הודעת חסות: את המשחק ראיתי יחד עם ניינר/ווריור בעל האופטימיות הבלתי נגמרת.
אז ככה, השריקה לסיום, קונטה מחבק את פוצ׳טינו, ורק אחד מהם מבין מה בדיוק קרה פה ואיך זה נגמר בסוף 4:2.
ומבינינו, האוהדים פשוטי העם – יש מי שיהלל את ההרכב היצירתי. יש מי שיתרשם מהחילופים המדוייקים. יש כאלה שיסתכלו על המנהיגות והאופי של האיטלקי. ידברו על וויליאן והפספוס איתו העונה. על מה לא. אבל כמה יוכולים להסביר את התוצאה הסופית בלי לגמגם ולהתפתל?
לצד התפקוד המשמח והאמיץ של נתן אקה בצד שמאל של הבלמים ומישי בטשואיי בחוד, גם וויליאן קיבל הופעה בהרכב. אנחנו מנסים לרחרח את האוויר ולהבין מה עומד מאחורי זה. עונש לקוסטה? מנוחה להזאר? זעזוע בסגל?
המשחק מתחיל ונראה שהחבר׳ה שכן עלו מוכנים למשימה. יש quirks פה ושם אבל השערים נופלים, אם כי ממצבים נייחים. ספרס מתחילה להשתלט על העניינים, אבל צ׳לסי של העונה (ובעצם כל צ׳לסי תחרותית מאז 2010) לא נבהלת לסגת אחורה ולהסתגר.
בשלב הזה ברור מי הקבוצה הטובה יותר מבחינת כדורגל. ספרס לוחצת על הדוושה, מתמסרת, אבל גם מצד שני מראה איזו אדישות מסויימת שמתגברת דווקא ברגעי האמת.
ניינר טוען שאריקסן הוא השחקן הכי אנדרייטד, ושטוב שכך שלא ישימו לב. מצד שני הוא פחות מתלהב מסון.
אני מתרשם מהסולידיות של אקה, אבל בינתיים מי שמשחק בדרייב מפלצתי הוא דויד לואיז. עושה טעויות אבל נלחם על כדורי גובה וזוכה בהם.
כשדלה דורך על לואיז, ניינר בטוח שהמתולתל גמר את המשחק מרוב התפתלויות. אני מסביר לו שלא ידאג, עוד רגע הוא קם והכל בסדר. סך הכל נעלב קצת מהדריכה ורצה שכולן יהיו עצובים יחד איתו.
מישי מסיים משחק בלי שהשאיר חותם אדיר, למעט מעורבות בעברה לשער הראשון ועוד קצת. שני המוסקטרים, זה החכם והקטן, הזאר וזה החמום והאוויל קוסטה, נכנסים. וויליאן מתבאס להיות זה שיוצא אחרי 2 שערים. אולי הוא מצטער שלא חתם בספרס אחרי הכל.
קוסטה מלהיט את הרוחות בפאב, ונכנס ל-brawl עם בריון העיירה, ובאותו זמן בדיוק הזאר יוצא מהכניסה האחורית עם האקדוח ושודד את הבנק.
אני שואל את ניינר אם הארי קיין מספיק ווינר. לי נראה שהוא עדיין לא. אולי דלה עלי הוא התשובה עם החוצפה והאסרטיביות.
20 Comments
משחק לפנתיאון של צ'לסי. ככה יוצאים ממשברון.
איזה משחק ואיזה שער של מאטיץ׳ והבישול של אריקסן לעלי, יאללה לגמר.
DNA
הפסד מבאס אבל החברה היתה מאד נעימה. בהצלחה בגמר ואינשאללה תפשלו בליגה
+1
משחק ענק. את צ׳לסי של העונה הזאת אפשר לתאר במילה אחת: קלינית.
אמנם יש שיטת משחק ברורה, אבל היא נראית
שונה מאד במשחקים שונים.
אם יש משהו אחד שהולך עם צ׳לסי מאז תחילת העונה, זה ניצול המצבים המשוגע של הקבוצה הזאת.
היום היה עוד דוגמא לכך. לא יודע מי עובד איתם על זה, אבל זה מרגיש שתמיד יש מספיק שחקנים בכושר שיהיו שם בשביל לשים את הכדור ברשת. היום אלו היו וויליאן והזארד, לתקופות ארוכות זה היה קוסטה, לעיתים פדרו, והיו איזה שניים שלושה משחקים שאלונסו היה הכובש המצטיין שלנו. והם הצליחו לפרוש את כושר ההבקעה שלהם יפה לאורך עונה שלמה – שזה הרבה מזל אהל גם עבודה טובה של מאמן.
אבל יש סיפור גם קצת עצוב היום והוא וויליאן – מדובר בשחקן סופר מוכשר שכיף מאד לראות. אבל מה לעשות, לא בא לו להיות שחקן ספסל. וגם לא מגיע לו – הוא לא פחות טוב מפדרו, קצת פחות מהיר והלינק-אפ שלו עם הזארד טיפה פחות טוב. הוא יכול לפתוח בכל קבוצה בפרמיירליג לדעתי (בטח טוט׳, ארסנל, סיטי, ליברפול…) ויש לי הרגשה רעה שזה מה שנראה בקיץ. הפרצוף שלו כשהוחלף, בגולים, וגם בסוף המשחק, היה מעבר למבואס. מקווה להתבדות (שוב).
ושום מילה על הצלילה של מוזס?
בשתי מילים: אנטוניו! אנטוניו!
מפח נפש , אין מלים, הספרס הם קבוצת הכדורגל הכי איכותית בהסטוריה לקבוצות שלא זכו בכלום ( ב-2008 זכו בגביע הליגה דוקא נגד צ׳לסי ומאז כלום וגם לפני זה לא היה מה להראות בארון הזכיות), יש שיקראו לנו לוזרים והם לא יהיו כל כך רחוקים מהאמת. אבל מבחינת עמידה על המגרש, שליטה במשחק עשינו בית ספר לצ׳לסי שבקושי נגעה בכדור .
לגבי הבלוז- אני מוריד את הכובע, איך קבוצה מבקיעה 4 שערים בלי לעבור את החצי רוב המשחק אני לא מבין, קונטה גאון כי הוא בדרך לדאבל, ביצים גדולות לספסל את שני האסים שלו.
הניתוח שלי- שתי עבירות מיותרות, הראשונה של אלדרווילד השניה השלומיאליות של סון בפנדל הם הגורמים העיקריים להפסד של ספרס, הגול המוקדם נתן לצ׳לסי מרווח מסוים והגול השני הגיע בתזמון מושלם בדיוק כשספרס הפכו את המומנטום. עודף מוטיבציה, חוסר ריכוז של שניה, גליץ מטומטם והלך הגביע. אצל צ׳לסי אין את הטעויות המנטליות הללו, הגולים של ספרס היו גולים גאוניים תחת הגנה צפופה, הגולים של צ׳לסי היו גולים של ניצול טעויות (ביצוע יפה מאד של וויליאן אבל אריקסן המקביל שלו בספרס לא קיבל הזדמנות אחת לבעיטת עונשין מהטווח שהוא אוהב כי קונטה בוודאי הזהיר אותם לא לעשות עבירות כי יש את אריקסן). על הגול של מאטיץ אני רק אומר- נפלא אבל זה היה המסמר האחרון כבר.
לחטוף שלושה גולים ממצבים נייחים (כן אחד מהם פנדל, אבל איזה פנדל מטומטמם לתת) בחצי גמר זאת הסיבה ללמה ספרס לא זוכים בתארים.
אבל אם ימשיכו להתקדם זה יבוא.
גלעד, התבאסתי מהמשחק הזה כמו שלא התבאסתי מספרס כבר הרבה זמן
כנ״ל, כפי שכתבתי- מפח נפש ומכה לתמימים שבינינו שחושבים שיש צדק בכדורגל לפעמים. יש עונה יותר מתסכלת? מקום שני(וגם זה לא בטוח), רבע גמר ליגה אירופית, חצי גמר גביע ועוד הפסד לצ׳לסי בגביע הליגה. אימפוטנציה לשמה, למרות תצוגות מרהיבות ויציבות מרשימה. כמו לאונן בלי לגמור.
גלעד – מה קשור צדק ?
ראיתי את המשחק דווקא לבד והתוצאה היא תשקיף מדויק של הפוליטיקה הישראלית. טוטנהם משחקת כמו מרצ, או לפחות אותם חלקים בשמאל שממש כועסים על עו"ד ברק כהן שהשתלח במירי רגב ובזמן הזה צ'לסי שיחקו כמו ביטן ואורן חזן. דווקא כאן אני מסיר את הכובע, קילר אינסטינקט (או קילינג למהדרין) שלא ראיתי כבר הרבה זמן. ככה מנצחים כדורגל ברמות האלה ובשלבים האלה.
צ'לסי פשוט היו היחידים שקראו את הטור של בורוביץ' על מצבים נייחים.
לא ידעתי שיש לו טורים שהם לא על (אי)חשיבות המאמן
+ 100
או על כמה האתלטיות והכשרון האישי הם הדבר היחידי שחשוב בספורט, כל ספורט לדידו.
הזארד הוכיח היום איזה שחקן אדיר הוא, ומה צ'לסי שווה בלעדיו ואיתו.
לפני המשחק לא היה לי ספק מי שחקן העונה (קאנטה), היום כבר קשה להחליט.
והחילוף הזה הזכיר את החילופים האדירים של מוריניו בגדלותו.
ההרכב של קונטה היה לא משהו. הוא יצא גדול בסוף אצל מי שמסתכל רק בשורה התחתונה אבל…
לא יכול להיות שבעונה בה צ'לסי תשחק בסה"כ 47 משחקים (לשם השוואה, יונייטד 57-58, סיטי 56-57, טוטנהאם 53), בחודש אפריל, בחצי גמר הגביע, עם 4 נק' פער ולוח משחקים מאוד נוח, הזאר וקוסטה יושבים בחוץ לצורך רוטציה.
וכל זה בגלל סאות'המפטון 3 ימים אח"כ (וכל זה 6 ימים אחרי משחק הליגה האחרון).
זה חתיכת סימן מדאיג עבור צ'לסי לעונה הבאה, שם יהיו לה 6-10 משחקים יותר (זה 6-10 שבועות בלי מנוחה באמצע השבוע, מיינד יו).
צ'לסי נראתה רע ושיחקה כדורגל מאוד מקרי. גם החילופים קצת הרגישו כאילו הוכתבו מראש (למה לא הזאר במקום פדרו?).
ריספקט לקליניות. זו הייתה תצוגת חדות וניצול מצבים מרשימה (ומאטיץ'? וואו). לא הייתי מסתמך על זה לעונה הבאה.
שני דברים:
1. ה'פנדל' של סון, לא היה ולא נברא, הצגה של מוזס.
2. השערים של צ'לסי לא היו גלגולים מול שער ריק, ולכן לא מובנת הביקורת על ההתקפה שלהם.
ואי אפשר בלי מאטיץ'…וואו, פשוט וואו.