מועדון תרבות

מה הקשר בין פוליטיקה, טכנולוגיה, אחד במאי וכדורגל? לא הרבה, רק קצת תרבות.

יום שישי, חופש בברלין, חופש בגרמניה. פעם חגגו את האחד במאי גם בארץ, או לפחות יצאו לחופש בבתי הספר. היינו הולכים לקולנוע סבוי, שלושה סרטים בכרטיס אחד, ואחד מהם תמיד היה 'נורמן החלבן', ובזמן שהמקרין היה מכין את הגליל עם הסרט מישהו שדומה לרן אלירן היה עולה לבמה, מתיישב על כיסא מעץ, מנגן בגיטרה ושר "ישראל אל אל, ישראל אל אל, כי אנחנו יחד עם ישראל".

הכל סגור, אפילו המסעדות, ובניתי על הזמנה לארוחת שבת שהתבטלה אז לא עשיתי קניות, אז אנחנו סורקים את הרחובות שמסביב לשכונה, ועוצרים במאפיה פתוחה וריקה מאדם כדי לקנות משהו קטן כי עוד לפני שעזבנו את הבית מתנו מרעב, ולפני שהיא מפרקת את העוגיה השניה אני עוצר אותה, אומר לה שתמתין, שלא תהרוס את התאבון שלה, שעוד מעט נמצא מקום פתוח ונאכל, ונזכר בסיינפלד שאמר פעם "אני נהנה מהבגרות מהרבה סיבות, והנה סיבה מספר אחת: כבוגר, אם אני רוצה עוגיה, אני אוכל עוגיה. אני אוכל שלוש עוגיות, ארבע עוגיות או אחת עשרה עוגיות, אם אני רק רוצה":

ולפני שהיא נזכרת שתאבונים בסוף תמיד חוזרים אנחנו מגלים שקפה מוקה פתוח ונכנסים. בחור מקוסובו שמבשל אוכל איטלקי, ותמיד טעים, ותמיד קרוב לבית, ותמיד תוהה למה אני לא מגיע לכאן יותר. היא מזמינה ספגטי בולונז, אני מזמין משהו קוסובאני. היא ניגשת למדפי העיתונים, שולפת מגזין דיסני ושואלת אותי מה ארצה. ברלינר צייטונג, שיהיה, כבר מזמן לא קראתי משהו בגרמנית… עיתון מאתמול, כנראה שהגרמנית לא השתנתה בעשרים וארבע השעות האחרונות.

תמיד כשאני מעיין בעיתון מקומי אני נתקף קנאה שבהרף עין מתחלפת בנחמה. קנאה בידיעות על עניינים שאולי, רק אולי, היו מוצאים את מקומם בעמוד פנימי של 'כלבו' או 'השקמה', נחמה כי אני חי במקום הזה, שבו ידיעות של עמוד פנימי ב'כלבו' או 'השקמה' מוצאים את מקומם בעמוד הראשון. ממש לפני שהאוכל הגיע גיליתי ששופט בהמבורג דחה תביעת שכנים בבניין משותף להוריד את שכר הדירה שלהם בשל בית ספר שכן שמפעיל חוגים ופעילויות אחרי שעות הלימודים ומרעיד את קרום עור תוף השכנים בין ארבע לשש בערב. ואני שומע את מה שהשכנים אומרים, וזה נשמע לי כמו "אוי אוי אוי, הילדים משחקים אחרי ארבע, הם מרעישים, אנחנו לא יכולים לחיות ככה…” בום – ידיעה בעמוד הראשון. מקנא, בטח שמקנא. ומיד נרגע, וממשיך לדפדף.

ובעמודים הפנימיים יש עניינים מקומיים, קצת פוליטיקה. ויש קריקטורה שנראית ככה:

ANGIE

BND הוא שירות הביון הפדרלי, והבחורה המצודדת שמחליקה רגע לפני שהיא בועטת בכדור היא אנגלה מרקל. והסוכן שעוקב אחר פעילותה לא צריך לעשות יותר מדי כדי לעצור אותה, אנג'י עושה את העבודה בעצמה, בדיוק כמו פיליפ לאהם.

ובאיירן הפסידה בחצי הגמר לדורטמונד יומיים קודם לכן, אבל הקריקטורה עדיין אקטואלית, בעיקר מפני שסביר להניח שרוב הצופים בה מבינים ומכירים את ההקשר.

ועוד דפדוף, ועוד כתבה, הפעם על Apple Watch, ועל אכזבת כותב הטור מהמוצר החדש. לא כי הוא נחות איכותית מהאייפון, גם לא בשל מחירו הגבוה. הדור הנוכחי, שלא זז בלי הסמארטפון, מכבה אותו כשהוא באמת רוצה שקט מהחיים, אבל תראו לי את האדם שיכבה את שעון היד שלו. כל החברות הגדולות נוטות מתישהו לדומיננטיות על, מקונן בעל הטור, ואז הופכות למוטציה של אימפריות מרושעות. אבל גם אם באיירן מחליקה בצורה מעוררת רחמים בבעיטות אחד עשר מטרים – מנחם עצמו הכותב עדיין נשארת האהבה לכדורגל.

ובאיירן הפסידה בחצי הגמר לדורטמונד יומיים קודם לכן, אבל האזכור עדיין אקטואלי, בעיקר מפני שסביר להניח שרוב הקוראים בו מבינים ומכירים את ההקשר.

ואני נזכר בחצי הגמר בטדי, עם 12 אלף איש במשחק הראשון וכמות דומה במשחק השני, ואני נזכר בעשרות אלפי אוהדי ארמיניה בילפלד שלא מפסיקים לשיר ולהלל את הקבוצה שלהם, דקות ארוכות אחרי שזו, בחצי הגמר השני, הובסה על ידי וולפסבורג בבית 4:0 , ואני קורא עיתון ברלינאי ומגלה את חצי גמר הגביע הגרמני בקריקטורה פוליטית ובטור על טכנולוגיה. כנראה שככה נראית, נשמעת ונקראת תרבות ספורט.

השתתפות במימון דה באזר

מחשבות על הסיבוב הראשון
מייוות׳ר לא הופתע

6 Comments

אורן 3 במאי 2015

התמונה של קולנוע סבוי-ריספקט.

בני תבורי 3 במאי 2015

נהדר. בא לי ברלין.

כסיפוביץ 3 במאי 2015

תענוג על הבוקר
תודה

אריאל גרייזס 3 במאי 2015

מצוין, כרגיל.
בהקשר של מה שסיינפלד אמר, אני דווקא מרגיש לפעמים הפוך – שהלוואי וכמו כשהייתי ילד היה מישהו שאומר לי – "אריאל, עכשיו אסור לך לאכול עוד חתיכת עוגה, אתה תשמין". "אריאל, עכשיו אתה חייב להכין את העבודה שלך לקורס ולא לחכות לדקה התשעים!". אני חושב שהייתי מספיק הרבה יותר ומשמין הרבה פחות ככה..

matipool 3 במאי 2015

מה שבני כתב ( נהדר וגם לי בא ברלין ) .

כחול 3 במאי 2015

מעולה.
תודה

Comments closed