יומן המאמן: יש! הסיפור של שלומי (אנחנו ברבע הגמר)

נבחרת ישראל בכדורסל חרשים מעפילה לרבע גמר אליפות העולם.

"חושבים שהמאושרים מבזבזבים את הזמן במחשבות עליכם. זו טעות. המאושרים פשוט שקועים באושר שלהם".

ספר הציטטות של חנוך לוין / נעורי ורדה'לה

1. שלושה רבעים ראשונים היו המשך ישיר של המשחק שלנו מול איטליה. כל סיסמאות חדר ההלבשה התפוגגו לקבלת החלטות בעייתית, רפיסות בריבאונד ההגנה, חוסר יכולת לייצר נקודות של שחקנים מובילים. מינוס 9 במחצית, מינוס 11 בתחילת הרבע הרביעי.

ואז הדברים האלה פשוט קורים. לא עניין רנדומלי כמו סוג הדברים שקורים בבייסבול, כי התשובה לכל מה שקורה במצבים הללו "זה פשוט בייסבול". כאן היה עוד ניסיון לשנות מומנטום שפשוט הצליח. התאמה הגנתית. בחירת זריקות טובות. חוסר תגובה מהצד השני. מומנטום. מהפך. W.

תוך שתי דקות ההפרש צומק לחמש. הרכז שלנו, שלומי וקנין שמו, הוביל את הקאמבק. לאחר ארבעה חודשים שבהם עבד קשה, הצליח להיכנס לכושר גופני אבל לא כל כך הצליח להיכנס לכושר משחק, כשלא הצליח למצוא את הקצב והקליעה שלו, שגרמו לו גם ירידה בביטחון בקבלת ההחלטות. והנה הכוכבים של שלומי הסתדרו בסדר הנכון והוא נכנס לסוג של זון. למה? כי זה בייסבול.

אבל אז הוא נפצע בקרסול ודידה החוצה.

2. בהרבה מקרים האנשים הכי חשובים בקבוצה שלך הם אנשי הדממה. שלומי צלע אל עבר הפיזיותרפיסטית שלנו ענבר וקסמן. וקסמן עמדה בפינה, לא מבוישת, ואחרי דקה וחצי של זמן משחק אני שומע מאחור את הקריאה: "דורון, שלומי מוכן לחזור". חבישה מהודקת. חום המפרק ואדרנלין המשחק החזירו את שלומי למשחק.

כן, מודה, גם אני חשבתי על אייזיה תומאס נגד הלייקרס. פתאום הבנתי איך זה קורה. "הרצון הוא כוח אלוהי" – אמר לי פעם עמי נאווי. על ויליס ריד לא חשבתי. כשהוא עשה את זה הייתי צעיר מדי. לעוברים עתידיים קשה להתחבר למלודרמטיות ספורטיבית.

זה די מדהים לראות כדורסלן המדדה על רגל אחת ועדיין מייצר מהלכים פרודוקטיביים. מאוחר יותר הקרסול שלו יתנפח כמו דוד לוי במשברים קואליציוניים של שנות השמונים (בכל זאת, בית שאן סרט מלחמה). עכשיו יש לו יומיים של מנוחה וטיפולים לפני רבע הגמר מול ליטא.

בהתקפה הראשונה שלו לאחר שחזר הוא קלע שלשה על שחקן וצימק לנקודה. 59-58. בהתקפה הבאה כבר עלינו ליתרון ראשון במשחק. המומנטום היה שלנו ואף כוח בעולם לא היה לוקח מאיתנו את המשחק הזה. בית שאן חזרו מפיגור 2-0 בקרית אליעזר והבקיעו שלושה שערים. בחלקים לא מעטים של המשחק, למרות ניסיונות לגרש מחשבות שליליות, חשבתי כמה מדכא יהיה לשחק במשחקי הדירוג 9-16.

60-65 לטובתנו, 20 שניות לסוף. שלשה רוסית שבאה משומקום. הן תמיד מגיעות משומקום. נגמר 63-68. בא לי לצעוק אבל שתקתי. בא לי להתפרץ אבל התאפקתי. יש חלל בעולם הזה שמחכה לצעקה שתבוא מתישהו.

אבל עד אז יש רבע גמר. יש!

3. שלומי וקנין השתחרר לא מזמן מצה"ל. לא רק שהוא התעקש להתנדב הוא התעקש לעבור קורס קצינים ושירת כקצין אימון גופני.

בשנה האקדמית הבאה שלומי הולך להיות סטודנט לרפואה. אני כבר לא יכול לחכות לראות את פרצופיהם של החולים העתידיים שיעמדו מול דוקטור שלומי וקנין מאשקלון, ויזהו את מכשיר השמיעה שלו. האם יצוץ אצלם ספק האם הוא ראוי לטפל בגוף הקדוש שלהם? האם יבקשו חוות דעת נוספת? האם הם ידעו שהנבחרת הזו, שנמצאת בידיים של שלומי, היא בידיים הכי בטוחות בסביבה?

4. יש!

*

"דה באזר" גם בפייסבוק

צ'ארג'רס, אמרתי לכם*
מה למדנו? 9 עניינים על יום א'

29 Comments

דורפן 19 בספטמבר 2011

יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בווליוום גבוה

פרננדס 19 בספטמבר 2011

דורפן, נראה לי התבלבלת בתגובה שלך- מדובר בכדורסל ישראלי לא מנצ'סטר או איזה רץ קנייתי ששובר שיא עולם

אפריים 19 בספטמבר 2011

יש!

איך לא עשיתם פאול במקום לקבל את השלשה הזאת? :)

Mr. Kate 19 בספטמבר 2011

זאת נקודת אור ראשונה בסופ"ש ספורטיבי די מחורבן.
היה שווה לקבל מנה הגונה של נדודי שינה בשביל לקרוא ולצעוק יש!!
בהצלחה

אביעד Mets 19 בספטמבר 2011

כל הכבוד! כיף גדול לקרוא את הפוסטים מהתחרות.

איתן בקרמן 19 בספטמבר 2011

אל אל ישראל!

תמיר 19 בספטמבר 2011

נהדר קרמר! תמשיכו להצליח ותמשיך לעדכן.

דובי מילר 19 בספטמבר 2011

וואווו

מעולה !!!

כל הכבוד !!!

דורצח 19 בספטמבר 2011

מצטרף ל"יש". איזה יופי.

דורון 19 בספטמבר 2011

יש!

כל הכבוד, גאים בכם מאוד.

ליטא? הם רק עוד שלב בדרך.

עדי 19 בספטמבר 2011

וואו שיהיה בהצלחה!!!!

נינו 19 בספטמבר 2011

מברוק. שמח מאוד לקרוא. נבחרת מרגשת, אנושית וסימפטית
ולגבי ליטא – אם אין להם את שאראס, זה כבר יהיה יותר פשוט.

יוני 19 בספטמבר 2011

גדולים. הרבה גאווה. נקנקו את הליטאים !! ועוד "יש!"

עומר 19 בספטמבר 2011

סוף סוף ןינרים ישראלים! כל הכבוד

אילון 19 בספטמבר 2011

עלו והצליחו !!!

מוזגטס 19 בספטמבר 2011

יש! יאללה ישראל. תראו לכולם מהי רוח הספורט.

matipool 19 בספטמבר 2011

אדיר ! כיף גדול לקרוא את הטור .
"וקסמן עמדה בפינה , לא מבוישת " – נפלא .

D! במולדת 19 בספטמבר 2011

יש מצב שזה משודר איפשהו במרחבי הרשת??

מזל טוב
ובהצלחה

תומר חרוב 19 בספטמבר 2011

איזה יופי הפוסט, איזה יופי הניצחון, איזה יופי שלומי וקנין….
ומי הבא בתור??? נבחרת ליטא.

שי בריק 19 בספטמבר 2011

מרגש.
זה כבר לא משנה מה יהיו התוצאות. כי הם כבר ניצחו במגרש החוץ שהכי קשה לשחק בו. העולם.

תודה שאתה מזכיר לנו מהו ספורט נקי וטהור.

ירון ב. 19 בספטמבר 2011

שלומי וקנין המלך!

גיל שלי 19 בספטמבר 2011

תל חי (מי זוכר מה זה מקבל עשר נקודות בונוס)

בני תבורי 19 בספטמבר 2011

הקרן?

גיל שלי 19 בספטמבר 2011

הקריאה שהיינו קוראים בבית"ר לפני פזור ההתכנסות בטיים אאוט וכאלה

אנונימוס 21 בספטמבר 2011

איך צועקים יש בשפת הסימנים?

אפריים 21 בספטמבר 2011

באסה.

מקווה שזהבי יעשה לכם קצת שמח היום בערב…

דורון 21 בספטמבר 2011

ליטא 81 – ישראל 57

לא נורא, עוד יום בהיסטוריה של נבחרת לקויי השמיעה.

Comments closed