נפגעי מונדיאל

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

זוכרים את טוטו סקילאצ'י? בטח זוכרים. אותו חלוץ בינוני שהפך לאגדה במונדיאל איטליה 1990 שהפך רשמית ל'לילות הקסם של טוטו סקילאצ'י' (שם השיר של ג'יאנה נאניני הענקית בפסקול לסרטון היוטיוב שצירפתי).

מה עושה היום טוטו? פששש, אני שואל את השאלות הנכונות היום. בגיל 45 סקילאצ'י מככב בסדרת מאפיה ("קבוצת אנטי-מאפיה פאלרמו כיום" שמה) איטלקית שהתחילה להיות משודרת השבוע. לא ייאמן איך חודש אחד בחיים שלו ודי זהו הפך אותו לכוכב כה ענק. אבל כן – טוטו שהוא אוהד של דה נירו ואפילו הגיש לו פעם פרס בפסטיבל, והוא מתנגד למאפיה בחייו האישיים, מופיע על המסך. טוב, הוא בסך הכל צילם שתי סצינות, שבאחת מהן הוא מת (כנראה בשניה, לא?), וזה די סמלי לקריירה שלו ולמיעוט ימי התהילה שהם בעצם, ככה פתאום, נצח.

 ***

ככה אנחנו אוהבים לזכור את המונדיאל – כאירוע בו נולדות אגדות, צצים גיבורים חדשים, אנחנו מגלים פתאום את אלה שנמשחו לגדולה, הבמה הגדולה מכולם פתוחה לסנסציות, תגליות וכוכבים חדשים. אבל הסיפור האמיתי קצת יותר כואב.

אם לערוך סיכום של פתיחת העונה בכדורגל, מה שאנחנו מגלים זה שהמונדיאל הפך לבית קברות. כמה הייפ וציפיה מייצרת התקשורת וכמה לחץ מוסיפים הספונסרים והמארגנים על אנשים צעירים שכשרונם הוא להתנהל עם הכדור וסביבו. ותראו מה קרה בינתיים: וויין רוני וסטיבן ג'רארד פחי אשפה, פרננדו טורס צל של עצמו, קאקה ולמפארד הפצועים הפכו לא רלוונטיים לקבוצותיהם, ססק פברגאס בדרך לשם, רוביניו משוטט במילאנו, כריסטיאנו רונלדו נראה כמו ברווז צולע עד ליום ראשון האחרון.

וגם שחקני ספרד בברצלונה, גרמניה בבאיירן מינכן וצרפת בליון הם בין אלה החזרה מדרום אפריקה עבורם טרם הושלמה. ויש בודדים שהם באמת נשגבים ומורמים מעם – לדידייה דרוגבה ולאו מסי המונדיאל לא שינה הרבה, הם נותרו בליגה משלהם. אבל הם היוצאי דופן.

נפילת מתח, עייפות אחרי קיץ קשה בלי מנוחה מספקת וסיבות ונסיבות נוספות מוכיחות שהמונדיאל הוא תמרור אזהרה לכוכבים ולקבוצות לא פחות משהוא אירוע שיא לנבחרות. 

המונדיאל הוא כמו טוטו. על כל זוכה כמו טוטו (סקילאצ'י) יש המוני מפסידים.