זה לא שהעונה שלו בסיטי היא כשלון מוחלט. יש לו כמות נקודות לא רעה, הוא הצליח להוביל את הליגה במשך כמה מחזורים, להחזיר את הצבע לפנים של סטרלינג ולתת לקבוצה לשחק משוחרר.
סתם כשלון מחפיר.
יש הרבה שאלות שמקבלות עכשיו תשובות, וכמובן שעולות גם שאלות חדשות.
מה שניתן להבין עכשיו, שלא היה אפשרי בתחילת אוגוסט:
– כמו שהליגה הליגה האנגלית היא לא מסלול נחיתה מואר ומסומן לשחקנים כוכבים, היא גם לא כזאת עבור מאמנים כוכבים.
– פפ מתקשה כשהוא לא עם יתרון מוחלט בכל הפרמטרים.
– פפ לא מאד גמיש. הוא לא מצליח לעשות כרגע במהירות את ההתאמות הדרושות כדי להביא את הקבוצה להישגים. כמובן שבעונה הבאה דברים יכולים לעבוד לגמרי אחרת.
– כשפפ כן מחליט מהר, אלה אינן החלטות טובות. תשאלו את ג׳ו הארט. גם כשהוא החזיר את יאיא טורה להרכב, זה הביא לשיפור רגעי אבל בסופו של דבר תקע מקל בגלגלים בדרך להגשים את המהפך שייסד.
בנוסף עולות שאלות ומחשבות חדשות.
האם בעצם המשחק האנגלי מבוסס במידה רבה על התמודדות עם טעויות וחיפוי עליהן? האופי האנגלי כולל פאשלות כמו של נבחרת אנגליה לדורותיה בגביע העולם וביורו. אולי בעצם הדרך להתמודד איתו לאורך השנים לא היתה להכריז על ג׳ון סטונס כמשיח ולהחליט שהוא יודע לשחק עם הרגל בלי לטעות, אלא לתת לג׳ון סטונס חיפוי ראוי? קחו נניח את גארי קייהיל וג׳ון טרי. שני בלמים מצויינים אבל לא חפים מטעויות ובעלי מגבלות ברורות (במיוחד בשנים האחרונות), שנעלו את השער של צ׳לסי בעונת 2014/15. בעצם פפ לא מעוניין להודות בחוליות החלשות שלו, ובמקום לבנות סביבן מערך נכון, מחליף דווקא את החלק שעובד באופן אלים ומכריח את השאר להתרגל. גם משחק ההתקפה האנגלי הקלאסי לא מבוסס על טכניקה עילאית.
אוטמנדי הוא אולי לא אנגלי, אבל הוא בלם של 2-3 טעויות במשחק כרגע. בלי בלם אחר שיעבוד קרוב אליו (מוריניו לדוגמה מעמיד את ארבעת המגינים צפוף וקרוב אחד לשני) – הוא נשאר מבודד שוב ושוב מול ההתקפות של היריבות. ואם מגיעים ליריבות – אני חושב שגם אם הליגה האנגלית היא חלשה יותר מהספרדית, הרי שקבוצות תחתית ומרכז טבלה תוקפות עם יותר שחקנים. כשבורנמות׳ מחליטה לתקוף אותך – אתה מתמודד עם עלייה די פתאומית של 6-7 שחקני התקפה. ולא איזה פרננדו מוריינטס אחד שמנסה לעשות ניסים לבד מול ההגנה המנומנמת ולפעמים זה מצליח לו.
כבר היו מקרים שריאל או בארסה חטפו 0:4 מקבוצה של מקומות 5-7 בליגה הספרדית. אבל אלה היו אנומליות. הדברים האלה בדרך-כלל נמנעים, קודם כל כי ריאל ובארסה הרבה יותר חזקות מסיטי, אבל גם הרבה בגלל ההבדל בגישה של קבוצות מרכז הטבלה ושל הקהל.
להפסיד מותר. גם 4:0 לאברטון. זה חלק מהיופי. פפ גם יכול להמשיך להתנשא ולהראות שלא אכפת לו, את הטופ 4 הוא עלול לפספס, אבל הוא שוב יקבל תקציבים מטורפים לקיץ ובעונה הבאה בלי אירופה יכול להיות לו שוב נעים.
בינתיים לנו נותר רק להנות.
106 Comments
מעניין. העניין הוא שעד עכשיו מאמנים כוכבים שהגיעו לפריימרליג די הצליחו. מוריניו, קונטה, קלופ במידה כרגע. יש את וילאש בואש שנכשל אבל הוא כנראה לא היה כזה טוב מלכתחילה. נראה לי שהעקשנות של פפ, במיוחד בהשוואה נניח לקלופ שהתאים את עצמו לשחקנים שהיו לו, היא העניין הבאמת גדול.
בכל מקרה, כיף גדול כרגע
גם חואנדה ראמוס נכשל בזמנו למרות המון ציפיות.
וגם בניטז הגיע עם הרים של ציפיות ולא נעים להזכיר שזה גם לא נגמר בגביע
בניטז לקח אליפות אירופה והגיע לעוד גמר, גם התמודד על אליפות. לא הייתי קורא לו כשלון (כמובן, עוד קצת מוקדם לקרוא לפפ כשלון).
ובוא נסכים שאף אחד לא הגיע עם רמת ציפיות גבוהה כמו פפ
גם לי קשה להגדיר את בניטס ככשלון
אני מת על האבחנות שלך, וזה תמיד מצחיק אותי איך אנחנו כל כך נהנים מהנפילה של טיפוסים כאלו.
הקטע הוא שאני לא נורא שונא את סיטי ולא את פפ, אבל יש משהו בשילוב שמעורר את זה
כן…הכסף האין סופי+יעני המאמן הכי טוב שיש+ ההחתמה עוד שהתחרו על אליפות עם מאמן אחר…..מין מגיע להם קצת ליפול על הפנים
מודה שחשבתי שיילך לו יותר טוב. אבל עדיין קצת מוקדם. המשפט על הטעויות בליגה האנגלית מדוייק. אתמול הייתה דוגמא טובה.
קלופ יצר משחק בו יש ליונייטד פחות שליטה והאפשרות לטעויות וניצולן גדולה יותר.
בלי להכנס לויכוח הישן והנושן בין הספרדית לאנגלית חייב להגיד שסביליה קבוצה אדירה.
העניין שבאנגליה ההפרשים בין השורה הראשונה לשנייה השלישית קטנים יותר. הכל מתחיל מהכסף..
אפשר לנתח את הסיבות המקצועיות לחוסר ההצלחה בסיטי לעומת התקופה בברצלונה. אני יותר תומך בטענה שהוא פשוט לא כזה מאמן טוב ומעולם לא ממש היה. אם אני מבין נכון את תפקיד המאמן.
+1
עושה קופי-פייסט מתגובה שרשמתי בפייס.
יש אפשרות שפפ מאמן גאון חד פעמי, מאמן-על – אבל המציאות הנוכחית לא ממש תומכת בה. ישנה אפשרות שמדובר במאמן בינוני שהצליח רק בגלל שהשחקנים שלו היו גאונים – אבל לא ראינו כאלה גבהים של משחק ממאמנים אחרים.
אז יש אפשרות נוספת – שיש מאמנים מסוימים שהאימון והדרך שלהם מתאימים לסיטואציות ספציפיות. שיש מאמנים עם מעלות שאפשר להביא לשיא בנקודה א' ולא בנקודה ב'. וזה לא הופך אותם לפחות טובים.
פפ הוא מאמן מבריק, שהצליח להגיע עם ברצלונה לשיאים שלא נראו לפחות 20 שנה (לדעתי מאז מילאן הגדולה), ואולי אי פעם, גם בצורת משחק וגם בתארים. לדעתי כנראה לא היה מאמן אחר שהיה מצליח בצורה הזו עם סגל השחקנים הזה. כן, גם אחרים היו כנראה מצליחים, אבל לא כך. ובנוסף, ראינו גם מאמנים בכירים שמצליחים להחריב קבוצות עם סגל נהדר. שיטת המשחק של פפ הפכה את ברצלונה שלו לקבוצת-על, שבחלקים נרחבים של התקופה היתה פשוט בלתי ניתנת לעצירה. גם בבאיירן הוא הציג תכניות משחק נהדרות עם סגל מעולה. הוא שלט ללא מצרים בליגה, אך לא הצליח להביא את המשחק הנהדר שלהם לידי הצלחה אולטימטיבית בצ'מפיונס.
ובמקביל, יכול להיות שהוא פחות מוצלח בלחבר קבוצה של שחקנים טובים שאינם שחקני-על. יכול להיות שהגאונות שלו באה לידי ביטוי רק כשהוא מוקף בגאונים וכישרוניים מטורפים. בינתיים כך זה נראה. אבל – זה לא הופך אותו למאמן גרוע, זה הופך אותו מאמן שטוב לסיטואציות כאלו ולא אחרות.
אני לא בטוח שפיל ג'קסון – שהצליח לייצר שושלות עם ג'ורדן-פיפן ולאחר מכן עם שאק-קובי – היה מצליח לייצר שושלת בסן אנטוניו כמו שעשה פופוביץ', ולהפך. משהו באופי ושיטת המשחק של המאמנים האלו הצליח להוציא את המקסימום כשהיתה הרמוניה עם שחקנים שמסוגלים להוציא לפועל את חזונם. ישנם מאמנים שכך הם מצליחים – בתנאים אופטימליים מבחינתם. בתנאים האלו הם יצליחו יותר מאחרים. בתנאים אחרים הם יהיו כמו כל האחרים.
בכל מקרה, אישית אין לי אהדה מיוחדת לפפ, בתור אוהד יונייטד (קודם כל) וריאל. אבל אני הוגן מספיק לכתוב שגם אם ייכשל העונה, צריך לתת למאמן מסדר הגדול שלו 3 שנים לפחות כדי להוציא חזון אל הפועל. זה לא מוחק את זה שבדרך הקבוצה נראית על הפנים. אבל זה אומר שהוא לא נבחן על העונה הראשונה, ואולי לא על השנייה.
כל מילה וברוך השם נתת כמה מילים
מבחינתי בכיף, תן לו גם 10 עונות
לפפ בשל המוניטין שלו מגיע לפחות 3 עונות, והייתי אומר זאת גם אם היה מאמן של צ'לסי.
אגב גם בהשארת מוריניו תמכתי שנה שעברה, כמובן שבדיעבד אני לא מצטער.
גם לי עברה ההשוואה לפיל ג'קסון בראש.
במשחק הזה הייתי אומר שמוריניו הוא פט ריילי כזה, פרגוסון הוא מין בליצ'ק, והלואי שקלופ יהיה פופוביץ'.
מסכים בהחלט עם מה שכתבת, כשבשורה התחתונה כמעט כל קבוצה שתשפוך כסף לא פרופורציונלי לליגה שלה לאורך זמן תתחיל לקחת אליפויות בשלב מסוים. אצל פפ זה יהיה גם עם ערך אסתטי.
היתי רוצה לראות את פפ מצליח תחת בוס כמו שירצקי, ושחקנים כמו מאור בוזגלו שבא עם אבא בעיסקת חבילה. אם היה מצליח בסיטואציה כזו היתה מכריז עליו כמלך השכונה.
פפ נראה לי מאמן שמאמין בצורת משחק מאוד מסויימת ואם השחקנים מצליחים ליישם אותה אז הכל ורוד, אם זה לא מתאים להם אז יש בעיה כי אני לא רואה את פפ מתגמש. כשאני אומר מתאים להם, אין הכוונה דווקא מסי ואינייסטה שהם גם שחקני על, גם קבוצת שחקנים יותר חלשים אבל שמתאימים מבחינת אופי משחק כזה היו מצליחים ונהנים. אני לא רואה למשל שחקן על כמו רונאלדו מצליח בשיטה שלו. האם גמישות והתאמת השיטה לתלכיד היא תנאי הכרחי לגאונות? לא בטוח, אבל זו בהחלט תכונה מבורכת ולא ניראה שפפ ניחן בה במידה מספקת.
הוא דוגמטי ולא פרגמטי והאידיאל שלו קשה למימוש. יש בזה יופי מסויים. לא תמיד יש בזה הצלחה
כתבת על שרצקי, יעקוב בוזגלו או פפ?
כן
אם כך, אני מסכים.
פעם שלישית בירה
מה קרה עם הגלידה?
יש בבירת הנגב?
ועוד איך, בוא, אני מזמין.
קופץ על השיירה הבאה מצריימה
גלידה באר שבע כמובן
לא רק, אבל גם…
כבר חשבתי שאני אמות לפני שאראה פרשן ספורט ישראלי מתייחס לסיפור הכי גדול בכדורגל האנגלי השנה ומעז לקרוא לו ״כישלון״. העונה עוד לא בסיומה וסיטי עוד יכולה להתחבר, אבל העונה פפ נתקל בקיר שעשוי מכל החשדות שהיו נגדו בשנים בהן הוא אימן בספרד ובגרמניה ובינתיים הוא מאמת את כל החשדות.
מה שמדאיג הוא העובדה שאין אפילו אחד (עד עכשיו) שקרוב להתייחס לזה, כמו שהתייחסו להצלחות שלו.
פשוט שמחים שהוא עזב את באיירן, כל השאר לא חשוב :)
שודרגתי\הורדתי לדרגת "פרשן ספורט ישראלי"!
אני משער שההבדל בין פרשנים, בלוגרים, מגיבים הוא במדיום שבו אתה בוחר לומר את זה, וכמה אחריות אתה מרגיש לגבי זה, כמה יירדו עליך כשתטעה וכו'… בקיצור, אותו רעיון של ג'ון סטונס רק במילים במקום עם כדור.
גור – על האנלוגיה הזו מגיע לך פרס בוקר לפחות
פפ איש מקצוע מעולה בוגר אחד מבתי הספר המתקדמים והטובים ביותר שיש לעולם להציע.
הוא יצליח, הוא גם לא יצליח, אין מאה אחוז בשום דבר, גם לא שמונים. זאת דרכו של עולם.
כולם עוברים את זה. חוץ מפרגי(((:
גם בויאן קרקיץ' איש מקצוע מצוין
גור, אז מה הטענה? צלש או טרש?
החיים מורכבים יותר. והפרספקטיבה גם כך לא שלמה. למה צריך לנתח כל שנתיים את פועלו של מישהו?
לא שאני חולק על זכותך לבחון את הדברים, הכל בסדר. אבל הכל גם מאד נזיל.
פפ אגב, היה אהוב עלי מאד כשחקן. הוא היה כל כך חכם. ואני לא יכול להיחשד באיזשהיא סימפטיה לברצלונה.
אריק,
זה נכון מה שכתבת אבל בחבילה של פרגי היתה טמונה הבנת נפש השחקן. זה תמיד רלוונטי, לכל ליגה.
ומה שעשה עם אברדין, מדהים לא פחות מכל הישג של מאמן אחר בליגות שונות.
בסה"כ מישהו הגיב בפוסט אחר שלא קשור, אם מישהו הולך להייחס לנושא וגור כנראה הרים את הכפפה.
לגיטימי. עניתי מה אני חושב.
פרגי לא חש צורך להוכיח עצמו בקבוצות וליגות אחרות רק מול דורות שונים של מאמנים.
עוד מקרה קלאסי של היבריס, זה הכל
well come to the real world
לכן מסי ורונלדו נשארים בספרד מול לה פלמס ומקבלים מליונים
נגד בורנמות יגיע השאול והם יתגלו ככלום ושום דבר
נכון, רונאלדו היה ממש נפל באנגליה.
ומסי לא פוגע מול אנגליות.
אין כמו פרופורציה.
מסי משחק 2-6 משחקים בשנה נגד אנגליות, אבל נגד אנגליות שהן קבוצות צמרת… תן לו 38 מחזורים שמחצית מהם מול קבוצות תחתית ודברים יראו אחרת, תן לו כמה עונות כאלה והלכה השושלת (ולו רק בגלל פציעה)
אני חלילה לא מזלזל במסי (או רונאלדו) בתור שחקנים, אני רק אומר שהם די תקועים בחממה שלהם, מצד אחד יכול להבין אותם, מצד שני מודע למה זה מעיד עליהם.
אתה גם בטח חושב שאוסלו היתה הצלחה כבירה
ממש לא, ההיפך הוא הנכון (מקסימום הצליח לחשוף את הבלוף)… אבל יפה שהצלחת למצוא קשר בין דעות שונות בכדורגל לבין דעות בפוליטיקה הישראלית :)
לא ניסתי להקביל את זה להיותך שמאלני או ימני אלא להדגים שתי מיסקונספציות שאנשים שבויים בהם.. טעיתי, קורה :) אתה שבוי רק באחת.
זה לא רק שמחה לאיד זה גם שהטענה שבכותרת הוכחה כנכונה. אגב גם את התקופה בבאיירן אי אפשר להגדיר כהצלחה כי לא הביאו אותו כדי לקחת תארים בגרמניה את זה הם לוקחים בלי קשר אליו, הביאו אותו בשביל הצ'מפיונס ובזה הוא להצליח.
מצחיק שקברתם את פפ
מזכיר שמורניו נמצא מתחתיו בטבלה עם השחקן היקר בהיסטוריה ועם זלטן הגדול
בליגה האנגלית הכל לוקח יותר זמן
נדבר בשנה הבאה
מוריניו כבר הוכיח את עצמו בליגה האנגלית, פפ עדיין לא.
מה גם שמפפ התרגלנו להצלחה מיידית (בשונה ממוריניו), ואנחנו עדיין לא רואים את זה.
מוריניו הוא מאמן שנה שנייה טיפוסי. זה לא רק בצ'לסי, זה די הולך איתו. שנה בונה קבוצה, שנה מצליח, שנה הורס. יש לו מחזור של 3 שנים.
ברוך השב?
אף אחד לא קבר את פפ, בסך הכל חוגגים את העובדה שלא הכניע את הליגה ללא קרב.
"בסך הכל..חוגגים.." תנגב את הריר/דם מהשפתיים..(-:
כחובב הליגה האנגלית שלא מצליח למצוא עניין באף ליגה אחרת לא נותר הרבה במה להתנחם. בטופ פור של הליגה הספרדית משחקות הזוכות של שני המפעלים האירופים בשלוש השנים האחרונות, וכמעט כל הפיינליסטיות. מעבר לטענות שהשופטים לא נותנים לכסח אותם כמו שצריך, או שהם מצליחים יותר כי הליגה שלהם חלשה יותר כל מה שנשאר כדי להוכיח את עליונותנו הוא לספור כמה כסף כל סגל עלה, ולראות את הכוכבים מהליגות האחרות נכשלים.
אל תכתוב על זה פה! אנשים יעלבו!
האמת שאני מחובבי הפרמייר ליג. אני פשוט לא חושב שיש ספק לגבי מי האיכותית מבין הליגות כשההישגים במפעלים המשותפים כל כך מוטים לטובת הספרדית.
עדין את מנצ'סטר ליברפול ראיתי בנשימה עצורה ואת סביליה ריאל לא חשבתי לראות.
ועוד נקודה…
ראיתי ליברפול-יונייטד, וראיתי סביליה-ריאל.
בספרד ראיתי משחק 2 רמות מעל.
וזה לא רק דוגמא לאיזה משחק שהתעלה ולמשחק שלא התעלה.
כש-4-5 הקבוצות הגדולות בספרד נפגשות רואים כדורגל שבשום ליגה לא רואים (בעיקר כשברסה/ריאל משחקות בחוץ).
בליגה האנגלית השמות אולי יותר נוצצים כשיורדים בטבלה, אך אין לזה בסיס אמיתי ברמת הכדורגל.
כשמקום שני לא עוברת בית עם מונאקו, לברקוזן וצסקא, קשה לומר משהו חיובי על הליגה האנגלית. אין לי ספק שקבוצות ספרדיות היו עולות מבית כזה כבר אחרי המחזור השלישי.
אבל בוא לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו….
האמת שנפגעתי
https://www.youtube.com/watch?v=LWhlpdPn1nw
איך אני אוהב את הסיכומים המקושקשים האלה.
רק לפני חודשיים היו באותו יום 2 משחקי עונה:
בספרד ריאל – ברצלונה ("סופר קלסיקו") שהיה משעמם וחלש,
באמגליה מנצ'סטר סיטי – צ'לסי שנבחר למשחק הליגה הטוב והמלהיב ביותר עד עתה העונה באירופה.
אני לא זוכר שמישהו טען בעקבות כך שהליגה האנגלית טובה יותר…
רשמתי שזאת אכן רק דוגמא בודדת ולכן אין צורך להסיק מסקנות אך ורק בעקבות משחק זה.
אבל גם רשמתי שבשאר המשחקים שהספרדיות המובילות נפגשות רואים רמה גבוהה מאד…
הסיכוי שתראה 0-0 במשחק בין הגדולות בספרד הוא קלוש מאד… כמעט תמיד המשחק התקפי ורב שערים.
באנגליה יש פחות כישרון ולכן קל יותר לייצר משחקים "טקטיים".
גם שנה הבאה פפ לא יקח כלום.
איך מפרשים את כל המאמנים הבינוניים שהוחתמו בבארסה אחריו?
האם ההנהלה אמרה, הוא לא משהו, עם מסי כולם יכולים. או, פפ הניח יסודות כל כך חזקים שלא צריך מישהו רציני כדי לתפעל ת'עסק.
אתה יודע שאנריקה זכה ביותר תארים ממנו בתקופת זמן מסויימת (נראה לי בתקופה של 2 עונות)?
אנריקה לקח טרבל קשה פי 10 מהטרבל שפפ לקח – גם בליגה שבנוסף לריאל היה לו גם את אתלטיקו על הראש וגם באירופה כשהוא עבר את האלופות של אנגליה,צרפת,גרמניה ואיטליה.
אז מה בדיוק בינוני בו?
אני זוכר חלום מוזר מאתמול בלילה, כשחלמתי שאת פפ החליף אחד אנריקה, שלקח את הסגל המזדקן מתקופת פפ עם סוארס במקום ויה ורקיטיץ' במקום צ'אבי ואמנם לא טיקטק באותה טיקיטקיות אבל דרס את אירופה ללא עוררין בצורה מרשימה. אני והחלומות המוזרים שלי
יוסף במצרים
מהפה שלך לפרעה…
אותך לבור
כל חולם רמטכל
נעשה אותך ש. ד.
את מי נייאמר החליף בשושלת הזו?
אכן חוכמה מעטה לשחק עם 3 מ5 השחקנים הטובים בעולם ולזכות בתארים, חוכמה עוד יותר מעטה להקביל את זה לפיפי-קקה…
ניימאר החליף את סנצ'ס, בברצלונה. באמת שחקן חלש.. בוא לא נחלק ציונים על חכמות גדולות וקטנות שיביכו אותנו אחר כך, דיק
תמיד אמרתי שפפ מאמן מאד בינוני והיה לו מזל להיות עם מסי בשיאו ועם פויול צאבי ואינייסטה, כל מאמן לדעתי היה מביא את התארים האלו איתם. מאמן מאד חלש מבחינה טקטית ולא יודע להכין את קבוצותיו. גם פה אמרתי קבל עם ועדה שהוא לא יקח אליפות העונה בסיטי (הימרתי על יונייטד כאלופה וצלסי מקום 2). גם בבאיירן היה לו סגל איכותי בהרבה משאר הליגה ובאירופה כשל.
איך משלמים לו פאקן 25 מיליון יורו נטו לעונה?!!!! פראיירים לא מתים רק מתחלפים.
מה היה רע בפלגריני הביא 3 אליפויות ב5 שנים, מה בגלל שאין לו סקס אפיל?
אם כבר מחליפים בפלגריני רבאק תביחא את ליפי, סימיונה, קלופ, מוריניו, קונטה, משהו ברמה ולא אותו שנסחב עי מסי.
הוא מזכיר לי מאד את פיל ג'קסון שגם מאמן חלש מאד טקטית ולא מכין למשחקים טוב ולא יודע לאלתר אבל נהנה מ-11 אליפויות בזכות מייקל קובי ושאק אבל פיל היה פסיכולוג גדול, גוארדיולה הוא רק פלספן.
אגב גם לואיס אנריקה מאמן מאד חלש שלא יצליח בשום קבוצה רגילה ויש לו מזל שיש לו את מסי סוארס וניימר פשוט.
כל המאמנים בבארסה הגיעו פחות או יותר לאותם הישגים זה שמאמן מסויים סיים מקום 2 ולא הביא תארים זה כי אי אפשר לקחת כל עונה אליפות ואותו מאמן פשוט היה המאמן בשנת הנפילה. פפ, מרטינו, אנריקה וההוא שנפטר כולם היו באותו רמה.
כשפפ קיבל את הקבוצה היא סיימה מקום שלישי אחרי עונה זוועה.
הקבוצה הייתה מפורקת עם חדר הלבשה מפורק.
הוא העיף את רונאלדיניו ודקו, וניסה גם להעיף את אטו (אתה חושב שכל מאמן היה עושה את זה?).
כשהוא הגיע פויול היה בלם טוב אבל לא הכי טוב, אינייסטה היה שחקן כשרוני אבל ממש לא בטופ האירופאי.
מסי היה בעמדה שהוא לא היה כינור ראשון ופפ החליט להעיף את כולם ולתת לו להיות הכוכב של הקבוצה.
הוא הנחיל שם כדורגל שלא ראינו מעולם ובנה את הקבוצה הכי טובה באירופה ואולי בהיסטוריה.
למה שמאמן מביא שחקנים גרועים ולא מנהל חדר הלבשה טוב אז אומרים שזה אשמתו וכשהוא מביא שחקנים טובים ובונה תלכיד נפלא לא זוקפים זאת לזכותו?
מה מאמן אחראי רק על כשלונות?
מה הבעיה לומר שפפ עשה הצלחה ענקית בברסה והפך אותה לקבוצה הטובה ביותר בעשור האחרון?
אם הוא נכשל בחצי עונה בסיטי זה אומר שהוא לא הצליח בברסה?
למה שם הוא הצליח בגלל שחקנים ופה הוא נכשל בגלל שהוא מאמן חלש?
כשאתה בונה את הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה, מן הסתם יהיו לך שחקנים היסטוריים.
חסרים מאמנים שלקחו את הסגל הכי טוב ולא הצליחו? למה כזה קשה לפרגן כשצריך?
כל ה-haters רק חיכו שהוא יכשל, חיכו לרגע שהוא יתן עונה רעה ואז יגידו שהוא מאמן חלש.
די עם צרות העין… פפ מאמן גדול שכרגע לא מצליח בסיטי, אבל למה זה צריך להוריד מהעבר שלו?
הוא לא קיבל סיטי שזכתה בטרבל, הוא קיבל סיטי שסיימה רביעי, אז למה אם הוא לא דורס את הליגה זה כישלון כזה גדול?
תהיו אמיתיים עם עצמכם ותפסיקו סתם לרדת על אנשים שעשו דברים גדולים בחיים המקצועיים שלהם…
כשמגיע מגיע, כתבת יפה
הוא קיבל באיירן שזכתה בטרבל והביא אותה לשום מקום עם סגל סופר מוכשר.
הוא שלח את קרוס לריאל כדי להביא את טיאגו הממוצע ושלח את לאהם לקישור כדי שגם ההגנה תהיה בעייתית.
עכשיו יגידו שגם אנצ'לוטי לא יזכה בהכל ואולי אפילו בכלום אבל ההשוואה לא נכונה, הקבוצה שהייתה לפפ בשנה הראשונה הייתה מדהימה, שנות אור ממה שיש עכשיו.
הביא אותה לשום מקום אה?
זכה ב3 אליפויות גרמניה קלות והגיע 3 פעמים לחצי גמר ליגת האלופות.
איזה קל זה לזכות כל שנה בליגת האלופות אה? מאז שהתחילה ליגת האלופות כל הזמן קבוצות זוכות ברצף.
הוא גם הפסיד לקבוצות חלשות שנה אחר שנה: ריאל שזכתה באותה עונה עם סגל חלש, ברסה שזכתה באותה עונה עם סגל מביך, ואתלטיקו הקיקיונית שהפסידה בפנדלים.
אין ספק שכל מאמן אחר היה זוכה בעוד 2-3 ליגת אלופות… למזלה של אירופה לקחו את פפ החלש.
כמה קבוצות בהיסטוריה זכו טרבל בק-טו-בק? כמה קבוצות התפרקו אחרי זכייה בטרבל?
תבדוק את זה ותראה שזה לא תמיד קל להגיע לקבוצה בשיא.
למזלו גם בברצלונה הוא שיחק מול קבוצות חלשות בליגה חלשה. מזלו שבריאל שיחקו שחקנים אלמוניים עם כוכב אלמוני שמעולם לא הוכיח את עצמו.
שוב, אני לא אומר שהוא הצליח בצורה היסטורית בבאיירן מינכן, אבל הוא עשה שם הישגים יפים. לא הכל זה שחור ולבן. אם עשית דאבל עם חצי גמר ליגת אלופות ועפת לאימפריית כדורגל אז זה לא כישלון. לא עונה מושלמת, אבל לא כישלון. בוא נגיד שאוהדי באיירן לא סבלו בתקופת פפ.
פרופורציות…
נ.ב: מעניין שגם יואכים לב השתמש בלאם כקשר, כנראה שלא רק פפ משוגע כל כך.
ותיאגו שחקן נפלא, לפי מה שהבנתי קרוס רצה לעזוב את באיירן וזה לא שהוא נזרק (עניין כספי). תיאגו, וידאל ואלונסו זה קישור שהחליף את שוונשטייגר, קרוס ולואיס גוסטבו… שחקנים מתבגרים, שחקנים עוזבים… לא צריך לעשות דרמה מכל דבר.
אם כבר אתה מחפש כישלון של פפ – הוא הרס לדעתי את מריו גצה ולא הצליח להפיק כלום מזלאטן.
צודק בסהכ..
כישלון (אם יהיה, עוד מוקדם לקבוע) עם סיטי לא יפחית מההישגים שלו בברצלונה, אבל כן יאזנו/ינרמלו את ממוצע הקריירה שלו להרבה מתחת למה שההצלחה בברצלונה הביאה אותו.
אמת.. וזה היה צריך להגיע. אין מאמן/ספורטאי שכל הזמן מצליח.
אבל אם יסיים שני (רחוק משם 3 נקודות, עם עוד 51 נקודות בקופה), זה יוגדר כישלון?
מה סיטי זאת קבוצה שצריכה לדרוס בקלות את הליגה האנגלית?
צ'לסי בעונה מדהימה, אין מאמן בעולם לדעתי שיכול להתמודד עם קבוצה כזאת שכמעט לא מפסיקה לנצח.
מעבר למבחן התוצאה שהוא תמיד חשוב, סיטי כרגע קבוצה די אבודה, ברגע שזה ייפסק נוכל לזקוף לזכותו של פפ כמה נקודות.
חוסר הצלחה עם סיטי (לדעתי לפחות) זה לא עניין של "אין מאמן שכל הזמן מצליח" אלא "היה למאמן הזה את כל המזל שבעולם להיות/ליצור את ברצלונה של 2009 אבל תכלס היא האדירה אותו הרבה יותר ממה שהוא שווה באמת", בינתתים ראינו את זה בבאיירן, אני מאמין שנראה את זה בסיטי וגם בקבוצה הבאה (והאחרונה אם אני צריך להמר) שפפ יאמן
פפ לא מאמן גדול. הוא מאמן ענק. הוא לקח סגל של שחקנים מאד מוכשרים, סגל שהיו עשרות כמותו על הנייר, ובנה מהם את הקבוצה הגדולה בהיסטוריה, ששיחקה את הכדורגל הכי מלהיב בהיסטוריה. היום צ'אבי, אינייסטה ושות נחשבים כשחקני על, אבל סביר מאד שהיו מעבירים קריירה כשחקנים מצוינים ותו לא, אילולא פפ הלחים אותם לקבוצה האדירה ההיא.
העונה הולך לו פחות כי זו ארץ אחרת ושחקנים אחרים שצריכים ללמוד את העניין מחדש. מהבחינה הזו כל השוואה לקלופ מפספסת את הפואנטה. קלופ בונה את המקסימום ממה שיש. הוא עשה את זה בדורטמונד ולא לקח אליפות ועושה בליברפול וגם לא ייקח כלום. פפ מתחיל מהחזון ולא יורד מילימטר. סדר גודל אחר פשוט
לקח שתיים בדורטמונד אבל רגע..מה זה תגובה 4?
תעשו תיאום בניקים או בעמדות לגבי פפ. או זה או זה
בדיוק
צודק. איך שהוא הגיע. העניין שקלופ לאו דווקא בא כדי לקחת אליפות עם ליברפול ויהי מה. אצל פפ אין משהו אחר, מבחינת הציפיות.
מוריניו גם ענק (או שלפחות היה) כיוון שהצליח במספר מקומות שונים, אבל עם כדורגל יותר ציני. כלומר, הסיכוי להצליח בכמה ליגות שונות עם כדורגל מלהיב ושוטף נמוך יותר מאשר לייבא סגנון סטייל מוריניו לכמה קבוצות עלית
מלהיב ושותף?
תראה איזה גועל נהיה מבאיירן בתקופה שלו לעומת השנים של היינקס.
לא מסכים. אבל עכשיו יותר טוב??
לא, גם עכשיו לא טוב(חוץ מריברי) אבל הקבוצה הרבה פחות טובה מזו שפפ קיבל, טיאגו בהרכב זו תעודת עניות לקבוצה.
אנצ'לוטי הוא גם לא כוס התה שלי, הייתי רוצה לראות את אחד המאמנים הגרמנים שמשחקים לחץ על חזק(כמובן בכי טוב קלופ אבל יש עוד לא מעט כאלה). אבל אם היה אפשר להשיג דמוי היינקס זה היה ממש אדיר, מישהו שיגרום לקבוצה לשחק מעולה בכל הסגנונות.
ההבדל בין פפ לאנצ'לוטי לדעתי מתבטא בזה שאני לא בטוח שאנצ'לוטי יגיע לחצי גמר ליגת האלופות אבל אם הוא יגיע אז הסיכוי שלו לזכות גבוהה, לעומתו פפ היה כמעט חתום בחצי הגמר(חוץ מהפוקב מול יובה בשנה שעברה) אבל הסיכוי שלו לזכות היה נמוך מאוד.
מעניינת הפיסקה האחרונה. היפוטתי. לפפ היו תמיד חסרים שחקנים בשלבים המאוחרים. לדעתי נחלשו מאד ביירן השנה והרבה בגלל מה שאין על הקווים. עדיין קבוצה שיכולה להתפוץץ על כל אחת..
רק בשנה שהפסידו לבארסה היו חסרים שחקנים.
נגד ריאל היה כישלון טקטי מחפיר בשני המשחקים(לדוגמא ראפיניה שיחק בהגנה במקום לאהם והיה אחראי לגול במתפרצת באגף שלו).
נגד אתלטיקו פתח עם מולר על הספסל במשחק הראשון מה שגרם להפסד, במשחק השני באיירן הייתה מעולה(פעם ראשונה שפפ פתח עם הרכב טוב בחצי גמר), הבקיעה גול, החמיצה פנדל ובדלל דרסה במחצית הראשונה אבל בשניה פפ התעלם לגמרי מהמצב ושלח את כולם להתקיף בטירוף אף על פי שהמצב היה תיקו ואז מיד חטפו גול, הלחץ אחרי זה היה מצויין אבל הספיק רק לגול אחד.
גם במשחק הפצועים מול בארסה יש לי הרבה השגות כמו החילוף של מולר שמיד גרם לקריסה של הקבוצה.
עוד משהו, עכשיו לא טוב כי הקבוצה לא מוכשרת או לא מחורת מספיק.
עם פפ היה לא טוב כי הקבוצה הייתה מסורסת לגמרי.
זה הרבה יותר מבאס.
מה נישתנה? בסגל?,
אני לא בטוח בשאלה שלך בין אילו שנים\תקופות להשוות.
סקירה כללית, אתה מוזמן למקד אותי:
רובן, ריברי ולאהם עברו משיא הקריירה לסופה.
שוויני פרש אחרי המונדיאל אבל בעונה הראשונה של פפ הוא עדיין היה שם חזק מאוד.
קרוס נמכר לריאל תמורת טיאגו הגרוע.
מנדזוקיץ נמכר, גומז נמכר.
בגדול כרגע לבאיירן אין מרכז קישור נורמאלי בכלל, רק וידאל הוא וורלד קלאס, טיאגו חלש וסאנצ'ז\קימיך עדיין ילדים.
משנה שעברה להשנה. אני חושב שאתה מחמיר עם פפ. לקרוא לבאיירן שלו מסורסת זו הגזמה. לפרקים לא קצרים הם שיחקו את הכדורגל הטוב באירופה לטעמי. הצ׳אמפיונס זה תמיד עם טיפת מזל שלא הייתה להם. אודה ולא אבוש שאני לא צופה אדוק שלהם כמוך כנראה אבל אני מנחש שהישגיי השנתיים האחרונות לא ישוחזרו. ולא רק באירופה. הבעיה במרכז המגרש שציינת היא לא היחידה למרות שמקדימה ומאחורה הם כמעט רק וורלדקלאס
שנה שעברה, באיירן כבר נחלשה וזו הייתה העונה הכי חלשה של פפ.
אבל אפילו לעומת עונה שעברה, ריברי, רובן ולאהם זקנו בשנה שזה משמעותי מאוד בגיל שלהם.
ב2012-13, למעט דאנטה כל הקבוצה הייתה וורלד קלאס. רובן היה מחליף עד הפציעה של קרוס. אין בכלל מה להשוות למה שיש עכשיו. בכללי אני מציע לך לראות משחקים של באיירן מאותה עונה במיוחד מהחצי השני שלה, זה היה כדורגל אדיר, לא משהו שרואים כל יום.
בשורה התחתונה פפ הגיע לאלופת אירופה, קבוצה שהשתתפה בשלושה מארבעת הגמרים האחרוניםת ובכל שלושת השנים שלו במועדון לא נראה שבשום שלב הוא אפילו קרוב לשחזר את הדומיננטיות הזאת.
לא יודע אם זה כישלון, אבל אפשר להגיד שהצלחה גדולה לא היתה שם.
אני אתחיל בזה שאני אציין שאני כן אוהב ומעריך את פפ כמאמן ואת העבודה שלו. המיקום שלו פחות מעניין כי בכל מקרה עניין סובייקטיבי. אבל מציק לי לראות את ההתנהגות הכל כך ישראלית של "לשמוח בנפול אויביך". זה כל כך לא מקצועי כל כך רדוד ואולי זה מה שמאפיין את תרבות הספורט ומי שעוסק בה וסביבה. להתפס לקטנות שכל כך לא חשבות ולא להתעסק בעיקר.
נתחיל בזה שעוד לא נגמרה העונה וציונים מחלקים בסוף העונה. .אם הפוסט הזה היה נכתב בסופה עוד מילא, אבל כשיש עוד כל כך הרבה משחקים לשחק??
כן הסיטי לא נראים כמי שהולכים לדרוס את הליגה, אבל וזה אבל גדול אף אחד אבל אף אחד מתוך הסיטי לא אמר לפני העונה ויצא בהצהרות על משהו בסגנון הזה. אני חושב שהסיטי הביאו את פפ כדי להנחיל שיטה ודרך במועדון. שמעבר לכסף והרכישות שהקהל יקבל גם את הערך המוסף ואלי היותר חשוב כדורגל יפה ומהנה. כן לפפ יש את התפיסה שלו לאיך שהמשחק צריך להיות משוחק והוא לא זז מילימטר שמאלה או ימינה מהתפיסה הזו. אבל יודעים מה, יש לו קבלות ולא רק לו אלה למי שלמיד אותו ומסורת שלמה וקבוצות שלומות של ברצלונה ששיחקו ככה והביאו תארים וצופים. אם הוא היה נכשל בשיטה שלו ועדין היה מתעקש על השיטה פעם אחר פעם אז מילא כן היתה סיבה לכנות אותו יהיר או שחצן. אבל ראבק הבן אדם הביא תארים והעמיד קבוצות מצוינות. מותר לא לאהוב מישהו או דרך מסוימת אבל מכאן ולעוות את המציאות או את האדם המרחק שמים וארץ.
מה כן ״מקצועי״ בעיניך? לסכם את העונה אחרי שנגמרה וכולם כבר בים?
כמו שאמרו פה לפני, הוא לא יותר מידי גמיש. יש יותר מדרך אחת לשחק. הוא פשוט יודע שבדרך משחק מסויימת זה עבד, אז הוא נשאר עם זה, ומנסה להתאים את המועדון לדרך, ולא ההיפך. אז מבחינה טקטית הוא קצת מוגבל. אז מה? זה לא מפחית מגודל ההישיגים שלו, לא מיכולותיו, ולא הופך אותו לפחות טוב מאף אחד אחר. לא כל אחד יכול, גם עם כלים כמו שהיו לו אז (שלא היו כאלו טובים לפניו), לעשות את מה שהוא הביא. אגב, בניגוד לקונצנזוס המסתמן אני חושב שהוא טוב בלנהל חדר הלבשה.
מה שכן, בארסה יצאה לי מכל החורים כבר מזמן, אז אני שמח לקפוץ על ההזדמנות להנות קצת מכל החכמולוגים שקפצו אז שפתאום צריכים להסביר שפפ הוא לא מתת האלים לאדם. וזה למה זה כזה עניין. כי ציונים מחלקים בסוף, ולא שופטים מאמן באמצע עונת הנחיתה שלו, ועוד הרבה דברים, אבל צריך לדעת להפסיד בכבוד ולנצח בכבוד. ויש הרבה אנשים שלא ניצחו בכבוד בתקופת הזוהר של בארסה, וזה יצר הרבה אנטי שחלקו יוצא עכשיו.
אני חושב שהאנטי כלפי ברצלונה הוא בעיקרו תרבותי. כשאתה רואה ילדים זבי חותם ותיירים יפנים עם חולצות של בארסה בכל חור אז מתחיל להימאס לך מהקבוצה. כי בארסה כקבוצה נטו שיחקה כדורגל אדיר. אני עוד זוכר את סוף שנות השמונים ותחילת התשעים, כשנדמה היה שהכדורגל הולך לאבדון הגנתי טקטי ושהאופנסיביות שקולה לתמימות סטייל חיים ברעם. מהבחינה הזו ברצלונה הייתה שיאה של הבשורה (שהחלה כבר לפניה) ההתקפית. בנוסף, ההסתמכות שלה על שלד ביתי (מהאקדמיה שלה) גם עמדה בניגוד למדמה של רוב קבוצות העל. לכן ההישג של פפ היה אדיר לחלוטין.
לגבי חוסר הגמישות- יש מאמנים שמתאימים שיטה לשחקנים ויש להיפך. ויש מאמנים שיש להם 'פילוסופיית משחק' לא בתור ביטוי מושאל אלא ממש, מעין תפיסה מופשטת של המגרש כשדה קרב של מיקום ותנועה. פפ הוא הדוגמה הבולטת של העניין. קראתי שתומס מולר אמר שפפ חי בעולם משלו- את כל היום הוא יכול להעביר במחשבה האם להזיז שחקן מסוים מטר לכאן או לכאן. במילים אחרות, השאיפה שלו לבנות קבוצות מושלמות. זה הרף ואין בלתו. בהקשר הזה, הפוסט נכתב מוקדם מדי
לגבי הפילוסופיה, לגמרי. הוא התמקצע על ההחזקה בכדור והגיע לשיא עם זה. אבל יש יותר מדרך אחת לבנות קבוצה קטלנית. החזקת כדור זו דרך אחת, הגנה ומתפרצות אחרת (אני בטוח שיש עוד הרבה). כשאומרים חוסר גמישות, מתכוונים לזה שאת האימון שלו פפ עשה רק על דרך אחת. לא אומר שהוא לא יכול, אלא שלא עשה. לא שיש בזה פגם – Jack of all trades לעולם לא יגיע לכזה זיקוק.
לגבי הסגנון, אני חצוי עם ברצלונה. מצד אחד זה היה מחול אדיר ויפה כשקבוצות שיחקו פתוח נגדם, ואפילו נגד הגנה רצינית היו רגעי קסם. מצד שני כל פס אחורה לשוער סמרו שערותי. בשנה השלישית במיוחד, לא אהבתי לראות משחקים שלהם. כולם באו להסתגר (מי שיכל לשחק פיזי עשה, וזה עזר נגד ברסה) והתוצאה הייתה מלא מסירות בין הקישור האחורי לבלמים. סגנונית לא הבנתי למה זה נקרא כדורגל התקפי אם בקושי מתקדמים לכיוון השער של היריב. רוב הקבוצות, גם הבונקריסטיות, קיבלו שלישיות על ימין ועל שמאל, אבל כ- 90 דקות? לא כוס התה שלי. על אותו המשקל לדוגמה, אני אוהב משחק הגנה. גם שם יש רגעים אדירים (מתפרצות בד"כ) שמלווים בהמון זהירות ומשמעת רוב הזמן (וזה משעמם).
מבחינת המטוטלת של ההגנה-התקפה דווקא נוצר אצלי הרושם שהקבוצה ההיא הייתה התגלמות השיא של הפוזשן פוטבול, וכמו שפפ הביא את הבשורה ולקח לכולם 3 שנים להבין איך בכלל לאכול את זה, מוריניו והגגנפרס הגרמני הם שלב באבולוצית הכדורגל שגילם שינוי כיוון של המטוטלת לכוון משחק ישיר יותר. אבל אני לא בקיא מספיק, זו רק דעתי.
אני ממש לא ביקרתי אותך באופן ישיר גור, אבל תסכים איתי שלבקר אדם באמצע פועלו בלי לראות את התוצר הסופי זה לא לעניין. ומה לעשות שבספורט מסכמים דברים אחרי המשחק האחרון של העונה.
שוב אפשר לא לאהוב את האדם למרות שזה תמוה בעיני כי אף אחד מאיתנו לא מכיר אותו כדי לתת קביעה עליו כזו או אחרת, ואפשר ולא לאהוב את הכדורגל שלו. אבל להגיד שנכשל?? או שהוא לא מכיר את הכדורגל האנגלי? ברור שהוא עוד לא מכיר את הכדורגל האנגלי והוא לומד אותו תוכך כדי תנועה תן לבן אדם זמן אחר כך תתן לו ציונים
הכל בסדר. בעניי אין בעיה לבקר אדם באמצע פועלו, בוודאי כשהביקורת שלי באמת לא משפיעה עליו (בניגוד נניח לכתבים בריטים שמבקרים את הנבחרת שלהם בזמן מונדיאל). זה בסך הכל סוג של סיכונצ׳יק שהכותב לוקח על עצמו במקרה שהכל ישתנה.
ביקרתי כאן את מויס אחרי 2-3 משחקים בליגה, הוא עדיין לא שיכנע אותי מאז, וגם אם יישאר בליגה – זה עדיין לא מבטל את הדעה שלי שהרכש שלו שהתבסס על נפלי יונייטד שהוצנחו ישר להרכב כאילו הם כבר עשו משהו בקריירה שלהם – זה בזיון של המועדון שהוא עצמו מאמן.
לגבי פפ – לא אמרתי שנכשל ולא שהוא לא מכיר את הכדורגל האנגלי. לא תמצא אף אחד מהמסרים האלה בפוסט.
נכון, אבל אחרי שישה מחזורים אמרו שהוא עושה בית ספר לכולם, ושעשה נוקאאוט למוריניו (פז"מניק של פרמייר ליג). גם מול צ'לסי, המשחק היה נראה יותר כמו 3:1 לסיטי ובהרבה מזל (+מזל שקשור לשיפוט) התוצאה הייתה הפוכה.
נכון שיש לו בעיות עם גמישות, תכנית ב' והכרה בחסרונות אבל רצף התוצאות הלא טובות גם לא מייצג הכל. מאז הפציעה של דה ברוינה שהתחיל מדהים את העונה הם ברגרסיה, ואני גם מסכים עם ההערה על יאיא טורה – שחקן נהדר אולי, אבל בור הגנתי כבר כמה שנים ומאז האליפות הראשונה, גם בעונות התקפיות טובות, הוא כבר לא "מחזיק את האמצע".
הבעיה עם הסגנון שלו לדעתי זה הפגיעות מאחורה, ושאין פויול סטייל שמחסל את ההתקפת מעבר/מתפרצת 40 מטר מהשער, אז הם בבעיה (בדיוק ככה ריאל הרגה את באיירן בחצי גמר ההוא).
אגב גם מול אברטון (ראיתי רק תקציר), עד הגול הראשון של אברטון סיטי הגיעו להרבה הזדמנויות טובות ונראה ששלטו במשחק.
בינינו מול אברטון השוער עם המשחק רגל אחראי ל3 שערים..
גור, לטענתך הקבוצות החלשות והבינוניות באנגליה תוקפות עם יותר שחקנים מאשר בספרד. זה קורה כי הגדולות באנגליה לא ככ גדולות כמו בספרד. 80% מהקבוצות באנגליה כשישחקו נגד ריאל או בארסה ישחקו בונקר שלא היה מבייש גם את גראנדה (צ'לסי למשל..)
יכול להיות, רק מה שאתה אומר מוכיח שפפ לא הצליח *נכון לעכשיו* להפוך את סיטי לגדולה.