נו האדל – סיכום שבוע 13

על ההשראה מאריק ברי, ההתפתחות של בולטימור ופיטסבורג ולמה סיאטל בעצם הפסידה אתמול בלילה

כריס קולינסוורת התארח בפוד קאסט של ביל סימונס לפני שבועיים כזה ואמר לו שפוטבול לא באמת מתחיל עד שעבר חג ההודיה. אז חג ההודיה עבר ואפילו שני משחקי שלג קיבלנו (אם אפשר לספור את המשחק בין הברס לניינרס בתור משחק) כך שנראה לי שאפשר לומר רשמית שהעונה באמת התחילה.

והאמת היא שרואים את ההבדלים בצורה דרמטית. זוכרים בחודש-חודשיים הראשונים של העונה שכולם דיברו על זה שאין אף קבוצה טובה ב-AFC חוץ מהפטריוטס ושהם יקחו את זה בהליכה? אז כן, הפטריוטס נראים עכשיו, גם בגלל הפציעה של גרונקובסקי אבל לא רק, הרבה יותר מנוצחים, אבל מצד שני אנחנו רואים איך קבוצות שהתחילו את העונה חלש או סתם בינוני פתאום מקבלות צורה והופכות למועמדות ראויות לסופרבול.

למעשה, ב-AFC של היום אני סופר לא פחות משש קבוצות שלהערכתי יכולות ללכת עד הסוף. הפטריוטס, בולטימור, פיטסבורג (כנראה רק אחת משתיהן תהיה שם) ושלושת הגדולות מהמערב – אוקלנד, קנזס סיטי (שנפגשות במשחק מאוד מסקרן ביום חמישי הקרוב) וכמובן גם האלופה דנבר.

– נתחיל בבולטימור. אם עד לפני כמה שבועות דיברנו על כמה ההגנה שלהם טובה אבל ההתקפה על הפנים, הרי שאחרי המשחק מול מיאמי אי אפשר כבר לדבר שם רק על ההגנה. כמובן, זאת עדיין החוליה החזקה שלהם, בטח עכשיו שדומרוויל חוזר מפציעה, אבל גם ההתקפה כבר לא קוטלת קנים. ההגנה של מיאמי נראתה מצוין בשבועות האחרונים אבל היא פשוט קרסה מול ג'ו פלאקו שחוץ מאינטרספשן מביך משהו, פשוט תפר אותה. 36 מ-47, 381 יארד וארבעה ט"ד היתה התפוקה של הבחור אתמול. אני רוצה להזכיר – זה נכון שההגנה של בולטימור סחבה אותה לסופרבול בזמנו אבל כל זה לא היה עוזר אם פלאקו לא היה נכנס לאותו זון שבו כל מסירה ארוכה שלו פוגעת בול. ועכשיו יש לו גם את הכלים המתאימים עם מייק וואלס הסילון לטילים תלולי המסלול שלו וכמובן סטיב סמית סיניור האדיר שמת לסיים קריירת הול אוף פיים עם אליפות.

הרבה מאוד אנשים מדברים על זה שהג'איינטס נראים כמו הקבוצות של הג'איינטס שלקחו אליפות ב-2011 ו-2007, אז הם היו בינוניים כל העונה, לא נראו כאילו הם באמת יכולים לאיים על האליפות ובסוף העלו רמה בפלייאוף ולקחו אותו. אבל אם יש קבוצה שמזכירה קבוצה של פעם היא דווקא בולטימור, לדעתי, את זאת של 2011, עם דומרוויל על תקן ריי לואיס שחוזר לפלייאוף. אם פלאקו יוכל להמשיך את הביצועים שלו (וזה אם מאוד גדול, מודה), הם יהיו קבוצה מאוד מפחידה בפלייאוף.

– אבל מה, כדי להגיע לשם, בולטימור תצטרך לעבור את פיטסבורג שכרגע עם מאזן דומה לה. ואם אצל בולטימור ידענו שההגנה טובה ועכשיו ההתקפה נראית מתחברת, הרי שאצל פיטסבורג המצב בדיוק הפוך. זה שכשביג בן בריא ההתקפה שלה מצוינת כולם יודעים, השאלה אם הגנתית הם מסוגלים לעצור מישהו. ביום ראשון, במשחק נגד הג'איינטס, אולי לראשונה העונה היה נראה שאכן זה המצב. זה נכון שהג'איינטס הם לא בדיוק מעצמה התקפית, אבל זה לא משנה את העובדה שפיטסבורג הצליחו לעצור אותם בצורה מצוינת. איליי הוגבל לפחות מ-200 יארד באוויר (פלוס שני אינטרספשנס), משחק הריצה לא זז ופיטסבורג מתחילים להיראות הרבה יותר מאוזנים. בעיקרון לפיטסבורג יש לו"ז טיפה יותר קל (הם כבר פגשו את הפטס ויש להם את הבראונס במחזור האחרון בעוד בולטימור הולכים לפוקסבורו שבוע הבא) אבל נראה שכרגע המשחק בין השתיים במחזור לפני האחרון יהיה קרב על העליה לכל דבר.

– אם הזכרתי את הג'איינטס, גיל שלי כועס עליי שאני לא כותב עליהם אף פעם. דווקא אתמול ראיתי אותם מול פיטסבורג, מן הסתם לא התרשמתי יותר מדי. אבל צריך לזכור שאצל הג'איינטס היחידה החשובה היא לא ההתקפה אלא דווקא ההגנה. בשנים שבהן הם הלכו רחוק, ההגנה היתה הדומיננטית באמת. עד אתמול, ההרגשה היתה שההגנה שלהם חוזרת להיראות טוב עם פאס ראש מצוין ועם סקנדרי משופר, במיוחד קולינס הסייפטי המצוין. אבל הפציעה של ג'יי פי פי טורפת את הקלפים. אם מדובר בפציעה רצינית, הרי שהם בבעיה לא קטנה.

אבל גם אם ההגנה תיראה טוב, משהו צריך להיעשות לגבי ההתקפה, שפשוט צפויה להחריד. הנתון הכי מדהים לגבי ההתקפה של הג'איינטס הוא שהם עלו עם אותו מערך (3 רסיברים, טייט אנד וראנינג בק) בלא פחות מאשר 95% מהסנאפים ההתקפיים שלהם. בליגה שבה הדבר האחרון שאתה יכול להרשות לעצמך זה להיות צפוי, אין דבר יותר צפוי מההתקפה של הג'איינטס. למזלם, יש להם שחקן משנה משחק כמו אודל בקהאם ג'וניור, אבל כמו שראינו אתמול – מול קבוצות טובות זה פשוט לא מספיק.

– ועכשיו תסתכלו על התמונה הזאת ותגידו לי – למה לעזאזל הוא צריך כזה ספר תרגילים עצום? ובכלל, ראיתם פעם את בליצ'ק מסתכל בספר התרגילים שלו במהלך משחק? ותאמינו לי שאצל הפטס יש קצת יותר פורמיישנס.

cy6xoydviaauo-z

– קבוצה נוספת שכל שבוע נראית יותר ויותר מועמדת ללכת עד הסוף הם הצ'יפס. נכון, הם נהנו מלא מעט מזל, גם מול אטלנטה וגם מול דנבר שבוע שעבר. ונכון, יש להם אלכס סמית שמרוב שהוא אנדרייטד הוא כבר אוברייטד. או להיפך, אני לא בטוח. מה שבטוח – אי אפשר לזלזל בהם. ההגנה שלהם פשוט נהדרת ואם אלכס סמית מסוגל לעשות את מה שהוא שבוע שעבר בגמר המשחק מול דנבר, כל קבוצה בליגה צריכה לפחד מהם.

אבל אני לא רוצה לדבר על הצ'יפס כמו על השחקן האהוב עליי בקבוצה הזאת – אריק ברי. את ברי הכרתי עוד כששיחק בטנסי וכבר אז ממש אהבתי אותו וקיוויתי שאיכשהו יגיע לפטס למרות שזה היה די חסר סיכוי. השבוע ברי שיחק במקום שבו נולד, באטלנטה, ונתן שני מהלכים אדירים שלמעשה ניצחו את המשחק. פיק סיקס על מאט ראיין ואחר כך פיק-2, הראשון בתולדות הליגה, שהפך הובלה של אטלנטה ליתרון של קנזס בריצה אחת ארוכה של 100 יארד. הסיפור של ברי מעורר השראה במיוחד לאור העובדה שבדיוק לפני שנתיים איבחנו אצלו סרטן והוא היה שנה מחוץ למשחק עם טיפולים כדי לנצח את הסרטן הזה. הרגע שבו הוא נתן את הכדור לאמא שלו ואחר כך הראיון שלו אחרי המשחק היה אחד מהרגעים הכי מרגשים של העונה, לדעתי. נחמד לראות לפעמים את האנשים שמאחורי הקסדה ולגלות שהם גם בני אדם.

20161204132816

– ושוב מתברר שלאטלנטה חסר הגרוש ללירה. אחרי סיום המשחק מול סיאטל שבו לא שרקו לעבירה ואחרי סיום המשחק מול פילי ואחרי שהם לא הצליחו להמיר דאון רביעי במשחק אתמול ואחר כך לא הצליחו להמיר שתי נקודות בט"ד שצמצם לחמש ובסוף החטיפה הזאת כשהם כבר מובילים והנה – הם בשיוויון במאזן עם טמפה ביי, שנראית פשוט מצוין (הייתי רוצה להגיד עליהם עוד, אבל לא יצא לי לראות את המשחק. בהחלט הפתעה הקבוצה הזאת). הפסימיים יגידו שפשוט אין למאט ראיין את זה. האופטימיים אולי יגידו שיש גבול לכמה חוסר מזל קבוצה יכולה לסבול ממנו ומתישהו זה צריך להתאזן.

– המשחק בין קרולינה לסיאטל שנקבע לסאנדיי נייט אתמול היה אמור להיות אחד המפגשים הכי מעניינים העונה, עם שחזור של משחק הפלייאוף דאשתקד, רק שקרולינה לא ממש התייצבה לעונה וככה קיבלנו משחק חד צדדי עם כל מיני אירועים ביזאריים, כמו הספסול של קאם ניוטון למהלך אחד כי הוא לא היה עם עניבה או משהו כזה (אתם מדמיינים את בליצ'ק מספסל מישהו למהלך אחד? מה בדיוק המשמעות של זה? או שאתה מעניש אותו או שלא). אז סיאטל ניצחו, די בקלות, אבל האירוע המשמעותי במשחק היה הפציעה של ארל תומאס, שגם אם נתייחס בביטול לציוץ שלו מחדר ההלבשה על זה שהוא שוקל פרישה, הרי שמדובר במכה קשה מאוד לסיאטל. צריך לזכור – תומאס, עד שבוע שעבר, לא הפסיד משחק בקריירה (יותר מ-100 משחקים רצופים) והוא הבסיס להגנה של סיאטל, ששמה סייפטי אחד מאחורה שיכול לנטרל את כל האמצע ומאפשר לקאם צ'נסלור להיות פנוי למשימות שלו. בלי תומאס, ההגנה של סיאטל פשוט לא אותו הדבר. לדעתי, מדובר במכה כמעט בסדר גודל של גרונקובסקי בפטריוטס. תוסיפו את הפציעה לרץ היחיד שבעצם נשאר לסיאטל (רואלס, זעזוע מוח) וסיאטל הולכים להגיע לפלייאוף הזה מאוד מאוד חבולים.

– שימו לב אחרי אתמול למאזן החוץ של וושינגטון – שני ניצחונות, שלושה הפסדים ותיקו. לאור העובדה שדאלאס כבר הבטיחו את ראשות הבית, הרי שהרד סקינס בכל מקרה יהיו חייבים לנצח שלושה משחקי חוץ על מנת להגיע לסופרבול, מה שנראה כרגע פשוט בלתי אפשרי.

– דיוויד ג'ונסון העונה אחרי 12 משחקים – 1000 יארד על הקרקע ועוד 700 באוויר. השחקן היחיד שעשה את המספרים האלו? מרשל פולק בראמס הגדולים. חבל רק שאריזונה לא הולכים לשום מקום.

aad137a0c1a6ca6b3648eb6a3651c146

– עוד שחקן מאריזונה עם ציון דרך אתמול – לארי פיצג'רלד הגדול עולה למקום השלישי בהיסטוריה בתפיסות, רק מאחורי טוני גונזלס וכמובן ג'רי רייס (עד כמה רייס גדול תעיד העובדה שהוא בערך 50% יותר תפיסות מאשר הרסיבר הבא אחריו ברשימה). ואת כל זה פיץ עשה עם לא מעט ק"בים מצחיקים. רק תחשבו אם היה לו ק"ב באמת טוב לאורך כל הקריירה.

– שבוע שני רצוף שהריידרס חוזרים מפיגור והפעם הם חזרו מפיגור 15 בחצי השני, משהו שהם לא עשו כבר 15 שנה! ועשו את זה במין קלות כזאת. נכון שמדובר בבפאלו, אבל נראה שלקבוצה הזאת יש הלך רוח די מדהים שבו שום דבר לא מזיז להם. שוב, לא יכול לחכות למפגש מול קנזס סיטי, שבו קו ההתקפה המדהים שלהם (אולי הכי טוב בליגה אחרי זה של דאלאס) יפגוש את קו ההגנה המפחיד וג'סטין יוסטון של הצ'יפס.

– ואיזה מפלצת חליל מאק, יא אללה

2157889318001_5123219969001_oakland-raiders-khalil-mack

– אין לי מושג מה עובר על דטרויט העונה אבל אם היא עוצרת את דרו בריס וחוטפת אותו 3 פעמים אצלו בבית, כולל לסיים את רצף הט"ד בבית שלו, כנראה שבאמת מדובר בקבוצת גורל.

– אולי קרסון וונץ עוד באמת יהפוך לק"ב מצוין בשביל פילי אבל כרגע לפחות נראה שהוא מוכיח לנו שוב שכדאי לחכות טיפה עם ההייפ לפני שהופכים שחקן שניצח שניים-שלושה משחקים לדבר הגדול הבא. וכן, יש לו בעיית רסיברים קשה מאוד, ועדיין הוא נראה רע מאוד בשבועות האחרונים

– האם האנדי דלטון האמיתי מוכן כבר לעמוד?

– האם הראיין טינהייל האמיתי מוכן כבר לעמוד?

– האם בלייק בורטלס מוכן לשבת כבר?

– כמה פתאטיים הניינרס? ובכן, הם קיבלו דגל על חגיגה של ט"ד – שלא באמת היה! (כי השחקן דרך על הקו).

– וכן, במדור הכי גרוע בגיהנום משדרים את הניינרס-ברס על כל המסכים בשידור חוזר כל היום. פעם ראשונה מאז 1988 שלא הושלמה מסירה אחת כל הרבע הראשון!

– קולטס – ג'טס הלילה במאנדיי נייט. אני מקווה שאתם מוכנים למשחק הטוב של המחזור. אלוהים, מישהו חייב לאפשר שיבוץ גמיש גם למשחקי מאנדיי נייט, זה נורא

– במפתיע, דווקא משחקי חמישי הולכים ומשתפרים. אחרי דאלאס-מינסוטה המצוין שבוע שעבר, אנחנו מקבלים קרב אדיר של קנזס סיטי-אוקלנד השבוע

– מעקב MVP שבועי (הולכת להיות אחלה תחרות העונה):

1. דרק קאר

2. זיק אליוט

3. מתיו סטאפורד

4. אהרון רוג'רס (אם גרין ביי בפליאוף לדעתי מגיע לו לפני כולם)

5. דאק פרסקוט

גלובליזציה בריבוע
ואיזה אשמים האוהדים

146 Comments

AdamB 5 בדצמבר 2016

אוקלנד זה אחלה פיל-גוד סטורי. צמד התופסים שלהם מעולה. ובכלל יהיה נחמד לראות את קראבטרי
זוכה באליפות אחרי שריצ'רד שרמן ירד עליו אחרי גמר האנאףסי. הבעייה שם היא הגנת הריצה.
מי שראה אתמול איך באפלו מטיילים ברבע השלישי לשני ט"ד ברצף על הקרקע. הגנה כזאת לא תנצח את ניו-אינגלנד או
בולטימור בפלייאוף.

AdamB 5 בדצמבר 2016

ואהרון רוג'רס נראה אתמול לרגעים לא מעטים כמו MVP. לא יודע אם יגיעו לפלייאוף, וגם אם כן אני דיי בטוח שפרסקוט
יהיה הMVP העונה. אבל לראות אותו מתנהל בפוקט – מאסטר פיס.

אריאל גרייזס 5 בדצמבר 2016

קשה לי לראות את הבוחרים נותנים את הפרס לרוקי מה עוד שפרסקוט וזיק יקחו קולות אחד מהשני. אם רוג'רס יביא את גרין ביי לפלייאוף לדעתי הוא הסוס השחור, אם לא אז דרק קאר. כמובן, אם דאלאס לא מפסידים עד סוף העונה (כלומר, 15 רצוף) יהיה קשה מאוד להשאיר את השחקנים שלהם בחוץ למרות שכולם יודעים שהmvp האמיתי זה האופנסיב ליין שלהם

עידו ג. 5 בדצמבר 2016

אם טראמפ בבית הלבן אז קיקר יכול להיות MVP (טוב זה כבר קרה) – טאקר ל-MVP!

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

קיקר כבר היה פעם, בעונה מוזרה משהו

שי אורן 6 בדצמבר 2016

TUCKER MVP!

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

שום אופנסיב ליין לא היה עוזר לדאלאס אם טוני רומו היה בריא.
הוא QB טוב אבל כזה שחלק ממערכת. חייל.

פרסקוט שינה את דאלאס. מלוזרים לווינרים. מתרבות כושלת למנצחת.
הוא סוחב את הפרנצ'ייז הכי זוהר ודרמטי על הגב בצורה הכי קולית שיכולה להיות, עם לחץ בלתי פוסק מהקווים וההנהלה שממש חיכו להפסד כדי להכניס את רומו במקומו. חוץ מזה שזה לא סתם שניצחו 11 רצוף. שאר השחקנים רוצים שיצליח ומשחקים בשבילו יותר מאשר כל QB אחר.

פרסקוט הוא מסוג השחקנים שמשנים ארגון. הוא כמו דאנקן לספרס. בוודאי שמגיע לו MVP בינתיים.
ועוד לא הזכרתי בכלל את הסטטיסטיקה שלו.

כרגע זה הוא ודרק קאר

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

אתה יודע, רומו היה בדיוק כזה פעם. ואז כדור החליק לו בפילד גול בפלייאוף והוא קיבל את תדמית הלוזר. אני גם לא מסכים עם מה שאתה אומר על רומו באופן כללי, אבל נניח לזה. בקיצור, בוא נחכה שדאק ינצח משחק בפלייאוף לפני שנכריז על שינוי תרבות כולל

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

מבחנינתי ביי זה כמו לנצח משחק פלייאוף אחד.
גם לפייטון אין כזה רקורד מרשים בפלייאוף אבל זה בעיקר כיוון שהם השיגו את מקום 1-2 והתמודדו עם קבוצות באמת טובות בשלב הזה.
אין מה לעשות אריאל, או שיש לך את זה או שלא. נכון שרומולא לוזר אבל מצד שני אין לו את זה.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

מה בדיוק נותן לו את "זה"?

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

לפרסקוט?
הבן אדם השתלט על הסיטואציה כאילו זה משחק של החבר'ה בשכונה.

ישנם דברים שלא מדידים.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

כשאתה משחק מאחורי קו התקפה כזה זה אכן נראה כמו משחק בשכונה.

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

11 נצחונות רצופים זו התעלות מנטלית.
כדי להוכיח טענה אתה יוצא מגדרך ממש על האופנסיב ליין. כאילו הם משחקים גם בהגנה.
עוד רגע אתה נותן להם פרס נובל וקרדיט על כל גילוי עתידי לריפוי מחלת הסרטן..
לפעמים שחקנים נותנים יותר כאשר הם סומכים על מישהו. על רומו סמכו 95% על פרסקוט 100% זה ההבדל.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

תראה אני בהחלט שותף להתלהבות מפרסקוט והוא בהחלט מגלה יכולת מרשימה לשחקן בגילו. מעבר לכך אני גם חושב שיש לו עתיד גדול אבל אתה יוצא פה באמירות שאין לך שום בסיס עבורן. אתה קובע שעל פרסקוט סומכים ב-100% ועל רומו רק ב-95% על סמך מה? אתה נמצא שם בהאדל? בחדר ההלבשה?

ריצ'י מקאו 6 בדצמבר 2016

אני נוטה להסכים עם הרבה ממה שטריפל דאבל אומר. יש תחושה שפרסקוט מאוד רגוע ובטוח בעצמו. אני מאוד אהבתי את רומו במשך השנים. תמיד היה נותן מהלכים גדולים ומלהיבים משום מקום. שחקן שכיף לראות. הבעיה איתו היא שתמיד גם באו הנפילות התמוהות. תמיד הרגשת איתו, שהנה, עוד רגע הכל מתפרק.
עידו לפני שבוע, הביא כאן השוואה סטטיסטית בין דאק לרומו של לפני שנתיים כדי להראות ששניהם הצליחו מאוד מאחורי קו התקפה מעולה. אני חושב שבמקרה הזה, המספרים מטעים קצת ודרוש ניתוח עומק. זו כמובן רק תחושה שלי, אבל נדמה לי שעם רומו, תמיד חיכינו לנס. למהלך הגדול שיציל את הדאון ואת הדרייב. בהמון מקרים הוא עשה ניסים במהלכים מלהיבים ולכן כל כך אהבנו אותו. הבעיה היא שלסמוך על ניסים זו לא אסטרטגיה. עם דאק, יש תחושה שהכל מתנהל על מי מנוחות ועל פי התוכנית. הוא לא לוקח כמעט סיכונים מיותרים. לא הולך על TD במהלך אחד מבריק אלא פשוט מוביל את הקבוצה צעד אחר צעד יחד עם קו ההתקפה האימתני ויחד עם זיק. כולם סומכים אחד על השני וכלום בטוחים שהדרייב ייגמר עם נקודות. מכונה שעובדת כמו שצריך.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

זה ענין של תחושות שלנו כאוהדים. איזה משמעות יש לזה בפועל? תספיק נפילה אחת בפלייאוף כדי לתייג אותו מחדש (ולא בצדק) וברור שהגעה לסופרבול נניח תעצים את התחושה. בסופו של דבר צריך לזכור שפוטבול הוא קודם כל משחק קבוצתי וההצלחה או הכישלון הם תוצר של התפקוד של כל הקבוצה.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

ה"זה" שאתה מדבר עליו זה בעיקר קבוצה טובה סביבו. כשהיתה לו קבוצה טובה, כמו לפני שנתיים, הוא היה מעולה. זאת באמת לא אשמתו שדז בראיינט התעקש לנסות להכנס לאנדזון מול גרין ביי והפיל את המסירה ההיא (וגם הוא ניצח משחק פלייאוף אז. ממש ניצח, לא ביי).

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

ולפייטון אין רקורד מרשים בפלייאוף בעיקר כי הוא היה בינוני בפלייאוף הרבה פעמים והקבוצה שלו לא היתה מספיק טובה. גם בריידי השיג את מקום 1-2, לדעתי עוד יותר מאשר פייטון, והרקורד שלו בפלייאוף כמובן הרבה יותר טוב.

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

אריאל אני חדש פה אז אני לא יודע יותר מדי עליך.
שיחקת פעם בקבוצה? יש שחקנים שפשוט יותר משחקים בשבילם. באמת שלא צריך להיות גאון גדול
השאלה כאן אם לא דז פישל או לא אלא מה קרה בשאר ה 50 מהלכים בהתקפה ו ה 50 מהלכים בהגנה פחות או יותר.
תמיד אפשר לקחת אירועים בודדים ולנתח אותם אבל אתה מפספס את העניין.
ושוב, לרומו היתה רק עונה אחת טובה ב 4 שנים האחרונות תקן אותי אם אני טועה. וגם אז האופנסיב ליין היה הכי טוב בליגה או השני הכי טוב. דאלאס היו טובים אבל הטעות היתה באויר בכל רגע.
עם פרסקוט יש תחושה אחרת. וזה המון בפרנצ'יז כזה.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

אני לא ראיתי שום אינדיקציה אי פעם שהקבוצה לא שיחקה בשביל רומו. בכלל, אני לא אוהב את כל הניתוחים המנטליים האלו כשאין לנו באמת גישה לחדר ההלבשה ולדעת מה הולך שם. מכל מה שראיתי בשנים של רומו, הוא שיחק מצוין והיתה לידו הגנה זוועתית וקו גרוע. האם פרסקוט שינה את כל המנטליות של המועדון? נראה לי קצת מוקדם להגיד על סמך שלושת רבעי עונה סדירה אחת. כשלון אחד בפלייאוף, אינטרספשן אחד ברד זון וכל המנטליות הזאת כביכול משתנה.
כל מה שאני יכול לנתח זה מבחינה מקצועית. ומהבחינה הזאת פרסקוט נותן עונה מעולה כשהוא נעזר בקו ההתקפה הכי טוב בפלייאוף וברץ שהוא טופ 3 בליגה כרגע ורסיבר שהוא טופ 5 בליגה. האם מגיע לו ה-MVP? יש מצב. לדבר על שינוי מהות של כל הקבוצה זה קצת מוקדם לדעתי.
דרך אגב, זה לא אומר שזה לא המצב – זה בדיוק מה שבריידי עשה בניו אינגלנד ובמידה רבה מה שביג בן עשה בפיטסבורג. רק אומר שקצת מוקדם להגיד את זה

יריב 6 בדצמבר 2016

מה שעושה את ההבדל הגדול בביצועי הפלייאוף של שניהם הוא הקבוצה מסביב (ומה שעושה את ההבדל הגדול במאזנים הוא העונות הראשונות).
פייטון מאנינג בפלייאוף: 63.19% השלמה, רייטינג 87.4, 6.83 AY/A.
טום בריידי בפלייאוף: 62.38% השלמה, רייטינג 88.0, 6.61 AY/A.
הסיבה שהרייטינג של בריידי גבוה במקצת היא (אני חושב, לא בחנתי לעומק), יותר טאצ'דאונים – הדבר שהכי קשור לחוזק של שאר מערכי הקבוצה.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

רומו נתן עונת MVP לפני שנתיים ולמרות הכל נותן עכשיו גב לפרסקוט.

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

עידו לא יכולתי להגיב לך שם.
אני מבסס על מה שאני רואה וזה חלק מהעניין. אתה רואה את זה בצורה אחת ואני אחרת.
אתה "חייב" נתונים אני רק נעזר בהם. אגב אני ראיתי את זה כבר בניצחון הרביעי שלו מבחינתי 11 נצחונות זו כבר עובדה מוגמרת קשה לי להאמין שלא יפסיד משחק אחד עד הסוף. זו תהיה סנסצסיה מטורפת.
עם רומו פשוט היה כל פעם קורה משהו אחר וזה סימן שהקבוצה היתה טובה אבל לא אחוזת דיבוק כמו עכשיו.

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

נ.ב אריאל ועידו

סחתיין על התגובות הזרירזות

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

אני לא מדבר כרגע על נתונים. אני מדבר גם על מה שאני רואה. אתה מדבר על הרגשות של שחקנים ואני שואל איך אתה בדיוק רואה מה השחקנים מרגישים. אולי אתה מדבר על התחושות שלנו כאוהדים אבל זה לא ממש קשור למה שקורה בפועל במגרש.

טריפל דאבל 6 בדצמבר 2016

איך אני רואה?
כמו שאני רואה שהג'איינטס זאת קבוצה שלא הולכת לשום מקום למרות המאזן וכמו שראיתי מספר בודד של משחקים של גרין ביי ומבלי להבין רבע ממך בשביל לדעת שמייק מקארתי הוא מאמן שמרן בן שמרן שמקבל יותר מדי קרדיט. יש תחושות שקשה לפספס.
גם כאן מדובר באותה תחושה של שחקן שאף סיטואציה לא גדולה מדי עבורו והוא תמיד יידע מה לעשות. בין אם זה יביא לסופרבול או לא זה כבר משהו אחר.

כמו שאי אפשר באמת לנתח את בולטימור אבל אם הם יצליחו לעלות לפלייאוף אני לא אופתע אם יגיעו לסופרבול.

יריב 6 בדצמבר 2016

אבל אם תגיד שאתה לא תהיה מופתע אם יפסידו במשחק הראשון, או בכל משחק אחר, אז זה אומר שאתה פשוט יוצא מנקודת מוצא של חוסר מידע. במידה ויעלו הרייבנס לפלייאוף, תהיה מופתע מהפסד שלהם באחד משלושת המשחקים הראשונים?

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

בקיצור זה עניין של אמונה.

גל ד 6 בדצמבר 2016

טריפל, גם אתה "חייב" נתונים, אתה פשוט מתעלם לנוחיותך מהצורך.

Yah 6 בדצמבר 2016

לא יודע איך שמת פה את רוגרס. אין לו סיכוי לתואר וגם לא מגיע לו. היו לו המון משחקים חרא העונה

גיא זהר 6 בדצמבר 2016

למי שהתגעגע לרוזנטל http://sports.walla.co.il/item/3019508

Sp 5 בדצמבר 2016

מצויין. תודה!

גיל שלי 5 בדצמבר 2016

ההגנה של הג'איינטס ב2011 היתה איומה עד שבוע 14, זו היתה עונה דומיננטית של איליי שחזר מפיגור לנצחון שבע פעמים ברבע הרביעי באותה עונה.
אני מסכים שמקאדו לא מסתדר כמאמן ראשי וכקורא התרגילים, פאסל העביר את האחריות לשון פייטון כמה שבועות לסוף עונת 2000 ואז הג'איינטס רצו לסופרבול, מקווה שגם מקאדו יפסיק להתעקש

בובו 5 בדצמבר 2016

קאם הושבת לסידרה. היא פשוט נגמרה אחרי מהלך אחד בדיוק…

צחי 5 בדצמבר 2016

אאל"ט זה לא הפיק 2 הראשון בתולדות הליגה.
הוא הראשון שהפך יתרון לפיגור, אבל לפניו היה אחד שהפך שיוויון (וממילא אקסטרה פוינט ליתרון) לפיגור וניצח את המשחק.
הברונקוס על הסיינטס לפני איזה שבועיים.
(אם הברונקוס היו מפסידים את זה כבר היינו יכולים לשכוח מהם, איזה בזבוז)

צחי 5 בדצמבר 2016

אה, זה לא היה פיק-2 אלא חסימת בעיטה.
אוקיי

יריב 5 בדצמבר 2016

וזו לא היתה חסימת הבעיטה הראשונה שהוחזרה ל-2, הרייבנס עשו את זה לבראונס בתחילת השנה, כשהבראונס הובילו 20-0 (המשחק נגמר 25-20 לרייבנס).

צחי 5 בדצמבר 2016

אני אנסה שוב.
אאל"ט בליצ'ק ספסל איזה שחקן לסדרה התקפית, או לכל המחצית הראשונה.
רידלי או גריי, אל תשאל אותי.
בכל מקרה – זו היתה סדרה התקפית שהיא מהלך אחד
ולך תנסה להעניש עכשיו ק"ב פותחים

אריאל גרייזס 5 בדצמבר 2016

לדעתי זה היה למחצית או לרבע. בכל מקרה, גם אם אתה מעניש לסדרה ואז זה יוצא מהלך אחד אתה נראה כמו אהבל. ועוד על עניבה,למישהו שמתלבש כמו קאם ניוטון? זאת בעיניי אינדיקציה לקבוצה לא מתפקדת פשוט. רצה לעשות סדרת חינוך, יצא טמבל

צחי 6 בדצמבר 2016

כל פעם שאתה מובס בחוץ אתה נראה אהבל*

*אלא אם כן אתה ביל בליצ'ק, ובמקרה זה נשמרת לך הזכות לומר בסוף העונה:
"אז, כשקיבלנו בראש, ידעתי שיש לנו קבוצה לאליפות"

סימנטוב 5 בדצמבר 2016

הפרק האחרון של ווסטוורלד לפנתאון!

נץים 7 בדצמבר 2016

+1

עידו ג. 5 בדצמבר 2016

אותי מעניין מי זה האיש שעמד שם על הקווים עבור הצ'יפס. על הדרייב הראשון 2 מסירות עומק של אלכס סמית' ובכלל לא זוכר משחק שהוא הלך לעומק כל כך הרבה במדי קנזס סיטי. ואז הגיע הפייק פאנט בתחילת החצי השני. יוחזר אנדי ריד ומייד.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

נכון, רציתי לכתוב על זה ושכחתי. דווקא עם המסירות הארוכות, למרות שזה עבד הם כמעט ולא השתמשו בזה בהמשך. מי אמר שאי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים?

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

נכון אבל גם בחצי השני היה איזה דרייב שהוא ניסה שתי מסירות עומק שלא צלחו. בסך הכל היו איזה 7-8 ניסיונות שעבור אלכס סמית' זה כמו 40.

ק. 6 בדצמבר 2016

הפייק פאנט היה מהלך אדיר, ובכללי, אבל במיוחד במשחק הזה, טייריק היל וקלסי מאריכים הרבה מאוד מהלכים אחרי תפיסה, ואז מסירה ל-6 יארד הופכת ל-20.

urlacher 6 בדצמבר 2016

הספיישל טימס של הצ'יפס פשוט מצוינים.
כנראה בגלל המאמן שלהם, דייב טאוב, שהיה המאמן ספיישל טימס של הברס במשך רוב התקופה של לאבי סמית' והפך אותה ליחידת ST הכי טובה ב-NFL.

ק. 6 בדצמבר 2016

שמתי לב שהם כמעט לא עושים פייר קאץ', גם בקיקאוף הם מאמינים שיגיעו לפחות ל-20 יארד

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

מדהים לראות מה שפיצג'ראלד וג'ונסון עושים השנה ואיך הכל מתבזבז. האמת שעד היום נמנעתי מלבקר אותו בגלל כל מה שהוא עשה עבור המועדון אבל ברוס אריאנס לא היה עצמו השנה. מאד הססן ושמרן ללא זכר לאופי המהמר שאפיין אותו בעונות הקודמות. אתמול סוף סוף הברוס אריאנס האמיתי הופיע. לקראת סוף הרביעי זה קרה כשהקארדס ביתרון נקודה והרדסקינס עצרו אותם על קו ה-35 של אריזונה לדאון רביעי ויארד. במקום לבעוט ולתת לסקינס לנצח אריאנס החליט שנמאס לו ושם את הכדור בידיים והרגלים של דיוויד ג'ונסון שריקד ל-14 יארד. גם כאן אפשר היה להמשיך לאכול את השעון אבל לא אריאנס החליט שהוא הולך להומראן שנגמר בידיים של נלסון ליתרון 8 אבל כזה שמשאיר לרדסקינס זמן לנסות להשוות.
את העונה הזו כבר אי אפשר להציל אבל לפחות היו רגעים מחממי לב. שלפחות ימשיך באותה מנטליות עד סוף העונה.

שי 6 בדצמבר 2016

העונה של הקרדינלס באמת עצובה.

יריב 6 בדצמבר 2016

אם הקארדס ינצחו את 4 המשחקים הנותרים (זה אם גדול), יש להם סיכוי טוב להגיע לפלייאוף. העונה עוד לא גמורה.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

אם לקארסון פאלמר היו גלגלים ….
תאורטית ברור שלא, מעשית זה כבר סיפור אחר.

יריב 6 בדצמבר 2016

לא חושב שזה בלתי אפשרי, אני רואה את הקארדס כפייבוריטים ב3 מארבעת המשחקים האלו.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

אפשרי? כן. סביר? ממש לא.

רוני 6 בדצמבר 2016

דווקא לדעתי אריאנס ניסה זריקות לעומק כל העונה וזה פשוט לא עבד כי קו ההתקפה ורסיברים ירדו ברמה משמעותית לעומת שנה שעברה. חלק מהנסיונות אפילו לא הגיעו לזריקה כי היה המון לחץ על פאלמר. הוא בין המובילים בליגה בסאקים ובמשחקים האחרונים, במיוחד במחצית שנייה הוא קיבל המון מכות.
אני חשבתי שהוא צריך להוריד את הכמות כדי שפאלמר יוכל לחיות, אבל אפשר לראות במינסוטה שזה לא עובד לזרוק קצר כל הזמן אם אתה לא בנוי לזה כמו הפטריוטס או קנזס.
השבוע הם פשוט שיחקו טוב יותר ועשו את המהלכים שכל העונה הם פישלו בהם. וקו ההתקפה נראה סביר, לא יודע אם וושינגטון זה מבחן ראוי. נקווה שזה ימשיך. Lets shock the world!!

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

נכון שניסו ללכת לעומק אבל הרבה פחות ובסיטואציות הרבה יותר צפויות. בעיקר כשנכנסנו לפיגור. לרסיברים יש חלק בעיקר לפלויד שפתאום שומט כדורים שתופס בדרך כלל וג'ון בראון שהתפייד כתוצאה ממצבו. אבל זה הרבה יותר פאלמר שפשוט היה נורא מתחילת השנה. אז עוד הקו היה בסדר עד שהגיעו הפציעות שגרמו לו לחטוף מכות (בעיקר זו של ולדיר כואבת במיוחד).

רוני 6 בדצמבר 2016

אני לא חושב שניסו פחות אבל בסדר. ולצערי היינו בפיגור רוב העונה..
אני חושב שהגארדים היו החוליה החלשה, בעיקר ווטפורד.
מה שאני באמת לא מצליח להבין זה מה קרה לפאלמר, הוא היה פשוט מבריק שנה שעברה, ולדעתי, המשוחדת כמובן, היה צריך להיות mvp בהפרש גדול. ופתאום עם אותם השחקנים ואותם המאמנים הוא פשוט לא היה אותו דבר. אין תיאום עם התופסים, מסירות חלשות מדיי לעומק, לא זז מספיק טוב בפוקט כמו שנה שעברה, לא יודע מה קרה שם. נקווה שיש מישהו שווה בדראפט השנה…
אבל עד אז, עם הפציעה של תומאס, אנחנו יכולים לפנטז.

רענן 6 בדצמבר 2016

אפשר להרחיב על הפרמטרים לבחירת ה mvp

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

אין שום דבר רשמי. כמעט תמיד זה יהיה קוורטרבק (אם לא, אז ראנינג בק, לא זוכר משהו אחר כבר שנים. ג'יי ג'יי וואט הגיע הכי קרוב זה הרבה מאוד זמן לפני שנתיים, אני חושב). זה תמיד יהיה שחקן בקבוצת פלייאוף (בניגוד לבייסבול, נניח, שם ראינו זוכים מקבוצות גרועות מאוד). הוא צריך לתת מספרים טובים ושאם אפשר – שהקבוצה תהיה תלויה בו.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

הקורא צפריר – זוכר שאמרת שהיתה השפלה לוודי ג'ונסון שהזיזו לו משחק פריים טיים ואמרתי שזה חסך לו השפלה? אז אקסיביט A היום

יובל 6 בדצמבר 2016

נ.ב. תודה בשם אוהדי הקולטס. כנראה שהוא היה רציני בקטע של פתיחת הרגליים. כבר שעה וחצי שאני צובט את עצמי ולא מאמין כמה הג'טס פאתטיים.

Maldini 6 בדצמבר 2016

לא בטוח בכלל שנחסכה השפלה, אחרי הכל בראיין שוטנהיימר לא מאמן QB בקבוצות נוספות חוץ מהקולטס

פשוט מצ׳אפ גרוע

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

עזוב, ראית את המשחק? בחצי הראשון שחקנים של הקולטס היו חופשיים לגמרי. ואני לא מדבר על ההתקפה של הג'טס. הם פשוט לא רצו להיות שם

Maldini 6 בדצמבר 2016

זה בדיוק מה שאני אומר, גיים פלן מצויין של בראיין שוטנהיימר מאמן ה-QB's הטוב בליגה שידע בדיוק איפה לתקוף את הג׳טס (בכל חוליה) ומה נקודות התורפה של ריבאס (פשוט לזרוק לכיוון שלו)

תוסיף למשוואה מוח הגנתי חד כמו פגאנו ויחידת הקומנדו שהוא מאמן כבר 4 שנים אנד קאונטינג והרי לך כל המרכיבים להשפלה

זה מצ׳אפ גרוע איך שלא מסתכלים על זה, לא לכל קבוצה בליגה יש צוות אימון כזה

יובל 6 בדצמבר 2016

LOL
המצחיק הוא שהג'טס עוד יצאו בזול אחרי שהקולטס זרקו טד בגלל טעות של דויל שהשמיט כדור לטאצ'בק ואנדרו לאק לא שיחק כמעט כל הרבע הרביעי. היה צריך להיגמר בערך 50 הפרש ונקמה על ה-41:0 ההוא.

ולחשוב שלאור השנה שעברה, הג'טס הם אלה שהיו אמורים לתת פייט לנ"א על הדיוויזן….
עם כאלה יריבות לא פלא שבריידי מתכנן לשחק עד גיל 50. נ"א יכולים לעלות עם דונלד טראמפ בתור ק"ב ועדיין לקחת את הדיוויזן.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

LOL, רק עכשיו הבנתי את הציניות שלך. אני חושב שהמח ההגנתי החד של פגאנו הסגיר את זה, אבל הייתי צריך להבין כבר בשוטנהיימר כנראה. מאוחר בלילה פה להגנתי

Maldini 6 בדצמבר 2016

האמת היא ששכחתי בעצמי ששוטנהיימר עובד בקולטס עד ש-ESPN עשו עליו קלוזאפ ברבע הרביעי

באותו רגע הבנתי את הסיפור של המשחק

REVENGE GAME מה שנקרא

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

לי לא היה מושג עד שאמרת את זה. גם שבוע שעבר ניו אורלינס עשו את זה לגרג וויליאמס

יובל 6 בדצמבר 2016

כן בטח, בגלל זה הקולטס הוציאו את לאק אחרי סדרה אחת ברבע הרביעי ועשו ניל דאון עם 2 דקות על השעון על סף הרד-זון של הג'טס אחרי האינטרספשן של פטי.

אל תשים אותנו באותה סירה כמו הבאונטי-גייטרס המצחינים והצ'יטריוטס של 2007.

Maldini 6 בדצמבר 2016

אם היה לכם לב הייתם קוראים 75 מהלכי ריצה רצופים לפולבק אחרי ה-TD השני של דוויין אלן כשלא היה מגן ברדיוס של קילומטר ממנו

אבל לא היה לכם והייתם חייבים להשפיל אוהדים מוכי גורל שנאלצים לצפות בגירסת הפוטבול של הניקס כבר 40 שנה

כשחושבים על זה לעומק אתם יותר גרועים מהפאטס מהבחינה הזאת, הם לפחות דואגים לרמות לפני (ובמהלך) שהם שוחטים יריבות כדי שאחר כך האוהדים שלהן ירגישו טוב עם עצמם ויוכלו תמיד לחלום שהיה להם סיכוי ב-LEVEL PLAYING FIELD

אבל לשוטי ופגאנו? הם יודעים רק מהירות אחת. קילרים חסרי רחמים. HIDE YO WIFE HIDE YO KIDS מה שנקרא

קואלה בר 6 בדצמבר 2016

הרייבנס/פיטסבורג עוד יכולות להיכנס שתיהן. לדנבר לוז מאוד קשה עד הסיום, ובמקרה של שיויון הם יהיו בחוץ (מאזן בקונפרנס נחות). הסיבה שהן יותר מפחידות מהריידרס בפלייאוף זה שהן למודות ניסיון.

Maldini 6 בדצמבר 2016

מה זה למודות ניסיון? לסטילרז יש ניצחון פלייאוף אחד ב-5 שנים האחרונות (על AJ מקארון, אחרי שני פנלאטיז מהמטומטמים שנראו בחצי דקה אחרונה של משחק), אצל הרייבנס כמעט כל השלד של ריצות הפלייאוף והסופרבול למעשה התנדף (ריי לואיס, אד ריד, בולדין, בירק, מאקפי, טורי סמית, אפשואו, קרוגר)

אני חושב שהליגה השנה חלשה בטירוף וזה יוצר יותר KNEE JERK REACTIONS שבועיים מהרגיל. בולטימור ופיטסבורג הן שתי קבוצות בינוניות עם המון חורים בסגל ובצוות האימון ואני עדיין לא חושב שצריך לצאת מהכלים אחרי שהן מצליחות לחבר תצוגה וחצי טובה על הקליבלנדיות והסקוט טולזינים של הליגה

קואלה בר 6 בדצמבר 2016

גם הפסדי פלייאוף זה ניסיון. הארבו מהמאמנים הטובים בליגה. גם לריידרס המון חורים בסגל. לכולם יש חורים. ככה זה ב-NFL.

Maldini 6 בדצמבר 2016

מסכים לגבי הארבו ולגבי החורים שיש לכולן, רק חושב שלסטילרז ולרייבנס יש יותר מאשר הקבוצות המדוברות ופשוט קל תמיד להחליק את זה בגלל שנוח מאוד ליפול על "אבל ביג בן" או "אבל ג'ו הארבו וסופרבול וניצחונות על ניו אינגלנד בפלייאוף". דברים משתנים, שחקנים שהיו פעם טובים מאבדים צעד, וחרטות כמו DNA ושאר בבלת"ים טובים בעיקר לעיתונים ומכירת תקוות שווא לאוהדים מאשר מחזיקים במציאות

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

הנקודה העיקרית שלי היא שאי אפשר לדעת מה קבוצה באמת שווה עד השבועות האחרונים של העונה. הדוגמא הכי טובה זה סיאטל של השנים האחרונות אבל גם בולטימור והגאיינטס של עונות האליפות נתנו ריצות בשבועות האחרונים של העונה לפני שלקחו אליפות.
יכול להיות שיש פה תגובה מוגזמת לשבוע-שבועיים טובים אבל אני לא רואה כמעט דמיון בין בולטימור של השבועות האחרונים לזאת הנוראית שפתחה את העונה. גם אצל פיטסבורג רואים בשבועות האחרונים שיפור גדול מאוד בהגנה.
אוקלנד נראים כרגע הקבוצה עם הכי פחות חורים בafc אבל חוץ מהם, לכל אחת מהקבוצות יש חוסרים גדולים ובסוף בפלייאוף זה יתרכז למי יש ניסיון, צוות אימון טוב ושחקנים שמגיעים לכושר ברגע הנכון.

NoOne 6 בדצמבר 2016

באלטימור הפסידו לג'טס.
כל קבוצה שמפסידה לטוד בולס צריכה לקבל שנתיים השעייה מהפלייאוף

יובל 6 בדצמבר 2016

צפריר – תודה על פתיחת הרגליים.

רוצים לקבל את פגאנו בתור הכרת תודה?

NoOne 6 בדצמבר 2016

כמו שאמרתי שבוע שעבר, לא צריך לפתוח רגליים.
הג'טס זה קבוצה בלי ק"ב , בלי התקפה,בלי הגנה,בלי מאמן.
בנוסף יש להם את הספיישל טים הכי גרוע בליגה בשנתיים האחרונות.
מאז ריץ' קוטיט לא היה מאמן כזה גרוע בג'טס.
אני לא יכול לחשוב על מאמן ב NFL ב 10 השנים האחרונות שלא הייתי לוקח על פני החדל אישים הזה

אבל יש חדשות טובות בעתיד , היום החלו כבר השמועות שטראמפ ימנה את וודי ג'ונסון לשגריר באנגליה , אם הייתי יודע שהפנטזיה הלא נורמלית הזאת שדיברתי עליה לפני הבחירות תתגשם במציאות הייתי מצביע לטראמפ

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

מייק פנס, ה-VP אלקט, ישב היום באיצטדיון ליד וודי. אז מה אם הוא יהיה שגריר, איך זה ישנה משהו? הוא יוותר על הבעלות? בממשל שבו טראמפ נותן לבת שלו לנהל את העסקים שלו?

NoOne 6 בדצמבר 2016

כל דבר שמרחיק את האידיוט הזה מהקבוצה ואפילו בכמה שעות זה טוב

Maldini 6 בדצמבר 2016

אתה בטוח שראית את בולטימור יורקים דם בשבוע שעבר בבית מול הקבוצה הבינונית מסינסינטי נטולת AJ גרין באחד מהמשחקים המכוערים שנראו העונה? כל שבוע הם מעורבים בטופ 3 SLOPFESTS השבועיים עם פוטבול משנות ה-70 כשהקיקר הוא השחקן ההתקפי הטוב ביותר בקבוצה. מצטער אם אני לא אוהד ניו אינגלנד עם טראומות פרטיות מהפרנצ'ייז הזה וקורא את זה כמו שאני רואה את זה.

בקשר לסטילרז, שוב, מול מי ראית את השיפור הגדול הזה? מול קליבלנד, מול פאקינג סקוט טולזין ומול ההתקפה אולי הכי חד מימדית בליגה (בהנהגת אחד הפלייקולרס הגרועים שאני זוכר בשנים האחרונות). בפעם האחרונה שהם התייצבו מול התקפה נורמלית זה הסתיים בהתבזות של 36 נקודות וכניעה למהלכים של 80 יארד אול אובר דה פילד

אגב, אני רחוק מלהיות מכור על אוקלנד ולעולם אני לא אאמין בקבוצה של ג'ק דל ריו ברגע האמת ו/או במצ'אפ מול טום בריידי (המספרים שלו מול הגנות של דל ריו לאורך הקריירה הם מבהילים) ויורד לסוף דעתך. פשוט קצת מרגיש לי כאילו בתור אוהד (י) פאטריוטס זה תמיד מתנקז לטראומות הפרטיות וחושב שהקבוצות הרעות והווינריות האלה של הרייבנס והג'איינטס שתמיד עשו לכם גהינום לא קיימות יותר גם אם ה-QB's הם אותם QB's והמאמנים אותם מאמנים (במקרה של בולטימור. מייק טומלין לצורך העניין הוא בדיחה לא מצחיקה)

דעתי על ה-AFC ידועה ואני חושב שאם הפאטריוטס לא יגיעו לסופרבול השנה זה יהיה אולי הכישלון הגדול ביותר בעידן בליצ'ק. אני אפילו אזרום לראשונה עם אוהדים שיציעו לפטר אותו, אם וכאשר…

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

זה בדיוק העניין אצל בולטימור – אני לא מכיר אצלם ניצחונות שהם לא יריקת דם. מה שקרה השבוע הוא בהחלט חריגה רצינית. זאת קבוצה שחיה על ניצחונות דחוקים. אין פה עניין של טראומות – הפטס בבית (דגש על הבית, ראה ערך שנה שעברה) אמורים להיות פייבוריטים נגד כל קבוצה ב-AFC, כולל אוקלנד, בולטימור, דנבר קיי סי ומי שתרצה. זה לא משנה את העובדה שפלייאוף הוא עולם חדש לגמרי. את הטור הזה, בניגוד ליומן האליפות, אני מנסה לנתח בצורה אובייקטיבית ולא מעיניים של אוהד. הפטס פייבוריטים, כן, אבל יש כרגע לטעמי שש קבוצות ב-AFC שכל אחת מהן אני יכול לראות רצה לסופרבול.

Maldini 6 בדצמבר 2016

לדעתי אתה קצת אסיר של הרגע אם אתה באמת חושב שקבוצה שאלכס סמית הוא ה-QB שלה יכולה לרוץ לסופרבול (שזה במילים אחרות אומר – לנצח את ניו אינגלנד בפוקסבורו, במיוחד אחרי המצ'אפ בעונה שעברה שהיה לדעתי המקסימום שהוא מסוגל לתת שם). למרות הריצה המרשימה שלהם יש גבול למערכים והפלייקולס והניסים שאנדי ריד יכול להוציא מתחת לכרס השעירה שלו עם כל ההזיות של הספיישל טימז וההגנה שעושים יותר נקודות מההתקפה

את פיטסבורג ואוקלנד קשה לי לקחת ברצינות בגלל ההגנות ש-Cant stop a nose bleed. אני חושב שהפעם האחרונה שראיתי הגנה של דל ריו או של הסטילרז מקשה על בריידי בפוקסברו (או בכלל, במקרה של דל ריו) הייתה בגילגול הקודם עת הייתי מנקה אקווריומים באתיופיה

מה שמשאיר אותנו עם הקרקס המעופף של ג'סטין טאקר וחברים או הגהינום ההתקפי האינסופי שנקרא "התקפת דנבר" שגם אותם קשה לי לקחת ברצינות אבל אם אתה מצליח אז אשריך כמו שאומרים

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

אבל אתה כל הזמן מניח שהפטס ייארחו בפוקסבורו. הם כרגע הולכים לפגוש את בולטימור ודנבר בשבועיים הקרובים ויש להם את מיאמי בחוץ, איפה שהם כמעט כל שנה מפסידים, במחזור האחרון – הם בקלות יכולים לגמור עם מאזן של 12-4 ואף אחד לא מבטיח לאוקלנד לקחת את הבית שלה. אתה לא יכול לראות את קיי סי מנצחים את הפטס בארו-הד?
ולגבי פיטסבורג – זה נכון שהם הביץ' שלנו, אבל אף אחד לא אומר שהם חייבים לפגוש אותנו, נניח אם בולטימור מגיעה אלינו בסיבוב השני (בתסריט שבו גם בולטימור וגם פיטסבורג עולים, על חשבון דנבר נניח). ובכלל, היתרון הכי גדול שלנו על בולטימור זה גרונק שתופר אותם באמצע. השנה אין לנו אותו.
לדעתי בדיוק כמו שאתה אומר שאני אסיר של הרגע, אתה מנפח את ניו אינגלנד למימדים מיתיים. כשאין את גרונק אז ההתקפה שלהם מצוינת אבל בהחלט ניתנת לעצירה (למעשה, דנבר הצליחה לעצור אותה יפה מאוד שנה שעברה אפילו עם גרונק) וההגנה שלהם אולי לא חלשה אבל בטח לא מפחידה. הם יותר טובים לדעתי מכמעט כל הקבוצות ב-AFC (כרגע אוקלנד נראים לי טיפה יותר חזקים אבל בפלייאוף הניסיון של הפטס אמור לעזור להם) אבל בטח שאין שם פערים כמו שאתה מנסה לצייר. לפטס יש לא פחות חורים מכל קבוצה אחרת.

Maldini 6 בדצמבר 2016

זה לא משנה שאין את גרונק עכשיו כשיש את בנט (מבחינת הפלייאוף ב-AFC. מול ההגנה של סיאטל נניח זו תהיה בעיה)

השילוב של שניהם היה אמור להבטיח כרטיס וודאי לסופרבול והמשמעות של הפציעה של גרונק היא שה-Margain of error (שזה למעשה Margain of injuries) אכן הצטמצם משמעותית אבל הפער האיכותי נשמר והמיסמאצ'ים אול אובר דה פילד עדיין קיימים. בפעמים הקודמות שאיבדתם אותו לא היה מחליף אמיתי כמו בנט אלא אילתורים עם כל מיני בינוניים מתים כמו מייקל הומנואונוואי ומאתיו מוליגן. בנט הוא טופ 5 TE ומביא לשולחן פחות או יותר איכויות דומות לשל גרונק מבחינת יכולת תפיסה, ראוט ראנינג וחסימה.

אני יוצא מתוך נקודת הנחה שתהיה לפאטריוטס ביתיות גם כי הסרט שלא תסיימו לפחות ב3-1 לא קיים מבחינתי אבל גם אם נניח לרגע שכן, בעיקר בגלל מלחמת ההתשה שהולכת להיות ב-AFC WEST בחודש הקרוב

שורה תחתונה כל עוד יש ביתיות (ותהיה) והטריו של בריידי-אדלמן-בנט בריא אני לא חושב שיש לאף קבוצה סיכוי לנצח בפוקסבורו. לא מימדים מיתיים, פשוט ניתוח מקצועי בסיסי. דנבר היחידה שמסוגלת הגנתית להתמודד עם זה בצורה סבירה ובשביל זה היא צריכה הגנה 100% בריאה ו-Competence התקפי (בהנחה שהיא מגיעה בכלל לפלייאוף). היילי אנלייקלי. לכל השאר אין את הפרסונל ההגנתי.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

אתה ראית את בנט בשבועות האחרונים? הוא כמו בובת וודו, פצוע בכל איבר בגוף שלו בערך. במשחק השבוע הוא תפס פעמיים ל-4 יארד וחטף שתי עבירות הולדינג. גרונק הוא לא, זה בטוח, בטח לא בכושר הנוכחי.
העובדה היא שמאז הפציעה ההיא של בריידי, בפוקסבורו הפטס הפסידו לבולטימור פעמיים ואפילו לג'טס בפלייאוף, בנוסף לשני הפסדים בדנבר. אז בוא לא נהפוך אותם עדיין לאיזה גרסה בלתי מנוצחת. כל מי שראה את ההגנה שלהם השנה, שנופלת משמעותית מזו של עונה שעברה, בטח מזו של עונת הסופרבול, יודע שיש להם מלא מלא חורים. פייבורטים – כן. אבל לא משמעותית

Maldini 6 בדצמבר 2016

העובדה היא שההפסדים לבולטימור והג'טס ולדנבר (ב-2013) היו בלי גרונק ובלי מחליף הולם לגרונק. אם זה היה המצב גם עכשיו הייתי מסכים איתך. אבל זה לא. בנט אולי לא 100% עכשיו אבל אמצע ינואר בפעם האחרונה שבדקתי זה עוד יותר מחודש.

אני מסכים שהפאטס לא חזקים השנה כמו בשנתיים האחרונות אבל באותה מידה אני חושב שהליגה בכלל והקונטנדריות ב-AFC בפרט לא חזקות כמו בשנתיים האחרונות. אין פה ניסיון להפוך אותם לגירסה בלתי מנוצחת אבל אני חייב הסבר פשוט – איך בולטימור/פיטסבורג/קנזס/אוקלנד הולכות לעצור את ההתקפה שלכם (שוב, בהנחה שהטריו המדובר בריא)? כל מה שצריך זה Interior puss rush+ לפחות שני ליינבקרים שמסוגלים לרוץ ולשמור על ראנינג בק'ס/סלוטס כשהפאטס יבודדו אותם עליהם + לפחות 2 קורנרים שמסוגלים לשחק PRESS MAN TO MAN + סייפטי שיוכל להקשות כמה שיותר על בנט.

לאיזו הגנה יש מכלול של כל הדברים האלו? לקנזס אין את הליינבקר'ס והקורנרים #2 ו-#3 אחרי פיטרס, לסטילרז אין פאס ראש וסקנדרי, לבולטימור אין את הסקנדרי ולאוקלנד אין את כל המכלול (כן יש לה עילוי כמו מאק אבל אם יש משהו שבליצ'ק יודע לעשות זה לנטרל עילויים בודדים שמשחקים בהגנות בינוניות. להלן: התצוגות של JJ וואט מול הפאטס לאורך ההיסטוריה. או בעצם אארון דונלד רק מלפני יומיים)

תומרג 6 בדצמבר 2016

לא הגזמת בכלל על תומאס, לא שאני מזלזל בו אבל אני לא מכיר הרבה אנשים שיגידו שהוא יותר חשוב לקבוצה משרמן או מצ'נסלור. מה שמשאיר אותנו עם השחקן השלישי בחשיבותו בסקונדרי והחמישי או השישי בהגנה של סיהוקס.
הבריאות של ראולס הרבה יותר משמעותית אבל למרות שכמעט לא רץ עם הכדור אחרי הקונקשן, הוא המשיך לשחק והייתי נזהר לפני שהייתי קובע שהוא פצוע למשחק נגד גרין ביי בשבוע הבא. נדמה לי גם שראיתי את פרוסייס חזרה בסגל גם אם לא עלה על הדשא.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

לדעתי הוא בטוח יותר חשוב משרמן, שהיום הוא קורנר טוב ולא הרבה יותר. לא מבין מה הבעיה עם מה שאמרתי – גרונקוסבקי חשוב לפטס יותר מבריידי? מן הסתם לא. זה עדיין לא הופך את האובדן שלו לבעייתי מאוד. אותו דבר עם תומאס, הוא שחקן מפתח מאוד חשוב בהגנה הזאת.

Maldini 6 בדצמבר 2016

אז אתה צריך להתחיל להכיר אנשים אחרים כי תומאס הוא ביי פאר השחקן החשוב ביותר בהגנה של הסיהוקס. האתלטיות המטורפת וה-RANGE שלו מאפשרים להם לשחק כמעט כל המשחק עם Single high safety ולהשאיר את כל הקורנר'ס ב-1 על 1 בלי לחשוש מדיפ בול בגלל שיש אותו עם המהירות 4.3 שלו לכסות שטחים עצומים ולחטוף/להדוף את הכדור. זה למעשה כמו דאבל קאברג', רק שסיאטל לא צריכים לבחור רסיבר וצד מסויים אלא יכולים להחיל אותו על כל המגרש.

NoOne 6 בדצמבר 2016

לטעון שריצ'רד שרמן זה שחקן יותר טוב או יותר חשוב מארל תומאס זה כמו לחשוב שדארל ריבאס עדיין משחק פוטבול כשהוא פרש בעצם בתום העונה שעברה.

אח שלו 6 בדצמבר 2016

תומר – אם כבר אז שרמן (שהוא תותח) הוא השחקן החמישי או השישי בחשיבותו שם, לא תומאס. הייתי שם לא רק את תומאס, אלא גם את בובי ואגנר (ואולי גם מייקל בנט וקאם) בחשיבות לפני שרמן.

תומרג 6 בדצמבר 2016

מאחר ואני מתיחס לכולכם כמבינים בפוטבול יותר ממני, אקבל את זה :)
(לא עוד אלא ש FOX דירגו את הסייפטיז הטובים בליגה ונחשו מי במקום הראשון…)

תומרג 6 בדצמבר 2016

ועדיין, לדעתי שרמן הוא הרבה יותר מ WR טוב. רק תספרו כמה מסירות נמסרות לשחקנים שהוא מכסה וכמה לצד השני (עזבו את אחוזי ההשלמה)

תומרג 6 בדצמבר 2016

ואגב, בדירוג של FOX, שרמן הוא ה CB השני בליגה (אחרי פטרסון).
כנראה שלא רק אני חושב שהוא יותר מ"קורנר טוב ולא הרבה יותר מזה".

אריאל גרייזס 7 בדצמבר 2016

שרמן קורנר מצוין שנהנה מאוד מהגנה חזקה לידו וצמד הסייפטיז הכי טובים במשחק. בכל מקרה, קורנר יכול לקחת רק רסיבר אחד בהתקפה של היריב, זה ניטרול משמעותי אבל יחסית קטן. סייפטי טוב משפיע בצורה הרבה יותר גדולה על המשחק.

סמיר זמפיר 7 בדצמבר 2016

זה נכון. העמדה בה תומאס משחק חשובה ומשפיעה יותר. בעיקר להגנה כמו של סיאטל שהבסיס שלה זה תומאס וצנסלור. אבל צריך לזכור ששרמן סגר הרמטית את צד שמאל במשך שלוש שנים. ברגע ששילמו לו, ולא יכלו להרשות את מקסוול, שרמן עבר לכסות שטחים אחרים. הוא לא סגר הרמטית אבל עדיין, טופ של הטופ בהגנה הטובה בהיסטוריה של המשחק. בטח המודרני. בפער גדול.
הדינמיקה בין שלושת אריות הליגיון היא כזו שחסרון כל אחד מהם הוא אדיר ומורגש מייד.
אגב מקסוול, אם יש תקווה לעונה הזו מעכשיו, זה שפיט קרול יודע לפתח הגנה אחורית. ראינו איך מקסוול נראה אחרי שעזב את מפרץ אליוט. קשה לבקש לבנות תואם תומאס מהיום למחר. אבל למזער נזקים ולוודא שאין נזילה, לזה הוא מסוגל.
המפתח ומי שצריך לחזור ליכולת ולבריאות זה בנט. אם הוא מצליח לפצח את הקווים בפלייאוף, צנסלור יכה בשאר.

נתי 6 בדצמבר 2016

זה מדהים מה משתנה בשבוע אחד – גרונק ותומאס משנים כמו שאמרת את סיכויי האליפות של קבוצותיהן דרמאטית. ואגב, לדעתי תומאס יותר קריטי לסיאטל אפילו מגרונק לפטס. אני לא צריך למנות כאן את היתרונות של גרונק, במיוחד ברגעי לחץ, ועוד יותר מכך והכי קריטי-באנדזון.
אבל: ראשית, במשחק השוטף לפטס יש הרבה כלים מפצים (כמובן תלוי גם כמה בנט בריא, לעזאזל, בשביל מה הוא היה צריך למכור את דרבי?), ושנית הם משחקים לא מעט בלעדיו (למרות שלא ממש מצליחים בפלייאוף בלעדיו).
סיאטל לא מכירה משחק בלי תומאס, למעשה אני חושב, בלי לבדוק נתונים (עידו?) שכשאחד מחברי ה-LOB פצוע סיאטל מתקשה מאד. שם התיאום בין הרביעיה זה משהו שהרבה יותר קשה לרכוש וללמוד. אני מתקשה לראות אותם עומדים מול התקפת דאלאס נניח ללא תומאס, וזה לא שהם פיתחו התקפת על. כאחד שלמד להכיר את הענף רק בשנים האחרונות, זה משהו שטרם התרגלתי אליו, נושא הפציעות…

ק. 6 בדצמבר 2016

הראו במשחק מול קרוליינה נתונים שהשוו בין נתוני ההגנה והפאסר רייטינג של היריב כשצ'נסלור-תומאס-שרמן משחקים ביחד, לעומת ללא אחד מהם (ואם אני זוכר נכון קראתי שעד הפציעה תומאס לא החסיר משחק משהצטרף לליגה). הפערים היו גדולים.

נתי 6 בדצמבר 2016

מאלדיני – לא יכול לענות לך למעלה (לא יודע איך אריאל עושה זאת, אולי יש לו קשרים למעלה?) אבל גם ללא דיווחים, למרות שישנם, מספיק לראות את בנט משחק ולהבין שהוא פשוט נותן את כולו אבל הוא פצוע ועוד איך. אם גרונק לא היה נפצע אין סרט הוא היה עולה השבוע הוא היה אולי ב-30% יכולת. אולי. תוסיף את הפציעה של אמנדולה עכשיו, וכבר לא תהיה בטוח כל כך שסרט של 2:2 למשל הוא בלתי אפשרי

ניינר / ווריור 6 בדצמבר 2016

לא שזה יקרה השנה, אבל סופרבול דאלאס-ריידרס היה יכול להיות מאד נחמד.
אני גם לא מאמין בג'ק דל ריו ברגעי האמת אבל בנו שם קבוצה נהדרת באוקלנד.

Yavor 6 בדצמבר 2016

מישהו יכול להסביר את החוק לגבי הטאצבק הלילה?
באופן כללי – אם שחקן מאבד את הכדור והכדור מתגלגל החוצה, מה החוק? והאם זה חוק שונה כאשר הוא מאבד אותו לתוך האנדזון? או לתוך האנדזון ואז החוצה? או לתוך האנדזון שלו ואז החוצה?

בקיצור – אשמח להסבר, ממי שיכול

אורן השני 6 בדצמבר 2016

החוצה לא באנדזון – נשאר של הקבוצה האחרונה ששלטה בכדור
החוצה לאנדזון של היריב – טאצ'בק
החוצה ל/באנדזון שלך – סייפטי
לתוך האנדזון ולא החוצה – תלוי מי משתלט, כמו מהלך רגיל עם פאמבל

Yavor 6 בדצמבר 2016

תודה. ומה זה טאצבק? כדור עובר?

אורן השני 6 בדצמבר 2016

כן, המהלך הבא מה-20 יארד.

יש גם טאצ'בק של kickoff שהמהלך הבא מה-25 יארד (שהבעיטה יוצאת מהאנדזון או שתופסים ונשארים באנדזון).

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

בספר החוקים זה החוק שמופיע תחת "החוק המטופש ביותר בפוטבול"

אלעד כץ 6 בדצמבר 2016

אז מה היית מציע לעשות במקרה כזה?

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

מבחינתי זה די פשוט. כדור של ההתקפה בנקודה של הפאמבל.

אלעד כץ 6 בדצמבר 2016

אני חושב שגם ככה רוב החוקים נותנים יתרון להתקפה אז לא נורא שיש חוק שמטיב עם ההגנה. אני גם לא מבין למה פאמבל שיצא החוצה ניתן לקבוצה שאחזה אחרונה בכדור ובעצם הרבה פעמים נותן להתקפה יתרון גם על מהלך הגנתי גדול.

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

זה לא קטע של לתת יתרון להתקפה או להגנה. זה פשוט לא הגיוני שהבדל מקרי של יארד ישנה פוזשן. לגבי החקטע השני – אין הגיון בלהחליף פוזשן אם הקבוצה לא השתלטה על הכדור. זה יהיה לתת יתרון לא הוגן.

אלעד כץ 7 בדצמבר 2016

יש הרבה חוקים לא הגיוניים. מה ההגיון לתת כדור עונשין מול חומה על עבירה שעצרה גול בטוח אבל היתה במרחק 16.5 מטר מהשער, ולעומת זאת לתת מצב כמעט ודאי לכיבוש על עברה במצב הרבה פחות מסוכן אבל במרחק 15.5 מטר?
תמיד יש קו מסויים שמשנה את הכללים (קשת השלוש למשל).
כמו שאני מבין את זה, האנדזון הוא ה"בית" של הקבוצה המגינה ואותו יש לפרוץ בשליטה מלאה של הכדור. ברגע שהכדור נכנס לבית הזה ללא שליטה – הוא הופך להיות שייך לקבוצה המגנה (הוא הרי בשטח שלה), ועכשיו דווקא הקבוצה המתקיפה צריכה להשתלט עליו בשביל שהוא יהיה שייך לה. (הפוך מכל שאר המגרש). ואני מוצא הרבה הגיון בחוק זה.

אריאל גרייזס 7 בדצמבר 2016

לפי ההגיון שלך גם מסירה שהיתה אינקומפליט באנדזון צריכה ללכת לקבוצה המגינה. זה לא שהקבוצה המגינה השתלטה על הכדור באנדזון, הוא בסך הכל יצא דרכו. בכל המגרש הכדור הוא של הקבוצה שאיבדה את הכדור בנקודת היציאה מהקווים, פתאום הוא של הקבוצה המגינה.
הדוגמא שאתה נותן היא לא לחוסר הגיון אלא פשוט לזה ששמים קו מפריד. לא משנה איפה היו שמים אותו, היית יכול להגיד למה שם. פה יש שינוי מאוד גדול בחוקים מסיבה לא ממש ברורה. זה בערך כמו שבכדורגל כדור שיצא בקו של השער החוצה יהיה שייך לקבוצה המגינה, לא משנה מי האחרון שנגע בכדור.

עידו ג. 7 בדצמבר 2016

ברור שאנשים יכולים לראות את אותה סיטואציה באופן שונה. לדעתי אבל יש קונצנזוס די רחב בקרב האוהדים שהחוק הזה חייב להשתנות.

אלעד כץ 7 בדצמבר 2016

אריאל, אינקומפליט הוא דד בול ברגע שהוא, ובכן, הופך להיות אינקומפליט. הוא בעצם לא הצליח להכנס לאותו "בית" בכלל. הפאמבל, שהוא כדור חי, נכנס לשטח הקבוצה המגינה ובתור שכזה יש להם זכות ראשונים עליו.
אם אתה רוצה תשווה את לזכות החוקתית בארה"ב של אדם להגן על ביתו. מה שאסור לו לעשות מחוץ לשטח שלו – מותר לו בביתו. (בחצי קריצה, כן?).
בהרבה משחקי כדור יש שטח "בית" של ההגנה, שבו החוקים משתנים לטובתה. בכדורגל – רחבה ותיבת החמש. בכדוריד הקשת של ה-5 מטר (נדמה לי), בכדורסל היה פעם ושינו את החוקים לטובת ההתקפה (3 שניות), וגם בהוקי יש משהו נדמה לי. וזה הגיוני.
לגבי הקונצנזוס – אף פעם לא היתה לי בעיה לא להיות חלק ממנו. גם במקרה זה כפי הנראה.

אורן השני 7 בדצמבר 2016

אני איתך אלעד.

יריב 7 בדצמבר 2016

שים לב לחוקים בשני הצדדים – פאמבל שיוצא דרך האנדזון עדיף לקבוצה המגינה על פאמבל שיוצא מצד המגרש בין הקווים *בשני הצדי המגרש*. לא נכון לתאר את זה כ"שטח הבית של ההגנה" בהקשר הזה. לא שיש לי בעיה מהותית עם החוק, אבל אני הייתי מעדיף שפאמבל שיצא בלי שליטה יהיה תמיד שקול למהלך שנעצר ברגע הפאמבל, מטעמי פשטות (מה שמשאיר סייפטי רק אם הפאמבל קרה באנדזון שלך, וטאצ'בק רק לפאמבל לאחר איבוד כדור).

אגב, מה קורה אם ההגנה חוטפת באנדזון, ואז החוטף מאבד את הכדור שמתגלגל החוצה מחוץ לאנדזון? טאצ'בק?

אלעד כץ 7 בדצמבר 2016

תודה על חידוד הנקודה. אתה כמובן צודק.
העניין הוא שבאנד זון החוקים משתנים לעומת שאר המגרש, וזה צודק לטעמי. האנדזון הוא מושא הכיבוש האולטימטיבי בפוטבול, וככזה הוא צריך לקבל יחס עודף לעומת שאר חלקי המגרש.
אז כשהכדור אובד באנד זון הוא עובר לקבוצה השניה – להבדיל מכל מקום אחר במגרש.
אני בסדר לגמרי עם זה.
לגבי השאלה שלך, שאלה טובה. הניחוש שלי הוא טאצ'בק.

אלון3131 7 בדצמבר 2016

לדעתי זה סייפטי, הרי אם הק"ב עושה פאמבל באנדזון שלו וזה עף אחורה אז זה סייפטי.

אז למה עם שחקן הגנה עשה INT, פימבל וזה עף החוצה מהסוף של האנדזון זה לא יהיה סייפטי?

יריב 7 בדצמבר 2016

ובכן, בחנתי את החוקים, והם קובעים שההחלטה עם סייפטי או טאצ'בק נקבעת לפי מי שהכניס את הכדור לאנדזון. במקרה של חטיפה, מי שהכניס את הכדור לאנדזון היא הקבוצה השניה – טאצ'בק. אבל אם החוטף יצא מהאנדזון וחזר לתוכו – סייפטי.

עידו ג. 7 בדצמבר 2016

אלעד יש לי שאלה. לפי ההגיון שאתה מציג במקרה ששחקן מפמבל באנדזון שלו והכדור יוצא החוצה ללא שליטה בקו היארד אז לא צריך להיות סייפטי?

אלעד כץ 7 בדצמבר 2016

עידו, ראה תגובתי ליריב קצת למעלה

עידו ג. 7 בדצמבר 2016

קראתי והתשובה לא ברורה לי. אתה אומר שאיבוד באנדזון צריך לקבל יחס מיוחד. כשאתה אומר איבוד האם אתה מתכוון לנקודת הפאמבל או למקום שבו הכדור יצא משדה המשחק. לפי הטיעון המקורי אתה מתייחס למקום שבו הכדור יצא מהמגרש. אבל אני שואל על מקרה שבו הפאמבל היה באנדזון והכדור יצא מחוץ לשדה המשחק בין האנדזונס.

אלעד כץ 8 בדצמבר 2016

תראה עידו, על כל חוק אפשר להתפלפל עוד ועוד ולמצוא מקרים שונים בהם החוק הוגן יותר או פחות.
בסופו של דבר המצב כמות שהוא היום הוא הוגן וסביר בעיני ואני לא רואה את הצורך לשנות אותו.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

בצירוף מקרים מדהים..
https://twitter.com/greisas_ariel/status/805968548061265920

Yavor 7 בדצמבר 2016

אני מסכים שזה חוק לא חכם.
אגב, אם אני שחקן התקפה שרץ עם הכדור ליד הקו ורואה שתיכף יתקלו אותי – האם זה לא יהיה חכם לזרוק את הכדור שיקפוץ בפנים ואז ייצא החוצה – ואז אקבל את הכדור במקום רחוק יותר ממה שהיו מתקלים אותי? האם זו לא שיטה נבזית להשיג פירסט דאון כשאתה רואה שלא תצליח לעשות זאת עם הכדור ביד?

ואם תקשו ותגידו שזו בעצם מסירה קדימה ולכן אסורה – מה עם מקרה שאני פשוט רוצה לעצור את השעון אבל רואה שתיכף מפילים אותי לקרקע, ואז "שומט" את הכדור החוצה בכיוון אחורי או ישר?

רענן 6 בדצמבר 2016

דו שיח מעניין , בשני בלילה ניראה כמה הגנה של בולטימור יכולה להקשות על הפטס,כבר נאמר ע"י אריאל ואחרים שגרונק שורף את הרייבנס, בלעדיו ? הרייבנס סגרו את ביג בן לפני 3 שבועות באופן מוחלט ,לא עבר את החצי עד לסוף השלישי , לחץ אדיר על הקוו וכיסוי כפול לבראון , והשאירו את כל האמצע ריק , בדיוק אזור המחיה של גרונק , עכשו הוא פצוע וההגנה של הרייבנס בריאה .

שי אורן 6 בדצמבר 2016

קייפרניק סיים משחק עם 4 יארדס ו5 סאקס. פעם ראשונה בNFL. ולחשוב שלפני 4 שנים אלכס סמית ישב על הספסל בסופרבול שהוא כמעט ניצח

7even 6 בדצמבר 2016

ואוו הפייק פאנט של הצ'יפס….ובכלל…קבוצה שכ"כ כיף לראות…!

urlacher 6 בדצמבר 2016

ולחשוב שכרגע אנחנו נראה משחק ווילד קארד בין הבאקס לליונס…

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

בווילד קארד תמיד יש משחקים לא באמת טובים, זה לא חדש. חצאי הגמר זה השבוע הטוב באמת

אח שלו 6 בדצמבר 2016

מאלדיני – אני מסכים כמעט עם כל מילה בניתוח שלך בתגובות לגרייזס למעלה (אי אפשר להגיב שם). אבל אני חושב שאתה מפספס משהו.
נכון – הפאטס לא צריכים לפחד מקבוצה כזו או אחרת בגלל השדים של העבר. אבל ההיסטוריה כן מלמדת משהו שאסור להתעלם ממנו – והיא שאי אפשר לבנות על זה שבריידי יקח אותך על הגב בתצוגות עילאיות מושלמות משחק אחרי משחק (בריידי ב-2014 נתן את שני הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של פלייאוף – מול הרייבנס והסיהוקס – אבל אז היה לו את גרונק). בסופו של דבר חייב להגיע משחק בו ההגנה שמנגד תאט קצת את בריידי. ואז ההגנה של הפאטס לא מספיק טובה בשביל לנצח לבד. הסיפור עם גרונק הוא פשוט: ההעדרות שלו מקטינה מאוד את הסיכוי שההתקפה של הפאטס יכולה לשחק רצף של משחקים מושלמים עד הסופרבול. זאת אומרת, ניסיון העבר הרע הוא לא עם קבוצה ספציפית כזו או אחרת, אלא ניסיון עבר רע עם ההסתברויות – כמעט לא יכול לקרות מצב ב-NFL של ימינו שבו קבוצה לוקחת סופרבול רק על בסיס תצוגות התקפיות עילאיות. ההסתברות מלכתחילה היא נמוכה, וההעדרות של גרונק מורידה אותה יותר למטה.

urlacher 6 בדצמבר 2016

הגנת הפאטס טופ 3 בנקודות, טופ 10 ביארדים, טופ 10 נגד ריצה ובכללי נמצאת ברוב הדירוגים יחסית גבוה.
אולי לאוהד פאטס זה נראה שהיא לא מספיק דומיננטית והיא לא מפלצת הסאקים של דנבר, מכונת האיבודים של הצ'יפס או בעלת פרונט 7 כמו של הרייבנס אבל בסך הכל היא טובה יותר מרוב הקבוצות שיתמודדו איתה בפלייאוף ב-AFC.

כאשר מוסיפים לזה את בריידי ובליצ'ק אני חושב שגם בלי גרונק יש להם יתרון ברור על כל קבוצה בחטיבה ורוב הסיכויים גם יתרון ביתיות לאור העובדה שהמשחק הכי קשה שמצפה להם הוא בדנבר נטולת ההתקפה בעוד הריידרס, ברונקוס וצ'יפס יאכלו אחת את השנייה.

אריאל גרייזס 6 בדצמבר 2016

אוהד הפטס גם רואה את המשחקים ולא רק מסתכל בסטטיסטיקות. הוא יודע שהפטס שיחקו נגד קבוצות מאוד חלשות, נניח שבוע שעבר ריפד יפה מאוד את המספרים של ההגנה של הפטס, כמו המשחק מול ההתקפה המצחיקה של יוסטון. הוא יודע שכל פעם שהקבוצה שלו היתה מול התקפה סמי-נורמלית היא היתה צריכה שבריידי יציל לה את התחת.

urlacher 7 בדצמבר 2016

זו בדיוק הייתה הכוונה שלי אריאל.
אתה רואה את המשחקים בלייב אז לפעמים מפספסים את התמונה הגדולה והיא שבמשך רוב השנה יש\הייתה לכם הגנה טובה שעושה מספיק כדי להיות טופ 10 בליגה.
כמו שכתבתי היא לא מיוחדת או יכולה לסחוב את הקבוצה לבד כמו דנבר אבל עשיתם עבודה טובה מול אריזונה, סינסי ופיטסבורג להן יש התקפות טובות עד מאוד.
חוצמזה רוב ההתקפות הטובות השנה נמצאות ב-NFC מה שגם כן משחק לטובתכם.
הנקודה שהיא שההגנה לא אמורה לנצח לבד כי יש לכם את פאקינג טום בריידי ומשחק הריצה שלכם נראה יותר טוב אבל גם ההגנה מספיק טובה.

כל זה רק בא כנגד הטענה שנכתבה למעלה "שבריידי יקח אותך על הגב בתצוגות עילאיות מושלמות משחק אחרי משחק". זה לא המצב.
הפאטס, כמעט כרגיל, הם הקבוצה הכי מאוזנת בליגה.

אח שלו 7 בדצמבר 2016

אולראכר – לא נכון.
בריידי כן יצטרך לסחוב את הקבוצה על הגב אם הם רוצים סופרבול. ההגנה לא יכולה לסחוב אותם על הגב. אני אומר לך את זה לא רק מהניסיון של לראות את הפאטס בכל השנים האחרונות, אלא גם בתור צופה פוטבול נייטרלי. אסביר למה:
הסטטיסטיקות עליהן אתה מסתמך כשאתה אומר שההגנה של הפאטס טובה הן סטטיסטיקות מעוותות, בגלל שפוטבול זה משחק קבוצתי. אם ההתקפה שלך מריצה דרייבים ארוכים ומשיגה עמדת שדה טובה, אז להגנה קל יותר לשמור על סקור נמוך (כי היריב משחק על מגרש ארוך יותר נגדה, ויש לה יותר אוויר לנשום, וכולי). אם הספיישל טימס שלך שמים אותך במשחק הבעיטה והפאנטים במיקום טוב, אז להגנה קל יותר לשמור על סקור נמוך. לפאטס, מסורתית וגם השנה, יש התקפה וספיישל טימס ששמים את ההגנה בנקודת-פתיחה הטובה ביותר (יחסית) בליגה. אז כשאתה אומר לי "אתה רואה, ההגנה יכולה לסחוב לבד", אתה מתעלם מזה שהסטטיסטיקות של ההגנה נכונות רק כשבריידי מקרקס את היריב.
סטטיסטיקות יותר נכונות למדידת הגנה הן סטטיסטיקות כמו DVOA, או אחוזי דאון שלישי, או אחוזי רד זון. כי אלו סטטיסטיקות שמודדות את ההגנה במנותק יחסית מיתר החלקים של הקבוצה. בכל הסטטיסטיקות האלה ההגנה של הפאטס בחצי התחתון של הליגה.
שלא תבין אותי לא נכון – יש הרבה דברים שההגנה הזאת יודעת לעשות. היא הגנה טובה בהרבה בהרבה מהזוועות החיות שבריידי סחב לסופרבול ב-2011. הם יודעים להגן נגד הריצה. ויש להם סקנדרי סביר. והם ימשיכו להשתפר בשבועות שנותרו. ואם גרונק היה משחק אז הייתי מהמר על הפאטס לסופרבול. אבל גרונק לא משחק. וההתקפה מתישהו תיתקע. ואז אני פשוט לא סומך על ההגנה הזאת, אלא אם היא תשתפר פלאים בשבועות שנותרו (כי, נגיד, שחקנים שנרכשו במהלך העונה התרגלו ויפרחו – אריק רואו, קייל ואן נוי, וכולי).

יריב 7 בדצמבר 2016

נתונים:
דרייב ממוצע נגד הפטס מתחיל מה24.3, הכי טוב בליגה (בפער גדול), אבל עובר 32.4 יארד (14 הכי הרבה), סיכוי נמוך מאוד לאיבוד (7.6%, שישי הכי גרוע). בעיני די משכנע בטענה של "אח שלו".

Yah 6 בדצמבר 2016

בליצק אשכרה ספסל את ווס וולקא, הרסיבר הנורמלי היחידי שלו, במשחק פלייאוף בגלל שהתייחס לרגליים ברפרנס לרקס ראיין

הגאון 6 בדצמבר 2016

שאלה קטנה, גרונק כרגע פצוע, השאלה האם הוא בטוח לא חוזר לפךייאוף?

עידו ג. 6 בדצמבר 2016

לא יכול לחזור. שמו אותו ב IR ומותר להחזיר רק שחקן אחד במהלך העונה. הפאטס כבר החזירו את בריסט.

לונו 7 בדצמבר 2016

ההתקפה של הפטריוטס נראית בינונית להחריד וחסרת explosivness כבר כמה שבועות.. הלו"ז הקל וההגנות הרכות (שעדיין עשו צרות לבריידי, אפילו ההגנה המעפנה של הניינרס נראתה לא רע נגדם) לא ממש הצליחו להסתיר את זה שבלי גרונק לפטריוטס אין יכולת למתוח את המגרש ולהשלים מסירות של יותר מ5-10 יארדס. שני המשחקים הקרובים – נגד שתים מהגנות המסירה היותר טובות וקבוצות שתמיד עושות לבריידי בעיות יעידו יותר מכל לאן נושבת הרוח בגזרת ההתקפה. אם לשפוט לפי שנה שעברה, מצב הבריאות של בריידי, ותנאי מזג האוויר כמובן, אני לא אתפלא אם הפטריוטס יעברו לגישה שתהיה יותר run-heavy עם כמות גדושה של בלאונט, בנסיון להאט את קצב המשחק ולהגן על בריידי. אני לא יודע למה זה יספיק בפלייאוף, זה כמובן מאוד תלוי בהגנה שבאמת נראתה לא משהו כשנתקלה במבחן רציני (ווילסון, דלטון? כנראה שלא היו יותר מדי כאלו.. אפילו הצליחו במזל להימנע ממפגש עם רוטליסברגר). לרייבנס ולברונקוס, שתמיד באים חמים ב mile high, במיוחד אם סמיאין משחק, יש כלים לתקוף את ההגנה. אני זוכר שב2014 לפטריוטס היה את ריבאס וצ'נדלר ג'ונס, לג'יימי קולינס כבר היה תפקיד משמעותי.. בליצ'ק החליף אותם ב.. כריס לונג ? בינתיים העונה הזאת מרגישה קצת כמו דז'ה וו.. אבל פוטבול זה עדיין any given sunday.. אפילו מאנינג הצליח לקחת בשנה שעברה סופרבול (עדיין נשמע מוזר להגיד את זה)..

Odel R 7 בדצמבר 2016

הסתכלתי השבוע קצת על סטטיסטקה .
אני אוהב מספרים אבל בספורט אני לא מוצא את זה מהנה במיוחד .
בכל מקרה אני חחושב שאתה צודק לגבי איזון של קבוצה ובדקתי כמה מאוזונות הבוצות בליגה ולמי יש סיכוי
טוב ללכת עד הסוף .
מבחינת מספרים כרגע הקבוצות הכי מאוזונות הם דאלאס והפטריוטס. מעבר ליחס הפס ניצחון
הם מאוזנות השאר פחות …אפילו הפיבוריטים שלי (סיאטל) ממש לא מאוזנים – אין להם משחק ריצה בכלל.
עידו אתה אוהב סטטיסטיקה מה אתה אומר על זה ?

עידו ג. 7 בדצמבר 2016

למה אתה מתכוון במאוזן? אם התקפית במשחק ריצה/מסירה אז הסיהוקס מתעקשים על משחק הריצה מרות הכל. הם לא כל כך מצליחים בכך אבל הם משתדלים להישאר מחויבים למשחק הקרקע. גם אטלנטה ואוקלנד מאוזנות וגם קבוצות אחרות שפחות נחשבות כקונטנדריות אמיתיות כמו מיאמי. אבל זה בהחלט בעיה עבור קבוצות כמו הג'ייאנטס, הפאקרס או הסטילרס והרייבנס.

תומרג 7 בדצמבר 2016

לדעתי הסיהוקס שיחקו פחות על ריצה כי ראולס היה פצוע, מאז שהוא חזר הם רצים יחסית הרבה ובמשחקים האחרונים הוא רץ ממש הרבה פוזשנס כולל כמה TD כמובן.
לא רק זה אלא שמאז שהוא חזר (ווילסון החלים) גם הליין שלהם נראה פתאום הרבה יותר טוב.

Odel R 7 בדצמבר 2016

אתה צודק לא הסברתי למה התכוונתי .
הסתכלתי רק מבחינת ההתקפה – ריצה\מסירה.

סיכום של מה שראתי – זה דיי מעניינים

סיאטל מסירה :המון ניסיונות בעיקר בולדווין וגראהם ,ריצה :דיי חלשים מעט מאוד ניסיונות
פטריוטס – מסירה : מאוד מגוונים פחות ניסיונות מסיאטל , ריצה: חזקים בעיקר בלאנט
אוקלנד – מסירה : מאוד מגוונים המון ניסיונות אפילו יותר מסיאטל , ריצה: חזקים מאוד 3 ראניניג באק טובים
קאנס סיטי – הסטטיסטיקה מראה שהם קבוצה חרא אבל מבחינת הנצחונות הפסדים הם לא רעים , המספרים משקרים?
דאלאס – חלוקה יפה במסירות מעט ניסיונות יחסית , ריצה מדהימה אבל שוב כמו ניו אינגלנד נשענת על בחור אחד במקרה הזה אפילו רוקי.

ההימור שלי 2 מה5 יהיו בסופר-בול

עידו ג. 7 בדצמבר 2016

הסיהוקס מאד התקשו עם משחק הריצה אבל לא ויתרו עליו. בשבועות האחרונים הם לגמרי חזרו לעניינים. מעבר לחזרה של רואלס הרבה יותר משמעותית לענין היא הבריאות של ווילסון. בסך הכללי אחזו מהלכי הריצה שלהם העונה די ממוצע (זה נמוך עבורם. כי בדרך כלל הם בערך חצי חצי).

הפאטס באמת שמים דגש על משחק הריצה העונה. לא מעט בגלל שלא הייתה ברירה בתחילת העונה כשבריידי היה מושעה. באופן קצת מוזר לדעתי הם ימסרו יותר עכשיו שדיון לואיס יהפוך להיות חלק משמעותי בהתקפה.

אם אתה רוצה להבין את ההצלחה של קנזס סיטי אז הנה שני מספרים: 14+ באיבודי כדור. ו-51 נקודות לא התקפיות.

לגבי הריצה של דאלאס, פאקמן ג'ונס אמר הענה שאפילו הילדה הקטנה שלו הייתה משיגה יארדים מאחורי קו ההתקפה הזה. לקאובויס יש את אלפרד מוריס שהיה מאד יעיל בשנים הראשונות ברדסקינס. זה בהחלט לא חייב להיות מופע של איש אחד, אם אליוט נופל יש מי שימשיך לרוץ שם.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2016

לגבי הפטס – שמעתי את לומברדי כבר בתחילת העונה אומר שזאת החלטה שהם קיבלו אחרי שנה שעברה, כשהם היו חד מימדיים לגמרי. יכול להיות כשלואיס שם הם ימסרו קצת יותר, אבל לדעתי לא הרבה יותר. לואיס הוא גם רץ מצוין (בניגוד לוויט שרק יכול לתפוס כדור מהבקפילד).
לגבי קנזס – הנתון הזה הוא גם לדעתי מה שעשוי לבשר את הנפילה שלהם. איבודי כדור הם קצת מקריים. זה נכון שאלכס סמית לא עושה הרבה טעויות אבל מבחינה הגנתית זה משהו שקצת קשה לבנות עליו כדי לנצח משחקי פלייאוף.

Comments closed