששם המאמץ לא גדול (כאילו שזה רלוונטי), אולי יש עוד משהו שאתה רוצה לכרוך את זה בו?

גיל 12 ביולי 2015

אה, התחלנו שוב עם הסחות הדעת אחרי שהעמדתי אותך על טעותך? כתבתי בפרוש שטניס זוגות לא מעניין אף אחד ושהמאמץ הכרוך בו קטן בהרבה מזה של יחידים. הדוגמא של נברטילובה רק ממחישה את זה. זה לא משנה שלא היו זוכות בגיל 50 בזוגות נשים עדיין קל יחסית לשחק זוגות בין אם מדובר בזוגות מעורבים או בני אותו מין. זה לא ספורט אחר, זה בדיוק אותו הספורט ואותו המאמץ. אז אם אתה רוצה להגיב אז תגיב לנקודה הזו ולא לדברים שלא אמרתי.

ואין כאן שום זילזול בהינגיס אלא רק הצבעה על זה שמדובר בספורט זניח שלא מעניין אף אחד ולא ממש נתפס כמעיד על איזו גדולה ספורטיבית כלשהיא. הוא ספיח להצגה הראשית.

יריב 12 ביולי 2015

היות וזו העובדה היחידה שהצעת, והיא איננה רלוונטית, כל מה שאני מבקש הוא שתביא דוגמאות מהתחום שבו מדובר.

אתה טוען לזהות בין שני דברים שהם, על פניהם, שונים. אני חושב שבמצב כזה המינימום הנדרש הוא להסביר למה הבדלים שבבירור קיימים בתופעות הנצפות בהם (תקרת גיל הזוכים שונה) הם חסרי משמעות. למשל, אם נברטילובה לא היתה משחקת כלל בזוגות נשים זה היה הסבר סביר (היא החריגה ואין הבדל משמעותי בין התחרויות), אלא שזה לא המצב.

אגב, אני מוצא את העובדה שאתה מגיב לטור שאדם כותב על חווית הצפיה שלו בתחרות ("מצאתי את עצמי מעודד אותה בקולי קולות") ומסביר שהתחרות שבה הוא צפה ושבעקבותיה כתב היא תחרות שלא מעניינת אף אחד. זה באופן טבעי מעלה את השאלה למה הוא צפה בה.

גיל 12 ביולי 2015

מי קבע שהיא לא רלוונטית, אתה? התחום המדובר הוא משחק זוגות ולא משנה מי משחק בו. לא הבאת שום ראייה שיש הבדל מהותי בין זוגות נשים לזוגות מעורבים מבחינת המאמץ שזו הייתה הטענה להזכירך.

וזה שזוגות זה ענף זניח זה דבר ידוע. זה שהוא צפה בה לא משנה את זה. אתה רוצה לשאול למה הוא צפה בה תשאל אותו. אני בטוח שהוא ואחרים לא עקבו אחרי התחרות הזו מההתחלה בציפייה מי יזכה אלא ברגע שהינגיס הגיעה לגמר הם שמו אליה לב. כמעט אף אחד לא יוכל לומר לך מי זכה בטורניר הזה שנה שעברה או מי נחשב לשחקני זוגות טובים היסטוריים וזה די ברור שזה ענף חסר חשיבות רבה.

יריב 12 ביולי 2015

אני אחזור על דברי. אם אתה טוען לזהות בין שני טורנירים עם חוקים שונים, נטל ההוכחה עליך. בפרט, כל טענה כזו צריכה להסביר למה ההבדלים הנצפים הם חסרי משמעות. אז למה הם חסרי משמעות? הראיה פשוטה – אין זוכות מבוגרות במיוחד בזוגות נשים, יש כאלו בזוגות מעורבים.

אתה משליך מחוסר העניין שלך על כל העולם כולו. טניס זוגות פחות פופולרי מטניס יחידים אך הוא מעניין רבים. אם כבר, כדורסל הרבה פחות פופולרי מכדורגל. אני מניח שההישגים של ג'ורדן חמודים, אבל זה כדוסל שלא מעניין אף אחד.

גיל 12 ביולי 2015

החוקים זהים לחלוטין. רק המין שונה. אם אתה טוען שאישה מתאמצת יותר בזוגות נשים מזוגות מעורבים חובת ההוכחה עליך, אני לא צריך להסביר שום דבר.

ונכון, ההבדל בין טניס יחידים לזוגות הוא כמו ההבדל בין כדורסל לכדורגל. אני מניח שעל פי ההשוואה הדמגוגית הזו לא תהיה לך שום בעייה לכתוב את כל אלופות הזוגות ב40 השנה האחרונות כפי שחלק גדול מחובבי הכדורסל יכולים לעשות לגבי הנבא.

יריב 12 ביולי 2015

"רק המין שונה" – החוקים שונים. תראה את ההבדל בין טניס גברים לנשים – "החוקים זהים לחלוטין". אתה יכול בהזדמנות זו להסתכל על ההבדלים גם בתחרויות אחרות עם "חוקים זהים לחלוטין", כמו כדורגל וכדורסל. המשחק אחר לחלוטין.

אני לא חובב טניס זוגות. למעשה, אני לא יכול לתת לך גם את כל אלופי היחידים ב40 השנים האחרונות מהראש.

גיל 12 ביולי 2015

אבל החוקים לא שונים. משחקים זוגות בצורה זהה בין אם זה נשים או מעורבים. הטוב משלוש מערכות. מאמץ פיסי קטן מאוד יחסית. אתה טענת שהחוקים שונים, במה הם שונים בדיוק?

ולא רק אתה לא חובב טניס זוגות. אני בטוח שגם חובבים אדוקים לא יכולים לומר מי היו האלופות. העובדה שיש מעט מאוד התמחות בטניס הזה והרבה פעמים נוצרים זוגות רק לפני הטורנירים מעידה הרבה על ה"חשיבות" שלו.

יריב 12 ביולי 2015

החוקים שונים בהגדרה מי יכול להשתתף. זה, כפי שאפשר לראות כמעט בכל מקרה בהשוואה בין ספורט נשים לספורט גברים המשוחקים באותם חוקים, יוצר הבדל באופי המשחק ומכאן בדרישות מהמשתתפים.

לפי ההגדרה שלך אני לא חובב טניס בכלל, אז אולי זה ספורט זניח? טניס זוגות, כאמור, פחות פופולרי מטניס יחידים. אני מניח שמארגני הטורנירים יודעים די טוב כמה פחות פופולרי הוא, ולכן סכום הפרסים בזוגות הוא כשישית מביחידים. אגב, סכום הפרסים בזוגות המעורבים פחות משישית מאשר בזוגות הנשים (והגברים, אותם פרסים), אז כנראה שעוד אחד מההבדלים הוא שאחד פחות פופולרי מהשני והתמריצים בו קטנים יותר – אולי גם התחרות בו נחותה.

גיל 12 ביולי 2015

זה כמו לומר שנשים וגברים שמשחקים כדורגל משחקים על סמך חוקים שונים. יש מגבלות פיזיות של מה גברים יכולים לעשות אבל החוקים זהים. ומה שיותר חשוב זה המאמץ הפיזי. נשים לא מתאמצות פחות בזוגות מעורבים מזוגות נשים שזו הנקודה הקריטית.

לא טענתי שאתה לא חובב טניס בכלל, אבל זה כמו שחובב כדורסל מארה"ב ידע מי זה באליפויות אירופה. זה לא מעניין אותו והתחרות פחות נחשבת ביחס לרמה הכי גבוהה. בכל ענף כמעט יש תחרויות משנה שלא מעניינות. ומאוד יכול להיות שזוגות מעורבים פחות מעניין מזוגות רגילים אבל זה כבר ממש איזוטרי להחליט מי יותר זניח.

יריב 12 ביולי 2015

החוקים זהים ורמת האתלטיות שנדרשת משחקן פה ופה היא שונה. בדומה, רמת הכושר הגופני שנדרשת משחקנית פה ופה היא שונה.

בסופו של דבר, אם אתה רוצה להשתמש בעובדה שנברטילובה זכתה בזוגות המעורבים בגיל 49 אתה צריך להסביר למה אין זוכות מבוגרות בזוגות הנשים וזה עדיין רלוונטי. ההסבר שלי פשוט – נשים מתאמצות פחות בזוגות המעורבים בגלל שתפקידן בקבוצה (זוג) קטן יותר באופן מהותי.

היחס בפרסים בין הזוגות המעורבים וזוגות הנשים גדול יותר מהיחס בין היחידים והזוגות. אני חושב שהמארגנים יודעים טוב ממני וממך מה מידת הפופולריות וכמה כל תחרות מעניינת.

גיל 12 ביולי 2015

למה רמת הכושר הגופני שונה בדיוק? כל אחד אחראי על חצי מגרש בשני המקרים, זהה לגמרי. אני לא צריך להסביר שום דבר כי אני לא טענתי שזוגות נשים דורש יותר כושר. אתה זה שטענת זה ולכן חובת ההוכחה עליך. לא הבאת שום ראייה לכך ואחרי שהסדרנו את זה שהחוקים זהים גם די ברור שרמת הכושר זהה.

ולמה דווקא היחס בפרסים הוא איזה מדד שמעיד על החשיבות של כל אחד? אני חושב שההפרש בזכיות הוא המדד. ביחידים הזוכה מקבל כמעט 1.9 מיליון. בזוגות זה 340 אלף ובמעורבים 100 אלף. פער הרבה יותר קטן מהיחידים.

יריב 12 ביולי 2015

אתה טענת שזה דורש אותה מידה של כושר, ורק משום מה אין אלופות מבוגרות יותר מאלו של היחידות. אתה רוצה להשתמש בדוגמאות מתחום אחר, מהסיבה הפשוטה שאין דוגמאות מהתחום המדובר, ולכן אתה טוען משום מה שהם זהים.

אני מניח שמאחר והחוקים בכדורגל גברים ונשים זהים רמת הכושר הנדרשת זהה, אם כך?

הסיבה היא שהמארגנים משלמים לכל המשתתפים, לא רק לזוכה. הם עושים את זה מכיוון שהצופים מגיעים לכל המגרשים, לא רק לאלו שבהם משחק הזוכה. אגב, חשבתי שאתה מודד את העניין בזה שעוקבים אחרי השלבים המוקדמים.

גיל 12 ביולי 2015

הטענה שזה לא דורש יותר כושר מבוסס על סוג המשחק הזהה. אם יש או אין אלופות מבוגרות זו שאלה נפרדת שאולי קשורה לכושר ואולי לא אבל לא הבאת בדל ראייה שזה קשור. נברטילובה הגיע לגמר הזוגות נשים ביו אס אופן בגיל 47 ואחרי זה לעוד ארבעה חצאי גמר בגראנד סלאמים השונים. איך זה מסתדר בדיוק אם התאוריה שלך?

כן, אני מניח שרמת הכושר של נשים וגברים זהה כשעורכים את ההתאמות למין בכדורגל.

בזוגות מעורבים יש פחות שלבים מוקדמים אז מן הסתם יהיה סך הכל פחות כסף. ואכן העניין קטן בשניהם. כאמור, זוגות נשים אולי יותר מעניין ממעורבים אבל שנים ענפים זניחים ביותר ביחס לתחרות היחידנית.

יריב 12 ביולי 2015

תהיתי אם תלך מתישהו לבדוק את זה, כל הכבוד! בסוף עוד נצליח לנהל דיון ענייני. זה טיעון מוצלח למדי בזכות הטענה שנדרשת רמה דומה בשני הטורנירים – יש חפיפה גבוהה בין הטניסאיות שמגיעות לשלבים הגבוהים בשני הטורנירים. לגבי שאלתך, אין לי תיאוריה – אני רק מבקש ממך לתמוך בטענותיך.

אם נחזור לטענה המקורית, היא היתה:
"בסופו של דבר ההישג של הינגיס חמוד אבל זה טניס זוגות שלא מעניין אף אחד. הרי נברטילובה ואחרות היו זוכים בתארים הללו גם בגיל 50 כך שברור שהמאמץ הפיזי לא ממש גדול"

אני חושב שיש כמה נקודות בעייתיות פה:
1) "טניס זוגות שלא מעניין אף אחד" – איך נקבע שטניס זוגות לא מעניין אף אחד? במיוחד לאור העובדה שנראה שהוא מעניין מספיק כדי שיחלקו בו פרסים של כמה מיליוני פאונד ושאנשים צופים בו ואף חוגגים עם המנצחות. אולי צריך להגדיר את משמעות המילה "מעניין" או את "אף אחד". מהו אם כן המדד, ואיך עומד בו טורניר הזוגות?
2) "נברטילובה ואחרות" – מי הן האחרות? מי בכלל זכתה בתואר זוגות כלשהו מעל גיל 35 שאינה נברטילובה? אם נברטילובה היא החריגה היחידה אולי היא פשוט חריגה וזכיה בגיל מבוגר היא דבר בלתי סביר באופן כללי. קן רוזוול, למשל, הגיע לגמר טורניר גראנד סלאם בגיל 40 (וזכה בגיל 37), האם מכאן נובע שהגעה של שחקן בן 40 לגמר (או זכיה של בן 37) היא דבר נורמלי?
3) "ברור שהמאמץ הפיזי לא ממש גדול" – מה עניין זה להישגה של הינגיס? למה חשוב מהי מידת המאמץ הפיזי? על פי רוב אנשים מתעניינים בגודל ההישג, בתפישת הסיכויים או בדינמיקה בזמן (הינגיס פרשה מזמן וחזרה). למה המאמץ הפיזי הוא העניין?

גיל 12 ביולי 2015

בסדר, הוא מעניין כמה אנשים, עכשיו אפשר ליישב את הויכוח? גם בתחרות זריקת חיצים יש צופים אגב אז אתה מפרש בצורה מילולית משהו שלא התכוונתי אליו. בהשוואה ליחידים הוא חסר חשיבות. אם לאנשים הייתה ברירה, כולם חוץ אולי מהמשפחה של המשתתפים, היו מעדיפים לראות משחק יחידים על זוגות מכל סוג שהוא. הוא נספח נלווה לטורניר המרכזי אז ברור שייצר רייטינג. בדיוק כמו שאנשים צופים בתחרות הטבעות ובתחרות הזריקה לשלוש בפגרת האולסטאר. שים טורניר זוגות לבד ותראה כמה עניין הוא ימשוך.

אם נברטילובה היא חריגה אז זה מבטל את הטיעון שלך בדבר הבדלים בכושר בין זוגות לזוגות מעורבים. יכול להיות שהיא בעלת כושר פנטסטי שמאפשר לה תחרות ברמה הכי גבוהה בזוגות יחידות ומעורב. לא בדקתי גילאים של אחרות אבל אני יודע שאצל הגברים למשל יש שחקנים מבוגרים בסביבות 40 שזכו בטורנירי מעורבים ויחידים.

המאמץ הפיזי הלא גדול מצביע על זה שזה טורניר משני שלא בנוי על אתלטיות ואין צורך בו בכושר גבוה. הרי הינגיס בכלל לא שיחקה יחידות כבר 7 שנים אבל פורחת בזוגות. זה מסביר את ההבדל ברמה ובכושר הנדרשים מהשניים. זה כמו טורניר ותיקים של טניס או גולף. הם מושכים עניין מסוים אבל ברור לכולם שזה לא הדבר האמיתי. ובנוגע להינגיס, הזכייה שלה לא תוסיף כלום למורשת שלה. זה לא שפתאום ידרגו אותה גבוה יותר בתור טניסאית בגלל זכייה בזוגות. כשמדברים על נברטילובה מדברים על ה18 סלאמים שלה ולא על התארים בזוגות. כמו שאמרתי, זה משהו נחמד שיהיה לך אבל לא חשוב.

Oded 12 ביולי 2015

מדהים איך הצלחת להתנגד גם לפוסט הזה שמדבר על אחד הדברים הבסיסיים בטבע האנושי
מחכה ליום שאקרא תגובה שלך שאומרת – וואלה צודק. לא חשבתי על זה קודם

גיל 12 ביולי 2015

מה זה אחד הדברים הבסיסיים בטבע האנושי? מי קבע?

דמוסתנס1 12 ביולי 2015

מסתבר שגיל לא מזדקן.

אפשר את השיקוי?

גיל 12 ביולי 2015

אני כמו ריצ'ארד מאבודים. ברור שהזדקנות זה דבר טבעי, לא התנגדתי לזה בכלל לכן לא ברורה לי הטענה.

Oded 12 ביולי 2015

התנגדת לזה שאנשים משליכים את ההזדקנות שלהם על אחרים
אנשים מזדקנים, אנשים לא אוהבים להזדקן, זה מפחיד אותם, הם נהנים כשמישהו מראה להם שאפשר להצליח גם בגילם
נראה לי שכל זה די טבעי וזה מה שאריאל ניסה להגיד (בצורה הרבה יותר מוצלחת ממני כמובן), אבל זה רק אני….

גיל 13 ביולי 2015

ברור שאנשים לא רוצים להזדקן אבל מכאן ועד להשליך הזדקנות של שחקנים על עצמך רחוקה הדרך. כך לדוגמא את טים דאנקן או פייטון מאנינג. שניהם זקנים במונחים ספורטיביים אבל עדיין תורמים הרבה. זה דבר מקסים בעיניי ומעודד ולא מדכא או גורם לך להרגיש זקן. אז ברור שיש גם ספורטאים אחרים שחווים ירידה תלולה ביכולת אבל אני מפריד בין מחזור החיים של ספורטאי לחיים שלי.

אלון 12 ביולי 2015

אני חושב שאם ב2012-13 כבר הרוב חשבו שהדיון דיי בתיקו או אפילונאדל גדול ממנו. השנתיים האחרונות מוכיחות שפדרר הוא הגדול מכולם(אולי חוץ מבורג).
לא היה אף שחקן שבגיל 32 33 היה כלכך תחרותי לאורך כל העונה ומדורג מקום שני בעולם טניס הכי תחרותי שהיה עשרות שנים.
בלי קשר להיום. תחכו עוד 6 שנים לראות איפה יהיו נאדל מארי ודיוקוביץ(אם הם בכלל ישחקו עוד) ויש סיכוי שפדרר עוד יהיה לפניהם.

יריב 12 ביולי 2015

קן רוזוול (אלא אם תטען שראשית העידן הפתוח היא תקופה לא תחרותית. אני לא יודע איך לבחון את זה).

איציק 12 ביולי 2015

היתי מוחק את המילה אולי בסוגרים.

אריאל גרייזס 12 ביולי 2015

הדיון על הגדול בהיסטוריה הוא אחד המשעממים שיש. מה לגבי דיון על המענג לצפיה בהיסטוריה, זה לא יותר מעניין?

איציק 12 ביולי 2015

בורג זה יפה מאד, ולבורג היה משהו שאפילו לפדרר לא היה, ביצועים נפלאים במערכה החמישית. עד כמה שאני זוכר, יריב פעם העלה סטטיסטיקה ובה הראה שאחוזי ההצלחה שלו במערכה החמישית הטובים בהיסטוריה מבין השחקנים הבכירים.

רועי 12 ביולי 2015

אני פחות מסתכל על הקטע של הגיל, וזה שהוא עדיין בטופ של הטניס,
מבחינתי זה פשוט להסתכל עליו משחק, ולקבל כל פעם מחדש את התחושה שאלוהים נגע בו.

איציק 12 ביולי 2015

מה לו ולמיקל?

יואב 12 ביולי 2015

פדרר הוא הכי לא רובוטי שיש במשחק שלו. יצירתי, נועז, מלא דימיון ומעורר השראה.
מירקה לבלבלב

אריאל גרייזס 12 ביולי 2015

לא יודע אם רובוטי זה המילה, היה בו בזמנו משהו מושלם מדי. בכל מקרה, הטבע האנושי הוא להחליט משהו ואז למצוא סיבות להאמין בזה

יואב 12 ביולי 2015

שלמות זאת אכן המילה. יש משהו מתעתע ברוג׳ר. הוא אמן טניס נדיר ולכן נתפס לפעמים כמיכני מידי.
אבל המכניקה הזאת היא שירה.
דווקא הרקורד שלו מול נדאל היה מקסים בעיני. ואנושי.
אמן הטניס המענג ביותר שיצא לי לראות.

red sox 12 ביולי 2015

אם הייתי יודע מתי רושמים 1+ ומתי 15+ הייתי רושם את אחד מהם.

אריק י. 13 ביולי 2015

+17

ד"ר פיל 12 ביולי 2015

קווין גארנט חתם על חוזה חדש במינסוטה, טים דאנקן משחזר יחד עם למרכוס את מגדלי התאומים.
אז או שחזרנו לניינטיז, או שארבעים זה לא כזה נורא

בובו 12 ביולי 2015

PEDs

זינק 12 ביולי 2015

הינגיס ללא הפציעות המוקדמות והפרישה הייתה הופכת להיות פדרר של הגברים.
אם רק הייתה בריאה יותר בגילאים הצעירים, אני חושב שסרינה לא הייתה מסתכלת היום על השיא.
כל כל מתאים בעיני להזכיר את שניהם באותו הטור.

גיל 12 ביולי 2015

להינגיס לא היה סיכוי להתמודד עם העוצמות של סרינה בשיאה, אבל היא משחקת אכן יותר יפה.

זינק 12 ביולי 2015

אני חושב שמעבר לעוצמה, היא עלתה על סרינה (בהשוואה לגילה) בכל אספקט אחר של המשחק.
אל תשכח שהיא פרשה בגלל הפציעות בגיל צעיר מאוד, וכנראה שהיינו רואים שיפור במשחק שלה עד לשיא.

טיה ק. 12 ביולי 2015

אתה טועה, לדעתי, המאזן שלהן די שווה (יתרון של משחק אחד לסרינה).

גיל 12 ביולי 2015

אני לא טועה למרות המאזן השווה. סרינה הייתה אז רק בתחילת הקריירה. לא רואה את הינגיס מצליחה להתמודד מול העוצמה שלה בלי לשנות את המשחק שיפגע ביכולות אחרות שלה.

D! פה ועכשיו 12 ביולי 2015

גם הינגיס הייתה בתחילת הקריירה. אנשים (כולל אותי) גם חשבו שנדאל לא יוכל לעשות התאמות למשחק מול פדרר בלי לפגוע לעצמו במשחק.

גיל 12 ביולי 2015

היא יכלה לעשות התאמות אבל שיבואו על חשבון היכולות הקיימות. היא אף פעם לא הייתה אתלטית חזקה ואם הייתה מתחזקת פיזית אז לא היה לה את כל מגוון החבטות שהיה לה עד עכשיו.

D! פה ועכשיו 12 ביולי 2015

תיאוריה.

גיל 12 ביולי 2015

נכון אבל בדיוק כמו התאוריה שהיא הייתה הופכת לפדרר של הגברים כמו שנכתב כאן. בפועל, פציעות הן חלק מהספורט וסרינה ידעה להתגבר על כולן.

D! פה ועכשיו 12 ביולי 2015

זה נכון ובגלל זה ובגלל שאר הדברים מגיע לה כל הכבוד.
אבל להגיד על שחקנית כמו הינגיס, שזכתה ב-7 ג"ס בשלוש שנים, שלא הייתה מצליחה להתמודד מול סרינה כי סרינה הלכה והתפתחה והיא לא הייתה מתפתחת זה אפעס קצת לכפות את התיאוריה יותר מדי.

D! פה ועכשיו 12 ביולי 2015

סליחה, 5. כמו פדרר גם היא לא אהבה את הר"ג.

תומר ש 12 ביולי 2015

מופלא או לא, הבקהאנד של פדרר הוא לחלוטין נקודת התורפה שלו…

איציק 12 ביולי 2015

פדרר זו שירה בתנועה, עם הגיל לפעמים המנעד משתנה ואופי השירה, אך אצל אמנים גדולים הגדולה נשארת.
אני לא חושב שבקר ממציא הגש ורוץ לרשת. מקנרו עשה זאת לפניו באופן עיקבי וגם בורג השתמש בכך לא מעט. מזיכרוני החלוד, נראה לי שזה היה אפילו לפני בורג מקובל. בשנים האחרונות זה דעך אך אולי פדרר גורם לרנסס של הגש ורוץ לרשת.
משהו אישי וכואב… הם משחקים בגמר, ואני סובל ברכבת… החיים לא הוגנים!!!

אריאל גרייזס 12 ביולי 2015

ברור שלא בקר המציא את זה. מבחינתי הוא המציא את זה

איציק 12 ביולי 2015

ניסוח מעניין :-) אז מה היה לפני המפץ של בקר?
נ.ב.: שום הזדהות עם הסבל האנושי…

אריאל גרייזס 12 ביולי 2015

לפניו? לא ראיתי טניס..

רועי 12 ביולי 2015

קצת גשם.
הכול עוד פתוח

איציק 12 ביולי 2015

הכל פתוח ולצערי ג'וקוביץ' לוקח 3-1. מה שיש בראש כבר אין ברגלים.

איציק 12 ביולי 2015

:-(
וגם לא היה בראש

רועי 12 ביולי 2015

מקנרו עשה את זה קצת יותר מוקדם[

יותם 12 ביולי 2015

שני משחקוני ההגשה האחרונים של פדרר- לראות ולא להאמין.

uvik 12 ביולי 2015

הנתון הכי מדהים עליו לדעתי זה שעד היום במעל ל1000 משחקים בקריירה הוא לעולם לא הפסיק משחק באמצע בעקבות פציעה, תקראו שוב לעולם לא הפסיק משחק באמצע..מדהים!

red sox 12 ביולי 2015

1. אנשים נוטים לפעמים לבלבל שלמות טכנית עם מכניות. זה קורה בעיקר כשמי שניחן בשלמות טכנית מפגין כלפי חוץ מנעד רגשי של מכונה.
2. אתה מתפייט (בצדק גמור) על האומנות הנכחדת של הבק-הנד יד אחת, אבל לא אוהב את הטניס של ג'וסטין הנין. זה כמו להתגעגע לזמרות שיודעות להגיש שיר כסיפור ולהגות כל מילה במשמעותה המדוייקת, אבל להעביר תחנה כשיש שיר של חווה אלברשטיין.
3. הסיבה שכל כך אהבתי את הנין והינגיס? כי הן דקיקות מדי בשביל לייצר את העוצמות שטניס תלוי בהן, ועדיין שלטו בסבב כל אחת בזמנה.זה בגלל כשרון טניס עילאי, אם שאלת את עצמך.
4. טוב לדעת שאתה מתקרב לאזור חיוג 04.

asaf 13 ביולי 2015

נראה לי שבשנים האחרונות יחד עם הגיל פדרר פשוט נראה לנו פתאום יותר "אנושי" ,הוא עושה שגיאות כחלק מהמשחק שלו זה לא מושלם כמו בעבר
(ועדיין ברמה מאוד מאוד גבוהה אבל לא המושלמת שהתרגלנו ממנו ביחס לעצמו) ובעיקר הוא לא מכונה בלית-מנוצחת וראוי להערכה ההשארות שלו בטופ העולמי לאורך כל כך הרבה שנים בענף כל כך שוחק פיזית עם עונה ארוכה בלי מנוחה כמעט.

funfun 13 ביולי 2015

נהדר, "זקנתו" עלק מפארת אותו. אני כבר 3 שנים לטובתו אחרי שנים שלא
מתאים לי שישבור את כל השיאים. מגיע לו הוא אמן
מוצא את עצמי מזדהה עם רוב הטקסט שלך כאן – אני רץ לפסיכיאטר הקרוב לקבל כדורים. עד כאן

מתן 13 ביולי 2015

מזדהה לחלוטין עם התחושה, אחרי שנים של סלידה מהשלמות של פדרר. הוא הראה קצת אנושיות ופתאום אני מעודד אותו בקולניות.

ואומנם לא קשור ישירות לאתר, אבל מחשבה שעולה לי בכל משחק טניס שאני רואה וביתר שאת אתמול, ואשמח לשמוע את דעתך אריאל –
הנתון של "טעויות בלתי מחויבות" פשוט סותר במהותו את כל הרעיון של מדדים בספורט.
הרי כל הרעיון מאחורי מדדים וססטיסטיקות הוא ניסיון לנתח את מה שראינו בצורה הכי קרה ומדויקת, חסרת-פניות, אוביקטיבית וחסרת-שיפוט. אבל כל הרעיון של "טעות בלתי מחויבת" הוא להגיד – השחקן פספס כדור שהוא צריך/מסוגל לקחת. והרי שיש כאן שיפוט ברור. ועוד שיפוט מעוות – סליחה?! האם המודד היקר ניסה פעם להגיב לטופ ספין של דג'וקוביץ' ב-100 מיל לשעה ופספס את הקו ב-2 ס"מ? מה בדיוק "לא מחויב המציאות" בזה?
בכל אופן, הסיטואציה שבה על מהלך נתון יכולים שני אנשים שונים לבחור מדדים שונים כדי לתארה – שומטת את הקרקע מתחת למדד הזה.
אשמח לדעת הפורום המכובד.
ובכלל, האם יש מדדים דומים בענפים אחרים?

מתן 13 ביולי 2015

*לאתר=לפוסט

אריאל גרייזס 13 ביולי 2015

אני יכול לחשוב בשלוף על מדד אחד כזה – בבייסבול יש מישהו שמחליט (וזה חלק אינטגרלי מהמשחק, לא סתם סטטיסטיקה) העם כדור שנחבט היה היט או שגיאה. כלומר, אם שחקן הגיע לבסיס כתוצאה מחבטה טובה או כתוצאה משגיאה של ההגנה. גם פה יש שיפוט מאוד בעייתי. לפעמים שגיאה של ההגנה היא מאוד ברורה אבל הרבה פעמים כדור ששחקן הגנה אחד נכשל מלהגיע אליו יחשב להיט למרות ששחקן הגנה מיומן יותר כן היה מגיע.
שיטה מושלמת זה לא, בשני המקרים. אבל הרעיון הוא, אני חושב, שבמספרים גדולים זה יתאזן. מהניסיון שלי עם טניס לפחות, כמעט תמיד השחקן שעושה הרבה טעויות בלתי מחויבות הוא גם זה שיעשה הרבה ווינרס. רוצה להגיד – מה שאנחנו קוראים טעויות הוא פשוט שחקן שמהמר יותר.

איציק 13 ביולי 2015

כשאתה אומר מניסיון, הכוונה מניסיון כשחקן כמובן ;)

אריאל גרייזס 13 ביולי 2015

אני שומע זלזול בקול שלך בקריירה המקצוענית שלי

איציק 13 ביולי 2015

חס וחלילה… קינאה…

איציק 13 ביולי 2015

במה זה יותר גרוע משופט כדורגל או אפילו ג'ודו אשר יכולים לקבוע לכאן או לכאן, וקבוע גורל התמודדות. כאן לפחות אין לזה השפעה על התוצאה. וכשמנתחים כדורגל ומישהו אומר שהיה צריך למסור ולא לבעוט,לשער, או להרחיק החוצה ולא למרכז. הוא יודע מזה לאדוף ביטעה בעוצמה כזו שהוא קובע שההדיפה היא טעות. יש דברים סוביקטיביים בניתוח משחקים ואתה יכול לקבל או לא לקבל. השאלה היא עד כמה דעה זו מתאימה להלך הכללי ולא דעה חריגה.

מתן 13 ביולי 2015

ברור ששיפוט סוביקטיבי הוא חלק מהמשחק (ומכל משחק כמעט), לא עם זה הבעיה שלי. העניין הוא ה"זיהום" שהמדד הזה מכניס לתחום של סטטיסטיקות על שחקן, שאמור להיות, לפחות כפי שאני מבין, חף מכל סוביקטיביות. זה כמו שיהיה פתאום מדד "רמת משחק: [0-10]". איך אנחנו אמורים להסתכל על מדד כזה בהשוואה בין שחקנים/תקופות וכו'? (כשברור שגם המדדים ה'נקיים' יותר אינם לחלוטין ברי-השוואה בין תקופות למשל)

שי 13 ביולי 2015

אני לא חושב שסטטיסטיקה טובה דורשת 'אובייקטיביות' מוחלטת. צריך לדעת מה נמדד ואיך הוא נמדד. הרי המשמעות של הנתונים תמיד תהיה על אחריותך בלבד.

הארכיון 13 ביולי 2015

שלום רב

מישהו מהמבינים פה מוכן להסביר לי למה הפרסים בתחרויות לגברים ונשים זהים אם החוקים שונים לחלוטין?
מדוע הגברים לא מתוגמלים ב50% יותר שכן הם צריכים לנצח מספר רב יותר של מערכות?
במקביל ניתן לדרוש גם מהנשים שילחמו על ניצחון ב5 מערכות שהרי בשורה התחתונה הם משחקים נגד יריב דומה להן, נשים.
זה פשוט מקומם אותי כל פעם מחדש…

גיל 13 ביולי 2015

אתה לא יודע שזה מה שנחשב לפמיניסטי ושיוויני היום? שכר זהה בלי קשר לכמה עבדת, כמה ניסיון יש לך, כמה אתה מבוקש וכו'. למעשה, בגלל שהן עובדות פחות קשה תמצא יותר טניסאיות בכירות משחקות גם זוגות ומרוויחות יותר כסף.

הארכיון 13 ביולי 2015

הי גיל. לא הבנתי מה הקשר לפמינסטי ושוויוני? הרי אין פה בכלל שוויון.
משחק של שעה וחצי מול משחק של שלוש שעות… מה ההגיון?

אריאל גרייזס 13 ביולי 2015

ממתי שכר הוא פונקציה של כמה קשה או כמה זמן אתה עובד? שכר הוא פונקציה של דבר אחד בלבד – כמה אתה שווה לארגון. מנהל עובד פחות מהעובד שלו הרבה פעמים אבל האחריות על הכתפיים שלו גדולה יותר ולכן הוא מרוויח יותר – ההחלטות שלו שוות הרבה יותר כסף לארגון.
האם היציעים בגמר הנשים היו ריקים יותר מאשר בגמר הגברים? האם הנשים בטורניר מכניסות לו כסף פחות מהגברים?

גיל 13 ביולי 2015

אני לא יודע לגבי צופים אבל אני די בטוח שמשחקי הגברים מושכים יותר רייטינג. משחקים של כל אחד מארבעת הגדולים בסיבובים הראשונים הוא סיפור. אצל הנשים עד רבע הגמר אין עניין כמעט.

גיל 13 ביולי 2015

כי זה היה מאבק לשיוויון. נשים התלוננו שהן מרוויחות פחות בספורט.

Comments closed