בשבוע שעבר כתבתי על פרדוקסים בכדורגל. הפוסט זכה לתגובות אוהדות ולכן החלטתי לייסד מדור שייקרא "התופעה העגולה". הפעם התופעה שתידון כאן היא שקרים. בניגוד לפרדוקסים בהם אנחנו נתקלים אחת לכמה זמן, שקרים נפוצים מאוד, מדי, בחיינו. יש להם מעמד ונוכחות בכל תחום כיום בהיותם חלק מרכזי בתרבות הפוסט-תרבותית של עולמנו.
לא זה המקום להיכנס לפילוסופיה עמוקה, אבל בכל זאת חייבים לשאול את עצמנו קודם כל "מהו שקר?". בכדורגל יש אמת אחת ודאית בלבד. קוראים לה מבחן התוצאה. כל היתר נתון לפרשנות, ולכן – ובטח בעולם פוסט-מודרני משוכלל ומעוות – אי אפשר לאבחן במדויק שקרים כשלעצמם. אפשר לטעון בניסוח מעודן שיש אנשים ומערכות שמעצבים את האמת כפי שהיא נוחה להם.
אם היופי הוא בעיני המתבונן, השקר הוא בעיני המאזין (לא כולל הנשיקה על סמל המועדון). אני לא בוחן כליות ולב אבל יש כמה שעות בממוצע ביום שאני מתנהג בהן כ"אדם הסביר", שיכול להעריך אם מה שנשמע לי זה חארטה. לפנות בוקר למשל רוג'ר פדרר אמר: "ההפסד שלי לג'וקוביץ' והעובדה שהוא ישחק בגמר מול נדאל הוא פנטסטי לטניס". השווייצרי גם אמר שהוא "רוצה שנדאל יזכה בטורניר". אלה לפחות שקרים של ג'נלטמן. בניגוד לצפרדע ז'ראר הוייה שלקח הבוקר בעלות על הזכייה של ליברפול בליגת האלופות ב-2005 וטען שזו הייתה הקבוצה שלו.
***
הנה כמה מהשקרים הפופולאריים במשחק היפה, שאחלק אותם לקבוצות:
התחנפות לקבוצה החדשה.
"לא הגעתי ל… בגלל הכסף".
יאיא טורה עבר מברצלונה למנ. סיטי כדי לקבל שכר של 200 אלף פאונד בשבוע. אני הייתי קונס אותו על המשפט הזה שהוא אמר, משפט שרווח בכל מעבר של שחקן לקבוצה עשירה. אנחנו נעריך הרבה יותר שחקנים כמו טורה או ברק יצחקי אם הם יגידו: "חלק מהשיקול שלי במעבר היה הכסף". נאמין להם. זה בסדר, מעבר לכסף יש גם שיקולים מקצועיים קרייריסטיים. אבל דחילקום – תגידו קצת את האמת. כסף זה לא הכל בחיים אבל גם לא עניין שולי.
השקר "לא עברתי בגלל הכסף" קשור ישירות לשקר אחר: "כן, לעבור מריאל מדריד למנצ'סטר סיטי/אל-ריאן מקטאר זו התקדמות בקריירה". הוא אחיו החורג של השקר "לא אעבור ליריבה העירונית תמורת שום סכום שבעולם" ואחיו הביולוגי של הסקופ: "מאז שאני תינוק החלום שלי הוא לשחק בדאגנהאם אנד רדברידג'".
אפרופו שקרים שקשורים לשחקנים רודפי בצע, אני זוכר אנקדוטה שסיפרו לי, אך לא קיבלתי מעולם אישור שהיא אמת (ולכן איני מאמין לה): רוביניו שדרש מעבר מריאל מדריד לצ'לסי אבל כזכור מנ. סיטי הציעה עליו יותר כסף. אז מנהלי ריאל אמרו לרוביניו שהוא עובר ל"מנצ'סטר הגדולה" והוא חשב שזה ליונייטד. תודו שזה שקר חינני מאוד.
משפחת השקרים שנקראת "התחנפות למועדון חדש" כוללת הבעת אמון מוחלט במועדון החדש כאילו התחנכת על ברכיו. היא מייצרת אמירות כמו למשל: "המועדון הזה יותר גדול מהמועדון הקודם שלי", וכמובן את המשפט: "זה הקהל הכי טוב בארץ/באירופה/בעולם/בגלקסיה", שמיכאל זנדברג הספיק לומר בשפה אחת בשלושה מועדונים שונים וכמוהו גם ג'ובני רוסו.
אבל כמובן אין כמו הלב. "הגעתי למועדון הזה כי הלכתי אחרי הלב". אם אתה הולך אחרי הלב גם כשאתה מרים טלפון לפקידת הבנק שלך, אני רוצה גם לקחת את הכדורים שאתה לוקח.
***
תרוצי מאמנים. מי שמאמין לא מאמן.
"שלטנו במשחק, היריבה לא הגיעה למצבים". הגענו למתרצים הבכירים ביותר בכדורגל, הרב-תרצנים שנקראים גם מאמנים. אברם גרנט ודרור קשטן אוהבים להגיד את המשפט הזה בסיום כל משחק. גרנט, המאמן ההתקפי האולטימטיבי (לדבריו), הגדיל לעשות והשתמש בו אתמול בתבוסה לצ'לסי שבאמת לא עשתה כלום ולא שלטה במשחק, אלא פשוט גמרה אותו רבע שעה מהפתיחה. אחר כך ווסטהאם שיחקה עם עצמה.
האמת היא שכמו גרנט וקשטן כמעט כל המאמנים משתמשים בשקרים. השאלות הן – כמו בכל דבר בחיים – המינון והקבלות. כי בכל זאת לשקר של מוריניו, שמגבה את עצמו בזכייה סיטונית בתארים, צריך לתת קצת כבוד.
יש את הבכיינים האלצהיימריסטים. שכל שבוע יגידו למשל "אני אף פעם לא נוהג לדבר על שופטים, אבל…". כן, בטח. "אבל לא יכול להיות שכל שבוע ידפקו אותנו. לפני שבועיים לא שרקו לזכותנו פנדל ובשבוע שעבר הורחק לנו שחקן על כלום, והיום אף שחקן אצלי לא תיפקד אבל אין לי ביצים לרדת עליהם אז אני אני מוציא את כל התסכול על השופט".
אלי כהן, זוכרים אותו? השריף הגדול, האיש היחיד שנולד ללא שפתיים. איך הוא תירץ כל הפסד? "אלילת המזל". כאילו היא לא עמדה לצידו כמה פעמים בקריירה. וכאילו ראשי המועדון מעסיקים/משחדים אותה והיא צריכה לדאוג שהמצבים של קבוצתו יהפכו לשערים ושל היריבה לא.
הבעיה עם שקרים של מאמנים היא שהן מחלחלות לאזני השחקנים. "תיקו היא תוצאה טובה". כשאתה משחק בחוץ מול הקבוצה שרודפת אחריך והיא מפגרת ב-6 נק' תיקו זו תוצאה טובה, אבל משתמשים לעזאזל הרבה יותר מדי פעמים במשפט הזה. אם בגאורגיה, שהיא הנבחרת הכי נחותה בבית ו' חוץ ממלטה, תיקו היא תוצאה טובה, אז קצת מפספסים פה את מהות המשחק.
אבל אולי זה בכלל לא שקר אלא בורות מתמטית. על תיקו מקבלים שליש מהנקודות שמקבלים על ניצחון. לידיעת לואיס פרננדז ועוד מיליון מאמנים ומיליארד טועים. אגב אותו עניין מתמטי רלוונטי גם לאמירה: "אנחנו בהתקדמות מאז שאני במועדון". בדרך כלל כשמאמן אומר את זה, צריך ללכת לבדוק שתחושתו הסובייקטיבית מגובה בעובדות ממוספרות.
"אנחנו מתייחסים למשחק מול מנצ'סטר יונייטד ומול מכבי טמרה באותה חשיבות". איך אומר הטוקבקיסט "אני ראשון"? פחחחחח. בכלל לפני כל משחק מאמנים משתמשים בתכסיסי שקרים שונים בניסיון להטעות את היריבה או להקשות עליה פסיכולוגית. אבל על שקרים אלה אנחנו סולחים כי משחק כדורגל הוא מטאפורה ספורטיבית-בידורית למלחמה והרי בספר משלי כבר נכתב: "בתחבולות תעשה לך מלחמה, יא גוטמן".
וכמובן אי אפשר בלי השקר האהוב כל כך: "אנחנו בונים קבוצה ונסתפק במקום בצמרת". יש כמה ורסיות למשפט הזה עם ביטויים כמו "להתברג" או "לתקוע יתד", כאילו מקימים מושב בימי חומה ומגדל ולא מריצים מועדון יומרני לעבר מטרה אחת נכספת שאין בלתה – אליפות. מה, בשביל התברגויות ויתדות שווה לשפוך 115 מיליון שקלים צהובים? לשקר הזה יש שקר נרדף: "מה שחשוב לי זה הדרך (והתוצאות יבואו בהמשך)". דרך צלחה ללשכת האבטלה.
***
גיבוי עלק
כשהנהלת מועדון או יו"ר/נשיא/בעלים מודיעים שהם מגבים את המאמן ושמעמדו בקבוצה בטוח… אתם יודעים, המאמן כבר יכול להודיע לסוכנו לחפש עבורו ג'וב חדש. גיבוי אורות. הרבה פעמים השקר הבא של ההנהלה הוא ש"המועדון והמאמן נפרדו בהסכמה הדדית". ההסכמה ההדדית היא עם עורך הדין ומנהל סניף הבנק של המאמן.
***
בעיות אגו
כשזלאטן איברהימוביץ' אומר: "לא איכפת לי לא לכבוש, העיקר שהקבוצה תנצח", אתה רוצה להאמין לו. אבל כמו שידידי רון קופמן נוהג לומר: "אם הייתם מחברים לו פוליגרף בזמן שהוא אמר את זה, הוא היה עושה קצר בכל גוש דן". במקרה של זלאטן בכל סקנדינביה, כולל שלזוויג הולשטיין.
חלוצים חיים משערים. סקוררים אוהבים לשים כדור ברשת. אם תתנו לאינזאגי או שלומי ארבייטמן לבחור בין כיבוש שלושער ותיקו 3:3 לבין משחק אישי דל וניצחון קבוצתם 0:5, מה הם יעדיפו? התשובה בעמ' 125 במהופך וגם בראש של כל יצור חי עם מנת משכל מדרגת דביל מושלם ומעלה.
כמובן שפרגון של שחקן לעמיתו מהקבוצה שמשחק על אותה משבצת גם היא נתונה לרעד קיצוני של מחט הפוליגרף. אף שחקן לא רוצה להיות על הספסל, ומצידו שזה שפותח במקומו ייפצע לשנה או יכבוש חמישה גולים עצמיים. במחצית.
כשמדברים על אגו, אנחנו הרי מתייחסים לגבריות. בסקר החגיגי המצוין בעיתון 'העיר' לרגל פתיחת ליגת טוטו, אמרו כמעט כל אחד מנציגי 16 הקבוצות ש"אין כדורגלנים הומואים", וכולם טענו שאם יש הם לא יודעים על כך. אני בטוח שחלק מהם דוברים אמת. אבל רק חלק.
***
אלה היו שקרים נבחרים. כמובן שיש עוד המון וזה יכול לגלוש מפוסט אחד לספר שלם. אתם כמובן מוזמנים להזכיר ולהיזכר בעוד שקרים אהובים ושנואים עליכם בטוקבקים.
סיכום קצר: הכדורגל משקף את החיים האמיתיים, אנחנו חיים בעולם נטול אמת אוניברסלית. בישראל לאמת אין אחיזה מוצקה באופן מיוחד . הרי אפילו מבחן התוצאה שבכל מקום בעולם הוא די ברור, נכנס כאן לתחום האפור סביב ערך שנקרא "קיזוז".
בכל מקרה היותר שכדורגל הוא גם בידור ופאן, צריך להשתעשע ממנו. לכן מדבר שקר תצחק. איך אפשר שלא לצחוק, אם יו"ר ההתאחדות שלכם הבטיח לכם שתעלו למונדיאל, ועוד לפני כן, טרם בחירתו למשרה הנכבדת הוא נשבע שלא ימנה את אחיינו למאמן נבחרת. זה לא הוא, זה אנחנו. וזה כנראה מגיע לנו.
No Comments
"אמנם נגמר 5:0 לנו, אבל אשקלון קבוצה טובה ומאומנת שנלחמת על המגרש. לא היה קל", אפשר גם להוסיף "אנחנו עשינו את זה קל"
"לאחרונה אני בכושר טוב", ובזכות זה הצליח להבקיע מ2 מטרים מול שער ריק. כשהסטטיסטיקה הכמעט יחידה בכדורגל זה כמה גולים כבש השחקן, אפשר להגיע למסקנות…
"שבוע הבא מול עכו היכולת הזאת לא תספיק", תספיק תספיק, שחקו נורמאלי בגלל הכבוד העצמי שלכם
"עכשיו לא חשוב לי מעבר לבלגיה בפגרה, אני כל כולי במחשבות על המשחק בסכנין בשבת"
"אם רק השחקנים היו מנצלים את המצבים שהיו לנו, היינו מנצחים", אם היו מנצלים מצבים היו כבר עם הראש במעבר לבלגיה בפגרה. השקר פה הוא שהקבוצה היתה קרובה למשהו, האמת היא שהחלוצים שלה גרועים. דומה לשקר השליטה האופטית של גרנט.
הציונים בעיתון/נבחרת המחזור – על פי אילו אמות מידה בדיוק כותבים את השטויות האלה? דומה למדור האסטרולוגיה. קבוצה שלא עברה את החצי וסיימה את המשחק עם משקוף עקום ופרחים לשופט. אם היא קבוצת תחתית, השוער והבלמים מקבלים מינימום 7.5
נהדר.
האמת היא שציונים לשחקנים זה לפעמים בעייתי מאוד.
ציונים לשחקנים יהיה בעייתי כאשר רואים שזה לא עוזר למכור עיתונים.
"אותי לא מעניין כמה שחקן עלה – אצלי מי שטוב ישחק" – בין אם זה מוריניו או אבי נמני, כולנו יודעים טוב מאד שכל עוד המיניסקוס והרצועה הצולבת יאפשרו את זה אז כ. רונאלדו, ברק יצחקי או אפילו (ברמה נמוכה יותר) כל זר מצפון אבחזיה שהגיע לארץ יוכל להסריח שעות על הדשא ועדיין לעלות בהרכב לפני קפילוטואים למיניהם, גם אם הם במשחק הקודם הם במו רגליהם הביאו נצחון.
למה זה כל כך ארוך? חבל….
שני מקרים וגיא לוזון אחד.
הראשון נשכח אך גאוני. מכבי פ"ת מגיעה לבלגראד למשחק גומלין בגביע אופ"א/ הליגה האירופית, בפיגור 0-2 מהמשחק בישראל. מר גיא לוזון מאמן הקבוצה , מודיע במסיבת העיתונאים שפרטיזן בלגרד כבר עלתה למעשה והחבורה מעירו של יואל משה סלומון הגיעה רק כדי להנעים את זמנם של הבחורים הסרבים החביבים . זה לא מפריע לו להעלות את ההרכב החזק ביותר שעומד לרשותו , לנצח 5-2 בבלגרד ולהעפיל לשלב הבתים.
השני הוא טרי ,דוחה ונטלו בו חלק 24 חברי הנהלת ההתאחדות לכדורגל בישראל. כאשר רובם המכריע הצביעו עבור מינויו השערוריתי של אותו גיא לוזון למאמן הנבחרת הצעירה באמצע קמפיין , " רק משיקולים מקצועיים" "וללא קשר לשם משפחתו".
לוינטל – "ברמות הללו אין הגרלות קלות" והבן דוד שלו "בכדורגל בינלאומי אין משחקים קלים".
דל-נרי בראיון לקוריירה אמר היום שליובה אין קבוצה כדי לקחת אליפות. שזה קצת בעייתי בשלב זה של העונה, ואני שואל אם בכלל יובה תתברג בליגת האלופות? כדי להיות ישרים אציין שליובה יש גם הגרלה לא קלה. דרך אגב בארי יופי של קבוצה וזה בערך פעם חמישית שאני כותב את זה.
מיכאל זנדברג אמר את "יש לנו את הקהל הכי טוב בארץ" 3 פעמים על הפועל פ"ת, בני יהודה ומכבי פ"ת.
באמת יצא פוסט קצת ארוך…
בספר השקרים, אחרי הפרקים של גרנט וקשטן בא הפרק של גוטמן באופו טבעי. ההקדמה – עונה שעברה בבית של ליגת וופא עם ראפיד וינה וסלטיק – "קיבלנו בית של צ'מפיונס"..
מה עצוב, שרב "חובבי הכדורגל" אוכלים את כל הזבל הזה שמאכילים אותנו יומם ולילה ולא עושים פרשנות סלקטיבית. (כמו שקוראים "חדשות" ב"ישראל היום").
ארז (הצעיר) – ליכלכת, ליכלכת לגמרי.
כן, אני יודע. כ. רונאלדו באמת צריך להיות באנקר בהרכב לפני ניסו קפילוטו :-)
עוד כמה:
1. ספגנו שער ממצב נייח (אה, ובמצבים לא נייחים כמה כמה נגמר?)
2. מחנה האימונים היה מוצלח מאוד (=אף זונה לא נתפסה בחדרי השחקנים ואף אחד מהם לא מישכן את דירתו בגלל ההפסדים בקזינו)
3. הפסדנו לקבוצה עם תקציב גדול פי 4 משלנו (וכשניצחתם את אסי גלבוע בגביע בפנדלים, מה היה יחס התקציבים?)
4. ראובן עובד מתחיל את העונה עם ראש נקי לאימונים ולכדורגל (ולשווארמה, ולהימורים ולקטרגל בצ'כונה)
לא ראיתי- מאמנים שמשום מה אף פעם לא רואים כששחקנים שלהם מבצעים עבירה גסה. או זורקים פיצה…
"בונקר? לא ראית ששיחקתי עם 2 חלוצים?" – לא!!! יוסי וקטן זה לא 2 חלוצים. זה אפילו לא חלוץ אחד, ובעיקר ששאר ה-9 לא עברו את עיגול האמצע. (לקוראים גרנט, קשטן ואפילו אלישע במקרים בודדים, כשאת יוסי מחליף גאדיר). ויש את המגבילה "לא שיחקנו על תוצאה"
"אירופה? הנבחרת? קודם כל אני אתברג בהרכב ___ ואח"כ נראה. טוב לי איפה שאני" כה אמר השחקן בן ה-20 ששיחק 10 דקות כמחליף לראשונה בחייו וכבש שער אחרי שפגעה בו בעיטה ושינתה כיוון.
לתירוצי מאמנים חייבים להוסיף את המשפט האלמותי:
"קבלנו גול לא מחוייב המציאות"
כנראה שהמאמנים האלה חיים במציאות מדומה…
בכל מקרה פעם שייע פייגנבוים האגדי שיכלל את המשפט כשאימן באשקלון ונחת שם טיל גראד בתוך המגרש הוא אמר שהם קבלו טיל לא מחוייב המציאות (:
ניר, זה אחיו התאום של "ספגנו בדקה שאסור לספוג בה"
להבדיל מ..?
בהחלט…מזכיר גם את "צריך לעבור את ה 20 דקות הראשונות בשלום" (ואחר כך רק עוד 70 לא כולל תוספת זמן)
נראה לי שאלו לא שקרים אלא קלישאות.
יש הרבה אמת בטענה שאסור לספוג בדקה +90. לספוג בדקות הראשונות זה בעיה גדולה אבל אחר כך אפשר לתקן.
ולגבי 20 הדקות הראשונות – כשאתה מתמודד מול קבוצה חזקה שרוצה לגמור את המשחק מהר, אחרי זמן מסוים הקבוצה היריבה תתייאש וככל שיעברו הדקות הלחץ יעבור אליהם.
כנראה שנחכה הרבה מאד זמן למאמן ישראלי כזה:
http://www.youtube.com/watch?v=fB9rI7p7vmk
ענק ענק ענק איאן הולוויי
המנג'ר האהוב עליי
Bill Clinton: I did not have sex with that woman
ארוך.. וטוב שכך! אחלה פוסט, כל פעם אני חושב שזה השיא שלך ואז מגיע פוסט חדש. וגם התגובות מצוינות.
ואם בהתחנפויות עסקינן, איך אפשר בלי –
"אני סומך על המאמן, הוא יודע מה הוא עושה" (כלומר, אם אני בהרכב. אם לא, אין לי מושג מה הוא עושה פה).
ועוד כמה:
"אני גיליתי אותו" (כלומר, הוא אמנם נהיה כוכב אחרי שעזבתי אבל בלי הדקות המועטת שנתתי לו לשחק זה לא היה קורה)
"אנחנו עולים כדי לנצח" (בסדר. בגלל זה פתחת עם 3 בלמים ו-3 קשרים אחוריים)
"אני אמרתי כבר בתחילת המשחק שהם מסוכנים" (חדש חדש! השקר המתגלגל. רשום ע"ש אייל ברקוביץ', שאמר את זה כמה שניות אחרי שהמלטזים הבקיעו שער. כמה שניות לפניו הוא אמר משהו נוסח "מי זו הקבוצה הגרועה הזו?")
"מאיר, לא אמרתי לך שהוא השחקן הכי טוב שלהם?" (נחשו לבד. ואגב, התשובה היא לא, אבל מי באמת מקשיב למה שהוא אומר)
הופמן, כל מה שאייל אמר אמת גם אם זה שקר זה אמת כי אייל אמר את זה, המהות שלו זה האמת, בלי האמת הוא לא היה אייל ולגבי האורך, במקרה של לוינטל, הוא לא בא ע"ח האיכות וזה מקרה נדיר מאד.
יש בעיה אחת קטנה בפוסט – ההבדל בין שקרים לתרוצים. הרבה פעמים תרוצים הם שקריים, אבל לא תמיד – ספגנו גול ממצב נייח זה תרוץ שהוא אמת. ברור שלעתים הוא נועד להסתיר את האמת.
בכל מקרה נראה לי שבשבוע הבא ב'תופעה' אכתוב על תרוצים נפוצים.
מה עם המשפט "אני לא מתעסק בעבר רק בעתיד.."
כמובן כי בעבר שלפני 10 הפסדת 3-0
כמובן שייך לאבי נמני.
כמו גם:
1."יש לנו דרך ואנחנו מאמינים בשחקנים הצעירים האלה.."
כמובן שעונה אח"כ רכשת 13 שחקנים חדשים ואז המשפט התחלף
"אנחנו מאמינים בשחקנים האלה ויש לנו סבלנות".
2."לא מעניין אותי מי תיקח אליפות אני מתעסק רק במכבי" – אחרי חגיגות לילה שלם בגלל תיקו מאופס שהיה אמור לדפוק להפועל אליפות.
3."יש פה שחקנים שלא מבינים מה זה מכבי ת"א" – אחרי עוד הפסד בדרבי , מישהו צריך להגיד לו שיש גם מאמנים שלא מבינים.
הדברים נכתבו ע"י אוהד מכבי ת"א , ואם אני יתחיל עם אימרות השפר של הגאון גוטמן הפוסט של לוינטל יראנ קצר מאוד.
כי גוטמן באמת שובר שיאים – גם מבחינת הצביעות וגם שלפעמים נדמה לי שהוא אשכרה מאמין לעצמו.
דקל
בבקשה תרשום את הדברים העיקריים לגבי גוטמן,אני סקרן מאוד בתור חובב כדורגל שיש לו עם גוטמן יחסי שנאה אהבה
על קצה המזלג:"מה שמיוחד בהפועל ת"א זה החומר האנושי והפרגון של השחקנים…" -דה סילבה ? שכטר? אונס? מעצר?
אבוטבול?סטירה לקנדה?
"הקהל של הפועל זה הקהל הכי טוב בארץ.." – בטח תשאל את גיא לוזון כמה אוהבים אותו שם..
ואין לי כוח להמשיך כי האמת שהאדם מעצבן אותי
"יוסי פצוע אבל יקבל זריקה ונראה באימון מה מצבו"
נאמר עי כל מאמן נבחרת לפני כל משחק נבחרת
גדול. שכחתי את מצבו הבריאותי של יוסי שהיה שני קמפיינים רצופים בספק לפני כל משחק למרות ששיחק כל שבת בפרמיירליג
"הקבוצה צריכה חיזוק בעוד כמה עמדות"
שקר ידוע של מאמנים שאחרי המחזור הרביעי בערך עדיין לא ניצחו. היה להם את כל הקיץ לחזק והם לא מודים בזה שהרכש שלהם כושל.
"צפינו בקלטות שלהם"
ממזמן כבר לא צופים בקלטות, הכל כבר בדיסקים, מתי הקלטות האלה יעלמו מהעולם?
"יש לי סבלנות ואני מחכה להזדמנויות מהספסל"
משפט אופייני של כדורגלן ישראלי שלא מקבל דקות באירופה ואחרי חצי שנה חוזר ארצה כי לא קיבל הזדמנויות כי "המאמן התנכל לי".
לגוטמן היו כמה התבכיינויות ופאניקות שהולידו אמירות שחבל עליהן, אבל לפחות הוא זכה במשהו והראה שיש לו מושג – מה שקשה לומר בינתיים על כמה קולגות שלו בארץ.
גם קשטן וגרנט זכו במשהו והראו שיש להם מושג וזה לא הפריע לך לכתוב עליהם…
נכון. יצא ככה. לגוטמן אעניק מקום כשאכתוב על התבכיינויות
אחלה סגרנו בינתיים למרות עורי הצהוב נמשיך לחבוט בנמני
הכדורגל ברובו מורכב משקרים- זה מה שמעניין בו.
אתה יכול לקבל על הראש ועדיין לגרום לצד המנצח לחשוב שניצחת אותו מוסרית ושזה לא באמת מזיז לך ההפסד בתוצאה באותו יום.
הדיבורים וההקשרים השונים המשונים הם מה שעושים את מה שקורה על המגרש לשולי יחסית.
אחרת איך תסביר שאין תחרות ועדיין יש המון מתעניינים.
את הפוסטים של לוינטל אני הכי אוהב פה.
תודה. איזה כיף. תמשיך :)
אני לא יכול לחכות כבר לפוסט הקלישאות…
התחנפות לקהל: המגרש הזה שווה לנו לפחות .. (אם רק היו 1000 איש מוכנים להכנס אליו בו זמנית כדי לראות אתכם. וגם אז אפשר להמר שלא תנצחו את כל משחקי הבית)
חדורי מוטיבציה: כדורגל משחקים 90 דקות (נכון. אבל בליגה של חובבנים, מהדקה ה-60 משחקים אותו בלי אויר, אז מי שעייף קצת פחות יכול להכניס כל דרדלה ולחשוב שהוא ווינר)
תומכת לגמרי ברעיון של 26 על פוסט הקלישאות
וכבר מוסיפה את הגיגי הפרשנים: "אני בעד שייכנס שחקן יצירתי" –
באמת??? כי אנחנו דווקא בעד שייכנס שחקן משעמם.