אחרי הנצחון מול טוטנהאם הוטספר

משחק של אופי. משחק מאד קשה. ונצחון ראשון מול קבוצה מוכנה למאבקים – וההפסד הראשון שלה העונה.

זה היה דו קרב של עצבים – הנוכחות של שחקני ההתקפה בעומק המגרש של היריבות גרמה לכך שהתפתח משחק מבולגן לפרקים. השער של אריקסן הביא אותנו למצב שלא היינו בו 6 משחקים – פיגור של שער. פתאום זה היה נראה קשה לחזור מפיגור ובטח לנצח.

אלא שפדרו החליט להפעיל לרגע קצר ומדוייק את הבארסה-טאץ׳ שלו ונזכר איך שולחים כדור מסובב לפינה של שוער שלא סופג בקלות. המחצית השניה היתה כבר שונה – צ׳לסי שלטה במרכז השדה, מאטיץ׳ וקאנטה הבינו יותר טוב איפה הם אמורים לעמוד במצבים שנוצרים במשחק לחץ, וזה הביא לכדורים טובים יותר לעברו של דייגו קוסטה ששיחק בתור פליימייקר-חלוץ ופיטם את חבריו בכדורי זהב – אחד מאלה הביא לשער הנצחון של לא אחר מאשר —

ויקטור מוזס!

—

עדכון מחצית:

מחצית מצוינת של ספרס, לחץ כל כך גבוה שהצלם מאחורי השער של צ׳לסי נלחץ…

זה הביא את דויד לואיז למבחן הראשון שלו מאז ארסנל כעושה משחק אחורי, שכן הוצאת הכדור מתוך הלחץ היא למעשה השלב הראשון והמכריע בהתקפה שיוצאת מזה, וכי כל טעות היא גורלית. מוכרח להגיד שהמבחן לא עבר בהצלחה מלאה.

דבר שני שבלט הוא החולשה של מאטיץ׳ וקאנטה כשהם צריכים או לשחק קרוב מאד להגנה, או שהם צריכים להעביר כדורים מהירים קדימה.

במצבים כאלה דווקא פאברגאס יכול לעזור.

ולמרות זאת – 1:1, אמנם בנסיונות הבקעה אנחנו 10:2 לספרס, אבל משחק חדש בעוד כמה דקות.

עוד הערה: כרגע כל פאול לא במקום של דמבלה או לואיז הוא אדום – דבר שיגרור את המשחק לפאזה אחרת לגמרי

—

נכתב לפני המשחק:

בדיונים בין אוהדי צ׳לסי וטוטנהאם השבוע, עלה הלקח של הנפילה אחרי עונת האליפות – צ׳לסי לא התחזקה, לא השתנתה, לא ריעננה את השורות – וזה נגמר בקמפיין מסוייט.

טוטנהאם לא זכתה באליפות, ואינה סובלת מקמפיין מסוייט כלל וכלל, אולם חלק מאוהדיה טוענים שההנהלה נחה בקיץ על זרי הדפנה ולא עשתה מספיק כדי להתחזק, להתכונן לעונת ליגת אלופות ולהיאבק על האליפות ממש.

הערב אנחנו נפגשים בסיטואציה מעניינת: צ׳לסי מנצחת 6 רצוף מבלי לספוג, בעזרת שיטת משחק לא מהפכנית (עבורנו כל שינוי מ4-2-3-1 הוא מהפכני אבל בראייה אובייקטיבית דברים כאלה אמורים לקרות) אבל מאד מדוייקת שמבליטה את הטוב בשחקנים בעלי מגרעות ידועות (כמו דויד לואיז, פדרו, קוסטה ועוד). בינתיים כל הליגה מנסה לחקות/ללמוד את השיטה של קונטה ועל הדרך אולי להבין איך לנצח אותה.

טוטנהאם מצידה מגיעה אחרי סדרה של תוצאות תיקו שנגמרה בנצחון הירואי במחזור האחרון, 2:3 בדקות הסיום מול ווסט האם. אחר-כך הגיע עוד כשלון באירופה אבל העונה, אירופה לא קשורה כל-כך לליגה ואף להיפך.

הארי קיין שחזר די חבול מהיורו כבש צמד באצטדיון האולימפי, וכרגע סימני השאלה העיקריים של ספרס הם בחוליית ההגנה.

ואנחנו עשינו כיף. קורטואה השאיר פתק ״נא לא להפריע״ על משקוף השער, קוסטה כובש כל משחק. מוזס נהיה מדיה דארלינג ועכשיו יש שמועות שברצלונה עוקבת אחריו…

אבל יש כאן פוטנציאל למלכודת: משחק ראשון זה זמן מה שעלול להוציא קצת אנרגיות רעות ועצבים. כלומר, קל להיות רגוע וחיובי כשמנצחים את סאותהמפטון, אבל בדרבי מול טוטנהאם כל פאול לא במקום יכול להביא להתלקחות. ועדיין לא בדקנו את עצמנו בסיטואציה כזאת.

נתראה במחצית לעדכונים.