עד כאן

משחק העונה הסתיים כצפוי - הראשונה נותרה ראשונה, השניה ירדה לחמישי. הפנים לפרנקפורט, שרק טוואטחה לא יככב בסוף השבוע

"למה לא רואים בכלל את נוייר", שאלה הילדה, עשרים דקות בתוך המשחק. ככה זה כשהרטה משחקת מול באיירן, אי אפשר לצפות ליותר מאשר הופעת קמיאו של מנואל נוייר, איפשהו בין כדור תועה שעף לכיוונו לבין התקפה בודדה שאיכשהו הצליחה לחלוף על פני ג'רום בואטנג.

לא ציפיתי לנצחון של הרטה, בחיי שלא. אני אוהב כדורגל גרמני עם או בלי באיירן מינכן, הבווארים האלה הם האחרונים שיגרמו לי לנטוש אותו לטובת משהו אחר, ואם כן – אז לליגות הנמוכות של גרמניה, כי אני אוהב כדורגל – וכדורגל גרמני.

אבל גם אותי הלהיבה פתיחת העונה של הרטה, עם תשע נקודות בשלושה משחקים, הישג בו לא זכתה הקבוצה בבונדסליגה מעולם. והגדרות פומפוזיות לא שוות יותר מדי מפני שהרטה אינה קבוצת צמרת, גם כשהיא בצמרת. אז בינתיים נהנים מהמקום השני בליגה, והיום יושבים מול המסך לצפות במשחק העונה, מקום ראשון נגד מקום שני.

ציפיתי לתיקו, וה-0:1 של באיירן שיחק לטובתי. והדקות נקפו, והמחצית השניה החלה, והשחקנים בכחול-לבן שכחו איך נראית רחבת היריב, אז גם 1:0 קטן יהיה לא רע, העיקר לשמור על השגרה, ונכון לעכשיו טובה היא השגרה.

ודווקא אלאן, ודווקא מליברפול, הרס את השגרה (או שאולי השיב אותה) עם איבוד כדור אידיוטי בתוך הרחבה, ואחרי השער של טיאגו והשני של באיירן החלה הרטה להילחץ עוד יותר לאחור, מזמינה בשרות אקספרס את שער הבכורה של אריין רובן. ואיך שרובן מתחיל לדהור לאורך הרחבה אי אפשר שלא לצפות לשער שתיכף יגיע. שניה אחת, שתיים, שלוש שניות וזה יהיה בפנים. יסלח לי רובן בגדולתו, התנועה שלו לשמאל מזכירה לי את יוסי בניון של מכבי חיפה לפני סנטאנדר, עם תנועה דומה שכל יריביו הכירו – ושמעולם לא הצליחו לעצור.

באיירן היחידה עם שתים עשרה משתים עשרה, הרטה כבר לא, גם המקום השני כבר לא, עכשיו הוא של פ.צ קלן, לפחות לא של פרוייקט השיווק מלייפציג. אוהדים של הרטה יודעים מה הם רוצים – קבוצה שנהנית לשחק, ששומרת על מסגרת איכותית, שמוצאת דרכים להלהיב את הקהל, שיום אחד גם תמצא דרכים להביא עוד קהל לאצטדיון האולימפי היותר-מדי-גדול – או שאולי אצטדיון קטן יותר.

פרופורציות הן כל העניין. ואחרי ההפסד הרביעי ברציפות של שאלקה אפשר להבין שהנצחון מולם בסוף השבוע האחרון היה אך טבעי. אבל עוד מעט סופ"ש חדש, ועד שנשוב לפרופורציות יש משחק צמרת מול איינטרכט פרנקפורט. בין המשחקים הם יכולים לחשוב בקטן, בין השריקות הם ישחקו כמו גדולים.

 

מי ירה במרתון טבריה - ירון גרופמן
בעקבות המשחק בו לימדנו את נורת׳המפטון לקח מר במגרשה

16 Comments

יואב בורוביץ' 22 בספטמבר 2016

טוואטחה כשיר? הוא רואה מגרש בפרנקפורט? מדובר בכשרון ברמת ליברפול!

ערן לוי 22 בספטמבר 2016

במשחק האחרון מול אינגולשטדט נכנס טוואטחה בדקה ה-90

D! בלייפציג 22 בספטמבר 2016

אל תביא לנו אותו!
שלח אותו לאברטון

שי 22 בספטמבר 2016

תודה על הפוסטים המצטיינים. עוד אתחיל לאהוב כדורגל גרמני. קבוצה מועדפת כבר יש.

מתן גילור 22 בספטמבר 2016

שאלקה בקנטים, מינשנגלדבאך, לברקוזן וולפסבורג לא יציבות, RB רק עלתה ליגה. הרטה יכולה לחלום על מקום רביעי.
ערן, האם מותר להזמין פוסט? אם כן, אשמח לדעת איך התקשורת הגרמנית וה"רחוב הגרמני" מתייחסים לשקיעת האימפריה מהוסר שטדיום.

ד"ר רזי הופמן 22 בספטמבר 2016

הגול הראשון של ריברי היה כיף לא נורמאלי מבחינתי כי הוע עשה שם כמה הטעיות ליצניות ברחבה ותכלס מגיע לו אחרי כל הבישולים לחברים מהשבועות האחרונים. הליצן הזה כבר לא ילד אבל חוגג כמו ילד ומדביק את כולם ברוח שלו. איתו ביירן משחקת כדורגל שמח. רק שישאר בריא העונה.
רובן עשה היום צעד ראשון מוצלח מאד לדידי בחזרה של הצמד רובן ריברי. כשהם בריאים ובשיאם אין קבוצה בעולם, גם לא ריאל או ברצלונה שיכולים לעצור את הקטר הבווארי מלקחת את ליגת האלופות. אני צופה ש ריברי מולר לבנדובסקי ורובן יהיו קטלניים הרבה יותר השנה.
תומס מולר כנמצא כרגע בתקופה לא טובה אבל זה יעבור לו מתישהו…. כמה שערים והביטחון יחזור.

ד"ר רזי הופמן 22 בספטמבר 2016

רק תוספת קטנה

ברוך שפטרנו מפפ והביאנו לקארלו.
אנצלוטי עד כה מבחינתי הוא תואם הינקס. כל החלטה שלות כולל החלפת תומס באריאן במשחק, בינגו

no propaganda 22 בספטמבר 2016

1.ברוך שפטרנו מפפ
2. אנצ'לוטי הוא אחלה אבל הוא לא תואם היינקס, ודאי לא בעונת הטרבל
3. הייתי בארנה במשחק נגד אינגולדשטאט, ריברי פשוט רמה מעל המשחק, כל נגיעה שלו בכדור היא התקפה מסוכנת, פשוט מדהים.
4. בשביל לזכות בליגת האלופות נצטרך ש רנאטו סנצ'ס יממש את הפוטנציאל, אי אפשר לשחק עם טיאגו וצ'אבי אלונסו בקישור ולקוות לנצח קבוצות עם מרכז קישור רציני.

ד"ר רזי הופמן 22 בספטמבר 2016

ריברי ענק, אין ספק שמאז חזר מהפציעה הוא הולך ומשתפר כל הזמן.
מסכים שאלונזו וטיאגו לא מושלמים אבל חושב שעם התקפה כמו שיש לבאיירן לא חייבים קישור יותר רציני.

ק. 23 בספטמבר 2016

חאבי מרטינס לא יכול לסגור את הפינה הזאת? או שזה לא זה ומשחק בעיקר כבלם

no propaganda 23 בספטמבר 2016

מרטינז כרגע רחוק מהשיא, הוא סבבה בתור בלם מחליף אבל לא יותר מזה.
הבעיה שגם אם הוא היה חוזר לכושר של 2013 זה לא ממש מתאים לסגל שיש היום בבאיירן. הוא לא שחקן שיכול לנווט את המשחק, כשהיה את שוויני ועם עזרה של ריברי, זה לא היווה בעיה. אבל הוא ווידאל לא יכולים לשחק דאבל פיווט, זה יותר מדי עומס על ריברי כמוביל כדור כמעט יחיד. יש לבאיירן מעיין אפשרות לתקוף מההגנה כי לאהם,אלאבה, הומלס ובואטנג כולם בעלי מסירה מצוינת ושליטה טובה בכדור. אני לא יודע אם זה ריאלי להניע כדור בלי לתת אותו לכישור המרכזי. אפשרות נוספת זה קישור מעובה כמו שבארסה וריאל משחקים עם טיאגו או צ'אבי אלונסו שזה אומר לוותר על אחד מריברי/רובן/מולר וזה חבל.
יש גם אפשרות מעניינת עם קימיץ אבל גם לגביו עוד לא ברור אם הוא יעמוד בציפיות.

ק. 23 בספטמבר 2016

נראה שזאת שנת התקדמות לקימיץ'. אם לא נותנים צ'אנס במהלך העונה קשה לעמוד בציפיות בסופה.
את זה יש לאמר לזכות אנריקה וזידאן שגיל צעיר או היעדר ה"כוכבות" היא לא פקטור משמעותי (סרג'יו רוברטו, ראפיניה לפי הפציעה, ואסקס, אסנסיו).
אגב דאגלס קוסטה לא פותח השנה או בהרכב האידיאלי שלך? ממה שראיתי את באיירן שנה שעברה הוא היה אחד הטובים

no propaganda 24 בספטמבר 2016

לדאגלאס קוסטה יש אחד על אחד מעולה בזכות צעד ראשון מהיר מאוד, בשנה שעברה ריברי היה פצוע כל העונה וקוסטה שיחק טוב מאוד. הבעיה עם קוסטה זה שקבלת ההחלטות שלו מאוד בינונית. בכושר הנוכחי של ריברי הוא עדיף על קוסטה בהרבה. רובן רק חזר מפציעה ומולר לא בכושר כרגע אבל בתקוה שהם יחזרו לכושר, אני פשוט לא רואה איך אפשר לשלב את קוסטה בהרכב הראשון. מצד שני בבאיירן תמיד מישהו פצוע אז יש לו סיכוי לא רע לשחק בסופו של יום. הוא בודטי עדיף על קינגסלי קומאן שפשוט הולך ראש בקיר כל הזמן.

kirma der faux 22 בספטמבר 2016

ערן, אני אוהב את גישת הספורט לפני תחרות שמשתמעת מהטורים שלך, אבל לא חסרה לך השגעת הזאת של ריצה של הקבוצה שלך לאליפות?
אפילו לא הקטראזיס של הזכייה עצמה, רק השבוע אחרי שבוע כשיש סיכוי לזכות בפרס הגדול. זה לא הדבר היחיד, וכאוהד ליברפול אעיד שזה לא העיקר באהדה שלי, אבל כשיש את ההתמודדות האמיתית הזאת על זכייה בליגה זו תחושה מיוחדת.

דרך אגב איך אתה מתרשם מאלאן, חוץ מהטעות הקשה שהזכרת?

ערן לוי 22 בספטמבר 2016

קשה להתרשם מאלאן, המשחק מול באיירן היה הופעת הבכורה שלו בבונדסליגה, וכמו כל הקבוצה הוא לא נראה, קשה לשפוט אותו על פי המשחק הזה. הטעות הגדולה שלו היתה גורם מכריע במשחק, ולא לזכותו.
אין קתארזיס על הזכייה עצמה כי לא תהיה זכיה, וזה בסדר. גם אני אוהד ליברפול, הייתי כאן כשהם זכו באליפויות אנגליה, ועכשיו לא, וזה לא אסון. אנשי חוץ ימצאו מן הסתם חוסר עניין ב'ליגה של באיירן', אנשי חוץ לא ממלאים את האצטדיונים בכל שבוע מחדש, גם אם באיירן לא משחקת שם. השגעת האמיתית מתחילה בכל שבוע מחדש, השאיפות למיקום מסוים הן טכניות בעיקרן.

kirma der faux 22 בספטמבר 2016

אתה מעביר טוב את השגעת הזאת בבלוג.
תמיד תענוג לקרוא.
תודה.

Comments closed