קללת המבורג

משהו נפל על העיר הצפונית והרס בה את הכדורגל

לפני שריקת הפתיחה לעוד משחק גורלי הניפו אוהדי פ.צ סט. פאולי שלט ביציע שהופנה למאמן אוואלד לינן: "רצים עד שהרופא יגיע…אוואלד, אתה סט. פאולי!". כי בסט. פאולי לא מקללים את המאמן ולא קוראים לו"תתפטר" אלא תומכים בו באחת מתקופותיו הקשות, שלו ושל המועדון. לינן שמר על צניעות ואמר שהשלט הוא עבור הקבוצה, לא רק עבורו, ואין לדעת מה תחליט ההנהלה בסופו של דבר, בעיקר מפני שנראה כי לינן לא מצליח ליצור יש מאין, אבל האוהדים אמרו את שלהם.

בינתיים נראית הקבוצה המדליקה בגרמניה כאוסף יחידים חסרי יכולת, שיתוף פעולה או ביטחון עצמי. למעט רבע שעה מוחצת ושער יתרון בפתיחת המשחק לא הציגו השחקנים מחץ ואף נכנעו למשחק פשוט ויעיל של פ.צ נירנברג. הנחמה היחידה בסט. פאולי היא נקודת הליגה (1:1 בסיום) שהגיעה אחרי ארבעה הפסדים רצופים. בינתיים נותר לינן בתפקידו וצופה מהצד בימיו האחרונים של תומס מגל כמנהל הספורטיבי של הקבוצה כי עם כל הכבוד לעקרונות המועדון מישהו צריך לשלם את מחיר הכשלונות.

פעם סיפר אנדראס רטיג, מנהל השיווק של המועדון, שסט. פאולי תמשיך להתקיים בכבוד כל עוד לא תרד לליגה השלישית. ותמיד יהיו שאיפות עלייה, אבל לא נורא אם זה לא יקרה, העיקר לא לרדת לליגה השלישית. ההכנסות נמוכות יותר, החשיפה נמוכה לאין ערוך, גם האוהדים הנאמנים של הקבוצה לא יגיעו בהמוניהם בליגה השלישית. ובסט. פאולי לא ממש זוכרים את הפעם הקודמת בה היו שם, עונת 2006/7 היתה האחרונה במחוזות הליגה השלישית המרוחקים, אבל מה שמציעה סט. פאולי העונה לא אמור להספיק להישארות. מקום אחרון בליגה, נצחון אחד שאיש כבר לא זוכר מתי הושג (במחזור הרביעי, לא לגלות) והפסדים שמגיעים בסדרות. 30 אלף צופים הגיעו ביום ב' ודחפו ללא הרף את השחקנים של אוואלד לינן. לא עזר.

אולי זו בכלל קללה שנחתה העונה על העיר המבורג, פשוט יותר להסביר כך את מצבן של שתי הקבוצות הבכירות בעיר. אחת בבונדסליגה, שניה בבונדסליגה 2, שתיהן במקום האחרון, ורק בדבר אחד יכולים בסט. פאולי להתנחם – הם לא גרועים כמו HSV.

כי מה שרואים העונה בפולקסשטדיון של המבורג הוא קשה לצפיה. השחקנים של סט. פאולי לא מתחברים, כנראה חלשים משאר הליגה, אבל הם ממשיכים להתאמץ ולנסות להוכיח את עצמם. בהמבורג אפילו לא מנסים להסתיר את החולשה, מזמן הפסיקו להילחם. עם כל הכבוד לשלישיה של אנתוני מודסט.

למעלה משלושים מיליון יורו השקיעו במועדון העונה לטובת רכש, כשהמיליארדר קלאוס-מיכאל קונה ממשיך להזרים כספים בלי חשבון ושם את כל אמונו בידיים של דיטמר באיירסדורפר, הבוס הגדול שעשה הכל בשנים האחרונות – חוץ מאשר להתוות זהות. וכך משחקים השניים במשחקי כוח, מנהלים את הסגל, בוחרים את השחקנים ומתישים את האוהדים. בינתיים נראית העונה של המבורג כמו הרוע בשיאו. הכל קורה שם, רק לא כדורגל – שחקנים מורחקים, מאמן מפוטר, קבוצה מתדרדרת מדחי אל דחי. גם החתמתו של מרכוס גיסדול, מאמן התקפי לכל הדעות, לא משרתת את הצרכים של המבורג לקראת, אולי, הירידה הראשונה בהיסטוריה של המועדון לליגה השניה.

יובל רובוביץ' טוען שזה לא יקרה לעולם, שהקבוצה היחידה שמשחקת בבונדסליגה מיום הקמתה תפרוש כנפיה כעוף החול ותשרוד מאבק ירידה נוסף, בדיוק כמו שעשתה בשלוש העונות האחרונות, בדיוק כמו שניצלה לפני שנתיים בזכות שער בשניה האחרונה של משחקי המבחן, שניה לפני שנשלפו נאומי ההספד לדינוזאור של הבונדסליגה. ובימים כתיקונם הייתי עונה ליובל "הוט אר גזוגט" ביידיש. אז הוא אמר, יש גבול למה שאפשר לצפות משחקנים שלא מאמינים בעצמם. אבל אני דואג לקווין קיגן, לא רוצה שיהיה עצוב, אז אני עם יובל.

מורשת הרצים הבריטים/ יורם אהרוני
מסי והנעלמים - גבע דבורקין

6 Comments

איאן ראש נטול שפם 1 בנובמבר 2016

איזה זכרונות העלת לי מהמבורג.

בתקופה שהייתי במיתוג של קוקה קולה בברלין, כל מנהל מוצר חדש שהיה מגיע מארה"ב היה מיד נשלח לחלונות האדומים להכיר את גרמניה.

מה בעצם הסיטואציה של חלילוביץ'?

למעוניינים, תקציר החולשה – http://www.bundesliga.com/en/news/Bundesliga/blmd9n-1-fc-koeln-3-0-hamburger-sv-match-report-418743.jsp

επτά 2 בנובמבר 2016

אין לי יותר מדי מה להוסיף בנושא המבורג וקבוצותיה, רק רציתי לציין שאני נהנה מאוד לקרוא את הפוסטים שלך.

ולמרות שאין לי ממש מה להוסיף, הייתי רוצה לדעת איזה קווי דימיון יש לדעתך (אם בכלל) בין המצב של המבורג לזה של שטוטגארט. על פניו שני מועדוני ענק בעלי ניהול מזעזע.

נ.ב.
מתי מתעוררים מהסיוט הזה של לייפציג? הפלסטיק האלה באמת הולכים לייצג את גרמניה באירופה בעונה הבאה בזמן שכל-כך הרבה "אימפריות" ושאר קבוצות מגניבות תקועות בבונדסליגה II?

ערן לוי 2 בנובמבר 2016

תודה.
יש קווי דמיון, ושטוטגרט סחבה אותם גם לליגה השניה – אבל התאוששה מהר מאוד עם שחרורו המהיר של יוס לוהוקאי וכעת שבה לעצמה. הדברים שם לא גרועים כיום כמו בהמבורג, שנמצאת לטעמי במצב קשה יותר.

לא הייתי ממהר להעניק ללייפציג את הכרטיס לאירופה בעונה הבאה, הם בכל זאת קבוצה חדשה בעונתה הראשונה בבונדסליגה. בעונת 2008/9 פתחה הופנהיים את עונתה הראשונה בבונדסליגה בצורה נהדרת והיתה לאורך זמן במקום הראשון – וסיימה את העונה במקום השביעי.

no propaganda 3 בנובמבר 2016

מקום שביעי מוביל לאירופה בדרך כלל

ערן לוי 3 בנובמבר 2016

נכון, אבל בינתיים לייפציג עדיין לא סיימה עונה בבונדסליגה במקום השביעי, אפילו לא במקום האחרון.

נולי 3 בנובמבר 2016

הפוסטים שלך מרתקים ומאירי עיניים תמיד. תודה.
מה שמעניין בעיניי בפוסט הוא להיווכח שלא רק בכדורגל שלנו, אלא גם בליגות מפוארות ובמדינות מפותחות כמו גרמניה, יש קבוצות שמתנהלות באופן שכונתי והזוי ושופכות ים של כסף על כלום ושום דבר.
בקיצור – אנשים הם אנשים, חלקם טובים ומוכשרים בתפקידיהם וחלקם לא, בין אם הם חיים בגרמניה ובין אם הם חיים בלבנט :)
שבת שלום.

Comments closed