וואלה לא הבנתי כלום

כמו שידוע שכדורגל הוא תמיד יותר מכדורגל, כך גם אתר אינטרנט העוסק בספורט הוא תמיד יותר מאתר אינטרנט העוסק בספורט. למשל אתר וואלה! ספורט, שיצא לאחרונה בקמפיין מבריק, המגחיך את הקמפיין של אייל ברקוביץ' לבחירתו למאמן הנבחרת, ומשמש קמפיין אלטרנטיבי שקורא כביכול לבחירתו של ברקוביץ' לאימון הנבחרת אבל בעצם מלא בעקיצות מוצלחות, ציניות במידה ובדיחות שחושפות את הבלופים מאחורי הסיסמאות שנשמעות בקמפיין האמיתי, הרציני. וואלה! מעוניינים בבחירתו של ברקוביץ' לאימון הנבחרת באותה מידה שהם מעוניינים בשירותיה של אופירה אסייג כמנהלת תוכן. רק זה מה שחסר להם. אבל וואלה! בעצם מציבה ראי בפני הקורא הסביר. ובראי רואים שרמת הבנת הנקרא בארץ זוועתית.

בקמפיין של וואלה! יכולות האימון של ברקו מושוות ליכולות האימון הנוכחיות של בוב פייזלי ז"ל, או למשל, כשרוצים למנות את הסיבות לבחירתו בחר הכותב, דוד פרנקל, לכתוב: "מי שטרם עמד על איכויותיו המיוחדות של ברקו, נתמודד באומץ ובכנות עם האתגרים שמציבה הדמות המרתקת הזו: גסות הרוח, השטחיות, האלימות, היעדר ממלכתיות, הסכסוכים התכופים עם שחקנים ומאמנים, שיקול הדעת הלקוי שהפך את הקריירה הבינלאומית שלו להחמצה מתמשכת, רשימת תארים דלה להפתיע שעומדת מאחורי ההתפארות ב"ווינריות", ההערכה העצמית המופרזת שנשמעת לעתים על גבול הפתולוגיה, האנוכיות, השפה הדלה, הראוותנות, חוסר הלויאליות, האוטוביוגרפיה המביכה, הטעם הבעייתי בנעליים…"

או: "כאשר שחקן נבחרת ישראל בכדורגל ישלח מבט אל הקווים ויראה שם את איל ברקוביץ', הוא ידע באופן הצלול והמשכנע ביותר, שאין שום דבר העומד בפני הרצון. הוא יראה אדם שהגיע לתפקיד הרם ביותר בכדורגל הישראלי, מבלי שיהיה ניחן ולו בתכונה אחת שמכשירה אותו למשימה. להבדיל משלושת המאמנים הקודמים, אשר למדו, התאמצו, צברו נסיון והתעמקו במקצוע, ברקוביץ' יהיה מאמן רק בזכות נתון אחד: הוא החליט שהתפקיד יהיה שלו. ההחלטה הזו מגלמת את כל החזון הציוני, של חתירה למטרה כנגד כל הסיכויים."

זה החלק המצחיק (ויש עוד הרבה). תוסיפו לכך לוגו דמוי סטיקר שאנחנו מכירים מכל מערכת בחירות, כמה משפטים שכביכול יכולים להישמע כמחמיאים לברקוביץ' ותקבלו את החלק העצוב בכל הסיפור הזה. הטוקבקים. לא שאנחנו מצפים הרבה מטוקבקיסטים, שזה בעצם כולנו (מלבד מגיבי הבלוג כמובן, כל השלושה), אבל רבים מהם פיספסו לגמרי את כל הפואנטה. קריאה בטוקבקים משעשעת לא פחות מהטקסט עצמו. אם הייתי אבי מלר וודאי הייתי אומר הבנת הנקרע. מצחוק.

כל כתבה זכתה למאות טוקבקים, וחלק לא מבוטל מהם, איך נאמר זאת בעדינות, נכתבו על יד כותבים די סתומים שלא הבינו את הקטע. חלק גדול מהם נוזפים בוואלה! על הקמפיין ותוהים כמה שילם להם ברקוביץ' כדי להעלות אותו. חלק מעלים טענות על אופיו ויכולותיו של ברקוביץ' כביכול כקונטרה על הנאמר בכתבה. חלק תומכים בקמפיין ומוסיפים מחמאות משלהם.

מעבר לתמיהה על רמת הבנת הנקרא, חבל יותר שהם מפספסים את הבדיחות והפאנצ'ים המוצלחים. מצד שני, אם זה עם ישראל, אולי ברקוביץ' הוא בעצם המועמד הראוי ביותר לאימון נבחרתו.

3 Comments

רוני 17 בפברואר 2010

האמת היא שאחרי מחשבה הגעתי למסקנה שהמינוי של ברקוביץ' למאמן הנבחרת הוא רעיון בכלל לא רע. לעלות למונדיאל/יורו בין כה לא נעלה, אבל אולי אחרי שהנבחרת תחטוף 5-0 מגרוזיה הוא ואופירע יואילו בטובם לסתום קצת?

טוב נו, מותר לחלום.

דוד 17 בפברואר 2010

ההשוואה היא לבוב פייזלי, אבל תודה רבה על המחמאה.

doron kramer 17 בפברואר 2010

תוקן

Comments closed