"The Process"

מה שקלופ עושה בליברפול חשוב יותר מכל ניצחון או תואר

תסלחו לי קצת אם אני אכתוב עוד קצת על ליברפול אחרי אתמול. גם כי אני רוצה להמשיך לדבר על המשחק הזה ושלא יירד מהכותרות, גם כי אני עדיין אקסטטי מהמשחק וגם כי היה לי זמן לחשוב. ובעיקר, כי אני רוצה להסתכל שניה מזווית יותר רחבה על התהליך שאני רואה בליברפול.

היה לי אתמול דיון בטוויטר עם אוהדי קבוצה מסוימת שניסו, עוד לפני המשחק, להפחית מראש מגודל ההישג של ליברפול, אפילו אם היא תיקח את ליגת האלופות. זה גביע מקרי, הם אמרו. 28 שנים בלי אליפות הם אמרו. הם עדיין קבוצה שמוכרת שחקנים ולא מצליחה להחזיק אותם, הם הוסיפו, מה שהופך אותה לקבוצה "קטנה".

עכשיו, אין לי שום רצון להתייחס לקבוצה השניה כי זה לא ממין העניין, אלא רק לדבר על הקבוצה שלי (ברצינות, אין לי רצון להתנצח ולדבר עליהם, הם לא מעניינים אותי כרגע. רק הבאתי את זה כטריגר לפוסט הנוכחי). ולמה כל הדברים האלו הרבה פחות חשובים בעיניי. הרבה יותר חשובה היא הדרך.

אני יודע שהיום הכל נמדד בסופו של דבר בתארים. לקחת אליפות או לא לקחת אליפות. הבאת גביע או לא הבאת גביע. אבל אני, אני, תקראו לי רומנטיקן – המדד שלי להצלחה זה האם כיף לי לראות את הקבוצה שלי. האם אני מחכה למשחק הבא שלה. האם בבוקר כשהיא משחקת אני קם עם חיוך.

כן, תארים זה חשוב. ואני ממש רוצה לזכות בליגת האלופות השנה. עוד יותר מזה, אני ממש – אבל ממש – רוצה לזכות באליפות הפריימרליג בקרוב. אבל מעבר לכל התארים, אני חושב שהדבר שקלופ עשה בליברפול זה השינוי שהוא הביא – הוא החזיר אותה לשחק כדורגל שמח.

אני לא מתכוון לרדת על רפא בניטז. אני עדיין אוהב אותו ומעודד את ניוקאסל, כשהיא לא נגדנו, פשוט בגללו. אבל האמת הפשוטה היא שגם כשהבאנו את אליפות אירופה בזמנו, זה היה באמצעות (למעט הגמר) כדורגל שבמקרה הטוב אפשר לקרוא לו טקטי ומבוקר ובמקרה הרע אפשר לקרוא לו בונקריסטי ומכוער. לגמר, אם אני לא טועה, עלינו עם גול אחד בסיכום שני המשחקים. ב-2007 עברנו את צ'לסי שוב בפנדלים אחרי גול לכל קבוצה בשני המשחקים. גם בגמר לא היתה שום כוונה לשחק כדורגל הרפתקני או התקפי, זה פשוט שהמצב אליו נקלענו הכריח אותנו.

כן, היו גם תצוגות כדורגל מרהיבות תחת רפא. ה-4-0 על ריאל, ה-4-1 על יונייטד, ה-4-4 באירופה. אבל אלו היוצאים מהכלל המעידים על הכלל. הכדורגל של ליברפול לא היה יפה, הוא היה אופרטיוניסטי. שזה בסדר. רק שזה לא היה בדיוק ליברפול.

השינוי הגדול שקלופ הכניס לא היה רק בשיטת המשחק או בבחירת השחקנים אלא בקונספציה: ליברפול משחקת כדי לכבוש. השינוי הזה היה כל כך משמעותי, שכאשר ליברפול מנסה לשחק הגנתי תחת קלופ, כאשר היא מחליפה את סלאח או מכניסה בלם שלישי – כאילו הגוף שלה בוגד בה והיא לא מסוגלת לכך.

השינוי הזה משמעותי, לי לפחות, כי הוא החזיר לי את הליברפול שבה התאהבתי בהתחלה. זאת של אמצע שנות השמונים עם שמות כמו דלגליש וראש וברדסלי ובארנס. ליברפול שכל אירופה פחדה ממנה. שהיתה דורסת ומבקיעה.

כתבתי על זה כאשר קלופ נכנס לתפקיד, שהסיבה שאני חושב שיש לו סיכוי לשנות את הקבוצה הזאת היא העובדה שליברפול נמצאת תחת "מנטליות מצור" תמידית בעצם מאז ימי הילסבורו, יש יגידו אפילו מאז הייזל. זאת קבוצה לחוצה שנמצאת בגישת הכולם נגדנו כבר שנים ולא מצליחה להחלץ מזה. רוג'רס וסווארז כמעט הצליחו אבל הכשלון ההוא רק העצים את הפער הזה. גרם לכניסה עוד יותר עמוקה לבונקר. הגדולה של קלופ זה שהוא לא מתרגש מהעולם מסביבו. איפה הוא ואיפה בניטז או הויה החמוצים שנלחמים בתקשורת או במנג'רים היריבים.

כן, מאוד סביר שליברפול לא תיקח את אליפות אירופה השנה. לעזאזל, עם הקבוצה הזאת הכל יכול לקרות ואני לא אתפלא בכלל אם היא תודח כבר מול רומא. בהחלט סביר – בהתחשב בפערי התקציב ואיכות הקבוצות היריבות – שלא ניקח אליפות בשנים הבאות. זה מאוד יאכזב אותי, אבל קשה מאוד להתגבר על פערים כאלו, אפילו עם מאמן התקפי נהדר. יש גם סיכוי, לצערי לא קטן, שניאלץ למכור את סלאח באחד הימים (להערכתי לא בסוף העונה הזאת, נדיר מאוד ששחקן נמכר אחרי בקושי עונה במועדון). אבל ההרגשה שלי כרגע זה שמה שקלופ בנה גדול יותר מאשר כל שחקן (וד"ש לקוטיניו), גדול יותר מאשר תואר זה או אחר. הוא בנה פה תהליך שמתבסס על כדורגל מסוג מאוד מסוים. תהליך שמחזיר את האוהדים למועדון ובונה לו תשתית של מאות אלפי אוהדים חדשים בזכות הכדורגל הנהדר שהם משחקים.

ולמרות שישנתי רק שעתיים הלילה (היה גם משחק של הסלטיקס), קמתי הבוקר עם חיוך אדיר על הפנים. כאוהד, אני לא יכול לבקש יותר.

סיכום עידן ג'ורדי 2
המכביזם מהדרום ניצח את המכביזם מהמרכז

79 Comments

אריאל 25 באפריל 2018

ליברפול יכולה להפסיד 3:0 או לנצח את ריאל 3:0 סתם כדוגמא וזה מה שיפה בה שהיא בלתי צפויה. ליגה אי אפשר להחזיק ככה אבל בגביע היא סוס שחור. וגם בעיניי אלה הקבוצות הכי מרתקות ואם אתה אוהד שלה אז בכלל.

אריאל גרייזס 25 באפריל 2018

אני לא יודע כמה ליברפול בלתי צפויה. יש לה נפילות כמובן, אבל זה קורה לכל קבוצה כמעט. זה מה שהיה מדהים בעונה של הסיטי בליגה השנה – שלא היו לה בכלל נפילות (או כמעט בכלל, בכל זאת היא הפסידה את הדרבי אחרי שהובילה 2-0). אם המגמה של חצי העונה השניה תימשך עם הייצוב ההגנתי ואם לא תהיה קבוצה שתדרוס ככה את הליגה בתחילת העונה (שזה די נדיר), אני מאמין שליברפול מסוגלת להתמודד על תואר גם בליגה. אבל אני אוהד וזה.

7even 25 באפריל 2018

אולי פספסתי את זה בפוסט הקודם….אבל לא מצאתי מילה על הארועים האלימים (מאד)שקדמו למשחק?
הבנתי שבמהלך כל יום המשחק היו בעיר עצמה תגרות אלימות ובלאגן אחד גדול, לאוו דווקא של אוהדים איטלקים, אבל גם.

בלי קשר – בריאות והחלמה לאותו אוהד שנפצע אנוש.

יריב ס. 25 באפריל 2018

הארועים האלימים היו בהחלט של האוהדים האיטלקים, הם הגיעו עם פטישים וסכינים.
לא תשמע על תגרות בליברפול (או במנצ'סטר או באנגליה ככלל – חוץ ממילוול), גם לא היה עם האוהדים הרוסים. מדובר בעבריינים שהגיעו מאיטליה על מנת להתסיס ולהתפרע

7even 25 באפריל 2018

אע?
אז מה זה?
https://www.irishmirror.ie/sport/soccer/soccer-news/liverpool-fans-gather-top-police-12420775

https://www.dailyrecord.co.uk/news/uk-world-news/shock-footage-shows-poleaxed-liverpool-12422010

בכל מקרה הכוונה שלי היתה שמלבד התקריות בין מחנות האוהדים היו גם התקהלויות אלימות של אוהדי ליברפול.

בני תבורי 25 באפריל 2018

אני לא יודע מי הקבוצה שאתה מדבר עליה אבל האוהדים שמקניטים אותך צודקים. עשרים ושמונה שנים בלי אליפות מקומית, קבוצה שעדיין מוכרת ומתקשה לשמור על כוכבים – ואני ממליץ לך לא להתאהב יותר מדי בסלאח וואן דייק כי הם הבאים בתור ללכת בתוך שנתיים לכל היותר ושום שינוי משמעותי ב DNA. נכון שליברפול כיום לוהטת אבל שמונים דקות הן רק חלק מהמשחק, ועל הראש של קלופ האחריות לכך שרומא ירדה מהמגרש עם תקווה גדולה בלב. קלופ מנהל מדיניות רכש נפלאה, לא מתפתה לשמות, קונה ומסתבר שגם מוכר בזמן, אבל עדיין הקבוצה שלו שברירית ונוטה לאבד איפוס. עם זאת, אני אוהב את התהליך ומקווה שיימשך.

אריאל גרייזס 25 באפריל 2018

אני מתאהב במאמן. ילך סלאח, יהיה מישהו אחר. הלך קוטיניו ולא איבדנו כלום.

ערן (המקורי) 25 באפריל 2018

בני, לדעתי אתה מגזים. לא קבוצה שברירית. חטפנו גול אחד בגרבג׳ טיים, כאשר היציאה של סלאח העצימה את תחושת ״נגמר המשחק״. ואז פנדל שלא מכוון. קורה.
אילו היתה קבוצה שברירית, היתה מתרסקת ברבע גמר כאשר ספגה מסיטי בחוץ בדקה שנייה ואחרי כן עוד גול חוקי (שנפסל), והיתה נשארת מאחור ובועטת ליציע. במקום זה שיחקה בסגנון הרגיל ועקצה פעמיים.

D! כאן ועכשיו 25 באפריל 2018

לגמרי מגזים

פרקש 26 באפריל 2018

גם אני לא יודע על אוהדים של איזה קבוצות מדובר אבל לדעתי אין היום קבוצה באנגליה שחסינה מרצון של הכוכבים שלה לעבור לבארסה או ריאל. גם יונייטד בשיא שלה עם פרגוסון לא הצליחה לשמור לא על בקאהם ולא על רונאלדו. גם ארסנל לא שמרה על הנרי. לא חושב שזה אומר שהן מועדונים פחות גדולים. אין מה לעשות לריאל ולבארסה יש הילה שאין לאף קבוצה אחרת בעולם ושהן מאוד רוצות שחקן הוא אומר לעצמו שהוא לא יכול לפספס את ההזדמנות. לא מתעלם שלליברפול זה קורה יותר ונכון 28 שנים בלי אליפות זה כוכבית ענקית אבל עדיין לא מרגיש לי שליברפול לא יכולה להסתכל לכל קבוצה אחרת באנגליה בלבן של העיניים

דובי מילר 25 באפריל 2018

הכי חשוב לא הזכרתם, מי זו האישה בשמלה האדומה שישבה ליד איאן ראש…?

אריאל גרייזס 25 באפריל 2018

נראתה לי כמו אשתו של ג'ון הנרי, הבעלים של ליברפול (והבוסטון רד סוקס) אבל אולי אני טועה

בני תבורי 25 באפריל 2018

אתה טועה. גם הגברת הנרי עוצרת נשימה אבל זו אינה היא.

matipool 25 באפריל 2018

אחת הפריבילגיות האפשריות של היותך אגדת כדורגל מפורסמת ומבוסס יחסית.
הייתי אומר שהיא בערך מחצית מגילו.

רובי פאולר 25 באפריל 2018

חברה שלו, זמרת אירית בשם קארול אנת'וני. ליברפול החתימה את אנדי קארול, וזאת הקארול שלו…

אבי גלברט 25 באפריל 2018

היא פעם ראשונה בים ?

רובי פאולר 25 באפריל 2018

שניה

גל ד 26 באפריל 2018

A study in starlet.

איציק 26 באפריל 2018

דובי, אצלכם בפורמולה זה סטנדרט שנשים בשמלות אדומות (או צבע אחר) מעטרות את האירוע…

איציק 26 באפריל 2018

זה כן, אבל המסביב מלא ביפיפיות. כל קבוצה נראה לי מנהלת גדוד יפיפיות משלה.

אדום-כחול 25 באפריל 2018

אושר עילאי להיות אוהד בימים האלה, אבל הנאה ממשחקים היא הדרך העדיפה (לא היחידה) להגיע לתארים, כל עוד זוכרים שהמטרה היא תארים, לכן רפא נמצא בשורה אחת עם הגדולים שלנו. אחרי 28 שנה אני אקח גם ניצחונות של חצי:0 מגול עצמי עם נבדל שלא נשרק כל עוד בסוף יש אליפות.
שלא אובן לא נכון, אי אפשר לעשות את זה ביום אחד (בלי אוליגרך/נסיכות) ולכן הדרך של קלופ היא הדרך נכונה וכנראה גם היחידה לתקציב הקיים, אם בדרך גם נצליח בטורנירי גביע זה בונוס.
In Klopp we trust

נ.ב. – שויניצקי לא ייכנס לך לראש

אריאל גרייזס 25 באפריל 2018

אשכרה היא החברה של איאן ראש? האשמאי הזקן..

אורן השני 25 באפריל 2018

אין גיל לאהבה ;)

סער 25 באפריל 2018

פעם סקןרר תמיד סקורר

matipool 25 באפריל 2018

סער – טוב!

אסף שלום 25 באפריל 2018

סתם מפוצצת בסיליקון

ערן (המקורי) 25 באפריל 2018

וואוו, תמיד הערכתי אותו כסקורר אבל לא ידעתי שהוא כזה שפיץ.
אין מצב שהיה תופס כזאת פצצה כשהיה לו השפם.

Zak 25 באפריל 2018

שאלו פעם את פיטר קראוץ' (גם כן נשוי לדוגמנית) מה הוא היה אם הוא לא היה כדורגלן. הוא ענה "הייתי בתול"

איאן ראש 25 באפריל 2018

הלו, תרגיעו עם הדיבורים על החברה!

צור שפי 25 באפריל 2018

אני אוהד טוטנהאם אבל מאוד בעד ליברפול, ולא רק השנה. זה בגלל שגם אני גדלתי על הכדורגל המפואר שלהם בשנות ה-70 וה-80 וכסאקר של נוסטלגיה אליפות של ליברפול זה הכי וינטג' שיש. מאז שקלופ הגיע נוסף גם האלמנט של הכיף לראות אותם.

במקביל קשה לי עם מה שכדורגל המועדונים הפך להיות. שתי המפלצות הספרדיות ושתי קבוצות השייחים שותות לכל השאר את הקצפת.

במציאות כזו גם הבלחות, בלתי נשכחות לכשעצמן, כמו זו של אתלטיקו, דינן להשאר חד פעמיות ואין כמעט סיכוי שעבודה נהדרת של מאמן (קלופ, סימאונה – למרות הבדלי הסגנון התהומיים ביניהם) תפר את יחסי הכוחות המאוסים האלה.

רומן 25 באפריל 2018

איפה באמת החולד הזה קוטיניו? נעים לו וחמים לו על הכסא של ארדה טוראן בקאמפ נואו?
קארמה אי אפשר ביץ'

אריאל גרייזס 25 באפריל 2018

אני מת שליברפול תיקח את הגביע רק כדי שתוכל לשלוח לו את המדליה בקטע משפיל

רומן 26 באפריל 2018

חחח, זה הומור בריטי משובח!

dmc 25 באפריל 2018

שיהיה לו לבריאות, לא עשה שום דבר רע

ארז 26 באפריל 2018

האוטוקורקט סידר לך משפט ענק.

matipool 25 באפריל 2018

בניגוד לך, כשקמתי הבוקר, הייתי קצת מבואס בגלל שני השערים שספגנו ובגלל אוקס.
לא חייב שיהיה כל הזמן תצוגות התקפיות והבי מטאל. לפעמים צריך לשחק על תוצאה בשביל להביא תארים.
כמו שכתב מעלי אדום-כחול: בשביל אליפות, אני קונה משחקים משעממים וניצחונות מגולים עצמיים. אחרי שתבוא האליפות הזו, מקבל את כל מה שאתה כותב על הכדורגל השמח.

פרקש 26 באפריל 2018

תעשה תרגיל פשוט של כמה הייתי שמח אם לא היית רואה את המשחק פותח תוצאה ורואה שנגמר 5-2 אולי זה ישפר לך את המצב רוח.. 5-2!!!!

southport 25 באפריל 2018

אוהד את הקבוצה המסויימת ההיא. ולא יכול שלא להסכים עם כל מילה.
אמן שתעפו שבוע הבא

D! כאן ועכשיו 25 באפריל 2018

עבורי זה לא הסגנו, אפילו. אין לי בעיה עם אופרטוניסטי

אם כי יותר כיף לצפות ברוק הכבד של קלופ (לא רחוק ממקום הולדתו יש את הלייבל רוק כבד הכי גדול בעולם, ולא סתם)

עבורי קלופ הוא דוגמא לכדורגל של פעם. נכון, הוא גם קונה בלם ב-75 מיליון. מה שהיה לא יחזור עוד.
אבל בתוך הסיטואציה הזו הוא מאמן שלא מאמין בתהליך אלא באנשים, בקבוצה. בלתת לאנשים צ'אנס (או לא – אם הוא החליט/מרגיש שזלזלת בו לחלוטין).

זה מה שאני הכי אוהב בליברפול שלו.

ניינר/ווריור 25 באפריל 2018

כאוהד נייטרלי כיף לראות משחקים של ליברפול. הצטערתי שרומא לא הכניסו את השלישי רק בשביל אש בגומלין.

איציק 25 באפריל 2018

שמישהו יסביר לי מזה אוהד ניטרלי, ומה ואת מי האוהד הניטרלי אוהד. אני ניוטרון, פוטנציאל לא ממומש, סתם אפס (לא הכוונה אליך כמובן אלה לניוטרון). או שאתה אוהד או שאתה צופה שאוהב כדורגל.

Zak 25 באפריל 2018

אוהד נייטרלי הוא מישהו שיש לו קבוצה אהודה שלא היתה אחת מהשתיים שהתמודדו במפגש המדובר. בנוסף, הוא לא מאמין שטוקבק קצר צריך לעבור הגהה כאילו מדובר ביצירה שייקספירית

איציק 25 באפריל 2018

אין קשר להגהה. אם היה צריך הגהה לא היתי כותב תגובות כלל. זה באמת נראה לי מושג מוזר. זו לא היתה ביקורת אלה בקשה להסבר. נניח שהסברת.

D! פה ועכשיו 25 באפריל 2018

הסבר טוב דווקא

D! פה ועכשיו 25 באפריל 2018

דרך אגב, אני תוהה שלא ביקשת הסבר למה זה החציל המתוק – זה הרבה יותר מסקרן

ניינר / ווריור 25 באפריל 2018

אוהד ניטרלי זה אחד שפשוט יושב ונהנה מכדורגל גם אם אין לו שום יחס לאחת הקבוצות. האם אני חייב להיות אוהד ליברפול כדי ליהנות מהכדורגל שלה?

איציק 25 באפריל 2018

אני רואה שחייה, אתלטיקה, כדורגל בלי לאהוד אף ספורטאי או קבוצה. במקרה זה אני לא מחשיב את עצמי כאוהד אלה כחובב ספורט שרואה את מה שהוא אוהב. כמו מי שהולך לסרט הולך לא כי הוא אוהד ג'וליה רוברטס אלה כי הוא אוהב סרטים. בגלל זה נראה לי מוזר השימוש במונח אוהד, אבל זה סבבה לגמרי.

החציל המתוק 25 באפריל 2018

טור מצויין מצויין מצויין . . אני בתור אוהד ניוקאסל נהנה מאוד לראות את ליברפול השנה וכמעט לא טורח לראות את יונייטד. ולא טורח לראות את ארסנל וכן טורח לראות את טוטנהאם . .

עמית הלבבי 25 באפריל 2018

אפילו האוהדים של יונייטד לא טורחים לראות את יונייטד. וכשהם כן עושים את זה הם מתחרטים ומקללים את מוריניו.

כאוהד ליברפול, זו הייתה השנה שהכי חיכיתי למשחקים, וזה בעצם מה שאנחנו רוצים מהקבוצה שלנו, אולי אפילו יותר מתארים – צפייה ל good time.

איציק 26 באפריל 2018

לא שזה מעניין, אבל התבקשתי להתעניין בפשר הכינוי שלך "החציל המתוק".
שאלתי זו מהווה תרמה לקהילת דה באזר.

אמיתי 26 באפריל 2018

תתרום במשרד

איציק 26 באפריל 2018

איפה המשרד?

רומן 26 באפריל 2018

:-)

איציק 25 באפריל 2018

ליברפול תחזור להיות ליברפול כשיחזור אליה האופי הליברפולי, כלומר אם מובילים 2, בו נוביל 5; ואם מובילים 5, בוא נעשה את זה 7. אתמול ראינו כייף של משחק שספק אם יספיק, אבל בסוף ראינו שאין עדיין את היצר של לגמור את הסיפור באופן חד משמעי. מאוד אוהב את הפלופ הזה, אבל הוא עוד לא הגיע עם הקבוצה לגישה הסופית שליברפול צריכה לחזור אליה.

אמיתי 25 באפריל 2018

כבר מחפשים לו מחליף..מצב להצרחה עם בכר- הכל תלוי באלונה

איציק 25 באפריל 2018

אני מאד נהנה מבכר, אבל אפילו בקנה המידה הישראלי הקטן הוא לא מיישם כלום מהפילוסופיה הליברפולית. אני לא חושב שמאמן באורינטציה של בכר (קח מאמן על באורינטציה של בכר רק הרבה יותר גדול ממנו) מתאים לליברפול אם היא רוצה לחזור לאופי של שנות ה-70 וה-80.

אמיתי 25 באפריל 2018

אני מבקש ממך להחליף ניק- יש פה כבר שנים איציק ולמדנו לקבל (ולאהוב) אותו. זה סתם גורם לבילבול

איציק 25 באפריל 2018

שונא את האיציק ההוא!!!
שיתמודד.

אמיתי 25 באפריל 2018

השם הפרטי שלך לברון במקרה?

D! פה ועכשיו 25 באפריל 2018

לדעתי ברקוביץ (מ.י.ק.י.) פנוי

איציק 25 באפריל 2018

ראסל-מנייה

אוהד 25 באפריל 2018

אתה מדבר על תקופה אחרת בכדורגל.
בזמנו היה מותר חילוף אחד בלבד במשחק והספסל היה הרבה יותר קצר, אז לא היתה כל כך משמעות של ניהול סגל לטווח ארוך.
בנוסף, המשחקים עצמם היו פחות אינטנסיביים ולכן גם דרשו פחות נוחה ניהול סכל.

אריק 25 באפריל 2018

מה עם איזה פוסט על ליברפול?
ככה להתעלם מנצחון כל כך מרשים? לא יפה.

אריאל גרייזס 25 באפריל 2018

אולי מחר, נראה

איאן ראש 25 באפריל 2018

אוהב את התהליך של קלופ אבל השיטה ההתקפית התחילה (אפשר להיות חלוקים בקשר להצלחתה) עוד מרודגרס. הזכרת לי את הויה שאני פשוט שונא, הוא תקע את המועדון בבינוניות שנים! אם נמשיך למכור שחקנים התהליך ימשך ולא יגמר. אני עדיין הייתי רוצה לראות את קוטי נשאר וחושב שיכל לתרום המון השנה. גם כך צריך עוד הרבה שחקנים טובים לסגל. יש פער אטומי בין ההרכב למחליפים.

Jhkj 25 באפריל 2018

מאמן השנה לדעתי וכיף שהוא מגיע לתוצאות כאלה עם כדורגל כזה

NoOne 27 באפריל 2018

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

yes motherfuckers

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

Rbi 27 באפריל 2018

אתה לא כבר שנה וחצי אומר שרוזן עדיף על דארנולד ושדארנולד יהיה באסט?

NoOne 27 באפריל 2018

אני אומר שדארנולד ורוזן הם הק"ב הכי טובים בדראפט ולדעתי רוזן יותר טוב, לא חוזר בי.
אין לי שום בעיה עם דארנולד ואני מבין את הסיכונים של רוזן כבר עם שני זעזועי מוח ואבא שהוא אחד מהנורולוג'יסט המובילים בעולם.
וכמו שכבר אמרתי בעבר וודי ג'ונסון החבר הכי טוב של דולנד טראמפ קשה לי להאמין שיבחר את רוזן שמלכלך על טראמפ בכך מקום

אני מאד מרוצה עם דארנולד.

מה שכן אמרתי הרבה פעמים זה שג'וש אלן זה באסט אקסטרה אורדינר

NoOne 27 באפריל 2018

אבל הבחירה השניה של באפלו זה אש
אדמונדס הזה יהיה כוכב בהגנה

YG 27 באפריל 2018

קיבלתם קיו בי תותח מהמכללה הכי טובה באמריקה.

עוד לא נולד הקיו בי מ-SC שיכשל בג'טס

NoOne 27 באפריל 2018

מה שבטוח הוא לא ג'ון דיוויד בוטי

YG 27 באפריל 2018

סאנצ'ס משודרג

Maldini 27 באפריל 2018

אחרי 40 שנה של כישלונות ויגון אינסופי נראה שלאט לאט דברים מתחילים להתחבר בבית משפחת sixers76. ג'ו ג'ו, סימונס, דארנולד, פולץ, בריידי ובליצ'ק על מדרגות הרבנות, טימטומיאדת על של בפאלו והג'איינטס, גירושים של אסה אקירה, מה לא

גם לי יש תקווה בסביבות 2045-2050 אתה אומר?

NoOne 27 באפריל 2018

בקרוב תגיע רחוק

אופיר ממן 27 באפריל 2018

אף אחד לא יגיד מילה על הקהל? זה היה יוצא דופן אפילו בסטנדרטים של הקהל יוצא הדופן של ליברפול. הייתי מהופנט מלפני שריקת הפתיחה עד לסיום. אי אפשר היה שלא לסיים את המשחק הזה קצת אוהד של ליברפול…

ובהקשר הזה. משעשע/מבאס שתצוגות עידוד מעולות מהסוג הזה של כולם כמקשה אחת מהקהל של ברצלונה מקבלים דווקא במשחקי חוץ למשל (העידוד בגמר מול סביליה היה מדהים)

Matipool 27 באפריל 2018

כנראה התרגלנו לטוב.
במשחקי ליגה רגילים (לא מול יריבות מהטופ ואברטון) לא תראה עידוד יוצא דופן או טוב יותר משל קבוצות אחרות.
קהל חוץ תמיד מעודד חזק הרבה יותר באופן יחסי לגודלו. אלו בד״כ האוהדים השרופים ביותר ובגילאים המתאימים.

Comments closed