הטרול שנפל מהגשר

המשימה הושלמה. ראניירי יכול לרדת מהמטוס. האגרטל בבית של ג׳יימי וארדי כבר שבור.

הערה: הלילה הזה כולו בכלל של לסטר, אבל בשבילם יש את הפוסט של דורפן אז אני אמשיך עם הכחולה שלי.

אז אכן, צ׳לסי ממשיכה בתפקיד האהוב עליה – קוטלת מועמדות לתואר, הפעם זה באמת לא היה כל-כך קשה עם משחק ביתי והזדמנות פז לעשות את זה גם עם תיקו, אבל מערך לא מוצלח וקצת פחדני של חוס הידינק יצר משחק מבולגן שבו טוטנהאם טובה יותר.

טוטנהאם של פוצ׳טינו היא קבוצה מאד ממושמעת שרצה המון. הצורך בלחץ על כל המגרש גרם לכך שאת הקיץ השחקנים בילו בעבודת כושר מפרכת, ואכן העונה עברה בכושר מצוין של רוב השחקנים.

אבל – השיטה הזאת לא בהכרח תעבוד על פני מספר עונות, וכאן אנחנו נצטרך לראות את היכולת של פוצ׳ להמשיך את האבולוציה. אחרי יורו שבו ישחקו דלה עלי, קיין, וורטונגן, לוריס ועוד אני חושב שיווצר פה רצף לא פשוט שעלול לשחוק את המכונה. אצל התרנגולים הריצה לאליפות היא פשוטה כמשמעה – ריצה.

מי שמופתע מתשעת או עשרת הצהובים של ספרס כנראה לא ראה את המשחקים או הסטטיסטיקה העונה. אם נתעלם מהדם הרע בינם לבין הבלוז – הם לא קבוצה אלימה בכלל – זוהי תכנית המשחק. כשהלחץ נמצא גבוה כל-כך ליד שער היריב, כל חטיפה עלולה להפוך לשער חובה, ושחקני טוטנהאם מתורגלים לעשות את העבירה החשובה למען הקבוצה. לכן גם מי שמתפלא שלא היו כאן אדומים ואיכשהו זה התפזר על 9 שחקנים שונים צריך להבין שזה חלק מהשיטה.

וקצת עלינו: הזאר באמת נראה כאילו הוא יצא מאיזו מנהרה ארוכה, ארוכה מאד! הוא חי, נושם ובועט. השער היה מרגש ונפלא. והיה נחמד לקבל את הבישול מקוסטה שהיה כל כך meh עד אותו רגע.

החילופים היו בכלל טובים: גם אוסקר, שנחשב בעיני רבים לחלשלוש עשה שני תיקולים כל כך ferocious אבל גם נקיים לגמרי שהביאו לנצחון. בלי הכדור הוא מחלץ כדורים נפלא – עם הכדור כבר יותר קשה לו לעבוד תחת לחץ.

אם יש שמשהו שצ׳לסי כשלה בו טוטאלית העונה זה משחק מול לחץ. הקישור לא מתפקד כשלוחצים עליו. לפעמים מיקל מצליח להרחיק איכשהו. לעיתי פאברגאס הופך את הלחץ לכדור מדוייק קדימה. אבל רוב הזמן זה פשוט אומר משחק חלש של כולם ללא הנעת כדור וללא שום feel.

כמה נחמד שהפעם זה לפחות נגבר ב-feel good.

וזה נכתב לפני:

…ואז היתה ההחלקה, ואחר-כך זכינו באליפות בעצמנו, ועונה מאוחר יותר היינו הפייבוריטים לזכות לדעתם של 92 מתוך 100 עיתונאי ספורט אבל משום מה קרסנו, ועברנו תקופה די סיוטית, עם רגעים קומיים-טראגיים לפרקים.

אבל בסופו של דבר אנחנו שוב עומדים על הגשר שמוביל לאליפות, של מישהו אחר כמובן. משהו שבאר-שבע היתה מורגלת בו בעצמה בשנות ה-80-90. המצב כרגע הוא כזה: אם ספרס לא ינצחו אותנו הם מפסידים את האליפות שהיתה הכי קרובה לידיים שלהם מאז שנוסדה הפרמייר ליג. אם הם כן מנצחים, סביר שאם לסטר לא ינצחו אותנו במחזור הסיום גם הם לא יזכו. בכל מקרה, הסטטיסטיקה לגמרי עם לסטר, אבל מצד שני עדיין לא הוברר סופית אם ראניירי הוא דמות מיתית במובן החיובי או הטראגי. כשהמצלמה מלטפת אותו במהלך משחקים, היא מחפשת את הדמעה בעין, שתפרוץ החוצה ואחריה ים של דמעות שיסחוף אחריו את העיר לסטר ואיתה את כל העולם החופשי.

***

טוטנהאם גמרה עם לקנות את הבררה של אצולת הפרמייר ליג. וגם עם להחתים מאמנים שהם הבררה של אריות הפרמייר ליג.

***

לכחולים נשארה משימה אחת בלבד העונה, והיא לא קשורה לטופ-4 או לגביע או מפעל כזה או אחר – המשימה היא למנוע מטוטנהאם אליפות, וחוס הידינק יבחר כנראה ב-11 הכי חזקים שלו בשבילה.

הבעיה היא, שה-11 החזקים עפ״י חוס הם לאו דווקא האנשים ששיחקו הכי טוב העונה, או הכי בכושר, ובכלל, הם די דומים ל-11 שמוריניו העלה בתחילת העונה למשחק ההוא מול סוואנזי. למעשה, כל הניסויים עם הצעירים נגמרים כנראה בכך שבמאני טיים אנחנו עולים עם הרכב ותיק שאיכזב בגדול.

טרי, קאהיל, הזאר, פדרו ו-וויליאן – כולם שחקנים איכותיים, כולם יכולים לשחק טוב ביום נתון, אבל כולם גם כרגע לא בכושר שיא או לא בכושר בכלל. איך זה בדיוק אמור לעבוד מול הקבוצה החזקה בליגה בשקלול של הגנה והתקפה – אני לא יודע. אולי שייע והמוטיבציה שלו יודעים.

***

בכל מקרה, היום הוא יום מרגש, לא בכל יום מנסים לגזול לספרס אליפות, לא בכל יום באר-שבע מנסה לקחת אותה במקום להרוס לטוענת אחרת לכתר.

***

הרכב משוער:

בגוביץ׳

איבנוביץ׳ טרי קאהיל אזפי

מיקל פאברגאס

וויליאן הזאר פדרו

קוסטה

אם מאטיץ׳ יעלה בסופו של דבר זו תהיה הפתעה.

 

לסטר. תיקו
ערב של כדורגל

33 Comments

אביאל 2 במאי 2016

לי דווקא נראה שיהיה קישור מעובה, מאטיץ ומיקל ופאברגס יותר מקדימה.

אכן, אם נצליח להרוס לטוטנהאם אליפות זה יסיים את העונה המזוויעה הזו עם קצת שמחה לאיד.

גור אילני 2 במאי 2016

צדקת, הבעיה שפאב כמספר 10 לא ממש עובד כי אין מי שייקח את הכדור מהבלמים

דני שתו מים 2 במאי 2016

גור ואביאל- אחרי מיליון שנה של מוריניו וטרי- איך זה מרגיש שפתאום כלם מחזיקים לכם אצבעות?

גור אילני 2 במאי 2016

עונה משוגעת

אביאל 2 במאי 2016

הרגשה מזוויעה, לא יודע איך ברצלונה מתמודדים עם זה :)

אמיתי 2 במאי 2016

נראה לי תיקו משקף את תחושותי לשתי הקבוצות (-:

גלעד בלום 2 במאי 2016

יהיה משחק מעניין עם הרבה שערים, דלי עלי השחקן הכי טוב שלנו חוץ מקיין, חסרונו יורגש, זו ההזדמנות של צ׳דלי כנראה, שלא רואה דשא למרות שהיה בכושר מעולה לפני הפציעה , התיקו מול יומייטד היה חשוב ללסטר, שני תיקו והיא אלופה, הסיכוי שלנו קלוש סטטיסטית, נצחון יאריך את העונה בשבוע וייתן ללסטר כמה ימים להתבשל ולחשוב על תסריטים סיוטיים

גור אילני 2 במאי 2016

עדכון מחצית: הרבה שערים שלכם אתה מתכוון

ירומיל 3 במאי 2016

לעלי יש קיתונות של פוטנציאל, אבל לא צריך להגזים לגבי רמתו הנוכחית. יש לנו שלושה–ארבעה שחקנים שהם בטופ העולמי בתפקיד שלהם כבר עכשיו (לוריס, אלדרווירלד, קיין, אולי גם ורטונגן), עלי איננו אחד מהם. מבחינת הרמה הנוכחית, אני לא חושב שהוא עולה על דאייר (שיש לו לא פחות פוטנציאל), דמבלה, רוז או אריקסן.

גלעד בלום 2 במאי 2016

פוצטינו עלה עם סון הקוריאני במקום עלי, סון יותר מהיר, אולי זה יעזור לו מול איבנוביץ וטרי…צ'לסי עם ההרכב של כל אלו שהחריבו להם את העונה, חוץ מהאזארד שעל הספסל, המהירות של ספרס יכולה להכריע פה, השנאה של צ'לסי לספרס והעובדה שהם משחקים בלי לחץ יעזרו לכחולים

רומן 2 במאי 2016

לללסטר יש עוד את אברטון..
לא ברור למה אמרת שהם חייבים לנצח בברידג'

גור אילני 2 במאי 2016

הם לא חייבים, אבל עלולים להצטרך תוצאה טובה

אריק 2 במאי 2016

קיין משחק

ניק 2 במאי 2016

גאה להיות הראשון שכותב את זה פה –
לסטר סיטי אלופת אנגליה!!!!!!!!!!!!!!!!

גור אילני 2 במאי 2016

x5000

רפאל 3 במאי 2016

ניק, מקווה שגיהצת את התחתונים….
שליניקר לא יצעד לבד.

" אל תתדאג.. אין רומנטיקות אחרי מרץ.. צלסי לא ירדו כמו שלסטר לא יקחו אליפות"
נשמע מוכר? : )

ישראל 3 במאי 2016

חבל שצ'לסי לא ירדו, ולא רק בגלל שאז הוא היה צריך להיות ערום לגמרי.

וסליחה שזה כאן, גור :-)

Karim the dream 2 במאי 2016

השמועות אומרות שפסל של הזארד יוצב מחוץ לאצטדיון של לסטר. כמה שאנישמח בשבילם ובשביל ראניירי. מגיע להם.

שאול 2 במאי 2016

הרגע הכי מתוק שלנו העונה ללא ספק.

גור אילני 2 במאי 2016

נחמת טיפשים אבל נסתפק בלהיות טיפשים ולשמוח קצת!

צור שפי 2 במאי 2016

מזל שהיה תיקו עם ווסט ברום. אחרת התיקו היום היה הרבה יותר כואב.

כחול 2 במאי 2016

איזה כיף להיות אוהד כחול היום :)

יאיר אלון 3 במאי 2016

שער אליפות שנה שניה ברציפות להאזר. הוא עושה את זה עבור שתי קבוצות שונות למרות שלא עבר קבוצה, מעניין אם יש תקדים :)

רפאל 3 במאי 2016

חחחח, יפה : )

אבל ברצינות- עם כל הכבוד לשער נהדר של שחקן נהדר ( מאחל לו שיחזור לעצמו )
שער האליפות פר אקסלנס אם כבר היה של רוברט הות אצל טוטנהאם במחזור ה 21 מול טוטנהאם, אותו משחק שלא שידרו בארץ כי היה איזה משחק ראווה של ריאל מדריד או משהו….
גם היו לו שערים גדולים במשחק מול סיטי על המקום הראשון.
בשאר הזמן היה את וארדי ומהרז… אבל משחקים עונה שלמה ובסוף הבלם הגרמני נוגח.

גלעד בלום 3 במאי 2016

יצאנו לוזרים כרגיל למרות עונה הכי טובה מאז 1961, טוטנהאם שלי התנהגו כמו ילדים היום בחצי השני, לא ידעו להרוג את המשחק ונגררו לקרב רחוב , השנאה זה מנוע מוטיבציה חזק מאד, מזמן לא ראיתי את צ׳לסי נלחמים כך או את האזארד עושה כל כך הרבה קילומטרז.

אחד המשחקים הכי פיזיים על גבול האלימות, בנס לא היו אדומים, ממש פחדתי שתהיה פציעה רצינית, טוטנהאם היו כבר בטירוף בסוף, מקווה שיהיה להם כוח לעוד 5-6 נקודות כי המקום השני עוד לא בכיס, מזל טוב ללסטר, פי קוסססעמק

אריק 3 במאי 2016

אז הגאון עדיין לא השיג את חסר המושג… נותרו שני משחקים.
טיימינג זה הכל בחיים.

ניק 3 במאי 2016

אוף טופיק,
גור, ארור תהיהי! התחלתי לשחק בhearthstone בגללך.. ממכר החרא הזה :)

גור אילני 3 במאי 2016

מצטער! שיחקתי עכשיו תוך כדי אתלטיקו – באיירן

צור שפי 4 במאי 2016

תוך כדי אתלטיקו-באירן ״שיחקתי״ בלבדוק לעצמי את הדופק (לא היה כל כך) ולתהות איפה היחידה הקרובה לטיפול נשימתי נמרץ.

ירומיל 3 במאי 2016

בעניין מה שכתבת על תשעת הצהובים ("מי שמופתע מתשעת או עשרת הצהובים של ספרס כנראה לא ראה את המשחקים או הסטטיסטיקה העונה"): אתה לא מדייק. ראיתי כל דקה של טוטנהם העונה, לא היה שום דבר שמזכיר את המשחק מאמש. "עברות טקטיות" אינן חלק מהאסטרטגיה של טוטנהם – אין בהן צורך בדרך כלל, מפני שכשטוטנהם מתקיפה דאייר נסוג אחורה, כך שבפועל יש שלושה בלמים מאחור (ואם לא די בהם, שני המגנים מהירים מאוד וכמעט תמיד מספיקים לחזור אחורה לפני שמתפתחות צרות). העובדה שהצהובים התפזרו ולא היו אדומים בוודאי איננה מעידה על השיטה, הרי חלק מהשחקנים (דמבלה, דאייר, ווקר) יכלו בקלות לקבל אדום ישיר, והיו כמה וכמה שחקנים (דאייר, רוז, ווקר) שנתנו לקלטנברג שלל הזדמנויות להרחיק אותם בצהוב שני. מה שקרה אתמול היה חריג לא רק בקנה המידה של טוטנהם, אלא בקנה המידה של הליגה כולה – תשעה צהובים הם שיא פרמייר־ליג – וסביר להניח שיגרור קנס כבד ולפחות הרחקה־בדיעבד אחת. וכך ראוי. זה היה משחק אלים ומגעיל שרחוק מהאופי הרגיל של טוטנהם מרחק מזרח ממערב; זו הייתה חרפה ושערורייה שמכתימה את העונה הנהדרת שלנו.

גור אילני 3 במאי 2016

מסכים שזה היה משהו מיוחד, התסכול של ספרס פרץ החוצה ובאמת היה גם קצת מכוער לפרקים. לא לקחנו ללב.
לגבי הטענה שלך: לא ראיתי כל דקה של טוטנהאם אבל די הרבה משחקים וקראתי קצת פרשנויות. דווקא כן נתקלתי בפרשנות שהסבירה על היכולת שלהם לעשות פאולים מיד כשמאבדים את הכדור ובאופן יעיל. במשחקים פחות אמוציונליים זה לא מדרדר את המשחק למקומות אלימים.
טוטנהאם עושה הכי הרבה עברות בליגה – מעודכן לפברואר 2016.
http://www.mirror.co.uk/sport/football/news/premier-league-side-committed-most-7347056

גלעד בלום 4 במאי 2016

גור, ראיתי כל דקה של ספרס העונה, יש משהו במה שאתה אומר אבל לאורך העונה רוב העבירות היו באיזורים לא מסוכנים, עבירות טקטיות לגיטימיות וללא כוונה לפגוע בשחקן היריב, ראה כמות האדומים הנמוכה. אמתמול היה משחק הפרמייר הכי אלים שראיתי מזה שנים, ספרס בחצי השני ובמיוחד אחרי השוויון הבינו שאין אליפות והוציאו תסכול על שחקני צ׳לסי, זו היתה סכנת נפשות, לא הייתי גאה בשחקנים שלנו אתמול, בכלל במאני טיים השתנקנו בשני המחזורים האחרונים ואני כולל גם את העבירה ללא כדור המטופשת של דלי עלי לפני שבוע שעלתה לו בסיום עונה מוקדם, לא מן הנמנע שאיתו היינו מנצחים אתמול, אחרי קיין הוא השחקן הכי משפיע בקבוצה מבחינה התקפית

רפאל 4 במאי 2016

עצם זה שקבוצות אחרות באות עם שיא המוטיבציה 'להרוס' לך אחרי שכל השנה עבדת ועוד יש לך תקוות
ולהם מה שנשאר זה רק 'לדפוק' אותך על הדרך יביא כל בנאדם, גם הספורטיבי והמתון ביותר להתנהגות של לחץ שיתבטא באלימות.
גם כששחקנים נשכבים מולך על הדשא כשהם ביתרון בהתמודדות ישירה, על אחת כמה וכמה בסיטואציות כאלה שהן יותר קיצוניות לטעמי.
זה Built in בפורמט. מאחורי מעטה הג'נטלמניות לכאורה שכל קבוצה פוגשת כל אחת פעמיים ומי שצברה הכי הרבה נקודות אלופה-
יש לך מסכת שלמה של סגירת חשבונות ורצון של הקהל לחגוג חוסר הצלחות של קבוצות אחרות והכי טוב- כשלך אין כבר על מה לשחק.

אני רוצה לראות את הזארד ( כמה שהוא שחקן גדול ) מביא את החיבור הזה במצב שיש לו מה להפסיד.
חוכמה גדולה, כל השנה לא עושה יותר מידי ועכשיו נזכר לתת שער ולצאת גיבור.
כל הקונספט שההכרעה עוברת מול קבוצות אחרות צריך לעבור מן העולם.
לפחות טוטנהאם 'הפסידו' את האליפות במשחק שמלכתחילה או היה להם על מה לשחק.
זה גם משהו שמציאות של היום.

Comments closed