יומן בלש אמיתי (2/7) – מפות שחורות וחדרי מוטל

והנה זה קורה. פרק לסיום העונה, והקצב שונה לגמרי. אם בדרך כלל אני נוהג לקחת הערות במהלך הפרק, הפעם זה היה קשה לי מאוד פשוט כי אירוע רדף אירוע ולא רציתי להפסיד כלום.

בהחלט נראה כרגע שחמשת הפרקים הראשונים היו הכנה אחת ארוכה למה שאנחנו מקבלים בשלושת הפרקים האחרונים (בהנחה שגם הפרק האחרון ימשיך בקצב הזה), קצת בדומה למה שהיה לנו השנה במשחקי הכס. פתאום הבר האפלולי עם השיחות העמוקות וקטעי השירה הארוכה נעלמו להם ובמקומם קיבלנו אקדחים שלופים ומרדפים. האם זה מספיק טוב כדי לפצות על הקצב האיטי של תחילת העונה? האם בכלל יש צורך לפצות על כך או שדווקא הקצב האיטי ההוא הפך את הפרקים האחרונים למסעירים כל כך? התשובה בידיים של הצופים.

BN-JR269_tdep7a_G_20150802204046

מה שהיה טוב בעיקר בפרק הזה זה לא רק הקצב המהיר שלו יחסית אלא התחושה שהקצוות מתחילים להיסגר. אנחנו מבינים איך כל האירועים קשורים אחד לשני. אנחנו יודעים מי היה זה שנתן שם מזויף של האנס של אשתו של ריי. אנחנו יודעים עכשיו מי היא הבחורה שנרצחה בבקתה. אנחנו מבינים (כנראה) שקספר לא נרצח על ענייני כספים או הרכבת אלא דווקא על ידי לאורה – הילדה של הזוג שנרצח לפני 20 שנה בשוד היהלומים הכחולים. וזה גם מתחבר סוף סוף לאותה מזכירה מהפרקים הראשונים שהיה נראה שיש לה עניין בסיפור ולא היה ברור מהו בדיוק. זה כמובן בהנחה שאתם עוד זוכרים את אותה מזכירה מדוברת.

אני חושב שגם אחרי הפרק הזה, ניתן גם לומר קצת במה עוסקת הסדרה עצמה. כלומר, היא עוסקת במיליון דברים, ברובם כבר דיברנו. אבל התמה המרכזית פה שהורגשה לאורך כל הפרק היא של גאולה.

אני לא מבין גדול בטרגדיות יווניות וכבר לא זוכר את האנטיגונה שלי (וגם את "זוהר בדשא", אף הוא סוג של טרגדיה, לא ממש ראיתי) אבל אם יש מוטו בסופו של דבר לטרגדיות הללו זאת הגאולה שהגיבורים צריכים להגיע אליה. בבלוג בלש אמיתי בגרנטלנד, הכותב מראה שוב ושוב עד כמה הדמויות הראשיות בעונה הזאת, בניגוד לזאת הקודמת, הן דמויות פגומות מהיסוד. הבלשים האמיתיים שלנו הם הכל חוץ מבלשים טובים. הם נגררים, הם מלאים בחטאים. הם בלשים גרועים. אבל זה גם העניין פה. אם אתה לא גרוע, אם אתה לא פגום, גם אין לך שום הזדמנות לגאולה. ראסט מהעונה הראשונה? הוא לא היה צריך גאולה. הוא עשה את מה שעשה כי הוא ראה בעצמו החומה העומדת בפני הרשע.

הבלשים שלנו? הם הפכו מחלק אינטגרלי של הממסד לאויבים שלו. שימו לב שגם בעונה הראשונה, לקראת סופה, צמד הבלשים נאלץ לרדת "אוף דה גריד" כדי לפתור את התעלומה שלאף אחד בממסד לא היה אכפת ממנה. במקרה הפעם, זה לא רק שהם לא חלק מהממסד. הם נגדו. הממסד כולו רקוב מהיסוד, לא רק חלקים ממנו כמו בעונה הראשונה. למעשה, אין מישהו בממסד שאפשר לבטוח בו. כולם, כולל דיקסון וראשי המשטרה והתובע המחוזי ומי לא – מושחתים. ועל כן, אין ברירה. אם אתה רוצה להגיע לאותה גאולה, עליך להילחם באותו ממסד. וכמו שראינו בסופו של הפרק, בהחלט יתכן שאותה גאולה צריכה לעבור דרך המוות.

ואם אתם רואים פה מוטיב נוצרי בולט. ובכן, זה על דעתכם בלבד.

*

"חיכיתי לזה כל החיים שלי" אנני לריי

בסוף הפרק הקודם הכתרתי גם את אנני לרוצחת, למרות שכמו שציין אחד המגיבים, היא בכלל עשתה זאת כהגנה עצמית. ובכן, אם היו לנו איזה שהם ספקות, אנני בעצמה מפזרת אותם בתחילתו של הפרק. היא חיכתה לרגע הזה כל החיים שלה.

למעשה, אנני נקמה בפרק הקודם את נקמתה על מה שקרה לה בתור ילדה. היא עכשיו זוכרת את הפנים של המתעלל וזה לא משנה בכלל שהנקמה לא באה כלפי אותו בן אדם שהתעלל בה בתור ילדה. אנני נוקמת את נקמתה  – נקמה שהיא חיכתה לה כל החיים שלה – במין הגברי בכללותו.

אם תרצו, כל הסקס שלה עד עכשיו – גברי, אלים – היה סוג של נקמה. לא סתם היוצרים נתנו לנו שתי דוגמאות שלו באותו הפרק, שתיהן עם ריי, ושתיהן שונות בתכלית. בפעם הראשונה זאת אנני של פעם. היא אגרסיבית. היא כמעט אלימה. היא לוקחת. בשני, זאת כבר אנני אחרת. היא מתמסרת לסקס. זה סקס בין שווים.

"אולי הגעת לעולם הזה בשביל יותר מזיונים" אומרת אנני החדשה לנעדרת שלה. "הכל זה זיונים", אומרת הנעדרת שעדיין תקועה בפאזה הקודמת של אנני, זאת שנותנת לגברים להכתיב איך העולם יראה.

יש משהו כמעט פשטני בדרך שבה זה מוצג בסיפור הזה, הגאולה של אנני. הנה היא – אשה שעברה התעללות בילדותה, התעללות שהשפיעה על כל החיים שלה. היא הפכה אותה לקשה, לא מסוגלת לייצר מערכות יחסים, גורמת לזה שכמעט כולם שונאים אותה. והנה, במחי הריגה אחת – הריגה שהיא חיכתה לה כל החיים – הטראומה הזאת הולכת לפח ומתוכה נבראת לה אנני חדשה. רכה ומתמסרת, משפחתית ממש.

אני מודה שחלק ממני מקווה שיש פה רמאות של היוצרים. שהם רק מנסים לספר לנו שאנני התקדמה והשיגה את הגאולה שלה. אבא שלה מספר לה איך הוא ניסה להיות שונה מאבא שלו, ניסיון שבסופו של דבר גרם לכך שהחיים של אנני עצמה נדפקו. במידה רבה – וכל הורה יודע את זה – חלק נכבד מהחיים שלנו כהורים אנחנו מנסים להימנע מהשגיאות שההורים שלנו עשו איתנו, רק כדי לעשות שגיאות אחרות שגם הן ידפקו את החיים של הילדים שלנו. קשה להגיד שיש בחירה נכונה ובחירה שגויה במקרה הזה. אנני מרגישה עכשיו שהיא עולה על הנתיב הנכון. אנחנו רק לא בטוחים שבאמת יש כזה.

*

"אני מנסה להיות אדם טוב"

"אתה לא מנסה בדרך הנכונה" פול וארוסתו

האם פול הגיע לגאולה שלו? לא בטוח. אולי. אולי המוות הוא הגאולה שלו. אולי להשתמש בגוף של המאהב שלו בתור מגן לכדורים זאת הגאולה שלו.

כי המטרה של פול היא להיות אדם טוב. בניגוד לריי שמודע לעצמו באופן מאוד ברור – "אני אדם רע" הוא אומר לאנני – פול לא חושב שהוא רע מהיסוד. הוא חושב שיש בו טוב בפנים והוא מנסה להוציא אותו החוצה, אבל כמו שהחברה שלו אומרת – הוא לא מנסה בדרך הנכונה.

היא כמובן לא מבינה את זה. היא כועסת עליו שהוא לוקח אותה מהחיים המוגנים שלה ועוד זורק אותה עם אמא שלו, כשבעצם הוא מנסה להגן עליה. אבל היא לא יודעת על הזהות הסודית שלו. הוא עומד להתחתן איתה ולא טרח לספר לה מה הוא בכלל. איך זה יכול להירשם בתור ניסיון להיות אדם טוב?

ואולי, כן יש לפול גאולה. היתה לו אופציה. הרי הוא כביכול ניסה בהתחלה ללכת על הפתרון של שיתוף פעולה, הסגרה של ריי וירידה מהסיפור בתמורה לתמונות. להמשיך בדרך של פעם. אולי הוא חשב שאין סיכוי שהם יסכימו לזה באמת אבל בסופו של דבר הוא בחר באופציה הנכונה. הוא ויתר על הזהות הסודית שלו והלך על הכל. גם פול ניסה לגאול את עצמו. הוא רק סיים עם כדור בגב.

ראו הוזהרתם.

*

"הנה אנחנו, מתחת לאורות הבוהקים" פרנק לאשתו

ונשארו לנו עוד שניים. נתחיל בפרנק. בעצם, נסיים.

התמונה שלו בסוף, עם הבקבוק משקה ביד משקיף על העיר הנשרפת היתה פשוט נהדרת. אני יודע שאני לא היחיד שזה הזכיר לו את הקיסר נירון מנגן תוך כדי שהוא צופה ברומא הנשרפת.

בתחילת הפרק אנחנו מקבלים מטפורה ברורה למצב של פרנק, כשהוא מחלק יד דמיונית במשחק בלק ג'ק. אחת הדילמות הכי גדולות למהמרים היא מה לעשות כשאתה מפסיד. באיזה נקודה אתה חותך את ההפסדים שלך והולך הביתה.

פרנק מבין את זה מצוין. אבל הוא לא מסוגל ללכת הביתה. להיפך. הוא הולך all in. הוא שורף את הקזינו והמועדון שלו. הולך להילחם – כשכל מה שיש לו ביד זה זוג שמיניות – מול כל העולם ואשתו. במידה מסוימת, הוא מזכיר את הדמות של סטיב בושמי ב"ארמגדון" (מתנצל מראש על הכנסת החזיר להיכל) שלפני הטיסה לחלל לוקח הלוואה בריבית של 40% כי ממילא העולם הולך להיחרב. פרנק מהמר על כל מה שיש לו, מפזר התחיבויות לכל העולם. שורף את הגשרים, תרתי משמע, כשכל מה שיש לו הוא עוזר נאמן אחד ואת אשתו המעצבנת (מודה, לא אכפת לי בכלל שהיא זאת שתקבל את הכדור בפרק האחרון).

בניגוד לשני הגיבורים הקודמים שלנו ואולי בדומה לריי (את זה נגלה בהמשך) לפרנק אין גאולה. לא יכולה להיות לו גאולה. פרנק הגיע מהאשפתות ולשם הוא יחזור. גם אם ינצח בקרב הזה (הוא לא), הוא יאלץ לגלות לונצואלה, כמעט לבד ובלי שום דבר מהדברים שהוא ביקש לעצמו – כוח, כסף, עוצמה.

לפרנק אין שום בחירה חופשית. אין לו באמת את האופציה – כמו שאומר לו אוסיפ – לקום וללכת. מישהו כמוהו, איך שהוא גדל, יכול ללכת רק בדרך אחת, זאת של המכות והיריות. מרגל כפול, כמו שבלייק (השחקן הכי טוב בסדרה הזאת, דרך אגב, משחק את דמות הנחש בצורה מופלאה) הציע לו? זה לא בשבילו הדרך הזאת. הוא לא מאמין במזימות. ניסו לדפוק אותו ועכשיו הוא ידפוק בחזרה.

גאולה? הצחקתם אותו.

*

בטח גם אתם שמתם לב ש:

– לא אמרתי מילה כמעט על ריי. וזה כי הוא כמעט נוכח נפקד בפרק הזה. הפרק הזה הוא לא עליו. אין את הילד שלו, אין את האקסית, הוא לא זז למעשה כמעט מהמוטל שלהם (למעט כדי לגלות את הגופה של דיוויס). אם הייתי צריך להמר הייתי אומר שהפרק האחרון יהיה שלו.

–  הם הרגו את אמא של דיאנג'לו! אני בטוח שאיבון יהיה עצבני על זה.

– פרנק מספר לרוסים שהרוסים הולכים להשתלט על הכל. מה אני מפספס פה?

– ועכשיו פתאום אוסיפ הוא חצי ישראלי? האמת, אחלה מבטא. אני יכול לראות אותו קונה לידי בטיב טעם.

– ונוסף על זה, גם יש לנו יהלומים חרדים. איזה עוד סטריאוטיפ לא כיסינו?

– "שלוש ביום אחד, זה בטח שיא" אומר לאנני השותף שלה. על מה לעזאזל הוא מדבר, חיבוקים?

– בכל סדרת משטרה שהבלשים נכנסים לחלל חשוך עם פנסים מתחת לאקדח שלהם תהיתי איך זה דבר טוב ואם זה לא הופך אותם למטרה קלה. ובכן, מסתבר שצדקתי.

– אחרי כל הסיפור עם היהלומים הכחולים, פרנק מחליט להשתמש דווקא ביהלומים לפרישה שלו? כן, קארמה מוסרת ד"ש.

– בכלל, היהלומים הכחולים האלו מזכירים לי סדרה שהיתה בשנות השמונים בשם "בו ג'סט" (שהייתי צריך עזרה של חברים בכלל כדי להיזכר איך קוראים לה) על יהלום שנעלם ושלושה אחים שמתגייסים לליגיון הזרים בגללו והקללה שהוא מפיל עליהם. גם פה, היהלומים הכחולים הללו הם בלא ספק סוג של קללה.

– חדרי מוטל אני מבין, מפות שחורות?

חדשות הספורט מניו יורק
עוד צעדת מלך

53 Comments

איתי 3 באוגוסט 2015

אחלה. תודה.
ד"א, שלושה חיבוקים.

אריאל גרייזס 3 באוגוסט 2015

הוא אומר three, אין לי מושג על מה. זה יכול להיות רציחות ואז זה שלוש..

ארז (דא יונג) 4 באוגוסט 2015

חיבוקים, נו דאוט.

צחי 4 באוגוסט 2015

האנשים שהוא מספר להם שהרוסים עומדים להשתלט על הכל הם לא רוסים. הם השותפים של פרנק מהעבר.
הרוסים הם כוח חדש בעיר. איזה מוצא זה אני כבר לא זוכר –
האלה ששותים קפה שחור ופרנק מוסיף לו הרבה סוכר בלי לאבד שיניים.

ארז (דא יונג) 4 באוגוסט 2015

אם אני לא טועה הם ארמנים

אריאל גרייזס 4 באוגוסט 2015

הייתי בטוח שהם סוג של גרוזינים. אבל ארמנים זה קרוב מספיק..

holden 4 באוגוסט 2015

למעשה כל העונה השנייה מבוססת בכלל על הפושע, על הארכי- נבל,
למרות ששם הסדרה: בלש – אמיתי, ללא ספק הדמות של פרנק סמיון נוצצת ובוהקת לא פחות מהאורות.
הוא משחק משחק מעולה, הוא גם הדמות הכי יציבה והכי עגולה בסדרה, אצלו אתה תמיד יודע מה תקבל,
הבלשים כולם עם קומפלקסים:
אחד הומו בהכחשה
השני אלים, שתיין , איש שנאבק עם עצמו ועם עצם העובדה שהוא מגדל ילד לא לא
השלישית היא אחת שעברה התעללויות רבות, אישה עם מיניות מוחצנת שמשתמשת בחץ שהרג את תומתה בכדי להחדירו לכמה שיותר גברים.

פרנק הוא הגיבור המושלם, יש לו גם צד רך, יש לו רגשות, מצד שני הוא יודע ועוד איך להיות קשוח, הסצנה שהוא מזג לעצמו עוד כוסית והביט בשלווה סטואית בברנש שפירפר למוות ודימם והכתים את השטיח אצלו בקזינו היתה מצמיתה.

פרנק סמיון יודע את החוקים והכללים, אני לא צופה שפרנק יסיים את חייו בדרום אמריקה,
הוא נסגר מכל הכיוונים והקירות סוגרים עליו,
למרות הכל אני אופטימי לגביו שאיכשהוא הוא יגיע לנחלה,
הפרק המסיים אמור להיות עם סיום הוליבודי, אולי זה יסתיים עם איזו ילדה על גלגליות שאוחזת בחוט ארוך שבקצהו מחובר בלון כחול, בסיום הפרק הנוכחי הצופים קיבלו את מנת – הצער להם,
הפרק הזה היה לונה פארק של ארועים, פרק גדוש בארועים שאכן קשרו כמה קצוות פרומים, אם למי מהגיבורים צפוי סיום עגום אני מהמר שהוא יקרה לאנטיגונה,

שוב, המשחק של וינס לא באותה הליגה של חבריו לסדרה, המבטים שהוא נועץ, הקשחת הסנטר וזקיפות הגוו, כל מהלך שלו נעשה ומתנהל בצורה הכי נחושה, עושה רושם שאת ההחלטות הכי גורליות שיש לאדם הוא לוקח באלפיות שנייה,
הכוכב האמיתי של הבלש האמיתי הוא בכלל פושע

No One 4 באוגוסט 2015

פרנק מספר לארמנים שהרוסים משתלטים על הכל
יש הרבה ארמנים בלוס אנג'לס , חלק גדול מהם חי על הקו האפור
תגיד לארמני שהוא רוסי ויש מצב שהוא יוציא אקדח וירה בך

שגיא 8 באוגוסט 2015

אני חושב שהמשפט האחרון תופס לכל אחד שמוצאו באחת מארצות ברה"מ או מסביבותיה…

יואב 4 באוגוסט 2015

פרק כל כך מקושקש. רק חסד נעורים משאיר אותי עדיין פה. בעונה השלישית זה יהיה חייב להיות מוכרע-תסריטאי מעולה או וואן סיזן וונדר.
קטרזיס כבר לא יהיה כאן. כי אין דמויות מאופיינות, כי אין ממש רוע או טוב להתחבר ואין מורכבות שמחפה על זה. אף אחד כאן לא ממש משחק, הם רק מקריאים טקסט. עונת חרפה.
מצחיק, מנתחים אותה כאילו היתה הנרי החמישי.
כשאני חושב על זה יותר, סביר להניח שהעונה הראשונה היתה היוצאת מהכלל. היא נבנתה על משחק אדיר ודמויות. וקצב איטי.
כאן? לא נבנה כלום. השחיתות או וואט אבר, זה פשוט לא מעניין. ואמין. יה רייט, שוטרים נרצחים פה כמו שאני מדליק סיגריה.

טיה ק. 4 באוגוסט 2015

הבעיה היא לא בסדרה אלא בך.

יואב 4 באוגוסט 2015

הבעיה היא הבינוניות שבה את מסתפקת.

כוכבית 4 באוגוסט 2015

אמינות בכלל לא רלוונטית לסיפור.
נהנים יותר כשמבינים שבלש אמיתי 2 זו סדרה מהז'אנר "אנטיגונה בציינטאון". (TV-נואר?)

אריאל גרייזס 4 באוגוסט 2015

בדיוק. אפשר לחשוב העונה הראשונה היתה אמינה

גיל 5 באוגוסט 2015

הדמויות בסדרה הראשונה היו הרבה יותר אמינות גם אם הסיפור היה חלש למדי. בלש אקסנטרי שמתעקש על פתירת תעלומה ובלש אחר איש משפחה. אז המשפחה התערערה לאחד ולשני היה עבר עם ילד שנהרג אבל לא זרקו עליהם את כל צרות העולם בדמויות שהן יותר קריקטוריות מאמיתיות. לא התלהבתי מהסיפור בעונה הראשונה אבל היה איכפת לי מראסט. כאן ממש לא משנה לי מי יהרג ומי ישאר בחיים.

ארז (דא יונג) 4 באוגוסט 2015

היה פרק מצוין . לגרום לכך שתיאוריות קונספירציה סטייל "כולם מושחתים" לא תראינה מגוחכות זה לא עניין של מה בכך בימינו. ד"א – ריי מלכתחילה לא היה "חלק מהממסד", אלא מישהו ששרת גם את המושחתים וגם את הפושעים. אצלו זו דווקא חזרה בתשובה.
מאד הפתיע אותי שדווקא צ'סאני סיניור לא שם לכל מה שקורה מאחורי גבו. יכול להיות שהוא, כמו פרנק, לא ממש מתאים לשחק בליגה של הגדולים באמת. או שהוא היה עסוק בלנסות להראות לבחורות בפאבים את הכח הפאליטי שלו (הייתי מהמר שבוינצ'י יש רחוב באלי או שניים).

משפטי סיכום לפול וודרו: אחת הפעמים היחידות בסדרה בה הוא הפגין רגשות היה כשניסה להגיע לאקדח שלו אחרי שנורה בפעם הראשונה. וזה אחרי שבפרק הקודם היו לו שתי בחורות מסוממות, אחת שרצחה בנאדם לפני כמה דקות ונהג מילוט על סף התמוטטות עצבים, ובזמן הזה הוא קרא שטרות רכישה וקנייה לנדל"ן כאילו הוא קורא עיתוני שבת במרפסת. אדם שהצליח להדחיק את הרגשות האמיתיים שלו עד כדי כך שהוא כמעט לא הצליח להרגיש כלום – וזה כולל גם את החוש הבלשי שלו (מה, הוא באמת לא חושב שזה חשוד שהחבר לנשק – תרתי משמע – שלו מהעבר הוא זה שמחכה לו שם? מה, הוא באמת לא חושב לוודא שאנשים לא מסתכלים מעבר לכתף שלו לראות מה הוא מחפש במחשבים? והכי חשוב, בגלל שנראה לי שזה ישפיע על המשך האירועים – מה, הוא לא חושב שצריך קוד נעילה לסמארטפון ? )

עוד שני דברים: הדיאלוג בין אנני לריי היה בין שיאי העונה הזו. לא בדיוק בגלל התוכן אלא יותר בגלל הצילום. המעבר לאקסטרים קלוז אפ שהיה ממש נכון ומדויק והרגיש חודר לנפש שלהם ברמה שגרמה לי אישית לכמעט חוסר נוחות. (כמובן שנשאלת השאלה לגבי "למה לעזאזל מישהי שנמלטת מהחוק ומסתתרת עם שותף לפשע תשים מסקרה וצללית", אבל שיהיה, לפחות כיפרו על זה בבחירת תפאורה מעולה. נראה כמו בית של משפחה אידיאלית מסדרות טלוויזיה מלפני 30 שנה, רק שהכל מפלסטיק. כולל הכוסות).

עוד משהו שאולי הוא כלום ואולי אומר משהו: מיטב הדיאלוגים בעונה הנוכחית התקיימו בין שני צידי שולחן. (ריי ופרנק, ריי ואנני, ריי והאנס, השיחה עם הפסיכיאטר). לא יודע אם זה בכוונה או אם זה מסמל משהו – אם למישהו יש תובנות בנושא, אשמח לשמוע.

גיל 4 באוגוסט 2015

עשרות הרוגים ושחיתות שאין כדוגמתה בשום מקום אחר ויש לך שלושה בלשים לא יוצלחים שאמונים על החקירה נחשב לאמין בעיניך? אם משהו כזה קורה במציאות הFBI וכל שאר רשויות החוק מציפים את העיר הזו.

ארז (דא יונג) 4 באוגוסט 2015

אתה יודע שהסיפור של וינצ'י מבוסס, בקווים כלליים, על עיר בשם ורנון שהתרחשו בה שחיתויות דומות במשך עשרות שנים, נכון?

ומבחינת הרשויות, עד כה לכל הרוג יש רוצח (קספר – המכסיקאים, הטבח בסוף פרק 4 – מכסיקאים, אמא של ד'אנג'לו – ריי, האיש במסיבה – אנני).

No One 4 באוגוסט 2015

למיטב ידיעתי הסדרה מצולמת בעיר ורנון אבל לא הייתה שחיתות בעיר ורנון , השחיתות הגדולה הייתה בעיר בל שבה ראש העיר סידר לכל המשפחה והחברים שלו עבודות במשטרה ובעירייה ולקח שוחד תמורת מכרזים ומשכורות ענקיות אבל לא היו שם רציחות וכל מיני דברים כאלה, הם נתפסו ונכנסו להרבה שנים בכלא על פרוד.

No One 4 באוגוסט 2015

כמו שאמרתי הסדרה מצולמת בורנון וחוץ מאיזה התאבדות\תאונה של אחד העובדים בעיריה (שיש לציין מציאת גופתו דומה לפרק הראשון) לא היו שם איזה מעשי שחיתות או כל כך הרבה כנופיות פשע יוצאות דופן
הם פשוט עשו מישמש כזה מאזור DTLA וקצת דרומה, מצלמים בוורנון , הקזינו הוא בעצם קומרס שנמצא 3-4 מייל דרומית לוורנון והשחיתות הגדולה הייתה בעיר בל שנמצאת 8 מייל דרומית מזרחית לוורנון
אני מגיע לוורנון פעמיים בשבוע , זה בעצם איזור תעשיה גדול שיש לו עיר

גיל 4 באוגוסט 2015

שחיתויות יש בהרבה מקומות אבל מרחץ דמים כזה שזוכה להשתקה ולא לחקירה מעמיקה לא יתקיים בארה"ב. יהיו חוקרים מהדרגות הגבוהות ביותר שממונים עליה. וזה שיש הסבר לא סביר להרבה מהרציחות שכולם מקבלים כמובן מאליו גם לא יקרה במציאות.

etayle 4 באוגוסט 2015

"מרחץ דמים" כמה אנשים מתו שם כבר??
תראה רק את פרוייקט הולי לנד ותבין איך עובדת השיטה.וזה דבר שאנחנו יודעים תדמיין כמה לא יודעים.

גיל 5 באוגוסט 2015

15-20 איש נהרגו בסוף הפרק הרביעי. מרחץ דמים כזה מקבל כותרות בכל העולם ומאות אנשים באים לחקור ולא רק שלושה מקומיים.

ארז (דא יונג) 5 באוגוסט 2015

המקומיים לא חקרו את הטבח. תחזור לתחילת פרק 5 : פול, ריי ואנני כולם הועפו הרחק מהמקרה הזה, שלא נחקר על ידם ונסגר בלי קשר אליהם ע"י אנשים שהיו מעוניינים לסגור את זה במינימום רעש. אפשר לחשוב שבארץ אנשים עם עצמה וכסף לא מצליחים לסגור חקירות במינימום נזק. חוץ מזה, להתווכח עד כמה ריאליסטית היא סדרת טלוויזיה ביחס ל(סליחה) חיים עצמם קצת מפספס את הפואנטה.

גיל 5 באוגוסט 2015

נכון, אתה צודק אבל אין סיכוי שחקירה כזו הייתה נסגרת בכזו חפיפקיות. אנשים עשירים מצליחים לסגור עיסקאות מפוקפקות מאחורי הקלעים אבל לא כשיש כל כך הרבה הרוגים. ואני חושב שצריך בהחלט לשפוט את הריאליסטיות שלה כי היא מתיימרת להיות ריאלית. זה לא מדע בידיוני או פנטזיה שם בוראים עולם שונה. כאן יש ניסיון לומר משהו על החיים עצמם דרך הצגת מציאות מסוימת שלכאורה קיימת בדרגות שונות.

עידו 4 באוגוסט 2015

עונה גרועה לטעמי. אני צריך את הבלוג הזה כדי להשלים פרטים ולסגור קצוות כי בזמן אמיתי זה פשוט לא מספיק מעניין. אני כבר מושקע אז אסיים..
פרנק הדמות המעניינת היחידה, וגם בקושי.
הבלשים והסיפור שלהם גרועים בכל היבט. משחק רע ותסריט בינוני שמכתיב עלילה מופרכת.
העונה הראשונה וזו פשוט לא חולקות כלום פרט לשם.

גיל 4 באוגוסט 2015

הפרק הזה נדמה שהתסריטאים שמו לב שיש רק עוד שני פרקים וצריך לחבר את כל הקצוות כמה שיותר מהר. זה לא אמין וחבל כי הפרק הקודם היה טוב. למישהו באמת איכפת מי ישאר בחיים ומי לא כמו שהיה עם ראסט בעונה הראשונה?

בני תבורי 4 באוגוסט 2015

רוסי – ישראלי. כבוד למגזר

ran 4 באוגוסט 2015

אני לא מצליח להחליט מה התמה לעלילה בעונה זו
אבל תחושת הבטן שהיא סוכמה נהדר במשפט: it's all fucking (או שזה היה it's all about fuckin).
שני דברים היו לי ברורים מתחילת הפרק:
1. שפול מסיים את חלקו הפרק.
2. נקבל חשיפה כלשהי לגבי האיש עם מסכת העורב (אבל קבלנו את לאורה….מי האח?הקנדידט היחיד שעולה לי בראש הוא צ׳אסני ג׳וניור)

טיה ק. 4 באוגוסט 2015

חשה בוז לאנשים שחושבים שהסדרה הזו לא טובה ולא מבינים שפשוט לא הבינו אותה.

גלן 4 באוגוסט 2015

קבלו את טיה ק. מלאת בוז ומבינה את הכל. עכשיו אפשר לפנות לפרק 8 בשקט.

גיל 4 באוגוסט 2015

מתנצלים שאנחנו לא מגיעים לרמה האינטלקטואלית שלך.

אודי 4 באוגוסט 2015

הייתי בטוח ששני הילדים משוד התכשיטים הם הילדים של ראש העיר. פספסתי בגדול. האח הוא כנראה הצלם מהסט של הסרט שהם ביקרו בו.

אריאל גרייזס 4 באוגוסט 2015

אני חושב שבעונה הזאת הם עושים עבודה יפה בלהפתיע את הצופים, שזה חלק כמעט אינטגרלי מעלילת מתח. בעונה הקודמת לא היה את זה בכלל. ממש לא היה אכפת לך מהרוצח כשגילו מי הוא בסוף – הוא פשוט לא היה חלק מהעלילה עד אז

אודי 4 באוגוסט 2015

נכון. עונה ראשונה האישיות של שני הבלשים השתלטה על כל העלילה. לא שזה היה רע. הדמויות/שחקנים פחות כריזמטיים בעונה הזו, שמשאיר יותר מקום לתעלומות וספקולציות מצד הצופים.

Lord Anthony 4 באוגוסט 2015

יש איזשהי ציפיה מובנת שהתעלומה תהייה הלב של הסיפור, אבל הסידרה הזאת (גם בעונה הזאת וגם בעונה הקודמת) רק משתמשת בתעלומה כתרוץ לעקוב אחרי הדמויות. לא סתם פרק הוא הדמות הכי משמעותית בסדרה, כשהתעלומה היא שולית קל יותר להתעסק במה שמסביבה.
הסיבה שבעונה הזאת התעלומה קצת יותר משמעותית היא בגלל שהאינטרקציה בין הדמויות של הבלשים עובדת פחות טוב מאשר בעונה הקודמת.

Lord Anthony 4 באוגוסט 2015

פרק=פרנק

Lord Anthony 4 באוגוסט 2015

יש לי תחושה שהסידרה הזאת התחילה לאט מדי ועכשיו היא נסגרת מהר מדי.

צחי 4 באוגוסט 2015

אני רוצה לתקן אותך בעניין 'הממסד'. הממסד, הסדר הישן והמוכר, מושחת. אבל לא נגדו הם נלחמים. ראש העיר מושחת, אבל לא נגדו הם נלחמים. המושל העתידי מושחת, אבל לא נגדו הם נלחמים. במובן הזה הסדרה עושה להפרטה מה שסרטים וסדרות אחרות עשו לממסד. כולם מושחתים אבל ההשחתה מבוססת על תאגידים חברתיים: בעיקר קטלסט אבל גם התאגיד הרוסי.

במובן הזה רוב הגיבורים הם מייצגי הסדר הישן – השוטר המושחת, הגנגסטר המקומי והחייל. אפילו דיוויס (אמא של דיאנג'לו) הייתה הסדר הישן. פרקליטה מנסה להשיג משהו על הבוס, בשביל קידום. קטלסט (ה'לא גנגסטרים' מהפרקים הראשונים) הם הנבל העיקרי. הם אוכלים את הנבלות של הסדר הישן. את החיילים לשעבר שגויסו לחברות אבטחה הפועלות בעירק (בלאק מאונטן), שוטרים שהמדינה הפקירה במהומות ב1992 (אנשי הסדר הישן נשארו עם חצי פנסיה, החכמים עזבו להיות שכירי חרב בוינצ'י), משתלטים על דרכי השחיתות המסורתיות של סמים וזנות כדי לאגור עוד כוח. אולי בעיני הזונות והפוליטיקאים הכל זיונים. אבל בשביל קטלסט זו עוד דרך לאגור כוח פוליטי. כשאתה רואה בחדשות בכיר בבית הלורדים מסתבך בזנות וקוקאין אתה חושב שהממסד הישן מושחת. וזה נכון. אבל אתה לא יודע שמי ששולט בידע הזה ונתן לך אותו הוא יותר מאורגן, יותר חזק ויותר מסוכן מפוליטיקאי שהסתבך בזנות.

התאגידים הם 'לא גנגסטרים', אבל במועצת המנהלים של אוסיפ דנים האם לחסל את פרנק. הם הבנים החורגים של הממסד הישן והם גדלו. הכסף שלהם מנצל את הכישורים של כל אחד, של הרופא המשפץ, של הבן האמרגן, של פרנק, של השוטרים, של החיילים. והשחיתות הזאת מרעילה את הקרקע. חבויה בחוזים מסובכים ובחברות אחזקה והתוצאות שלה בכל מקום. מהרס החקלאות דרך דריסת פושעים מקומיים ועד תחבורה ציבורית מתפוררת. הכסף יענה את הכל והוא מאורגן היטב.

אריאל גרייזס 4 באוגוסט 2015

הקטע עם מועצת המנהלים הרג אותי. למרות שאני לא בטוח שאוסיפ וחבריו מסמלים תאגיד. הם גנגסטרים גדולים

ניק 4 באוגוסט 2015

אם יש משהוא שהבנתי בפרק הזה אפילו יותר מזה שאסור לנהל קרב יריות בחושך עם פנסים (כפי שגרייזס ציין) זה שחייבים לראות את העונה הזאת שוב כדי להבין את העלילה לעומק. איפושהוא הלכתי טיפה לאיבוד עם כל היהלומים, שוד וכו'.

אריק 4 באוגוסט 2015

אפילו בפריים אחד המשחק מוגזם. גאוני!

יוסי 4 באוגוסט 2015

זה רק אני או שבשיחה במוטל בין ריי לאנני ריי בעצם מתוודה שעבר התעללות מינית כילד ומשם מקור השריטה שלו, הוא חשב שזה הרצח של האנס אבל אז הבין שזה משהו לפני? וזה למעשה מה שמחבר אותם ביחד בסוף הפרק?
זה מה שהבנתי…

אריאל גרייזס 4 באוגוסט 2015

לא רק אתה אם כי זה היה מאוד מרומז וקשה להבין אם אכן כך

holden 4 באוגוסט 2015

למי שירצה הסדרה הזו היא תמונת מראה של השחיתות העירונית,
כמו שבוודאות היתה שחיתות בבניית המטרונית במפרץ-חיפה, בנו גשר ולאחר מכן הרסו אותו והקימו אותו מחדש, בהמשך הובטח לחברה המבצעת בונוס כספי נכבד אם יעמדו בלוח-הזמנים, אכן החברה עמדה אולם התרשלה בעבודתה, כעבור כמה שבועות מפתיחת כביש עוקף קריות התגלו סדקים באחד המיקטעים סמוך לקיבוץ אפק,
במפרץ חיפה האזרחים הפסידו בגדול , מי שהרוויח הם הקבלנים, מי שעוד הרויח הם המעכרים שמחוברים לעטיני השלטון המקומי,
מי שלא חושב שזו התמונה הוא אדם מאוד נאיבי.

בתל אביב כעת מהדורה נוספת של אותו השטיק, פרוייקט סתמי מגלומני שעולה עשרות מליארדים,
כולם יגזרו עליו קופון חוץ מאותה גברת עם סלים שצריכה להגיע מחלון לשוק הכרמל לעשות קניות,
כנ"ל גם בחיפה:
אותם קשישים שיתרגלו להגיע לשכונת הדר בחיפה לשוק העירוני באוטובוס אחד נאלצים כיום לעמוד בגשם בתחנות לא מקורות, בקיץ להזיע תחת השמש הקופחת,
עם יש מי שחשב שהשחיתות היא נחלתה של וינצ'י הוא טעה,
גם במגדלי היוקרה בתל אביב קוביות הקרח מתערסלות עם המשקה הענברי לאדונים מכובדים מחייכים בראותם את הכרזות שמבשרות על הקמתה של הרכבת הקלה
וינצ'י זה כאן אצלנו בחיפה ובתל אביב

גיל 4 באוגוסט 2015

איך אתה קובע שהרכבת בתל אביב לא תהיה מועילה? כבר שנים מחכים לפרוייקט בסדר גודל כזה ועד שהוא מגיע גם אז להתלונן? אני די בטוח שהוא יפתור הרבה בעיות תחבורה ויקצר זמני הגעה להרבה מקומות.

holden 4 באוגוסט 2015

אני לא מתיימר לקבוע שהוא מיותר, אני כן יודע שבחיפה זה היה פלופ, לתושב הקריות היה נוח יותר להגיע לחיפה במתכונת הקודמת,
בתל אביב אכן זה היה אמור להיסלל לפני שנים רבות, עובדה שכבר בהחתחלה היו חילוקי דיעות בין החברה המבצעת לבין המשטרה שסירבה להתחיל בכמה נקודות בו זמנית, עובדה שעל ההתחלה מתחמי החנה וסע היו ריקים,
חוץ משלט מרצד על עזריעלי שיכריז על שחיתות אדירה יש כאן את כל הסימנים לשחיתות ולאי סדר אופייני למזרח התיכון, בכל עיר במזרח אירופה יש תחבורה עירונית למופת שמשרתת את האזרח הקטן, אצלנו התחבורה משרתת את כיסי הקבלנים והאדריכלים

גיל 4 באוגוסט 2015

אני לא מכיר את חיפה מספיק טוב אבל מערכת הסעה המונית בתל אביב זה דבר מתבקש ולפי התוכניות שראיתי הן נראות לי מאוד מסודרות ונכונות. מן הסתם זה יגרום להרבה בלאגן בשלב הבנייה אבל איפה פה בדיוק השחיתות?

holden 4 באוגוסט 2015

את השחיתות לא רואים על פני השטח,
השחיתות נעשית בחלונות הגבוהים, אצל אותם אנשים שאחראים לחלק מכרזים,
על השחיתות בחברת החשמל שמעת?
איפה שיש כסף גדול
איפה שיש אנשים
שמה נמצאת גם השחיתות

etayle 4 באוגוסט 2015

תודה רבה.
היה אחלה פרק (קטעים קצת מרוחים אבל זה נראה לי חלק מהקטע).
כמה נקודות שעלו לי :
פרנק – הבחור פשוט נולד להיות נוול , הוא פשוט אוהב את זה , רואים את זה כל הסדרה . הקטע שהוא יורה ברוסי בראש ממחיש את זה בצורה יפה . יורה הורג והולך. לפחות הוא לא האמין לבלייק הפטתי הזה.הסצינה שהוא שובר לו את הכוס על הראש פשוט ענקית.
פול- לפחות הוא מת בסוף , מיצו את הקטע שהוא איזה ג'ק בווארס .

כסיפוביץ 5 באוגוסט 2015

אם חלק אוהבים וחלק לא זה כבר תעודת כבוד לסדרה.
לא נופלת יותר מדי לכל השטאנצים המוכרים של הוליווד, וטוב שכך.

ועל היהוד שמעיף את הסדרה הזו למעלה כבר נגמרו המילים. שחקן ענק. ברמה אחת מעל כולם
Dark

rains 5 באוגוסט 2015

פאק, ריגינס, לא אל תמות.
גורלו של פול נחרץ ברגע שהוא אמר לארוסתו ואמא שלו שהוא חוזר תוך יומיים טופ. זה היה ברור כל כך כי זו קלישאה תסריטית שמופיעה בעוד הרבה מקומות.
הסדרה מנסה להתחכם יותר מדיי עם מוזיקת הרקע המיוחדת לדיאלוגים ועם אובר סימבוליות אבל לצערי נופלת להרבה קלישאות ומתפזרת להרבה כיוונים סתומים. אבל יש סצנות וקטעים שעשויים מצויין ובסופו של דבר, אמנם לקח הרבה שיט מבולגן כדי להגיע לשם, בפרקים האחרונים זו טלוויזיה טובה שסוגרת קצוות בצורה מספקת.
וכמובן ווינס ווהן, האיש בעל המצח הגבוהה בעולם, גורם לנו לשכוח את כל הדמויות בקומדיות המטופשות שהוא היה חלק מהן.

Comments closed