הנה הם באים – ערן לוי

grbkuh

 

אחרי שבאיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד פירקו את שתי הקבוצות האהובות בעולם החלו – שלא במפתיע – הספקולציות.  אם לבנדובסקי יכול להבקיע רביעיה גם רונאלדו יכול, שלוש אפס זה לא בשמיים, מסי לא יהיה פצוע במשחק הבא ואם ברצלונה תבקיע שער מוקדם הכל אפשרי.  הכל מותר כדי להעמיד את הכדורגל הגרמני במקומו, אי שם למרגלות הליגה הספרדית.

אותה ליגה שמזכירה בתנוחתה את עמיתתה הסקוטית לפני פירוק ריינג'רס, ליגה בה הכל ידוע מראש בכל רגע נתון ושבעשור האחרון לא נרשמה בה אלופה מלבד השתיים שהובסו השבוע בגרמניה.  ליגה שמפזרת את כוכביה המקומיים לכל עבר כדי לשרוד ושמזה שנים משמשת כאכסנייה של דודו אוואט.

 *

 עונת 2012/13 היא העונה החמישים של הבונדסליגה במתכונתה הנוכחית.  חמישים עונות, חמישים אליפויות, עשרים ושתיים מתוכן לבאיירן, מספיק אליפויות כדי לדבר על הליגה הלא- תחרותית ועל שלטון האימים של אולי הנס, כשאין קטגוריה סטטיסטית אמינה יותר מהעונה הנוכחית.

 27 נצחונות ב-31 משחקים, יחס שערים של 90-14, נצחונות בפערים של חמישה ושישה ושבעה שערים, עשרים נקודות הפרש מהמקום השני.  באיירן מוחצת את הליגה בלי להשאיר שבויים, אבל עדיין חשוב לזכור שהעונה הנוכחית היא עונה נדירה בכל מובן, לבונדסליגה כמו גם לבאיירן עצמה, מה שלא ניתן לומר על הריאלוֹנה.

 כך נראו ארבע העונות האחרונות של צמרת הליגות הספרדית והגרמנית:

 2012/13

1. באיירן     90-14  (76+)                                                       1. ברצלונה 101-35 (66+)

2. דורטמונד  76-36  (40+)                                                       2. ריאל     85-31 (54+)

 2011/12

1. דורטמונד 80-25 (55+)                                                        1. ריאל      121-32 (89+)

2. באיירן     72-22 (50+)                                                        2. ברצלונה 114-29 (85+)

 2010/11

1. דורטמונד 67-22 (45+)                                                         1. ברצלונה 95-21 (74+)

2. לברקוזן   64-44 (20+)                                                         2. ריאל    102-33 (69+)

 2009/10

1. באיירן     72-31 (41+)                                                         1. ברצלונה 98-24 (74+)

2. שאלקה    53-31 (22+)                                                         2. ריאל    102-35 (67+)

 *

 אלו השנים בהן האיץ הכדורגל הגרמני עד לממדיו הנוכחיים.  אלו השנים בהן לא הפסיקו ברצלונה וריאל לכבוש שערים ולהתחרות ביניהן על תואר המבקיעה המצטיינת, ללא קשר למיקום בטבלה.  ארבע שנים של שיפור והתפתחות של באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד בליגה קשה, פיזית ותחרותית, עד למעמדן הנוכחי.  ועדיין יש מי שמופתע מנצחון הגרמניות על הספרדיות משל היו אלה בני תשחורת שהשמינו ובעטו בישבנם המיתולוגי של זאוס ויופיטר.

  נדב יעקבי כמעט ומכריז על שבעה ימי אבל לזכר התבוסה באליאנץ ארנה, רון קופמן שונא את הגרמניות בגלל שהן גרמניות ופרימו נפעם מהמעבר ממשחק טכני ורובוטי לכדורגל שמח וחיובי כאילו רק אתמול שיחקו לפנינו אולי שטיליקה ואנדראס מולר.  כל השאר תוקפים את הנושא בדרך הקלה ביותר ומדווחים על העברת המלוכה, משל היתה זכייה באליפות ספרד עניין של מה בכך, משל היתה ברצלונה איזו לבנטה קטנה וריאל חשבה שהיא בכלל חטאפה.

 שום דבר לא התחיל ושום דבר לא נגמר.  ברצלונה וריאל עדיין שולטות בליגה הספרדית, שהיא עדיין לבטח בין ארבע הגדולות באירופה.  הן הפסידו לגרמניות במעמד חצי גמר ליגת האלופות, לא במשחק ידידות.  הן נגעו בתהילה וגם קצת ביוהרה והן משלמות על כך את המחיר. ומאחר וקשה להאמין שהשאיפות המקצועיות והמטרות התחרותיות שלהן ישתנו ביובל הקרוב הן יעשו כל מה שנדרש על מנת להציג מערכים שלמים יותר, טובים יותר, לקראת העונה הבאה.

 *

 באיירן תמיד היתה באיירן – קבוצה איכותית ששנואה על כל מי שאינו אוהד שלה.  מועדון עשיר ושחצן שמנסה לפרק את הקבוצות האחרות בליגה שלו בעזרת דמי העברה מופרכים ומשכורות מנופחות.  לבורוסיה דורטמונד יש משהו שמשון תל אביבי בדי.אנ.איי, רק עם תארים.  כולם אוהבים אותה, חולים על האופי שלה ומתים על יורגן קלופ.  יש בו משהו שמוציא מהשחקנים שלו אהבה אמיתית ותשוקה לנצח עבורו, יש משהו באופי שלו שנדבק לשחקנים ועושה אותם, לפחות למראית עין, לאנשים טובים יותר.  אפילו את מריו גצה.

 בשבת האחרונה הרשו לעצמן באיירן ודורטמונד להושיב את הכוכבים על הספסל וביציע ולעלות למגרש עם ההרכב השני.  לבנדובסקי, קובה ורויס הספיקו לשחק כמה דקות רשמיות במשחק הנצחון (1:2) שסיבך בתחתית את המארחת דיסלדורף.  באליאנץ ארנה נצפו רוגעים ביציע תומס מולר, לאהם ושויינשטייגר ויחד עם נוייר, אלאבה, דנטה ורובן על הספסל צפו בנצחון ביתי (0:1) שהרחיק את פרייבורג מהמקום הרביעי המוביל לליגת  האלופות.

 עונת היובל של הבונדסליגה עומדת להסתיים בגאון עם גמר כל גרמני בוומבלי, ואין שתי קבוצות בונדסליגה שזכאיות למעמד כמו באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד, אלופות אמיתיות.  בארבע העונות האחרנות זכו כל אחת מהן בשתי אליפויות והציגו יכולת גבוהה לאורך זמן בסטנדרטים עולמיים.  באיירן תקבל הזדמנות נוספת לזכות בליגת האלופות ולפסוע צעד נוסף לקראת טרבל.  דורטמונד תנסה להוכיח לעולם שעם אופי אפשר לקנות במכולת.  ועוד לא הגענו לשיא הפיקנטריה – מריו גצה מול באיירן.

 לידיעת הקוראים סנדרו ופלורנטינו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אליפות צהובה בעיניים ירוקות - יוחאי שטנצלר
אחרי אליפות (תולעת)

11 Comments

אבו צ'יצ'ריטה מהבלקברי 28 באפריל 2013

יפה מאד, חבל שקילקלת עם עקיצה מיותרת לדודו אוואט. איני ממעריציו אבל הוא בהחלט שוער טוב בדרג האירופאי הבכיר

בני תבורי 28 באפריל 2013

כבר לא, ממש לא. וחבל, כי אני מאוד אוהב אותו.

זורק מילה 28 באפריל 2013

לידיעת הקורא ערן לוי

נבחרת גרמניה והקבוצות שלה לא זכו בכלום משנת 2001,נבחרת ספרד זכתה ב 3 טורנירים והקבוצות שלה ב 4 צ'מפיונס

נבחרת ספרד זכתה ביורו-מונדיאל-יורו האחרונים שבשני הראשונים היא עוברת את גרמניה בגמר ובחצי גמר.
ריאל זכתה בצ'מפיונס ב 2002 ובארסה ב 2006,2009,2011

נוקאאוט מוחלט לטובת הספרדים,הגרמנים יצטרכו עוד הרבה מעבר לשנת 2013 בכדי להסתכל על ספרד מלמעלה.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 28 באפריל 2013

תודה על המידע ההיסטורי, בגרמניה עדיין לא שמעו על כל זה…

כל הכבוד לקבוצות הספרדיות על ההישגים שלהן, וזאת ללא טיפת סרקזם, בכנות.
זה עדיין לא גורע כהוא זה מהעונה המופלאה שעוברת על הגרמניות, וכך גם ההתייחסות מתמקדת בעונה הנוכחית ואולי קצת בעתיד. זכור זאת, זורק מילה – הנוסטלגיה היא האויב הגדול של ההווה,אל תחפש מנוחה ונחלה בהישגי העבר.
אני בטוח שגם גווארדיולה לא יעשה זאת, גם לא רוסל ופרז.

זורק מילה 28 באפריל 2013

בגרמניה,כמו ערן,הרימו את הראש אחרי יותר מעשור של השפלות מהספרדים,רק שמתי את ההישג העונה בפרופרציות הנכונות.הישג גדול אבל כל הטור הזה בדיחה בזלזול שלו לספרד.

הישגי עבר?נבחרת ספרד לקחה יורו רק לפני 9 חודשים.

ליאור 29 באפריל 2013

צריך יותר מזה בשביל להגיד "העברת שרביט"? איטליה זכתה במונדיאל 2006 וזו הייתה התקופה הטובה של הקבוצות האיטלקיות (בעיקר יובה ומילאן). ב2010 זכתה ספרד במונדיאל וזו הייתה התקופה הטובה של הקבוצות הספרדיות (רק בארסה וריאל). ב2014…רוצה לנחש מי תזכה במונדיאל? כמובן שברזיל מועמדת, אבל מי שתדיח את ברזיל גם תזכה במונדיאל (או כמובן ברזיל עצמה, אבל פחות נראה לי).

ערן לוי 28 באפריל 2013

והמשתמש האנונימי הוא אני…

זורק מילה 28 באפריל 2013

ועוד משהו ערן

העתיד של הליגה הגרמנית מבחינת זוכות אפשריות באליפות גרוע מהעתיד של הספרדית באותו התחום.כן בגרמניה המודל הרבה יותר נכון ובריא והקבוצות ריווחיות רק שלבאיירן אין אפילו מתחרה אחת בגרמניה,גם לא דורטמונד.בכל העונות שבאיירן לא זכתה באליפות (למעט האליפות האחרונה של דורטמונד שהושגה עם אחוזי הצלחה מדהימים) זה בעיקר בגלל שבאיירן לא תיפקדה בליגה,ולא נראה שזה הולך לקרות לבאיירן בעונות הבאות…אלא אם אתה חושב ששאלקה או המבורג הולכות פתאום להתחרות בבאיירן הנוכחית..

בספרד לפחות לברצלונה יש את ריאל ולהיפך.שם שני השחקנים הכי טובים כמו גצה ולבנדובסקי לא יעברו בין קבוצה אחת לשניה,דבר שמחליש משמעותית את היריבה העיקרית לאליפות.

נדב 28 באפריל 2013

כבר שאלתי את השאלה הזאת בחידון של דורפן אבל לא קיבלתי תשובה רצינית:
איך ייתכן שהבונדסליגה פועלת במתכונת הנוכחית כבר 50 שנה?
הרי באיירן מינכן למשל הייתה בגרמניה המזרחית.
יכול להיות שהליגה פעלה כך למרות מסך הברזל?

רועי מ 29 באפריל 2013

ביירן מינכן נמצאת החלקה המערבי של גרמניה. איך הגעת לזה שהייתה במזרחית? . הדבר דומה לפריימר ליג האנגלית שקיימת 20 וקצת שנים. הבווארים שלטו גם בכדור רגל לפני מלחמת העולם השניה. ואז ספגו מהשלטון הגרמני של שנות המלחמה רדיפות, והמודעון לא פע. הם התאושש למעשה עם הגעתו של קיזר אחד, שהחזיר עטרה למקומה

ערן לוי 28 באפריל 2013

הליגה לא פעלה כך, באיירן מינכן היתה בגרמניה המערבית.

Comments closed