מלוזרים לווינרים

רובן, שווייני וקבוצת חזקה

באיירן מינכן תזכה לפחות בדאבל העונה, ואם המהפך ממש יושלם זה יהיה טרבל מרגש וראוי.

בעונה שעברה זה נגמר בהתרסקות – עם הפסד בפנדלים בגמר ליגת האלופות באליאנץ ארנה, תבוסה 5:2 בגמר הגביע בברלין לדורטמונד שחגג דאבל, והפסד 1:0 במשחק העונה שהעניק לדורטמונד את האליפות.

בכל המשחקים המכריעים הפגינו שחקני באיירן לוזריות כבדה: אריאן רובן הכוכב הגדול אז בלט מעל כולם עם החמצות איומות, כולל החמצות פנדלים בדקות האחרונות במשחק העונה בדורטמונד ובהארכה בגמר האלופות מול צ'לסי, ונוספה להפסדים הצמודים אותה התפרקות איומה במעמד הגדול בברלין לעיני הקנצלרית.

אבל כמה דברים השתנו העונה לטובה בבאיירן, שהפכו אותה מלוזרית לווינרית. וכמה סמלי שהסמל ללוזריות – רובן – הפך לווינר הגדול מול דורטמונד עם שער ניצחון נפלא:

1) הכי קבוצתית באירופה:

בעונה שעברה באיירן הייתה תלותית מאוד בשני שחקנים – רובן שעשה מה שהוא רוצה בשנים האחרונות, לא היה תמיד הכי קבוצתי, ומריו גומז שכבש 41 שערים.

העונה אין תלות באף שחקן – בניגוד לבארסה או ריאל שתלויות עד נואש במסי ורונאלדו, וגם יונייטד שעושה רושם די תלותית בוואן פרסי,  ואפילו יובה שמאוד זקוקה לפירלו על הדשא כדי להישאר קבוצה עילית, באיירן היא מכונה משומנת. וגרמנים כידוע אלופים בבניית מכונות.

לואיס גוסטאבו מצוין בקישור, וגם חאבי מרטינס על אותה בלטה, מריו גומזומריו מנדז'וקיץ' יכולים להתחלף ולא נרגיש, כנ'ל לגבי ריברי ורובן או קרוס, שאקירי לא רע. רק בהגנה השמיכה די קצרה.

כך פתאום אין לחץ על אריאן רובן, שהפך העונה למחליף ועוד שחקן בקבוצה. הוא פתאום קבוצתי מתמיד, גם על המגרש וגם בראיונות, ומרגיש חופשי וקליל לעומת המשקל הכבד כשהיה צריך לסחוב את הקבוצה על הגב.

עם הגרביונים, החולצה הצמודה והורדת הכדור עם הראש, רובן מזכיר לי כלב ים.

2) שווייני.

אמנם אין תלות גמורה באף שחקן, אבל יש לבאיירן שחקן אחד שכשהוא טוב, הוא ממש טוב. ואז גם הקבוצה ממש מרשימה. בסטיאן שוויינשטייגר הנערץ והאהוב כל כך בגרמניה.

ניהול המשחק שלו, הדחיפה הקדימה, כדורים קצרים וארוכים, השתלטות בריונות על מרכז השדה ואז מעבר לאלגנטיות כשזה מגיע להתקפה. תיקול חריף מצד אחד והקפצה אלגנטית א-לה אינייסטה לחאבי מרטינס שכמעט המשיך מהאוויר לשער נפלא.

כדי שבאיירן תיקח את אירופה, היא חייבת את שווייני בשיאו.

3) משחק ההגנה.

שליטה בקווים, במרכז הרחבה, הרחקת היריבה מהשער ולאלץ כל כוכב לעבור כמה שחקנים כדי ליצור משהו. אלה מאפיינים של באיירן העונה. אפילו שדויד אלאבה באגף שמאל עדיין עלול ליצור חורים, הקבוצה יודעת זאת ולרוב לצידו תמצאו קשר אחורי שמחפה או בלם שמעבה וסוגר את השטח.

זה מדע בדיוני, פנטזיה טוטאלית, לנסות לדמיין את באיירן סופגת העונה חמישיה כמו שדורטמונד השחילה לה בגמר הגביע. קבוצה שלא סופגת. ב-2013 הפרש השערים שלה עומד על 2:23, ושני השערים שספגה היו בגארבג' (ארסנל צימקה בבית וברמן צימקה בעשרה שחקנים בפיגור 4:0).

תשעה נצחונות רצופים מזה חודשיים וחצי, 21 משחקים ברציפות בלי הפסד מאז אוקטובר (מתוכם 17 נצחונות) – זה קודם כל הודות להגנה שלמען האמת לא מותירה כמעט עבודה למנואל נוייר, שהוא השחקן הכי פחות בולט בבאיירן העונה. הוא ספג 8 שערים ב-23 מחזורים אבל זה לא שהוא טוב, אלא כי היריבות לא מגיעות אליו. כשיש לך הגנה ממש טובה, זה אומר שהשוער לא בולט.

באיירן חוזרת לעצמה בגדול העונה. ואלה בשורות מצוינות לנבחרת גרמניה.

נ.ב – לפפ גווארדיולה תהיה הרבה עבודה בעונה הבאה. אבל כולה תתמקד בצד המנטאלי.

**

והנה שיר מתאים – שעונה להגדרה מוסיקה רעה, נוראה, במיטבה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

לילה לבן
אחרי בית"ר לפני סכנין (פוסט אורח של התולעת)

No Comments

אלברט פירות 28 בפברואר 2013

לוינטל נו באמת..רובן וקבוצתי אף פעם לא הלך ביחד,רק לפני חודש הוא טען שהוא לא משחק מספיק,הוא בעייתי בחדר הלבשה וכולם יודעים שגוארדיולה יבעט לו בישבן בתור מהלך ראשון בקבוצה.

חוץ מזה גם ליונייטד ,פורטו ופאריס יש סיכוי לשלושה תארים,ואת הדאבל החשוב גם יובה ובארסה עוד יכולים להשיג,בא לא נקפוץ מהר מדי.

ואם רוצים את ההבדל בין באיירן של השנה לאשתקד בשתי מילים:חאבי מרטינז.וכשיש לך בשער את מנואל נויאר אתה יכול להסתפק גם בפיקה ופויל זה לא משנה מי בהגנה.

IsraGooner 28 בפברואר 2013

חאבי מרטינס ובאותה מידה גם דאנטה. גניבת השנה.

D! בארץ הקודש 28 בפברואר 2013

לא גניבה זולה

כריסטי ברטו 28 בפברואר 2013

למרות הדמיון הפיזי הברור אני מוחה על השוואת כלבי הים לאריאן רובן. כלבי ים הם יצורים עדינים ונחמדים שאוהבים דגים ולשחק עם כדור על האף. הם בטח לא מרעילים את חדר ההלבשה ולא מחטיאים פנדלים קריטיים!

wazza 28 בפברואר 2013

כלב הים דווקא משחק בשאלקה – פארפאן

חחחח 4 במרץ 2013

עשיתה לי את היום חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

ניינר 28 בפברואר 2013

איך נותנים להיינקס ללכת אחרי שהוא העמיד להם כזו קבוצה? ללא ספק הקבוצה מס' 1 באירופה השנה

איזהשםמטופש 28 בפברואר 2013

בפעם ה158: היינקס כבר בן 67 והוא רוצה לפרוש. לא כולם פרגוסון…

רבלינו 28 בפברואר 2013

כנראה שהיינקס יקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה מרומן אברמוביץ
אין מצב שהוא יתן לו לפרוש בשלווה

אופיר 28 בפברואר 2013

באיירן אכן נפלאה, אבל מה הטעם בלהתרגש מהצלחה של הפייבוריטית הברורה?

קורא 28 בפברואר 2013

יש באמרה שלך משהו שנראה לי הרבה מפספסים (גם בדיונים על בארסה) ואולי לא אל כולם זה מדבר, אז אדבר בשם עצמי.
לאהוב כדורגל זה לא רק לאהוד קבוצת כדורגל. נכון שיותר כיף שיש לך צד, וגם אני בדרך כלל בוחר אחד. אבל אפשר להינות מהמשחק עצמו, מהרבה איכויות בו, מטכניקה של שחקנים וכו'…
ברור שהמצב האידיאלי הוא כדורגל התקפי ואיכותי בליגה שוויונית ותחרותית וכלכלית עם הצלחה של האנדרדוג, אבל זה לא תמיד קורה.
לכן, אני יכול להנות מהכדורגל של באיירן, להיות בעד דורטמונד במאבק הזה, ומהצד השני אני לא מסוגל לראות משחק בליגת העל למרות שיש לי קבוצה אהודה. איכות כדורגל (כמובן, גם תחרותיות, אינטנסיביות ועניין) יכולה גם לעמוד בפני עצמה.

אופיר 28 בפברואר 2013

קורא, אני 100% איתך, ולכן ציינתי שבאיירן נפלאה, אבל כשעמית כותב "זה יהיה טרבל מרגש וראוי", קשה לי להתחבר לחלק של ה-"מרגש", כשברירת המחדל של מועדון כמו באיירן הוא לזכות בשניים מתוך שלושת התארים לפחות.

ולמען הסר ספק, מבין כל אלה שנשארו בצ'מפיונס (וברור שארסנל בחוץ), שתי הגרמניות הן המועדפות עלי – עם עדיפות ברורה לדורטמונד.

קורא 1 במרץ 2013

אז גם אני איתך… מרגש יכול להיות אולי ברמת השחקנים הבודדים באמת או שאולי התכוון ל"כדורגל מרגש" (פחות סביר).

ליאור 1 במרץ 2013

אני דווקא אקח את מה שאמרת למקום אחר.
שמעתי לא פעם ולא פעמיים כל מיני אנשים משווים את העונה הנוכחית של באיירן לברצלונה (שבאופן אירוני עוברת עונה איומה בסטנדרטים שלה). בעצם זה גם נכון. אותו סגנון, נצחונות בלתי נפסקים וכבר פייבוריטית לזכות בטרבל.
מה שאתה אומר הוא מאוד נכון. אם באיירן היא כמו בארסה, אז למה להתרגש מכך? את אותה תופעה אנחנו חווים כבר זמן מה (שלי נראה כנצח) את הקבוצה הזאת. מה זה משנה אם היא בגרמניה או בספרד.
נ.ב אני רק רוצה לציין שרוני הוא השחקן אולי הכי אנדר-רייטד באנגליה (ואולי באירופה). יונייטד לא תלויה ב-ואן פרסי יותר מאשר ברוני. גם אם השנה הוא פחות באור הזרקורין עקב ירידתו לשחקן שמאחורי החלוץ – בשבועיים שרוני היה פצוע, יונייטד נראתה אחרת ולדעתי הוא השחקן שיהיה סמל (שחקן) של יונייטד בעתיד (מבלי להוריד מהערך של גיגס בשום אופן).

עופר 28 בפברואר 2013

ווינרים נמדדים בסוף העונה ולא בסוף פברואר

רבלינו 28 בפברואר 2013

3 הקבוצות שנראו הכי טוב עד עכשיו הם ריאל שהיתה ב 2 דרגות יותר טובה מיוניטד ובאיירן שנראתה ב 5 דרגות טובה יותר מארסנל החלשה
ויובה שנראת מצוין כרגע ומחצה את סלטיק
איפה בארסה בתמונה הזו?תלוי במסי כמובן
אני מאמין שבארסה תעבור את מילאן
ריאל את יוניטד
ואז יהיה לנו 4 קבוצות אמתניות לגמר פלןס התעלומה שהיא פריז
הערכה שלי הגמר יהיה כנראה
ריאל מול באיירן

ליאור 1 במרץ 2013

ריאל לא יותר טובה מבאיירן, אבל זה מוריניו אז אני לא פוסל שמפגש ביניהם ברבע יעלה את הספרדים. גם לדעתי פ.ס.ז' היא תעלומה אבל היא לא משחקת בליגה מספיק טובה בשביל לבחון את עצמה ברצינות.
ידעתי שמישהו יזכיר את יובנטוס וחיכיתי להגיד את הדברים הבאים. ליובנטוס יש רק כוכב אחד – פירלו. אני לא מבין איך למוליכת הליגת האיטלקית יש חלוצים כמו מאטרי ו-ווצ'יניץ' שפשוט לא מספיק טובים בשביל הטופ האירופי. יובה פשוט לא מספיק טובה מבחינה התקפית (כן אני יודע כמה שערים הם כבשו בליגה האיטלקית). אולי יותר מדוייק להגיד שהם לא יכולים לקחת אחריות בהתקפה. זה יפה להבקיע שישיות נגד פסקארה. אבל כמו ברצלונה, במשחקים באמת קשים (בתקופה האחרונה בעיקר) יובה פשוט לא מביאה את זה ופירלו לא תמיד יביא 5 כדורים על 40 מטר. הגנה כמו של סלטיק קל לחדור, הגנה כמו של ריאל, באיירן או אפילו דורטמונד (שלא בעונה גדולה בהגנה)…
באיירן-ריאל או באיירן-דורטמונד הן גם הפייבוריטיות שלי לגמר, אבל אני עדיין לא מספיד את זלאטן ובמיוחד לא את פרגוסון.

Not you 1 במרץ 2013

"הגנה כמו של סלטיק קל לחדור" ?
ask Barcelona about it…

Comments closed