נו האדל – סיכום מחזור 12 / עידו גילרי

האם דטרויט באמת טובה? מי השחקן הבאמת חשוב של בולטימור? והאם ההתלהבות מהרוקיז של דאלאס במקום? עידו גילרי לוקח פיקוד על סיכום השבוע

חג ההודיה הוא הזמן הזה בשנה בו עונת ה-NFL נכנסת לישורת האחרונה שלה. זו גם התקופה בה הפטריוטס והאוהדים שלהם מרגישים בדרך כלל שהם יכולים להכניס לקרוז קונטרול עד הפלייאוף ושהעניינים ידאגו לעצמם. אתם יודעים מה? הם צודקים. אז הנה אני כאן להחליף את אריאל שנאלץ לצאת לחופשה משפחתית (הערת בעל הבלוג – הוא עשה את זה כל כך טוב שאנחנו עוד נהפוך את הסידור הזה לקבוע).

happy_thanksgiving_by_ramy-d4h2sa1

אם כבר לחגוג אז נראה שכאילו בהזמנה רוג'ר גודל שיבץ מתנת פיוס לכבוד החבר הטוב של בריידי ובליצ'ק. מה יכול לעשות את אמריקה גדולה שוב בצורה הכי לא PC שאפשר יותר משחיטה כשרה של אדומי העור על ידי הקבוצה של אמריקה? נכון הילידים ניסו להציג התנגדות ונלחמו באומץ בכלים המוגבלים שעומדים לרשותם, אבל הם לא היוו יריב שווה לכח האש העדיף של הקאובויס. התוצאה הסופית קצת מרמה כי המשחק היה בשליטה ברורה של דאלאס. בכל פעם שוושינגטון התקרבו הקאובויס הגיבו בדרייב שהגדיל בחזרה את הפרש. קשה שלא להתפעל מהביצועים של פרסקוט ואליוט כשהם דורסים כל הגנה שמולם. אבל חכמים וגדולים ממני כבר אמרו זאת, הם מצליחים לעשות את זה בעיקר בזכות קו ההתקפה האימתני שלפניהם.

אני חופר פה לא פעם בתגובות על זה שיש לנו זיכרון קצר. זה נכון גם במקרה הנוכחי אבל לפחות יש לנו בסיס להשוואה. זה היה רק לפני שנתיים שטוני רומו נתן עונת MVP ודמארקו מורי נתן עונה שוברת תקרת שכר מאחורי אותו קו בדיוק. המספרים די מגלים את הסיפור:

רומו 2014: 247 יארד למשחק ב-70% השלמה 34 TD ו-9 חטיפות (רייטינג של 113)

פרסקוט 2016: 258 יארד למשחק ב-68% השלמה 18 TD ו-2 חטיפות (רייטינג של 109)

מורי 2014: 115 יארד למשחק ב-4.7 יארד לנשיאה ו-13 TD

אליוט 2016: 109 יארד למשחק ב-4.9 יארד לנשיאה ו-11 TD.

נכון יש הבדלים מינוריים, פרסקוט נחטף פחות אבל מוסר פחות TD אבל זה בגלל שהנטל של הכניסה לאנדזון נופל יותר על אליוט מאשר זה שהיה על מורי. בגדול אבל ההתקפה מעמידה מספרים דומים מאד בשתי העונות.

האם זה אומר שצריך לצנן את ההתלהבות לגבי שני הרוקיז של דאלאס? לדעתי ממש לא. באמצע בין שתי העונות האלו הייתה גם עונת 4-12 מזוויעה בה הקו היה באותו הרכב. למה? כי לא כל צמד ק"ב/ ראנינג בק יודע לנצל אוצר שכזה. כשזרקו מאחוריהם את ברנדון ווידן, מאט קאסל , ודארן מקפאדן פתאום ראו את ההבדל. כלומר אם פרסקוט בעונה הראשונה מסוגל להיות טוב כמו רומו ואליוט לא פחות טוב ממורי בעונת שיא אז כנראה שלאוהדי הקאובויס יש סיבות טובות לאופטימיות. האם הם יכולים ללכת עד הסוף? בפלייאוף הכל אפשרי אבל לחזות איך תתפקד קבוצה המובלת על ידי שני שחקנים כל כך צעירים יהיה סתם הימור. מה שבטוח הוא שבדאלאס יש בסיס מצוין לעתיד הנראה לעין.

101616-nfl-dallas-cowboys-dak-prescott-ezekiel-elliott-vadapt-664-high-16

נחזור למנה הראשונה של תרנגול ההודו שהפגישה בין שתיים מהלוזריות הנצחיות של ה-NFC, זאת שלא מסוגלת להגיע לסופרבול, וזאת שלא מסוגלת לנצח אותו. גם מינסוטה וגם דטרויט מצאו את עצמם בעמדה לא צפויה שהפכה את המשחק להתמודדות על ראשות בית הצפון כתוצאה מהקריסה של הפאקרס.

הדרך של הוויקינגס לשם הייתה מאד ברורה לאחר הפציעות לברידג'ווטר ופיטרסון. הגנת ברזל שממררת לק"ב היריב את החיים והתקפה שמשתדלת לא להרוס. בתחילת העונה זה עבד מעולה, אבל הפציעות לקו ההתקפה שהמשיכו להיערם הקשו על בראדפורד להמשיך ולהיות אפקטיבי. גם ביום חמישי הויקינגס עשו במחצית הראשונה עבודה מצוינת בלא לירות לעצמם ברגל למרות דומיננטיות מוחלטת של דטרויט בקווים. הם אפילו קיבלו לא מעט עזרה מהשופטים שזרקו להם חבל הצלה שלוש פעמים בדרייב הראשון ועצרו דרייב של הליונס על סף המחצית. סאם בראדפורד מצידו עשה במשך 59 וחצי דקות את החיקוי הכי טוב שהוא יכול לאלכס סמית' כשהוא זורק רק פעם אחת מ-37 ניסיונות מעבר ל-10 יארד מקו ההתגוששות. אבל כשאתה עסוק בלא לטעות מספיקה רק שגיאה קטנה. זאת הגיעה ברגע הכי לא מתאים והליונס הענישו בחטיפה שנותנת להם בפועל יתרון שני משחקים בקרב על הבית.

בצד השני קצת לא ברור איך הליונס נמצאים פתאום בעמדה כל כך טובה לקראת הפלייאוף. בסך הכל הם איבדו את הכוכב הגדול ביותר שלהם בעשור האחרון ולא מציגים התקפה או הגנה דומיננטיות או אפילו אפקטיביות במיוחד. ההתרשמות מצפייה בהם היא של קבוצה ממוצעת ביותר. אולי קצת קשה לקבל את זה, במיוחד כשמדובר בדטרויט, אבל התשובה היא כנראה קצת מזל. בכל המשחקים של הליונס העונה הקבוצה פיגרה ברבע האחרון, ובכל זאת היא עומדת כרגע על מאזן של 7 ניצחונות מול 4 הפסדים כשכל המשחקים מסתיימים בהפרש של סקור בודד.

אני יודע שיש כאלו שיקראו לזה אופי או ייטו לייחס את זה להתבגרות של סטאפורד אבל בפועל משחקים צמודים כאלו נוטים להיות תלויים ביותר מדי גורמים אקראיים כמו החלטות שופטים או סתם כדורים שניתזים באופן לא צפוי. מאז הבחירה בסטאפורד בדראפט 2009 הליונס עמדו עד העונה על מאזן של 27 ניצחונות ו-30 הפסדים במשחקים המוכרעים בסקור בודד. העונה הכף נוטה כרגע לטובתם אבל לי לפחות זה מרגיש שהיא יכולה להתהפך בקלות והם עדיין עלולים למצוא את עצמם בעמדה מוכרת מחוץ לפלייאוף.

בכלל בעונה קצרה כמו של ה-NFL קשה לאמוד את חוזקן האמיתי של קבוצות על סמך המאזן  ותמיד יהיו קבוצות שינצלו את ההזדמנויות במשחקים צמודים כמו הג'ייאנטס, הריידרס והדולפינס של העונה. האם זה אומר שהן פחות טובות מהמאזן שלהן? לא בהכרח, אבל לפחות במקרה של הדולפינס התחושה היא שהמאזן משקר והם פחות טובים מקבוצה כמו הצ'ארג'רס לדוגמא שהפסידו המון משחקים צמודים. אז בעוד שבסן דיאגו כנראה יצטרכו לצפות בפלייאוף מהספה הדולפינס נמצאים בעמדה לא רעה בזכות ניצול הזדמנויות ולוח משחקים קל.

stafford-new-deal-3_15_13-4_3

במנה עיקרית של השבוע המשחק המרכזי הבטיח קרב הגנות וגם קיים. התוצאה הסופית 27-30 מטעה כי במשך חלקים נרחבים של המשחק וון מילר וג'סטין יוסטון ניהלו ביניהם קרב מי מתעלל יותר ביריבה. כמו במשחק נראה לי שאפשר היה להכריז על תיקו. מילר סיים עם 10 תיקולים, 3 הפלות של סמית' עוד 4 פגיעות בו יחד עם עוד תיקול מאחורי קו ההתגוששות והסטת מסירה. יוסטון רשם שורה דומה עם פגיעה אחת פחות בסימיאן אבל תיקול נוסף מאחורי הקו.

בסופו של דבר הברונקוס הפסידו את המשחק יותר משהצ'יפס ניצחו אותו . הספיישל טימס של הברונקוס איפשרו 7 נקודות בבעיטת החזרה ועוד 4 כתוצאה מעבירה מטופשת שהפכה שער שדה להזדמנות נוספת לטאצ'דאון. אם נוסיף לזה את הסייפטי בחצי הראשון, וההחלטה ההזויה לבעוט שער שדה של 62 יארד בהארכה אז דנבר הייתה חייבת לצאת עם תיקו לפחות. טוב , אולי זו פשוט התקזזות קארמה על הניצחון מול הסיינטס ועדיין זה לקח בעיטה בשניה האחרונה שניתזת מהקורה פנימה כדי להכריע את המשחק הזה. למישהו יש עדיין טענות על איכות המשחקים?

האלופה מוצאת את עצמה בבור לא פשוט אחרי הפסדים לשתי היריבות לבית. למרות לוח משחקים לא קל עד עתה הברונקוס כנראה יצטרכו לנצח שניים מתוך שלושה מפגשים מול הפטריוטס, הריידרס והצ'יפס רק כדי לקבל הזדמנות להגן על התואר. טוב זה לא אמור להיות קל, מזל שבשבוע הבא הם פוגשים את ג'קסונביל.

r102120_608x342_16-9

המחשבה על כך שהברונקוס יחמיצו את הפלייאוף מביאה אותי לנקודה הבאה. המשחקים של אטלנטה מול אריזונה ושל אוקלנד מול קרוליינה פחות או יותר סתמו את הגולל על האפשרות שנראה את שתי הפיינליסטיות של ה-NFC בפלייאוף העונה.

אריאל דיבר על זה בשבוע שעבר אבל זה מדהים איך ב-NFL  הכל יכול להשתנות מקצה לקצה משנה לשנה. מדובר בשתי קבוצות עם הרכבים פחות או יותר זהים לשנה הקודמת (טוב בסדר ג'וש נורמן עזב את הפנת'רס) שנראות כל כך שונה. אז נכון שהק"בים של שתי הקבוצות רחוקים בכושרם מעונות ה-MVP/ מועמד ל-MVP שהיו להם בעונה שעברה אבל זה לא תירוץ מספיק. זה גם לא עניין של מכת פציעות שפוקדת אותן אלא פשוט חוסר יכולת לחבר רצף של יכולת קבוצתית טובה לאורך משחק שלם. או כמו שקוראים לזה – הדברים הקטנים.

באריזונה שדווקא משחקת הגנה מצוינת העונה היו אלה עבירות ובזבוז הזדמנויות לאינטרשפשנס ברגעים קריטיים שהרגו עוד משחק נפלא של דיוויד ג'ונסון בהתקפה. אצל קרוליינה ההתקפה לא תפקדה בכלל בחצי הראשון. המסירה היחידה בערך שקאם ניוטון מצליח לחבר הייתה של 2 יארד לידיים של קאליל מאק הנהדר לפיק-סיקס שהוריד את הריידרס להפסקה ביתרון 7-24. כשנראה היה שהעונה של הפנת'רס גמורה סנאפ אחד שדפק את האצבע לדריק קאר שינה הכל. פתאום אוקלנד מאבדת כדורים וקאם ניוטון מוצא את טד גין למסירה של 88 יארד ואז גם את קלווין בנג'מין ל-40 יארד ואופס קרוליינה ביתרון 24-32. אבל במקום להציל את העונה הפנת'רס שוב לא הצליחו לשמור על המשחק, אפשרו לריידרס פעמיים לשרוף את הדשא ולעלות חזרה ליתרון. ואז, על סף עמדת בעיטה משווה התקפת קרוליינה נתקעה כששוב הגיע מאק וסגר את הענין סופית בסאק אחרון על ניוטון.

תמיד יש תחלופה ב-NFL  אבל השנה מרגישה יוצאת דופן. חוץ מאריזונה וקרוליינה גם הבנגאלס גמרו את העונה כשגם הפאקרס בצרות. בנוסף בכושר הנוכחי של הג'ייאנטס סיכוי סביר שגם מינסוטה או וושינגטון או אפילו שתיהן ישארו בחוץ. בכל תחילת עונה אנחנו מסתמכים על מה שהיה בעונה קודם כדי לנתח ולהסביר איך הבית הזה הוא פח לעומת הבית האחר שהוא הכי חזק בליגה. אבל הנה ה-NFC מזרח ודרום שהיו החלשים באופן ברור בשנתיים האחרונות הפכו למעצמות. בעוד המערב שהיה הבית החזק ביותר כבר מספר שנים עבר תוך שנתיים מעפח. בקיצור, המסקנה היא שצריך להיזהר מהסיווגים האלה כי הם מתחלפים יותר מהר מהזמן שיש לנו להתרגל אליהם. חוץ מכשמדובר ב-AFC דרום כמובן.

cyt2fsjukaa8uqp
גם סטף קארי קופץ מהעגלה של קרולינה

בולטימור פחות טובה ממה שהמאזן שלה מראה. זו בהחלט קבוצת הגנה טובה כמו שראינו במשחק מול הבנגאלס אבל ההתקפה חלשה מאד. ממשחק הריצה הלא קיים ועד לפלאקו שמאז עונת החוזה מאד אנמי. עד עכשיו הרייבנס התעללו ביריבות החלשות בבית שלהם והפסידו לכל יריבה סבירה שפגשו. אבל בעונה בה מדברים כל כך הרבה על בועטים שמפשלים חייבים לדבר על זה שתמיד מספק את הסחורה. ה-MVP האמיתי של בולטימור, ג'אסטין טאקר האחד והיחיד. טאקר לא בעט כדור אחרון גורלי במשחק הזה. הוא לא היה צריך הוא כבר סגר את המשחק בחצי הראשון עם שלוש בעיטות מעל 50 יארד. בעצם 4 כי סינסינטי ניסו לעשות לו אייסינג וגם את הבעיטה הזו הוא קבר.

הוא מדייק ב-90% מהבעיטות שלו (שני בהיסטוריה רק לדן ביילי מדאלאס), הוא כמעט אוטומטי מתחת ל-40 יארד עם החטאה אחת בלבד בכל הקריירה ומעולם לא החטיא בעיטת אקסטרה פוינט. יש לו טווח עצום ודיוק מעולה גם מעל 50 יארד כשגם ברגעי ההכרעה הוא לעולם לא מכזיב. טאקר עומד על 14 מ-15 בבעיטות במצב של פיגור 3 עד שוויון ב-2 הדקות האחרונות וההארכה. ההחטאה היחידה הייתה מעל 50 יארד, ואל דאגה בזכות איבוד שטותי של הראמס הוא קיבל עוד הזדמנות וגם את המשחק הזה הוא ניצח. קשה כבר לספור את המשחקים שבולטימור ניצחה בזכותו ואם הם יגיעו לפלייאוף אז אולי עדיף לשים את הכדור ברגליים שלו. יש כאן עדיין מישהו שחושב ש-4 מיליון לעונה לבועט זה יותר מדי?

Bengals Ravens Football

עוד כמה מחשבות לסיום.

  • למה המשחקים של יום חמישי הם תמיד כל כך גרועים אבל המשחקים של חג ההודיה מספקים את הסחורה כל כך הרבה פעמים?
  • קבוצות חלשות לא יודעות לקחת את מה שנותנים להן.
  • הקולטס מול הסטילרס בפיגור מוקדם של 14 נקודות מהנדסים בהנהגת סקוט טולזיין דרייב טוב ממש לפני המחצית עד קו ה-2 יארד של פיטסבורג. ארבעה מהלכים מאוחר יותר הכדור של הסטילרס על קו ה-1 ללא נקודות. דרייב ראשון בחצי השני הם לוקחים את הכדור 89 יארד ב-19 מהלכים שאוכלים 11 דקות מהשעון, רק כדי לסיים באותו אופן בדיוק על קו ה-1 של פיטסבורג ללא נקודות. לפחות הפעם הקולטס הצליחו להריץ טריק פליי ראוי לשמו בספיישל טימס.
  •  הברס בקאמבק מרשים מול הטייטאנס סוגרים ברבע האחרון 20 הפרש ל-6 בלבד ומגיעים בדקה האחרונה לפירסט אנד גול על ה-6 של הטייטאנס. 4 ניסיונות מסירה של מאט בארקלי ושתי השמטות מאוחר יותר (אחת מזעזעת במיוחד של ג'ושוע בלאמי שהיה פנוי לחלוטין) הניצחון הולך לטנסי.
  • הרגע המשעשע של השבוע –  טום בריידי יוצא ל"חסום" עבור לגארט בלאונט שמאלתר: https://twitter.com/NFL/status/802997216314961920?ref_src=twsrc%5Etfw
  •  פינת המעקב – ג'ף פישר הצליח להשיג עוד הפסד וכרגע מפגר רק בשניים אחרי דן ריבס בטבלת כל הזמנים. השאלה היחידה היא מה יקרה קודם – הוא יפוטר או יהפוך למאמן עם הכי הרבה הפסדים בהיסטוריה? או שיקבל חוזה חדש לעוד חמש שנים של 8-8.
סוד ההצלחה של באר שבע
באר שבע כאן כדי להישאר - מה החלופות של גולדהאר

73 Comments

יוסי מהאבטיחים 28 בנובמבר 2016

הקאסל הלא נכון בטקסנית הלא נכונה.
סאם היה הקרחת של יוסטון.
מאט הסריח בקאובויז.

אריאל גרייזס 28 בנובמבר 2016

תוקן, תודה

יוסי מהאבטיחים 28 בנובמבר 2016

מצב שסאם היה מוצלח יותר ממאט בעמדה הזו as is.
בכל מקרה? אחלה פוסט עידו!
ראיתי את אטלנטה. לא יודע למה, ראיין מצליח לשכנע אותי.

אריאל גרייזס 28 בנובמבר 2016

הבעיה לדעתי היא לא כל כך ראיין, סך הכל הוא עושה אחלה עבודה, אלא ההגנה שלהם שאני לא סומך עליה במשחקים גדולים.
בכלל, פתאום טמפה ביי מאיימת עליהם, מוכרח לומר שלא ראיתי את מה שקרה אתמול מגיע בכלל

עידו ג. 28 בנובמבר 2016

ההגנה שלהם משתפרת.
בכלל זו לא אותה אטלנטה של העונה שעברה למרות שמבחינת המאזן זה נראה ככה.

עידו ג. 28 בנובמבר 2016

חחח, תודה. זה היה יכול להיות ניסוי מענין.

AdamB 28 בנובמבר 2016

בתוך 10 ימים הדיון האם רומו חוזר נסגר לחלוטין, ודאלאס הבטיחו כמעט לחלוטין.את דירוג הראשון
לפלייאוף אחרי ההפסד של סיאטל. מכאן והלאה הכל תלוי באיך שני הרוקיס יתפקדו בפלייאוף כשכל אמריקה צופה בהם.

חוץ מזה, ראינו כבר הרבה דברים לא סבירים בספורט בשנה האחרונה, אבל אם איכשהו מאט סטאפורד יוביל
את הדטרויט ליונס לאליפות באמת שאשאר בלי מילים. וכדאי בהזדמנות הזו להזכיר שאליפות האנביאיי, האנאייצאל
והבייסבול האחרונות הלכו כולן לקבוצות מהמידווסט.

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

לא שאני חושב שסטאפורד לא יוכל לקחת אותם לאליפות. אבל עם הקבוצה הזו של דטרויט אני אהיה בשוק טוטאלי.

יוסי מהאבטיחים 29 בנובמבר 2016

סטאפורד לוקח את הליונס כל הדרך?
חחחחחח
זה יקרה ביום שבו מיליארדר פסיכי ייבחר לנשיא, או שקבוצה דרג ג' תשחט את הפרמייר ליג….

אהוד 29 בנובמבר 2016

פיטסברג זה midwest?

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

אם פנסילבניה הצביעה טראמפ אז אולי אפשר להכניס אותם פנימה.

יריב 29 בנובמבר 2016

להכניס את פנסילבניה זה לא סביר, אבל את פיטסבורג כן. אולי אפשר להכניס גם את בפאלו, אבל כמובן שלא את ניו יורק.

שי 29 בנובמבר 2016

אוקלנד ריידרס. התחילו כאתנחתא קומית. אחר כך היה מאוד מעניין לראות אותם וכל משחק – קרקס. אבל בשבועות האחרונים, מתפתחת מולנו קבוצה לכמה שנים (בדומה לדאלס, שלד מאוד צעיר) וברמה מאוד גבוהה.
הריידרס עברו את שלב הקוריוז, קאר משחק כמו MVP, מאק נותן הצגות וכמובן שנהיה חכמים יותר אחרי עוד משחק נגד הצ'יפס המנוולים אבל הקבוצה חזקה!

או בקיצור – די להתעלמות הגורפת מהחור השחור!

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

לפני שבוע או שבועיים כריס קולינסוורת הגיע לפודקאסט של ביל סימונס (אחרי שהם רבו בינהם בטוויטר) וסיפר על מקרה שהיה לו לפני אחד הסופרבולס שהוא שידר – הוא ישב במסעדה ומגיע אליו איזה מישהו ואומר לו – "מר קולינסוורת', למה אתה כל כך שונא את הג'איינטס?" בדרך כלל, קולינסוורת אומר, הוא מסביר שהוא לא שונא אף אחד וכו כו' אבל הפעם השד שבו יצא והוא ענה לו משהו כמו – "אתה יודע מה, I just do!". הוא אמר שאיך שהוא ענה את זה הוא הצטער על זה, אבל זה ממש הרגיש לו טוב.
אז לשאלתך למה מתעלמים מהחור השחור – we just do!

שי 29 בנובמבר 2016

:-) לא הייתה פה שאלה. הייתה פה קריאה! מחאה ספונטנית! הנפת דגל אדום מעל התעלמות בלתי חוקית בעליל.
אבל, אם כבר להתעלם מקבוצה כלשהי ולחזק את התחושה הדחוייה שעליה היא רוכבת – הריידרס הם הקבוצה.

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

יש שם המון כישרון אבל זה עדיין לא מרגיש כמו קבוצה מספיק מחוברת. המון עבירות מיותרות וקריסות לא צפויות במשחקים כמו זו מול הפנתרס.
נם השקיעו הרבה משאבים בקו ההתקפה ורואים יפה את התוצאות. דווקא ההגנה שציפיתי שתתחזק פתחה את העונה זוועה ומאז רואה עליות וירידות.
בסך הכללי אבל ההרגשה שלי היא שהמאזן שלהם קצת משקר כלפי מעלה.

ניינר / ווריור 29 בנובמבר 2016

בבית כל כך קשה לא הייתי אומר שהמאזן שלהם משקר.

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

זה לא כל כך רלבנטי. רק 3 מהמשחקים שלהם היו מול קבוצות בתוך הדיביז'ן כולם בבית. המאזן במשחקים הנ"ל הוא 1-2. מה שגורם למאזן שלהם לשקר הוא בעיקר הגורם שציינתי למעלה. הם 1-7 במשחקים המוכרעים בסקור בודד והרבה מהמשחקים האלו היו ממש צמודים ולא שאיזה קבוצה צמצמה מולם בכוחותיה האחרונים. בקיצור היה להם המון מזל. זה לא שהם לא קבוצה טובה אבל 2-9 מאד מטעה כרגע במיוחד לנוכח אי היציבות ההגנתית.

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

הנקודה המעניינת לגבי הריידרס זה המאזן שלהם במשחקי חוץ, שאם אני זוכר נכון הוא 5-0 או 6-0. אני תוהה האם זאת אינדיקציה באמת לקבוצה חזקה או למשהו שאמור להתאזן עם הזמן. כשאני מסתכל על הפטריוטס, למשל, האינדיקציה הכי חזקה לדעתי לחוזקה שלהם זה המאזן המדהים שלהם בבית. גם סיאטל בדיוק אותו דבר. קבוצה באמת טובה לוקחת את משחקי הבית שלה. מצד שני, זה באמת מאזן חוץ מדהים

Yavor 29 בנובמבר 2016

עידו אני מסכים איתך. זה מזכיר לי דיון שהיה לנו אחרי אחד המשחקים האלו, נדמה לי מול סן דייגו, שבו היה דרייב אחרון של ריברס שהתקרב לאנדזון וניצחון. כתבתי אז שחיככתי ידיים בהנאה לקראת התגלותה הבלתי נמנעת של התיישרות הסטטיסטיקה, בעוד שאתה כתבת שמעניין באיזו צורה מקורית הצ'ארג'רס יפסידו את זה הפעם.
ואז, בנסיון לשער שדה, מחזיק הכדור לפני הבעיטה פשוט לא תפס אותו והם לא הצליחו לייצר בעיטה ואיבדו את המשחק.

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

אמרתי את זה בלייב? אני כמעט אף פעם לא מגיב בזמן משחקים רק אחרי או לפני.

Yavor 29 בנובמבר 2016

לא. סיפרנו שנינו אחרי המשחק לגבי התחושות תוך כדי. גם אני לא ממש מתחבר למדיות תוך כדי משחק ומעדיף להישאר מרוכז בשידור.

שי 29 בנובמבר 2016

בהחלט יש עוד לאיפה לשאוף (זה כבר חוקי בקליפורניה) לגבי הריידרס, זו אמורה להיות התחלה ועוד לא הבשלה. בעיית העבירות קצת רגועה יותר, ככה זה לפחות מרגיש, ואם ההגנה הייתה יכולה לשמור על רמה אחידה כמו בחצי הראשון מול הפנת'רס זה היה מעולה.

בסך הכללי, היה לו"ז יחסית נוח עד עכשיו (אבל לא קל) אבל הקבוצה מראה אופי ועניין ווגאס קצת ירד מהכותרות.

Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal 29 בנובמבר 2016

יופי של סיקור, תענוג לקרוא.

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

המספר 12 הזה בצהוב-ירוק, מסתבר שהוא לא ממש רע אם נותנים לו קצת זמן. ואיפה ההגנה של פאקרס התחבאה כל העונה? מתחת לצריף השחור הזה שגרין ביי בנו בסיידליין?

Maldini 29 בנובמבר 2016

כל מה שההגנה הזו הייתה צריכה כדי להפציע זה בסך הכל לשחק מול קבוצה שהמהלך ההתקפי הנועז ביותר בפלייבוק שלה הוא סקרין ל-4 יארד ושהעלתה ארבעה רסיברים פעילים שאחד מהם נפצע במהלך המשחק ושלושה לא יודעים לרוץ ראוטים ו/או לתפוס את הכדור

מה שאומר שאלה חדשות טובות מאוד כי בשבוע הבא יוסטון ובילי פאקינג QB גורו אובראיין מגיעים לעיירה בייבי!!!!!!!!!!!!!!!!!

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

פיטרסון זה הבן הלא חורג של אנדי ריד. עד לרמת הצ'אלנג' הכי מטופש שראיתי זה הרבה זמן על שני יארד בדאון ראשון כשזה הצ'אלנג' האחרון שלך. באמת שאין לי מושג מה עבר לו בראש.
בכלל, הסתכלתי על הלוז של גרין ביי עד סוף העונה – שבוע הבא יוסטון בבית, אחר כך סיאטל בבית שזה משחק קשה אבל לפחות ביתי וסוגרים את העונה עם שיקגו, מינסוטה ודטרויט בחוץ. אני בקלות יכול לראות אותם מנצחים ארבעה משחקים פה ומגיעים לעשרה ניצחונות. לליונס עוד יש את הסיינטס בחוץ, את דאלאס, את הג'איינטס וגם שיקגו ובמשחק האחרון את גרין ביי. זה לוז קשה מאוד שאני רואה בו משהו כמו שני ניצחונות.
בקיצור, אני לא סומך על גרין ביי, ההגנה שלהם היתה מזוויעה כל העונה, אבל בתחרות בין רוג'רס לסטאפורד, אני יודע את מי אני לוקח. ההימור שלי – גרין ביי בסוף לוקחים את הבית.

Maldini 29 בנובמבר 2016

אני מבין שפיספסת את הצ'אלנג' של רקס בתחילת העונה מול הג'טס נגד קומפלישן של 4 יארד

ה-NFL זו תחרות שבועית בין מאמנים שמרוויחים מיליוני דולרים מי יוצא קוף יותר כשכולם כמובן מתחרים על המקום השלישי כי את שני המקומות הראשונים מאיישים מייק מקארתי ומייק טומלין ברוטציות

גרין ביי יהיו בפלייאוף למרות שלא מגיע להם, אם כי הכל תלוי מן הסתם בבריאות של רודג'רס. אם ההמאסטרינג יגביל את התנועה שלו והוא ייראה כמו שהוא נראה מאמצע הרבע השלישי הלילה אין להם מה למכור, ההתקפה הפרימיטיבית הזאת לא מסוגלת לתפקד אם הוא לא ב-GOD MODE תופר מסירות הזויות על המילימטר ומתמרן בפוקט כמו הודיני

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

אני חושב שיש מאמנים הרבה יותר גרועים ממקארתי וטומלין. ככה בלי לחשוב יותר מדי – פאגנו, ג'ף פישר, מי שזה לא יהיה שמחזיק כבר 4 שנים במשרת המאמן של ג'קסונוויל, חבר שלך מיוסטון אובריאן

Maldini 29 בנובמבר 2016

אין מאמנים שמוציאים פחות עם יותר מאשר טומלין ומקארתי

אנדראצ׳יבינג על גבול הפשע כבר 6 שנים אנד קאונטינג

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

עם 4 ניצחונות הפאקרס סוגרים רק 9. אבל גם במצב כזה אני מסוגל לראות אותם עולים כי אני לא מאמין בדטרויט. מה שכן מינסוטה עוד יכולים גם לחזור לתמונה אם יינצחו את הפאקרס. אנחנו עלולים להגיע למחזור האחרון כשהביתיוכרע על המשחק בין הפאקרס לליונס או אפילו לסיים בשוויון משולש 7-9.

Odel R 29 בנובמבר 2016

ראיתי את דטרויט העונה 3 משחקים , רבותיי הם משחקים נהדר ואם הייתי רוצה להגזים הייתי אומר
שהמאזן שלהם משקר לרעה , הם יכלו לפחות לקחת עוד משחק או שנים.
לגבי הפאקרס ראיתי 2 משחקים הם נראים נורא כמו קבוצה מפורקת … אני מעדיף לראות את דטרויט בפלייאוף.
יש להם התקפה נהדרת!

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

אני חייב לשאול, איזה משחקים? כי אני ראיתי קבוצה מאד בינונית משני צידי הכדור.

קובי א, 29 בנובמבר 2016

מה שניצחון אחד עושה……………….
הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לרוגרס/פאקרס זה להגיע השנה לפלייאוף
ב 2010 היה להם יותר מזל משכל והריצה בפלייאוף היתה מול לוזרים מלבד ה SB
מגיעים כל שנה לפלייאוף בעיקר בזכות בית פח,ועפים בבושת פנים בגלל המאמנים.
מקארתי היה צריך לעוף על טיל אחרי משחק האליפות בסיאטל לפני שנתיים,מאמן בלוף ,מבזבז את שנותיו היפות של רוגרס

ק. 29 בנובמבר 2016

קליי מתיוס חזר. מעבר ליכולת אני חושב שהוא מביא שם אנרגיות ומנהיגות (ומה שמלדיני כתב ).
אז כבר לא עובר על רוג'רס משהו? הוא עשה להם הכל כי פילי עצאו לגמרי את משחק הריצה, אבל לפחות הפעם הם ניסו לרוץ יותר וככה גם שלטו בשעון במחצית השנייה.

עובר אורח 29 בנובמבר 2016

גילרי, טור נהדר! בבקשה תמשיך לכתוב

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

תודה, אתה יודע איפה למצוא אותי.

רוני 29 בנובמבר 2016

מעפח זה בכוונה? כי זה מצוין. וגם הכתיבה.

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

מה רק מזפח הולך?

רוני 29 בנובמבר 2016

מזפח?!

ומה עם הקרדינלס השנה? אותו מאמן, אותם שחקנים ופשוט זורקים כל משחק לפח עם 4-5 מהלכים מטומטמים.
כשזה קרה בתחילת העונה חשבתי שזה קצת מזל וקצת לא בכושר וזה יסתדר, אבל זה פשוט ממשיך ככה כל משחק. איך הפטריוטס המנוולים עושים את זה כל שנה?
וגם ההגנה לא טובה כמו הדירוג שלה, עושים הרבה טעויות ולא נותנים את העצירות החשובות באמת שבונות מומנטום.

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

כן, אני עדיין באבל. עצוב במיוחד לאור העונה שלארי-דיוויד נותנים.

ק. 29 בנובמבר 2016

פיצג'ראלד בעונה מדהימה. גם שלא רואים את זה במספרים (יחסית) כמו מול אטלנטה הוא מספק מהלכים גדולים והמרות קריטיות של דאון שלישי כמו התפיסת יד אחת תחת לחץ ברבע הראשון (ניסיתי לצרף קישור שנחסם כי נחשד כספאם).
באמת חבל עליו. גם הספיישל טימס שלהם די חלשים ממה שראיתי, בנוסף לעונה הבינונית ביותר של פאלמר.

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

להגיד שהספיישל טימס של אריזונה חלשים זה אנדרסטייטמנט השקול בערך לקביעה שבלייק בורטלס הוא לא ק"ב מהטופ.

Odel R 29 בנובמבר 2016

ראיתי את המשחק של אטלנטה מול אריזונה . היה משחק נהדר . הדבר הכי יפה שראיתי ששני
הרסיברים פיצג'ראלד וגם חוליו ג'ונס הם אנשים מדהימים מעבר לשחקנים מעולים איזה צניעות
לא עושים מהומות פשוט משחקים מדהים.
הזכיר לי קצת את פדרר שחקנים מעולים וצנועים.

ק. 29 בנובמבר 2016

חלשים לא מתאר מספיק טוב?… גרועים? עלובים? חדלי אישים…

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

זה מתקרב.

ק. 29 בנובמבר 2016

תענוג של פוסט.
גרייזס זה לא נותן לך פטור (☺) אבל בהחלט יש מקום לשקול פינה קבועה.

לגבי וושינגטון, ההתקפה שלהם מרובת כלים עם קו לא רע בכלל, היא עובדת נהדר ותמיד יכולה לתת דרייבים מנצחים. הבעיה שלהם תהיה לדעתי שההגנה לא מספיק חזקה ויציבה בשביל לעשות עצירות שצריך מול קבוצות חזקות או שההתקפה קצת נתקעת

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

מסכים לגבי הרדסקינס. פשוט הייתי צריך את הניסוח לצורך טיעון חג ההודיה.

ק. 29 בנובמבר 2016

בהחלט היציאה הייתה במקום☺

7even 29 בנובמבר 2016

3 דברים שלי מהמחזור:

1. הברס – ואוו, פשוט ואוו….איך איך הם הצליחו להפסיד את זה…לא ברור. יותר אכזרי מכל מה שהיה לצ'ארג'רס העונה
2. אפרופו הצ'ארג'רס הם כמעט הפסידו עוד משחק עם השמטה נוספת של אונסייד קיק.
3. לדולפינס בכלל לא היה לו"ז קל, והם ניצחו קבוצות שעשו צרות צרורות להרבה קבוצות אחרות. אין בליגה משחק קל (טוב חוץ אולי מהבראונס והניינרס)

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

חוזק לוח המשחקים הוא תמיד יחסי ובאמת אין משחקים קלים. אבל:בראונס,בנגאלס,ג'טס ראמסת ניינרס זה כבר חצי מהמשחקים. ובנוסף סטילרס,טייטאנס ובילס בבית זה לא בדיוק לו"ז קשה.

7even 29 בנובמבר 2016

לא משנה כמה קל זה יהיה….כל עוד אתה עם הפטס בבית החלומות שלך מגיעים גג לוויילד קארד :/

נתי 29 בנובמבר 2016

והנה התגובה של בריידי למהלך המצחיק של החסימה…
https://www.facebook.com/TomBrady
מה בכלל הוא חשב שם? האמת שהג'טס פשוט ריחמו וחסו עליו. אולי פשוט היו בשוק…
אני לא הרבה שנים בעסק, אבל תמיד מספרים על יריבות גדולה מול הג'טס, זה לא נראה ככה במהלך הזה, יכלו להוריד לו את הראש וזהו…

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

לגמרי ריחמו עליו. ועמוד הפייסבוק של בריידי הוא אחד הטובים של ספורטאי מקצועני (אני מניח שיש לו מקצוען שמנהל אותו)

נתי 29 בנובמבר 2016

ברור שהוא לא מייצר את ה TBTIMES בעצמו… אבל באמת יש שם דברים שלא רואים בעמודים של ספורטאים אחרים. הסרטון שלו לאחרונה לצורך גיוס תרומות עם מאט דיימון ובן אפלק היה ענק

NoOne 30 בנובמבר 2016

כל השחקנים מהג'טס שלא נכנסו בו היו צריכים להחתך למחרת יחד עם המאמן העלוב שלהם.
ווילקרסון,גילכריסט וריבאס , חבורת עצלנים שמנים חסרי בושה , לחתוך את כולם.
אני יודע שאם זה היה בארט סקוט שם בריידי היה גומר את העונה , היו צריכים לשבור לו את הרגל ולהכניס אותו לקונקשן פרוטוקל לפחות לחודש

שחקנים זבל
מאמן אפס
בעלים אידיוט
עדיף שיסגרו את הקבוצה הזאת

רענן 29 בנובמבר 2016

בקשר לבועטים יש גם את נושא הרוח באצטדיון הפתוח /סגור , לטאקר יש במינימום 11 משחקים בעונה באיצ; פתוח (8 בבית + 3 חוץ בבית הצפון) השנה כל ה 16 שלו הם באצטדיון פתוח , ביילי מדאלס מתחיל במינימום 8 באיצטד סגור ( השנה רק 8 )

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

זו נקודה מאד חשובה. טאקר לא נהנה מתנאים אופטימלים כמו הגבהים של דנבר או איצטדיון סגור. הוא פשוט טוב.

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

אולי זה נדמה לי, אבל יש לי הרגשה שבועטים טובים הם באמת אלו שמתנסים בתנאים קשים מלכתחילה. וינטארי ואחריו גרונקובסקי (עד השנה הוא היה קרוב להיות הקיקר המדויק בהיסטוריה), טאקר, אילם. לעומת זאת כאלו של איצטדיונים סגורים (נניח ואנדרג'ט) בסוף מפשלים כשהם נתקלים בתנאים קצת יותר קשים. כנראה שזה נשען על מעט מדי מידע

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

אני לא מסוגל לחשוב על אחד שסבל ממעבר כזה כמו שאתה מתאר. זה נכון שבעיטה בתנאי איצטדיון סגור משפרת את הדיוק אבל בסופו של דב מי שטוב פשוט טוב בלי קשר לסוג האיצטדיון. אולי אתה פשוט רגיל לזה שיש לכם בועטים טובים (למרות שההסבה שעשית לגרונקובסקי קצת מוקדמת הוא עדיין לא רע בתור מטרה למסירות של בריידי).
ואנדרג'ט שיחק בדום לאורך כל הקריירה ולא הייתי מייחס החטאה פה ושם במגרשים פתוחים דווקא לתנאים החיצוניים. ביילי לדוגמא מצוין גם מחוץ לדום של דאלאס עם 89%. היחידי כרגע שעולה לי לראש שעשה בקריירה מעבר שמצדיק השוואה הוא דן קארפנטר שעבר מהשמש של מיאמי לבאפלו הקפואה ודווקא אצלו האחוזים השתפרו.

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

אם הפציעות שלו ימשיכו, אולי יצטרך לחשוב על הסבה..

עמי ג 30 בנובמבר 2016

הדבר הכי משונה באיצטדיון של דאלאס זה הסינוור שחוטפת אחת הקבוצות בערך באמצע הרבע השני במשחקים של אחר הצהרים. יש שם איזה חלון שכשהשמש מתחילה לרדת נותן חתיכת סינוור בפרצוף של הקיוביס והבועטים. לרדסקינס זה עלה השבוע בשער שדה.
הי, אתם שם בטקסס – לפני שאתם בונים חומה עם מקסיקו ומכריחים אותם לשלם – לא שמעתם על וילון? תריסים אולי?

פאקו 29 בנובמבר 2016

אדיר עידו.

גיא 29 בנובמבר 2016

מעולה.

ה-"חסימה" של בריידי – לפנתאון.
(וכמה מזל היה לו שאלו הג'טס. הם היו כל כך מבולבלים, שהוא יצא מהתסבוכת ללא שריטה)

אריאל גרייזס 29 בנובמבר 2016

אני חושב שיש להם כבוד אליו, אחרי כל הדיבורים על שנאה וזה. אתה לא מכניס מכה מהגיהנום לשחקן בן 39 מהגדולים בהיסטוריה שאתה משחק נגדו פעמיים בשנה. אולי, לא יודע. אולי סתם לא שמו לב מי חוסם שם

עידו ג. 29 בנובמבר 2016

הם פשוט היו בטוחים שמשהו שזז כל כך לאט חייב להיות אופנסיב ליינמן ופחדו להתנגש בו.

NoOne 30 בנובמבר 2016

לא, הם מראה של המאמן שלהם , פחדנים , עצלנים חסרי ביצים , עדיף שילעו לחשק עם הווילג' פיפול ולא השחקנים האלה
היו צריכים לגמור לבריידי את הקריירה

עידו ג. 30 בנובמבר 2016

עזוב, מבחינתכם זה היה ממילא 15 שנה מאוחר מדי.

אריאל גרייזס 30 בנובמבר 2016

מה שיפה זה שהם לא לומדים. מה קרה לג'טס בפעם שעברה שהם חיסלו קב של הפטס הם שכחו?

עידו ג. 30 בנובמבר 2016

חחחח, יכול להיות שהם חוששים לפתוח את קריירת ה-HOF של ג'ימי גארופלו.

שי אורן 30 בנובמבר 2016

:-)

שי אורן 30 בנובמבר 2016

לפני שבועיים נגד הבראונס היה איזה מהלך שפלאקו חסם עבור פיטה, ואני צורח על הTV אידיוט! מה אתה עושה!

רפאל זר 30 בנובמבר 2016

בתחרות המאמן הגרוע סטטיסטית לפחות גאס בראדלי והפישר הגדול מובילים ללא תחרות.
וקארסון וונטץ משחק ממש ממש דומה לרוגרס (בסגנון , בסגנון). זה היה כמו לראות את רודגרס נגד עצמו מעונת הרוקי שלו.

Comments closed