השארות בחיים כערך עליון

"אמריקה" הוא אומר "תפסיד במלחמה. ואיטליה תנצח אותה"

"אמריקה היא האומה האומה החזקה והעשירה בעולם," מעדכן אותו נייטלי. "והלוחמים האמריקנים הם הטובים שישנם"

"בדיוק," מסכים עמו הזקן, בנעימות המרמזת על עוקצנות משועשעת "ואיטליה הינה אחת האומות העניות ביותר בעולם, וחייליה נופלים מכולם, וזו בדיוק הסיבה שמולדתי מצליחה כל כך במלחמה זו שעה שמולדתך כל כך נחשלת בה. חיילים איטלקיים כבר לא מתים. אבל חיילים אמריקאים וגרמנים כן מתים. אני קורא לזאת הצלחה גדולה מאוד." 

…

"אתה מייחס יותר מידי חשיבות ניצחון במלחמה," לועג הזקן, "הטריק האמיתי הוא ההפסד במלחמות. הייתי פאשיסט כשמוסוליני שלט, ואני אנטי פאשיסט כעת, משהודח. הייתי פרו-גרמני קנאי כשהגרמנים היו כאן, וכעת אני פרו אמריקני קנאי." 

"אתה בוגד! שכיר יום! אופורטוניסט מחפיר וחסר עקרונות!" מתפרץ עליו נייטלי. 

"אני בן מאה ושבע".

תרגום עצל ביותר של אחד הקטעים האהובים עלי מאחד הספרים האהובים עלי, מלכוד  22. מתאר יפה מאד את המשחק אמש ביובנטוס סטדיום (או בתרגום לעברית, יובנטוס "היכל הארנה" צטדיון) (סוגריים שניים ברצף, זו כנראה המחשבה הלינגווויסטית המטופשת ביותר שנהגתה בישראל, לקרוא לארינה של הפועל היכל הפיס ארינה, משעשע מאד מצד אחד, מסביר לגמרי למה לעולם לא נהיה ביורוליג, יש להם סטנדרטים שפתיים גבוהים מאד.)

יובנטוס באה לעשות מה שהיא יודעת הכי טוב, לשלוט במשחק על ידי שימוש בשלושת הבלמים שלה כמכשיר להנעת כדור, ושחרור מבוקר של בונוצ'י כסוג של ליברו, מה שמאפשר לפוגבה להפעיל לחץ במרכז המגרש ולמעלה יותר על הקשר התורן של באיירן שיורד למטה לקבל כדור. הכל טוב ויפה רק שתי בעיות:

א) לא היו ליובה שלושה בלמים אתמול, מה שדפק את כל הטקטיקה הקבועה של הקבוצה תחת אלגרי.

ב) באיירן פאקינג טובים.

אז מה עושים במצב כזה?

כמובן שמפסידים. זו הטקטיקה העילאית לניצחון. מסתגרים מאחורה בפאניקה מוחלטת, מאבדים כדור אחרי כדור 30 מטרים מהשער, משתמשים בקוואדרדו כמגן ובליכשטיינר כשחקן התקפי/בלם וזו על מנת ליצור פאניקה נטולת טכניקה, נותנים הוראה לדיבאלה לא להצליח לבצע פעולה אחת חיובית במשך 62 דקות, ובכך מייצרים את התנאים האופטימלים להשארות בחיים.

באיירן היו מושלמים במשך השעה הראשונה ורבע השעה האחרונה, הם היו סתם טובים יותר במשך שאר הזמן, וחובה לומר משהו על קבוצות של גווארדיולה, אי אפשר לנצח אותן בכדורגל מסודר וטקטי, כאילו, צריך מולן טקטיקה מסויימת, אבל חובה גם התעלויות אישיות, הקבוצות שלו דורשות רגעים של גדולה מהיריבות שלהן, רק ככה הן נופלות, כי טקטית, הן פלואולס, והלחץ שהן מבצעות מונע כל סוג אחר של כדורגל. וזה בדיוק מה שבאיירן עשתה אתמול ליובנטוס בשעה הראשונה, פרט למרקיזיו קצת במחצית הראשונה, וברצאלי מאחור, אף שחקן של יובנטוס לא הצליח לייצר מסירה ששחררה קצת לחץ, כמובן שמרקיזיו הוחלף במחצית על ידי הרננס, שלא ממש יודע כדורגל, והוא הגיב כמובן כפי שמצופה משחקן ברמתו, שני איבודים רצופים תוך כדי כדרור במרכז המגרש.

אבל אלגרי עשה עוד משהו, הוא הבין שההפסד וודאי, וזה הסיכוי היחיד לנצח. הוא שחרר את פוגבה במחצית השניה, ובכך השאיר את הגנה יובנטוס בלי באפר בינה לבין קשרי באיירן והלחץ של לבנדובסקי, מגדיל בכך את הסיכוי לספיגת שער נוסף, שאכן הגיע, ובכך הבטיח את ההשארות של יובנטוס בחיים. כי מכאן, עשתה יובנטוס את מה שהיא יודעת הכי טוב בעולם כנראה, לצמצם נזקים, ולמנוע את הסיטואציה האופציונלית של משחק כדורגל הגיוני, במצב הזה, כשהמוות וודאי, רק דבר אחד עוזר, אופורטוניזם זול.

וזה, יש ליובנטוס. מנדזוקיץ' עשה את מה שהערתי עליו קודם, נתן שלושה מהלכים של התעלות אישית, דריבל שאין לו סיכוי להצליח, הצליח. לחץ שאמור להכשל, הצליח. חטיפה שהוא לא מצליח לבצע אפילו בליגה האיטלקית החלשה, צלחה. ובום טראח, נשארים בחיים. בונוצ'י וברצאלי, נזכרו שלפני שהם בלמים טכנים הם אוכלי אדם מטונפים, והתלבשו על לבנדובסקי, בופון קיבל את לוק האריה הזקן המטורף שלו, היה לו את המבט הזה של "בחייאת, אני בן 89 כבר, וזו עונתי המיליון בשער, למה אתם מתעקשים לבוא לרחבה שלי" ובאיירן אכן לא באו לרחבה שלו יותר. ופוגבה? לא עשה כלום, פרט ללהישאר בחיים. תיקול, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד דריבל חסר סיכוי על מטר מרובע במשך 17 דקות תמימות עד ששחקן יובנטוס יתפנה סוף סוף, ועוד פעם לזרוק את כל הגוף שלו בדרך של שחקן באיירן רץ, ולחסל בכך התקפה, בעצם, הוא עשה את המקללה, רק בגובה כפול.

ובאמת, אין יותר טובים מלהשאר בחיים מאשר האיטלקים הזקנים האלו. ואולי במשחק הבא הם ימותו שוב, ואולי יחיו שנית, ואולי יעברו, ואולי לא, אבל הם תמיד בחיים. אני עדיין מהמר על באיירן, וחושב שזו תהיה תבוסה, אבל יודע משהו אחד, יובנטוס תהיה בשלבים האלו עוד, ותגיע לגמרים ותיקח אותם עוד, בגלל שהם אופורטוניסטים מחפירים וחסרי עקרונות.