נעליו, אצבעותיו.

משפט מתוק של אבי נמני, משפטים עם מרירות של פיני גרשון ודג מלוח אחד. על הניצחון של מכבי ת"א באיסטנבול.

Shoes-with-Toes

1. בסופו של דבר, ביום שני בלילה, מכל האנשים דווקא, היה זה אבי נמני, שאמר את אחד המשפטים המדויקים והנכונים בתולדות התוכנית "יציע העיתונות".

היה זה במסגרת דיון על הניצחון הצמוד של מכבי ת"א על הפועל חולון באותו ערב, כשלקראת סופו, התפרץ בלאט, בצדק, אל עבר אלעד חסין, עוזר המאמן של חולון. בתוכנית טענו שבלאט "בלחץ".

"מה", תהה נמני, "אסור לו להיות בלחץ? הוא מאמן את מכבי ת"א".

לפתע הכל נהיה קצת יותר ברור, יותר רגוע, יותר נכון. במשפט הקטן הזה, שנבלע ולא הורגש בדיון, הקטין נמני את כל העליהום המטורף שנערך מתחילת העונה על בלאט והכניס את הסיטואציה לפרופורציה הראויה לה.

באותו רגע הייתי ממנה אותו למאמן נבחרת השפיות, במקום השטות הזו עם נבחרת הכדורגל.

2. למחרת, במשדר המעניין של ערוץ הספורט בתפר בין שנת 2013 ו 2014, בלאט הגיע לראיון, שפת הגוף שלו הייתה שטופה באי נוחות, אך הדיפלומטיה והאיפוק בפיו, הדפו שאלות כביכול קשות של מאיה רונן, שעדיין לא מצאה דרך מתוחכמת או חיננית לשאול שאלות "כאילו" קשות וירתה סיסמאות יציע כמו גרטל בימים הרעים שלו (כמו בפוסט המצוין של טל בן יהודה) וניסתה אפילו את "אתה תאמן עד סוף העונה?".

בלאט נאלץ להזכיר את רשימת הישגיו עם נבחרת רוסיה, כאילו מנסה להזכיר לכולם, שהוא הבחור ההוא מפעם, עם הקוקו והסרפן, שכולם אהבו, וקראו לו הג'נטלמן, השגריר, ה golden boy של הכדורסל הישראלי. שהוא היה השוטר הטוב כשאהבו לעקוץ את גרשון והזכירו שבלאט בנה את הקבוצות המיתולוגיות של מכבי ת"א.

לו יכול היה להסביר להם כמה קשה העבודה. כמה הידיים מתלכלכות, כמה הראש עסוק, כמה השגרה היא תקווה, לעיתים מתממשת, לעיתים מתנפצת.

כמה המשחק משתנה, כמה היום יום מדאיג, והלילה מדאיג עוד יותר, כמה סימני שאלה מרחפים, עם תהיות על זהותם האקזיסטנציאלית, והוא מנסה ליישר אותם, ולהפוך אותם לסימני קריאה.

כמה אמורפי המקצוע הזה, כמה תלוי סיטואציה, כמה תלוי אישיות, שלך, שלהם, השחקנים, של השופטים, של המזכירות, של הילד שמנגב את הרצפה עם המגב.

כמה קשה המקצוע. קשה, המקצוע.

כמה מעטים יכולים להיכנס לנעליו. וכמה רבים דורכים על אצבעותיו.

לידו ישב פיני גרשון, ההוא מהטורים בוואן, קוליגיאליות היא מילה גסה עבורו, וניסה להתנחמד אל בלאט. בלאט התקשה לזייף נחמדות. הוא ענה עניינית, ולא הזכיר לגרשון את כל העקיצות, הדקירות והנעיצות הקטנות שכתב ואמר בשידורים ובתוכניות שונות מאז בלאט ירש אותו. בחמישי בערב, לאחר שבלאט עשה ניצחון אדיר באיסטנבול, גרשון לא התבלבל ובעודו מציין כמה פרמטרים שהיו לדעתו מהותיים בניצחון טרח להזכיר ש"דיברתי על זה עם דייויד השבוע". אה, אז בגללך הניצחון. שאפו, פיני.

לזכותו של גרשון יש לומר שני דברים: הוא מטיף לסקור גבוה ומשחק ריצה כבר לא מעט זמן והוא מתקשה להסתיר את הרצון שלו ,הכביכול מוסווה, במפלתה של מכבי ת"א תוך כדי השידור. משעמם זה לא. בשנות השמונים הוא היה נחשב לבוגד. היום אנחנו כבר יודעים שמדובר בקושי עצום לפרגן.

3. נדמה שיותר מכל, הטיפול התקשורתי בבלאט הפך אותי לאוהד מסויג של מכבי ת"א. פתאום אתה בעד הצהובים רק כדי שכמה פיות יסתמו והרעש ייחלש, לפחות זמנית. על זה קצת קשה לסלוח.

הפרצוף של ארויו כשקצת לא הולך לקבוצה שלו, עווית כזו בזווית הפה, ומבט בעיניים של "מה אתם עושים על אותו מגרש איתי", גורם ללחישה קטנה, קטנטונת, עם הסתרה של ה"ש", כשבורח לך "יש" קטן, כשהוא מחטיא שלשת מומנטום. שהילדים לא ישמעו ויתחילו לשאול שאלות.

השבוע מול חולון, הזריקות של היקמן בסוף המשחק, בהתקפות התקועות של מכבי ת"א, שנראו כמו חוסר ברירה, שכונה, ללא "גו טו גאי" כמו שאמרה ההיא שראיינה את בלאט בערב הכניסה של 2014. ובאיסטנבול היקמן חד כמו HD. וליוגב יזכירו את פנאתינייקוס ואת זה שהוא לא "מלהיב". בלי לדעת את היום יום שלו, בלי לזכור את המקום ממנו הגיע, בלי להבין שאת הדברים שהם כביכול מובנים מאליהם, עולים לו בדם, יזע ודשא ירוק יותר אצל רכז עתידי פוטנציאלי שאולי יגיע יום אחד. ובאיסטנבול אוחיון מקבל החלטות היישר מספר קבלת ההחלטות הנכונות.

והנה, באיסטנבול, הכל נהפך אסתטי יותר. התנועות ההתקפיות אותו דבר, דריבל דרייב לסייד פיק אנד רול, פליירים לבידודים, סופו ושות'. הסיסטם ההגנתי נשאר אותו דבר, קצת פחות גימיקים של מראים איזורית ועוברים לאישית. אבל אחוזי הקליעה חייכו. והריבאונד היה סביר יותר. והאווירה הכללית הייתה חיובית, אנדרדוגית, טורקת דלת בפניי כל אפשרות להפסד. גם החטאה של ליי אפ טורקי באחד על אפס יכולה לעזור.

ועדיין, לבלאט ולשחקניו יש השנה תחרות אמורפית – הדשא של הירוק (או האדום) תמיד יהיה שכן יותר.

קשה, המקצוע.

4. כשפניני עשה אז את שולדבראנד, ואני כתבתי את זה, איש חכם אחד אמר לי שאני צריך להודות לפניני על שסיפק לי קתרזיס. הוא צדק.

מקצועית, אני מת על פניני. יש סיכוי לא רע שגם הוא יכיר תודה לעצמו על הקטע ההוא עם שולדבראנד. על השיעור בצניעות. על מגבלות הכוח. והנה, הוא גילה שהוא יכול לשחק בדיוק באותה צורה מוצלחת גם בלי השטויות מסביב. כי יש סיכוי לא רע שפניני חשב שהפרובוקציות שלו גורמות לו לשחק טוב יותר. ואולי הוא היה בכלל משועמם. הרי המשחק הזה, day in, day out, יכול להיות קצת משעמם לפעמים. אבל מאז חזר לחיים המקצועיים ולרוטציה של בלאט, פניני הוכיח שהוא יכול לשחק היטב גם בלי כל החרא מסביב. ואיך שלא נהפוך את זה, הוא גבר. במובן השכונתי, הניאנדטרלי, המובן לכל כשהוא נאמר בקונטקסט הנכון.

5. טיים אאוט. פרסומות. פרומו של תוכניות העתידות להיות משודרות בערוץ המשדר את המשחק של מכבי ת"א באיסטנבול.

תוכנית על יפות וחנונים. היפה (?) אומרת ש"דג רגיל נמצא בים רגיל ודג מלוח נמצא בים המלח". גיחי. ולפתע זה נשמע סביר. נורמלי. כמו סוכן שחקנים שמועמד למשרת מאמן לאומי.

עוד פרומו. תוכנית על נשות כדורגלנים ישראלים. הן מצטטות שיר אוהדים ושרות "אנחנו אוהבים אתכם, אבל נשרוף אתכם חיים אם לא תביאו את הדרבי".

נשרוף אתכם. חיים. אם לא תביאו את הדרבי.

אי אפשר לעצור את זה? פעם היינו נעצרים, קופאים על המקום, אם רק מישהו היה צועק "אחד, שתיים, שלוש דג מלוח".

קו ישר עובר בין "אתה תאמן עד סוף העונה?", דרך לה פמיליה, ה"סקופים" של משה פרימו, המועמדות של אייל ברקוביץ', המועמדות של נמני ואוחנה, הדמות התקשורתית הנוראית שמאיר איינשטיין הפך להיות, "נשרוף אתכם חיים", "מצפים שיניח את המפתחות", מירי רגב, "מקבל גיבוי נכון לעכשיו", "איבד את חדר ההלבשה", ועד לדג מלוח בים המלח.

אז צעקו בקולי קולות, "1, 2, 3, דג מלוח". אולי הכל יקפא לרגע.

יום חמישי, כדורגל אנגלי
נולד לתהילה, חי כמו כלב

71 Comments

יונתן 3 בינואר 2014

כל כך חד וכל כל מדוייק.
תכתוב יותר בבקשה

אברם 3 בינואר 2014

מצטרף לבקשה ומוסיף "כתוב יפה" על החד ומדויק.

duncan 3 בינואר 2014

מדוייק.
אתה מתאר בהמתיות. חוסר תרבות.
נראה לך שבשידור פה באמריקה ישאלו את פופוביץ "נכשלת?" ? כן ביקרו אותו וכתבו טורים אבל רק מקצועיים אבל לא רפש של "נכשלת?"

מאותה סיבה כל המתלהבים צוחקים על האמריקאים שבאים לאכול נקניקיה ולצעוק די-פנס עם הסבתא (ישבו לידי במשחק מול הרוקטס זוג בני 70. אכלו נאצוס,עודדו את הרוקטס ולא ירקו עליהם ולא קיללו אותם). באמריקה זה ספורט. באים עם ילדים. בחיים לא אביא את ילדי לספורט בישראל. בשביל מה? שישאלו מה זה הקללות האלו?

בהמתיות נמצאת גם במגרש, וגם בשידור.
פשוט תענוג לשמוע שחקנים לשעבר בשידור פה לעומת הישראלים שבאים עם קשרים. ריק פוקס, סי ווב ,גרג אנטוני סטיב סמית וכמובן באנו ברי נמצאים כל ערב בערוץ הנבא. וזה תענוג.
לשמוע את נמני,איציק זוהר ,חזן וכל השאר זה בושה.
מישהו הכיר את פרימו לפני שהתחיל לזרוק רפש?
מישהו הכיר את קופמן?
איפה שלמה שרף היה היום אם לא היה מטנף בשידור?
היום בישראל טינופת=זמן מסך.

אני פשוט שאחת הסיבות שהספיקו בארץ עלוב זה בגלל התקשורת העלובה. פשוט כך. זה מדבק. שכונה בכל מקום. והכי מדהים שאין בושה. שלמה שרף.פירשן בלי בושה משחק שלא ראה. הוא הועזב ?

פ איתמר 3 בינואר 2014

באמריקה זה בידור

duncan 3 בינואר 2014

גם בישראל זה בידור. או לפחות אמור להיות. מה זה בישראל אם לא בידור? דת?

כלומר ספורט בעולם המערבי זה בידור – קנדה,אוסטרליה,אמריקה,גרמניה.
ספורט בעולם שלישי שאם נכנסת ליציע עם חולצה בצבע השני אתה עלול לחטוף זה לא בידור.
אתה צודק. הכדורגל בארץ הוא בהחלט לא בידור.
מה שבידור זה לראות אחד כמו שלמה שרף מנתח משחק שלא צפה או ברקוביץ רוצה לעלות עם 10 חלוצים והעיקר שיהיה כיף. זה בידור.

פ איתמר 3 בינואר 2014

אני מסכים. פשוט לא אוהב שבאמריקה הבידור נטול קהילתיות. לפעמים בסיס האהדה לספורט מרגיש כמו במופע WWF.

Nir eynon 3 בינואר 2014

דורון, ממרומי מושבי במלבורן, אחרי צפיות חוזרות ונשנות ביציע העיתונות מכאן זה פשוט נראה נורא ואיום. איך שכחו לדיויד את יכולת האימון הפנומנלית שלו, זו שדן שמיר אמר עליה שהיא המושלמת שראה?
אני מסכים עם duncan שזאת פשוט חוסר תרבות. בשנה שעברה השחקנית טניס הטובה באוסטרליה ואחת המועמדות לזכות באוסטרליין אופן הודחה בסיבוב הראשון וכל המדינה בכתה איתה ועודדה אותה, אתה רואה את קופמן וחבורתו מפרגנים למישהו שלא הצליח?

MOBY 3 בינואר 2014

חד ומדויק.
לאן נעלמת?

דורון קרמר 3 בינואר 2014

תודה. לא משהו דרמטי. אולי נספר בהזדמנות.

אריק 3 בינואר 2014

מעולה. הרצון בהצלחת מכבי הקבוצה נגד ההנהלה בלתי נסלח. גועל. הלווי והסוכן יקבל את הנבחרת. תכלס הוא הכי מתאים.

duncan 3 בינואר 2014

אגב היום ראיתי שצביקה שרף כתב טור פרשנות על מכבי. זה לא מוזר? האיש מאמן קבוצה מקצוענית שמתחרה במכבי בליגה.
מה זה חלטורה שם בראשלצ?

אנונימוס 3 בינואר 2014

זה עוד מופת של אתיקה לעומת פרשן הכדורגל של המשחק המרכזי בליגת העל

אורן 3 בינואר 2014

איזה כיף לקרוא.

עדידס 3 בינואר 2014

בשביל טורים כאלו הדבאזר נמצא אצלי בקיצורים.
.
+1 – אין מה להוסיף !

משיח 3 בינואר 2014

חזק חזק חזק, כל מילה

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 3 בינואר 2014

כמה וכמה מאמנים עשו השנה פשלות אדירות בNFL, ברמות שלא יאומנו. חלק מהם הלך הביתה בסוף העונה אבל אני לא זוכר שעיתונאי או שדר שאל אחד מהם מתי הוא מתכוון להתפטר או מתי יהיה מפוטר אחרי משחק.

תום 3 בינואר 2014

בטלוויזיה האמריקאית בחיים לא תשמע שאלות או התבטאויות מפורשות לכמעט כל דבר (ראה: כל טעות שיפוט שערוייתית שהשדרים לא קורעים את צוות השיפוט בגללה).

גיא זהר 3 בינואר 2014

מסכים שהיחס לבלאט מצד אתרים (וואן) או אנשים מסוימים (סהר, גרשון) מזעזע ואפילו גורם לי לעיתים לרצות שיקח גביע. ועדיין, ולמרות שהניצחון המרשים אתמול, בלאט הולך והופך לנרגן ולא נעים. ולגבי פניני, הכל סבבה, אבל קפטן? כנראה שטוב למכבי שהוא הדמות הייצוגית שלה

matipool 3 בינואר 2014

בדיוק . אל תהפכו אותו לקדוש מעונה .

רוקט 88.2 3 בינואר 2014

אם המשפט ההוא של נמני הוא המדויק בתולדות יציע העיתונות, אזי סעיף 3 שלך הוא אחד החדים אי פעם. אפילו אני בתור אדום מבטן ולידה מוצא את עצמי מעודד את מכבי ת"א של בלאט ונהנה מלראות אותם מנצחים בטורקיה רק כדי להשתיק את כל "הרעים" שמסביבו.

עירן 5 בינואר 2014

+ 1

רוקט וגם אריק למעלה קצת יותר, בדיוק השבוע חשבתי איך דני פדרמן גרם לי לרצות מכבי ת"א ינצחו כל משחק, אפילו בליגה. גם לורד כהן מוואלה ומהסוכנות של ל. אליהו יש טיפה חלק בכך.
יפה לראות שאני לא תופעת יחיד.

איציק 3 בינואר 2014

פוסט מאוד נכון.
משום מה, אני רואה קו מקשר בין ההתבהמות הזו לבין אולמי קונצרטים חצי ריקים ואני על גבול ה-50 מרגיש שם ינוקה, אני רואה קו מקשר לתאטראות שלא סוגרים את החודש, את הנוער שכמעט ולא קורא, ואם כן אז ספרים שניתן לבלוע בקלות ולא משהו איכותי. אני יכול להמשיך את הקו הזה עוד הרבה זמן, וזה עושה אותי עצוב ואותך צודק…

תומאס נוימן 3 בינואר 2014

מילים כדורבנות. כרגיל. מחכה לכל מילה שלך. בסבלנות. אף פעם לא מאכזב.

דביר 3 בינואר 2014

אייי יייאיייי אם רק היה רגולטור בישראל חי קיים ונושך…

יוצאים לפרסומות.. הפרסומת האחרונה של היפה והחנון.. תוכנית של הערוץ המשדר.. כלומר אפילו לא אחת שמישהו שילם בשבילה..

כשחוזרים השחקנים כבר מתרוצצים והסבאלה הזקן יורם ארבל מספר שכבר הטורקים קלעו עוד שתיים… כלומר הפסדנו זמן משחק לטובת פרומו של הערוץ..
אח"כ פינחס השרלטן מתחיל עם סדרת הבוא נקלע.. בוא נרוץ.. בוא נשים את הטלוויזיה על מיוט.. ואז אתה מבין שהרייטינג של היפה והחנון אמור לשלם על יורם ופנחס ואתה שואל את עצמך מה הביצה ומה התרנגולת ולמה הרגולטור הזה הפך לביצה עלומה..

איציק 3 בינואר 2014

דביר,
אני מסכים עם הרבה, אבל אם כותבים אז צריך הוגנות עד הסוף. ארבל באמת מכה. הוא מתבלבל בשמות השחקנים, לא מבדיל בין חוץ לעברה, עצוב. פיני יש לו שטיקים של הבוא נקלע, אך במקביל הוא מסביר הוא יודע, הוא לא סהר שמספר שבלאט או השחקנים לא מסוגלים, פיני פורט דברים לסיבה, מה נעשה ואיך ומה לא נעשה. אחרי ההסברים שלו אתה גם מבין דברים שלא תמיד חשבת עליהם לבד. הוא לא נטול אינטרסים, הוא לא נטול שגיאות, ויש הרבה מה לשפר, אבל הוא מיקצוען והואלא טרחן כמו שהיה צביקה שרף.

עמית זילברבוש 3 בינואר 2014

הנקודות על המשחק מעניינות, אבל איכשהו מתגמדות מול האנקדוטות על החיים והסגנון. ממש אהבתי.

אלון 3 בינואר 2014

הפסקה האחרונה מדהימה. מעולה.

matipool 3 בינואר 2014

אכן . אגרוף בבטן .

ג'וני 3 בינואר 2014

בלאט מרים אץ האף שלו יותר מדיי בתור אחד שלא עשה כלום בכדורסל הישראלי. שילמד קצת צניעות ממאמנים אחרים.
כל מאמן בארץ היה מצליח לא פחות ואפילו יותר ממנו בקבוצה עם תנאים כמו של מכבי ת"א.
שבלאט יפסיק להשתחצן ויתן כבוד למאמנים ולשחקנים אחרים בליגה אז הוא גם יתייחסו אליו יותר בנחמדות .

מעניין שחסידי בלאט יאשימו את כל העולם ישתו בהפסדי מכבי אבל חוץ מבלאט עצמו בעענה שזה הסגל שעומד לרשותו עם התקציב הקיים אבל שהקבוצה מנצחת אז אותן צבועים טוענים שזה רק בזכות בלאט כאילו שהשחקנים האוהדים וההנהלה לא קיימים.

shadow 4 בינואר 2014

אתה מתכוון כמו שקטש ואפי הצליחו במכבי.

או אולי מולי קצורין?

גיא ד 4 בינואר 2014

עודד קטש ואפי בירנבוים הם דוגמאות לחוסר הצלחה במכבי רק מהשנים האחרונות. לא יודע איך קבעת שכל מאמן היה מצליח כמו בלאט במקומו? יש איזה בסיס לטענה?

עדידס 5 בינואר 2014

לפי הטענה שלך ג'וני,
כשפיל ג'קסון יגיע לארץ הקודש (כן בטח) לקחת תחת חסותו את מכבי – הוא צריך לשתוק, לא לומר כלום ולא להעביר ביקורת, כי הרי מה הוא כבר עשה אצלנו…
:/

הופמן 3 בינואר 2014

קרמר לחדשות הספורט

חלפס 3 בינואר 2014

פוסט מעולה. גם אני מצאתי את עצמי אתמול בעד מכבי.

ערן 3 בינואר 2014

כל מילה. והפסקה האחרונה נהדרת במיוחד.

סימנטוב 3 בינואר 2014

לא מסוגל לצפות ביציע העיתונות באמת שניסיתי

matipool 3 בינואר 2014

גם אני . כנראה שהזדקנתי .

מאשקה 4 בינואר 2014

+ 1

מפליץ מסריח 3 בינואר 2014

אין דבר שמגעיל אותי יותר מאצבעות רגליים תמונה מגעילה אני דורש שתסירו אותה.

red sox 3 בינואר 2014

1. לא רואים אף אצבע בתמונה.
2. גם השם שלך לא בדיוק מופת של טעם טוב.
3. אתה צודק.

מפליץ מסריח 3 בינואר 2014

רואים בבירור את צורת האצבעות רגליים וזה עוד יותר מגעיל. איכס.
ומה אתה רוצה מהשם שלי? ככה קוראים לי מאז בצפר.

בועז בקר 3 בינואר 2014

כתבה מבריקה!!!

יוסי 3 בינואר 2014

מעניין. אבל לא אצליח לרחם על מיליונר על כך שקשה לו בעבודה. גם כששמעתי אותו מתראיין מעולם לא התרשמתי ממנו יותר מדי. שנים הוא מבטא העיוורון לכוחנות של מכבי ת"א כלפי הליגה. פתאום כשמפנים את הכוחנות הזו אליו הוא מסכן?

חדש בשכונה 3 בינואר 2014

מצויין. אני מניח שהרבה שפויים חושבים את שכתבת. אני מקווה שלא תניח את המפתחות…

פאקו 3 בינואר 2014

פוסט לפנים. התגעגעתי קרמר.
ואם לסכם, כנראה שגם המילים של אחד ה"חנונים" בפרומו יתאימו פה – "נראה לי שאני עובר פה רגרסיה".

דגש 3 בינואר 2014

וואו. יפה מאוד.

edgecator 3 בינואר 2014

פוסט נהדר, כן ירבו.

יואב 3 בינואר 2014

מאסטרפיס!!!

איתמר 3 בינואר 2014

מעולה!

תוהה בדרכים 3 בינואר 2014

צריך להבין דבר בסיסי: הביקורת של רוב אנשי התקשורת המדוברים לא קשורה מלכתחילה לשום דבר שקרה בפועל ולכן מה שיקרה בעתיד גם לא ישנה אותה.

קופמן שם בשביל לצעוק כמו בבון, מתוך הנחה שזה מה שהצופים רוצים. אם הקריטריון המנחה היה הבנה בספורט, מראש היו מביאים מישהו אחר.

אלי סהר שונא זרים. היחס שמקבל ממנו בלאט לא שונה מהיחס שמקבל גרינברג.

דווקא הביקורת של גרשון בשידור היא די עניינית לדעתי (אולי ברדיו ובONE המצב שונה, אין לי מושג). בסופו של דבר שאתה מביא אותו כפרשן הוא צריך להיות נאמן למה שהוא רואה וחושב ולא להיות "לויאלי" על חשבון האמת.

איציק 3 בינואר 2014

למה אתה מתייחס לסהר כפרשן ולא סותם חורים לעינייני התלהמות? נדיר שנפלט לו משהו ראוי. אולי הוא נטול אג'נדה כמו שכתבו פה פעם, אך חוכמה לא נשפכת ממנו. אני מעדיף פרשנים עם אג'נדה ובוטים יתר על המידה כמו גרשון, אך כאלו שיכולים גם להסביר ולהאיר דברים מעניינים מאשר מישהו חסר אג'נדה והבנה בסיסית כמו סהר.

גיסנו 3 בינואר 2014

מעולה.

טל בן יהודה 3 בינואר 2014

קרמר, התענוג כולו שלנו. מאד אוהב לקרוא אותך כותב על מכבי ת"א, ומשעשע לשמוע על השמחה מההחטה של אורויו (שלא יהפוך למנהג, שומע?!)

ברשותך, אני אשמח להתייחס לדברים שכתבת עם שתי נקודות שבדיוק חשבתי עליהן השבוע, בעקבות שתי התוכניות שהתייחסת עליהן.

לגבי נמני.
משום מה נדבק אליו מוניטין של… אדם לא כל כך חכם (הדמות שעשו לו ב"ארץ נהדרת" לא ממש עזרה בקטע הזה) . אבל בכל פעם שהוא יושב ביציע, לטעמי הוא האינטיליגנט הגדול ביותר בפאנל.

לא רק שהוא מסרב בתוקף להיכנע להתלהמות וסנסציוניות של הסובבים אותו (הללי, איינשטיין, פרימו, ברקו ואף רסקה), אלא הוא תמיד מוצא את המשפט הנכון לומר ששם דברים בפרופורציות (נתת לכך דוגמא טובה), והכי חשוב, הוא יודע מתי אין צורך שהוא בכלל יתערב בדיון.

ביום שני, באותה התוכנית, היה דיון על הדגלים בסכנין. בעוד כולם צועקים וזורקים שטויות לאוויר כמו "זה ישראל, אני רוצה לראות ביציעים רק דגלי ישראל" (היי ברקו!), נמני ישב שם בצד בשקט, יודע שיש לו מעט מאד להרוויח בכלל מהתערבות בדיון שכזה. בסוף, הוא כן הוסיף שהוא חושב שהמנהיגים בסכנין צריכים לעצור את הפוליטיזציה של היציעים בסכנין. שוב פעם הוא פוגע בול.

אם שמים בצד את הבעייתיות שבתפקיד כפול כפרשן וסוכן שחקנים, הוא אחד הפאנליסטים הטובים ביותר בתוכניות של "יציע העיתונות". אם יהפוך למאמן הנבחרת, זה יהווה לטעמי הפסד כפול עבורנו.

*

לגבי הראיון של בלאט.
כשלפתע ראיתי אותו בשידור חי באולפן, די שמחתי שצפויים לי כמה דקות מעניינות. כמה רבה הייתה אכזבתי לנוכח התוצאה. איני מבקר את ההתנהלות של שלושת הפרשנים הספציפיים באולפן, כמו שאני מתייחס לתופעת הראיונות הללו.

‫אני לרגע לא מצפה מהעיתונאים בספורט5 לשאול אותו שאלות קלות או חנפניות. אבל באופן קצת צפוי (ומאכזב) נוצרת מהר מאד דינמיקה כזו שבכל השיחה, הם תוקפים והוא מתגונן.‬ זה לא רק ראיונות עם בלאט, אלא עם רוב המאמנים בארץ.

‫אני חייב לתהות איזה ערך יש לראיונות מהסוג הזה‬. אפשר כמעט לומר שכל הישיבה שלו באולפן היה בזבוז זמן אחד גדול. במקום לשמוע התייחסות כנה ורצינית של בלאט למצב הקבוצה, אולי לדבר על משהו מעניין, מרבית הראיון הוא עסוק בעיקר בהגנה על עצמו ועל הקבוצה, נאלץ להזכיר ליושבים באולפן את הישיגו כמנגנון הגנתי. ואני ממש לא מאשים את בלאט, שהרי האינסטינקט הראשון של האדם כשתוקפים אותו הוא להתגונן.

אני שומע במהלך היום המון פודקאסטים שכוללים ראיונות עם ספורטאים (בעיקר מארה"ב). גם שם יש את הראיונות הללו, אבל זו לא הדרך היחידה לנהל ראיון. אפשר לקבל ראיונות רהוטים גם ממאמנים שמצב הקבוצה שלהם לא טוב ושהם נמצאים תחת לחץ מסוים.

ברגע שהשאלה הראשונה היא שאלת Hardball, אפשר לזרוק את מרבית הראיון שיבוא לאחר מכן לפח. אין שום פסול ולפתוח בכמה שאלות שמהוות "הרמה להנחתה" של המאמן, ואחר כך להיכנס קצת יותר לעובי הקורה.

אולי בפעם הבאה…

*
אה, תודה על המחמאה.

איציק 3 בינואר 2014

שתי הערות שהן בעצם אחת:
1. "משום מה נדבק אליו מוניטין של… אדם לא כל כך חכם." הסיבה לכך, הוא באמת לא כל-כך חכם. אולי לפעמים יש לו הברקות או השכל לשתוק, אבל באופן ברור הוא לא כל-כך חכם!!!
2. העובדה שבעינך הוא נראה רמה מעל שאר הפנל ב"יציע העיתונות" מראה יותר על עליבות הפנל מאשר על איכותו של נימני. כול פנל שנימני יחשב אחד הרהוטים יחשב בעיני פנל עלוב.

גיא זהר 3 בינואר 2014

לצערי, מבלאט (ואפילו גרשון)לא תשמע באמת מה הוא חושב על הדינמיקה שנוצרה במכבי כי הוא צריך להלך בין הטיפות (וגרשון קיבל בזמנו מס שתיקה והיום אינטרסנט). כשזה הבסיס אז הראיונות הופכים לסוג של פוליטיקה ואין התייחסות עניינית (במיוחד שהקופ באזור וכשהאגו של פיני לא מסוגל להכיל דבר מלבדו).

דורון קרמר 3 בינואר 2014

תודה טל.
אני נוטה להסכים איתך לגביי נמני. קשה לי להגיד שיש לו תובנות שמנתחות סיטואציות מעבר לניתוח הבסיסי מהסוג שאנחנו רגילים לקבל אבל יש לו אג'נדה של קור רוח, עצמאות מחשבתית, ופאסון שמבליטים אותו כשהמים רדודים.

לגביי בלאט – אני תהיתי מה היה המשפט של המפיק/ה שגרם לו להגיד "בסדר, אני אגיע".

קובי (מכביסט) 4 בינואר 2014

לטב"י לדעתי הראיון עם בלאט היה מאוד מוצלח ושיקף מאוד את ההבדל בין בלאט לפיני. בלאט מאמן הגנה והגיע עם תוכנית הגנתית מושלמת לראיון. פיני מאמן התקפה והגיע עם ראיון סופר התקפי שכלל המון ריצות של 10 שאלות ו-0 תשובות. הניצחון במקרה הזה בכלל לא חשוב אלא הדרך…חחח

שלו 3 בינואר 2014

תענוג לקרוא,
עובר עליכם משהו טוב.
התגעגעתי.

MOBY 3 בינואר 2014

1,2,3 דג מלוח…..
לא עובד…

D! בארץ הקודש 4 בינואר 2014

גם אני רציתי לנסות
מוכן אפילו לצעוק

סתמאחד 3 בינואר 2014

אני לא צופה בתוכניות הצעקות בערוץ הספורט אבל מדי פעם אני שומע אמירות על כך שנימני מגן באופן קבוע על האינטרסים של הפועל בזמן שחברי הפנאל נהנים לנעוץ את הסכינים ולרקוד על הדם.
את הביקורת החריפה צריך להפנות אל אנשים כמו איינשטיין ורסקין שגדלו במערכות תקשורת שלא היו מאפשרות להם לנהל תוכניות מזוהמות מאינטרסים ואלימות מילולית וכמובן שראוי גם לתהות מדוע האנשים הטובים בערוץ הספורט (מודי בראון,אבי מלר,נדב יעקבי,שגיא כהן,יונתן כהן) שותקים כאשר הכנופיה של הצעקנים והרכלנים מובילה את הערוץ לאבדון מקצועי וערכי.

ש. בן ד. 3 בינואר 2014

וואו…

הפסקה שלך על הי(ש) הרגה אותי, בדיוק אותה ההרגשה שהרגשתי אתמול.

בבקשה תכתוב יותר (ותפסיק לצפות ביציע העיתונות זה מגדיל להם את הרייטינג…).

שי 4 בינואר 2014

מישהו בבקשה מוכן לתת את הדעת על פיני גרשון, באמת שהוא מצליח להיות מגעיל באותה רמה כמו קופמן, שזה ממש לא קל, ואני גם לא כל כך מבין איזה הברקות בנושא כדורסל כבר יש לו. אלה אם כן אולי נרוץ אולי נעשה עבירה נחשב להברקה, הבנאדם הוא באמת תמצית הרפש והגועל נפש, לא מבין איך הוא מקבל שנייה לפתוח תג'ורה שלו.

shohat 4 בינואר 2014

טור מצוין. נהניתי לקרוא.

רמי מורנל 4 בינואר 2014

23+. גדול אתה.

shadow 4 בינואר 2014

נהנתי מכל מילה.

ועוד משהו. ראיתי שהרבה פה חותכים את הקוף. אפשר להתווכח על הסגנון, אבל מאז שהוא כבר לא ביציע אין אף אחד שהרים את כפפת השחיתויות ואי הסדרים במקומו.

הוא היה נוגע בדברים שאף אחד לא מוכן להתלכלך בהם היום.

הייתי שמח אם הוא היה עושה את זה עם הרבה פחות צעקות, אבל היום אין אף אחד שעושה את זה.

תומר חרוב 4 בינואר 2014

כל כך כיף לקרוא את הטקסטים שלך ולא משנה באיזה נושא.

the bird 4 בינואר 2014

כל הכבוד על הכתיבה היפה והנכונה,
חסר כל כך בעולם שלנו משהו שיעצור הכל מהתהום.
פגעת בול ,שאפו

קובי (מכביסט) 4 בינואר 2014

לדעתי העונה תקום ותיפול על אוחיון ורייס כל משחק שהם יבריקו מכבי תנצח ואיפה שהם יעלמו מכבי תפסיד. אם הם יצליחו לחבר שלושה משחקים טובים בהצלבה מכבי תגיע לפיינל פור!!!!

Comments closed