חשמל זורם בכפות רגליך

הקליפות של ג'יימס, האימונים של אלן, הפיק אנד רול בפינה, והסדרה במשחק 7. איך לעזאזל זה קרה?

chocake20

1. פעם קומקומים היו שורקים, מודיעים, עם נימוסים של ג'ואי קרופורד, שהקפה מוכן. היום, נקישה קטנה, ואתה חייב לקום מהספה בזמן שמיאמי וסן אנטוניו סוחטות את המיץ אחת לשנייה.

4:00 בבוקר היא שעה נהדרת לראות כדורסל. הבית שקט, רק שעון האורלוגין מתקתק לו, ויש בריזה. זו שעה מוכרת ואהובה על הצעירים הזקנים. הם הפכו לאנשים האלה שאומרים "אין כמו השעות האלה בכל היום". אם זה נופל על גמר NBA, אדרבא. אפשר להבחין בכל ניואנס, לנסות ולזהות מגמות, להינות. יום חדש בפתח.

2. 6:00 בבוקר. החיים מתעוררים אל האשליה שלך, מטילים את קורי השינה היישר אל הסלון. נדמה לך ששמעת "בוקר טוב, אבא", אבל המילים שנזרקות לחלל הן: "אפשר את האייפד?".

"לא. בוא תראה את המשחק, צמוד צמוד, הם נלחמים על אליפות ארה"ב אבל הם קוראים לזה אליפות העולם".

"אפשר לשחק בטלפון?"

"לא. בוא תראה, זה משחק מאוד מותח, אלה בגופיות השחורות תכף מנצחים, בוא תראה את הטקס שהם מקבלים גביע".

"אפשר ללכת לפינת מחשב"?

"לא. בוא תראה, הלבנים צמצמו. בוא תראה כמה קעקועים ואיזה תספורת יש לשחקן הזה. ריבאונד!!!"

"אפשר לעלות למעלה לראות "קסם של הורים" בטלוויזיה?"

מה? רגע. פאול!!! קסם של מה? קסאמו…"תעשה פאול!!!. לא. בוא תראה, הלבנים השוו, הולכים להארכה".

"משעמם לי".

"לך לאמא".

3. אם אתם חושבים שהמאבק האירופאי – אמריקאי על דוקטרינת מה עושים בפוזשן הגנתי אחרון כשאתה מוביל בשלוש היא חתיכת דילמה, חכו עד שתגיעו לדילמת "מה אתם רוצים בסנדביץ?". האם אופציה בריאה ומשקיטת מצפון, מקושטת בירק שתיזרק לפח במלואה בבוקר שלמחרת כי לא נגעו בה, או שוקולד למריחה שייבלע לו, ואולי יוחלף תמורת ג'ולים, אם רק היו יודעים הילדים מה זה ג'ולים. אבל "לפחות אולי הוא יאכל משהו".

עבור הצופים מהצד הזה של האטלנטי, הלומי הפער הפילוסופי של הפוזשן האחרון, הקרב הזה אבוד. אמריקאי לא יבין זאת. זרים שמגיעים לארץ ושומעים על כך בטיים אאוט, נותרים פעורי פה. זה בניגוד לכל ערך שעליהם גדלו.

זו החלטה שמנצחת משחקים אבל מי שלא גדל עליה מתקשה לגלות כלפיה סימפטיה. היא מריחה כקומבינה. היא נתפסת כהתחכמות אירופאית שפוגעת באינטגריטי של המשחק האמריקאי. זה גם לא מבטיח את התוצאה הרצויה. לאוהדי הספרס בלבנט זה כואב. אבל לפופוביץ' זה כואב יותר. לא הייסורים על אי עשיית העבירה. אתה לא יכול להתייסר על דברים שאינם באג'נדה שלך.

מציץ מהמטבח. עוד איבוד של ג'ינובילי.

עקרונית, אני פריק של חולצות של קבוצות ספורט, אבל מסרב ללבוש חולצות כאלה עם שמות של ספורטאים על הגב. ג'ינובילי הוא השם היחידי שאני מסוגל להעלות על בד שייגע בגב שלי. אבל יש משחקים שהוא מזכיר לי את יוגב אוחיון, בניסיונו לחקות אותו עם המסירות בניתור, כל העזרות לוקחות צעד אחורה, המסירה שלו נקלטת כמו הריון, והאב הגאה הוא צ'אלמרס.

הסכין מגואלת בשוקולד למריחה. השחר של יום חדש.

שלוק ארוך מהקפה.

4. העניין הזה, שאף קבוצה לא מנצחת שני משחקים ברצף, נשבר סוף סוף. כי סן אנטוניו ניצחה את משחק מספר שש, 94 – 89. או 95 – 92. המשחק פשוט נמשך 28 שניות מיותרות שסידרו את לוח התוצאות נגדה. איך לעזאזל זה קרה?

נדמה שאחד הדברים היותר מאכזבים זה חוסר התגובה של סן אנטוניו לפרונט על דאנקן. בכמה פוזשנים מכריעים הם הריצו תנועה שנגמרת בפוסט אפ של דאנקן אבל בוש כיסה אותו בפרונט מלא. במצבים כאלה, כל חניך בקורס מדריכים יגיד לכם שצריכים להביא את ה – 4 שלכם להיי פוסט, לשחק היי – לואו, או לאיים בקליעה מהאזור הזה. דיאו הוא קלאסי לזה. אבל קו העונשין של מיאמי נשאר מיותם, ארבעת השחקנים האחרים היו פרוסים מסביב לקשת, פארקר לא הצליח להכניס כדור וניסה לאלתר עם הראש בקיר.

5. העניין הזה, עם לברון ג'יימס, מרתק. הדיסוננס בין התדמית שניסו למכור לנו, לבין הפעולות האנושיות שהוא מנפק. ההופעה שלו ללא קליפות.

אם ריי אלן ירגיש אי פעם לאות בכפות הרגליים, כשעומס הקריירה הארוכה יכביד עליהם, וידיו יהיו עצלות מדיי להגיע לאזורים הללו בגופו, והוא יזדקק למישהו שימרח אותן בשמן ויעניק לו עיסוי, זו תהיה הזדמנות נהדרת ללברון ג'יימס להכיר לו תודה על שהציל את ישבנו, תדמיתו, והקהה את הסכינים המשוננות שכוונו לעברו.

אם ג'יימס ינשק לפתע את כפות הרגליים של אלן, עיניו עצומות וראשו נטול מגן הזיעה מגשש את דרכו לאורך כף הרגל, אף אחד לא יופתע. חשמל זורם בכפות רגליו.

לברון ג'יימס בדקות האחרונות. שם מצוין לקורס במבוא לפסיכולוגיה, סטטיסטיקה או פילוסופיה של המדע. הקיטלוג שלו כווינר או לוזר ישנמך את הדיון, ובעיקר יעשה עבורנו סדר תודעתי כדי שנוכל לשלוף תדמית ברורה, ולא שלמה בעליל. אבל הדברים מסובכים יותר. בדקות של משחק צמוד נדמה שהוא מרגיש צורך להוכיח את מה שאמרו עליו, ואת מה שהוא אמר על עצמו.

ישי צור, מאמן מנטלי לספורטאים טוען ש"הבעייה הגדולה שלו היא חוסר היכולת להכיר בבעיה, וזה מונע ממנו למצוא פתרון".

אתמול היה מדובר ברצף פעולות שלילי בפרק זמן קריטי שהגיעו לאחר רצף פעולות אדיר. איבודים שגרמו לאוהדי מיאמי להרהר מי מרח מרגרינה על הכדור, ולשתוק בעוצמות שהחשיכו את האולם והשאירו ספוט אחד, על ג'יימס. המודעות הזו לסיטואציה הורגת אותו. אלוהי הקארמה הביאו את הכדור האחרון לאלן, וג'יימס ניצל. הפעם. אולי הוא עוד יעשה מהחטאותיו פרסומת לנעליים בה יקריין את כל כישלונותיו. לג'ורדן זה הלך לא רע, רק שבמקרה שלו הפרסומת ההיא הזכירה לכולם שהיו גם ככביכול כישלונות. לאלה של ג'יימס כולנו עדים.

6. היו בסדרה הזו כמה פוזשנים קבוצתיים אדירים, של שתי הקבוצות. החדירות של מיאמי לצבע הצפוף של סן אנטוניו ניפק כמה אקסטרא פאס למופת. אבל בסופו של יום, המהלכים האלה מייצרים יותר אווירה ומומנטום מאשר הכרעה התקפית.

מרבית המהלכים ההתקפיים, מייצרים בסופו של מהלך סיטואציה של אחד על אחד, שניים על שניים, או שלוש על שלוש. זה לא באמת כמעט אף פעם חמש נגד חמש. כמובן שיש רוטציות והתאמות, אבל בסופו של דבר, ביצוע ווריאציות של פיק אנד רול מכריע את העסק. לכן אחד הדברים שמאמני כדורסל מעודדים שחקנים צעירים ולעיתים מקדישים לכך יחידות אימון הוא הפיק אפ בסקטבול הטוב והישן של שלוש על שלוש בשכונה, ליד החבר'ה שכבר לא משחקים ג'ולים. זה עניין שלא רואים מספיק, וצריכים לחכות לטורניר סטריט בול שיאורגן על ידי מועדון כדורסל כדי לדחוף את זה. שם נמצא מעיין הנעורים של הכדורסל.

בראד גרינברג הופתע עד כמה הפיק אנד רול דומיננטי בכדורסל הישראלי. הוא לא הסתכל לחצר האחורית שלו. הפיק אנד רול שולט במרבית ההתקפות גם ב NBA.

ואחד הדברים בסדרה הזו שאנו רואים יותר מבדרך כלל הוא פיק אנד רול בפינות. אצל סן אנטוניו בדרך כלל בין פארקר לדאנקן, במיאמי בין ג'יימס לבוש. הגיאומטריה של המשחק נותנת ריווח עצום והיכולת של ההגנה למזער נזקים במיקום הזה היא בעייתית, במידה כמובן ויש התגלגלות טובה ושלושה קלעים שרק מחכים שהשומר שלהם יתכווץ. חילוף יוצר מיס מצ' קרוב מאוד לסל, אנדר נותן לשחקן עם הכדור יותר מדיי מקום לחדור. עזרה וחזרה זו אופציה סבירה, בהנחה שהוויק סייד יתכווץ למתגלגל ויספיק לחזור לשחקן שלו. הנעת כדור מהירה במקרה הזה, תעניש או תיצור פיק אנד רול שני באמצע, שיהווה את הטריגר התנועתי.

7. עוד כמה סיבות לתמוך בסן אנטוניו: כל פיק אנד רול בין ג'ינובילי לספליטר הוא ניצחון לימי חמישי בערב. בכל פעם שאנדרסון שומר על דאנקן זה מרגיש כמו מיקי ומלורי הפוגשים בשירלי טמפל, ואנחנו בעד שירלי. מאז הסל של פארקר במשחק מספר 1, בסוף סוף סוף שעון, על ג'יימס לאחר שהיה כבר על הרצפה, מזכיר לי את הבייבי הוק של מג'יק ג'ונסון במשחק 4 של הגמר נגד בוסטון ב1987. לא יכול להיות שסל כזה לא יעזור לזכות באליפות. פשוט לא יכול להיות.

8. ריי אלן סיפר בעבר על אימוני הקליעות השגרתיים שלו. חמש עמדות. שתי פינות. שתי חצאי פינות, היי פוסט. 100 סלים מכל עמדה. כדי להיות קלעי שלוש טוב, צריך להיות קלעי טוב לשתיים. אחרי 500 סלים, לא זריקות, סלים, אלן עובר את הקשת וקולע 100 מכל עמדה. רק catch and shoot. כמעט ולא תראו אותו בגילו, בהרכב המסוים שהוא משחק בו, עושה אוף דה דריבל או פיק אנד רול. הוא הנשק שמחכה בפינה.

שלשות מהפינה היא האהובה הגדולה של הפיק אנד רול. היא האהובה הגדולה יותר של חדירות על הבייס ליין. סן אנטוניו כמעט ולא מגיעה לעזור בחדירה על הבייס ליין כדי למנוע את המסירות האלה. זה קשה כי זה נגד האינסטיקנט האנושי, לעזור.

ילדים, תעמדו בפינה ותזרקו שלשות. זה ישתלם יום אחד.

9. "אל תשכחו את בקבוקי המים שלכם".

"תסגור כבר את הבוב ספוג הזה".

"לכו תתלבשו".

"צחצחתם?"

"איזה פרי לשים לכם?"

"לא חשוב, לא תמיד הגרביים צריכות צריכים להתאים".

"ביצת קינדר זה לא פרי"

"מי הוריד לי משחק לטלפון"?

"אתה חונק אותו!"

"חבר'ה, תנסו לעשות פיפי לתוך האסלה בבקשה".

"תחזיר לי את הטלפון שלי!".

"עזוב לו את השיער!".

"לא, אי אפשר גם היום להזמין פיצה".

"יאללה, אני מאחר!!!"

"כבר הזמנו מעלית, דווקא עכשיו יש לך קקי?"

"איך הם הפסידו, איך?"

_____________________________

חלקים מהטקסט הופיעו היום ב"ישראל היום".

נוגעת בשמים - הכירו את מעין שחף
עידן מויס. בינתיים

66 Comments

עמית גלילי 20 ביוני 2013

עברו 17 שעות מסיום המשחק ותחושת ההחמצה עדין לא פגה. ג'ינובילי הוא השחק היחיד בעולם שאי פעם קניתי חולצה שלו – ואני מקפיד ללכת איתה. משחק 7 לפרוטוקול בלבד. החזרה של סן אנטוניו למשחק לאחר שמיאמי חזרו קודם הוא משהו בלתי נתפס.5 הנקודות של פרקר הוא מסוג הדברים שאתה לא מאמין שאתה רואה. השאלה היחידה שנשאלת היא האם שחקן לא יכול לקחת החלטה עצמאית ולעשות פאול בשלוש הפרש?
ואני בכלל אוהד בוסטון..
קרמר, התיאור שלך בצפיה במשחק יחד עם הילדים כאילו לקוחה מהבית שלי.. יאללה בוא אלי למשחק 7!

דורון קרמר 20 ביוני 2013

בפעם השלישית שראיתי את המשחק היום חשבתי שאולי מישהו יעשה פאול עצמאי אבל זה בניגוד לרוח המועדון. גם אני אוהד בוסטון, וכנראה שיש רבים מאוהדיה של סן אנטוניו שיכולים לזהות איכות, ככה אנחנו, מהחוף המזרחי – של נתניה.

uri 20 ביוני 2013

Im also a Boston fan, nice club we have here… i was watching the game in my laptop in the car, driving to the airport and the last thing i saw was the block by Bush in the last second as the laptop was closing the screen as it entered the x – ray machine, it was just sad
and Labron will never be in the league of Bryant, he just doesn't have it

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 20 ביוני 2013

Bosh. And 'has'. Anglit safa kasha

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 20 ביוני 2013

Have

קיש 20 ביוני 2013

אדיר. יפה מאוד. כיף לך שכבר ראית את המשחק שלוש פעמים!!! למה הייתי חייב, ברגעים של תסכול וכעס עמוק, למחוק את ההקלטה של המשחק מיד אחרי שהוא נגמר?!?!?!?!
נדמה שבלי לראות את המשחק שלוש פעמים (לפחות) אי אפשר בכלל להתחיל לקלוט כמה דברים היו שם. כמה סיפורים, כמה הזדמנויות, כמה החמצות, כמה החלטות אדירות, וכמה ממש גרועות (מה??? זו לא טעות??? דאנקן באמת על הספסל בפוזשן ההגנתי??? פופ, אתה רציני??? מי ייקח ריבאונד – רענן כץ??? אהה, כן, בוש ייקח אותו כנראה…), כמה אינטנסיביות (האקסטרים-סלו-מושן עם החטיפה של פרקר, כשעוד נראה היה שהאליפות מוכרעת בכיוון מערב, תוך כדי שהוא נופל וקם 70 פעמים – לא יוצא לי מהראש).
ג'ינובילי היה יכול להציל את עצמו מעצמו – אם היה עושה פאול… אבל אני מודה שאפילו לא חשבתי על זה בזמן אמת, אולי רק אחרי הריבאונד.
איך הם הפסידו איך?!?!?!

רון 20 ביוני 2013

לכל אוהדי בוסטון מה אתם אומרים על הדיבורים להעביר את ריברס וגארנט לקליפרס?

Martzianno 20 ביוני 2013

תודה רבה קרמר.
עד עתה טור הפלייאוף המחכים שהיה כאן. ואלוהים עדי היו הרבה!

matipool 20 ביוני 2013

אני מת על גארנט וזה צובט את הלב אבל אם זה לטובת הקבוצה , אני מבין .
כל כך חבל לי שהוא לא הגיע יותר צעיר לסלטיקס וממש כואב לי שבגלל פציעות שלו ושל פרקינס אין לו ( ולפירס ולאלן ) 3 טבעות ולקובי שתיים פחות .

ירון 20 ביוני 2013

אחלה טור שבעולם.

אבל עדיין הורג אותי חוסר העבירה בשלוש הפרש. פופוביץ שלדעתי המציא את האק א שאק פתאום בא באינטגריטי שצריך לנצח פייר אנד סקוור?

הארכיון 20 ביוני 2013

מה הקשר? עבירה לא מבטיחה לך ניצחון, אופנסיב ריבאונד הוא יותר סביר משלשת יאוש עם שמירה

יויני 20 ביוני 2013

כולם שונאים את לברון עד כדי כך שאף אחד לא מזכיר את חוסר הכבוד המטורף שהוא קיבל מהשופטים?! צדיק אחד בסדום?? מישהו?!

תומר ש 20 ביוני 2013

לצערי פיספסתי את המשחק אבל לטעמי אין מקום ל"כבוד" בהחלטת שיפוט. זה מקומם אותי שיש שחקנים שלא שורקים להם עבירות שכן שורקים לשחקנים אחרים.

עמית זילברבוש 20 ביוני 2013

מעולה מעולה. ממש מעניין.
הקטע עם הילדים חזק – ואני יכול להתחבר אפילו שעדיין בכלל אין לי כאלה…
לגבי עניין העבירה אני חושב שיש משהו שלא נאמר מספיק וזה העובדה שהם (האמריקאים) באמת לא מאמינים שזה עובד טוב יותר.
מבחינתם, הסיכוי למשל שהכדור השני יוחטא בכוונה והקבוצה המתקיפה תשתלט על הריבאונד, תקלע ותשווה, הוא גבוה לא פחות מאחוזי קליעת שלשה קשה בסוף שעון. כלומר שיש איזשהו הגיון מאחורי התפישה שלהם. זה לא רק 100% שמרנות.
בעניין הזה מעניין לדעת, אם נעשה אי פעם מחקר משמעותי שבודק מה קורה באחוז גבוה יותר במצבים כאלה: שלשת שוויון או (במקרה של עבירה) הצלחת הקבוצה להשוות בדרך כלשהי בעקבות העבירה (אם זה בדרך של להחטיא את השני ולקחת ריבאונד או כל דרך יצירתית אחרת).

מתן גילור 20 ביוני 2013

דורון, כהרגלך, נפלא.
אני רק שאלה:
למה אלן מציל את לברון, אבל 16 נקודות של ג'ימס ברבע (לרבות שלשה לפני זו של אלן) וסל ניצחון בהארכה (סל ניצחון? מההוא שנחנק בזקירות ניצחון???) לא מצילות אף אחד? (סתם לדוגמא, את וויד, שהוא סופרסטאר בפני עצמו, שהיה חלש מאד)

דורון קרמר 20 ביוני 2013

מתן, סטטיסטיקה זה כמו בושם וכו׳. הוא חירב את המשחק בדקה וחצי האחרונות. אם סן אנטוניו לוקחים ריבאונד/עושים דיפלקשן/אחר כל התיק נופל עליו, ובצדק.

טל בן יהודה 20 ביוני 2013

קרמר,
כיף לקרוא.

ותודה על צפירת ההרגעה. הייתי בטוח ש״איפה האייפד״ הוא המשפט הראשון בבוקר רק אמל הבת שלי. עכשיו שאני יודע שלא, נרגעתי.

מה שכן, שאלה לי אליך בעקבות משהו קראתי אצל עמית פרוסנר, אח של עופר.

שמעתי בלייב את התשובה של פופוביץ׳ לגבי האי עשיית עבירה והכדורסל האירופאי, קראתי את הדברים שלך כאן, כמו גם הסברים אחרים לגבי הסוגיה. אני מקבל את כל הדברים הללו למרות שקצת הרגיז אותי שהוא שלח עקיצה לכדורסל האירופאי, זה שסיפק לו כמה וכמה שחקנים במהלך השנים. אבל ניחא…

אשמח לשמוע איך לדעתך המשפט הזה: ״היא מריחה כקומבינה. היא נתפסת כהתחכמות אירופאית שפוגעת באינטגריטי של המשחק האמריקאי.״ שאני גם חושב שהאמריקאים מאמינים בו בלב שלם, מתיישב עם כל עניין ההאק-אה-שאק ודומיו? ששומש באופן נרחב גם על ידי אותו פופוביץ׳… כמה חוסר מודעות ואו צביעות יכולים האמריקים להפגין בנושא הזה?

דורון קרמר 20 ביוני 2013

מסכים. ומעבר לזה – האק אה שאק היה צעד טקטי שנלקח רחוק מדיי. נעשו עליו עבירות ללא קשר למהלך המשחק. מאמן אירופאי יעשה עבירות טקטיות כשלשחקן עם אחוזים רעים מהקו יש כדור ביד בסוף משחק.

גיא זהר 20 ביוני 2013

ספר את זה למנהל החדש של מכבי שעשה אהק א שאק לגבוה של ירושלים לפני כמה שנים במלחה

יריב 20 ביוני 2013

את השינויים האלו לא הכניסו בחוקים מחוץ לNBA. דברים כמו "בעבירה הרחק מהמהלך בשתי הדקות האחרונות הקבוצה שעליה נעשתה העבירה תקבל זריקה אחת (של שחקן לבחירתה) וכדור מהצד" היו משנים את המשחק ההוא.

אריאל גרייזס 20 ביוני 2013

היית אצלי בבית עם הילדים?
ריי אלן מדהים. פשוט מדהים. קראתי מישהו שהתפלסף על זה שאלן ראה את לברון חופשי והעדיף לזרוק ולא למסור לו וזה מצחיק אותי – זה נגד הטבע של אלן לעשות כזה דבר. קאץ' אנד שוט זה החיים שלו. איזה ידית אוטומטית.
התיאור שלך על האימון שלו מזכיר לי תיאור שקראתי פעם מעופר שלח על לארי בירד. מגיע שעתיים לפני המשחק, זורק 100 פעם מחצי פינה, 100 פעם מהעונשין וכו'. תמיד צריך לזכור שהצלחה בחיים זה 90% עבודה קשה

בני תבורי 20 ביוני 2013

"הצלחה בחיים זה 90% עבודה קשה"? יאיר לפיד נקרע מצחוק…

איציק 20 ביוני 2013

אני לא יודע כמה יאיר לפיד עבד קשה, למרות הציניות שלך, או לא. בכול אופן, אדם אחד אינו סטטיסטיקה. רוב האנשים עובדים קשה, ומקווים שמאיפה שהו יפלו עליהם לא 10%, מספיק 3% של מזל.
אני מציע להפסיק עם הנוהג המבזה כלפי לפיד, כאילו הוא הבעיה היחידה שמרחה אותנו. אני רואה את העבודה הקשה שעשו דנון ורגב ואומר, עדיף החיים הקלים של לפיד. אני רואה את העבודה הקשה בהשלטת הדיקטטורה של העיתונאית יחימוביץ' ואומר, אוי ויז מיר. אף אחד לא מזכיר אותם מאז שלפיד הגיע, רק הם הרבה יותר גרועים בטווח הרחוק. לפיד, אם הוא בועה, בעוד 4 שנים במקסימום לא איתנו, המפלצות שהזכרתי ישארו איתנו עוד זמן רב.

טל בן יהודה 20 ביוני 2013

רציתי להוסיף משהו לגבי משטר האימונים של אלו בתגובה שלי ושכחתי.

חלק מהעניין של משטר האימונים המטורף הזה הוא שלריי אלן יש OCD לא קל שהוא מתמודד ביום-יום.

חלק מהעובדה שהוא חייב לקלוע כמות מסוימת והוא לא יורד מהמגרש עד שזה קורה נובע מזה. אין ספק שהוא מיקסם את מחלתו.

דרק המילטון 20 ביוני 2013

לריי אלן אין o.c.d, זו שטות מוחלטת מה שכתבת!!!!
אני אומר את זה מהיכרות עם ריי…
הוא פשוט שאפתן…

יוסי 20 ביוני 2013

טור גאוני – לפנתיאון של טורי הגמר :)
בפרפראזה על השיר " אומר רק שתי מילים – ידעתי כי תשוב" אומר רק שתי מילים – בבקשה תכתוב יותר

אלעד 20 ביוני 2013

מישהו כתב פה שואן גאנדי אמר שמאמנים לא עושים פאול במצבים כאלו בגלל הסיכון בשל חוק ההמשכיות. יש בזה משהו. זכור במיוחד ה 3+1 של לארי ג'ונסון מול אינדיאנה במאה שעברה. באירופה עשית פאול – המהלך נגמר. בארה"ב השחקן עוד עולה שנייה אחרי וקולע, יש מצב שאתה חוטף 4 נקודות. זה גם הסבר הרבה יותר לוגי ופחות מתנשא מ"זו התרבות שלהם".

דורון קרמר 20 ביוני 2013

אפשר לעשות פאול איך שהכדור עובר את החצי.

אלעד 20 ביוני 2013

לא הייתה סיטואציה כזאת ב-4 השלשות שמיאמי לקחו (כולל השתיים שהוחטאו). הכדור יצא מהצד, והשחקן שקיבל אותו כבר היה במצב לזריקה.

משה 20 ביוני 2013

אפשר לעשות עבירה שלא מאפשרת לשחקן כלום חוץ מלחבר את השברים כמו שעשה אלן על ג'ינובילי, ממילא לא ישרקו עבירה מכוונת.

יריב 20 ביוני 2013

אבל ישרקו עבירה בזריקה – שלוש זריקות עונשין.

the bird 20 ביוני 2013

אחלה טור ,גם לי אין עדיין ילדים
אבל בהחלט ניתן להזדהות (:
וכנראה כל אוהדי בוסטון
הם גם אוהדי סן אנטוניו בסדרה הזו.

המשפט הזה פשוט לפנתיאון (:

"4. העניין הזה, שאף קבוצה לא מנצחת שני משחקים ברצף, נשבר סוף סוף. כי סן אנטוניו ניצחה את משחק מספר שש, 94 – 89. או 95 – 92. המשחק פשוט נמשך 28 שניות מיותרות שסידרו את לוח התוצאות נגדה. איך לעזאזל זה קרה?"

דרור 20 ביוני 2013

כתוב נפלא, כרגיל.
התגובה הרגשית לאליפות הבלתי צפויה שס"א עמדו לקחת (רק בראש שלי) עבדה כבר מהחצי הראשון לארכיון שדאנקן נתן. היו שם כל התסמינים של אליפות. ואח"כ קליעות הקלאץ' של פארקר. והבהלה של לברון. כוסאמק… הייתי צריך לדעת שזה טוב מכדי להיות אמיתי. גם אני ראיתי מאז שלוש פעמים את המשחק. אני עדיין מסרב להאמין. אבל אני כנראה מקרה אבוד –
האמנתי גם שבוסטון ושיקגו ינצחו את נ"י ומיאמי בפלייאוף הזה.
יותר קל לי לפרגן למיאמי כשהחץ בלב בא מאשפתו של ריי אלן. לא יודע אם לספר לעצמי שאין דברים כאלה או להמשיך לקוות שמאנו ישתלט על משחק 7. ודרך אגב, לאונרד לבדו שווה כתבה. הוא ממש הגיע לקחת בכח את מה שהוא חושב שמגיע לו. מזמן לא ראיתי משחק כזה משחקן שנה שנייה. לגבי האליפות שנדחתה או אבדה, אולי ככה מרגישים עשירים מופלגים שפושטים רגל?

אלעד 20 ביוני 2013

מסתבר שהיו אתמול אוהדי מכבי ת"א במיאמי….

במצב של 94-89 הרבה אוהדים כבר יצאו מהאולם בדרכם הביתה. כששמעו שהיה מהפך רצו בחזרה. לא נתנו להם להיכנס

shohat 20 ביוני 2013

שמע, ממש כיף לקרוא אותך.

דורון קרמר 20 ביוני 2013

חן חן.

רמי מורנל 20 ביוני 2013

לכל מי שראה את הסרט המופלא survive and advance ( מי שלא שירוץ לראות ) יש לי רק דבר אחד לומר : איפה ג׳ים ואלבאנו כשצריך אותו . הבן אדם עשה עבירה בכוונה בשיוויון !!! פופ איבד המון המון המון ( כבר אמרתי המון? ) מהקרדיט שלי כלפיו .

הארכיון 20 ביוני 2013

אוהדי מיאמי באולם= אוהדי מכבי ת"א בכדורסל.
וזה החשש הגדול שאם מיאמי תיקח 3 אליפויות ברצף כל אוהדי ההצלחות (לייקרס, ברצלונה, מכבי ת"א) יתחילו לאהוד אותה ואז יירד כל הקסם.

אגב, תחושת ההפסד כבר חלחלה לגוף שלי בצורה כה ברורה שאחרי השלשה של אלן דפקתי קפיצה קטנה ולא נרגעתי עד שראיתי באתר הnba שהשעון נגמר (ראיתי את המשחק בדיליי של 20 שניות) ופארקר החטיא באמת.
במקום לצפות בהארכה הלכתי להתקלח וחזרתי 3 דקות לסיום ההארכה שהיה כל כולו מאבק הגנות בלתי מתפשר ולא לבעלי לב חלש במיוחד.
בהארכה המשחק לא עניין- רק השעון ולוח התוצאות שלא זז- ביחוד כשבכניסה של מנו הייתי בטוח שהתוגה חוזרת והשופטים יתנו לו 2 זריקות.אם הוא לא היה זוכה ב3 אוסקר של ה"פלופרס" הם היו שורקים בלי חשש. חרדה- חרדה- חרדה.
אגב, כשראג'ה בל קלע במשחק 5 את השלשה מול הקליפרס הייתי בטוח שפיניקס תתפוצץ בהארכה. מיאמי לא נותנת את ההרגשה המזורגגת הזו- חזרה למשחק שלה לא מבטיחה שום דבר.
גם אחרי הניצחון לא היתה הרגשת הניצחון אלא יותר נסיון להשתחרר מהמעבר הקיצוני בין יגון לשמחה, מאבל ליום טוב, מאיגרא רמה לבירה מיאמי וכו'…

GIL 20 ביוני 2013

ילדה בת שנה וחודשיים. מסכנה בתכלס. בוקר דחפתי לה בקבוק למיטה חצי שעה לפני הזמן כדי למנוע את הקרקושים שלה שאמורים היו להגיע בדיוק בשניות האחרונות. עד שיש קצת עניין ברבע הרביעי בסדרה הזאת אז לפספס בגלל קיטור אקראי ולא מוצדק? ההחלטה הוכיחה את עצמה בגדול, ואת השלשה של אלן ראיתי בריכוז רב בעוד הקטנה בולסת תחליף חלב בשקיקה. הבעיה – עכשיו הארכה. לא משהו שלגיטימי לפספס. מצד שני גם לא כלכך לגיטמי לאחר לגן בכזו בוטות. פתרון ביניים – להתלבש על הספה בזמן שאבא רואה את המשחק. לא משהו. נגמר בבכי. בשנה שעברה התנדבתי להאכלות לילה בכל פעם שיצא על משחק. ההאכלות התארכו על חשבון שעות שינה איכותיות של הילדה. כנראה זוכרת את לברון כבר מאז. גם הפגישה השנה כנראה לא תתרום לחיבה שלה כלפיו. בסוף תגדל להיות ניצן פלד.

ניצן פלד 20 ביוני 2013

מסכנה

c web 20 ביוני 2013

אחלה של כתבה
תמיד חסר לי משהו כאשר אתה כותב ב"ישראל היום" ונראה לי אני מבין מה חסר לי – שאר הפוסט!
כמו שחלק מסרט טוב לא הופך אותו לסצינה טובה כך גם קטע מפוסט טוב…
לצערי נשאר לך רק עוד משחק אחד לכתוב עליו
עוד יותר לצערי זה יהיה אחרי שמיאמי יזכו באק טו באק כמו שכולם חזו בתחילת השנה רק לא באותה הדרך
ובהמשך למה שכתב דרור מעליי קוואי לנארד הוא ה MVP של הסדרה הזאת
הספרס יכולים לישון בשקט. יש תחליף צנוע וטוב ולדאנקן(נסחפתי קצת)

דורון קרמר 20 ביוני 2013

תודה. גם לי חסר. מקום! העורכים של האינטרנט יותר נדיבים מהפרינט! יותר טוב, שומרים על העצים.

אלעד 20 ביוני 2013

נקווה רק שלא תהיה עליו השפעה ניק-אנדרסונית בגלל ההחטאה של זריקת העונשין אתמול. לאנדרסון זה גמר את הקריירה

c web 20 ביוני 2013

לא נראה לי
זה עניין של אופי
קוואי לנארד כל כך נטול פוזה ותשומת לב שאף אחד לא שם לב שהוא הדבר הכי יציב ב 2 הקבוצות
ניק אנדרסון היה חלק ווקלי מחמישיה צעירה ומאוד ווקלית
אפילו דניס סקוט הפך לסלב בקבוצה הזאת…
מדברים יותר על ניל, גרין, ספליטר ופופוביץ' מאשר על לנארד
ראיתי מישהו שכתב(נראה לי בוואלה) שאם דיאו ולנארד ימשיכו עם היכולת הגבוהה שלהם לאורך הסדרה(ביחד עם עוד כמה שדברים שצריכים לקרות) יש לספרס סיכוי. דיאו בכלל לא שיחק במשחקים הראשונים!

אלעד 20 ביוני 2013

דיאו הוא מסוג השחקנים שצריכים לשחק רק בספרס או בפיניקס של נאש. בכל סיטואציה אחרת הכישורים הייחודיים שלו יתבזבזו.

c web 20 ביוני 2013

אבל איזה הבדל של שחקן בשתיהן
בפיניקס הוא היה פורוורד צעיר ורזה עם קליעה מצוינת
בטקסס באמת יש את הדברים הכי גדולים בעולם כי הוא פיתח תחת סטייל ביונסהרנדי וייט והפך להיות כמעט סנטר עב בשר…
ועדיין התרומה שלו אפסית ביחס לתרומה של לנארד

גוניור 20 ביוני 2013

צריך לשים לב למשהו יותר מזעזע במנטליות האמריקאית.

ריי אלן עמד על העונשין 1.9 שניות לסיום ההארכה.
כל מאמן אירופאי מתחיל יודע שצריך להחטיא את השניה, ולהבטיח בזה את הניצחון.
אלן קלע ונתן לגרין הזדמנות להשוות בשלשה.

ואגב, מיאמי חטפה שלשה זהה מאינדיאנה בגמר המזרח, לאחר שהיא לא עשתה עבירה

אריאל גרייזס 20 ביוני 2013

ריי אלן לא מסוגל להחטיא עונשין, אפילו לא בכוונה..

c web 20 ביוני 2013

הפלייאוף הזה דווקא הוכיח אחרת…
אני בכלל לא חושב שזה "מזעזע" לנסות לשמור על יתרון 3 נקודות שמבטיח לך לפחות עוד הארכה מאשר לוותר על עוד נקודה.
בטח ובטח במשחק כמו שהיה אתמול. ספליטר עוד היה קולע שלשה ממגרש שלם אחרי ריבאונד או משהו

אלעד 20 ביוני 2013

כל מאמן אירופאי יודע, שברגע שהזריקה מוחטאת, לקבוצה השנייה אין זמן לשחרר זריקה.
לעומת זאת, כל מאמן אמריקאי יודע, שכשהזריקה מוחטאת, הקבוצה השנייה מבקשת פסק-זמן (מה שאי אפשר לעשות באירופה), ומקבלת כדור אחרי החצי.

אריאל 20 ביוני 2013

יופי של טור!

איציק 20 ביוני 2013

נהינתי מאוד, תענוג של פוסט.

matipool 20 ביוני 2013

גדול ! גדול ! גדול !

תומאס נוימן 20 ביוני 2013

תענוג כרגיל. כמי שקם בבוקר לראות משחקים בפלייאוף, כאשר תמיד בערך בשעה 6:00 מתחילים להתעורר הילדים, וצריך להכין אותם לבי"ס/גן (וזה מצטלב עם הרבע הרביעי) – אני ממש ממש מזדהה.

יונתן 20 ביוני 2013

יופי של פוסט.
בקשר לשאלת ה טו פאול אור נוט טו פאול : האמריקאים מתחבטים בשאלה הזו כבר הרבה זמן. מספר מאמרים פורסמו בנושא ולמרות שאין מסקנה סטטיסטית חותכת עושה רושם שעדיין כדאי יותר לעשות את הפאול.
מאידך אסור לשכוח את אהבת האמריקאים לסיום דרמטי (ואם אפשר הוליוודי) , כמו גם את הריספקט לשטף המשחק והתנהלותו ״הטבעית״ על פני עברה מכוונת אסטרטגית.

מצרף שני מאמרים מענינים בנושא
מחקר של הרוארד:
http://harvardsportsanalysis.wordpress.com/2010/08/24/intentionally-fouling-up-3-points-the-first-comprehensive-cbb-analysis/
ואחד מדה פאול:
http://www.depauw.edu/ath/mbasket/images/up3.pdf

D! בארץ הקודש 20 ביוני 2013

דורון,
נראה לי שאין משחק לא תוכל למכור (ולהסביר) עם הכתיבה שלך.

מצטרף לקריאה קודמת יותר שעלתה פה חצרף אותך לכל פאנל שעוסק בפרה ואפטר מאטצ'. ותוך כדי כמובן.

גיא 20 ביוני 2013

טור נהדר, כרגיל.
אותי בעיקר שימחה העובדה שגם כשנולד לך בן זה לא אומר בהכרח שהוא יהיה בענייני ספורט.
כי לי יש פה בבית שתי בנות מקסימות, וזו פחות או יותר הסיבה היחידה שאני רוצה גם בן.

יואב מ 20 ביוני 2013

איזה פוסט כיפי.

במהלך המשחק באמת מצאתי את עצמי צועק בלב לגבי הפרונט על דאנקן:

תפתחו כבר זוויות "משולש" ותכניסו את הכדור לדאנקן דרך הבייסליין!

אני מקווה שבמשחק הבא פופ יביא את הנקודה הזאת לתשומת ליבם.

ירדנה 20 ביוני 2013

תגיד דורון,אתה לא עובד שכל רגע אתה נותן פה תגובה?

הארכיון 20 ביוני 2013

הסכין מגואלת בשוקולד למריחה. השחר של יום חדש.
הברקת העשור

amitpros 21 ביוני 2013

פוסט נהדר-אני הייתי שמח שמישהו מאלה שביצע מחקר סטטיסטי מקיף וחד משמעי שעדיף לא לעשות עבירה,יסביר איך הוא הגיע למסקנה הזו והוא הוא הצליח לחשב את כל הפרמטרים שלא ניתנים בכלל לחישוב..כמו השפעת המחת על הזריקה,או השפעת העייפות,או קושי ברמת הזריקה.ואת כל זה לדחוס רק כנגד הריבאונד ההגנתי של הקבוצה הספציפית שמשחקת על המגרש.מאוד לא ברור הסיפור הזה.

עירן 21 ביוני 2013

אכן, המשחק הכולל של לברון הוא בגדר תעלומה שעדיין לא הצלחתי להבין.

מחד, היכולת שלו ככדורסלן כבירה – לטעמי לא נופל מאף אחד לאורך ההסטוריה. כן גם ג'ורדן. הוא יכול להשתלט על משחק באופן פנומנלי שרק ג'ורדן היה מסוגל לו ולראיה הרבע הרביעי.

ואז מופיעה הסתירה – לפתע יש לו כמו השתנקות כזו, במהלכה הוא נראה כמו אחד האדם (…) ויכול לעשות טעויות מונומנטליות. אתמול זה היה איבוד מסירה, איבוד ליי אפ, אייר בול ממטר. ראיתי את זה בעבר בסדרה מול בוסטון, קצת השנה מול אינדיאנה ובדקותיים האחרונות של המשחק אתמול.

לכן, הפער הבלתי נתפס הזה בין הכשרון הפנומנלי (כמו גם הנתונים הפיזיים) מחד והמנטליות החלשה מאידך בחלק מהרגעים המכריעים לטעמי יאפיין לדעתי את המורשת שלו אם לא ישכיל לשנות את זה והוא הוא שימנע ממנו הגעה למדרגה של ג'ורדן. אתמול ריי אלן הציל אותו מחקיקת כשלון כזה בדפי ההסטוריה.

יהיה מעניין לראות כיצד יתמודד עם זה בעתיד.

עירן 21 ביוני 2013

ועוד משהו, כשהדברים תלויים בו (2 השלשות שהחטיא כזריקה ראשונה בהתקפה, האיבודים, ההחטאה של איירבול ממטר), בזמן הקלאץ', זה נראה גרוע. כשזה מהאינסטינקט (כמו השלשה שצמצמה ל – 2 מכדור חוזר שהוחזר אליו אחרי ההחטאה הראשונה), זב כבר נראה טוב.

זה חלק לא קטן מהמאפיין אותו.

דורון קרמר 23 ביוני 2013

טוב נו, תוקן.

דורון קרמר 23 ביוני 2013

הגרב יודעת את זה?

Comments closed