פייסבוק לחיים ולמוות

פייסבוק זה החיים האמיתיים, לא הווירטואליים

מהו פייסבוק?

** פייסבוק הוא הסיאנס המודרני – אנשים שקברת ביסודי, בחורים שמתו מבחינתך עם השחרור מצה"ל, קמים לתחייה, קורמים עור ופיקסלים. קשה מאוד להרוג אנשים בימינו.

** פייסבוק הוא המשטרה החשאית של ימינו – הפרטיות שלך נחשפת ולעתים השליטה שלך עליה מוגבלת. יש לי כמה חברים בפייסבוק שהם כדורגלנים פעילים. קבוצותיהם יכולות לעלות בנקל על כך שהם ערים ב-4 בבוקר כמה פעמים בשבוע. שלא לדבר על פרטים אישיים שנחשפים ברשת החברתית.

** פייסבוק הוא פני הכלב של הדור – שנותן במה לעולם של שקרנים, חוצפנים, חטטנים, מאחזים, שטחיים, מלכלכים סדרתיים, עילגים ו-וולגריים.

** פייסבוק הוא אמנם כר פורה לדמוקרטיה, אבל הרבה יותר מכך כר פורה לאנרכיה. יאללה בלאגן. וטוב שכך. דמוקרטיה זה כל כך המאה ה-20. ברוכים הבאים לעולם הערב-רב של כלום, לשיאו של תהליך הפוסט-מודרניזם, לאין סמכות ואין סדר, עולם בו כדורסל ישראלי בזוי מוגש לכם בהפסקת משחקי ליגת האלופות.

** פייסבוק הוא זירת הפשע והרציחות העיקרית: תלבינו שם פני נער, תעשו עליו חרם. זה עונש יותר גרוע מבית סוהר.

** פייסבוק הוא המקום לבחון את עצמך ואישיותך. הנה למשל האתר הציע לי את מירי רגב כחברה. מתברר שיש לנו 32 חברים משותפים, ואם זה המצב אז משהו לא בסדר או אצלי או בעולם הזה. אני כנראה צריך להיות יותר בררן. מחקר שתוצאותיו פורסמו לפני חודשיים מצא שאם יש לך המון חברים בפייסבוק אתה זונה חברתית, אם יש לך מעט מדי, אתה פאתטי ולא מקובל. מספר הקסם – האידיאלי – נקבע על 300 ומשהו.

** פייסבוק הוא המרחב שמייתר את הזיכרון האנושי ובעיקר הוא הופך אנשים לעצלנים. כל מה שאתה רוצה יש לך בכפית. לא צריך להתאמץ. וטוב שיש לאנשים מה לעשות במקום העבודה… חוץ מלשחק באבלס או סוליטר כמובן.

** פייסבוק הוא העולם האמיתי. מזמן לא מדובר בעולם וירטואלי. יש בו אנשים עם זהויות אמיתיות, ולכן פייסבוק הוא גם אתר ההיכרויות הטוב ביותר בימינו, שאחראי יותר מכל גורם אחר לשידוכים והבאת צאצאים לעולם.

תגידו, זה נכון שפעם אנשים באמת היו יוצאים מהבית בשביל להכיר וכאלה? ממש כמו בטבע? קטעים אתכם. לצאת מהבית זה פאקינג וירטואלי. המציאות מזמן מתקיימת ברשת החברתית.

***

שיר לסוף השבוע. גשם בחוץ, ואיזה שיר מתאים יותר מ'היכנסי כבר לאוטו וניסע' של מאיר אריאל זצ"ל – אחד מגדולי המשוררים בתולדות ישראל:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עננים על ראשנו הרוח איתן
פלייאוף - פוסט ההימורים הגדול (וגם, כמה שאלות אלטרנטיביות)

No Comments

דובי 7 בינואר 2011

דה-באזר הופך ליותר ויותר אתר כללי-אנושי, ופחות ופחות אתר ספורטיבי. שמתי לב שהחידי שכותב ספורט נטו הוא הפרופסור האמריקאי מנחם לס. למה שלא תיכתבו יותר ספורטו ותנו לאתצרים אחרים להתפלסף על ענייני דיומא?

לוינטל 7 בינואר 2011

בדובי, בימי שישי יש מקום לתרבות

לוינטל 7 בינואר 2011

*דובי, סליחה על שיבוש השם בטעות.
אגב בבלוג עבר שלי ייסדתי פינה בשם קצתרבות מדי יום שישי.
הנה טעימה:
http://debuzzer.com/lewinthal/89

מנחם לס 7 בינואר 2011

דובי
מה לעשות וספורט זה כל מה שיש לי בראש? תאמין לי שאם היה לי קצת מושג בתרבות או פילוסופיה, לא הייתי מפסיק להרביץ פוסטים מהגיהנום עליהם!

לוינטל 7 בינואר 2011

מנחם,
יש לי הצעה – אולי תכתוב פוסט איך ספורטאים אמריקאיים, ובעיקר שחקני הNBA, הפכו את טוויטר בשנה החולפת לפלטפורמה אדירה להערות מגניבות וסיפורים מעניינים

אופיר המקורי 7 בינואר 2011

מנחם, על מי אתה עובד? כולם יודעים שאתה פרופסור לביומכניקה…

שלו 7 בינואר 2011

כבר כתב על זה ניק הורנבי, שבאמת אנחנו חושבים רק על ספורט (במקרה שלו רק על ארסנל) בקטע האלמותי בו החברה שלו שואלת על מה הוא חושב והוא מזייף מחשבה על ספר שקרא ואח"כ מנסה להסביר למה שיקר.
זה בסדר, חושבים רק על ספורט כל השאר זה הישרדות.

דורפן 9 בינואר 2011

מנחם – יש טענה שהספורט האמריקאי כל כך טוב כי אין את הסחת הדעת של תרבות

איציק אלפסי 7 בינואר 2011

אני דווקא אוהב את זה. מהו הספורט אם לא המיקרוקוסמוס של החיים?

קרמר 7 בינואר 2011

אני מוחה על האבחנה שהאתר הופך להיות יותר אנושי. אנחנו צריכים להתשדל יותר.

קרמר 7 בינואר 2011

להשתדל

מיכל 7 בינואר 2011

פוקו מתהפך בקברו! כל המשטור בעולם בלחיצת כפתור….אכן מסמך אנושי מזעזע.

בקשר לאנרכיה אני דווקא דיי בעד:)

טוב לדעת שאני זורמת…יש לי הרבה יותר חברים מזה בפייסשיט…:)

תודה לוינטל על המראה שהצבת מול פרצופי!

שבת שלום…

שאלה-למה טוויטר תפס פחות בארץ? והאם כדאי לי ליפול גם לשם? (נטולת טוויטר שכמותי, מכורת פייסבוק..)

שלו 7 בינואר 2011

אני הייתי נזהר קצת באנרכיה, יש כאלה שיכולים לפרש את זה כחזק שולט בלי חוקים, אני לא בטוח שהיינו שמחים לחיות בעולם שאיש הישר בעיניו יעשה.

לוינטל 7 בינואר 2011

אני חושב שטוויטר הוא חד ממדי מדי. פייסבוק החזק אכל את החלשים יחסית. חוצמזה טוויטר מנוצל בעיקר למעקה אחרי מפורסמים

פולדש 8 בינואר 2011

904 חברים זה אכן לא מעט… העגיל מגניב, דרך אגב.

אלעד 7 בינואר 2011

ספורט זה תרבות, תרבות זה ספורט – רצוי לערבב כמה שיותר!!

לוינטל 7 בינואר 2011

אגב אלעד בקרוב פוסט על כדורגלנים בטוויטר

יונתן ארבל 7 בינואר 2011

למיכל,

הפייסבוק מייתר את הטוויטר לדעתי..
זה לא תפס בארץ כי האנשים פה יותר מתוחכמים מהאמריקאים שאצלם תרבות הפופ, זוהר,עדר וכו' הרבה יותר מושרשת וחזקה.

אצלם כל סלבריטי מחזיק טוויטר וכל ציוץ שלו גורר אחריו מיליון תגובות אצלנו בקושי יודעים למי יש טוויטר ואם הוא יצייץ זה לא מעניין אף אחד.

סף הריגוש של הישראלים הרבה יותר גבוה.

תכלס , רק בשביל להגיב על משפטים יש את הפייסבוק.

לדעתי טוויטר זה משהו יכול להצליח אך ורק באמריקה.
לא אירופה לא ישראל לא אסיה ולא שום איזור אחר בעולם.

מיכל 7 בינואר 2011

אתה מציג טיעונים מאוד מעניינים, לא חשבתי על זה. תודה:)

יונתן ארבל 7 בינואר 2011

מעניין מי ישבור את החומה הסינית ראשון.

הפייסבוק או גוגל.

אני שם כסף על פייסבוק..

מנחם לס 7 בינואר 2011

אבל אל תשכח שגם את הפייסבוק וגם את הטוויטר המציאו האמריקאים. איך זה שהישראלים הכל כך מתוחכמים לא מצליחים להרים דברים כאלה שמשגעים את כל העולם, ותמיד זה האמריקאים, האמריקאים, האמריקאים?

שי 8 בינואר 2011

האייסיקיו שהוא האמא והאבא של המסרים המידיים המציאו ישראלים.

מנחם לס 8 בינואר 2011

אני יודע. שני צעירים מרמת השרון, לא? שמעתי שהם קיבלו 500 מיליון על ICQ מאמריקה און ליין, אבל אני לא מאמין. כנראה קיבלו מניות מאוחרות.

אלון 7 בינואר 2011

פייסבוק זה הדרך של אמא שלי לעקוב אחרי אחותי ואישתי. עוד סיבה למה אני לא נכנס.

שלו 7 בינואר 2011

אלמלא הפייסבוק אף פעם לא הייתי רואה אותך בחולצה צהובה.
בכל זאת יש בזה משהו טוב.

אלון 7 בינואר 2011

אני עושה משהו בשביל הילד והאשה ישר דואגת שלחברים שלי יהיה זיכרון שלא יעלם גם עוד 50 שנה.

שלו 7 בינואר 2011

לפחות אתה יכול להתחיל לאכול "עלית", בגללך אני לא קונה יותר כתר פלסטיק, ותוצר חוץ זה הרבה יותר יקר.

אסף THE KOP 7 בינואר 2011

מה זה פייס-בוק ?

לא באמת, אני לא רוצה להישמע פלצן או מיושן, אבל בתור נטול פייס-בוק, טוויטר ושאר ירקות, אני חייב לציין שהחיים באופן כללי והחיים החברתיים בפרט הם דווקא די סבבה.

אביאל 7 בינואר 2011

מי שילמד חמש דקות את ההגדרות של הפייסבוק ידע שיש לו שליטה על הכל, כולל מה זמין ונגיש לחלק מהחברים ולחלק לא, בכל מקרה, קשה לדמיין איך היינו מבלים באינטרנט קודם.

אתה בטוח לגבי ה300 חברים ? זה נראה לי מעט מדי, לא ?

בקשר לטויטר, יש לי חשבון, אני לא כותב בו יותר מדי, אבל זה יפה לדעתי לראות, בעיקר ספורטאים משתפים אותך בחוויות אישיות, זה הרבה יותר אינטימי מדפי הפייסבוק שמנוהלים לרוב ע"י אנשים אחרים, טוויטר פועל בעיקר דרך סלולארים של אותם אנשים, כמו למשל הקטע שסטודמאייר הגיע לארץ ודיבר על זה שם. מספיק גם לעקוב אחרי הטוויטר של קנייה ווסט כדי לראות כמה הוא מספר על החיים ועל כל מיני דברים מעניינים, זה בהחלט שונה מפייסבוק.

שלו 7 בינואר 2011

אביאל – יש משהו שנכון לכל עולם המחשבים, מרגע שמשהו נכתב לאיזשהו אתר, מייל, תוכנה, אין לך יותר שום שליטה עליו.

לפעמים יש תחושה מוטעית של שליטה, אבל זאת רק תחושה, והיא מוטעית.
כל התכנות האלה הן בעיקר מאפשרות לוולגריות שלנו להתבטא, כי תחת שם חסוי או אי מייל מפוברק, אנשים מרגישים חופשיים יותר לעשות שטויות.
אז גם זה טיפשי, וגם אפשר אם באמת רוצים למצוא כל אחד.

לוינטל 8 בינואר 2011

לגבי ה-300 חברים גם לתחושתי זה מעט, ויכול להיות שאילו המחקר נערך בימינו היו נופלים על 500 או משהו כזה. זו לפחות הרגשתי

צור שפי 7 בינואר 2011

לי, קשיש שכמותי, יש תחושה כללית רעה מאוד, אסונית ממש, מההשלכות של מהפכת המידע על עתידו של המין האנושי. מכיוון שאינני איש מקצוע אין לי הסבר מנומק אבל החיבור בין הקלות הבלתי נסבלת של הקשר, השקריות המובנית בבניית קשרים אינסטנט (האם מקרי שהמילים קשר ושקר מורכבות מאותן אותיות?), העובדה שגדל דור שאיננו מכיר סוג אחר של קשרים, תהליך ההיטפשות הקולקטיבי המעתיק את מרכז חיינו מצריכת תרבות לזבל במהלכו ככל שאנחנו נחשפים ליותר מידע אנחנו יודעים פחות ופחות (יותר חשיפה=יותר בורות) – כל זה נראה לי קשור איכשהו ודי ברור לי שזה לא יכול להיגמר טוב.

שלו 7 בינואר 2011

צור שפי – אני איש מקצוע (במחשבים) ושותף לאותה דאגה, וגם בתחומים הרבה יותר רחבים, היו לי מתרגלים בטכניון שלא ידעו לאחוז עט, שכתב ידם היה גרוע משל ילד בן 6 (לא לא קריא, אלא גרוע). נכון קצב ההקלדה שלהם היה מדהים, אבל ברגע שהיו צריכים לכתוב על לוח זה היה מביש.
החוסר בבניית קשר פנים אל פנים, התאהבות, כאבי הבטן זה משהו שאי אפשר להסביר. זה נראה פלסטי הכל.
מצד שני זאת החברה בה אנחנו חיים, פלסטיק, בלי טעם וריח.

פולדש 8 בינואר 2011

יפה אמרת. בהקשר זה אני חושב שלמאיר אריאל יש שיר יותר מתאים…

http://www.youtube.com/watch?v=q_RpLtzgbTM

אביאל 7 בינואר 2011

שלו – אני לא בטוח שהתייחסת למה שכתבתי, לוינטל רשם שאפשר לעקוב אחריך בקלות, עכשיו אני לא מדבר על פייסבוק עצמה ועל מה שהיא עושה במידע שיש לה עליך (למרות שנראה לי שאם הזמן תגיע רגולציה גם לנושאים האלה), אלא לעובדה שמשתמשים רגילים יכולים לדעת, בפייסבוק אתה יכול ממש לתכנן את העניין הפרטי ולהסתיר מידע אפילו כאלה שהם חברים שלך ברשת, כל מה שצריך לעשות זה להתעמק חמש דקות בהגדרות.

בקשר לוולגריות, אני לא יודע, היום פייסבוק היא קצת יותר מזה, בעיקר לבני נוער וצעירים, זה סוג של ת.ז. שלך, בעיקר בכל מה שנוגע לתחומי העניין שלך, לעניינים שמתרחשים בין חברים, טעם מוסיקלי ושאר העניינים שהמדיה הזו מאפשרת לך.

אלעד 7 בינואר 2011

הייתה פעם פרסומת של FILA, אם אני לא טועה: "basketball is life, the rest is just details"

מנחם לס 7 בינואר 2011

בואו אציע לכולכם דבר אחד: שימו לב דקה-דקה לרגע בו הפייסבוק הופכת לחברה צבורית. זה יקרה מתי שהוא בשבוע הבא. הנהלת הבורסה (או הפדרל, אני לא בטוח מי) יכריח זאת. אני כבר שמתי $3,5000 לרגע שזה יקרה.

אביאל 7 בינואר 2011

צור שפי – אני לא בטוח שהעתיד כל כך שחור כפי שהוא בא לידי ביטוי, גם על הדור של ההורים שלי אמרו אותו דבר, זה קצת דיבור נוסטלגי מדי, שנוצר בעיקר מהעובדה שאנשים משתדלים לזכור רק את החיובי. אני גר בירושלים, אני בן 24, יש כאן הרבה ילדים ברחוב, בדיוק כמו שאני הייתי ברחוב, ואני גדלתי בדיוק בטווח של לשחק כדורגל בשכונה כל היום לבין יציאת הפנטיום, ככה שממבט יום-יומי אני רואה גם הרבה דברים חיובים בפייסבוק ובשאר העניינים הטכנולוגיים, למשל, דרך הפייסבוק אני בקשר (אמנם שונה מקשר בין חברים רגילים) עם אנשים שכלל הנראה לא היה סיכוי שאני יהיה איתם בקשר, אני יודע יותר על החיים שלהם ואפילו קצת מעורב יותר ואני לא רואה שום דבר פסול בעניין.

אביעד 7 בינואר 2011

צור שפי, אולי זה לא ייגמר בטוב. אבל אולי זה העתיד. עתיד בו המידע הפרטי שלנו הוא כבר לא שלנו אלא סחורה. עבור הדור הצעיר (נניח בני 10-20) זה לא "עתיד" אלא המציאות היומ יומית.
אבל כנראה שמי שחושב שיש לו פרטיות הוא ההוזה… אני למשל לא התלהבתי מלשים את מס' הפלאפון שלי בדף הפייסבוק. אפילו שיכולים לראות אותו רק חברים שלי. תכל'ס, זה חשש טיפשי. מס' הטלפון שלי כבר מזמן מצוי בידי כל גורם מסחרי שרוצה בכך כי פעם נתתי אותו למישהו הלא נכון…

לוינטל 8 בינואר 2011

אופס, לא נורא. כל עוד לא רודפים אחריך מהעולם התחתון

אביעד 9 בינואר 2011

גם שלך ברשימות הללו…

IDO 8 בינואר 2011

FACEBOOK באיזשהוא אופן זה קו פרשת המיים בין דור ה-X חדור ה-Y.
או מי שנולד לפני 1980 שיעדיף שיחת טלפון לעומת מי שנולד אחרי 1980 למציאות האינטרנט.

לצור – אין רע וטוב. זה פשוט המציאות.

יש לי סיפור מעניין שממחיש את זה, אני מעורב בלהקת שהסולנית בת 18. יום אחד היא לא הגיע לחזרה. מנהל הלהקה (בן 33 יליד 78) צלצל לבדוק מה קרא, והוא לא ענתה.

בחזרה הבאה היא הסבירה שהיא עדכנה את הסטטוס בפיסבוק 3 ימים לפני החזרה שהיא יוצאת לטיול. מבחינתה היא עשתה בסדר.

לוינטל 8 בינואר 2011

יפה עידו.
אפשר להתעניין מה אתה עושה בלהקה?

IDO 8 בינואר 2011

מנגן על סקסופונים ועבודת ניירת (עיבודים).

דניאל 8 בינואר 2011

ואני אתחייחס לקצת תרבות:
איזה שיר נפלא של מאיר אריאל, בין השירים הרומנטיים ביותר שלו.

ואיזה משפט גאוני:

אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים ענין
הרבה מלים צריך הרבה משפטים
יותר מהדמעות האלה
אפילו יותר מכל הטיפות האלה

צור שפי 8 בינואר 2011

לשלו, אביאל, אביעד ו-Ido – תודה על ההתייחסות. הערה ל-Ido: אינני מסכים למשפט "אין רע וטוב, זה פשוט המציאות". הוא משקף לדעתי חלק מהבעיה של אובדן היררכיה בין גבוה ונמוך, בין טוב ורע, בין נכון ולא נכון. במציאות זה מיתרגם לכך שאם פעם לאנשים היה לפחות כבוד להשגים בתחומים כמו מדע ותרבות (שייקספיר היה תמיד נחלת מעטים אבל גם מי שלא קרא אותו ידע שהוא קיים וידע שהוא חשוב) היום קיימים המוני בני אדם שמרכז חייהם הוא תכניות רפש בטלוויזיה ורכילות על סלבריטאים שלא עשו דבר ערך בימי חייהם חוץ מלהיות מפורסמים. אותם המונים לגמרי לא מבינים מה לא בסדר עם זה ולא מודעים לקיומו של מה שניתן לכנות "קנון תרבותי". יש מי שקורא לזה פוסט מודרניזם, אני חושב שזה פשוט אובדן דרך ומצפן. ייתכן שאני חוטא בשמרנות של אנשים מבוגרים (53) אבל אני חושב שיש יסוד לחשש שלי שתהליכים של התבהמות תרבותית עלולים בסופו של דבר לגבות מחירים חברתיים ופוליטיים גבוהים וחמורים.

rondi 8 בינואר 2011

צור – ברור שיש טוב ורע, אבל היכולת שלנו לשפוט את המציאות היא יחסית. אני חושב שמהפיכת התקשורת של האינטרנט היא גדולה מדיי וצעירה מדיי ברמה חברתית/תרבותית כלל אנושית בכדי שבאמת נוכל לשפוט אותה בימינו. זה בערך כמו החוואי ב-1780 שדואג מאובדן הדרך כשהבן שלו עוזב את הבית לעיר הגדולה ונוטש את אחראיותו וחובתו המשפחתית…
מצד שני, זה לא אומר שאין תופעות שהם תולדה של האינטרנט שאי אפשר לבקר אותן. יש הרבה והאחראיות שלנו כחברה היא לעדן אותן ככל הניתן.
כשלוקחים חומר ומערבבים אותו לוקח לו קצת זמן לחזור ליציבות – בשלב הראשון החלקיקים הקלים עולים על פני השטח והחלקיקים הכבדים קרובים לקרקעית. בגלל זה צריך לזכור שכאשר שופטים את פני השטח חייבם להשאר בקטן ולשפוט רק דברים שניתנים לשינוי. ואיך עושים את זה? לא ע"י הבחנה בין יותר טוב, פחות טוב, יותר רע או פחות רע אלא ע"י הבחנה פשוטה (וגסה) של טוב ורע!
ההבחנה הזו, לדעתי לפחות, טמונה בכולנו…

IDO 8 בינואר 2011

צור – אסור לך לשפוט את הנורמות של דור ה-Y דרך המשקפיים של הבייבי בומרס. לכן כתבתי אין רע וטוב (ולחדד, בפייסבוק) זה פשוט המציאות.

יש בדור ה-Y המון רעיונות וערכים שהדור שלי (דור ה-X) ושלך פספס. כמו הרמוניה חברתית, מודעות לשמירת הסביבה. שיהיו אקוטיים יותר לחיים במאה ה-21 מאשר לחיים במאה ה-20. אז תוכנות של מסרים מיידים ושיתוף חברים זה חלק מהמציאות. על לך לשפוט את זה לפי הנורמות שלך. כי ערך ישן כמו שמירה על פרטיות ושיחה ב-4 עיניים זה לא כזה דבר גדול היום.
להלן הדיון בינינו שנערך מול מאות עיניים.

צור שפי 8 בינואר 2011

אני נורא משתדל לא לפסול משהו רק כי "בדור שלי זה היה אחרת" וגם מנסה, עד כמה שאני מסוגל, לחיות במצב של מודעות וביקורת עצמית. אחרי כל זה ובסופו של יום יש לי רק את הכלים שיש לי ואם אחרי כל תהליכי הבחינה העצמית אני מגיע, במשקפי הדור שלי (אין לי אחרים), למסקנה שקיימות תופעות בדורות שאחרי שהן מדאיגות/שליליות אז אסור לי להסתפק באמירה שאין טוב ורע. אני מאוד מסכים עם Rondi שקצב השינויים הטכנולוגים כיום ונגזרותיהם הוא הרבה יותר מהיר מהיכולת שלנו לתת מענה לבעיות חברתיות, מוסריות ואתיות שהם מעוררים.

Comments closed