גמרים חטיבתיים – לייב בלוג!

אם התעוררתם עכשיו ואתם רוצים לעקוב מהתחלה, פשוט תרדו למטה עד הסוף ותתחילו לעלות.

בינתיים – סופרבול בייבי!

*

המשחק הזה גמור וחתום. נסכם בקצרה?

א. איכשהו, למרות שהיה נראה שההגנה של הפטס רכה להחריד ולא מסוגלת לעצור את ההתקפה של הסטילרס בחצי הראשון הם נתנו רק 9 נקודות עד עכשיו (בינתיים זה נהיה 16). זה עדיין מספר מרשים.

ב. הסיבה לזה היא תוכנית הגנתית נכונה שהיתה בדיוק כמו שפירטתי. אולי עם לבאון בל במגרש התוצאה היתה שונה אבל אני בספק. הפטס עשו את ה"להתכופף אבל לא להישבר" בצורה הכי טובה שלהם, נותנים יארדים קצרים ומוודאים שאין מהלכים ארוכים. בראון היה לחלוטין לא במשחק וגם משחק הריצה לא השפיע. בדיוק כמו שרשמנו.

ג. בריידי נתן היום אולי את המשחק הכי טוב שלו בפלייאוף מבחינה סטטיסטית. זה לא משחק הפלייאוף הכי טוב שלו, לדוגמא זה נגד סיאטל בסופרבול עדיף לדעתי וגם זה מול בולטימור לפני שנתיים אז הוא חזר פעמיים מפיגור 14, אבל אין ספק שהוא נהנה מאוד מול ההגנה של הסטילרס. תכ'לס, מאוד מביך מבחינת הסטילרס שקבוצה מגיעה למשחק הכי חשוב של העונה ואין לה שום תוכנית איך לעצור את היריב. שום יוזמה, שום שינוי. אני לא רוצה לצטט את המשפט השחוק על זה שחוזר על אותה פעולה שוב ושוב, אבל באמת – מה הם חשבו לעצמם? שהפעם זה באמת יעבוד?

ד. סופרבול שביעי, הכי הרבה בהיסטוריה. שביעי ב-16 שנים. בעידן תקרת השכר זה מסוג הדברים שלא אמורים לקרות. אנשים אוהבים להגיד שבלי בריידי בליצ'ק היה כלום ויש כאלו שחושבים שאם תשים את גארפולו שם אז הפטס ימשיכו לנצח. מה שהם לא מבינים זה שרק שילוב של אחד הק"בים הכי גדולים בהיסטוריה עם אחד המאמנים הכי גדולים בהיסטוריה יכול לייצר כזאת שושלת אדירה (ראה ערך מונטנה ו-וולש).

ה. אני מניח שנשמע עכשיו על התחרות הקלה, על השופטים שעזרו, על רמאויות. שהשונאים ישנאו, אנחנו הולכים לסופרבול!

ו. פלייאוף איום ונורא. משחק אחד טוב באמת וזהו. בואו נקווה שיגיע תיקון בסופרבול

*

טוב, פיטסבורג יצטרכו סוג של נס כדי לנצח את זה.

מביך מאוד להגנה שלהם. לא הצליחו לעצור את ההתקפה של הפטס וזה כשאין להם את גרונק שהיה זה שמפרק אותם תמיד. בריידי שם קליניקה מול פיטסבורג כמו שהוא תמיד עושה. 360 יארד, שלושה ט"ד בלי אינטרספשנס. כן, לא רע.

דרך אגב, מי יותר מביך היום – ההגנה של פיטסבורג או זאת של גרין ביי?

*

וככה פתאום זה 9:27

עצירה הגנתית חשובה (גם בעזרת השופטים) ואז דרייב קלאסי. הדבר המדהים לגבי בריידי זה היכולת שלו לאתר את החוליה החלשה בהגנה היריבה ופשוט לנצל אותה עד תום. אין לי מושג מה הוא ראה בוידאו או על המגרש אצל השומר של הוגאן אבל הוא הבין שאין פה תחרות ופשוט מוסר אליו פעם אחרי פעם, כל עוד הסטילרס לא יסגרו את הפינה הזאת.

ועכשיו שגם משחק הריצה של הפטס מייצר יארדים, הסטילרס יצטרכו מאוד להתאמץ כדי לחזור למשחק הזה

*

דרייב לכל קבוצה בחצי הזה וקשה עדיין ללמוד משהו. הפטס פתחו פער של שני פוזשנס כרגע, שעשוי להיות חשוב. הדרייב הקרוב של הסטילרס קריטי מאוד

*

סיכום מחצית: שתי קבוצות דומות מאוד, ההפרש נובע בעיקר מהיכולת של הפטס להשיג שני ט"ד בעוד הסטילרס נאלצו להתפשר על פילד גול בדרייב האחרון, מה שיכול להיות מאוד קריטי בסוף המשחק. פיטסבורג מקבלים את הכדור בתחילת המחצית ויהיה מעניין לראות האם הפטס יעשו איזה שהוא שינוי או שימשיכו באותה שיטה.

חוץ מזה, לא היה לנו אפילו איבוד כדור אחד במחצית הראשונה, איבוד כדור אחד כזה בחצי השני יכול לשנות את התמונה לגמרי

*

מתפתח פה משחק די דומה משני הצדדים של הכדור כשאף אחת מההגנות לא מצליחות ללחוץ את הק"ב היריב ולא לעצור את המסירה בכלל. הפטס הלכו על האסטרטגיה שהמלצתי עליה והם לא מאפשרים מהלכים גדולים לרסיברים של פיטסבורג (בואו גם נודה, הרסיברים של פיטסבורג עם ההפלות שלהם תורמים את חלקם) אבל את ביג בן זה לא מעניין והוא לוקח את מה שנותנים לו. מסירה קצרה ועוד אחת ודרייב ט"ד שני רצוף איכותי מאוד בלי שההגנה של הפטס שמה עליו אצבע. ינצח במשחק הזה מי שיצליח לעשות את ההתאמות ראשון.

מסתבר שיכולות הניחוס שלי עדיין עובדות, איכשהו בסוף לא היה ט"ד. קריאת מהלכים איומה של פיטסבורג. הפטס מסוגלים עוד לשים פה נקודות לפני המחצית ולרדת כשהם מרגישים טוב

*

הרבה גבות התרוממו כשהפטס החתימו את הוגאן לחתיכת חוזה אחרי שהוא היה קבור בבפאלו אבל כמו במקרה וולקר עם מיאמי, בליצ'ק ידע מה הוא עושה. לפטס יש השנה בדיוק את מה שהיה חסר להם בשנה שעברה – רסיבר מהיר למטרות עומק (הוגאן לדעתי עם הכי הרבה יארד פר קאץ' השנה) ובריידי כל כך נהנה מזה. בכלל, בריידי די מפרק את האזורית של פיטסבורג וזה נראה כמו שנים קודמות מהבחינה הזאת. עכשיו נשאר לראות מה ההגנה של הפטס מסוגלת לעשות ואם היא יכולה להוציא את האוויר (כן, כן) מההתקפה של פיטסבורג שהתחברה מאוד בדרייב האחרון

*

דרייב מעולה של פיטסבורג וחשוב מאוד שלא נותן לפטס לברוח. ביג בן מאוד סבלני ומדויק וקו ההתקפה שלו מתמודד בלי בעיה עם הלחץ של הפטס. יש לנו משחק.

והקיקר של פיטסבורג מפספס אקסטרה פוינט. זוכרים את האקסטרה פוינט של שנה שעברה?

*

סוף רבע ראשון הגיע בזמן לא טוב לסטילרס שנכנסו קצת לקצב. גם נראה שבל נפצע או משהו וזה הופך את המשימה שלהם לקשה יותר. בכל מקרה, נראה שהסטילרס יהיו חייבים שמשחק המסירה יתעלה אם הם רוצים להתמודד עם ההתקפה של הפטס כמו שהיא נראית כרגע. הם חייבים סבלנות ולהזיז את השרשראות. הרבה זמן למשחק הזה

*

דרייב אדיר של בריידי. קליני כמו שאנחנו יודעים שהוא יכול להיות. הדבר החשוב זה שהלחץ לא הגיע אליו בכלל בדרייב הזה וכשהוא נכנס לקצב מהסוג הזה הוא כמעט בלתי עציר.

*

סדרה שניה של פיטסבורג, בינתיים התוכנית ההגנתית של הפטס עובדת בסדר. בל משיג יארדים אבל לא פירסט דאונים קלים והסגירה על בראון היא בדיוק כמו שציפיתי עם דאבל קאברג'. מה שחשוב זה שהפאס ראש של הפטס מצליח להגיע יחסית מהר לביג בן ומכריח אותו לזרוק תחת לחץ.

*

פיטסבורג לקחה פרק בספר של יוסטון ולוחצת יפה מאוד מקדימה. נראה שהסנטר של הפטס הוא החוליה החלשה כרגע בקו ההתקפה שלהם ופיטסבורג מנצלים את זה. בליצ'ק צריך למצוא פתרונות

*

3 אנד אאוט בדרייב הראשון של פיטסבורג שחושף שוב פעם את הבעיה שלה – אין לה פאוור ראנינג בק שיכול לאפשר לה להשיג דאון ראשון מדאון קצר כזה. עדיין, היו צריכים להריץ את בל שוב, למה ללכת רחוק? זה בדיוק המתכון שניו אינגלנד רוצה, להשאיר את ההתקפה של פיטסבורג על הסיידליינס

*

דרייב ראשון של הפטס מצוין אבל נגמר רק עם שלוש. לא ברור לי למה לא עשו סניק בדאון השלישי והאמת גם למה לא ללכת על הדאון הרביעי. נראה שבריידי הולך to establish את המסירה על מנת לאפשר את הריצה ולא להיפך

*

סיכום משחק קצר לפני שעוברים למנה המרכזית של הערב:

א. היה מאכזב. מגיע לרוג'רס הרבה יותר מסביבו וגם לנו כדי שנוכל לקבל משחק ראוי.

ב. קל לזלזל בהגנה של גרין ביי (ובצדק) אבל אל תישנו על ההתקפה של אטלנטה. כל השנה היא היתה הטובה בליגה והיא הוכיחה את זה היום. זאת התקפה אדירה בלי קשר להגנה שמולם.

ג. אתה לא יכול לרוץ רחוק כשאתה חד מימדי כל כך. זה עד כדי כך פשוט.

ד. בהצלחה למי שינסה לעצור את חוליו ג'ונס

ה. פרידה יפה בהחלט מהג'ורג'יה דום

ו. אם לא האטלנטה ברייבס של 96, אנחנו מדברים על הפאלקונס האלו כמו על הקליבלנד קאבלירס של שנה שעברה. עיר עם אליפות אחת בדיוק.

ז. הגיע הזמן שאנשים יפסיקו לחשוב במונחים של לוזר או ווינר. כמה דיברו על ראיין שהוא לא מסוגל לנצח בפלייאוף למרות שהוא בקושי שיחק שם. תנו לשחקן טוב את הכלים המתאימים, מאמן טוב – והוא ינצח. תשאלו את רוג'רס.

*

טוב, המשחק הזה גמור לכל דבר ועניין, אולי אני אוסיף עוד כמה דברים למטה אם באמת יקרה משהו, אבל נראה לי שזה זמן טוב להתחיל להסתכל על המשחק השני.

פטריוטס – פיטסבורג

מה הסיכויים שיהיו לנו שני בלו אאוטס בשלב הזה? בעקרון, הייתי אומר שלא גדול אבל מכיוון שבפלייאוף הזה שבעה מתוך תשעה משחקים היו בלו-אאוטס, יש סיכוי שגם הבא בתור יהיה. אבל אני לא מרגיש ככה.

למה? הנה הסיבות לזה שהפטס יפסידו את המשחק הזה:

– שההגנה שלהם לא ראתה ק"ב טוב אחד השנה מאז ראסל ווילסון, וגם לו היא הפסידה

– לביאון בל

– שגם ביום הכי טוב שבו באטלר הצליח לשמור על אנטוניו בראון במשחק הראשון של שנה שעברה הוא עדיין תפס ל-150 יארד

– שלביג בן יש אחלה קו התקפה והפטס מתקשים ללחוץ את הק"ב, מה שייתן לו המון זמן, כמו שהוא אוהב.

– שלא יכול להיות שהפטס תמיד ינצחו את פיטסבורג

– שבריידי נראה רע מאוד במשחק האחרון.

טוב, זה לא ניסיון לאנטי-ניחוס (אולי קצת בעצם) אלא בעיקר לנסות להבהיר לעצמי למה הפטס לא ינצחו את זה בקלות כמו שכולם חושבים. ההגנה של פיטסבורג אולי לא מדהימה אבל בזמן האחרון היא מספיק יעילה ומצליחה לייצר לא מעט לחץ על הק"ב, בעיקר דרך בליצים. בריידי בדרך כלל יודע לקרוא את הבליץ לא רע אבל בפוטבול מספיק מהלך פה ושם לפעמים כדי לשנות את כל מהלך המשחק.

אז איך הפטס בכל זאת ינצחו? במפתיע (או שלא) הנקודות להלן די דומות למה שהמלצתי לאטלנטה (והם יישמו בהצלחה!) לעשות היום:

א. לעצור את לביאון בל. הוא המפתח להתקפה הזאת. עצירה שלו אומרת דאונים ארוכים לביג בן, והשנה הוא לא נראה ממש במיטבו וזה יכול להוביל לאיבודי כדור.

ב. שליטה בקצב המשחק – הרבה משחק ריצה עם צמד הראנינג בק שיכולים לשנות קצב. מסירות קצרות של בריידי. בדיוק הפוך ממה שראינו מול יוסטון שבוע שעבר

ג. הכלה של אנטוניו בראון. זה נכון שאי אפשר לעצור אותו לגמרי אבל מה שחשוב זה לא לקבל ממנו מהלכים גדולים. אנחנו יכולים לחיות עם 100 יארד ב-9 תפיסות, אנחנו לא יכולים לחיות עם 150 יארד ב-6 תפיסות.

התחזית: צמוד צמוד, יגמר בשלוש נקודות לפה או לשם. ולא, אל תבקשו ממנו לבחור צד.

*

חוליו ג'ונס הולך לשבור בו שיאי פלייאוף. איזה חייזר

הנה נתון: Julio in 2 conference championship games: 19 catches, 349 yards, 4 TDs. מפלצת

*

יש לנו משחק! טוב, לא באמת, אבל לפחות ראינו משהו מגרין ביי עם כמה תפיסות יפות ומי היה מאמין – אפילו שלושה מהלכי ריצה!

*

על השחיטה

*

התקלחתי, לבשתי את חולצת האדלמן שלי, אני מוכן למשחק של הפטס. רק בינתיים צריך להעביר עוד מחצית שלמה. אז כמה מחשבות מחצית:

– אם אטלנטה תשחק בסופרבול אני לא רואה איך היא לא פייבוריטית, לא משנה מול איזה קבוצה. אם זה יהיה נגד פיטסבורג, היא תהיה פייבוריטית בט"ד לפחות לדעתי.

– אלא אם יקרה איזה נס, אז ה-MVP הולך לשחק בסופרבול וזה קורה מדי פעם. אבל ה-MVP האחרון שזכה בסופרבול? תקנו אותי אם אני טועה אבל זה היה קורט וורנר ב-99. והדמיון פה לא מועט, גם פה מדובר בשתי התקפות מגוונות מאוד עם מלא כלים. כמובן, וורנר גם לקח MVP ב-2001 רק שאז הוא נתקל בבליצ'ק. כמובן, הכלים שעמדו בהגנה בידיים של בליצ'ק אז היו טובים בהרבה ממה שיש לו היום. מצד שני, טום בריידי של אז הוא לא בריידי של היום.

– הפאקרס עם שלושה מהלכי ריצה בחצי הראשון. שלושה! רבאק, מקארתי לא קורא את הפריוויו שלי? גרין ביי היתה חייבת לרוץ הרבה יותר, לא משנה מה הפיגור.

– שמונה תופסים שונים תפסו כדור באטלנטה. The best show on turf 2?

*

מחצית. 24-0. מסתבר שהתחושות שלי לפני המשחק היו די מדויקות. לגרין ביי היו את ההזדמנויות שלהם, הפאמבל שלהם, פאמבל של אטלנטה שהם לא הצליחו לקחת וגם בדרייב הזה שתי הזדמנויות לאינטרספשן ולפחות לרדת בפיגור סביר למחצית. דרך אגב, לרוג'רס יש סטטיסטיקה שאומרת שבמשחקים שבהם הוא בפיגור ברבע הרביעי מול קבוצות עם מאזן חיובי הוא 0-35. כאילו שהייתם צריכים עוד סיבה ללכת לישון

*

טוב, ט"ד עכשיו של אטלנטה ואני נשאר פה לבד

*

עיצרו את העיתונות, גרין ביי עצרה התקפה של אטלנטה! (טוב, היה שם פאמבל שעזר להם, אבל עדיין). גרין ביי חייבת לשים נקודות לפני הירידה למחצית כדי להרגיש שהיא קרובה. אפילו פילד גול, משהו

*

וואו, רוג'רס מתבכיין לשופטים. מי היה מאמין, הייתי בטוח שזה רק ק"בים מבוסטון עושים את זה

*

לא יודע אם גרין ביי לא היתה צריכה ללכת על דאון רביעי פה. כן, עמוק בטריטוריה שלך אבל אתה בפיגור ניכר והדבר היחיד שאסור לך זה להחזיר את הכדור להתקפה של אטלנטה עם מאט ראיין חם אש. בואו נגיד שמקורתי מצדיק עד עכשיו במשחק הזה את כל מה שנאמר עליו

*

טוב, כרגע זה לא כוחות בכלל. נותר לך רק לתהות איך ההתקפה של דאלאס שהיתה אחת הטובות בליגה העונה לא הצליחה לעשות כלום במשך שלושה רבעים מול ההגנה האיומה הזאת.

וכמה גיוון יש בהתקפה של אטלנטה. יכולים להרוג אותך בכל כך הרבה דרכים

*

כמה אכזר הפוטבול. רוג'רס נראה מסתדר מצוין עם הלחץ, גרין ביי בדרך להוריד את הפער לשלוש נקודות ואז הפאמבל הזה. מכה אנושה לפאקרס.

הערת אגב – אני בכלל לא בטוח שלא מדובר בסייפטי. השחקן השתלט מחוץ לאנדזון ואז התגלגל פנימה. לא יודע אם לא שווה ערעור.

טוב, הסתכלתי שוב, לשחקן אין שליטה בכדור מחוץ לאנדזון.

*

אז בריידי אומר שכשרוג'רס משחק הוא נשאר ער לראות. ג'יזל מרשה לו ללכת לישון אחרי שמונה אפילו שזה יום לימודים

*

סוף רבע ראשון וגרין ביי צריכים להגיד תודה שהם רק בפיגור 10. ראיין היה כמעט מושלם עד עכשיו (גם 2 מ-4 האינקומפלישן שלו היו הפלות של הרסיברים) אבל גרין ביי אולי מצאו משהו במהלך האחרון כשהם הצליחו לגרום לו לצאת מהפוקט ולמסור תחת לחץ, שזה מה שהם צריכים לעשות כל הזמן.

טוב, עכשיו יצא לי לקרוא את הנתון הבא: Matt Ryan doesn’t get enough credit for extending plays. Had a higher rating than Rodgers outside the pocket in reg season: 108.7 vs. 101.6

אני מצטער, פשוט לא מבין איך ההגנה של גרין ביי תהיה מסוגלת לעצור את ההתקפה הזאת. מה שמשאיר רק לתהות איך אטלנטה יצליחו לפשל את זה

*

טוב, דרייב ראשון מצוין של גרין ביי מסתיים בלי כלום. החטאת פילד גול ראשונה בפלייאוף הזה ומגיעה דווקא מטווח נוח יחסית באולם סגור. גרין ביי לא יכולה להרשות לעצמה את זה, ההגנה שלה חלשה מאוד והיא תהיה חייבת לשים נקודות על כל נקודה שאטלנטה שמה כדי להישאר במשחק. החדשות המשמעותיות מהדרייב הזה – הפאס ראש של אטלנטה הצליח לעצור את רוג'רס בדאון שלישי קריטי. עכשיו נראה אם ההגנה של גרין ביי גם מסוגלת.

לפחות ג'ורדי נלסון נראה בריא והרבה יותר מסתם פתיון.

*

דרייב פתיחה מופתי של אטלנטה. כרגע לא נראה שלהגנה של גרין ביי יש איזה תשובה. לראיין יש זמן, הרסיברים שלו פנויים וגם משחק הריצה עובד. אם גרין ביי חולמת על לנצח היא לא יכולה להרשות לראיין להמיר שלושה דאון שלישי באותו דרייב.

*

יאללה מתחילים. בינתיים פוקס עושים לנו לה-מרמור עם פאקינג הוקי. מזל שיש גיים פאס

*

אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שראיתי את הגמרים החטיבתיים לבדי. הרי בחמש השנים האחרונות הפטס שיחקו בגמר ה-AFC ותמיד ראיתי את המשחקים עם חברים אוהדי פטס. בעצם עכשיו אני נזכר שבגמר של 2011 התכתבתי עם חבר באמצע הלילה כשהבועט של בולטימור החטיא את הבעיטה ששלחה לנו את הסופרבול.

אבל כנראה שאני כבר, כמו שאומרים בנשק קטלני – כבר קצת זקן מדי לחרא הזה. בכל זאת, משחק באחת וחצי בלילה, לנסוע לפני, לשתות, לאכול באמצע הלילה, לחזור לפנות בוקר. לא בטוח שאני מסוגל לעמוד בזה יותר (כלומר, עוד שבועיים בסופרבול כנראה שנבדוק). אז את הערב אני אבלה בבית מול הטלוויזיה, מה שנתן לי רעיון – למה לא לעשות לייב בלוג על המשחקים?

אז זה בדיוק מה שנעשה. אתם מוזמנים להצטרף בשעה עשר בלילה למשחק בין אטלנטה לגרין ביי ואם תחזיקו מעמד גם למשחק אחריו של הפטריוטס נגד פיטסבורג. אני אשתדל לעדכן כל רבע לפחות (ואם אתם רואים שאין עדכון, ובכן, שמישהו ידקור אותי עם מקל ויעיר אותי), כשהעדכונים יתווספו בתחילת העמוד כדי שלא תצטרכו לרדת למטה כל פעם לראות אם יש משהו חדש.

בינתיים, נתחיל בפריוויו למשחק הראשון.

גרין ביי – אטלנטה

כמובן שכולם מתמקדים במפתח מספר אחד במשחק הזה וזה ארון רוג'רס. בסופו של דבר, הוא השחקן הכי טוב על המגרש וממנו מצופה לעשות מהלכים. בדיוק בגלל זה, המפתח החשוב מבחינת אטלנטה זה לדאוג שרוג'רס יישאר על הספסל כמה שיותר.

איך עושים את זה?

קודם כל, לא מנסים להרוג את המשחק במסירות ארוכות וביג פלייז. מול דאלאס, גרין ביי שיחקו עם ההרכב ה"קטן" שלהם כשהם אומרים לדאלאס – "בואו תרוצו עלינו". כמובן, כשאתה מוביל בהפרש דו-ספרתי אז זה הרבה יותר קל לעשות. אם אטלנטה חכמה, היא מנסה כמה שיותר לשלוט בקצב המשחק. להריץ את הכדור, מסירות קצרות לראנינג בקס, דרייבים ארוכים שישאירו את רוג'רס על הספסל.

דרך נוספת לעשות את זה היא להתמקד במשחק הריצה של גרין ביי. כן, אני יודע, אין להם יותר מדי כזה, אבל בואו נזכור שבחצי הראשון של העונה הם נראו נורא כשלא היה להם משחק ריצה בכלל ורק כשהם מצאו מישהו שיסחוב את הנטל ההתקפה שלהם השתחררה קצת. ניטרול הריצה של גרין ביי יכריח את רוג'רס לדאונים ארוכים ואם אטלנטה יצליחו למנוע ממנו לרוץ לפירסט דאון הם יוכלו לשמור את המשחק בשליטה שלהם.

אצל גרין ביי, יש דיבור על זה שג'ורדי נלסון אולי ישחק עם אפוד מגן צבאי להגן על הצלעות השבורות שלו. לדעתי זה תעלול במקרה הטוב. אם הוא יהיה על המגרש זה יהיה בתור פתיון ולא הרבה יותר. אני לא רואה איך אתה תופס כדור עם צלעות שבורות כשמישהו מתקל אותך. היתה לי פעם צלע סדוקה וזה היה כאבי תופת רק להשתעל. בכל מקרה, עם או בלי נלסון, גרין ביי יהיו חייבים להיות הרבה יותר יצירתיים מבדרך כלל. לאטלנטה יש פאס ראש לא רע בכלל ורוג'רס לא יכול לסמוך על זה שהוא יצליח להחזיק את הכדור 7 שניות בכל מהלך. בשביל שזה יקרה, הם יהיו חייבים לפתוח את ההתקפה שלהם. להריץ סקרינים, למשל. לזרוק סקרינים מהירים לרסיברים שלהם. להשתמש הרבה בקוק, הטייט אנד.

לא יודע, יש לי הרגשה לא מבוססת שזה לא יהיה קרוב כמו שחושבים ושאטלנטה ינצחו את זה די בקלות. מצד שני, לך תהמר נגד רוג'רס.