סמלים מופלאים

גיגס וראול

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

תנו כבוד לגאריאטריקוס! או כמו שאומרים בערוץ 24: תנו בכפיים.

אחרי ההופעה האדירה של ראיין גיגס בן ה-37, הגיעה ההצגה של ראול גונזאלס בלאנקו, עוד מעט בן 34. עזבו את העובדה שגיגס וראול היו אחראים לשני הגולים של קבוצותיהם ביומיים האחרונים, קבלו את הנתון הבא: שניהם עשו את הקילומטראז' הכי גדול בקבוצות שלהם (מעל 11 ק"מ), שזה באמת מעורר הערצה (ועוד תחשבו שאנחנו לקראת סיום העונה). זה מוכיח על לב ענק, מקצוענות ברמה הכי גבוהה, תשוקה ואהבה למשחק, לחימה ונתינה של הכל בשביל המטרה – לעזור לקבוצה לנצח. שניהם דוגמאות למופת.

אתם חייבים לראות מה קרה בסוף המשחק כשראול עלה ליציע להנהיג את האוהדים ואת השחקנים כורעים ברך בפני הקהל:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אין. אין מילים. ובכל זאת אני שופך עוד פעם איזה 250 מילה. כי צריך להצדיע להם. ליד גיגס וראול משחקים חבר'ה צעירים וקשרים אחוריים דינמיים, אבל ראול וגיגס נעים הכי הרבה ולא מפסיקים לעשות תנונעה, יורדים להגנה ותורמים בכל אספקט של המשחק. גיגס בישל את שלושת השערים במשחקים נגד צ'לסי. הראשון בסטאמפורד ברידג' היה מצד שמאל, ובאולד טראפורד השני הגיע מצד ימין והשלישי מהאמצע. מעבר לכך הוא סירס את למפארד ומגני צ'לסי. היה בכל מקום במגרש 90 דקות.

וגם ראול זורח במאני טיים. הוא כבש בשלושה מארבעת משחקי הנוקאאוט של שאלקה. מישהו דיבר על קשיי התאקלמות בקבוצה חדשה? תירוצים זה כנראה נשקם של שחקנים בינוניים. הסמל של ריאל ירד לחלץ כדורים, היה בכל מקום, הוציא התקפות כשעמד עם הגב לשער היריבה, סחט עבירות וספג אינסוף בעיטות אבל המשיך לרוץ לבקש את הכדור, ובנוסף לכל ראול כבש שער נפלא כשעקף את ז'וליו סזאר וקינח בבישול מבריק עם השפיץ של טרה-קווארטיסטה אמיתי. "ראול לָפנים!"

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ואיזה כיף שהשניים האלה הולכים להיפגש בחצי הגמר. מנצ'סטר יונייטד נגד שאלקה. גיגס נגד ראול. 11 נגד 7. שני שחקנים שכיכבו במאה הקודמת והם עדיין כאן. סמלים אמיתים של הכדורגל הטוב. שגרירי המשחק.

מחווה לבוז'י הרצוג
נאש חוזר לכדורגל. לאט אבל בטוח

No Comments

דובינסקי 14 באפריל 2011

ראול מדהים. בקיץ הייתי בטוח שהוא גמור ולא הבנתי מה יש לו לחפש בשאלקה. יוצא מהכלל.

את גיגס אף פעם לא שנאתי. גם לא את סקולס. למעשה, יש לי רצון לראות את גיגס בנבחרת בריטניה באולימפיאדה. למרות שכרגע נראה שהנבחרת תורכב רק משחקנים אנגלים.

אביעד 14 באפריל 2011

הסרטון של ראול חוגג עם הקהל זה אחד הדברים הכי יפים ומחממי לב שאי פעם ראיתי. גם בגיל 34, התלהבות ואהבה למשחק הכדורגל כמו ילד בן 18. מדהים.

רותם 14 באפריל 2011

אני מצטרף לאביעד. פשוט מרגש!
הקטע של כל הקבוצה יושבת ומתענגת על הרגע הוא מדהים.
בכלל אני חושב ששני הסיפורים הגדולים של השנה הם ראול וגיגס ולא איזה איש קטן שמחורר כל רשת אפשרית.
התאהבתי מחדש באנשים האלו

יוני 14 באפריל 2011

מדהים שהמעבר של ראול כנראה מביא את הגביע לשאלקה, פלוס חצי גמר הצ'מפיונס. ככה, בקטנה.

לוינטל 14 באפריל 2011

יצא לו בפוקס. פגע בינגו בקבוצה שעבר אליה

פראליה 14 באפריל 2011

תרשה לי לפוצץ פרה קדושה – הגיל ברמות האלה לא משחק תפקיד כזה חשוב כמו שהרב נוטים לחשוב, כדורגל דורש מאמץ אירובי הרבה יותר מאנאירובי וספורטאי אירובי מגיע לשיא שלו החל משנות ה-30, לפעמים המאוחרות.
בהנתן שתי הנחות – שהשניים הקשישים האלה שומרים על עצמם מבחינה גופנית (כנראה שכן)וחיים נכון והכשרון שלהם לא מתכלה עם השנים(ברור שלא), אין שום סיבה שלא ישארו ברמות הגבוהות ואף ישתפרו בגילם. תוסיפו לכך את היכולת המנטלית ונסיון המשחק שהם רוכשים בשנים אלו ותקבלו כדורגלנים שהם הרבה יותר טובים ממה שהם היו לפני עשור. בקיצור, זו לא תופעה אלא תהליך טבעי לחלוטין לעוסקים בכדורגל.

לוינטל 14 באפריל 2011

תחשוב כמה השחקנים האלה שוחקים את עצמם במהלך הקריירה עם עונות עמוסות כאלה. ותראה שעובדתית בגיל 30 וקצת רבים פורשים וגם אם לא – הם לא נשארים בצמרת, ואם כבר כן – אז לרוב מדובר בתפקידים כמו שוער ובלמים שדורשים פחות סיבולת ויותר אינטליגנציה.
בקיצור – אילו כולם היו מככבים בגיל 33 ו-37 אז לא היינו מתלהבים סתם. מה שכן – יש עוד כמה יחידי סגולה כמו טוטי ודל פיירו שראויים להערכה, אבל גיגס בגיל 37 מנצח פעמיים את צלסי זה באמת תופעה

יואב 14 באפריל 2011

ככל שאתה מתבגר,יכולת ההתאוששות ממשחק למשחק נפגעת ולכן פרגי מתזמן בקפידה את הדקות של סקולסי וגיגסי.

ז'וטא 14 באפריל 2011

ובזמן שאצלנו במגרשים משמיעים את חולה על כדורגל של אייל גולן,

בגרמניה משמיעים את לונדון קולינג של הקלאש…

יחי ההבדל הקטן

לוינטל 14 באפריל 2011

תמצתת את כל ההבדל בשורה אחת. בראבו

רותם 14 באפריל 2011

לוינטל תסלח לי אבל זה איום ונורא…
אם כבר אז ראמשטיין יותר מתאים ;-)

נעל קרועה 14 באפריל 2011

הכי הוגן להשוות את גיגס לאיניסטה,שהם כמעט באותו תפקיד ושתהם בקבוצות צמרת
איניסטה בגיל 27,זכה ביורו,בגביע העולם,בגביע אירופה
איניסטה הוא מוסר הרבה יותר טוב מגיגס,מנהל משחק הרבה יותר טוב,בהעברת שחקנים הוא הרבה יותר טוב,אך הוא מבקיע פחות
איניסטה הוא שחקן של מאני טיים ,מבקיע במשחקים גדולים
גיגס הוא שחקן מצוין ,עם קריירה ארוכה ועשירה,אבל לא שייך לקטגוריה של ,רונאלדו,מסי,קאקה,שאבי,איניסטה

שלו 14 באפריל 2011

נעל אם אינייסטה היה משחק בוולס גם הוא לא היה זוכה בגביע העולם או יורו.
גיגס זכה בשני גביעי אירופה, הוא השחקן אולי הכי מעוטר.
כשאנייסטה יהיה רלוונטי עוד עשר שנים נדבר,
וגיגס ממש לא משחק בעמדה של אינייסטה, רוב הקריירה הוא עבד באגף השמאלי בכלל.
יש לו ברזומה הרבה יותר משלוש עונות מוצלחות של מי שמופיע אצלך,
רונלדו, מסי, שאבי ואינייסטה.
גם לבורות יש גבול.

נעל קרועה 14 באפריל 2011

בשנת 2001 זכה עם נבחרת ספרד עד גיל 16 באליפות אירופה
, ושנה מאוחר זכה באליפות אירופה עם נבחרת ספרד עד גיל 19.
ב-2003 סיים אינייסטה יחד עם נבחרתו במקום השני בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20.בעונה הבאה שיחק ב-37 משחקי ליגה, בהם בישל מספר רב של שערים.
איניסטה כבר מגיל 16 זוכה בכל

ז'וטא 14 באפריל 2011

בשנת 1990 כשגיגס בן 16 הוא כבר רשם שתי הופעות ליגה ביונייטד.
ב1991 כבר היו לו 31 הופעות בליגה.
1993 אליפות ראשונה ומאז אין ספור תארים.

וכמו ששלו כבר ציין אני לא חושב שאינייסטה היה זוכה בכל התארים האלה אם היה נולד בקרדיף.

יוסי מזרחי 16 באפריל 2011

שלוו.
מפליא אותי שאתה נכנס לוויכוח עם אדיוט.
אתה ממוקם במקום אחר בסקאלת האינטיליגנציה.זו לא הליגה שלך.

נעל קרועה 14 באפריל 2011

ניסיון

נעל קרועה 14 באפריל 2011

אין חוקים בנושא
ראול,טבז,רונאלדו,סילבה,יאיה טורה,וויה,אוזיל,קאבליו לא היו צריכם זמן להתאקלם בקבוצות החדשות,כי הם שחקנים טובים
דז"קו,קאקה,בן זימה,אדיביור מתקשים
על ואן דוורט נאמר שהוא פותח חזק בכל קבוצה חדשה,ודועך בהמשך

רותם 14 באפריל 2011

ראול מגיע לגמר מול ריאל.
ראול נותן 3 חתיכות לריאל בגמר.
כל הקהל של ריאל שר שירי הלל לראול.
נשמע לא רע…

אפי 14 באפריל 2011

מספרים שפרגסון רצה בקיץ שעבר את ראול. אתמול פרגי היה ביציע. לדעתי הוא עדיין רוצה אותו ביונייטד. יש מצב לעונה הבאה.

YB 15 באפריל 2011

הכל נכון. אבל ראול לא שחקן שכיף לראות. גם כשראיתי אותו בעיניים בבלומפילד אמנם התרגשתי שאני צופה בראול, אבל הוא לא ממש היה טוב. בנוגע לגיגס- אין ספק, הכדורגלן המרגש בכדורגל העולמי מבחינת אופי, צניעות, מחויבות, שכל, כשרון. רק חבל שאין לו את המהירות המסחררת שהייתה לו בצעירותו שאפשרה לו לבצע פריצות ודריבלים יוצאים מן הכלל מדהימים. ניתן להחמיא לגיגס עד מחר, ואף מומלץ, אך בלי המהירות והשליטה בכדור המופתית שהייתה לו בצעירותו זו לא אותה חוויה.
אני יודע שאני פה פארטי-פופר, וכך אני מתנהג לא מעט, אך חשוב לבטא כאן את האמת. ראול אף פעם לא ריגש (לפחות לא אותי. גם בגלל שאני שנאתי את הקב' שלו וגם בגלל שהכדורגל שלו לא היה יפה. רק יעיל). וגיגס- ככל שהוא ענק הוא הרבה פחות מרהיב משנותיו הראשונות.
חשוב לומר את האמת, גם כאשר אינה נעימה לאוזניים או עיניים. הרומנטיזציה והגלוריפיקציה הן לעתים שקרים גדולים. ושקרים עלולים להכשיר שקרים נוספים.
לא שמה שנטען כאן בטקסט הוא שקר- ממש ממש לא. אך לי יש אמת אחרת, ובה ווויין רוני מרהיב פי כמה מרייאן גיגס (שעדיין מרהיב) וראול הוא סוג של אבי נמני, רק הרבה יותר טוב.

כסיפוביץ 15 באפריל 2011

YB
אני חושב שאין ויכוח עם מה שכתבת [לי לפחות]. ראול באמת לא שחקן מרגש בטח ובטח לעומת גיגס.
התופעה והסיפור מאחוריה זה כבר משהו אחר

שמוס 15 באפריל 2011

ראול לא רק חלוץ של דחיקות נוסח אינזאגי, לדעתי הוא מהמקשיתים הכי מבריקים במשחק (מיד אחרי טוטי ומסי, נניח), והקשתות הן שיא הקלאס והריגוש שחלוץ יכול לתת.

http://www.youtube.com/watch?v=4LOQEg58wp0
http://www.youtube.com/watch?v=r0ogw2vHrak
דוגמא חלקית…

לוינטל 17 באפריל 2011

עם השפיץ :)
אין ספק, אני איתך בעניין הזה

יואב 18 באפריל 2011

ובמקביל,
לגיגסי יש היום נשקים שהוא לא חלם עליהם אז.
ראול-חלוץ מופתי בכל פרמטר.אחד על אחד, ראש, בעיטה, מיקום, קור רוח-יש לו את כל החבילה.
רוני-אחד המרהיבים ביותר שראיתי.

Comments closed